הסיפורים שמאחורי התערוכה - אינפיניטי

הסיפורים שמאחורי התערוכה

תעודות היסטוריות מ"אוסף אינפיניטי-אילים"
ד"ר רות קמחי, היסטוריונית, אוצרת האוסף והתערוכה

אוסף אינפיניטי-אילים הינו אוסף של תעודות היסטוריות המאיר את הפעילות הכלכלית והפיננסית בארץ-ישראל מתחילת המאה העשרים ובעשורים הראשונים שלאחר הקמת המדינה. האוסף מכיל תעודות שונות, מניות, אגרות חוב, מלוות מדינה ומלוות עירוניים, פוליסות ביטוח מהתקופה ההיא, תרומות למוסדות הלאומיים ותרומות לצדקה. כל אלה הינם מניפה רחבה של מסמכים המעידים הן על הפעילות הכלכלית והן על הקשרים חברתיים ודמוגרפיים.

העליות השונות לארץ-ישראל שינו את הדמוגרפיה היהודית בארץ, ועד שנות השלושים של המאה שעברה פעלו בארץ למעלה ממאה בנקים ועוד עשרות מוסדות פיננסיים שונים. בשנות העשרים קמו מוסדות פיננסיים קטנים, מקומיים ומעמדיים, ובשנות השלושים הוקמו עשרות קופות של הלוואה וחיסכון בישובים שונים בארץ ,אשר במשך השנים התמזגו בתוך הבנקים המובילים.

בעיתון הרשמי של ממשלת המנדט מיום 21 במאי 1942 ,פרסם הנציב העליון צו הפוטר אגודות שיתופיות מתשלום מס הכנסה. בהמשך לצו ניתנה רשימה ארוכה של מאות אגודות שהצו מתייחס אליהן: אגודות כפריות ועירוניות להלוואה וחיסכון, אגודות שיכון, אגודות צרכנים, אגודות להתיישבות בעלי משק זעיר, אגודות להתיישבות קיבוצית, אגודות השקאה והספקת מים, אגודות ביטוח חקלאיות, אגודות לשירותי הובלה ונסיעה ואגודות של יצרנים תעשייתיים ושירותי תעשיה.

ברשימת הקואופרטיבים אנו מוצאים את הקואופרטיב לתעשיית נעלים "נעל" בתל אביב, לצד אגודה שיתופית לממכר קרח בירושלים. בית חרושת לתעשיית כפתורים בתל אביב לצד אגודת השוחטים יפו-תל־אביב. האופרה הארץ־ישראלית העממית והתיאטרון למוסיקה ולמחול, שתיהן אגודות שיתופיות בע״מ. וזה על קצה המזלג.

מרשימה זו ניתן ללמוד על מרקם החיים הכלכלי, החברתי, התרבותי של היישוב בארץ בתקופת המנדט. המסמכים הם ראי ההיסטוריה ושימורם הוא שימורה.

אולם, מעבר לערך ההיסטורי, היופי הגרפי של המסמכים של פעם, שובה את העין בעיקר המניות שאוירו על ידי מיטב המאיירים של התקופה, מאיר גור אריה וזאב רבן, אנשי בצלאל, והרמן שטרוק, איש המזרחי שאייר את אחת המניות היפות באוסף, מניית בנק המזרחי, בנק ששטרוק היה בין מקימיו ועמד בראשו.

זו הייתה המנייה שבזכותה נבנה האוסף. בשנים האחרונות אני עוסקת בתחום האספנות, תחום שתמיד ריתק אותי, עוד לפני שהפכתי להיסטוריונית. סייעתי לחברה למיין את עזבון בית הוריה והנה בבוידעם מצאתי מספר מניות של הסבא, זלמן ריבלין, שהיה בעל בית דפוס בתל אביב. חלק מהמניות היו על שמו, חלקן ע"ש בנו, אל"מ גרשון ריבלין שפיקד שנים על 'מערכות'. חלקן אף היו מניות שהודפסו בבית הדפוס של זלמן ריבלין. המנייה של בנק המזרחי תפסה את עיני. הראיתי אותה לרו"ח אמיר איל, הבעלים של קבוצת ניהול ההשקעות אינפיניטי-אילים, אשר התלהב מאוד מהרעיון להקים אוסף כזה שישמר פריטים היסטוריים של ארץ ישראל וישראל בתחילת דרכה. אוסף כזה ראוי שיימצא בצל קורתו של בית השקעות כדי לפתוח לבאים בשעריו צוהר אל פן היסטורי-תרבותי וכלכלי. או אז יצאנו יחד לדרך. אמיר נתן לי את כל התמיכה והשקיע את המשאבים הנחוצים להקמת האוסף, וזו התוצאה.  

מניות ואגרות חוב של בנקים ומוסדות פיננסיים

בארץ-ישראל, בשנים שבין 1918 ל-1947 הוקמו עשרות אגודות שיתופיות, שבשמן כלול השם "בנק" או "אוצר" כמילה נרדפת לבנק. זאת בנוסף לעשרות רבות של חברות פיננסיות ל"הלוואה וחיסכון" וחברות "אשראי וחיסכון" שנוסדו כמעט בכל עיר, מושבה ומושב בארץ-ישראל.
שנות ה-30 היו תור הזהב של הבנקים בישראל. בעיקר בזכות העלייה החמישית-עלייה בורגנית-עירונית שכללה גם כמה בנקאים בולטים. בשנת 1934 לדוגמה, פעלו בארץ 83 מוסדות בנקאיים, כולל בנקים מסחריים (מתוכם 9 בנקים זרים), בנקים לאשראי ואגודות שיתופיות לאשראי. 36 מבין הבנקים היו קטנטנים, בעלי הון נפרע של פחות מ-10,000 לא"י.
ריבוי זה לא יכול היה להחזיק מעמד, והמשברים הבינלאומיים של שנות ה-30 חיסלו חלק גדול מאותם בנקים. השמועות על כוונת איטליה לפלוש לחבש (אתיופיה) בסתיו 1935, גרמו להתנפלות על הבנקים ולמשיכת פיקדונות מהם. שני הבנקים הגדולים, אנגלו-פלשתינה וברקליס, סייעו חלקית לבנקים הקטנים לעמוד במשבר, אך תוצאותיו ניכרו בשנים שלאחר מכן.
בעקבות המשבר מינתה ממשלת המנדט, בודק שהגיע מלונדון והמלצותיו הוצגו ב-1938. ההמלצה המרכזית הייתה להגביל את פעילותם של בנקים שהונם העצמי היה נמוך מ-25,000 לא"י ולמנוע לחלוטין הקמת בנקים בעלי הון קטן. למגבלות הרגולטוריות נוספו ענני המלחמה שהלכו והתקררו בשמי אירופה, ובשנת 1938 לבדה נסגרו 25 בנקים. בסוף 1941 נותרו בישראל 27 בנקים מסחריים בלבד.
חלקם של הבנקים פועלים עד היום. חלקם היו אגודות אשראי שמילאו תפקיד מרכזי בהתפתחות ההתיישבות החקלאית בתקופה הנתונה, והיו גם בנקים שנעלמו והותירו אחריהם רק תעודות.

 

Jewish Colonial Trust - אוצר התיישבות היהודים בע"מ

בעקבות החלטת הקונגרס הציוני השני נוסדה בשנת 1899 חברת אוצר התיישבות היהודים במטרה לשמש כמכשיר הפיננסי והבנק המרכזי של התנועה הציונית. החברה נרשמה בלונדון, עם מרכזי גיוס כספים בקהילות היהודיות המרכזיות באירופה ובאמריקה.

החברה הנפיקה בתחילת המאה העשרים כ-250,000 מניות בערך נקוב של לירה שטרלינג אחת לכל מניה. תעודות החברה הודפסו בווינה, אוסטריה, והונפקו בין השנים 1900-1904. מרבית התעודות הינן מהשנים 1901 ו-1902 ומעט מהן משנת 1900. בתעודה ניתן לראות את רשימת חברי מועצת החברה, ובראשם ד"ר תיאודור הרצל, לאחר מכן רשימת חברי מועצת המנהלים, בראשותו של דוד וולפסון. על התעודה עצמה הדפסת חופה של מפת ארץ ישראל ועליה יישובים עבריים (המסומנים במגן דוד). בארבעת קצוות התעודה תמונות של פעולות המאפיינות היישוב היהודי בארץ ישראל: חקלאות, תעשיה, נמל ומתפללים בכותל המערבי. בשולי התעודה קופונים (ספחים) ממוספרים, לצורך קבלת דיבידנדים.

תפקידיה של החברה התבטאו בתחום המדיני- רכישת זיכיון להתיישבות בארץ-ישראל מידי השלטון העותומני, ובתחום הפיננסי - מתן אשראי להקמת המפעל הציוני בארץ-ישראל. החברה יסדה מספר חברות בנות וביניהן חברת אנגלו פלשתינה (אפ"ק), שהפכה לבנק אנגלו פלשתינה (ב.א.פ.) ולאחר מכן לבנק לאומי לישראל בע"מ (ראו להלן).

מאז אמצע שנות השלושים הפכה אוצר התיישבות היהודים לחברת החזקות ובשנות ה-50 נרשמה כחברה ישראלית - אוצר התיישבות היהודים בע"מ.

בנק הפועלים בע"מ 

ב-29 באוקטובר 1919, בישיבת הוועד הפועל הציוני, הוחלט על הקמת בנק שיתנהל על ידי הפועלים ויעמוד לשירותן של כל קבוצות הפועלים המיוסדות על בסיס קואופרטיבי, בכל ענפי פעולתן.

בשנת 1921 הוקם בנק הפועלים בע"מ בתמיכתה של ההנהלה הציונית אשר השקיעה בבנק 50,000 ליש"ט, רוב הסכום שנדרש להקמתו. ההסתדרות רכשה את מאה מניות המייסדים שהבטיחו את שליטת ההסתדרות בו והוועד הפועל הציוני קיבל 43% בהנהלת הבנק. עיקרון זה של שליטת ההסתדרות, ובהמשך, חברת העובדים בבנק, למרות שרוב הונו בא ממקורות אחרים, נשמר כל השנים, אף כשעיקר ההון סופק על-ידי הציבור באמצעות הבורסה.

שנותיו הראשונות של הבנק היו שנים של משבר כלכלי באירופה וגם בארץ-ישראל. למרות הקשיים ניהל הבנק את פעילותו בהצלחה וסייע בפעילות הכלכלית וההתיישבותית של תנועת העבודה: מימון המשקים החקלאיים, סולל בונה, המשרד לעבודות ציבוריות הקואופרטיבים, המשביר, קופת חולים, מטבחי הפועלים ועוד. יוסף אהרונוביץ ניהל את הבנק בשנים 1937-1923 והשפיע במידה משמעותית על עיצוב דמותו ודרכו.

לאחר קום המדינה גרמו העלייה ההמונית ותנופת הפיתוח במדינת ישראל להתפתחות מואצת של בנק הפועלים ולחיזוקו כמכשיר הפיננסי של המשק ההסתדרותי והקואופרטיבי. בשנת 1969 החל הבנק לאחד את הזרועות הכספיות השונות של משק העובדים, ויצר בכך מערכת כספית מרכזית אחת גדולה ששירתה וגיבתה את משק העובדים וחברות גדולות אחרות במשק, ובמקביל שרתה גם את ציבור השכירים.

עם השנים, רכש בנק הפועלים את השליטה בבנקים קטנים רבים: בנק הלוואה וחסכון, בנק זרובבל, בנק יפת,  אוצר החייל ואחרים, ונפתחו לו סניפים רבים ברחבי תבל. הבנק היה בבעלות ההסתדרות עד לשנת 1983 עת הולאם בעקבות משבר מניות הבנקים.

המניה המוצגת  בתערוכה היא משנת  1923 וחתומים עליה  יוסף שפרינצק, לימים יו"ר הכנסת ויוסף אהרונוביץ.

בנק המזרחי בע"מ

בנק המזרחי נוסד על ידי תנועת המזרחי העולמית בשנת 1923, בירושלים, במטרה להעניק סיוע כספי ולשמש מכשיר פיננסי למפעלים של יחידים ולמוסדות השייכים להסתדרות המזרחי.

הבנק הוקם עם הון התחלתי של 50,000 לירות מצריות וההון המונפק באותו שלב היה בערך של 100 מניות יסוד בנות לירה מצרית כל אחת ו-49,900 מניות רגילות בנות לירה מצרית כל אחת. מניות היסוד אמורות היו, על פי התקנון, להישאר ברשות הסתדרות המזרחי כדי להבטיח את המשך קיומו של המוסד. במשך שנות ה-20 המזרחי פעל רבות בשיווק מניות הבנק בארץ ישראל, ארצות הברית ואירופה. באפריל 1925 הבנק נפתח לקהל הרחב‏ ובשנת 1927 שילם הבנק את הדיבידנד הראשון שלו. באותה שנה נפתח סניף הבנק בתל אביב ובשנת 1935 נפתח סניף הבנק בחיפה ברחוב כיאט‏.

בשנת 1963 החלו מניות הבנק להיסחר בבורסה לניירות ערך בתל-אביב. בשנת 1969 מוזג הבנק עם בנק הפועל המזרחי בע"מ, שנוסד בשנת 1928, לבנק המזרחי המאוחד בע"מ.

בשנות העשרים והשלושים עוצבו מניות של חברות ארץ-ישראליות על ידי אמנים מ"בצלאל" בירושלים. תעודה זו, לדוגמה, עוצבה על ידי הרמן שטרוק, ששימש גם כדירקטור בבנק ובתוקף זאת אף חתום על התעודה.

פרופ' הרמן שטרוק נולד בשנת 1876 למשפחה חרדית בברלין. היה צייר ואמן הדפסים יהודי וציוני. מחשובי האמנים היהודים בגרמניה. במקביל לעבודתו האמנותית השתתף שטרוק בפעילות ציונית, שבמסגרתה השתתף בקונגרס הציוני העולמי החמישי, שהתקיים ב-1901 בבזל.

שטרוק היה  חבר הוועד הפועל הציוני וכיהן כחבר הדירקטוריון של הקרן הקיימת לישראל. פעילות מרכזית נוספת של שטרוק הייתה חידוש מוסד "בצלאל" הירושלמי בשנת 1934, בו שימש כחבר בוועד המנהל של המוסד. פתיחתו מחדש שיקפה את הפריחה התרבותית ואת השפעת האמנים שעלו מגרמניה בשנים אלו.

בתערוכה מוצגת מניה משנת 1924 עם חתימתו של שטרוק כמנהל הבנק.

קרן בני-ברית לבנין בתים בארץ –ישראל

הוקמה על-ידי לשכת בני ברית בירושלים בשנות ה-20 של המאה ה-20. בין השאר השתתפה בהקמת שכונת בית וגן בירושלים.

בתערוכה מוצגת מניית החברה, ללא תאריך. המניה מאויירת ע"י זאב רבן ומאיר גור אריה, אנשי בצלאל.

חברה להתאכרות בני ישיבות בארץ-ישראל בערבון מוגבל, ירושלם 

החברה הוקמה ב-1929. בין המייסדים והמנהלים הראשונים היו הרב הראשי לישראל אברהם יצחק הכהן קוק והרבנים הראשיים של תל-אביב-יפו הרב עוזיאל והרב אהרונסון. גזבר החברה היה י.ד. כהן. הבנק עימו עבדה החברה היה בנק קופת עם.

מטרת הקמת החברה הייתה ליצור לבחורי הישיבות אפשרות לחיי עבודה וחקלאות יחד עם לימודי תורה. הכוונה הייתה להקים את ארגון ההתאכרות בין בני הישיבות על ידי מכירת מניות ובכך לממן את ההתיישבות. עם הקמתה פנתה החברה לוועד הלאומי בבקשה לקבל רשימה של 1,000 יהודים אמידים אליהם יוכלו לפנות ולהציע להם רכישת מניות.

בפרוספקט שהפיצה החברה כדי לעודד את מכירת המניות נכתב שרכישת המניות מיועדת ל"כל מי ששואף שהצעירים התורניים המשובחים שבישיבות החדשות והעתיקות לא יתפזרו ברובם לחו"ל כי אם יתבססו  בא"י יהיו לעטרת כבוד ליישובנו החדש בארץ האבות".

אגודה הדדית הלואה וחסכון ירושלם בע"מ

הוקמה במרס 1921 על-ידי איחוד של אגודות איכרים קטנות לאגודה של אשראי וחיסכון של ממש ("קופת הלוואה וחסכון"), שהעניקה שירותים פיננסיים לסוחרים, בעלי מלאכה ויזמים. מאוחר יותר שינתה שמה להלוואה וחסכון ירושלם, אגודה הדדית בע"מ. 

במרס 1974 נחתם הסכם משולש בין האגודה, בנק המזרחי המאוחד בע"מ ובנק לאומי לישראל בע"מ. לפי ההסכם  בנק המזרחי רכש את בנין האגודה בתל-אביב, ובנק לאומי רכש את עסקיה הבנקאיים של האגודה.

האגודה המשיכה להתקיים עבור חבריה בלבד (הלוואות ופרעונן) והייתה מסונפת ל"מרכז, ברית פיקוח של הקואופרציה האשראית בא"י, בע"מ".

    בתערוכה מוצגת תעודת פיקדון של האגודה משנת 1930. מרדכי בן הלל הכהן, החתום על התעודה המוצגת,   היה בין מייסדי הבנק. המניה מאויירת על ידי גור-אריה ורבן, אנשי בצלאל.

חברת קופת הפועלים והפלחים העמלים

ב-1949 הוכנה תכנית מקיפה בקשר לשיפור מצבם החומרי, החברתי והתרבותי של הפועלים והפלחים הערבים. התכנית עובדה על-ידי המדור הכלכלי של המחלקה הערבית בוועד הפועל של ההסתדרות בשיתוף עם מרכז ברית פועלי א"י. מטרת הקמת החברה הייתה פיתוח והרחבת המפעלים הקואופרטיביים בישוב הערבי העירוני והחקלאי. התכנית הייתה להקים מסגרת ארצית, הקמת הקופה וייסוד לשכת קואופרציה לעובדים הערביים.

הקופה נרשמה ב-1949 אך החלה לפעול ביוני 1952. תוך שנה וחצי נמכרו למעלה מ-30,000 מניות בין פועלים ופלחים בישוב הערבי בארץ והחברה פעילה עד היום.

בתערוכה מוצגת מניה משנת 1955.      
  

בנקים וחברות יהודיות במצרים

 

מצאנו לנכון להציג בתערוכה מניות של מספר בנקים יהודיים שפעלו בגולה. במצרים לדוגמה, היו עשרות חברות מצריות בבעלות יהודית שפעלו משלהי המאה התשע עשרה ועד 1948 (לדוגמה משפחות מוצרי, סוארס, רולו, רופא ועוד). בשל הקרבה הגיאוגרפית בין מצרים לארץ-ישראל, היו קשרים מסחריים ופיננסיים בין הקהילה היהודית במצרים לבין היישוב בארץ ישראל.

בתערוכה מוצגת אגרת חוב מאוירת מאד של חברת לאון מוצרי מקהיר, משנת  1919 . משפחת מוצרי הייתה מהמשפחות העשירות בקהילה היהודית במצרים. בשנת 1929 יזמה המשפחה הקמת מלון פאר בירושלים. משפחת מוצרי הציעה את היוזמה לשותפיה העסקיים ולידידיה, ובהם יוסף קאטוואי ביי - באותה העת שר האוצר של מצרים, הברונים אלפרד ופליקס דה מנשה מאלכסנדריה, ומשפחת אנשי העסקים העשירים - משפחת דה פיצ'וטו. כך הוקם מלון קינג דוד בירושלים.

מניה נוספת של חברת מצרים ארץ-ישראל , חברה לביטוח והלוואות, שפעלה מתל-אביב ושיתפה את לקוחותיה בהגרלות של בעלי ניירות הערך של בנק קרדיט פונסייה המצרי. התעודה משנת 1943 ועליה איור משולב של הספינקס המצרי ומגדל דוד.

 

 

יהודה, חברה לאחריות ובטחון בע"מ

החברה הוקמה בשנת 1922 ובשנים 1929-1930 זאב ז'בוטינסקי כיהן בה כסגן נשיא וכגזבר. שאול טשרניחובסקי שימש כרופא החברה. הסניף הראשון של חברת יהודה היה בירושלים.

לימים התמזגה חברת יהודה עם חברת ציון שהתמזגה עם חברת הראל.

בתערוכה מוצגת פוליסה לבטוח חיים של החברה משנת 1935. 

 

הסיפורים שמאחורי התערוכה
כניסה לחדר הפרטי שלי
לקביעת פגישה אישית עם מומחה אינפיניטי
מחקר ומידע
חינוך פיננסי TV
אינפיניטי דיגיטלי
לוח ארועים כלכליים
תגובה למידד המחירים לצרכן
ריבית בנק ישראל
אינפיניטי תקשורת ופרסום