עיתונות מקצועית - אינפיניטי

עיתונות מקצועית

מוצגים לעיונכם מקבץ מאמרים, ראיונות ופרסומים בעיתונות הכלכלית, המקצועית ובמגזינים מקצועיים, בתחומי מאקרו כלכלה, שווק ההון המקומי, שוק ההון העולמי, פסיכולוגיה של משקיעים ועוד.

 מוצרים רבים שאמורים להיות קלים למשלוח ומחירם אמור להיות דומה בכל מקום, יקרים בישראל לעומת העולם. הסיבה: מכסי מגן שהמדינה מתקשה לוותר עליהם. הסחר הצומח באינטרנט עשוי לפתור את הבעיה.

17.11.2017

 

ד"ר אביחי שניר-כלכלן בכיר במחלקת המחקר של קבוצת ההשקעות אינפיניטי 

 

כדי להבין את השפעת המסחר באינטרנט על כלכלת ישראל, חשוב להבחין בין מוצרים סחירים ומוצרים לא סחירים.

 מוצרים סחירים הם מוצרים שניתן להעביר בקלות בין מדינות, לכן, בהעדר חסמים מיוחדים, ניתן לצפות שהמחיר שלהם יהיה דומה בכל מקום. מוצרים לא סחירים: מוצרים שקשה להעביר אותם ממדינה למדינה וממקום למקום ולכן קל להבין מדוע המחירים שלהם לא תמיד זהים באזורים שונים.

דלק, בגדים וטלפונים סלולריים הם דוגמאות למוצרים מהסוג הראשון: אלו מוצרים שעלויות ההובלה שלהם נמוכות, לכן, אין סיבה כלכלית שהמחיר שלהם יהיה שונה במדינות שונות. לעומת זאת, מוצרים כמו דירות ושירותי מספרות הם דוגמא למוצרים מהסוג השני: כל דירה וכל מספרה נמצאים באיזור אחר ויקר מאד להעביר אותם. לכן, קל להבין מדוע המחיר שלהם שונה באזורים שונים.

אחת הבעיות המבניות של הכלכלה הישראלית היא שמוצרים רבים שאמורים, עקרונית, להיות סחירים הפכו להיות לא סחירים הבעיה נוצרה כתוצאה של הטלת מכסים ומגבלות בירוקרטיות שונות ע"י ממשלות ישראל לדורותיהן. מקור חלק גדול מהמכסים והמגבלות הללו בתקופה שבה ממשלת ישראל ניסתה להגן בכל מחיר על התוצרת המקומית, גם במחיר של עלות גבוהה עבור הצרכן.

מאז חלפו לא מעט שנים וממשלות ישראל הבינו שהגישה הזו נכשלה: התוצאה של הגנה על מוצרים מקומיים הינה התפתחות מונופולים לא יעילים בישראל. הצרכנים שילמו מחירים גבוהים והמשק הישראלי הגיע לפשיטת רגל בגלל שבחו"ל לא היה ביקוש למוצרים שיוצרו בישראל. אפשר היה להניח שכשהבינו זאת, הבינו גם שהגיע הזמן לבטל את כל ההגנות ולהפוך את כל המוצרים שניתן להביא מחו"ל לסחירים.

זה לא קרה בפועל, בגלל כמה סיבות. הראשונה היא לובי חזק של יצרנים מקומיים שהמשיכו לנסות להגן על השוק שלהם. דוגמא קלאסית לסוג זה של הגנות הוא שימורי הטונה: במשך שנים רבות נהנו יצרני הטונה המקומיים ממכס גבוה שהוטל על טונה מיובאת. אולם, כמובן שבארץ אין באמת ייצור של שימורי טונה, מכיוון שבישראל לא דגים טונה באופן מסחרי. שימורי טונה "תוצרת ישראל" הם פשוט טונה שמיובאת ומוכנסת לקופסאות בארץ, בזמן שטונה מיובאת היא טונה שמוכנסת לקופסאות בחו"ל. כאשר משרד האוצר ניסה בשנת 2012 להוריד את המכס, הוא נתקל בהתנגדות עזה של לובי ה"יצרנים המקומיים" שהזהירו מפני גל של פיטורים, כך שבסופו של דבר הוחלט להוריד את המכס בשלוש פעימות. כיום נשאר עדיין מכס של 12% ולא ברור אם ומתי הוא יופחת, מכיוון שבכנסת שוקלים להעלות אותו חזרה ל- 18%.

הסיבה השנייה היא הכנסות המדינה. משרד האוצר התרגל לאורך השנים לקבל הכנסות גבוהות ממכסים, והוא אינו מעוניין לאבד אותן. שרי האוצר מניחים שהצרכנים רגילים למחירים הנוכחיים, ושאם תהיה ירידה במחירים, הצרכנים יזקפו אותה לזכות המוכרים ולא לזכות השר שהוריד את המכס. לעומת זאת, את עליית המסים שתדרש כדי לממן את הפסד ההכנסות הם יזקפו לחובתו של שר האוצר, לכן שרי האוצר מעדיפים בדרך-כלל להשאיר את המכסים, כי גם אם המכסים גורמים נזקים למשק, מבחינתם זה הרע במיעוטו.

הסיבה השלישית היא הבירוקרטיה הישראלית. כל נסיון להפחית את הבירוקרטיה כרוך במאבקים בהסתדרות ובהשקעה של כספים, ולכן הבירוקרטיה נשארת.

בשנים האחרונות האינטרנט מצליח להפעיל לחצים לשינוי של כל האמור. מכיוון שצרכנים יכולים להזמין באופן קל ופשוט מוצרים כמעט מכל מקום בעולם, הם מצליחים לעקוף חלק גדול מהבעיות שמהם סובלים יבואנים. מכיוון שהם פועלים באופן אישי, הם מצליחים לעקוף את הבירוקרטיה. במקרים רבים, הם גם עוקפים את מגבלת המכסים והמסים על ייבוא. זאת, בעזרת ייבוא בסכומים קטנים, או באמצעות משלוח לכתובת בחו"ל ורק אחר כך משלוח לישראל, מה שגורם לכך שרשות המסים מניחה שזאת סחורה משומשת ושאין צורך לגבות עליה מכסים.

הרכישות באינטרנט פוגעות ביבואנים, שצריכים להתחרות פתאום בתנאים לא הוגנים. היבואנים מצדם מפעילים לחצים על הממשלה שתשווה את התנאים. ביטול המכס על טלפונים סלולריים והנעלה והביטול המתוכנן של המכס על בגדי ילדים במסגרת "נטו משפחה" הם דוגמא לכך שלחץ  בסופו של דבר מצליח.

שר האוצר לא ביטל את המכסים רק מתוך התחשבות במשקי הבית, אלא גם כסיוע ליבואנים שמתקשים להתחרות באינטרנט. ככל שהמצב המתואר יימשך, נתקרב למצב שבו מוצרים שצריכים להיות סחירים אכן יהיו כאלו, מה שיוביל לירידה נוספת ביוקר המחיה.

 

 

ספרד מציגה התאוששות כלכלית שנותנת את אותותיה גם בשוקי האג"ח והמניות. מתחילת השנה עלה מדד MSCI Spain ב-15.5%, לעומת 12.5% ביורוסטוקס 600, והמשקיעים מביעים אופטימיות זהירה בנוגע להמשך.

 

חן יצחק |  אנליסטית בקבוצת ההשקעות אינפיניטי

 13.11.2017 

ספרד הינה הכלכלה החמישית בגודלה באירופה ואחת המדינות שספגה את הפגיעה הקשה ביותר במשבר הפיננסי ב- 2008. מגזר הבנייה היה המנוף לצמיחה הכלכלית של המדינה, אך בעקבות המשבר, פעילות המגזר התכווצה בין השנים 2008-2012 ביותר מ- 30%, בהשוואה לשנת 2006 (שיא הפעילות של התעשייה). 15 שנה של צמיחה מתמדת של התמ"ג, הפכו את כלכלת ספרד לתשיעית בגודלה בעולם. המשבר של 2008 הכניס ברבעון השני של אותה שנה את המדינה למיתון באופן רשמי. שיא ההצטמצמות של המשק נרשם בשנת 2009 כאשר התמ"ג התכווץ ב 3.6%. בנוסף, שיעור האבטלה במדינה עלה, הגירעון התקציבי גדל ונוצר חוב ממשלתי עצום.

ממשלת ספרד הנהיגה תכנית צנע הכוללת העלאת מחירי החשמל והגז, גביית יותר מיסים, צמצום השקעות בחינוך וזאת כדי להבריא את כלכלת המדינה, להוריד את הגירעון התקציבי ולהחזיר את אמון המשקיעים לשוק הספרדי, בשנים האחרונות חל שיפור הדרגתי בכלכלה הספרדית, וספרד אף הגיעה ב- 2015 לקצב צמיחה בשיעור דומה לתקופה שלפני המשבר. ברבעון השלישי של השנה ספרד צמחה בקצב של 3.1% (בחישוב שנתי), יותר מממוצע הצמיחה בגוש האירו שעמד על 2.5% ברבעון השלישי השנה.

זינוק ביצוא, רפורמות בשוק העבודה

התאוששות הכלכלה נבעה מזינוק ביצוא הספרדי, הירידה במחירי האנרגיה ורפורמות של הממשלה בשוק העבודה, כמו כן, התיירות המתגברת לתוך ספרד, פיחות האירו ותוכנית התמריצים באירופה תמכו בצמיחה של הכלכלה הספרדית. ספרד עברה מגירעון של 9.6% בחשבון השוטף ב- 2007 לעודף של כ 2% בשנת 2016. השיפור התאפשר הודות לגידול ביצוא בעיקר בתחום השירותים וקיטון ביבוא בעקבות מחירי נפט נמוכים. למרות העודף בחשבון השוטף, החוב הממשלתי עדיין גבוה בכאחוז מהתוצר. החוב עומד על 99.8% מהתוצר (נכון לרבעון 2, 2017), והינו גבוה בהשוואה לממוצע של גוש האירו שעומד על 89.2% חוב תוצר.

בשוק העבודה, שיעור האבטלה במדינה ירד ב- 10% מהשיא ב- 2013 לשיעור של 17.2%, אך, ספרד עדיין נמצאת עם שיעור האבטלה השני הכי גבוה באיחוד האירופי (אחרי יוון). בקרב הצעירים (גילאי 15-24) שיעור האבטלה ירד לרמה של 37.2%. שיעור זה עדיין גבוה יותר מזה שהיה לפני המשבר. הנתון המשמעותי יותר הוא שכר המינימום, שעלה בשנת 2017 בכ- 8% בהשוואה לשנת 2016, מה שתומך בעליה בצריכה הפרטית ובכך מחזק את הצמיחה הכלכלית.

קטלוניה אחראית ל-20% מהתמ"ג בספרד

ספרד מורכבת מ- 17 מחוזות אוטונומיות, כאשר קטלוניה היא העשירה והחזקה ביותר מבחינה פוליטית. בנוסף, קטלוניה זוכה לאוטונומיה הגדולה ביותר והיא כוללת סמכויות רבות כגון גביית מיסים וכינון משטרה מקומית חזקה. תושבי המחוז שאחראים לכ- 20% מהתמ"ג הספרדי, רבע מהייצוא ורבע מההשקעות הזרות במדינה, סובלים בעשור האחרון ממדיניות הצנע שמנהיג הממשל המרכזי וניסיונם להשיג עצמאות כלכלית ב-2010 נכשל.  

באוקטובר השנה, הפרלמנט של קטלוניה הצביע בעד עצמאות והתנתקות מספרד על סמך משאל עם שנעשה בניגוד לחוקה הספרדית, כלומר הקטלונים כבר לא מכירים בחוקה הספרדית. התנתקות קטלוניה יכולה להגדיר תקדים למדינות אירופאיות אחרות כמו סקוטלנד (בריטניה) ולומברדיה (איטליה). זהו משבר פוליטי ואתגר גדול שיכול לגרור השלכות כלכליות משמעותיות עבור ספרד בפרט ואירופה בכלל.

במקרה של התנתקות, קטלוניה תרוויח כתוצאה מביטול המיסים המשולמים לספרד, אך תספוג פגיעה פוטנציאלית בתמ"ג מכיוון שהיא לא תהיה חברה בגוש האירו ובאיחוד האירופי (האיחוד האירופי מהווה כ 65% מהיצוא של קטלוניה ב-3 שנים האחרונות). שנים מהבנקים המרכזיים הרשומים בקטלוניה הכריזו כי יעזבו את המדינה לטובת אזור אחר בספרד כדי להימנע מהטלטלה שתגיע בעקבות היפרדות מספרד. נוסף על כך, לקטלוניה חובות של 77 מיליארד אירו שמהווים 35% מהתמ"ג של האזור. סוכנויות דירוג האשראי מדרגות את קטלוניה בדירוג השקעה ספקולטיבי, מה שהופך אותה לתלויה בהלוואות מהממשלה המרכזית בספרד.

ממשלת ספרד הטילה על סעיף 155 של החוקה, המאפשרת לה להשתלט ישירות על הממשל הקטלאני. ראש ממשלת ספרד, מריאנו רחוי, הודיע כי הוא מפטר את הממשלה בברצלונה וכי במחוז יתקיימו בחירות בזק ב–21 בדצמבר.

קשה לדעת כיצד יסתיים הסכסוך, אך נראה כי המאבק החל להשפיע על כלכלת ספרד, אומנם עדיין לא באופן משמעותי. הממשלה תיקנה את תחזית הצמיחה שלה ל–2018 לצמיחה של 2.3% בלבד לעומת 2.6%, בשל המשבר הפוליטי.

התשואות משקפות את התחדשות האמון

על אף האי וודאות שקיימת במדינה, ספרד נמצאת במומנטום חיובי בשנה האחרונה. יהיה מעניין לראות איך היא תתמודד עם האתגר החדש שעומד בפניה. החל מסוף שנת 2012, תשואות האג"ח של ממשלת ספרד ל- 10 שנים החלו לרדת מרמת שיא של 7.6% ביולי לרמת שפל נוכחית של כ- 1.4%. תשואה זו משקפת את התחדשות האמון של המשקיעים בכלכלה הספרדית. גם שוק המניות הגיב באופן חיובי לנתוני המאקרו כלכליים במדינה.

מדד MSCI Spain הינו מדד מרכזי בבורסת ספרד והוא כולל את החברות הגדולות והבינוניות הנסחרות בספרד. משנת 2008 אפשר לראות כי המדד הציג תשואות שליליות בעקבות המיתון שהכלכלה הייתה מצויה בו. אך, ניתן לראות שיש שינוי מגמה בשנה האחרונה. מתחילת השנה מדד  MSCI SPAIN הציג תשואה עודפת כשעלה ב 15.5%, לעומת מדד היורוסטוקס 600 שהציג תשואה חיובית של 12.5%. אך, מדד  MSCI SPAIN נסחר במכפיל רווח נמוך יותר של 15.6 עם תשואת דיבידנד של 4.2%, לעומת מדד היורוסטוקס 600 שנסחר במכפיל של 21.2 ובתשואת דיבידנד של 3.2%. ישנה אופטימיות זהירה של משקיעים כי השוק הספרדי ימשיך וייצמח בשנים הקרובות., למרות המאבק הפוליטי המתרחש בו.

מדד  MSCI SPAIN מתפלג בין סקטורים שונים, כשלסקטור הפיננסים החשיפה גבוהה עם כ- 40% מסך המדד ואחריו סקטור התשתיות עם חשיפה של כ- 15% מהמדד. המניה הבולטת במדד היא (19%) Banco Santander, הבנק הגדול בספרד שהצליח לעבור את המיתון בזכות הפיזור הגלובלי בהכנסות. במגזר הקמעונאות, מניה בולטת במדד (8%) היא חברת Inditex המפעילה רשתות אופנה שהידועה בהן הינה ZARA הפועלת במדינות רבות בעולם. ניתן להשקיע בספרד דרך הבורסה הישראלית באמצעות תעודות סל מקומיות אשר עוקבות אחר המדד או דרך ETF בחו"ל. 

 

 למערכת גביית המס בישראל יש 2 מטרות: הקטנת אי-שוויון ועידוד צמיחה. המהלך שבוחנים שר האוצר ורה"מ להפחתת מסים לבעלי הכנסות גבוהות עלול להזיק למטרות אלה.

10.11.17

ד"ר אביחי שניר - כלכלן בכיר בבית השקעות אינפיניטי

שר האוצר וראש הממשלה בוחנים כעת הורדה של מס הכנסה לבעלי הכנסות גבוהות. אולם, בנק ישראל כבר מיהר להתייצב נגד ההורדה המתוכננת. טענתו של בנק ישראל היא שהמקור התקציבי להורדת המס הוא עודפים זמניים בגבייה, וכיוון שהעודפים זמניים, לא ניתן להתבסס עליהם אי אפשר במהלך שאמור להיות קבוע, כמו הורדת מסים.

יש לא מעט אמת בטענה של בנק ישראל: למעשה, הממשלה כבר החלה לדון בתוכניות לקצץ בהוצאות שלה בשנת  2019, מכיוון שתחזית האוצר צופה בור תקציבי בשנים 2019 ו- 2020 . זה בהחלט מעורר את השאלה מה הטעם לדון בהורדת מסים ב- 2018, כשידוע שיהיה צורך בתוספת גבייה כבר בשנה שלאחר מכן. הורדת מסים היא אכן אחת הדרכים ל"החזיר את עודפי הגבייה לציבור" כפי שכחלון מבטיח לעשות. אבל אם המחיר הוא שבשנת 2019 יצטרכו לצמצם שירותים לציבור או להטיל מסים חדשים, זה בוודאי לא יתרום למצבם הכלכלי של האזרחים.

אבל נניח לרגע שבנק ישראל טועה. נניח שיש מקורות תקציביים, מהם ניתן לגייס את הכסף הנחוץ להורדת המיסים, ללא פגיעה בשירותים לאזרחים וללא העלאת מיסים חדשים. גם תחת הנחה זו, עדיין נשאלת השאלה האם מס ההכנסה הוא המס שיש לטפל בו בעדיפות ראשונה.

בדרך כלל מניחים שמתכננים את מערכת המיסים כדי להשיג (לפחות) אחת משתי המטרות הבאות: ראשית, על מערכת המסים לתרום להגדלת השוויון. שנית, מערכת המסים צריכה לגרום להפרעה מינימלית לפעילות הכלכלית, כדי לעודד את צמיחת המשק. שתי המטרות הללו צריכות להיות מושגות, בכפוף למגבלה שמערכת המיסים נותנת לממשלה די הכנסות כדי לספק לאזרחים שירותים יעילים.

אפשר לשאול האם מערכת המיסים הישראלית בנויה כך שהיא אכן תשיג את שתי המטרות הללו, ואם לא, אז מדוע. לגבי המטרה הראשונה, ברור לגמרי שהתשובה היא לא. מדברים הרבה על כך שמבין המדינות המפותחות, ישראל היא אחת המדינות האי-שוויוניות ביותר. כפי שאפשר לראות בתרשים 1, כאשר מודדים את אי השוויון בהכנסות הפנויות באמצעות מדד ג'יני, שהוא המדד המקובל למדידת אי שוויון, מוצאים שרק ארה"ב, טורקיה ומקסיקו פחות שוויוניות מישראל.

הנושא הפחות מדובר, הוא העובדה שמבחינת הכנסות ברוטו, ישראל נמצאת דווקא באמצע התרשים. הסיבה לכך שאי השוויון בישראל גדול יותר מאשר במדינות אחרות, היא העובדה שמערכת המיסים הישראלית בין מערכות המס שפחות תורמות לשוויון בקרב המדינות המפותחות. יותר מכך, בשלושים השנים האחרונות, המגמה של מערכת המיסים הישראלית היא אף להפוך לפחות שוויונית. תרשים 2 שלקוח מנייר עבודה של משרד האוצר, מראה את השינוי באי השוויון בהכנסות נטו, בין 1980 ל- 2011. אפשר לראות שבתחום הזה, אנחנו מנצחים אפילו את אמריקה.

הסיבה לגידול בתרומה של מערכת המס לגידול באי השוויון היא כפולה: מצד אחד יש ירידה בחלקו של מס ההכנסה בסך המסים, ומצד שני יש עלייה בחלק היחסי של מיסי הרכישה כמו המע"מ ושל הארנונה. כך שבשלושים השנים האחרונות המגמה היא צמצום במיסים שמקטינים אי שוויון (מס הכנסה) והגדלת המיסים שמרחיבים את אי השוויון: מע"מ וארנונה. כמובן שהקטנה נוספת במס הכנסה, בעיקר כזאת שתגיע רק למקבלי הכנסות גבוהות, תביא לעלייה נוספת באי השוויון. בעיקר אם בכל זאת יתברר ב- 2019 או ב- 2020 שיש צורך במיסים נוספים, שכן אז כנראה שיעלו את המע"מ ולא את מס הכנסה.

עם זאת, ייתכן שניתן להצדיק את השינוי בהרכב המיסים, למרות השפעתו על אי השוויון, אם טוענים שהשינוי בהרכב המסים הופך את מערכת המיסים הישראלית לכזאת שתומכת יותר בצמיחה. אם יוצרים מערכת מיסים שמעודדת צמיחה, אז הכנסות האזרחים וגם הכנסות המדינה גדלות, ובסופו של דבר, כולם נהנים.

אולם, גם בתחום הזה ישראל אינה מצטיינת. תרשים 3, שמקורו בעבודה של דרוקר, גבע וקריל (2015) ממשרד האוצר, מחלק את מערכת המס של המדינות המפותחות לארבעה רביעים. הרביע הימני העליון הוא המצב הטוב ביותר: מערכת מס שתורמת גם לצמיחה וגם לשוויון. שם נמצאת רק פינלנד. ברביע השמאלי העליון נמצאות מדינות עם מערכת מיסוי, שתורמת לשוויון, אבל פוגעת בצמיחה, שם נמצאות מרבית מדינות אירופה הסוציאליסטיות.  ברביע הימני התחתון, נמצאות המדינות עם מערכת מיסוי שתורמת לצמיחה על חשבון אי השוויון, כאשר שם נמצאות, בין היתר, טורקיה, צ'ילה, והונגריה. הרביע השמאלי התחתון, זה שבכניסה אליו נמצאת ישראל, מכיל מדינות שמערכת המס שלהם פוגעת גם בצמיחה וגם באי השוויון. כלומר, מערכת המס של ישראל פוגעת באי השוויון, ואיננה תומכת בצמיחה, חלק מכך, כאמור, נובע ממבנה הארנונה שלנו.

לכן, אם מחליטים לקצץ במסים, לפני שמורידים את מס ההכנסה שתורם לשוויון ושהקטנתו מביאה רק לתמיכה קטנה מאד בצמיחה, אולי כדאי לבדוק אפשרות לבצע שינויים במיסים אחרים, כמו למשל, רפורמה נדרשת בארנונה.

 

תרשים  1: מדד ג'יני לאי שוויון בהכנסות נטו, 2015. מקור: OECD

 מדד ג'יני לאי שוויון בהכנסות נטו, 2015

 

תרשים  2: עלייה באי השוויון בין 1980 ל- 2011. מקור: דרוקר, גבע וקריל (2015)

 עלייה באי השוויון בין 1980 ל- 2011.

תרשים  3: מידת התמיכה של הרכב המסים בצמיחה ובשוויון במדינות OECD. מקור: דרוקר, גבע וקריל (2015)

 מידת התמיכה של הרכב המסים בצמיחה ובשוויון במדינות OECD.

 הגידול בפריון בישראל נמוך, וכתוצאה מכך השכר במרבית הענפים במשק עולה באיטיות רבה. כדי להעלות את הפריון משקיעה המדינה בהיי טק, מתוך כוונה שההשפעה תחלחל לשאר הענפים - אך נראה שהשפעה כזו דווקא הפוכה. פרשנות

 

ד"ר אביחי שניר-כלכלן בכיר במחלקת המחקר של קבוצת ההשקעות אינפיניטי

03.11.17

אחת הסוגיות המענינות בכלכלה הישראלית היא מדוע הפריון בארץ נמוך בהשוואה לעולם. הפריון נמדד כתוצר לשעת עבודה. עובד בישראל מייצר בשעה כ- 24% פחות מאשר עובד במדינות אחרות.

לפני שנכנסים ללחץ מהעובדה שהעובדים בישראל מייצרים פחות מעובדים במקומות אחרים, צריך לזכור שיש לכך מספר סיבות . ראשית, העובדים בישראל צעירים יותר מאשר בעולם. שנית, במדידת הפריון בישראל כוללים גם תפוקה של עובדים זרים, בעוד שבחלק ממדינות אירופה לא כוללים זאת. שלישית, שיעור האבטלה בישראל נמוך יותר מאשר ברוב מדינות אירופה, ולכן בישראל קיימים יותר עובדים בשכר נמוך, מאשר באירופה.

פריון לשעת עבודה, 2013. מקור, גבע (2015)

אולם, כל אלה עדיין אינם מסבירים את כל הפער. בנוסף, לשאלת הגידול בפריון יש חשיבות עצומה, מכיוון שגידול בפריון מוביל לעלייה בשכר. בלי עלייה בפריון, אין עלייה בשכר.

בישראל, למרות הדגש שניתן לתעשייה עילית, העלייה בפריון של כלל המשק היא מאד איטית. תרשים 2 מראה שלא היה כמעט שינוי בפריון של ישראל נכון לשנת 2015 ביחס לשנת 1995.

פריון לשעת עבודה, באחוזים מהפריון בארה"ב. מקור: ברנד (2016)

בנייר עמדה מעניין, גלעד ברנד, חוקר ממכון טאוב, מראה שבמידה מסויימת, העלייה האיטית בשכר בישראל נובעת דווקא מהשקעה עודפת בהיי-טק, שבאה על חשבון העובדים בענפים אחרים. באופן היסטורי, המדיניות הממשלתית בישראל מעודדת את ענפי הייצוא: חברות מייצאות מקבלות הקלות במס והטבות נוספות.

התוצאה היא, שבישראל ענף ההיי-טק אכן התפתח באופן יוצא מהכלל. לא רק שהוא התפתח בצורה יוצאת מהכלל, הפריון בענף ההיי-טק הישראלי גדל לפחות בקצב דומה לפריון בענפי ההיי-טק במדינות אחרות בעולם. התוצאה היא שבענף ההיי-טק, השכר עולה בצורה מאד יפה, כך שכ-10% מהאוכלוסיה מקבלת שכר גבוה, ואפילו גבוה מאד.

אולם, הצמיחה בפריון של ענף ההיי-טק אינה מחלחלת לענפים אחרים. תרשים 3 מראה את הקשר בין הצמיחה בפריון של ענפי התעשייה, (הענפים האחראים לייצוא) לבין הצמיחה בפריון בכלל המשק, במדינות שונות בעולם. ניתן לראות שבדרך כלל קיים קשר די הדוק בין הצמיחה בפריון של התעשייה לבין הצמיחה בפריון של כלל המשק. עם זאת, בישראל המצב שונה.

תרשים 4 מראה את התוצאה: בעוד שבכל העולם יש קשר די הדוק בין הצמיחה בפריון של התעשייה לבין הצמיחה בשכר בכלל המשק, בישראל לא נמצא קשר בינהם. חשוב לציין, כי ההבדלים הללו אינם נובעים מכך שמגזר התעשייה הישראלי קטן יותר מאשר בשאר העולם: ישראל אינה חריגה משאר מדינות ה- OECD בשיעור המועסקים בתעשייה.

צמיחת הפריון בכלל המשק מול צמיחת הפריון בענפי התעשייה. מקור: ברנד (2017)

כאשר בוחנים מדוע הצמיחה בפריון של התעשייה העילית בישראל אינה מחלחלת אל שאר העובדים במשק, צריך לבדוק מהו המנגנון באמצעותו הצמיחה כן מחלחלת במדינות אחרות. המנגנון הקלאסי, הקרוי על שמם של הכלכלנים סמואלסון ובאלסה, שכתבו עליו לראשונה, טוען שהצמיחה מחלחלת באופן הבא: ברגע שיש גידול בפריון ובשכר בענפים מסויימים, עובדים מענפים אחרים עוברים לענף שמציע שכר גבוה. הדבר מוביל לירידה במספר העובדים שפנויים לעבוד בענפים האחרים, ולכן ללחצים לעליית שכר גם בענפים האחרים.

בישראל, נראה שהמנגנון הזה אינו יכול לעבוד. הביקוש לעובדים בענפי התעשייה העילית מתאפיין בדרישה לעובדים עם כישורים גבוהים. אולם, הפערים בכישורים של העובדים הם גדולים במיוחד. אפשר לראות שבעוד שבענפים בהם חלק גדול מהתוצר מיוצא, הכישורים של העובדים הם גבוהים מהממוצע הבינלאומי, ואילו בענפים אחרים הכישורים של העובדים נמוכים באופן משמעותי מהממוצע.

צב הצמיחה בפריון בענפי התעשייה וקצב הצמיחה בשכר בכלל המשק. מקור: ברנד (2017)

התוצאה היא שלא כל אחד מהעובדים יכול לעבור אל התעשייה העילית, כי כישוריו אינם בהכרח מספיקים לכך. לכן, עובדים רבים נשארים בענפי המסחר, השירותים, ובשאר הענפים שמיועדים לייצור מקומי. זאת, למרות השכר הנמוך יחסית, שאינו עולה.

נשאלת השאלה מה המדינה יכולה לעשות כדי לשנות זאת. אפשרות אחת היא לנסות להכשיר עובדים נוספים לענפי ההיי-טק. נסיון מסוג זה נעשה בשנים האחרונות, באמצעות מתן דגש לענפי המתמטיקה והאנגלית בבתי הספר, אבל ספק עד כמה הוא יהיה יעיל בלהגדיל באופן משמעותי את החלק של התעשייה העילית בכוח העבודה.

אפשרות אחרת, היא לבחון את האפשרות שעידוד ענפי ההיי-טק גרמה לפגיעה מסויימת בעובדים בשאר המגזרים. הייצוא של ההיי-טק מוביל להתחזקות השקל, ולכן לפגיעה ביכולת התחרות של שאר ענפי התעשייה בחו"ל. בכך תעשיית ההיי טק למעשה פוגעת בשאר ענפי התעשייה בישראל, וגורמת להורדת שכרם של עובדי התעשייה הקלאסית. לכן, אם רוצים להוביל לכך שצמיחת ההיי-טק תגיע גם למגזרים אחרים במשק, צריך לבחון כיצד לעודד גם אותם. בהתאם לכישורים של העובדים בישראל, דווקא לעידוד של ענפים שאינם תעשיית העילית יש יותר סיכוי לגרום לחילחול ולעלייה ברמת החיים בכלל המשק מאשר לעידוד של תעשיית ההיי-טק.

 

הצמיחה במסחר המקוון העולמי לא עומדת להתמתן, וב2020 הוא צפוי לעבור את ה-4 טריליון דולר. איך קופצים על הרכבת הזו?

גל ראלי | אנליסט בקבוצת ההשקעות אינפיניטי

 30.10.17

במלאת שני עשורים למהפכת המסחר המקוון ששינתה לחלוטין את הרגלי רכישת מוצרים ושירותים, ניתן לקבוע בבירור כי חוקי המשחק השתנו. המסחר המקוון כבר כאן, והוא כאן כדי להישאר. נכון לשנת 2016 היקף המסחר המקוון העולמי עמד על יותר מ-1.9 טריליון דולר, עליה של 23% לעומת 2015 ולפי חברת המחקר eMarketer המתמחה בענף זה, היקף המסחר המקוון העולמי צפוי להכפיל את עצמו עד שנת 2020 ולעמוד על 4.05 טריליון - 14.6% מסך היקף המסחר הקמעונאי העולמי.

הסיבות המרכזיות לכך הן כלכליות, כגון, עליית ההכנסה הפנויה, גידול במעמד הביניים במדינות המפתחות (בדגש על הודו וסין), גידול האוכלוסייה, וכן סיבות תרבותיות למינהן: דור הY- מעדיף לרכוש און-ליין ולא לבזבז את זמנו בשיטוט בין חנויות, שינויים טכנולוגיים, גידול השימוש באינטרנט ובמכשירים ניידים שמגדילים את היקף השימוש והביקוש וכו'.

מכירות מקוונות עולמיות 2015-2020

בנוסף, שדרוגי תשתיות טכנולוגיות, ייעול תהליכים לוגיסטיים וירידה בעלויות השילוח מאפשרים לחברות הפועלות במגזר זה להתרחב לענפים רחבים יותר ולהיות נגישים יותר, ובכך להגדיל את היצע סל המוצרים והשירותים שהחברות מציעות בפלטפורמות מקוונות. גם חברות מסורתיות מתאימות את עצמן ויוצרות פלטפורמות מסחר מקוונות. האם מגמת הצמיחה בענף המסחר המקוון תימשך בקצב הנוכחי, או שאולי אנו בשיאה? 

שרשרת אמזון

הדוגמה הבולטת להתפתחות תעשיית המסחר המקוון היא ללא ספק חברת אמזון האמריקאית. אמזון, שנוסדה ע"י ג'ף בזוס בשנת 1994, החלה במכירת ספרי רבי-מכר בארה"ב בלבד ובהמשך החלה להציע מוצרים נוספים בהדרגה, תוך התרחבות לאזורים גיאוגרפיים נוספים והתרחבה לשילוח כמעט לכל מקום בעולם. כיום מציעה אמזון מעל ל-650 מיליון מוצרים שמייצרים הכנסות של 98 מיליארד דולר, נכון לשנת 2016 (72% מהכנסות החברה לצד עסקי הענן והתוכן), ורווח של 2 מיליארד דולר.

לאחרונה, ביצעה אמזון דריסת רגל נוספת, כאשר רכשה את רשת המרכולים אול פודס תמורת 13.7 מיליארד דולר, מחיר ששיקף פרמיה של 21% על מחירה בשוק ביום שלפני ההודעה. נראה שאמזון מתכוונת לעשות לענף רשתות המזון את מה שהיא עושה הכי טוב - קמעונאות מקוונת הכוללת מערך לוגיסטי משוכלל, לצד טכנולוגיה מתקדמת המאפשרת נגישות וזמינות גבוהים, יחד עם מותג ומוניטין חזק, המסוגלים לייצר ערך בתחום זה. כבר ביום שלאחר הרכישה הודיעה חברת  אמזון כי תוריד ב-14% בממוצע את מחירי המוצרים של רשת אול פודס ותציע את מוצריה בפריסה ארצית. בנוסף, נראה כי מהלך זה הוא יריית הפתיחה, ולא מן הנמנע שנראה רכישות של רשתות מזון נוספות בכדי להרחיב את פריסת השירות של החברה למדינות נוספות.

בינתיים,  נראה כי הרכישה מלחיצה את קמעונאיות המזון האמריקאיות שכבר ירדו בממוצע מיום הרכישה עד היום במעל ל-20%. הגברת התחרות, צפי לירידת מחירים, העלאת עלויות העבודה והצורך של הקמעונאים להתאים את עצמם למסחר האלקטרוני צפויים להמשיך בטווח הנראה לעין להעיב על חברות אלו. מה שמשאיר לרשתות הקמעונאות להתמקד בעיקר בנאמנות הלקוחות (מועדוני לקוחות) קירבה ונוחות איסוף.

 

 

ובינתיים באירופה

באירופה בלבד יש 80,000 חנויות מקוונות, כך שגם באירופה המסחר המקוון תופס נפח רב. בעשור האחרון קפץ היקף המסחר האלקטרוני מ-87  מיליארד ל- 602 מיליארד דולר עם גידול ממוצע של 15%, ומהווה 11% מסך היקף העסקאות בכל אירופה, כך לפי נתוני רשות המסחר האירופאית.  המדינות המובילות באירופה בתחום המסחר המקוון הן בריטניה, גרמניה וצרפת המהוות 60% מסך המסחר ביבשת. גרמניה היא המדינה עם כמות המשתמשים הגדולה ביותר - 51.5 מיליון. מבחינת השפעה על התמ"ג מדובר על 4.5% מהתמ"ג האירופאי ולפי התחזיות הנתון יחצה את 8% מהתמ"ג עד שנת 2020. לעל ל- 52%  מהמסחר המקוון באירופה הוא מוצרים, בעיקר ענפי ההלבשה, שירותים ואלקטרוניקה.

בניגוד לארה"ב, שם אמזון היא השחקנית הדומיננטית, באירופה יש למעלה מ-80,000 אתרים שעוסקים במסחר מקוון. מבין החברות הדומיננטית ניתן למנות את  (NXT LN) NEXT ו ASOS-  (ASC LN ) הבריטיות,  zalando  (ZAL GY) הגרמנית ו YOOX NET-A-PORTER - (YNAP IM) האיטלקית.

המדינות המתעוררות לשופינג

הסיפור המעניין במיוחד ופוטנציאל שוק המסחר המקוון בולט בעיקר בשווקים המתעוררים, בדגש על אזור אסיה-פאסיפיק עם יותר מ-700 מיליארד דולר מכירות ומעל 980 מיליון משתמשים פעילים, נכון לסוף שנת 2016. העובדה שמרבית האוכלוסייה במדינות הללו עדיין לא החלה להשתמש בשירותי המסחר המקוון, בשילוב עם אוכלוסיה צעירה וגידול דמוגרפי, ייתכן וקיים עוד הרבה פוטנציאל עבור עסקים להגדיל את היקף המכירות שלהם. רוב הקמעונאים המקוונים באזורים אלו פועלים במיקור חוץ של המרכיב הלוגיסטי (לדוגמת Alibaba או JD.COM) ובכך מייעלים תהליכי עבודה וחוסכים בהוצאות תפעוליות.

סיבה נוספת לפוטנציאל הגידול העסקי, היא חדירת האינטרנט הסלולרי. אימוץ הטכנולוגיות הניידות האחרונות הוא מנוע משמעותי בצמיחת המסחר האלקטרוני. ירידת מחירי המכשירים הסלולאריים לצד אימוץ טכנולוגיות חדשות, בקרב צעירים במדינות אלו הוביל לצמיחה בקניות מקוונות של פי 10 בשלוש השנים האחרונות. דבר נוסף, שלא כמו במדינות המפותחות, אוכלוסיות רבות בעולם השני והשלישי  נטולות חשבון בנק. לדוגמה בהודו, יותר מ-40% מהאוכלוסיה נטולת חשבון בנק. לכן, שם התבססו פלטפורמות תשלומים מקוונות כגון PAYPAL, ALI-PAY  וPAYU- אשר מאפשרות למשתמשים לשלם גם ללא חשבון בנק פעיל ע"י הפקדה דרך מסופים עצמאיים ומערכות חוץ בנקאיות.

ישנן דרכים רבות להיחשף לענף ה-e-commerce. החשיפה הרחבה לשווקים במדינות מפותחות היא דרך ETF בשםPowerShares DWA Consumer Cyclicals  (PEZ US) אשר מורכב מכ-70% חברות צריכה בעלות  פלטפורמה של מסחר מקוון, ביניהם PRICELINE ספק התיירות והנופשים המקוון -5.4%, אמזון 4.5% , אקספידיה (4%).

ETF נוספת המאפשרת חשיפה לתחום e-commerce בשווקים המתפתחים היא  Emerging Markets Internet & Ecommerce ETF (EMQQ USהבנויה מ80% חברות מסחר אינטרנטי בחשיפה למדינות סין (65%), ד.קוריאה (11%), רוסיה (9%), והודו (4%). המניות הבולטות שם הם ענקי המסחר הסיניים  עליבאבא וJD.COM-  לצד ענק המסחר המקוון בדרום אמריקה מרקדו ליברה.

 באוצר "אוהבים" את המע"מ והסיבות לכך ברורות: קל לגבות אותו, קשה להתחמק ממנו והוא שווה למדינה הרבה כסף. אך בניגוד לטענת המשרד, המס אכן מגדיל את האי שוויון. פרשנות

ד"ר אביחי שניר-כלכלן בכיר במחלקת המחקר של קבוצת ההשקעות אינפיניטי 

 27.10.17

השבוע, פורסמו תוצאותיה של בדיקה שערך הכלכלן הראשי במשרד האוצר לגבי ההשפעה של המע"מ על אי השוויון בישראל. ראשית, נברך את  הכלכלן הראשי וצוות עובדיו על הבדיקה החשובה . במשך שנים, משרד האוצר נמנע מדיון בהשלכות של המסים העקיפים על אי השוויון.

הסיבה לכך שמשרד האוצר אינו אוהב לדון במע"מ היא פשוטה: זה המס שהכי נוח להטיל בכל פעם שיש צורך בתוספת הכנסות משמעותית. ארבע סיבות עיקריות הופכות מס זה לכה נוח. הראשונה, קל לגבות אותו. השניה, קשה להתחמק ממנו: גם אנשים עם כסף שמתחמקים מתשלום מס הכנסה בדרכים יצירתיות, וגם אנשים ששכרם מתקבל בכסף מזומן צריכים לעשות קניות, שחלקן הגדול נעשה בחנויות שמשלמות מע"מ. השלישית, המע"מ הינו בעל ההשפעה הנמוכה ביותר על צמיחת המשק. אחוז במס הכנסה, או אחוז במס חברות, הינם בעלי השפעה מהירה יחסית וחזקה על התוצר ועל הצמיחה, בעוד  אחוז במע"מ, לעומת זאת, לא ימנע רכישה מאף אחד. הרביעית, היא שכתוצאה משלושת הסיבות האחרות, כל אחוז במע"מ שווה למשרד האוצר הרבה כסף. ערכה של עלייה של אחוז במע"מ מוערך בכ- 5 מיליארד ש"ח בשנה, הרבה יותר מעלייה של אחוז במס הכנסה, למשל.

לכן, יש להריע לנכונות של משרד האוצר לדון בשאלה מה הן ההשלכות של הטלת מע"מ לעומת מסים אחרים. מה שהניע את משרד האוצר לדורותיו להטיל את המע"מ, כאמור, זאת ההנחה שמע"מ הוא אינו מס שמפריע לצמיחה הכלכלית, ושצמיחה כלכלית מגדילה את ההכנסות במדינה, ולכן בסופו של דבר משפרת את מצבם של כולם.

אולם, תרשים 1, מראה שהדבר לא בדיוק כך. הקווים הכחולים בתרשים מראים את ההכנסה הממוצעת ברוטו בכל עשירון. הקווים החומים מראים את ההוצאה על מע"מ של כל עשירון. הקו הירוק מסכם את התוצאות, ומראה את האחוז מתוך ההכנסה שכל עשירון מוציא על מע"מ. אפשר לראות שבעשירון התחתון, כמעט 30% מההכנסה מוקדשת לתשלום מע"מ. בעשירון העליון, כ- 6% מההכנסה מוקדשת לתשלום מע"מ.

תרשים 1 : תשלום מע"מ לפי עשירוני הכנסה ברוטו

תשלום מע”מ לפי עשירוני הכנסה ברוטו

בפועל ההשפעה של המע"מ על אי השוויון אינה מבוטלת כלל

משרד האוצר טוען שבפועל, ההשפעה של המע"מ על אי השוויון היא קטנה יותר. כדי להראות זאת, הוא משתמש בנתוני הצריכה הכוללת במקום בנתוני הכנסות. הטענה של משרד האוצר היא ששימוש בנתוני צריכה עדיפים על פני נתוני הכנסות, מכיוון שאנשים צורכים על פי ההכנסה הצפויה שלהם לאורך כל החיים ולא רק על פי ההכנסה הנוכחית, ולכן צריכה היא מדד טוב יותר להכנסות לאורך החיים, מאשר ההכנסה בשנה מסויימת.

הבעיה עם הטיעון הזה הוא שבישראל, לחלק גדול ממשקי הבית בעשירונים התחתונים יש דירה בבעלותם, בפרט לחלק גדול מהערבים ומהחרדים. ההוצאה הכוללת הוא מדד שמנסה למדוד את רמת החיים במונחים כספיים, ולכן מוסיפים לצריכה של כל משק בית שבבעלותו דירה את ההוצאה שהיה אמור לשלם לו היה שוכר את הדירה. מכיוון שההוצאה על דיור היא כרבע מההוצאה של משק בית, מוסיפים בעצם לכל משק בית שיש ברשותו דירה הוצאה של כרבע מההכנסה שלו, למרות שזאת איננה הוצאה שהוא מוציא בפועל. סכום זה פטור ממע"מ, ולכן כשמתייחסים להוצאה הכוללת כמדד לחישוב ההוצאות על מע"מ, מתקבל עיוות משמעותי, במיוחד עבור משקי בית עם הכנסות נמוכות. לכן, לנסות למדוד את ההשפעה של המע"מ על אי השוויון באמצעות ההוצאה הכוללת זו לא הדרך הנכונה לדעתי למדוד את ההשפעה של המע"מ על אי השוויון.

ההשפעה של המע"מ על אי השוויון אינה מבוטלת כלל. למעשה, יש לה יותר חשיבות אם לוקחים בחשבון שמע"מ גבוה יחסית מאפשר למדינה להוריד את המסים הישירים: מס הכנסה ומס החברות, למרות שלהם יש השפעה מצמצמת על אי השוויון. לפי מחקר אחר שפורסם במשרד האוצר, ההשפעה של הרכב המסים בישראל על צמצום אי השוויון ירדה בלמעלה מ-2% בין 2001 ל- 2013. זה לא יפתיע עם מגמה זו תמשך, כי כעת יש לא מעט דיבורים על הורדה נוספת של מס ההכנסה, ואולי אפילו כזאת שתשפיע רק על מקבלי שכר גבוה יחסית כך שאי השוויון צפוי לגדול .

 

 רוצים ללמוד במדעי הרוח וחוששים מהעתיד? אתם יכולים להירגע: ממילא לתחום הלימוד אין כל כך השפעה על התחום בו תעבדו או על סיכויי מציאת העבודה. איך זה בעצם קורה?

ד"ר אביחי שניר-כלכלן בכיר במחלקת המחקר של קבוצת ההשקעות אינפיניטי.

20.10.17

באחד המאמרים האקדמאיים שקראתי על הומור, למדתי על מרצה שהיה אומר לתלמידיו בתחילת כל מבחן שלא יהיו בלחץ, כי אם המבחן היה באמת מקרה חרום, הם לא היו יושבים בחדר הבחינות. האמת היא שזה לא מצחיק, זאת האמת.

בתקופת מבצע "צוק איתן",  נשמעו אזעקות מדי פעם, במהלך בחינות  באוניברסיטאות ובמכללות. עם הישמע האזעקה, הסטודנטים ירדו למקלטים ונהנו מהזדמנות נהדרת להשוות את התשובות שלהם עם אלו של חבריהם. כך שבאוניברסיטה, מצב חירום הוא הזדמנות ולא בעיה, לפחות אם אתה לא בשירות מילואים פעיל ...

"בלי פאניקה" הוא כלל נהדר לחיים, והוא תקף גם בבחירת תחום לימוד והתנהגות במהלך הלימודים. סטודנטים רבים חוששים שהבחירה שהם עושים תקבע את המשך חייהם, או שאם הם לא יקבלו ציון 100 בכל מבחן, משהו רע יקרה להם.

אז שני הטיעונים די שגויים. קודם כל, בערך 40% מהסטודנטים עובדים במקצוע שלא קשור, או קשור במידה מעטה לתחום שלמדו באוניברסיטה. כפי שאפשר לראות בתרשים 1, אחוז הבוגרים שלא עובדים בתחום שלמדו הוא גבוה יחסית עבור מדעי הרוח, משפטים והנדסה, וגבוה אף יותר עבור בוגרי מדעי החברה ומדעי הטבע.

  תרשים 1

אחוז הבוגרים שעובדים במקצוע שאינו תואם את תחום לימודיהם

 

כך שנראה שהבחירה בתחום הלימוד בתואר ראשון, למעשה אינה מגבילה את העיסוק המקצועי בהמשך החיים.למעט הלומדים את מקצועות הרפואה, חלק די גדול מהבוגרים מוצאים עבודה שאינה קשורה בהכרח לתחום שלמדו. תוצאות אלו אינן מפתיעות, בגלל מספר סיבות סיבות :  

סיבה ראשונה , הלימודים האקדמיים הם הרבה פעמים רק סוג של מבחן. מעסיק שצריך להחליט האם למועמד יש את הפוטנציאל להפוך לעובד טוב, משתמש בתואר האקדמי ובמוסד שהעניק אותו כתעודה שמעידה על יכולת הלמידה של העובד, ולא בתור תעודה שמעידה על כך שהוא רכש את המקצוע. לכן, מעסיקים בוחרים במקרים רבים להעסיק סטודנטים לא בהתאם לתחום הלימוד שלהם, אלא בהתאם למוסד שהעניק להם את התואר ולפי מידת ההתאמה האישית שלהם לתפקיד.

סיבה שניה, חלק לא מועט מהסטודנטים מוכנים "לבזבז" כמה שנים על לימודי תואר, ולאחר מכן להחליט שהתחום שלמדו לא מעניין אותם, ואז ללכת ללמוד, או לעבוד בתחום אחר. לשם המחשה, חבר שלי למד תואר ראשון ושני בפיזיקה בטכניון, והיום הוא בכלל רופא באחד מבתי החולים במרכז. כך שהכל אפשרי.

סיבה נוספת היא שללא קשר לתחום הלימוד, ברוב המקרים, בוגרי האקדמיה בישראל מוצאים עבודה. תרשים 2 מראה את אחוז הבוגרים מכל תחום שהיו מובטלים לאחר סיום הלימודים שלהם.

  תרשים 2

אחוז הבוגרים שהיו לא מועסקים בסיום התואר שלהם

אפשר לראות שבהתאם לדימוי, אחוז הבלתי מועסקים מקרב בוגרי מדעי הרוח הוא קצת יותר גבוה מאשר בקרב בוגרי מקצועות אחרים, אך גם בוגרי משפטים ובוגרי מדעי הטבע אינם מוצאים עבודה בקלות. עם זאת, בשורה התחתונה, בוגרי כל התחומים, לפחות ברוב המכריע של המקרים, מוצאים עבודה.

כך שבאמת אין סיבה לפאניקה, לא בגלל תחום לימודים, ולא בגלל ציונים. תזכרו את זה בפעם הבאה שאתם מתכוננים לבחינה. כי מהנסיון שלי, הסיכוי להכשל (או להיתפס בגלל נסיון העתקה) עולה באופן אקספוננציאלי עם רמת החרדה.

 

 

ריבית בנק ישראל לחודשים אוקטובר-נובמבר נותרה ללא שינוי ברמת שפל של 0.1%. בכוונת בנק ישראל להותיר את המדיניות המרחיבה על כנה, על מנת לבסס את סביבת האינפלציה בתוך תחום היעד של הבנק. סביבת האינפלציה עדיין מאוד נמוכה; האינפלציה השנתית חזרה לעלות אך היא מוסיפה להיות נמוכה מהיעד ולא חל שינוי משמעותי בציפיות: הציפיות לטווחים קצרים נמוכות מהיעד, בעוד הציפיות לטווחים הארוכים מעוגנות בתוכו. בהסתכלות ל-12 החודשים האחרונים נרשמה אינפלציה אפסית של 0.1%  (לעומת תחום יעד של 1%-3%). לסביבת האינפלציה הנמוכה תורם גם ייסוף השקל, אשר התחדש בחודשים האחרונים: מאז החלטת הריבית האחרונה התחזק השקל בכ-3% וב-12 החודשים האחרונים הסתכם הייסוף ב-6.1%. שוק העבודה מצוי בתעסוקה מלאה וכתוצאה מכך חלה עליית השכר במשק, אם כי התמתנה במעט בחודשים האחרונים. בנק ישראל צופי כי עליית השכר צפויה לתרום לחזרת האינפלציה אל תוך היעד.

 האינדיקטורים לפעילות הכלכלית מוסיפים להיות חיוביים מצביעים על צמיחה בקצב נאה ב-Q3/17, זאת על אף התמתנות מסוימת בצריכה הפרטית בהשוואה לקצב הגידול המהיר שאפיין אותה ב-2016.

להודעת הריבית צורפה תחזית מאקרו עדכנית. כעת, צופה בנק ישראל כי המשק יצמח בשנת 2017 ב-3.1% לעומת הצפי לצמיחה של 3.4% בתחזית שפורסמה בחודש יולי, וזאת על רקע התמתנות בקצב הגידול ביצוא ובהשקעות. תחזית הצמיחה לשנת 2018 נותרה ללא שינוי. תחזית האינפלציה ירד ב-0.5% בכל אחת מהשנים 2017-2018. כעת צופה הבנק אינפלציה של אפס השנה ושל 1.0% בשנת 2018. בנק ישראל צופה העלאת ריבית אחת ב-Q4/18 ל-0.25% לעומת הצפי ל-2 העלאות ריבית בשנת 2018 בתחזית הקודמת.

סביבת האינפלציה הנמוכה ממשיכה להיות הגורם העיקרי בשיקולי ההחלטה. אומנם, הקרבה לתעסוקה מלאה צפויה לתמוך בעליית השכר ובכך, להשפיע לחיוב על האינפלציה, אך מנגד, הגברת התחרות בחלק מענפי המשק, צעדי ממשלה להפחתת יוקר המחייה וייסוף השקל ממתנים את קצב עליית האינפלציה. לערכתנו, בנק ישראל לא יעלה את הריבית לפני 2019. 

יוליה מסלוב, אנליסטית בכירה 19.10.17

 הסינדרלה האירופית הובילה מ-2012 מהלך שיקום אפקטיבי בסיוע קרן המטבע והאיחוד האירופי , מאז מתאפיינת הצמיחה בפורטוגל בשיפור מתמיד, והשנה העלתה הכלכלה הילוך נוסף שהביא לשיפור בדירוג החוב של המדינה

ליאור וקס |  סמנכ"ל לקוחות מוסדיים, תאגידים ומוסדות בקבוצת ההשקעות אינפיניטי

 16.10.17

פורטוגל הייתה אחת ממדינות האיחוד האירופאי שספגה את הפגיעה הקשה ביותר במשבר הכלכלי. רק לפני חמש שנים, בסיכום שנת 2012, הכלכלה התכווצה ב-3.2% ושיעור האבטלה הרשמי עמד על כ-18%, כאשר שיעור אבטלת הצעירים עמד על כ-40%. המגזר הבנקאי היה עמוס ב"נכסים רעילים".

תכנית ההצלה של קרן המטבע הבינלאומית, בשילוב האיחוד האירופי בשנת 2011, בסכום של 78 מיליארד אירו, לא רק שהצילה את פורטוגל מפשיטת רגל וקריסה טוטאלית, אלא גם הכריחה את המדינה לתכנן ולבצע תכנית התייעלות מכאיבה של מאות רפורמות בתחומים שונים. הרפורמות כללו בין היתר קיצוץ פנסיות, העלאת מיסים, הורדת שכר וקיצוץ נרחב בהוצאות. ביצוע התכנית הניב לאורך השנים שיפור מתמיד בנתוני הכלכלה.

התפתחות התיירות בפורטוגל

השנה ניתן להבחין כי כלכלת פורטוגל העלתה הילוך. עלייה בייצוא ובהשקעות תוך דגש על תחום התיירות המושפעים גם מהשוק האירופאי המתאושש. נתוני אבטלה בשיפור חד ואיתם גם נתוני ביטחון המשקיעים.

פורטוגל מנצלת את היותה מדינה שטופת שמש ושוקדת על הרחבת ענף תיירות המפותח בה . בשנים 2014-2016 גדל שוק התיירות בפורטוגל בשיעור של 11.1% והצמיחה ממשיכה גם לתוך שנת 2017 עם גיוון חד במדינות מהן מגיעים התיירים, וכן גידול בסכום ההוצאה פר תייר על חופשתו. הורדת שיעור המע"מ מ-23% ל-13% תמכה בשוק התיירות בדגש על מסעדות, חנויות, בתי קפה וכדומה. ענף התיירות מהווה כ-6.5% מהתמ"ג,.

שוק הנדל"ן במדינה הושפע גם הוא מהגידול המאסיבי בענף התיירות. ענף הנדל"ן החל בפריחה מואצת בשלהי 2016 שהתחזקה מהביקושים בענף התיירות למקומות לינה לתיירים וכן מרכישות נכסים של תושבי חוץ, בעיקר בערים הגדולות בכללן פורטו ועיר הבירה, ליסבון. מחירי הנדל"ן בפורטוגל טיפסו בשנתיים האחרונות בכ- 15% והשתוו כעת למחירים ששררו בשנת 2010 טרום המשבר.

שיעור האבטלה מצביע על שיפור עקבי לאורך השנים האחרונות הודות לפעילות הממשל ולרפורמות בשוק העבודה. על אף ששיעור האבטלה נותר עדיין גבוה (11.2% בשנת 2016) ניתן לראות שיפור לאורך השנים, כאשר תחזית קרן המטבע העולמית מראה על ירידה מתחת לטווח ה-10% בשנת 2017 ושיפור נוסף בשנת 2018.

נתוני התעסוקה לעומת שנה קודמת ב-0%

פורטוגל אף מציגה שיפור בנתוני הגרעון. שיעור הגרעון מתוך התוצר השתפר בצורה משמעותית, מרמה של 4.4% בשנת 2015 ל- 2.4% בשנת 2016. 

על לפי פרסומי קרן המטבע העולמית, המטרה של פורטוגל הינה להמשיך ולשפר את הגרעון לשיעור של 1.5% בשנת 2017 ו- 1% בשנת 2018, תוך המשך קיצוץ בהוצאות וירידה קצובה במספר עובדי המגזר הציבורי. פורטוגל מתמודדת גם עם חוב גבוה בשיעור של כ-130% חוב/תוצר. לפורטוגל תכניות להקדים תשלומים לקרן המטבע כדי לחסוך את תשלומי הריבית, נתון זה יחד עם ירידה בתשואות האג"ח הממשלתיות שראינו עד כה השנה, אמורים לשפר את רמת החוב/תוצר לשיעור של 126% בסוף שנת 2017. אציין כי למרות השיפור החזוי, רמת החוב הגבוהה מותירה את כלכלת פורטוגל פגיעה מאוד בעיקר לזעזועים לא צפויים בגוש האירו ובעולם.

החשבון השוטף בדרך לשיא חיובי השנה, כאשר הוא נתמך מהעלייה המואצת בייצוא ומענף התיירות החזק שמצליח לקזז את השפעת היבוא.

בהתאם לכך, ובהשפעת ההאצה בפעילות הכלכלית, גם תחזיות הצמיחה של פורטוגל שוערכו כלפי מעלה לשיעור של 2.5% לשנת 2017 (1.4% לשנת 2016) ותחזית צנועה מעט יותר לשנת 2018 בשיעור של 2%.

מדדי אמון בנקודות

הבנקים מתחילים להרים ראש

גם מגזר הבנקאות ממשיך להציג שיפור בתוצאות. אמנם המגזר הבנקאי עדיין סובל מ"נכסים רעילים", רווחיות נמוכה ומאגרי הון מוגבלים, אולם, אנו עדים לירידה קצובה בהלוואות ה- NPL (הלוואות עליהן יש פיגור בהחזרים של למעלה מ-90 יום), אך עדיין הלוואות אלו נותרו בשיעור של כ- 16.4% מסך הלוואות הבנקים, נכון לסוף מרץ 2017. הלוואות אלו מאפיינות בעיקר את המגזר העסקי, עם שיעור NPL של 29%, בעוד הלוואות NPL לרכישת דירות עומדת על שיעור של 6.7%, והלוואות NPL לכל מטרה עומדות על שיעור של 10%.  הבנקים הפורטוגזים הצליחו אף לצמצם עלויות כוח אדם ועלויות תפעול נוספות. אולם, צמצום עלויות אלו עדיין לא הצליח לקזז באופן מוחלט את השחיקה ברווחיות, בעקבות מרווחי אשראי מצומצמים והיקף הלוואות שלא נפרעו. הבנקים, בשיתוף הרגולטור בפורטוגל, ממשיכים ביתר שאת לנסות ולנקות את הספרים שלהם  ובהתאם גם להעלות את רמת הרווחיות.

ראש ממשלת פורטוגל אנטוניו קוסטה מוביל את פורטוגל מאז נובמבר 2015. אחוזי התמיכה בו קפצו לכ-80% בשנת 2016, תוך שהוא מבטל חלק מרפורמות הצנע הלא פופולריות שהונהגו תחת מדיניות ההצלה של קרן המטבע העולמית. משקיעים זרים הגיבו בשלילה להחלטות אלו אך נראה כי ממשלת פורטוגל איתנה בדעתה להמשיך את תהליך השיקום תוך הקלות מסוימות שיאפשרו לציבור לעמוד בתהליך. המבחן של קוסטה יהיה אישור התקציב לשנת 2018, אשר טיוטה ממנו מוגשת בימים אלו והוא אמור להתקבל בתחילת חודש נובמבר, רפורמות רבות נמצאות עדיין בתהליך בשלות כך לדוגמא בשוק העבודה, הרפורמה מתרכזת בשיפור התחרות של ההון האנושי בעלי כישורים נמוכים, חינוך מקצועי, שיפור יכולות טכנולוגיות, תמריצים לחברות, עידוד מחקר ופיתוח, חדשנות, יזמות ועוד.

האתגרים שעוד נמצאים על הפרק

פורטוגל עודנה ניצבת בפני אתגרים לא פשוטים. מגזר בנקאות חלש עם אחוז "נכסים רעילים", אמנם במגמת שיפור אך עדיין באחוז גבוה מסך ההלוואות, אחוז השקעות נמוך ורמת חוב/תוצר גבוהה מאוד. אלו ממשיכים לרסן את יכולת הצמיחה בטווח הבינוני ומותירים את כלכלת פורטוגל פגיעה מאוד לקראת זעזועים העשויים לקרות.

עם זאת, השיפור הניכר בנתוני המאקרו מצביע על תוצאות מהלכי הממשלה בשיתוף קרן המטבע והאיחוד האירופאי, מהלכים שנעשו כדי להוציא את העגלה מהבוץ ולהניע אותה מחדש. נראה כי מהלכים אלו נושאים פרי וכי התוצאות מתחילות להגיע לפורטוגל. הקטנת אי הוודאות, תוך הגברת היציבות בעיקר במגזר הבנקאות המכביד, וכן העלייה החדה בייצוא ובצריכה הפרטית, הגבירו את הסנטימנט החיובי של המשקיעים כפי שמשתקף בשווקי ההון בצמצום מרווחי אגרות החוב הממשלתיות באופן משמעותי, בהשוואה למדינות כדוגמת ספרד ואיטליה. התחזקות מטבע האירו אשר השפיעה לרעה על הייצוא האירופאי "נספגה", והחברות האירופאיות שוב מקבלות דריסת רגל הודות לתחזיות חיוביות המקזזות את הרעשים הגאופוליטיים באיחוד ואי היציבות המוניטרית.

בעקבות השיפור בנתוני הכלכלה העלתה סוכנות הדירוג  S&P בחודש שעבר את דירוג האשראי של פורטוגל לרמת BBB- כך שלמעשה היא מחזירה את המדינה לדירוג השקעה לראשונה מאז 2012 . משקיעים מוסדיים רבים, ביניהם קרנות פנסיה, שלא מורשים להשקיע במדינה ללא דירוג השקעה יוכלו להשקיע כעת בפורטוגל, מה שבנוסף משפיע על תחזיות הצמיחה העתידיות. שתי חברות הדירוג הגדולות הנוספות מודיס ופיץ', השאירו אמנם את פורטוגל בדירוג אג"ח "זבל", אך העלו בחודשים האחרונים את האופק שלהן לחיובי.

לפורטוגל שני מדדים עיקריים. PSI 20 המכיל את 20 החברות בעלות שווי שוק הגבוה ביותר, עם חברות מתחום הפיננסים, תעשיה, מזון, תשתיות ועוד. כאשר "בנקו" הבנק המסחרי הפורטוגזי הנו בעל המשקל הגבוה ביותר במדד (15.6%). מדד ה-PSI GENERAL  הנו מדד רחב יותר הכולל 44 חברות.  משקיעים המעוניינים להיחשף להשקעה בפורטוגל יכולים לעשות זאת דרך תעודת סל  GLOBAL X MSCI PORTUGAL ETF הניתנת להשקעה בחשיפה תוך בחירה במטבע האירו או הדולר.

 

 

  פגיעה בפעילות הכלכלית של הרשות, תלות תעסוקתית של הפלסטינים וקשיים בייצוא בגלל השקל החזק גורמים לכך שלמרות שאיפת ישראל להיפרדות - היא לא תקרה בקרוב

ד"ר אביחי שניר-כלכלן בכיר במחלקת המחקר של קבוצת ההשקעות אינפיניטי 

 06.10.17

הדו"ח האחרון של ועדת האו"ם לסחר ופיתוח על הרשות הפלסטינאית ועזה חושף כמה נקודות מעניינות.

ראשית, בעוד שלפחות מבחינת ההצהרות, ממשלת ישראל מדברת על הגברת החופש הכלכלי ברשות הפלסטינאית, הרי שבפועל, היא פועלת דווקא כדי לאחד את הכלכלה הפלסטינאית עם זאת הישראלית. למדיניות הזאת יש שני צדדים: מצד אחד, פגיעה בפעילות הכלכלית בתוך הרשות הפלסטינאית, ומצד שני, הגדלת מספר הפלסטינאים שיוצאים לעבוד בישראל, כולל בהתנחלויות.

אם מסתכלים על הפגיעה בפעילות הכלכלית בתוך הרשות הפלסטינאית, הדבר המעניין הוא כי רוב הפגיעה היא במוצרים בעלי פוטנציאל ייצוא. אחת הבעיות הקשות של הרשות הפלסטינאית היא המחסור במטבע חוץ, דבר שהופך את הפלסטינאים לתלויים בסיוע זר, ומקשה עליהם בהחזרי החובות שלהם לישראל. אולם, במקום שישראל תסייע להם להגדיל את ההכנסות במטבע זר, וכך תפעל להקטנת חובם, היא פוגעת בתעשיות בעלות פוטנציאל ייצוא.

הקפאון בתהליך השלום וחוסר הוודאות לגבי הרשות הפלסטינאית מביא לצמצום הסיוע מחו"ל לרשות, דבר שמוביל לקיטון בזרימת הכספים ששימשו חקלאים ומשקיעים פלסטינאיים לרכישת חומרי גלם.

כמו כן, היצואנים ברשות הפלסטינאית נפגעים מחוזקת השקל, כיוון שזהו המטבע הרשמי ברשות. הפגיעה ביצואנים הישראליים, בעיקר בענף ההיי-טק, פחות משמעותית בגלל העובדה שהם מייצאים מוצרים ייחודיים ברווחיות גבוהה . אך, עבור יצואנים פלסטינאים, שהיתרון היחסי שלהם הוא עלויות הייצור, חוזקת השקל מהווה מכת מוות.

התוצאה: רק כ- 21% מהאדמה הניתנת לעיבוד בשטחי הרשות מעובדת, וקיימת ירידה של 11% בשווי המוסף של התפוקה החקלאית ברשות במהלך 2016, למרות שלא היה שינוי באחוז המועסקים בחקלאות. בנוסף, שיעור התעסוקה בענפים שיש להם פוטנציאל ייצוא כמו תעשייה וכרייה, ירד מ- 18% ב- 1995, מייד אחרי הסכמי אוסלו, ל- 12% ב- 2012, ומאז הוא ממשיך לרדת באיטיות.

בזמן שהתעסוקה ברשות הולכת ונשחקת, יותר ויותר פלסטינאים יוצאים לעבוד בישראל, כולל בהתנחלויות. כ- 116 אלף פלסטינאים עובדים בישראל, קרוב לשיא שהיה ב- 1999, לפני האינתיפדה השנייה. זה קרוב לחמישית מכלל הפלסטינאים העובדים. כלומר,  התלות של הפלסטינאים בישראל ועמה גם החיכוך עם הישראלים רק גדלים .

המשמעות היא שלישראל יהיה הרבה יותר קשה, מבחינה בינלאומית, להטיל סגרים על השטחים לתקופה ממושכת. מכיוון שבתוך הרשות אין מספיק מקומות עבודה, כל נסיון לנתק את הפלסטינאים לתקופה יחסית ממושכת ממקומות העבודה שלהם בישראל ,יוביל לרעב, ובסבירות גבוהה, גם למהומות.

אך גם ללא סגרים, התלות בישראל מובילה לקפאון ברמת החיים ברשות הפלסטינאית. תרשים 1, שמציג את התוצר הריאלי לנפש בגדה המערבית, מראה שהתוצר לנפש ב- 2016 אינו גבוה יותר מרמתו ב- 2008, וגבוה רק במעט מרמתו ב- 1999, לפני האינתפאדה השנייה.

כשהתוצר ורמת החיים ברשות נותרים באותה רמה, בזמן שהתוצר לנפש בישראל גדל מאז 1999 בלמעלה מ-40%, זה מקור לתסיסה בצד הפלסטיני . התוצאה הכוללת היא קפאון ברמת החיים ברשות הפלסטינאית.

 

 תוצר לנפש בגדה המערבית

 

Page 1 of 42  > >>

תקשורת ופרסום שוק ההון
כניסה לחדר הפרטי שלי
לקביעת פגישה אישית עם מומחה אינפיניטי
מחקר ומידע
חינוך פיננסי TV
אינפיניטי דיגיטלי
לוח ארועים כלכליים
תגובה למידד המחירים לצרכן
ריבית בנק ישראל
אינפיניטי תקשורת ופרסום