תגובה למדד המחירים לצרכן - אינפיניטי

תגובה למדד המחירים לצרכן

תגובה למדד המחירים לצרכן לחודש ספטמבר 2017. רפי כהן, מנהל השקעות 

 מדד המחירים לצרכן עלה בחודש ספטמבר ב- 0.1%, גבוה מהציפיות בשוק, אשר עמדו על ממוצע של 0.3%-.

מתחילת השנה עלה המדד ב- 0.3% והמדד ללא דיור ירד ב- 0.5%.

ב- 12 החודשים האחרונים עבר המדד לטריטוריה חיובית ועלה ב- 0.1%, לעומת זאת המדד ללא סעיף הדיור ירד ב- 0.5%, גם במדידה שנתית סעיף הדיור היה הסעיף העיקרי שתרם למדד החיובי.

מדד ספטמבר היה גבוה במידה ניכרת מהעונתיות המאפיינת חודש זה. עיקר התרומה הגיעה מסעיף הדיור שעלה ב- 0.4%, בניגוד לתחזיות שהיו ללא שינוי. מחירי הירקות הטריים זינקו ב-8% ומחירי החופשות בחו"ל הפתיעו, כאשר ירדו ברמה מתונה מאוד בגובה 1.8%, ובמונחים דולריים נותרו ללא שינוי. בניגוד לעונתיות המאפיינת מחירי חופשות אחרי החגים.

סעיף הדיור שעד לפני 3 חודשים הציג עלייה קלה של 0.4% מתחילת השנה זינק כעת לעלייה מצטברת של 2.3%

בחודשים האחרונים ציינו את העובדה שהירידה בקצב מכירות דירות עקב המתנה של הזוגות הצעירים לתוצאות הגרלות מחיר למשתכן ויציאה הדרגתית של המשקיעים משוק הדיור מורידה את כמות היצע הדירות להשכרה, אך מעלה את הביקוש לדירות שכורות (עקב המתנת הזוגות הצעירים), ועל כן אנו צופים המשך עליות מדוד ויציב בשנים הקרובות במחירי השכירות, מעט מעל היעד החזוי העומד על 2% שנתי.

בזמן שסעיף הדיור ממשיך לשמור על קצב עליות שנתי של מעל 2% ישנם לא מעט סעיפים שליליים, עיקרם מוצרים סחירים. הבולט ביניהם הוא סעיף הלבשה והנעלה, אשר מושפע בעיקר מהתחרות הגוברת במרכזי המסחר הרבים והזמנות באינטרנט שממשיכות לצבור תאוצה ולתפוס נתח שוק אמנם עדיין קטן אך הולך וגדל. תופעה שהתחזקה בארה"ב בשנים האחרונות והובילה לירידה בפדיונות בקניונים.

לסיכום, למרות ההפתעה החיובית של חודש ספטמבר הגבוה מהעונתיות המאפיינת אותו בד"כ, ליבת האינפלציה נותרת נמוכה ועמה הגורמים העיקריים לכך, ביניהם התגברות התחרותיות במשק, רפורמות ממשלתיות להפחתת יוקר המחייה והתחזקות השקל מול סל המטבעות.

על כן אין שינוי נראה בסביבת האינפלציה והתחזיות 12 חודשים קדימה נעות בין 0.3%-0.5%, ולכן העלאת ריבית עדיין לא נראית באופק עד התבססות האינפלציה בתוך טווח היעד של בנק ישראל.

 

_________________________________________________________________________________


תגובה למדד המחירים לצרכן לחודש אוגוסט 2017. רפי כהן, מנהל השקעות 

מדד המחירים לצרכן עלה ב- 0.3%

מתחילת השנה עלה המדד ב- 0.2% והמדד ללא דיור ירד ב- 0.4% , נתון שמציין את השפעת מדד הדיור על רמות המחירים בארץ.

ב- 12 החודשים האחרונים ירד המדד ב- 0.1% וללא דיור ירד ב- 0.6%

חודשי הקיץ הינם חודשים בעלי תרומה מרכזית למדד המחירים השנתי בהובלת סעיף הדיור וגורמים עונתיים המושפעים מחופשת הקיץ כגון מחירי חופשות, טיסות והצגות ומופעים.

סעיף הדיור הינו העוגן המשמעותי ביותר במדד כאשר עד לפני חודשיים הציג עלייה של 0.4% בלבד מתחילת השנה וכעת עומד על 1.9%. סעיף הדיור נוטה לעלות בקצב שנתי של 2%-2.5% בשנים האחרונות כאשר בתקופה הקרובה הוא צפוי להיות מושפע מירידה בכמות הדירות המכורות ועלייה מצטברת של 4.4% בשנה האחרונה במחירי הדיור.

הקיפאון בשוק הדיור נובע משני גורמים מרכזיים- העיקרי ביניהם הוא פרויקט מחיר למשתכן, הכמות המאסיבית של הזוגות הצעירים הממתינים לתוצאות ההגרלות עוצרת את כמות הרכישות.

בנוסף לכך הזוכים גוזרים על עצמם 5 שנים נוספות ודאיות של מגורים בשכירות, מה שעלול להאריך את משך הזמן של זוג צעיר הגר בשכירות.

גורם משני – חוסר בהירות בנוגע למס דירה שלישית. המשקיעים כרגע במצב של עודף מכירות על רכישות, נתון אשר מקטין את כמות היצע הדירות לשכירות בשוק.

אם כך צפוי לנו בשנים הקרובות קיטון בהיצע נכסים להשכרה וגידול של ביקוש לדירות שכורות ע"י זוכים בפרויקט מחיר למשתכן. נוסיף לכך את העלייה בשכר בשנה האחרונה והירידה באבטלה ונקבל לחץ לעלייה נוספת במחירי השכירות. על כן ייתכן וקצב העלייה במחירי השכירות יגיע אל הרף הגבוה של קצב העלייה השנתי.

לסעיף הדיור אמנם משקל גבוה במדד (מעל 25%) אך הוא הסעיף היחיד לאורך זמן שנוטה לעלות. ישנם גורמים חזקים לא פחות אשר תורמים לאינפלציה להמשיך להישאר בסביבתה הנמוכה. כך למשל המשך רפורמות הממשלה להורדת יוקר המחיה צפויות להמשיך ולהשפיע, כשבחודש ספטמבר צפויה הוזלת מחירי הצהרונים.

בחודשים הקרובים צפויים להיות מדדים שליליים עד סוף השנה. מסתמן ששנת 2017 תהיה השנה הרביעית ברצף בה סביבת האינפלציה תהיה שלילית.

כל עוד אין צפי להגעת האינפלציה אל יעד בנק ישראל העומד על 1%-3% העלאת הריבית לא נראית באופק וכעת הערכות מצביעות על העלאת ריבית בחציון הראשון של 2019.

_________________________________________________________________________________

תגובה למדד המחירים לצרכן לחודש יולי 2017. רפי כהן, מנהל השקעות 

מדד המחירים לצרכן ירד ב- 0.1% המדד ללא הדיור ירד ב- 0.4%

מתחילת השנה ירד המדד ב- 0.1% ומחק את עליות המחירים שנרשמו עד חודש מאי ואיתם את הציפיות בשוק להגעה ליעד האינפלציה השנתי.

ב- 12 החודשים האחרונים ירד המדד ב- 0.7% ומסתמן כי שנת 2017 תהיה השנה הרביעית ברצף בה האינפלציה שלילית ורחוקה מאוד מיעד האינפלציה של בנק ישראל הנע בין 1%-3%

כיאה לחודש יולי סעיף הדיור היה בעל התרומה המרכזית במדד עם עלייה של 0.9% שעיקרה נבעה מהתייקרות חתימות חוזה שכירות בחודשים יוני – יולי 17 לעומת חוזים שנחתמו במאי - יוני 17

הסעיפים המרכזיים שירדו החודש היו מחירי הלבשה והנעלה עם ירידה של 8.1% וריהוט וציוד לבית ירידה של 0.9%.

האינפלציה הנמוכה ב- 3 השנים האחרונות תואמת את מדיניות הממשלה להורדת יוקר המחיה ומושפעת רבות מפעולותיה במטרה להשוות את רמת המחירים ביחס למדינות המפותחות.

השבוע פרסם משרד האוצר סקירה במסגרתה בחן את רמות המחירים בישראל ביחס למדינות ה-OECD בסקירה נמצא שישראל נמצאת במקום ה- 23 ברמת כוח הקניה של האזרחים. בנוסף צוין בסקירה כי הניסיונות להגברת התחרות יוכלו לסייע בהוזלת יוקר המחייה ולתרום לשיפור ברמת החיים של האזרחים. ובכך נתקלים שוב האינטרסים המנוגדים של הממשלה להוזלות מחירים והפחתת יוקר המחיה לבין האינטרס של בנק ישראל לצמצם פעילות מוניטרית מרחיבה ולהתחיל להעלות ריבית.

בהשוואה לעולם המערבי ישראל היא המדינה היחידה בארגון ה- OECD בה האינפלציה שלילית ב- 3 השנים האחרונות בעוד שממוצע האינפלציה ב- OECD נע סביב ה- 1% שנתי. (רק אירלנד הייתה שלילית ב-12 החודשים האחרונים עד יוני בגובה 0.6%-).

בארה"ב האינפלציה ממשיכה לנוע מתחת ליעד ובחודש יולי עלתה ב-0.1% נמוך מהציפיות שעמדו על 0.2% ואיתם הסיכויים לעליית ריבית נוספת עד סוף השנה הצטמצמו באופן משמעותי. דחיית עליית הריבית בארה"ב מוסיפה מרווח נשימה נוסף לבנק המרכזי בישראל בכך שפער הריביות נשמר ברמה הנוכחית, למרות שהנגידה קרנית פלוג הכריזה לאחרונה שעליות ריבית בארה"ב לא ילחצו על מהלך של העלאת ריבית בישראל עד להתייצבות האינפלציה בגבול היעד של הבנק המרכזי.

לסיכום- סביבת האינפלציה הנמוכה בישראל דוחה פעם אחר פעם את הציפיות להעלאת ריבית ותחילת מהלך כזה לא צפוי בשנה הקרובה.

 _________________________________________________________________________________

תגובה למדד המחירים לצרכן לחודש יוני 2017. רפי כהן, מנהל השקעות 

מדד המחירים לצרכן ירד בשיעור חד של 0.7% לאחר הוזלה משמעותית במחירי המים (14%-) ירידות מחירים בירקות ופירות (6.9%-) והלבשה והנעלה (5.4%-).

מתחילת השנה נותר המדד ללא שינוי ומחק את עליות המחירים שנרשמו עד חודש מאי ואיתם את הציפיות בשוק להגעה ליעד האינפלציה השנתי.

ב- 12 החודשים האחרונים ירד המדד ב- 0.2% ומסתמן כי שנת 2017 תהיה השנה הרביעית ברצף בה האינפלציה שלילית ורחוקה מאוד מיעד האינפלציה של בנק ישראל הנע בין 1%-3%

בתקופה בה הריבית בארצות הברית מתחילה להרים ראש ובאירופה מתחילים לדבר על עליית ריבית באופק ויציאה מסביבה של הרחבה כמותית. בנק ישראל נמצא במלכוד של כלכלה צומחת אבטלה נמוכה גידול בצריכה הפרטית, עלייה בשכר אך סביבת האינפלציה נמוכה מאוד ולא מאפשרת העלאת ריבית.

עד לא מזמן היעד לאינפלציה לשנת 2017 הגיע ל- 1% וכעת נטרפו הקלפים לאחר ירידות המחירים שנרשמו החודש והמשך הוזלות שצפויות בחודשים הקרובים עד לסוף השנה. שנת 2017 צפויה להסתכם באינפלציה אפסית והציפיות ל- 12 חודשים קדימה עומדות על 0.5%. עדיין רחוק מהיעד. העלאת הריבית תידחה ככל הנראה לכל הפחות עד הרבעון השלישי של 2018.

להלן הגורמים אשר צפויים לתמוך בסביבת האינפלציה הנמוכה

-          התחזקות השקל מתחילת השנה בגובה 8.5% והלחץ לייסוף מתון נוסף, לוחץ מטה את מחירי המוצרים והשירותים.

-          התמתנות מחירי הנפט בעולם- הערכות קודמות התבססו על מחיר נפט הנע בין 55$-60$ לחבית. כרגע מחיר הנפט נע סביב 45$

-          הגברת התחרות, בעיקר בהשפעת מוצרים מיובאים, מחירי חופשות וחבילות תקשורת.

-          פעולות הממשלה להוזלת יוקר המחייה, נטו למשפחה של כחלון

-          מחירי סחורות תקועים- בניגוד לעליות מסתמנות במחירי שירותים, מחירי הסחורות צפויים לעלות באופן מתון מאוד בעולם.

-          סעיף הדיור (שכ"ד) צפוי לעלות בקצב נמוך מהצפוי כ- 2% לעומת 2.5%

לעומת זאת נציין כי השבוע פורסם מדד אמון הצרכנים של הלמ"ס אשר עלה ביוני לשיאו מאז השקת הסקר

_________________________________________________________________________________

תגובה למדד המחירים לצרכן לחודש מאי 2017

יוליה מסלוב, אנליסטית בכירה

מדד המחירים לצרכן עלה בחודש מאי ב-0.4%, מעל לממוצע התחזיות המוקדמות בשוק לעלייה של 0.3%. מתחילת השנה עלה המדד ב-0.7% וב-12 החודשים האחרונים עלה המדד ב-0.8%. האינפלציה הבסיסית, ללא סעיפי האנרגיה ופירות וירקות עלתה ב-0.6% בלבד, עדיין רחוק מהיעד של בנק ישראל.

עיקר העלייה נרשמה בסעיפי הלבשה והנעלה (10.9%), אשר תרמה 0.3% למדד, וירקות ופירות (1.6%), אשר תרמה כ-0.05% למדד. העלייה החריגה בסעיף ההלבשה וההנעלה נבע, בין היתר, משינוי במתודולוגיית המדידה של הלמ"ס לפרטי הקיץ.  

ירידת מחירים נרשמה במיוחד בסעיפי תקשורת (0.6%) ודיור (0.3%).

סעיף הדיור הפתיע כלפי מטה וירד ב-0.3%. סעיף רכיב שירותי דיור בבעלות הדיירים, המייצג חוזי שכירויות מתחדשים, ירד ב-0.4% ובסיכום של 12 החודשים האחרונים עלה ב-1.4% בלבד. מנגד, רכיב שכר דירה, הכולל את כל שוכרי הדירות (ולא רק את אלה שמחדשים חוזה) עלה בחודש מאי ב-0.2%. במדד זה חלה בחודשים האחרונים האצה קלה בקצב העלייה השנתי.  

מדד מחירי הדירות, אשר לא נכלל במדד המחירים לצרכן, עלה ב-0.5% בחודשים מרץ-אפריל. מדובר בקצב שנתי של 4.4%.

במבט 12 חודשים קדימה ניתן לראות את ציפיות האינפלציה שנגזרות משוק ההון עומדות כיום על סביב 0%.

המשך ייסוף בשקל והגברת התחרותיות במשק שומרים על סביבת האינפלציה נמוכה, ומכאן אנו מעריכים כי הריבית לא תעלה לפני אמצע שנת 2018.

_________________________________________________________________________________

תגובה למדד המחירים לצרכן לחודש אפריל 2017 - רפי כהן, מנהל השקעות, 16.05.2017

בחודש אפריל עלה המדד הכללי ב- 0.2% מתחת לציפיות השוק שעמדו על 0.3%. ב- 12 בחודשים האחרונים עלה המדד ב- 0.7% ירידה קלה מ- 0.9% בחודש שעבר ומתחילת השנה עלה המדד ב- 0.3%

מדד אפריל בראיה הסיטורית נוטה לתרום את התרומה העיקרית למדד השנתי עם עלייה של 0.5% בממוצע לחודש זה. החודש  מדד אפריל היה הנמוך ביותר בשנים האחרונות אולם מסתמן שעיקר עליות המחירים נדחו למאי וניתן לראות שהציפיות לחודש מאי במגמת עלייה.

סעיף הדיור היה המשמעותי ביותר החודש עם ירידה של 0.1% לעומת ציפיות לעליה של כ- 0.5%. מוקדם עדיין להגיד האם בעלי הדירות הקפיאו את קצב עליית המחירים או שנרשמו מספר נמוך של עסקאות בגלל חג הפסח וצפויה המשך התייקרות נוספת בחודש מאי. אך ייתכן והציפייה לפסיקת בג"ץ בגין חוק מס דירה שלישית גם היא משפיעה על קבלת ההחלטות של בעלי הדירות.

תהיה אשר תהיה הסיבה למדד הדיור הנמוך החודש אין ספק שזהו הגורם העיקרי למדד נמוך מהציפיות.

סביבת האינפלציה עדיין נמוכה אך מורגשת מגמת התאוששות כאשר החודש מרבית הסעיפים רשמו עליות קלות. עיקר עליות המחירים נרשמו בהוצאות על נסיעות לחו"ל וטיסות בארץ (4.4%) והארחה נופש וטיולים (15%), ניתן לייחס חלק מהתייקרות בסעיפים אלה לנתוני שיא בכניסת תיירים לישראל וחג הפסח בו נרשמים ביקושים גבוהים, אך אין להמעיט בהתחזקות כוח הקנייה של הציבור אשר מושפע משקל חזק, לחצים לעליית שכר בעקבות אבטלה בשפל והעלייה בצריכה הפרטית.

במבט 12 חודשים קדימה ניתן לראות את ציפיות האינפלציה בשינוי מגמה בחודשיים האחרונים כאשר הציפיות שנגזרות משוק ההון עמדו על 0.4%- בשפל ועומדות כיום על 0.2% 

_________________________________________________________________________________

תגובה למדד המחירים לצרכן לחודש מרץ 2017 - רפי כהן, מנהל השקעות, 18.04.2017

בחודש מרץ עלה המדד ב- 0.3% מעט מעל הציפיות בשוק אשר נעו בין 0%-0.2%. ב- 12 חודשים אחרונים עלה המדד ב- 0.9% ומתחילת השנה עלה המדד ב- 0.1%

לראשונה ב-3 השנים האחרונות שהמדד המצטבר 12 חודשים לאחור נושק ל-1% ומגיע לרף התחתון בציפיות של בנק ישראל. אין זה אומר שבנק ישראל ימהר להעלות ריבית אולם המעבר לטריטוריה חיובית נותנת נחת למקבלי ההחלטות.

מתחילת השנה עלה המדד הכללי ב- 0.1% לעומתו המדד ללא דיור ירד ב- 0.2%. גם השנה ניתן לייחס את עיקר ההשפעה על המדד לסעיף הדיור אשר מודד את השינוי בשכר הדירה. ב- 12 החודשים האחרונים המדד ללא דיור עלה ב- 0.5%

את מרבית התרומה למדד החודשי תרם סעיף ההלבשה והנעלה אשר עלה ב- 4.9% ותרם למדד 0.15% בעקבות הקדמת מדידת קולקציית הקיץ מחודש אפריל למרץ ועל כן ניתן לקזז עלייה זו מהציפיות לחודש אפריל.

הסעיף השלילי היחיד במדד החודש היה סעיף תחבורה ותקשורת אשר ירד ב-0.5% כאשר עיקר ירידות המחירים נרשמו בהוצאות על נסיעות לחו"ל וטיסות בארץ אשר מושפעות מהתחרות המתרחבת בשוק וממבצעים טרום חג הפסח והוזלה במחירי הביטוח לאופנועים.

המשך מגמת עליית מחירים צפויה גם בחודשים הקרובים כאשר חודשי הקיץ הבאים מאופיינים בעליות ביקושים רוחבית ובמדדים חיוביים. גם רפורמות הממשלה מאחורינו, נמשיך לעקוב אחרי צעדי האוצר להורדת מיסים כאשר שר האוצר הכריז שהורדת מיסים תישקל רק לאחר הרבעון הראשון ובחודש מרץ נמדד גידול נוסף של 5% בהכנסות ממיסים.

_________________________________________________________________________________

תגובה למדד המחירים לצרכן לחודש פברואר 2017 - רפי כהן, מנהל השקעות, 15.3.2017

בחודש פברואר נותר המדד ללא שינוי. ב- 12 החודשים האחרונים עלה המדד ב- 0.4% ומתחילת השנה ירד המדד ב- 0.2%.

חודשים ינואר ופברואר הינם החודשים הדיפלציוניים ביותר בשנה, אולם ירידה של 0.2% מתחילת השנה נחשבת לירידה מתונה ביותר גם בראייה היסטורית וגם נוכח הגורמים שממתנים את האינפלציה, בהם: השפעות עונתיות שתומכות בירידת מחירים, והתחזקות השקל מול סל המטבעות.

כל הסעיפים במדד היו חיוביים מלבד סעיפי הלבשה והנעלה ותחבורה ותקשורת שירדו ואיפסו את המדד.

עליות בולטות נמדדו בסעיפים:

מזון- עלה ב- 0.3% זה החודש השני ברצף, כאשר סעיף המזון נוטה לרדת בחודשים ינואר פברואר.

דיור – לאחר ירידה של 1% בארבעת החודשים האחרונים עלה המדד ב-  0.3% שעיקרו נבע מעלייה בסעיף דיור בבעלות הדיירים אשר נמדד ביחס לחודש שעבר.

ירקות ופירות – עלה ב 3.9%. זהו הסעיף עם התרומה החיובית הגבוהה ביותר, כאשר עיקר ההשפעה נבע מעלייה במחירי הפירות הטריים. ייתכן והנתונים החיוביים שנמדדו במשק בחודשים האחרונים מתחילים להשפיע על רמת הביקושים. העלאת שכר המינימום וקצב התחזקות השכר במשק, נתוני האבטלה הנמוכים ועלייה בכוח ההשתתפות, כולם חיזקו את נתוני הצריכה הפרטית, ותורמים להתחזקות כוח הקנייה של הצרכן ועלייה בביקושים.

לאחר תקופה ארוכה בה האינפלציה בישראל שלילית, עלייה שנתית של 0.4% בעצם מנחמת ומעודדת את בנק ישראל. החודשים הקרובים צפויים להיות חיוביים בהשפעה עונתית.

גם לצעדי הממשלה יש השפעה מהותית בהחלטות שינקטו להפחתת מיסים. במידה ויוחלט שמס ההכנסה יירד, כוח הקנייה צפוי להתחזק ואיתו רמת הביקושים. במידה ותירשם ירידה במע"מ, צפוי מהלך של ירידת מחירים ולחץ מטה על האינפלציה. כל ירידה של 1% במע"מ צפויה להוריד מהאינפלציה השנתית כ- 0.25%.

_________________________________________________________________________________

תגובה למדד המחירים לצרכן לחודש דצמבר 2016 - רפי כהן, מנהל השקעות, 15.1.2017

החודש נותר מדד המחירים לצרכן ללא שינוי ועמד בציפיות השוק.

לסיכום שנת 2016 המדד ירד ב- 0.2%,  וללא סעיף הדיור שהיה המשמעותי ביותר גם השנה,ירד המדד ב- 0.7%.

להלן הסעיפים העיקריים שהשפיעו על המדד:

סעיף הלבשה והנעלה היה הסעיף שתרם באופן הרב ביותר למדד, ועלה בגובה 6.5%. מלבדו רק סעיף ירקות ופירות עלה גם הוא (1%), בעוד ששאר הסעיפים ירדו.

שנת 2016 מסתכמת כשנה שלישית ברצף בה האינפלציה שלילית, זאת למרות העלייה שנמדדה במחירי הנפט, לאחר שאלו ירדו בחוזקה בשנת 2015.

בסיכום שנת 2016 הסעיף העיקרי שתרם למדד הוא סעיף הדיור אשר עלה ב- 1.4% ותרם 0.375% למדד.

מנגד הסעיפים שגרעו את השיעור הגבוה ביותר במדד היו: ירקות ופירות, וריהוט וציוד לבית אשר ירדו ב-2.7% ו- 2.4% , בהתאמה וגרעו מהמדד 0.075% כל אחד.

בהתייחס לשנת 2017, הגורמים אשר צפויים לתרום לאינפלציה הם: התחזקות שוק העבודה, עלייה בשכר ועלייה בעלות הייצור, אשר צפויה לייקר את עלות מוצרי הייצור ומחירי הסחורות, שבראשם מחיר הנפט שצפוי לשמור על רמת מחירים יציבה.

גם השנה סעיף הדיור שמשקלו במדד הוא הגדול ביותר, צפוי להיות משמעותי מאוד בשנת 2017 ועלול להיות מושפע מחוק מיסוי דירה שלישית. בתרחיש "האופטימי יותר" נראה תחילת ירידת מחירים ויציאה של משקיעים חדשים מהשוק כפי שמסתמן בחודשיים האחרונים, ומכירות מעטות של בעלי דירה שלישית. נכון לפרסומים אחרונים חלקם של המשקיעים מרכישות דירות הוא כ-20% כלומר כ-10,000 דירות חדשות בשנה שנכנסות לשוק השכירות.

יציאת המשקיעים מהשוק ככל הנראה תגדיל רכישות של דירות ע"י זוגות צעירים בפריפריה בלבד ובאזורי המרכז, ותגרום ללחצים במחירי השכירות עקב היצע מצטמצם.

בתרחיש אחר, יציאת משקיעים מהשוק תרסן את קצב עליית המחירים, תוריד את ה"תחרות" על כל דירה בשוק ותאפשר גישה למחירים נוחים יותר עבור הזוגות הצעירים, דבר שיפגע בעליית שכר הדירה ותמתן סעיף זה, אשר צפוי לעלות כ- 2% בשנה הקרובה.

_________________________________________________________________________________

תגובה למדד המחירים לצרכן לחודש נובמבר 2016 - רפי כהן, מנהל השקעות, 15.12.16

החודש צפינו מדד נמוך מעבר לתחזיות האנליסטים שעמדו על 0.1%- ואכן מדד המחירים לצרכן ירד ב- 0.4%. מתחילת השנה ירד המדד ב- 0.2% וב- 12 החודשים האחרונים ירד ב- 0.3%.

הקטר המרכזי של המשק ממשיך להיות סעיף הדיור, למרות ירידה של 0.1% בסעיף זה, מדד המחירים לא דיור ירד מתחילת השנה ב- 0.7%.

מדד מחירי הדירות שאינו נכלל במדד המחירים לצרכן עלה החודש ב- 0.9% וסוגר עליה של 8.7% השנה.

להלן הסעיפים העיקריים שהשפיעו על המדד: מלבד סעיף הלבשה והנעלה שהתייקרו ב- 1.5% ומחירי הדלק שעלו ב- 2.4% כל הסעיפים במדד ירדו החודש. הוזלו במיוחד מחירי המזון (0.4%), ירקות ופירות (4.3%) נסיעות לחו"ל (10.6%).

למרות זריקת החיזוק משוק העבודה החזק בישראל המלווה באבטלה נמוכה ועלייה ריאלית בשכר והגידול בצריכה הפרטית, הנתונים עדיין אינם מתרגמים לאינפלציה בפועל וככל הנראה שנת 2016 תסגור שנה נוספת של אינפלציה שלילית, כאשר גם מדד דצמבר בהשפעה עונתית צפוי להיות שלילי.

בין הגורמים שצפויים לתרום לעליית מחירים בשנת 2017 הם: התחזקות שער הדולר בעקבות עליית ריבית בארה"ב, עליה במחירי הנפט לאחר הסכם מדינות אופ"ק ומחירי הסחורות שסימנו שפל השנה. בנק ישראל מבין שעליו להישאר בפעילות מרחיבה ועליית ריבית אינה נראית כרגע באופק עד להתייצבות באינפלציה והגעתה לטווח התחתון לכל הפחות העומד על 1%. תחזיות האינפלציה לשנה הקרובה עומדות על 0.75% בממוצע והציפיות הנגזרות מהאג"חים הממשלתיים נעות סביב ה- 0%. 

____________________________________________________________________________________

תגובה למדד המחירים לצרכן לחודש אוקטובר 2016 - רפי כהן, מנהל השקעות, 15.11.16

מדד המחירים לצרכן עלה ב- 0.2% ועמד בצפי שלנו שהיה גבוה מהציפיות בשוק. מתחילת השנה עלה המדד ב- 0.2% וב- 12 חודשים אחרונים ירד ב- 0.3%

להלן הסעיפים שתרמו למדד: הלבשה והנעלה עלו ב- 3.9% המזון עלה ב- 0.6% וירקות ופירות ב- 1.8% הסעיף העיקרי שירד הוא סעיף הדיור. מדד מחירי הדירות שאינו כלול במדד המחירים לצרכן עלה ב- 1.3%

למרות עלייה של 0.2% ניתן להבחין שמרבית הסעיפים ירדו- הפתיע במיוחד סעיף תרבות ובידור שירד ב- 0.7% בעקבות הוזלות מחירים במלונות, בתי הארחה ומשחקי ספורט. זאת למרות שחודש אוקטובר היה חודש עמוס בחגים וחופשים עם מעט ימי עבודה, דבר שהגדיל את הביקושים לחופשות בארץ. טיסות לחו"ל לעומת זאת עמדו בצפי והתייקרו ב- 2.9% .

ההתייצבות במחירי הסחורות ובעיקרן מחירי הנפט צפויים לחזק את האינפלציה בשנה הקרובה. כשעלויות הייצור עולות כתוצאה מעליית שכר ריאלית, רמת אבטלה נמוכה והיעדר ירידות מחירי סחורות על היצרנים יהיה לגלגל עליות מחירים על הצרכן.

שנת 2016 צפויה להסתכם באינפלציה של 0%-0.2% אמנם רמה נמוכה מאוד אך כבר לא שלילית עם אופק חיובי לעליות מחירים בחציון השני של 2017.

אנו מניחים שהאינפלציה לא תגיע ליעדה התחתון עוד בחציון הראשון של 2017 אך הגידול בצריכה הפרטית שנתמכת בשוק עבודה חזק, שער דולר יציב ועליית תשואות בעולם שככל הנראה תוביל למהלך של עליות ריבית בארה"ב צפויים לתת רוח גבית להתייצבות ועליות מחירים כל הדרך עד לחזרת האינפלציה אל יעדה. עם זאת אנו לא רואים מהלך של עליית ריבית ע"י בנק ישראל למרות עליות ריבית ככל שיהיו בעולם עד להגעת האינפלציה אל מרכז היעד שהוא 2%. 

___________________________________________________

תגובה למדד המחירים לצרכן לחודש ספטמבר 2016 - רפי כהן, מנהל השקעות, 15.10.16

מדד המחירים לחודש ספטמבר עמד בצפי שלנו וירד 0.1%

המדד ירד מתחילת השנה ב- 0.2% ו- 12 חודשים אחרונים ירד ב- 0.4% המדד ללא דיור ירד ב- 1.2%. 

בין הסעיפים הבולטים היו סעיף התחבורה והתקשורת אשר ירד 0.3%, למרות עלייה במחירי הדלק של 4.5%, וזאת בעקבות הוזלות במחירי טיסות שיעורי נהיגה והשכרת רכב.

סעיף חינוך, תרבות ובידור ירד 0.4%, כאשר עיקר הירידה הייה בסעיף הארחה, נופש וטיולים, בגובה 7%. סעיף ירקות ופירות ירד 1.9%, כאשר עיקר ההוזלה היה במחירי הפירות בגובה 6.7%. 

תחילת תקופת הסתיו המאפיינת את חודש ספטמבר, מתאפיינת בירידה בביקושים וירידה במדדי המחירים. המדדים בחודשים הקרובים צפויים להישאר נמוכים, ומסתמן ששנת 2016 תסתכם עם מדד סביב ה- 0%, רחוק מיעד בנק ישראל העומד על 1%-3% שנתי.

תחזית המדד 12 חודשים קדימה נעה סביב ה- 0.8%, ובכך בנק ישראל מאמין שלקראת סוף החציון הראשון של 2017 ישוב צפי המדד לעמוד בגבול התחתון של יעד הבנק.

נקודה נוספת שצפויה לתמוך בחזרת המחירים ליעדם היא השפעת הרגולציה והתערבות הממשלה בהוזלת מחירים אשר פחתה בתקופה האחרונה והעיבה על סעיפים רבים לאורך המדד.

___________________________________________________

תגובה למדד המחירים לצרכן לחודש אוגוסט 2016 - רפי כהן, מנהל השקעות, 16.9.16

מדד המחירים ירד ב- 0.3% מתחת לציפיות השוק וזאת לאחר שבחודש שעבר עלה מעבר לציפיות השוק. 12 חודשים אחרונים המדד ירד ב- 0.7% ומתחילת השנה הסתכם בעלייה של 0.1% בלבד.

סעיף הדיור הוסיף לעלות ב- 0.4% , הירקות עלו ב- 3.3% חינוך, תרבות ובידור עלה ב- 0.3% והמזון עלה ב- 0.1%

מנגד הסעיפים שירדו החודש היו: הלבשה והנעלה 5%- תחבורה ותקשורת 1.3%- פירות 2.5%- ורהיטים וציוד לבית 0.5%-

מדד חיובי באוגוסט היה מתבקש כיוון שמדובר בחודש שנוטה לעלות בראייה היסטורית (ממוצע של 0.3% ב-3 שנים האחרונות). חודש אוגוסט מאופיין בחודש בו הביקוש לדיור עולה, ישראלים רבים מנצלים את חופשת הקיץ באוגוסט בעיקר, כדי לנצל את הזמן ולבלות עם המשפחה בהופעות, אטרקציות  וחופשות בארץ ובחו"ל, נתון שמשפיע על רמת ביקושים גבוהה ועליית מחירים רוחבית.

חודש אוגוסט שלילי צורם מאוד לבנק ישראל כיון שחודשי הסתיו בפתח ואיתם ביקושים נמוכים שמאופיינים באינפלציה שלילית בתקופה זאת. בנק ישראל שהרגיש שהוא יכול להרפות את ידיו מהשוק לאחר 4 חודשי עלייה שהסתכמו ב- 1% עם עלייה גבוהה מהצפוי בחודש יולי (0.4%) נאלץ לשוב להתמודד עם העובדה כי למרות נתוני האבטלה הנמוכים, העלייה בשכר, בצמיחה ובצריכה הפרטית. האינפלציה עדיין לא מופיעה בשטח והמדיניות המרחיבה פה כדי להישאר.

בנק ישראל לא צפוי להוריד את הריבית בתקופה הקרובה וזאת בגלל מחירי הנדל"ן שעדיין בעלייה גבוהה 12 חודשים אחרונים הסתכמו ב- 6% וגם בגלל המדיניות המרחיבה ששוררת בתקופה זאת בעולם ובאירופה בפרט. כאמור עליית ריבית אמנם לא הייתה על הפרק אך ייתכן וגם יעד תחילת העליות יידחה.

 _______________________________________________

תגובה למדד המחירים לצרכן לחודש יולי 2016 - רפי כהן, מנהל השקעות, במחלקת המחקר של אינפיניטי, 16.8.16, 

מדד יולי- עלייה ב 0.4%  

מדד יולי עלה ב- 0.4% ועקף את התחזיות בשוק שעמדו על 0.2%, המדד הסתכם מתחילת השנה ב- 0.4% ו- 12 חודשים אחרונים ירד המדד ב- 0.6%. 

המדד הושפע בעיקר מעלייה בסעיף שירותי דיור בבעלות דיירים בחודשים יוני-יולי לעומת אפריל-מאי. עלייה משמעותית נמדדה גם במחירי ירקות ופירות טריים שהתייקרו ב- 7.2% ובמחירי נסיעות לחו"ל שעלו ב- 10% והעלו את סעיף התחבורה ותקשורת ב- 0.7%, וזאת למרות ירידה במחירי הדלק שהושפעו מירידה במחיר הנפט בעולם והתחזקות השקל.

סעיפים שהשפיעו לשלילה על המדד הם: הלבשה והנעלה שירדו מעבר לצפי בגובה 8.5%, ריהוט וציוד לבית, סעיפים אשר מושפעים ברמה עונתית.

מדד יולי מכה את התחזיות בשוק וצובר ארבעה חודשים ברצף עליות המסתכמות ל- 1.4% מתחילת הרבעון השני, קשה לומר כי ייתכן ויצאנו מסביבת אינפלציה מתונה, כיוון שהמרכיב העיקרי שתרם למדד בתקופה זאת הוא סעיף הדיור, אולם לראשונה מחירי הדיור (שאינם משפיעים על מדד המחירים לצרכן) שנוטים לעלות בחודשי הקיץ ירדו החודש ב- 0.3% ועלו ב- 12 החודשים האחרונים ב- 6.9%. 

המדד האחרון צפוי לחזק את עמדת בנק ישראל כי אין צורך בהפעלת כלים מרחיבים מצדו ומספר חודשים מוצלחים נוספים יאותתו שהמשק צועד בכיוון הנכון.

עליית השכר הריאלית בשנה האחרונה ורמת האבטלה הנמצאת בשפל יחד עם התחזקות בצריכה הפרטית צפויים להמשיך ולהוביל את האינפלציה אל טווח היעד של בנק ישראל, כמו כן ייתכן ותוצאות המדד האחרון אשר עבר את התחזיות בשוק יוביל לעלייה בציפיות האינפלציה הנגזרות משוק ההון שירדו בחודש האחרון ל- 0.2%- שנה קדימה.

__________________________________________

תגובה למדד המחירים לצרכן לחודש יוני 2016 - רפי כהן, מנהל השקעות, אינפיניטי מחלקת מחקר 

מדד יוני- עלייה ב 0.3%  

המדד ירד 12 חודשים ב- 0.8% ומתחילת השנה נותר ללא שינוי. עליות מחירים נרשמו במיוחד בסעיפים הבאים: הלבשה והנעלה ב- 8.3% כאשר תרומתו למדד הוא 0.26%. סעיף התחבורה התחזק ב- 1% (מרבית העלייה מקורה בעלייה במחירי הנפט), סעיף התרבות והבידור עלה ב- 0.6%. 

מדד מחירי הדירות (שלא משפיע על מדד המחירים לצרכן) עלה ב- 0.3% מחודש שעבר וב- 7.8% משנה שעברה. ירידות מחירים נרשמו במיוחד בסעיפים: ירקות ופירות ב-4.4%, ריהוט וציוד לבית ב- 0.6% ומזון ב- 0.5%. 

האינפלציה החזויה 12 חודשים קדימה נעה בין 0.6% לבין 1% כלומר נעה בכיוון הגבול התחתון של בנק ישראל. בתקופה הקרובה האינפלציה צפויה להתחזק עקב מספר גורמים שצפויים להשפיע לחיוב:

- אבטלה נמוכה ועלייה בשכר הממוצע ושכר המינימום בשתי פעימות נוספות עד תחילת 2017 עד לגובה 5,000 ₪ צפויה לחזק את הצריכה
  הפרטית.
- מחירי הסחורות בהובלת מחירי הנפט צפויים לעלות במתינות באופן רוחבי.
- המשך פעילות מרחיבה מכיוון בנק ישראל ועליית ריבית בארצות הברית צפויה לחזק את שער הדולר.
- מחירי השכירות צפויים להמשיך לעלות בקצב של 2.5% בשנה עקב עליה במחירי הדיור והתחזקות כוח הקניה. 

אינפלציה יציבה וחזקה בחודשי הקיץ הקרובים חשובה לקראת חודשי הסתיו בהם האינפלציה בנסיגה עקב סיבות עונתיות בעיקר.

________________________________________________

עוזי לוי, אנליסט ראשי, אינפיניטי מחלקת מחקר - תגובה למדד המחירים לצרכן לחודש מאי 2016

מדד מאי- עלייה ב 0.3% - חודש שני רצוף של עליות 

הנתונים שהתקבלו במהלך חודש מאי ממשיכים להצביע על חולשה בכלכלה העולמית. החולשה מתמקדת במשקים המתעוררים, אך נתוני הרבעון הראשון הצביעו על איבוד מומנטום גם בארה"ב ובבריטניה. כמו כן נמשכת האטה בקצב הגידול של הסחר העולמי. למרות החולשה והאינפלציה הנמוכה, הבנקים המרכזיים העיקריים לא נקטו צעדי הרחבה נוספים. בארה"ב צמח התוצר ברבעון הראשון ב-0.5% בלבד, והצריכה הפרטית ממשיכה להוביל את הצמיחה. מספר המשרות שנוספו לשוק במאי, כ-38 אלף, היכה את השווקים בתדהמה וכנראה סתם את הגולל להעלאת ריבית על ידי הפד' בפגישתו בחודש יוני, אך יחד עם זאת האבטלה נותרה נמוכה (4.7%) ונמשכת עליית השכר.

כאמור הסיכוי להעלאת ריבית בארה"ב (היום) פחת משמעותית וניתן לגזור מכך שהדולר לא יתחזק ולפיכך לא צפוי פיחות משמעותי בשקל בחודשים הקרובים אשר יתמוך בהמשך העלאת מחירים במשק הישראלי. מחירי האנרגיה ובפרט מחיר החבית שנסקה בשיעור של מעל 25% מאז סוף מרץ השנה תחלחל אל המשק המקומי אך באופן איטי ומתון עקב התמסורת הנמוכה. לחצי השכר בסקטור הציבורי עדיין לא נתנו אותותיהם על המגזר הפרטי ולפיכך השפעה זו תבוא בהמשך השנה ככל הנראה. בסה"כ אנו עדיין בסביבת אינפלציה חיובית אך מתונה מאד.

לאור כל זאת ברור כי בנק ישראל נמצא במצב לא נוח. הבנק לא מגיב (מלבד רכישת מט"ח שמתבררת כלא אפקטיבית במיוחד בטווח בינוני וארוך) והוא גם לא יכול להגיב מכיוון שלא נותרו לו כלים מוניטריים זמינים ואפקטיביים לעת הנוכחית. הורדת הריבית ל – 0% אינה משמעותית (חוץ מההיסטוריה שתירשם בספרי הכלכלה המקומיים). מבחינת בנק ישראל האור בקצה המנהרה הוא מדיניות הריבית בארה"ב, במידה וזו תמשיך לעלות היא תחליש את השקל במונחי דולר ובמונחי סל ותעשה עבורו את העבודה. כמו כן, עלייה נוספת במחירי האנרגיה העולמיים תביא ככל הנראה לעלייה ברמת האינפלציה ובציפיות לאינפלציה. לסיכום, בנק ישראל מתקשה להגיב למצב והוא תלוי כעת בגורמים חיצוניים. אנו ממשיכים להחזיק בהערכה כי ריבית בנק ישראל תיוותר בסביבתה הנוכחית, או אפסית, לפחות עד תום הרבעון הראשון של שנת 2017. 

____________________________________________

עוזי לוי, אנליסט ראשי, אינפיניטי מחלקת מחקר - תגובה למדד המחירים לצרכן לחודש אפריל 2016

המדד בחודש אפריל – בטווח התחתון של התחזיות והשקל בשיא של כל הזמנים.

אולי מעולם בנק ישראל לא היה מצוי בסיטואציה כל כך מורכבת כפי שאנו מכירים אותה היום. המדד שהתפרסם היום יצא ברף התחתון של התחזית ובשיעור של 0.4%.  בנק ישראל נותר, כמעט, ללא יכולת תגובה. מדוע?

הייצוא מישראל ממשיך לרדת. על פי נתוני סחר החוץ של ישראל בחודש אפריל 2016 נרשם ערך הייצוא הנמוך ביותר מאז חודש אפריל 2009. על פי נתוני המגמה בחודשים פברואר עד אפריל (כולל) ירד הייצוא בשיעור חד של 21.7%! קצב ייצוא הסחורות נמצא במגמת ירידה תקופה ארוכה ונובע משתי סיבות עיקריות: האחת מצב הסחר העולמי שמצוי גם במגמת ירידה והשנייה – השקל. נכון ליום המסחר האחרון במט"ח (13.5.16) השקל קבע שיא של כל הזמנים במונחי סל (נומינאלי אפקטיבי) ורמה של 84.7 נקודות. במקרה זה אנו מצפים מבנק ישראל להוריד ריבית, אלא שהאפשרות לכך קלושה. אמנם הריבית יכולה לרדת מתחת לאפס (ריבית שלילית) – אך אנחנו מניחים שבנק ישראל לא יסכן את המשק  בסחרור שעלול לקרות ממהלך כזה ולהתאמות במערכות הפיננסיות שיכולות לעלות הון לא מבוטל.

מדד אפריל בטווח הנמוך של התחזיות. גם במקרה כזה דרושה תגובה מצד בנק ישראל. הרי מדד אפריל מהווה כמחצית מהאינפלציה הצפויה ב – 12 החודשים הבאים וקריאה נמוכה מהצפוי תחייב את בנק ישראל לנקוט בפעולה ממשית, רק שנכון להיום הסיכוי לפעולה בגזרת הריבית קלוש כאמור . עם זאת , בנק ישראל יוכל להפעיל תכנית הרחבה נוספת כגון רכישת אג"ח בשוק, אבל ככל הנראה תכניות מסוג זה לא תתאים מפאת גודל השוק והאפקטיביות הנמוכה הצפויה למהלך זה .

בנק ישראל נמצא במצב לא נוח . הבנק לא מגיב (מלבד רכישת מט"ח שמתבררת כלא אפקטיבית במיוחד בטווח בינוני וארוך ) והוא גם לא יכול להגיב מכיוון שלא נותרו לו כלים מוניטריים זמינים ואפקטיביים לעת הנוכחית. הורדת הריבית ל – 0% אינה משמעותית (חוץ מההיסטוריה שתירשם בספרי הכלכלה המקומיים). האור בקצה המנהרה הוא מדיניות הריבית בארה"ב , במידה וזו תמשיך לעלות היא תחליש את השקל במונחי דולר ובמונחי סל ותעשה עבור בנק ישראל את העבודה. כמו כן, עלייה נוספת במחירי האנרגיה העולמיים תביא ככל הנראה לעלייה ברמת האינפלציה ובציפיות לאינפלציה.

לסיכום, בנק ישראל מתקשה להגיב למצב והוא תלוי כעת בגורמים חיצוניים שיעשו עבורו את העבודה. 

___________________________________________________________

עוזי לוי, אנליסט ראשי, אינפיניטי מחלקת מחקר - תגובה למדד המחירים לצרכן לחודש מרץ 2016

מדד מרץ ירד ב – 0.2% והשלים ירידה חמישית ברציפות מאז חודש נובמבר אשתקד. ירידת המדד בחודש מרץ הייתה גבוהה מעט מממוצע התחזיות בשוק שעמד על 0.1%. קבוצת המוצרים שירדו באופן ניכר היו הירקות הטריים (-7.4%) דלק ושמנים לכלי רכב (-3.1%) וביטוח רכב (-1.3%), כאשר לעומתם עלו באופן ניכר מלונות ובתי הארחה (4.9%) ושירותי דיור בבעלות הדיירים (0.6%).

מתחילת השנה ירד המדד הכללי ב- 1%, המדד ללא דיור ירד ב- 1.4%, המדד ללא ירקות ופירות והמדד ללא אנרגיה ירדו ב- 0.9%, כל אחד. בשניים עשר החודשים האחרונים ירד המדד הכללי ב- 0.7%.

נקודה נוספת שראויה להתייחסות היא מדד מחירי הדירות שאינו נכלל במדד המחירים לצרכן. על פי הרישומים בלמ"ס עולה כי מהשוואת עסקאות שבוצעו בחודשים ינואר 2016-פברואר 2016, לעומת העסקאות שבוצעו בחודשים דצמבר 2015 – ינואר 2016, נמצא כי מחירי הדירות עלו ב- 0.1% בלבד. מעניינת יותר העבודה כי בתקופת ההשוואה ינואר- פברואר 2016, לעומת ינואר-פברואר 2015, עלו המחירים ב- 7.2%.

תהליך ירידת המחירים במשק ממשיך להביא לידי ביטוי את התערבות הממשלה ורצונה להפחית את מחירם של מספר מוצרים ושירותים במשק הישראלי. עם זאת, עליית מחירי הנפט מעל לרמת ה-40$ לחבית ותחילת מיצוי ההשפעה של הפחתות המחירים היזומות על ידי הממשלה שגם באו לידי ביטוי במדדים גבוהים אחרונים גבוהים מהצפוי, הביאו לעליה חדה יחסית בציפיות לאינפלציה בטווח הקצר ועד הבינוני וללא שינוי בטווח הארוך של העקום הצמוד הממשלתי. בהנחה שלא יהיה שינוי חד כלפי מטה במחירי הנפט והפחתות מחירים נוספות, האינפלציה השנתית צפויה להיכנס לתחום היעד  לקראת הרבעון הראשון של שנת 2017. עליית השכר במשק כפי שהחלה בסקטור הציבורי צפויה לתמוך בתהליך זה.

בכל מקרה, באשר להחלטת הריבית לחודש מאי 2016, אנו לא רואים שינוי מהותי כפי שעולה מהמודלים הכלכליים שלנו ואף בגורמים אותם בוחן בנק ישראל ולפיכך, להערכתנו הריבית צפויה להיוותר ללא שינוי ולאורך זמן רב.

________________________________________________

 מדד שלילי נוסף המבטא את אוזלת ידה של הממשלה >> עוזי לוי, אנליסט ראשי, לדה מרקר, אורי תומר, 15.3.16: 

בשנת 2015  צמח התמ"ג ב-2.5% בלבד לאחר צמיחה של 2.6% ו-3.3% בשנת 2014 ובשנת 2013 בהתאמה. נתונים אלו חושפים את אוזלת ידה של הממשלה במימוש פוטנציאל הצמיחה של המשק. היא פעלה לשינויים מבניים רבים והצליחה להוריד מחירים במגזרים רבים אך לא השכילה לייצר מנועי צמיחה משמעותיים.

בנק ישראל מימש את כליו, וההרחבה המוניטרית אותה ביצע בהורדת הריבית לשפל היסטורי לא הספיקה בכדי ליצור ביקושים חזקים ומספקים. פתיחת המשק הישראלי לייבוא מוצרי מזון, הורדות מחיר יזומות על מוצרי בסיס הוכיחו כי הם לא מספיקים למשק בעל פוטנציאל צמיחה של מעל 3.5%. בזמן שמחירי האנרגיה בעולם מתאוששים, והשקל נסחר בשער נוח באופן יחסי מול הדולר, הולכות ומתגברות ההערכות המשתקפות מהמודלים כי שנת 2016 תסתיים באינפלציה חיובית, אך מתחת לטווח התחתון של יעד המחירים הממשלתי. בבנק ישראל עוקבים היטב אחרי התמורות בעולם לרבות ההאטה בסין, ההרחבה המוניטרית האגרסיבית בגוש האירו והחלטות הריבית הצפויות בארה"ב בחודשים הקרובים. לאור כל זאת הנני סבור כי אין לצפות לאקטיביות נוספת מצד בנק ישראל לפחות עד תום הרבעון השלישי של השנה. 

_____________________________________________________________________________

עוזי לוי, אנליסט ראשי לביזפורטל (15.2.16)תגובה לפרסום מדד המחירים לצרכן לחודש ינואר 2016

במשך שנתיים רצופות ומתמשכות בנק ישראל מחטיא את יעד האינפלציה הממשלתי ואף לא קרוב לזה. בנק ישראל פעל כמעט בכל הכלים שעומדים לרשותו באופן נכון אך בהחלט היה לו קשה להתגבר על השינויים המבניים אותם עבר המשק הישראלי כגון הורדות מחיר חד פעמיות יזומות על מספר מוצרים ושירותים אותם יזמה הממשלה.

הצהרות מהסוג כי בנק ישראל צריך לפעול ולהצטרף למדינות המנהיגות ריבית שלילית איננה נכונה ואיננה רצינית. מצבה המאקרו כלכלי של ישראל איננו דורש את זה והדיפלציה כאמור נבעה מגורמים חד פעמיים וממחיר האנרגיה בעולם שירד באופן חד.

הנהגת ריבית שלילית איננה עניין של מה בכך. המשק הישראלי איננו ערוך ברמת המערכות ולפני שמחליטים על צעד כל כך מהותי ברור כי דרוש מחקר עומק בנושא על ידי בנק ישראל. ריבית שלילית עלולה להוביל לאנומליות אותן המשק הישראלי לא צריך כפי שמתרחש בשוק הנדל"ן למגורים.

בראייה ארוכת טווח הורדת המחירים הרוחבית במשק מגדילה את ההכנסה הפנויה ותתרום לעלייה ברמת הביקושים. אנו סבורים כי לאור מצבה המאקרו כלכלי של ישראל סביבת האינפלציה תחזור להיות חיובית בהמשך השנה אך עדיין תישאר נמוכה. 

__________________________________________

ד"ר אביחי שניר, כלכלן בכיר במחלקת המחקר של אינפיניטי עבור גלובס: לבנק ישראל אין תשובות, 17.12.2015

__________________________________

עוזי לוי, אנליסט ראשי, אינפיניטי מחלקת מחקר - תגובה למדד המחירים לצרכן לחודש נובמבר 2015

מדד המחירים לצרכן לחודש נובמבר ירד ב-0.4% 

סביבת האינפלציה בארה"ב ובאירופה אשר ממשיכה להיות נמוכה, נובעת בעיקר ממחירי הסחורות והאנרגיה, כאשר את הטון המרכזי נותן מחיר הנפט. אינפלציית הליבה בארה"ב נמצאת ברמה נורמלית של כ 2%, ובגוש האירו ברמה של כ 1%. לפיכך חשוב להדגיש כי בנטרול מחירי האנרגיה, יש אינפלציה מסוימת בעולם המערבי ורמת הצריכה סבירה.

באשר לישראל, למרות ההאטה במשק, סביבת המאקרו תומכת בעליית מחירים קלה , לאחר תקופה ארוכה בה ראינו ירידת מחירים בשורה ארוכה של מוצרים ושירותים. יתכן ומצב זה יותיר בידי הצרכן הכנסה פנויה כזו שתאפשר עלייה מסוימת בצריכה בחודשים הקרובים. על פי המודלים שלנו, סביבת האינפלציה צפויה להיוותר בשלושת החודשים הקרובים מתונה, אך לאחר תקופה זו אנו סבורים כי סביבת האינפלציה צפויה להיות גבוהה יותר וחיובית. בכל מקרה, באשר להחלטת הריבית לחודש ינואר 2016, אנו לא רואים שינוי מהותי בגורמים אותם בנק ישראל בוחן, ולפיכך הריבית צפויה להיוותר ללא שינוי זמן רב, וזאת על אף שבארה"ב תחל ככל הנראה כבר החודש מדיניות מוניטארית מצמצמת, אם כי בהדרגה ולאורך זמן. 

_______________________________________________________________________________________________

עוזי לוי, אנליסט ראשי, אינפיניטי מחלקת מחקר - תגובה למדד המחירים לצרכן לחודש אוקטובר 2015

מדד המחירים לצרכן לחודש אוקטובר עלה ב-0.1% 

קצב הייצוא מישראל סובל מירידה בסחר העולמי ומההשפעה של שערי החליפין ובסה"כ רשם ירידה בחודשים אוגוסט - אוקטובר בשיעור של 11.1%, אך יחד עם זאת יבוא מוצרי צריכה עלה באותה התקופה בשיעור של 5%, דבר אשר מעיד על התרחבות בצריכה הפרטית. בנוסף, רמת האבטלה הנמוכה, העלייה במספר המשרות הפנויות והעלייה הנוספת בשכר המינימום הצפויה כל אלה עשויים לאותת על סימנים לתחילתה של מגמת עליות מחירים במשק, אם כי מתונה.  

בראייה גלובלית יתכן והאינפלציה בארה"ב  לקראת שינוי מגמה. אינפלציית הליבה (ללא מזון ואנרגיה) נכון לחודש ספטמבר עומדת ברמה של כ - 1.9%, כאשר עיקר הירידה מגיעה ממחירי הנפט במונחים שנתיים. במחירי המזון חלה עלייה ומרבית החזאים בעולם כבר צופים חזרה לקצב אינפלציה של 1.5-2% בשנים 2016-2017. יש היגיון בהנחה זו כאשר בעולם מעריכים כי מחיר הנפט מצוי בשווי משקל לטווח הקצר ומרביתם סבורים כי צפוי תיקון במחירו כלפי מעלה. אם נתייחס לגוש האירו נראה כי במרבית המדינות קיימת אינפלציית ליבה של מעל 1% וההרחבה המוניטרית אותה מבצע הבנק המרכזי של גוש האירו עשויה לתרום להתגברות קצב האינפלציה הכולל .

לאורך כל השנה האחרונה היה ברור לבנק ישראל כי תהליך ירידת המחירים איננו נובע מצד הביקוש ולכן השכיל לא לפעול ולהשתמש בכל כליו. בנק ישראל לא פעל באמצעות הריבית כפי שהיה צפוי ממנו, אלא פעל בשוק המט"ח בלבד. אנו סבורים כי לקראת החלטת הריבית לחודש דצמבר בנק ישראל יותיר את הריבית ללא שינוי, וממשיכים להחזיק בהערכה כי הריבית הנוכחית תלווה אותנו זמן לא קצר גם לאחר העלאת הריבית בארה"ב במידה ותתרחש בקרוב. 

_____________________________________________________________________________________________

עוזי לוי, אנליסט ראשי, אינפיניטי מחלקת מחקר - תגובה למדד המחירים לצרכן לחודש ספטמבר 2015

מדד המחירים לצרכן לחודש ספטמבר ירד ב 0.4%. באשר למדד, צריך לזכור כי תהליך ירידת המחירים במשק בעיקרו וברובו מבני. 

אנו עדים לשורה של הורדות מחיר רוחביות, במזון, במים, בחשמל, וכן הלאה. כמו כן ביטול מכסי מיסים ישירים ועקיפים תורמים גם הם ללחץ המחירים כלפי מטה. כך למשל, רק ביטול סעיף אגרת הטלוויזיה אמור לגרוע ממדד חודש ספטמבר כ-0.19%.

בראייה גלובלית המצב קשה יותר. מלבד העובדה כי המדינות הגדולות במערב נאבקות במטרה להעלות את קצב האינפלציה הנמוכה מאד, תהליך עודף ההיצע במונחי סחורות בעולם הולך ועולה – וכך המחיר ממשיך לרדת.

בנוסף לגל הטרור שפקד את המדינה בשבועיים האחרונים, המצב המאקרו כלכלי בישראל סביר עם נטייה להרעה במספר פרמטרים משמעותיים. רק אתמול פרסמה הלמ"ס את סקרי הפדיון של רשתות השיווק בחודשים יוני-אוגוסט, מהן עולה כי חלה ירידה של 3.5% בסך כל פדיון רשתות השיווק, וזאת בהמשך לירידה של 5.2% בשלושת החודשים מרס-מאי 2015. עוד פרסמה הלמ"ס כי בסקר הערכת מגמות בעסקים חלה הרעה קלה במאזן הפעילות הכוללת, כאשר בתעשייה נרשמה בחודש ספטמבר הערכה שלילית של המנהלים בתעשייה, לראשונה מאז ספטמבר אשתקד.

כל זה "תופס" את המשק הישראלי בתקופה פחות נוחה לספיגת זעזועים. נתוני התמ"ג לרבעון השני והורדת תחזית הצמיחה במשק על ידי מחלקת המחקר בבנק ישראל "מקלקלים" במקצת את תמונת המאקרו הכוללת של המשק, מכאן שבנק ישראל מצוי בדילמה מאד לא פשוטה. הריבית במשק נושקת לאפס, ועל ריבית שלילית מיותר לדבר (המשק הישראלי לא ערוך לכך טכנית). יתרה מכך, השקל ממשיך להתחזק ומהווה אתגר גדול יותר לבנק ישראל.

התחזקותו של השקל בימים האחרונים באה מכיוון העולם, בהבנה כי הריבית בארה"ב לא תעלה כנראה השנה (לאור הקריאות לאחרונה לעבר הפד' לא להעלות את הריבית בשלב הנוכחי), באירופה ממשיכים להרחיב כמותית ולכן הריבית על השקל עדיין עדיפה.

לסיכום בהחלט סביר להניח כי הריבית תיוותר ללא שינוי – והורדת הריבית לאפס תהיה מעניינת ברמה ההיסטורית של המשק – אך לא תתרום באופן משמעותי לכלכלה. בנק ישראל יהיה חייב להכריז על צעדים אחרים. בכל מקרה אנו עדיין סבורים כי הריבית האפסית במשק תלווה אותנו עוד זמן רב.

_______________________________________________________________________________________________

עוזי לוי, אנליסט ראשי, אינפיניטי מחלקת מחקר - תגובה למדד המחירים לצרכן לחודש יוני 2015

מדד המחירים לצרכן עלה ב – 0.3% מעל תחזיות השוק. התרומה העיקרית לעלייה באה מסעיף הלבשה (9.8%) זאת לעומת, ירידה חדה בסעיף פירות טריים (8.3%).

בהתייחס להחלטת הריבית הקרובה לחודש אוגוסט, מדד שקל/סל אותו בוחן בנק ישראל ירד לרמה הנמוכה מ-80 נקודות, דבר המעיד על התיסוף של השקל ביחס למטבעות שותפות הסחר של ישראל. התיסוף של השקל במונחי סל המטבעות תרם לירידה בהיקף הייצוא של ישראל בחודשים אפריל-יוני בשיעור חד של 16.9%.

מבחינת ההשלכות על המשק הישראלי, המשך תיסוף אפקטיבי של השקל עלול להחריף את הירידות בהיקף הייצוא וזאת במיוחד לאחר שה-OECD הפחית החודש בחדות את תחזיות צמיחת התוצר והסחר העולמיים ב-2015 (3.1% לעומת 3.7% בתחזית הקודמת לגבי התוצר, ו-3.9% לעומת 4.6% לגבי הסחר), ובמידה מתונה יותר את התחזיות ל-2016 (3.8% לעומת 3.9%, ו-5.3% לעומת 5.5%, בהתאמה). שינויים דומים נערכו בתחזיות הבנק העולמי. הגורמים העיקריים להפחתה היו נתוני הצמיחה החלשים של הרבעון הראשון בארה"ב וההאטה במשקים המתעוררים.

מכאן, סביר להניח כי בנק ישראל יערוך שינוי (או התאמה) לתחזיות שלו ברבעונים הבאים. כלומר, ייתכן ומגמת ירידת המחירים הכוללת נבלמה, אך עדיין מוקדם לדבר על קצב אינפלציה "בריא".  קריאת מדד בשיעור של 0.3% לחודש יוני מעל ממוצע התחזיות "מרגיעה" במעט את קובעי המדיניות בבנק ישראל, אך ניכר כי סביבת הריבית הנמוכה (המדיניות המוניטארית המרחיבה) בישראל צפויה להיוותר לאורך זמן ממושך במשק הישראלי. לסיכום, אין סיבה מהותית לשנות את סביבת הריבית הנוכחית בטווח הנראה לעין ועל כן אנו מעריכים כי הנגידה תשאיר את הריבית על כנה גם החודש, וזאת לאפשר מרחב פעולה גדול יותר במידה ומגמת התיסוף תימשך.

עוזי לוי, אנליסט ראשי, אינפיניטי מחלקת מחקר - לקראת פרסום מדד המחירים לצרכן לחודש יוני 2015

הערב תפרסם הלמ"ס את מדד המחירים לחודש יוני כאשר ציפיות החזאים בשוק מצביעות על עלייה  של כ-  0.2%. לאחר שני מדדים רצופים (אפריל ומאי) בו עמד המדד בציפיות החזאים קיימת תחושה בקרב פעילי שוק ההון , כי קצב ירידת המחירים וקריאות מדד נמוכות ביחס לצפוי (עונתית) נבלמה. לצד האופטימיות באשר למדד המחירים, כפי שמשתקפת מתחזית בנק ישראל האחרונה לקצב אינפלציה של 1.6% בארבעת הרבעונים הקרובים (ו-2% בסוף שנת 2016), ראוי להביא בחשבון מספר גורמים שעשויים למתן את הערכות אלו.  


השינוי המבני שחל בהתנהגות הצרכן הישראלי בעקבות יוקר המחייה בישראל ראוי להתייחסות ולשילוב במודלים הכלכליים. קשה להתעלם משינוי כל כך מהותי של צרכן שבודק  מחירים  ולבסוף מבצע עסקה באתרים הפופולאריים בחו"ל (אם זה נעלי ספורט, או ציוד לאופניים) – "העולם שטוח". השינוי המבני הנוסף אליו צריך להתייחס הוא מאמצי הממשלה החדשה להורדת יוקר המחייה כגון: מחירי ביטוח החובה לרכב צפויים לרדת בשיעור של 17%, הכנסת מוצרים נוספים לפיקוח מחירים ויתכן גם ביטול המע"מ על מוצרי מזון מפוקחים. קיימים עוד גורמים כגון התחרות בשוק הטלוויזיה והאינטרנט (בסלולר להערכתי אין לאן לרדת), מחירי הטיסות ולחץ כולל במשק לירידות מחירים.

כמו כן, ניתן למנות גורמים חיצוניים שמשפיעים על התבססות האינפלציה ברמה נמוכה ונובעים מצפי לחולשה בסחר העולמי. ה-OECD הפחית החודש בחדות את תחזיות צמיחת התוצר והסחר העולמיים ב-2015 (3.1% לעומת 3.7% בתחזית הקודמת לגבי התוצר, ו-3.9% לעומת 4.6% לגבי הסחר), ובמידה מתונה יותר את התחזיות ל-2016 (3.8% לעומת 3.9%, ו-5.3% לעומת 5.5%, בהתאמה). שינויים דומים נערכו בתחזיות הבנק העולמי. הגורמים העיקריים להפחתה היו נתוני הצמיחה החלשים של הרבעון הראשון בארה"ב וההאטה במשקים המתעוררים.

מכאן, סביר להניח כי בנק ישראל יערוך שינוי (או התאמה) לתחזיות שלו ברבעונים הבאים. כלומר, ייתכן ומגמת ירידת המחירים הכוללת נבלמה, אך עדיין מוקדם לדבר על קצב אינפלציה "בריא".  קריאת מדד בשיעור של 0.2% לחודש יוני בהתאם לתחזיות "תרגיע" במעט את קובעי המדיניות בבנק ישראל, אך ניכר כי סביבת הריבית הנמוכה (המדיניות המוניטארית המרחיבה) בישראל צפויה להיוותר לאורך זמן ממושך במשק הישראלי.

לסיכום, אין סיבה מהותית לשנות את סביבת הריבית הנוכחית בטווח הנראה לעין ועל כן אנו מעריכים כי הנגידה תשאיר את הריבית על כנה גם החודש. 

_______________________________________________________

עוזי לוי, אנליסט ראשי, אינפיניטי מחלקת מחקר - תגובה למדד המחירים לצרכן לחודש אפריל 2015

לאחר פרסום המדד, ירידה קלה בקצב האינפלציה הצפוי לרמה של 1.55%

ביום שישי האחרון פורסם מדד המחירים לצרכן אשר הצביע על עלייה של 0.6%, בטווח העליון של התחזיות. לא הופתענו לגלות שסעיף הארחה ונופש בארץ ובחו"ל עלה ב- 5.5% עקב חג הפסח שנחגג מוקדם יחסית השנה, וסעיפי הפירות וירקות הטריים שזינקו באמצע החודש מסיבות שונות. עם זאת, הופתענו לגלות כי סעיף שירותי דיור בבעלות דיירים ירד ב- 0.1%. בסה"כ מתחילת השנה המדד הכללי ירד ב- 0.7% ובשניים עשר החודשים האחרונים ירד המדד הכללי ב- 0.5%. בתחילת המסחר בבוקר יום ראשון שלאחר הפרסום הציפיות הנגזרות משוק ההון לשנה קדימה ירדו במעט לקצב אינפלציה שנתי של 1.55%.

האם אנו לקראת שינוי מגמה בקצב האינפלציה השנתית?

סביר להניח שכן. השינויים המבניים וירידות המחירים החד פעמיות הן בסקטור הממשלתי (מים, חשמל) והן במגזר העסקי (סלולר ומזון) כנראה מצויים לקראת התכנסות לשיווי משקל זמני. אין הדבר מצביע על סיומה של התייעלות וירידת מחירים במשק, אך שיעור השינוי יהיה פחות משמעותי. כך למשל הירידות בשוק המזון ובמוצרי החלב כתוצאה מהמהלך של שופרסל והמותג הפרטי שהשיקו בתחום החלב, עלול להצית מלחמת מחירים חדשה במשק וכמו כן, שוק הסלולר עדיין גועש, אך עדיין גודל השינוי איננו מאיים עוד במונחי מדד. ההתנהלות של בנק ישראל באשר לתגובה לסדרת המדדים האחרונה הייתה נכונה בדיעבד. בנק ישראל ניטרל למעשה את ההשפעה החד פעמית של ירידת המחירים ופעל בהתאם, באחריות ובכובד ראש.

לקראת החלטת הריבית לחודש יוני

שיקולי בנק ישראל בבואו להחליט לגבי שיעור הריבית במשק יושפעו פחות מההתמתנות בקצב ירידת המחירים בישראל ויותר מהירידה בהיקף ייצוא הסחורות והגירעון בחשבון המסחרי. מפרסום הלמ"ס עולה כי בחודשים פברואר –אפריל חלה ירידה של 13.1%. בחודש אפריל ייצוא הסחורות הסתכם ב- 15.7 מיליארד ₪ וכתוצאה מכך הגדיל את הגירעון בחשבון המסחרי בהיקף של 2.7 מיליארד ₪. מתחילת השנה הגירעון בחשבון המסחרי של ישראל (ייצוא פחות ייבוא) הסתכם ב- 7.7 מיליארד ₪. הפגיעה בהיקף הייצוא נובעת בין השאר מהתחזקות השקל במונחי סל (מדד משוקלל של שערי החליפין של שותפות הסחר של ישראל). בשלב הנוכחי סביר להניח כי במידה ויימשך התיסוף של השקל במונחי סל, בנק ישראל יבחר להגיב בעוצמה באמצעות רכישות אגרסיביות של מט"ח ובאמצעות הורדת הריבית לאפס. הפגיעה בהיקף הייצוא כרגע עלולה לפגוע בתעסוקה במשק ובהמשך לפגוע בצריכה הפרטית ובקצב הצמיחה של המשק. 

____________________________________________________________________________________________

עוזי לוי, אנליסט ראשי, אינפיניטי מחלקת מחקר - תגובה למדד המחירים לצרכן לחודש מרץ 2015

על פי תחזית חטיבת המחקר של בנק ישראל שפורסמה בחודש שעבר, עולה כי בנק ישראל מעריך ששנת 2015 תסתיים באינפלציה שלילית של 0.1%. משמעות הדבר היא ציפייה שבעשרת החודשים הקרובים קצב האינפלציה השנתי יעלה בשיעור של 1.5%. היסטורית חודשים מרץ אפריל ואוגוסט אמורים להיות גבוהים מסיבות עונתיות, אך במידה ובחודשים אלו המדד לא יעלה על פי המצופה כגון חודש מרץ הנוכחי, בנק ישראל יתקשה לעמוד בתחזיות שנה נוספת.

חשוב להדגיש כי המגזר העסקי והפרטי ממשיכים להראות שיפור מסוים כאשר בחודש ינואר עלתה יתרת החוב של המגזר העסקי בכ-13.3 מיליארדי ₪ (1.6%) לרמה של כ-826 מיליארדים. העלייה ביתרה נבעה ברובה מנטילת אשראי בנקאי בסכום של כ-9.1 מיליארדים. בהקשר זה נציין כי הגידול באשראי מבטא שיפור במגזר העסקי והפרטי. כמו כן, פרסם הלמ"ס כי בחודשים נובמבר-ינואר 2015, חלה עלייה בשכר הממוצע למשרת שכיר במחירים שוטפים בשיעור של 0.3% בחישוב שנתי, וזאת בהמשך לעלייה גבוהה יותר בחודשים קודמים. הגורמים האחרונים תומכים בהתעוררות הפעילות במשק. יחד עם זאת, הגורמים האקסוגנים כגון מחיר הנפט ושער החליפין של השקל מול הדולר עלולים להיות חזקים יותר ולהשפיע על המדד לשלילה. להערכתנו בנק ישראל לא צפוי להכריז על הפחתה נוספת בישיבתו הקרובה בסוף החודש, אלה ימתין חודש נוסף לאחר פרסום מדד אפריל בכדי לבחון את המצב החדש.

________________________________________________________________________________________________________

עוזי לוי, אנליסט ראשי, אינפיניטי מחלקת מחקר - תגובה למדד המחירים לצרכן לחודש פברואר 2015

הגורמים למדד הנמוך אותם בנק ישראל מתקשה לבלום

מלאי הנפט בארה"ב: ביום רביעי האחרון פורסם בארה"ב דוח המלאים השבועי של הנפט, שהראה כי רמת המלאי של חביות הנפט בארה"ב נסקה לשיא היסטורי. עקב כך הוציאה הסוכנות הבינ"ל לאנרגיה (IEA) אזהרה שהמלאים מתמלאים במהירות ויכולים להגיע בקרוב ל-100%! רמת מלאים גבוהה מדי מאותתת לשווקים על עודף היצע משמעותי שמאיים ללחוץ את מחיר חבית הנפט כלפי מטה ולגרור בעקבותיו המשך של גל ירידות מחירים כלל עולמי. 

שער החליפין של השקל מול הסל: הדולר מתחזק בעולם מול האירו והגיע לרמה של 1.05, רמה הקרובה לשוויון בין המטבעות החזקים בעולם. במונחי שקל/סל קיימת בעיה גדולה. בנק ישראל מסתכל על שער החליפין של השקל מול הסל אשר לא השתנה באופן מהותי מאז הפחתת הריבית האחרונה. אמנם, האירו נחלש מאז החלטת הריבית בכ-2.5% אך מנגד הדולר התחזק בכ-4%. כתוצאה מכך השקל עדיין חלש יותר בכ-1% מול הסל כך שמבחינת בנק ישראל אין טעם להפחית כעת את הריבית פעם נוספת. ירידת הדולר מול השקל מורידה את מחירי המוצרים המיובאים ותורמת גם היא להורדת רמת המחירים המקומית. 

המסחר האלקטרוני והשינוי בטעמי הצרכן הישראלי: התורים הארוכים לאשנב החבילות הינו תופעה שבשנתיים האחרונות רשות הדואר לא יודעת איך להתמודד איתו. הוא נובע מכך שרבים מאיתנו קנו לפחות פעם אחת בשנה האחרונה מוצר כזה או אחר מאתר סיני או לונדוני. מדובר בתופעה שמתעצמת ועלולה לשנות את פני הכלכלה המקומית. נכון להיום מדובר על היקף רכישות שחצו את רף ה-5 מיליארד שקל! הצרכן הישראלי משווה, בודק וקונה בחו"ל. הוא מתוחכם יותר וחשוף יותר ובעיקר מנסה להרגיש שרכש במחיר הוגן. תופעה זו לוחצת את הייצור המקומי וגורמת לירידת מחירים במטרה לשרוד את התחרות הגוברת. 

שלושת גורמים אלו ימשיכו ללחוץ על רמת המחירים במשק הישראלי כלפי מטה וסדרת המדדים השליליים כפי שהשתקפה מתחילת השנה מעידה יותר מכל על כך. הבעיה העיקרית היא שמול שלושת הגורמים החיצוניים שצוינו לעיל, לבנק ישראל קשה מאד להתמודד. אם נוסיף לכל אלה את הגורמים הפנימיים כגון הממשלה החדשה שתקום, בה סדר היום החברתי נמצא במוקד, שנת 2015 איננה נושאת עימה בשורה אינפלציונית. 

_____________________________________________________________________________________________________

עוזי לוי, אנליסט ראשי, אינפיניטי מחלקת מחקר - תגובה למדד המחירים לצרכן לחודש ינואר 2015

חברת דירוג האשראי הבינלאומית סטנדרט אנד פורס (S&P) אשררה את דירוג האשראי של מדינת ישראל,A+ עם תחזית יציבה. בדוח ציינו האנליסטים לטובה את יחס חוב תוצר של המדינה (כ- 68%) ואת הכלכלה שצפויה לחזור לשיעורי צמיחה הגבוהים מ-3%, לאחר שנרשמה צמיחה בגובה של כ- 2.6% בשנת 2014, צמיחה סבירה ואך למעלה מזה לאור ההשפעה השלילית של מבצע 'צוק איתן'.

חשוב להדגיש כי "מה שרואים משם לא רואים מכאן". קשה להעריך עד כמה משקללים האנליסטים המדרגים בחו"ל את הלכי הרוח של הציבור הישראלי. השינויים המבניים בשוק הסלולר, מלחמת המחירים של רשתות המזון והמאבק המתחדש על הארנונה הם רק חלק מהמאבקים הצפויים לנו במהלך שנת 2015.
הממשלה הבאה שתורכב תידרש לפעול בשוק הדיור ולא יהיה מנוס מלמצוא פתרונות בצד ההיצע שעשויים להוריד את מחירי הדיור. על בנק ישראל להבין כי לא לעולם חוסן והמשך מגמה דפלציונית במשק הישראלי עשויה לפגוע ביעד הצמיחה. 
בנק ישראל חייב להיות יצירתי במדיניותו ולפעול באופן לא שגרתי ומפתיע. אנו סבורים כי מדד ינואר וזה הצפוי בחודש פברואר עשויים להביא את בנק ישראל לפעול ולהמשיך להוריד את הריבית לרמת האפס וזאת בכדי להוזיל את הריבית הריאלית במשק שעלתה כתוצאה ממדדים שליליים.

 לסקירה בגלובס לחץ כאן 

___________________________________________________________________________________________________________

עוזי לוי, אנליסט בכיר, אינפיניטי מחלקת מחקר - תגובה למדד המחירים לצרכן לחודש נובמבר 2014 

  • סדרת המדדים האחרונים ממשיכה להצביע על חולשה במשק הישראלי, בעיקר מצד הצרכן.
  • בהתייחס לנתוני המגמה, בשלושת החודשים יוני-אוגוסט נרשמה ירידה של 0.5% בחישוב שנתי, בסך כל הרכישות בכרטיסי אשראי, זאת לעומת עלייה בשיעור של 1.7% בשלושת החודשים הקודמים. הירידה ברכישה בכרטיסי אשראי באה לידי ביטוי בירידה של 1.2% ברכישה של מזון ומשקאות וירידה של 2.9% בשירותים (פנאי, בילוי וממשלה).
  • הגורמים האנטי אינפלציוניים במשק כגון רמה נמוכה של מחירי נפט וסחורות, אינפלציה מתונה בחו"ל, היעדר לחצים על השכר הריאלי בסקטור הציבורי וקיטון מתמשך בהכנסה הפנויה, מהווים תימוכין ברור לירידה ברמת המחירים ובביקושים הפנימיים. יחד עם זאת, הגורמים האינפלציוניים כגון: העלייה המתמשכת בשכר הדירה והיחלשות השקל בתקופה האחרונה, אינם מהווים גורם אינפלציה של ביקושים.
  • לפיכך ולאור העובדה כי תחזית הצמיחה במשק לשנת 2014 משקפת צמיחה בשיעור של 2.3% בלבד, אנו סבורים כי על בנק ישראל לפעול ולהמשיך במדיניות המוניטארית המרחיבה על ידי הפחתת הריבית פעם נוספת ואף לפעול בכלים אחרים המצויים ברשותו. 

תגובה למדד המחירים לצרכן לחודש ספטמבר 2014

תגובה למדד המחירים לצרכן לחודש אוגוסט 2014

תגובה למדד המחירים לצרכן לחודש יולי 2014 

תגובה למדד המחירים לצרכן לחודש יוני 2014

תגובה למדד המחירים לצרכן לחודש נובמבר 2013

תגובה למדד המחירים לצרכן לחודש אוקטובר 2013

תגובה למדד המחירים לצרכן לחודש ספטמבר 2013

תגובה למדד המחירים לצרכן לחודש אוגוסט 2013

תגובה למדד המחירים לצרכן לחודש יוני 2013

תגובה למדד המחירים לצרכן לחודש ינואר 2013

תגובה למדד המחירים לצרכן לחודש דצמבר 2012

תגובה למדד המחירים לצרכן לחודש אוקטובר 2012

תגובה למדד המחירים לצרכן לחודש ספטמבר 2012



תגובה למדד המחירים לצרכן לחודש פברואר 2012

תגובה למדד המחירים לצרכן לחודש נובמבר 2011

תגובה למדד המחירים לצרכם לחודש אוקטובר 2011

תגובה למדד המחירים לצרכן לחודש ספטמבר 2011

תגובה למדד המחירים לצרכן לחודש יוני 2011

תגובה למדד המחירים לצרכן לחודש יוני 2011

תגובה למדד המחירים לצרכן לחודש מאי 2011

תגובה למדד המחירים לצרכן לחודש  מרץ  2011

תגובה למדד המחירים לצרכן לחודש פברואר  2011

תגובה למדד המחירים לצרכן לחודש ינואר  2011

תגובה למדד המחירים לצרכן לחודש דצמבר  2010

תגובה למדד המחירים לצרכן לחודש אוקטובר 2010

תגובה למדד המחירים לצרכן לחודש יולי 2010

תגובה למדד המחירים לצרכן
כניסה לחדר הפרטי שלי
לקביעת פגישה אישית עם מומחה אינפיניטי
מחקר ומידע
חינוך פיננסי TV
אינפיניטי דיגיטלי
לוח ארועים כלכליים
תגובה למידד המחירים לצרכן
ריבית בנק ישראל
אינפיניטי תקשורת ופרסום