עיתונות מקצועית - אינפיניטי

עיתונות מקצועית

מוצגים לעיונכם מקבץ מאמרים, ראיונות ופרסומים בעיתונות הכלכלית, המקצועית ובמגזינים מקצועיים, בתחומי מאקרו כלכלה, שווק ההון המקומי, שוק ההון העולמי, פסיכולוגיה של משקיעים ועוד.

 

במשרד האוצר מתגאים בצבר הדירות המוזלות שהם מוכרים במחיר למשתכן- אבל המבצע גורם לירידה בהתחלות הבנייה ובכך מונע מהמחירים לרדת.

ד"ר אביחי שניר-כלכלן בכיר במחלקת המחקר של קבוצת ההשקעות אינפיניטי 

 24.09.17

לאחרונה, תוהים במשרד האוצר איך יתכן שהירידה במספר העסקאות, לא באה לידי ביטוי בירידה במחירי הדירות. חלק מהאשמה מופנה ללשכה המרכזית לסטטיסטיקה ולעובדה שהם הקטינו את משקל דירות "מחיר למשתכן" במדד המחירים לצרכן. הטענה המובלעת היא שכנראה חישוב מדד המחירים לצרכן שגוי.

לדעתי,  די צפוי שאין עדיין ירידת מחירים. זה לא בגלל שהמחירים לא יכולים לרדת. הם בהחלט יכולים, וייתכן מאד שהם גם ירדו בשלב כזה או אחר, ואפילו בעתיד הלא רחוק. אלא משום שמדיניות ממשלתית המתמקדת ב"מחיר למשתכן" היא לא הדרך המהירה או הזולה להביא לירידת מחירים.

נראה שמי שתכנן את "מחיר למשתכן" חשב שאם ימכרו מספר גדול של דירות במסגרת תכנית זו, אז המחיר הממוצע של הדירות הנמכרות ירד, ולכן גם הלמ"ס ידווח שמדד מחירי הדירות נע כלפי מטה. ההנחה הזאת מסבירה למה מצד אחד משרד האוצר דחף לשווק כמה שיותר דירות ב"מחיר למשתכן", ומצד שני מקשה על רכישת דירות בשוק החופשי.

כדי להשיג את שתי המטרות בו זמנית, משרד האוצר הפנה את כל מאמצי השיווק של קרקעות מדינה למכרזי "מחיר למשתכן", כך שמצד אחד ימכרו יותר דירות ב"מחיר למשתכן", ומצד שני, היצע הדירות החדשות שלא ב"מחיר למשתכן" יפחת. במקביל, הוא פעל באמצעות מיסוי, כדי לצמצם את היקף רכישת הדירות על ידי אנשים שבבעלותם יותר מדירה אחת.

התוצאה היא שמשרד האוצר השיג בינתיים את אחת ממטרותיו: מספר הדירות הנמכרות בשוק החופשי יורד באופן משמעותי, ומספר הדירות הנמכרות ב"מחיר למשתכן" הופך להיות חלק משמעותי מסך הדירות הנמכרות בישראל. ברבעון השני של 2017, הדירות שנמכרו ב"מחיר למשתכן" היוו למעלה מ-25% מהדירות החדשות שנמכרו בישראל.

אולם, זה לא הוביל להורדת מחירי הדירות בישראל. העובדה שנמכרות הרבה דירות במחיר הנמוך ממחיר השוק, לא הובילה להוזלת מחיר השוק.

מחיר למשתכן מוריד את מספר המיזמים החדשים

כדי שהשפעת "מחיר למשתכן" תבוא לידי ביטוי במחירי הדירות בישראל, צריך שהיא תתגלגל גם לדירות שנמכרות בשוק החופשי. אולם, כדי של"מחיר למשתכן" אכן תהיה השפעה על דירות בשוק החופשי, התכנית צריכה להתגבר על מספר בעיות שאת חלקן היא יוצרת בעצמה.

ראשית, קבלנים אינם אוהבים להוריד מחירים של דירות בפרוייקט קיים. הם חוששים שהורדת מחירים בפרוייקט קיים תיצור לפרוייקט דימוי של פרוייקט שלקוחות נמנעים ממנו, ובנוסף תרגיז את הדיירים שכבר קנו דירות. למי שזוכר, בשנות ה- 2000 המוקדמות, כאשר היתה ירידה ריאלית במחירי הדירות, קבלנים העדיפו להוסיף לדירות מטבחים, מזגנים ושאר הטבות, ולא להוריד את מחירן. כך שיותר נפוץ להוזיל מחירי פרוייקט חדש מאשר מחירי פרוייקט קיים. זאת, כיוון שבפרוייקט חדש הקבלן יכול לתמחר מראש את הדירות במחיר נמוך יותר וכך להמנע מהצורך להוריד מחירים בשלב מאוחר יותר.

תכנית "מחיר למשתכן" גורמת להורדת כמות הפרוייקטים החדשים שמגיעים לשוק הפרטי, מכיוון שכל קרקעות המדינה משווקות כאמור באמצעות תכנית זו. בנוסף, מכיוון שקרקעות פרטיות הן מצרך שאינו נפוץ, ברגע שהמדינה אינה משווקת קרקעות לשוק הפרטי, הרי שהמחיר של קרקעות מסוג זה עולה, דבר שמקשה על הקבלנים אף יותר להוריד את מחיר הדירות בשוק הפרטי.

התוצאה היא שמספר התחלות הבנייה בשוק הפרטי ב- 2017 נמצא בירידה. בתרשים 1, שמראה את המדד של בנק ישראל להתחלות בנייה, אפשר לראות שמספר התחלות הבנייה הגיע לשיא ב- 2015 ו- 2016, אבל ב- 2017, יש חזרה לרמות נמוכות בהרבה. כך שתכנית "מחיר למשתכן", בינתיים אינה עוזרת להוריד את מחירי הדירות בשוק החופשי באמצעות הגדלת כמות הפרוייקטים החדשים, אלא עושה בדיוק את ההפך.

 

תרשים 1 : מדד התחלות הבנייה. מקור: בנק ישראל

 

 

שנית, "מחיר למשתכן "מפריע גם למשפרי דיור להוריד מחירים. לשם המחשה, נניח שמשפחה מעוניינת לעבור לדירה מרווחת יותר. מכיוון שכעת מספר הדירות החדשות בשוק החופשי קטן יותר, הרי שקשה לה יותר למצוא דירה מתאימה. לכן, המשפחה תחכה זמן רב יותר, ומכיוון שהיא ממתינה, היא תוכל להרשות לעצמה לבקש על הדירה שלה מחיר גבוה ולהמתין שימצא קונה מתאים.

כך שבהחלט יתכן שמחירי הדירות, כולל מחירי הדירות בשוק החופשי, ירדו, אם וכאשר הביקושים לדירות ירגעו, ואנשים יעדיפו להמתין מאשר לרכוש דירה במחיר גבוה.אבל בזמן ש"מחיר למשתכן" מאפשרת למי שזוכה בהגרלות לרכוש דירות במחיר מוזל, היא לא מקדמת בהרבה את המטרה של הוזלת כלל מחירי הדירות בישראל. אולי אפילו להפך, כי כעת משפרי הדיור משלמים פעמיים: פעם אחת כשכספי המסים שלהם מסבסדים את זוכי "מחיר למשתכן", ופעם שנייה, כשהם נאלצים להמתין עד שימכרו את הדירה שלהם במחיר שיאפשר להם לרכוש את הדירה שאליה הם רוצים לעבור.

 

 

 

 ההחלטה של ועדת העבודה בכנסת לא להעלות את גיל הפרישה של נשים מ-62 ל-64 אינה שוויונית: היא פוגעת באופן קשה בנשים, שיעבדו פחות ויצברו פחות. הרי את מה שיש צריך לחלק על פני יותר שנים, ואל תשכחו שכיוון שנשים חיות יותר - הן יפגעו יותר. פרשנות

ד"ר אביחי שניר-כלכלן בכיר במחלקת המחקר של קבוצת ההשקעות אינפיניטי ומרצה במכללת נתניה.

 20.9.2017

החלטת ועדת העבודה והרווחה של הכנסת לגבי אי העלאת גיל הפרישה של נשים מ- 62 ל- 64, אינה שוויונית ומהווה פגיעה חמורה בנשים.

ראשית, בגלל המבנה של הפנסיה. בעבר הפנסיה היתה תקציבית, כך שכל עובד שהגיע לגיל הפרישה ידע שהקצבה שיקבל תקבע לפי המשכורת האחרונה שקיבל ממקום העבודה, ללא קשר לסך החסכון שצבר. בימים ההם, אשה שפרשה בגיל 62 (או במשך תקופה ארוכה, בגיל 60), יכלה לפרוש בידיעה שתקבל שכר סביר למשך כל ימי חייה.

אבל מאז שבוטלה הפנסיה התקציבית, כל העובדים בישראל מחוייבים להפריש חלק מהשכר לפנסיה צוברת. המשמעות היא שהשכר החודשי שהעובדים מקבלים תלוי גם בסך החסכון שצברו עד גיל הפרישה, וגם בשנים שעוד צפויות לעובד לחיות. לשמחתן של הנשים, תוחלת החיים הצפויה להן ארוכה מזאת של הגברים. לצערן, קביעת גיל הפרישה ב- 62 משמעו שהן עובדות פחות ולכן צוברות פחות חסכון מהגברים, ואת מה שיש, צריך לחלק על פני יותר שנים. בימים האלו, שבהן לא מעט נשים בגיל הפרישה אינן נשואות ולמעשה הן ראש משק הבית, זהו מתכון לעוני.

אם זה לא מספיק, הרי שהותרת גיל הפרישה לנשים  על 62, משמעו שקרנות הפנסיה צריכות לבצע חישוב מחדש של הסכומים שהן משלמות לפורשים, מכיוון שההכנסות העתידיות שלהן צפויות לרדת. כל החוסכים יפגעו מכך, אך נשים יפגעו יותר, כיוון שהן חיות יותר שנים.

בנוסף לכך, במקור, בעבר הרחוק , בגלל האפלייה המגדרית, לנשים לא ניתנה בכלל פנסיה, כנראה במטרה  להכריח אותן להישאר נשואות לבעל. כשניתנה גם להן פנסיה, עדיין היה רצון לשמור על המשפחה מאוחדת. לכן, נוצרה בעיה. מכיוון שבממוצע, נשים מתחתנות בגיל צעיר מגברים, אז אם גיל הפרישה היה זהה לנשים ולגברים, הגברים היו פורשים ראשונים, ומוצאים את עצמם לבד בבית. לכן גיל הפרישה של הנשים הוגדר חמש שנים לפני זה של הגברים, אולי כדי שהגבר לא יצטרך לכרוע תחת נטל עבודות הבית  בזמן שאשתו בעבודה.

מה שמביא לנקודה השלישית. השארת האפלייה המגדרית בתוך מערכת הפנסיה מקבעת את מעמד האשה כמפרנסת שנייה. אפלייה מגדרית זו גורמת למעסיקים ולעובדות עצמן, לחשוב שהעבודה שלהן פחות חשובה מעבודת הגברים. מבחינת המעסיק, היא יוצרת תמריץ לקדם גברים על פני נשים, מכיוון שהוא מעריך שהגברים ישארו בעבודה זמן ארוך יותר. לכן, מי שרוצה לקדם את השוויון בין המינים במשרות, צריך לעודד את השוואת גיל הפרישה, כי זה יאותת למנהלים, שנשים לוקחות את העבודה שלהן באותה רצינות כמו הגברים.

לא פחות מכך, זה יאותת גם לנשים שהן יכולות וצריכות להשקיע בבחירת מקום עבודה. גיל פרישה מוקדם מעודד נשים לבחור במקצועות שוחקים כמו הוראה וסיעוד, גם בגלל משך ההשקעה שנדרש כדי לעבוד במשרות הללו, וגם בגלל הידיעה שגיל הפרישה שלהן מוקדם יותר. כך שהשארת המצב שבו נשים פורשות חמש שנים לפני הגברים, מעביר מסר שלא עוזר לשנות את המצב שבו בין 70 ל- 80 אחוזים מהמורים הן מורות, ו- 70 אחוזים מהעובדים בהיי-טק הם גברים.

 

 

 סביר להניח שלא הרבה - אחרת הייתם מביאים למארח שלכם "גיפט קארד" כמו אצל ועדי העובדים, ולא מתנה שקניתם בהנחה אחרי שהסרתם את תג המחיר. טור אישי

ד"ר אביחי שניר-כלכלן בכיר במחלקת המחקר של קבוצת ההשקעות אינפיניטי ומרצה במכללת נתניה.

 22.09.17

קיבלתם פעם מתנה מקרוב משפחה, וחיכיתם למצוא בפנים את מה שתמיד רציתם, אך אז מצאתם בפנים סוודר שהיה פחות לטעמכם? או ספר תמונות של ירושלים הבירה? או חבילת שוקולד בדיוק כשהתחלתם דיאטה? המשוררת תרצה אתר תארה את התחושה באופן מדויק כשכתבה: "כי אז אומר את האמת/שמי שקונה לי ורד הוא האיש הלא נכון."

מה שמעלה את השאלה: למה אנחנו נותנים מתנות? הרי ברור לחלוטין שיש דרך בטוחה לא לטעות: לתת כסף. במקום לקנות מתנה ב- 200 ש"ח, נניח, ניתן לחתן השמחה 200 ש"ח במזומן ונשאיר לו את הבחירה. אך בכל זאת, גם אנשים פרטיים וגם חברות וועדי עובדים מעדיפים הרבה פעמים להעניק מתנות, למרות הסכנה שערך המתנה עבור מקבלה יהיה נמוך יותר מעלותה. יש מחקר מפורסם שמראה כי 10% עד 33% מהמתנות שאמריקאים נותנים בחג המולד נזרק לפח. במספרים זה אומר שכל חג מולד נזרק לפח סכום שווה ערך לרכישת דירה עבור כל חסר בית באמריקה.

כיוון שבזבוז כזה של כסף לא יכול לעבור ללא הסברים, להלן מספר השערות לסיבה להענקת  מתנות ולא כסף. אחד מהקולגות שלי סיפר שיום אחד, זוג חברים שלו עבר דירה, וביקש ממנו לעזור בצביעת הבית. הקולגה שלי הינו בעל "ידיים שמאליות", וגם היה די עסוק. לכן, הוא הציע להם שבמקום לבוא, הוא ישלם להם עבור יום עבודה של צבע מקצועי. מאז, הם לא מדברים אתו, למרות שברור שצבע מקצועי יעשה ביום, מה שהקולגה שלי לא יוכל לעשות גם לא בשבועיים.

המסקנה מכך היא שמתנות לא נועדו בהכרח לספק תועלת. הן נועדו להראות שנותן המתנה מוכן לוותר למענך על זמן, לסבול אי נוחות, להראות יחס אישי, להיות מוכן לשמוע בדיחות לא מוצלחות כשנופל עליו דלי צבע. אנחנו רוצים לדעת שחבר הוא חבר.

אפשרות שנייה היא שמתן מתנות הוא מבחן לטיב ההיכרות. ככל שחבר מכיר אותך טוב יותר, כך גדל הסיכוי שהוא יודע מה תרצה לקבל כמתנה. לכן, אנחנו רוצים לקבל מתנות מהקרובים לנו, כדי לבדוק עד כמה הם מכירים אותנו. אם הם לא מכירים אותנו, אז חוזרים למה שיש לתרצה אתר להגיד לזה שמביא לה ורד. תיאוריה זו יכולה גם להסביר למה אנחנו מוכנים לקבל כסף בחתונות, למשל, אבל לא בין בני זוג. בחתונות (וגם בבר-מצווה) ברור שרוב האורחים לא מכירים את חתן השמחה מספיק טוב כדי לדעת מה ירצה לקבל, ולכן אין טעם לבחון אותם.

אפשרות שלישית היא פשוט קמצנות. נניח שאתם חושבים להביא מתנה לחבר, ואתם לא מעוניינים לשלם יותר מחמישים ש"ח, אבל אתם לא רוצים שהוא ידע שעלות המתנה היתה רק 50 ש"ח. לכן, לא תתנו כסף, אך אם תצליחו למצוא מוצר שבדיוק נמכר בהנחה, או מוצר שחברכם אינו יודע מה מחירו, אז מתנה היא אופציה נהדרת. בתנאי שהסרתם את תג המחיר כמובן...

שיהיה ראש שנה שמח, ושתקבלו רק מתנות נהדרות במשך כל השנה!

 

 

 למרות הסביבה הכלכלית המאתגרת בתוך האיחוד האירופי, ממשיכה גרמניה להוביל את הכלכלה ביבשת, ולשמר את מעמדה כאחת הכלכלות החזקות והיציבות ביותר בעולם. המדיניות האחראית שלה, ששמרה עליה במשבר של 2008, מסייעת לה להציג שורת נתוני מאקרו מרשימים.

חן יצחק |  אנליסטית בקבוצת ההשקעות אינפיניטי 17.09.17

עשר שנים עברו מתחילת המשבר בשנת 2008, שהוביל את הכלכלות בעולם, וביניהם כלכלת ארה"ב וכלכלת אירופה למיתון כבד. בניגוד לארה"ב, שבה, לאחר המשבר הפד החל בניסיון להוציא את המשק האמריקאי ממצבו הקשה ע"י הזרמת כספים לכלכלה באמצעות הרחבה כמותית ותמריצים כלכליים, באירופה הבנק המרכזי הכריז על תכנית מוגבלת לרכישת אג"ח ממשלתיות. התגובה המתונה יותר באירופה למשבר נבעה בעיקר מההתנגדות של גרמניה, בעלת ההשפעה הפוליטית והכלכלית הגדולה ביותר, להזרים נזילות לשווקים. המשבר הפיננסי פגע יותר בכלכלות החלשות באירופה (יוון, אירלנד, איטליה וספרד) בשל גירעונות ממשלתיים ורמות חוב גבוהות, טרום המשבר, שהוביל להתפתחות משבר חובות באירופה.

התגובה המהירה והחריפה יותר של הבנק המרכזי האמריקאי והשונות בין מדינות אירופה יצרו הבדל משמעותי בהתאוששות הכלכלית של ארה"ב בהשוואה לאירופה . כלכלת ארה"ב  התאוששה  מהר יותר מהמשבר מאשר הכלכלה האירופית, מה שהוביל לחוסר אמון גובר במערכת הכלכלית והפוליטית באירופה.

באירופה, בשנת 2014 הבנק המרכזי (ECB) הוריד את הריבית על פיקדונות לרמה שלילית לראשונה בתולדות גוש האירו וכן הכריז על חבילת תמריצים לבנקים על מנת להגדיל את הנזילות במשק האירופאי ובכך לעודד השקעות וצריכה. בנוסף לכך, בשנת 2015 יו"ר הבנק המרכזי באירופה החל בתכנית הרחבה כמותית, אשר כללה רכישות של אג"ח ממשלתיות בסכום של 60 מיליארד אירו מידי חודש, דבר שתרם משמעותית לשיפור מצבה של כלכלת גוש היורו.

למרות הסביבה הכלכלית המאתגרת בתוך האיחוד האירופי, גרמניה ממשיכה להיות אחת הכלכלות החזקות והיציבות ביותר בעולם. גרמניה כמעט וכלל לא נפגעה מהמשבר הכלכלי ששרר באירופה, לאור המדיניות השמרנית של הממשלה טרום המשבר. שיעור האבטלה במדינה היה במגמת ירידה והגיע לרמה נמוכה של 7.7% בסוף 2008  ושיעור חוב תוצר נמוך (יחסית ליתר מדינות אירופה) של 63.7%. חולשת האירו עקב חולשתן הכלכלית של חברות הגוש האחרות תרמה לא מעט לגרמניה שהינה היצואנית השנייה בגודלה בעולם (לאחר סין), והיא מייצאת יותר משליש מהתוצר הלאומי (86%) המהווה המנוע העיקרי לצמיחת הכלכלה בשנים האחרונות. כמדינה מוטת ייצוא, גרמניה ירדה מעט בייצוא עקב האטה בביקושים של הכלכלות המקיפות אותה. בשנת 2009 הייצוא בגרמניה ירד ב 8.5%, אך החל משנת 2009 היצוא חזר לעלות ואף הגיע לרמות גבוהות יותר מלפני המשבר.

לאורך שנים, לגרמניה עודפים במאזן הסחר הגדולים ביותר באירופה. המדינה שמרה בחודש יוני על עודף גבוה בחשבון השוטף של 19.4 מיליארד אירו המהווה כ 8% מהתוצר הגרמני, שנבע בעיקר משיפור בשוק העבודה והצמיחה בייצוא. חובות משקי הבית יורדים בהתמדה לאורך השנים והגיעו לרמה נמוכה של 53% מהתמ"ג, לעומת 70% בארה"ב ו 88% בבריטניה.

מדיניות אחראית שומרת על כלכלת גרמניה חזקה, אך יוצרת פער גדול בינה לבין המדינות שסביבה. מדינות הפריפריה האירופית עדיין סובלות מנטל החובות, וכלכלות חלשות כמו יוון ואיטליה נשענות על הכוח הכלכלי של האיחוד בהובלת גרמניה שנותנת חבילות סיוע גדולות למדינות החלשות. גרמניה צריכה מדינות פחות חזקות בגוש האירו, גם כדי לשמור על הביקוש למוצריה וגם כדי לשמור על המטבע חלש יחסית.

ב24 לספטמבר יתקיימו בגרמניה הבחירות הכלליות. לתוצאות הבחירות תהיה השפעה משמעותית על כלכלת אירופה וגרמניה, למרות שעל פי הסקרים נראה שאנגלה מרקל (ימין מרכז) מובילה בפער של כ 15% מעל המפלגה היריבה משמאל בראשות מרטין שולץ. ב 12 שנות שלטון האחרונות של מרקל, היא הצליחה לשמור על כלכלת גרמניה חזקה (למרות המשבר הפיננסי) עם שיעור אבטלה הולך וקטן. התוצר המקומי הגולמי בגרמניה צמח ב 0.8% ברבעון השני (מחושב שנתי), שיעור אבטלה ירד ל 5.7% באוגוסט 2017, בהשוואה לגוש האירו בו שיעור האבטלה עומד על 9%.

האתגר הדמוגרפי של גרמניה נובע משיעור ילודה נמוך . על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בגרמניה, שיעור הילודה במדינה בת כ 81 מיליון התושבים הוא 1.5 ילדים לאשה בלבד — מהנמוכים בעולם ומתחת לממוצע של האיחוד האירופי.  לפי האו"ם, למרות גל המהגרים הגדול במדינה, האוכלוסייה צפויה לרדת ל -74.5 מיליון תושבים עד שנת 2050. אחוז הגרמנים מתחת לגיל 15 נמצא מתחת ל -13%, בין הנמוכים בעולם. חלקם של האוכלוסייה המבוגרת יותר, מעל גיל 65, צפוי לעלות מ -22% ל -39%.

כלכלת גרמניה, הכלכלה הגדולה והמשפיעה מבין מדינות אירופה, ממשיכה להוביל את היבשת וצפויה להמשיך כך גם בשנים הקרובות. המדד המרכזי בגרמניה הינו מדד הדאקס 30, הכולל את 30 החברות בעלות שווי השוק הגבוה ביותר בבורסת פרנקפורט בגרמניה. המדד מפוזר בין הסקטורים השונים, כשהסקטור הגדול צריכה מחזורית מהווה כ 18% מהמדד ולאחריו סקטור הפיננסים עם חשיפה של כ 16% מהמדד. המכפיל הנוכחי של המדד עומד על 17.25, עם תשואת דיבידנד יציבה של כ 2.7%.

 

 

אם אתם לפני לימודים בשנה ראשונה באוניברסיטה והנתונים של משרד האוצר גורמים לכם להרגיש שעשיתם טעות גדולה - אז בלי פאניקה, במיוחד אם אתם גברים

ד"ר אביחי שניר-כלכלן בכיר במחלקת המחקר של קבוצת ההשקעות אינפיניטי ומרצה במכללת נתניה. 17.09.17

 

תרשים 1, שמבוסס על מחקר שבוצע במשרד האוצר, מסביר למה שר החינוך חושב שיותר תלמידים צריכים ללמוד מתמטיקה ברמה של 5 יחידות. הוא מראה את תוספת ההכנסה החודשית, באחוזים, שצפויים לקבל בוגרי תארים שונים ממוסדות אקדמיים כשיגיעו לגילאי השלושים פלוס, ביחס למי שסיימו תואר בהוראה.

חשוב לציין שבחישוב התוצאות נלקחו בחשבון ציוני הבגרות והפסיכומטרי של הסטודנטים והרקע המשפחתי שלהם. כך שמתוך התרשים אפשר ללמוד שאם סטודנט בעל כישורים זהים בחר ללמוד רפואה במקום הוראה, השכר החודשי שלו צפוי לעלות בלמעלה מ- 70%. לעומת זאת, אם הוא למד אומנות, שכרו יהיה נמוך בכ-25% משכרו של מי שלמד הוראה.

 

תרשים 1 : תוספת ההכנסה הצפויה (באחוזים) מלימודי מקצוע ביחס ללימודי הוראה

לפי החישוב הזה, המקופחים ביותר  הם הסטודנטים לביולוגיה: היקף שעות הלימוד שלהם גדול יותר משאר הסטודנטים, אך בסופו של דבר הם מרוויחים פחות מאלו שעושים חיים די קלים בתחומים אחרים .

אז אם אתם לפני לימודים אקדמאיים, והנתונים האלו גורמים לכם להרגיש שעשיתם טעות גדולה כשמילאתם את טופס הרישום ובחרתם את המקצוע הלא נכון, או שאתם מתחרטים על כך שלא השלמתם בגרות 5 יחידות במתמטיקה, או שלא קיבלתם את הציון הדרוש בפסיכומטרי, אז קודם כל: בלי פאניקה. בעיקר עם אתם גברים.

כפי שאפשר לראות בתרשים 2, התשואה ללימודים היא משמעותית יותר עבור נשים, מאשר עבור גברים. התרשים אינו מפתיע, כי הנתונים מראים ששכר הנשים בדרך כלל נמוך יותר. כך, למרות שבכל המקצועות, נשים מרוויחות בממוצע פחות מגברים, הרי שכל דבר שיוכל לחזק את כוח המיקוח יהיה חשוב יותר עבורן.  לכן, יותר נשים לומדות באקדמיה בהשוואה לגברים, שכן, בחירת המקצוע חשובה להן יותר מאשר לגברים.

תרשים  2: תוספת ההכנסה הצפויה (באחוזים) מלימודי מקצוע ביחס ללימודי הוראה, על פי מין

 

אבל גם אם אתן נשים, וגם אם לא נרשמתן ללימודי רפואה או מדעי המחשב, אין סיבה להיכנס ללחץ . ראשית, בגלל שחישוב זה בוצע בנקודת זמן מאד מסויימת. נכון לעכשיו, לימודים הקשורים למדעי המחשב נראים כמו הדרך לעושר, ולכן גם לאושר. אבל בקצב השינוי שעובר על העולם כעת, לאף אחד אין מושג מה יהיו המקצועות המבוקשים בעוד 10 או 20 שנים.

יותר מכך: מוסדות אקדמאיים לא מלמדים מקצוע. הם מעניקים, במקרה הטוב, ארגז כלים שבו ניתן להשתמש במהלך החיים. חלקו של הארגז הזה מורכב ממידע בתחומים מסויימים, וחלקו הגדול מורכב מצורת חשיבה, מיכולת הלמידה, מהידע איך להעביר מידע בצורה תמציתית באופן ברור, ומהידע איך לתקשר עם אנשים אחרים בעלי ארגז כלים דומה.

המקצוע שאני למדתי, כלכלה, מהווה דוגמא מצויינת. אחרי שלוש שנות לימוד אף אחד מאתנו לא ידע שום דבר שימושי שיכול היה לעזור לו בבנק, במחלקת מחקר או בכל דבר אחר שהוא עושה בחיים. אבל אלה מאתנו שלמדו טוב, למדו איך לחשוב, ולמדו שהם יכולים ללמוד מהר, וידעו לשכנע את המנהלים והלקוחות שלהם שהם האנשים הנכונים לביצוע העבודה.

כך שסטודנטים לא באים למוסד אקדמי כדי ללמוד מקצוע מסויים. אם הם היו באים בשביל זה, לא היו צריכים את האקדמיה ובעולם הנוכחי, רוב הסטודנטים היו מוצאים את עצמם בלי עבודה תוך עשר או עשרים שנים, ללא קשר לתחום לימודיהם. אבל מי שיפתח יכולת למידה, ידע איך להסתדר, לא חשוב איך יקראו לתואר שלמד.

שנית, שם המקצוע לא מעיד על פיתוח לימוד החשיבה: מדעי הרוח מלמדים לחשוב במידה לא פחותה מהמדעים המדוייקים, גם אם הכלים שלהם הם שונים. מי שילמד לחשוב, יעשה שימוש בידע  הזה, ולא חשוב איזה מקצוע למד.

שלישית, יש חשיבות  ללמוד דברים שנהנים לעשות. האוניברסיטה היא מקום נפלא לפגוש אנשים דומים, והסיכוי לפגוש אנשים דומים עולה כשלומדים דברים שנהנים מהם. מחקר שנערך בארה"ב מלמד ששליש מהאנשים שסיימו מוסד אקדמי, התחתנו אחר כך עם מישהו מהמוסד שבו הם למדו. זה לא במקרה.

כי בסופו של דבר, המטרה באוניברסיטה היא ללמוד, וללמוד כישורי חיים זה חלק מהלימודים. אז שיהיה בהצלחה לכל מי שלומד באקדמיה, וזכרונות נעימים לכל מי שכבר סיים.

 

 

 חיזוק מעמד הביניים? הקטנת אי השיוויון? תכנית "נטו למשפחה" מעניקה בפועל סיוע למעמדות העליונים - ומפנה אליהם משאבים שהיו יכולים לתרום לחלשים  

ד"ר אביחי שניר-כלכלן בכיר במחלקת המחקר של קבוצת ההשקעות אינפיניטי 

 08.09.2017 

כששר האוצר יצא בתוכנית "נטו למשפחה" הוא הצהיר: "מדינת ישראל אומרת היום לישראלים עובדים שהיא יודעת לתת ולא רק לקחת. באמצעות תוספת נקודות הזיכוי להורים נחזק את מעמד הביניים – עמוד השדרה של החברה הישראלית."

השבוע, מחלקת המחקר של משרד האוצר חושפת את המספרים, ומגלה מי בעצם מרוויח מהתוכנית. ראשית, משרד האוצר חושף שמתן תוספת נקודות הזיכוי להורים לא נועד "לתת". הוא נועד לצמצם את ההוצאות של משרד האוצר. אם בודקים את ההיסטוריה של נקודות הזיכוי, מוצאים שעד 2011, כל אשה קיבלה נקודת זכות אחת עבור כל ילד. המטרה של ההטבה היתה ההבנה שאם רוצים לעודד נשים לעבוד, צריך לתת להן סיוע בהוצאות עבור החזקת הילדים. אבל מכיוון ששווי כל נקודת זיכוי מס הוא כ- 2500 ש"ח לשנה, עלתה טענה שהזיכוי אינו מכסה את ההוצאות של אשה עובדת עבור שמרטפות, גנים וכיוצא בזה. מעבר לכך, ב- 2009, בית המשפט פסק שהמדינה צריכה לתת פטור ממס לנשים עבור הוצאות מטפלת.

משרד האוצר נבהל, שכן אם יצטרך לתת פטור ממס עבור מטפלת, יווצר חור בתקציב, ולכן בשנת 2012 הוחלט להעניק נקודת זיכוי נוספת לאמהות לילדים עד גיל 5, כפיצוי על כך שמשרד האוצר לא יישם את החלטת בית המשפט. בעקבות ועדת טרכטנברג ניתנה נקודת זיכוי לגברים, וב"נטו למשפחה" כחלון הוסיף עוד נקודות זיכוי להורים לילדים בגילאים שנה עד חמש. אולם, כל אלה, עדיין לא מגיעים לסכום ההטבה שבית המשפט הורה למדינה לשלם. כך, שתכנית "נטו למשפחה" אינה הוכחה לכך שהמדינה למדה לתת, אלא צעד נוסף למה שהמדינה היתה מחוייבת לעשות כבר מזמן.

מה שיותר מעניין זה מי מרוויח מתכנית "נטו למשפחה". לכולם היה ברור שמשפחות בעשירוני ההכנסה הנמוכים לא ירוויחו מנקודת הזיכוי, בגלל שההכנסות שלהן אינן מגיעות לסף המס. אבל תרשים 1 מראה מי כן מרוויח. התרשים מראה כמה תוספת הכנסה מקבלים משקי בית בכל עשירון הכנסה. מתוך 1.7 מיליארדי הש"ח שמחולקים למשקי הבית מנקודות הזיכוי שהתווספו בעקבות תוכנית "נטו למשפחה", 1 מיליארד מתחלק בין שני העשירונים העליונים, ואילו שאר הסכום מתחלק בין עשירונים שש עד שמונה. משקי הבית של מעמד הביניים הנמוך, עשירונים ארבע – חמש, לא מקבלים כלום, כמו גם משקי הבית בעלי ההכנסה הנמוכה בעשירונים אחד עד שלוש.

כלכלני מחלקת המחקר של משרד האוצר מתנחמים בעובדה שלמרות שהכספים מנקודות הזיכוי מגיעים דווקא למעמדות העליונים, הם לא גורמים לעלייה משמעותית באי השוויון. כלומר, בעוד ששר האוצר מצהיר שהמטרה של תוכנית "נטו למשפחה" היא למתן את אי השוויון, כלכלני האוצר מתנחמים בזה שהחלק העיקרי שלה מצליח, כמעט, שלא להגדיל את אי השוויון.

אבל האמת, הם טועים. אם רוצים למתן את אי השוויון בעזרת סכום של 1.7 מיליארד ש"ח, יש לא מעט דרכים לעשות זאת. אפשר להשקיע בתוכניות לעידוד יציאה לעבודה, ובתוכניות לסיוע לעבודה בקרב נשים חד הוריות שהן אחת הקבוצות החלשות במשק. בנוסף, אפשר להשקיע בחינוך ילדים מרקע חלש, כדי להקטין את הסיכוי שהם יגדלו להיות מבוגרים עניים.

כך שגם אם ההשפעה הישירה של "נטו למשפחה" על אי השוויון היא שולית, ההשפעה העקיפה שלה איננה שולית בכלל. כי הבחירה לתת 1.7 מיליארד ש"ח למעמדות העליונים אמנם לא מגדילה את אי השוויון באופן משמעותי כעת, אבל היא כן מקטינה באופן משמעותי את הסיכוי שאי השוויון יקטן בעתיד הנראה לעין.

חלוקת ההכנסות מנקודות זיכוי בתוכנית נטו למשפחה לפי עשירונים

 

 מדינות בהן הנשים משולבות בשוק העבודה, נהנות מרמת חיים גבוהה יותר. ההתנגדות לשילובן בצה"ל דומה באופן לא מפתיע להתנגדות שעורר כניסתן לשוק העבודה. טור אישי

ד"ר אביחי שניר-כלכלן בכיר במחלקת המחקר של קבוצת ההשקעות אינפיניטי 

 01.09.2017 

כשאני נוסע בדרכים ורואה את  השלטים, הצועקים שצריך להציל את צה"ל משירות נשים, אני חושב לעצמי שטוב שאף אחד לא מציע להציל את שוק העבודה משירות נשים. תרשים 1 מראה את הקשר בין שיעור הנשים בשוק העבודה לבין התוצר לנפש, במדינות מפותחות. ניתן לראות, כי יש קשר די חזק בין שיתוף נשים בשוק העבודה לבין רמת התוצר ורמת החיים, במדינות השונות.

בצד אחד יש מדינות כמו תורכיה, צ'ילה ומקסיקו, שבהן שיעור התעסוקה של הנשים הוא די נמוך, למרות העובדה שהן מדינות מפותחות. בצד השני יש את המדינות הסקנדינביות, בהן שיעור תעסוקת הנשים גבוה בהרבה. את הקשר בין שיעור תעסוקת הנשים והתוצר לנפש אפשר לראות בקו הישר, אשר מראה שבממוצע, עלייה של 1% בשיעור הנשים בכוח העבודה, מעלה את התוצר לנפש בכ- 2%.

בחלקו של דבר, הקשר בין העלייה בתוצר לבין שילוב נשים בכוח העבודה הוא קשר ישיר. כלומר, שילוב נשים בכוח העבודה מגדיל את כוח העבודה, והגידול בכוח העבודה מגדיל את התוצר. תרומה זו של הנשים לכוח העבודה היא חשובה בעיקר במדינות המפותחות, שבהן שיעור הילודה יורד וחלקם של המבוגרים באוכלוסיה גדל, מכיוון שללא תרומתן של הנשים לכוח העבודה, המחסור בעובדים היה מצמצם באופן משמעותי חלק גדול מהשירותים. יפן היא דוגמא מצויינת לכך: למרות שהאוכלוסיה של יפן מזדקנת במהירות, שיעור התעסוקה של נשים ביפן עדיין נמוך יחסית. קרן המטבע הבינלאומית מעריכה שאם הנשים היו לוקחות חלק בכוח העבודה, ניתן היה להגדיל את התוצר של יפן בכ-9% ולהוציא את יפן מהמיתון שהיא נמצאת בו כבר 20 שנים. 

אולם, חלק גדול מהקשר בין נשים בכוח העבודה לבין התוצר אינו נובע רק משיתוף הנשים בכוח העבודה. הוא נובע משינויים בתרבות שנחוצים בכדי להפוך את הנשים לחלק מכוח העבודה. בתחילת המאה ה- 20, היתה לא מעט התנגדות לשיתוף הנשים בשוק העבודה, ובפרט להשתלבות נשים נשואות. הרעיון של אשה נשואה ועובדת היה כמעט בלתי נתפס, בערך כמו הרעיון שאשה יכולה להצביע...

הפאשיזם והנאציזם שפרחו באירופה בשנות ה- 1920 וה- 1930 ניזונו גם מההתנגדות השמרנית לשיתוף נשים בתפקידי מפתח בחברה. הנאצים למשל, אסרו על שילוב של נשים בתפקידי מפתח במפלגה, ובמשטר שלהם, מקומה של האשה היה במטבח. כפי שאפשר לראות בתרשים 2, באופן הולם, התבוסה של המשטרים הפשיסטיים היוותה גם את הסימן לתחילת השתלבותן המסיבית של נשים נשואות בשוק העבודה.

כך שהעובדה שהתוצר גדול יותר במדינות בהן שיעור הנשים בשוק העבודה גבוה יותר אינה נובעת רק מכך שנשים עובדות באופן פרודוקטיבי. היא נובעת גם מכך ששיעור גבוה של נשים בשוק העבודה הוא ביטוי להשקעה בחינוך ולפתיחות שתורמות לצמיחה. בנוסף, יש לא מעט עדויות לכך שההשכלה וההכנסה של האם היא מפתח להשכלה ולהכנסה של הילדים, ולכן השילוב של נשים הוא אחת הדרכים להבטיח שהדור הבא יהיה לא פחות איכותי מהדור הנוכחי.

הדבר המעניין בהתנגדות בימינו לשיתוף נשים בצבא, הוא הדימיון להתנגדות שעלתה בעבר כאשר נשים דרשו את הזכות לעבוד ולהצביע. הנימוקים העיקריים נגד מתן זכות הצבעה לנשים היו שנשים אינן משרתות בצבא, שאין להן את היכולת הפיזית למלא תפקידים של גברים, שרובן אינן רוצות למלא תפקידים של גברים, וששילובן, באופן כללי, יהיה שינוי מסוכן לחברה.

העובדה שנימוקי העבר, דומים לנימוקים הנשמעים היום, גורם לכך שלא יפתיע אותי בכלל אם המתנגדים לשיתוף הנשים בצבא היום, חוששים מכך שגברים יתקשו לשמור על יתרון בתחרות על מקומות עבודה מול נשים. במידה ומתנגדי שילוב הנשים לא השתכנעו מהטיעונים עד כה , נתבונן  בתרשים 3 ונראה שגם מעורבות פוליטית של  נשים תורמת לכלכלה, כי ככל ששיעור הנשים בפרלמנט גבוה יותר, גם התוצר לנפש, עולה.

 

תרשים 1 : הקשר בין התוצר לאחוז הנשים בשוק העבודה. מקור: הבנק העולמי

 שיעור נשים מכוח העבודה מול תוצר (יח"צ)

 

תרשים 2 : נשים נשואות בשוק העבודה בבריטניה ובארה"ב. מקור: Costa (2000)

 נשים נשואות בכוח העבודה (יח"צ)

 

תרשים  3: תוצר לנפש מול אחוז הנשים בבית הנבחרים. מקור: הבנק העולמי

 נשים בפרלמנט מול תוצר (יח"צ)

 

 

 

 עליית שכר העבודה בארה"ב ובקנדה גרמה ליצרניות רכב כמו ג'נרל מוטורס ופורד להעתיק את מפעליהן דרומה למקסיקו. היתרון הגלום ביצוא המפעלים מתווסף להתאוששות בבורסה המקומית ולהתחזקות המטבע המקומי, והופך את מקסיקו לשוק אטרקטיבי להשקעה.

גל ראלי |  אנליסט בקבוצת ההשקעות אינפיניטי

04.09.2017  גלובס

שנה שעברה סבלה בורסת מקסיקו  מירידות שערים חדות עקב בחירתו לנשיאות של דונלד טראמפ והחששות מאיום פתיחת מלחמת סחר בין שתי המדינות, וכן על רקע הירידות במחירי הסחורות בעולם. איומים אלה הובילו לירידות של כ-15% בשנת 2016. מתחילת השנה חלה התאוששות מרשימה, בעיקר נוכח התחזקותו של הפזו המקסיקני בכ-19%מה שהוביל לעלייה של 30% במדד ה-msci mexico  .


הענק המייצר

כלכלת מקסיקו היא הכלכלה השנייה בגודלה במדינות אמריקה הלטינית וה-13 במונחי תמ"ג עולמי (1.5 טריליון דולר). הכלכלה צמחה בשנת 2016 בשיעור של 2.8%. אוכלוסיית מקסיקו מונה מעל ל-120 מיליון אזרחים. היחס תמ"ג לנפש עומד על 8,700$ (נומינלי), שיעור אבטלה נמוך של 3.4%  ושיעור השתתפות העומד על 59.8%.
היחלשות המטבע המקומי והתחזקות  מחירי סחורות המתכות,  המהוות תחום דומיננטי בכלכלת המדינה, תרמו לזינוק בשיעור האינפלציה במקסיקו לרמה של 6.44%. על מנת למתן את קצב האינפלציה, העלה הבנק המרכזי בשנה האחרונה את שיעור הריבית מרמה של 4.5% ל-7%, ועל פי תחזיות האינפלציה קיימת סבירות גבוהה להעלאת ריבית נוספת. 
 מגזר התעשייה מהווה כ- 36% מהתמ"ג המקסיקני. המגזרים המובילים הנוספים הינם תקשורת, פיננסים וחקלאות.   ברשות המדינה מאגרי מתכות מהגדולים בעולם והיא נחשבת למדינה ה-10 בגדולה מבחינת היקפי מאגרי נפט. 


החצר האחורית של ארה"ב

בשל עליית שכר העבודה בארה"ב ובקנדה הפכה מקסיקו לחצר האחורית של צפון אמריקה. יצרניות רכב אמריקאיות כמו ג'נרל מוטורס ופורד העתיקו את מפעליהן למקסיקו. בנוסף, גם חברות בינ"ל כגון טויוטה, וולפגסאן ניסן ופיאט-קרייזלר הגדילו את הייצוא שלהן במקסיקו.

מעבר לכך, בשנים האחרונות החלה תעשיית האלקטרוניקה להתפתח במקסיקו, כך שהיום מקסיקו היא הייצואנית השניה בגודלה לארה"ב (אחרי סין), תחום שתופס תאוצה נוכח העלייה בצריכה של מוצרי אלקטרוניקה בארה"ב.
הסכם הסחר NAFTA  העצים עוד יותר את יתרון ייצוא המפעלים למדינה מה שהפך את מקסיקו לשותפת סחר מרכזית עם ארה"ב.


גם חומה לא תעצור את קשרי המסחר בין המדינות

לארצות הברית ומקסיקו יש קשרי מסחר רחבים מאוד החל מתעשייה, חקלאות, אנרגיה מוצרי צריכה, טקסטיל ועוד. מבחינת היקפי הייצוא לארה"ב, מקסיקו היא המדינה הרביעית בגודלה לאחר סין, האיחוד האירופאי וקנדה, היקף הייצוא עמד נכון לסוף 2016 על 294  מיליארד דולר ואילו ייבוא הסחורות של מקסיקו מארה"ב עומד על 231 מיליארד דולר, השלישית בגודלה (אחרי האיחוד האירופאי וסין). הדיבורים סביב פתיחת הסכמי הסחר NAFTA  (הסכם הסחר החופשי של צפון אמריקה) שיחלו השנה היא לכל היותר שיפור עמדות של הצדדים, כאשר ארה"ב תנסה לשפר את המאזן המסחרי, ובכך תבטל מכסים על סחורות אמריקאיות בתחומי הטקסטיל והחקלאות מהמדינות המשותפות. קנדה, תתמקד בלהשאיר את חוקי הברורות הבינ"ל בין החברות בתוך ההסכם שארה"ב שואפת לבטל. ואילו מקסיקו שואפת להשאיר לעצמה מעבר סחר חופשי בתחום החקלאות והאנרגיה ולהרחיב את אזורי הסחר החופשי שלה שכעת נמצאים בעיקר באזור הגבול הצפוני שלה. עם סיומו של 'משחק המערב הפרוע' הזה נדע בהמשך.

למרות ההתאוששות המשמעותית במדדי המניות של מקסיקו, היא מתמודדת עם אתגרים משמעותיים, ביניהם  ירידה בקצב צמיחת התמ"ג, בעיקר כתוצאה מירידה מחירי הנפט בעולם.
כמו כן, בקרב מדינות ה-OECD , מקסיקו הינה השניה בגדולה מבין המדינות בעלות הפערים החברתיים הגדולים בין עשירים לעניים, ומעל לרבע מהתמ"ג, מבוסס על כלכלה שחורה (לא מדווחת).  הנשיא אנריקה פנייה נטו, מוביל מאז כניסתו לתפקיד בשנת 2012, שורה ארוכה של רפורמות במדינה במגוון תחומים, בדגש על מערכת המיסוי, חיזוק מוסדות המשפט ורפורמה בתחומי האנרגיה והטלקום במדינה.


מה אפשרויות החשיפה למקסיקו?

אחת הדרכים להיחשף למקסיקו הינה באמצעות 2 ETF: EWW US  (Ishares Msci Mexico) אשר מורכב מחשיפה מלאה על כלכלת מקסיקו. כאשר הסקטורים המובילים הם: תקשורת (16%) (16%) חברות תעשיה בנקים (14%) משקאות (12%) קמעונאות (8%).

ETF  נוסף המאפשר חשיפה  למקסיקו  הוא HEWW  (Ishares Curr Hdg Msci Mexico) ETF  זהה בתמהילו לETF  הקודם אך מנוטרל מטבע (חשיפה לדולר בלבד).

 

 

 אירופה מתחילה להראות לאחרונה סימנים של צמיחה עודפת על ארה"ב, שצפויה לתמוך בתשואות המניות. התמחור של השווקים שם עדיין נמוך, ובולט בהם סקטור התשתיות, שנהנה במקרים רבים מהביטחון שמעניקות ההחזקות הממשלתיות בו, והוא צפוי לעלות בשיעור נאה- נוסף על תשואת דיבידנד יפה

פרד ריינגלאס  |  מנהל השקעות, קבוצת ההשקעות אינפיניטי

28.08.2017 

 לאחר שהשווקים בארה"ב "זכו" לאחד מימי המסחר הגרועים ביותר שלהם לשנת 2017 ביום חמישי (17 לאוגוסט 2017), ייתכן שמשקיעים בעולם יתחילו לפזול אל מחוץ לגבולות וול סטריט.

מאז מרץ 2009, כשהשוק האמריקני נגע בשפל, המניות המרכיבות את מדד ה-S&P 500 האמריקאי הכו באופן משמעותי את כל המדדים המובילים בעולם עם תשואה של כ-330% (כולל דיבידנדים) עד היום. באותה תקופה, ה- Euro Stoxx 600 הניב תשואה של כ-224% במונחי אירו ו- 201% במונחי דולר ארה"ב.

ארצות הברית התאפיינה בשנים האחרונות בנתוני צמיחה כלכלית עדיפים על אירופה. לאור האמור,  המשקיעים בוחנים בימים אלה את ביצועי שוק ההון ואת מידת ההצדקה לעליות השערים של השנים האחרונות ומעריכים האם ועד מתי השוק ימשיך במגמה הזו.

בשנה האחרונה, הפעילים בשווקי ההון היו מודאגים מהשינויים הפוליטיים ואירועים שעלולים להתרחש במספר מדינות אירופיות כגון: תוצאות משאל העם בנושא ה-,Brexit הבחירות בצרפת ובהולנד ובעוד כחודש בגרמניה, יחד עם משאל העם באיטליה. למרות שממשל טראמפ מתקשה להעביר רפורמות בקונגרס האמריקאי, יתכן כי המנהיגות האירופאית מתחזקת ביחס לממשל בארה"ב. השינוי הזה עלול להיות תקדימי מאחר וארה"ב מתקרבת לתקרת החוב הלאומי ובעקבות הכישלון ברפורמת הבריאות.

תכנית ההקלה המוניטרית בארה"ב הסתיימה וככל הנראה הריבית צפויה להמשיך לעלות באופן הדרגתי, בהמשך לשלוש העלאות הריבית שהחלו בדצמבר 2016. עליית הריבית עשויה לייקר את גיוס הכספים של החברות במשק האמריקאי ובכך עשויה להשפיע על פוטנציאל הצמיחה של החברות. בניגוד לכך, באירופה המדיניות המוניטרית כנראה ותימשך לפחות עד תום חציון ראשון של שנת 2018. 

לאחרונה התפרסמו באירופה מספר פרמטרים פיננסיים המראים פוטנציאל צמיחה עודפת מול ארה"ב בהשוואה של מכפילי רווח ומכפילי הון , מדיניות פוליטית מגובשת, מדיניות מוניטרית הצפויה לתמוך בחברות מקומיות ובכך לתמוך בתשואות גבוהות יותר ממניות אחרות בעולם.

מכפיל רווח עתידי באירופה עומד על כ-15.69 (במדד Euro Stoxx 600) ואילו בארה"ב הוא עומד על 18.70 (רמה אפילו יותר גבוהה מהרמה שהיתה לפני המשבר הכלכלי של הסאבפריים , אז המכפילים  העתידיים עמדו על 18.30). עוד נציין כי מכפילי הרווח של רוב הסקטורים בארה"ב הינם ברמה גבוהה כמו גם המכפילים העתידים. בסקטור התשתיות המכפיל העתידי עומד על 18.92, בסקטור הטכנולוגיה המכפיל ברמה של 19.09 ובסקטור התעשייה הוא סביב ה- 18.50. אפילו בסקטור הפארמה שנפגע קשות בשנים האחרונות, המכפיל העתידי עומד על 16.76.

לא נתמקד בסקטורים אלה המהווים חלק קטן מה- Euro Stoxx 600. נתמקד בסקטור התשתיות באירופה שצמח בקצב מהיר יותר ושעשוי לצמוח אף יותר.

תשואה עודפת במגזר התשתיות

סקטור התשתיות צפוי לצמוח בקצב שנתי של כ-5%. הסיבות לכך הינן: שינויים אירגוניים, הגדלת תקציב הפיתוח (בעיקר באנרגיה מתחדשת) והקטנת עלות החוב.  הפרמטר העיקרי המעיב הינו שער החליפין של האירו מול הדולר מפני שלמספר חברות יש פעילות משמעותית בארה"ב (Iberdrola , Energias de Portugal).

בבחינה של סקטור התשתיות האירופי מבחינים בשינוי ברבעונים האחרונים הכוללים שינויים אירגוניים  ותיקון תיקי השקעות למודלים עסקיים רזים ופשוטים יותר. כמו כן, המשקיעים מצפים למספר מיזוגים בין חברות שיגרמו לסינרגיות ופוטנציאל לרווחים יותר גדולים.

מתחילת שנה, חברות תשתיות אירופיות הניבו תשואה כוללת עודפת על מדדי MSCI Europe ו-Euro Stoxx 600  . מתחילת שנת 2017, סקטור התשתיות באירופה עלה בכ-9% כשמדד האירו סטוקס 600 עלה רק ב-3.7%. חברות התשתיות בגוש האירו, במיוחד חברות גרמניות וצרפתיות, הפיקו ביצועים חזקים כשהקולגות שלהם בבריטניה ובספרד היו בפיגור. בנוסף לכך, תשואת הדיבידנד בענף זה הינה בין הגבוהות (+4.7%) ומניבה תשואה עודפת של כ-1.3% על השוק המנייתי באירופה ועדיפה גם על פני שוק האג"ח שמניב תשואה של כ-0.40% ל-10 שנים בגרמניה וכ-0.7% ל-10 שנים בצרפת. המרווח בין סקטור התשתיות ובין אג"ח ממשלת גרמניה עומד על 430 נקודות בסיס.

השינויים הפוליטיים באירופה יכולים להוות הזדמנות כניסה מאוד נוחה בסקטור התשתיות  . לאחר בחירתו של עמנואל מקרון לנשיאות צרפת, הציפיה שהוא יפעל לטובת מחיר פחם אחיד ונמוך ברמת הגוש האירופי למרות שיש התנגדויות מכמה מדינות כמו פולין שהיא יצרנית פחם גדולה. אם הוא יצליח, חברות כמו EDF  (חברת החשמל הצרפתית) ייהנו מרכש זול יותר ושפרו את רווחיותן. מקרון גם מתכנן להוריד את השימוש באנרגיה גרעינית שמהווה היום 75% מהצריכה הצרפתית ל-50% ולתמוך באנרגיה חדשנית וברכבים אוטונומיים.

סקטור התשתיות מתנהג בקורלציה הפוכה לסקטור האנרגיה מפני שסקטור האנרגיה תלוי במחירי הנפט ולכן ספג לא מעט הפסדים בשנים האחרונות. לאור נתונים המעידים על תפוקת יתר של מדינות OPEC , מחירי הנפט לא צפויים לעלות בזמן הקרוב ואפילו צפויים להתייצב סביב ה-40 דולר לחבית. ברוב החברות בסקטור זה מוצאים אחזקה ממשלתית כזו או אחרת .

תעודות סל ומניות תשתית מעניינות

ישנן מספר דרכים להיחשף לסקטור התשתיות באירופה : דרך תעודת סל מסוג ETF או בהשקעה ישירה במניות ספציפיות. לגבי ETF אפשר להיחשף לסקטור דרך תעודת סל של איי שרס (ISHARES), ליקסור (LYXOR) וסורס (SOURCE) . לסורס יש יתרון נוסף לדמי ניהול הנמוכים על פני התעודות האחרות -  התעודה רשומה אירלנד ולכן יש לעיתים יתרון מיסוי בהשקעה שם . תשואת דיבידנד ממוצעת בתעודה הינה של כ-5.30% כשמכפיל הרווח העתידי הגלום בה עומד על 14.50. נציין כי חברת אינג'יEngie) )   מהווה כ-5% מהמדד.

מניות תשתית מעניינות הינן לדוגמא: חברת אינג'י (Engie) המציע מגוון רחב של פעילות - אנרגיה חדשנית , גז, חשמל, החברה מוחזקת בכ-29% על ידי ממשלת צרפת. החברה הינה השלישית בגודלה באירופה אחרי החברות הספרדיות  Enel ו-  Iberdrola.שווי שוק החברה עומד על 34.7 € מיליארד וממקם אותה כחברה התשתיות הכי גדולה בצרפת (אפילו לפני חברת חשמל הצרפתית Electricite de France – EDF בעלת שווי שוק של כ-26 € מיליארד). מכפיל עתידי עומד על 14.21 ושיעור הדיבידנד  עומד על 5.97%. המכפיל ההיסטורי של החברה ב-5 השנים האחרונות עמד על 28.09 בממוצע, כשהמכפיל העתידי ההיסטורי באותה תקופה עמוד על 15.3 בממוצע. תשואת דיבידנד היסטורית ב-5 שנים האחרונות הייתה בשיעור של כ-7.42% . אמנם ב-5 שנים האחרונות המניה ירדה בכ-27% אבל בזכות תשואת הדיבידנד הפנומנלית, המשקיעים הרוויחו כ-5% על החזקת הנייר עד היום. ירידת הנייר בנוסף למכפיל נמוך מהווים הזדמנות כניסה נוחה. לפני פחות מחודש החברה פרסמה את דוחות  מחצית הראשונה של שנת 2017 יותר טובים מחברת EDF עם גידול ברווח הנקי ב-3.5% בעקבות התייעלות במעבר ליצור אנרגיה חדשנית והצעת מגוון שירותים רחב יותר במגזר. בחודש מאי החברה החליטה לצאת בהדרגה מפעילותה בתחום הנפט וגז ומכרה את הפעילות לחברת Neptune Oil & Gas תמורת 3.9 € מיליארד, העסקה אמורה להתבצע ברבעון הראשון של שנת 2018.

לסיכום, השוק האירופי הינו זול יותר מרוב השווקים המפותחים וסקטור התשתיות יכול להניב תשואה עודפת יחד עם חשיפה ממשלתית (הרבה חברות מוחזקות על ידי ממשלות דבר המשקף ביטחון לבעלי המניות). תמחור סקטור זה כיום מהווה הזדמנות כניסה נוחה לטווח ארוך בשל הרמות הנמוכות של מכפילי הרווח וההון של החברות בנוסף לתשואת דיבידנד יפה. סקטור התשתיות נהנה משינויים אירגוניים של גופים גדולים וותיקים ועשוי לצמוח בקצב שנתי של כ-5%.

 

 משרד האוצר התגאה בשכר המורים בישראל וטען שהוא מהגבוהים בקרב המדינות המפותחות. בחינת הנתונים לעומק מעלה תמונה קצת פחות ורודה: המורים עובדים יותר קשה, מעמדם יותר נמוך והכסף שהם מרוויחים שווה פחות. פרשנות

 ד"ר אביחי שניר-כלכלן בכיר במחלקת המחקר של קבוצת ההשקעות אינפיניטי 

25.8.2017

שכר המורים בישראל הוא מהגבוהים בעולם, כך עולה מסקירתו השבועית של משרד האוצר.תרשים 1.  דוח האוצר מראה כי היחס בין שכר המורים בישראל לשכר הממוצע של בעלי השכלה אקדמית הוא לכאורה מהגבוהים בעולם.

תרשים 1 : היחס בין שכר הממוצע של מורים לשכר הממוצע של בעלי השכלה אקדמית

 היחס בין שכר הממוצע של מורים לשכר הממוצע של בעלי השכלה אקדמית (יח"צ)

אם כך, מדוע הביקוש להוראה בישראל אינו כל כך גבוה? בפרט, איך קורה שאם השכר הוא אכן גבוה ביחס לעולם, עדיין ציוני התלמידים בישראל מדרגים את המדינה באחד המקומות האחרונים מבין המדינות המפותחות, ואין מספיק מורים איכותיים שיסייעו בשיפור הציונים.

התשובה לא כל כך מסובכת. ראשית, תרשים 1 היה נראה אחרת, אם משרד האוצר לא היה שוכח להוסיף מדינות כמו שוויץ. לו היו מכלילים אותן, ישראל היתה מדרדרת עוד מספר מקומות גם במדד שבחר האוצר.

שנית, נשאלת השאלה מה עושים המורים כדי להרוויח את השכר שהם מקבלים. תרשים 2 מראה את מספר התלמידים הממוצע בכיתה בבית ספר יסודי. המדינה המפותחת היחידה שבה יש יותר תלמידים בכיתה מאשר בישראל היא צ'ילה.

באותו הקשר, אפשר גם לבדוק כמה זמן מורים נמצאים בבית ספר. האמת, שהמורים בישראל אינם נמצאים יותר שעות בבית ספר, בהשוואה לעמיתיהם בעולם המפותח. אולם, חלק הרבה יותר גדול מזמנם מוקדש ללימוד בכיתות, לעומת עמיתיהם בחו"ל. אפשר לראות שמבין כל המדינות המפותחות, סקוטלנד היא היחידה בה המורים נמצאים בכיתות יותר זמן מאשר בישראל. המשמעות היא שבשאר העולם, המורים יכולים להספיק, לבדוק את המבחנים, להכין עבודות ולסיים את שאר המטלות שמורים צריכים לעשות, בזמן שהייתם בבית הספר. בארץ, נשאר להם הרבה פחות זמן לעשות את זה במסגרת השעות בהן הם שוהים בבית הספר. לכן, הם עושים עבודות אלו על חשבון זמנם הפרטי, או שאינם עושים אותן כלל.

 

תרשים  2: מספר תלמידים ממוצע בכיתה בחינוך היסודי. מקור: OECD Education at a glance, 2016

 מספר תלמידים ממוצע בכיתה בחינוך היסודי (יח"צ)

 

תרשים 3 : האחוז הממוצע משעות השהייה בבית הספר שבהן המורים נמצאים בכיתות. מקור: OECD Education at a glance, 2016

 האחוז הממוצע משעות השהייה בבית הספר שבהן המורים נמצאים בכיתות (יח"צ)

שלישית, אם בכל זאת מדברים על השכר, אפשר לבדוק את השכר של המורים במונחים של כוח קנייה. המחירים בישראל גבוהים יחסית, ומעניין להשוות את השכר של המורים בישראל למורים בשאר העולם, במונחי יכולת קנייה. תרשים 4 מראה שהשכר הממוצע של מורים מתחילים בבית ספר יסודי בישראל אינו כל כך גבוה בהשוואה לעולם המפותח. המדינות היחידות שבהן המורים המתחילים מרוויחים פחות הן מדינות שיצאו משלטון קומוניסטי בשנות ה- 1990, כמו צ'ילה ומקסיקו.

תרשים  4: שכר שנתי ממוצע למורה מתחיל בדולרים מתואמים לכוח קנייה (PPP). מקור: OECD Education at a glance, 2016

שכר שנתי ממוצע למורה מתחיל בדולרים מתואמים לכוח קנייה (יח"צ)

אפשר היה להבין שמורים בישראל מוכנים להתחיל עם שכר נמוך אם הם היו מצפים לשכר גבוה יותר בהמשך. אולם, תרשים 5 מראה שאין שינוי גדול בשכר גם כשהמורים צוברים יותר נסיון. הוא מראה את השכר הממוצע של מורים עם 15 שנות נסיון שמלמדים בבית ספר יסודי בישראל לעומת העולם המפותח. אפשר לראות שמיקום שכרם הממוצע של המורים הישראלים נשאר בדיוק אותו דבר.

תרשים  5: שכר שנתי ממוצע למורה עם 15 שנות נסיון בדולרים מתואמים לכוח קנייה (PPP). מקור: OECD Education at a glance, 2016

שכר שנתי ממוצע למורה עם 15 שנות נסיון בדולרים מתואמים לכוח קנייה (יח"צ)

 

אם העבודה קשה והשכר לא גבוה, היה ניתן לחשוב כי כדאי להיות מורה בגלל שייכות למעמד גבוה, אך בישראל אין ספק שגם סיבה זו אינה מוכיחה את עצמה. תרשים 6 מראה את התוצאות של סקר נרחב שבוצע ב- 21 מדינות במטרה לבחון את מעמד המורה בכל אחת מהן. הדבר הבולט ביותר בסקר הוא שמעמד המורה בישראל הוא רק טיפה מעל האפס, וגם זה בקושי.

תרשים 6 : מדד מעמד המורים. מקור: Global Teacher Status Index, 2013

 מדד מעמד המורים (יח"צ)

מה שעוד אפשר ללמוד מתוצאות של הסקר רק כשני אחוזים מהאמהות בישראל יעודדו את ילדיהם להיות מורים, ופחות משמונה אחוזים מהאמהות ישקלו לעודד את הילדים לעשות דבר כזה. ואם האמא היהודיה לא רוצה שהילד שלה יהיה מורה, אז מי כן ירצה?

 

 

Page 1 of 41  > >>

תקשורת ופרסום שוק ההון
כניסה לחדר הפרטי שלי
לקביעת פגישה אישית עם מומחה אינפיניטי
מחקר ומידע
חינוך פיננסי TV
אינפיניטי דיגיטלי
לוח ארועים כלכליים
תגובה למידד המחירים לצרכן
ריבית בנק ישראל
אינפיניטי תקשורת ופרסום