עיתונות מקצועית - אינפיניטי

עיתונות מקצועית

מוצגים לעיונכם מקבץ מאמרים, ראיונות ופרסומים בעיתונות הכלכלית, המקצועית ובמגזינים מקצועיים, בתחומי מאקרו כלכלה, שווק ההון המקומי, שוק ההון העולמי, פסיכולוגיה של משקיעים ועוד.

   המאבק נגד דייגי הטונה אולי סייע קצת לדולפינים אך למעשה חיזק דייגים אמריקאיים על חשבון דייגי מקסיקו. התפשטות הטרנד האורגני משעבד חקלאי העולם השלישי למערב. האינטרסים האמיתיים מאחורי מאבקי הקיימות >> ד"ר אביחי שניר, כלכלן בכיר באינפיניטי ומרצה בכיר במכללה האקדמית נתניה

"קיימות" היא נושא שנשמע מאד טהור, ושמי שעומדים מאחוריו מונעים על ידי אידיאולוגיה של שמירה על הסביבה והרצון לשמור על כדור הארץ לדורות הבאים. אבל בפועל, מאחורי הרצון לשכנע אנשים לאכול אוכל אורגני ולשמור על הטבע קיים הרבה כסף ומושקע הרבה מאמץ שיווקי, שבינו לבין איכות הסביבה אין הרבה במשותף.

דוגמא אחת היא המאבק שהתנהל כדי להגן על הדולפינים. כיום, כל הדייגים שצדים טונה עושים זאת בעזרת רשתות מיוחדות שמונעות מהדולפינים להלכד בפנים. הדבר קרה בזכות קמפיין אגרסיבי של הארגונים הירוקים בארה"ב ששיכנעו את הצרכנים להמנע מקניית טונה בגלל החשש מפגיעה בדולפינים. הצרכנים האמריקאיים נענו לקמפיין הזה ובגדול, וכל דייגי הטונה נאלצו לעבור לרשתות מיוחדות או לסגור את העסקים שלהם.

לכאורה, נצחון גדול לארגונים הירוקים ולארגוני השמירה על איכות הסביבה. בפועל, מתברר שמי שמימנו את הקמפיין היו דווקא יצרני הטונה האמריקאיים הגדולים. באותה תקופה, יצרני הטונה האמריקאיים היו נתונים בתחרות חריפה מול יצרנים ממקסיקו שניצלו את כוח העבודה הזול בארצם כדי לייצא טונה זולה לארה"ב. היצרנים האמריקאיים התקשו לעמוד בתחרות, ולכן הם "תפסו טרמפ" על קמפיין להגנה על הדולפינים, והפכו אותו ממשהו שולי, למשהו שמשנה התנהגות של צרכנים.

הדייגים המקסיקנים שלא יכלו לממן השקעה ברשתות מיוחדות, פשטו את הרגל. החברות הגדולות האמריקאיות השתלטו מחדש על השוק והרוויחו בגדול. הדולפינים אולי הרוויחו  מעצם העובדה שכעת הם בדרך כלל לא נתפסים ברשתות, אבל הם עדיין במאבק השרדות מכיוון שכשדגים את דגי הטונה, נותר להם פחות מזון לאכול.

הצרכנים האמריקאיים הפסידו כי הם משלמים עכשיו יותר על הטונה, אבל ייתכן שהם מפוצים על כך בשינה שקטה יותר בלילה, נטולת חלומות על דולפינים ברשת. מי שהפסידו הכי הרבה הם הדייגים העניים ממקסיקו. אולי לא דגים יותר דולפינים, אבל לדייגים המקסיקנים אין פרנסה ואין איך להאכיל את הילדים שלהם.

זה נכון בעוד הקשרים של שמירה על הסביבה וקיימות. מי שדוחף ומעודד חקלאות אורגנית הם חקלאים במדינות המערב, אלו שיש להם את היכולת ואת התקציבים לייצר חקלאות אורגנית. לחקלאים במדינות העולם השלישי, אלו שמייצרים מזון בזול, אין את הטכנולוגיה, הכלים והיכולת לקבל עליהם את הפיקוח שנדרש כדי שמזון יחשב לאורגני.

לכן, המזון האורגני משרת את היצרנים המערביים פעמיים. ראשית, ניתן לייצר הרבה פחות מזון אורגני ליחידת שטח ממזון שמופק בטכנולוגיות "לא אורגניות" וזה גורם לעליית מחירים. שנית, ככל שהצרכנים משתכנעים לאכול יותר מזון אורגני, כך יש פחות תחרות מצד יצרנים במדינות עולם שלישי, מה שמביא לעוד עלייה במחירי המזון.

מי שמפסיד הם יצרני המזון בעולם השלישי, שמאבדים את שווקי הייצוא שלהם ונשארים ללא פרנסה. ככל שהעולם המערבי נעשה צרכן גדול יותר של מזון אורגני, החקלאים בעולם השלישי נאלצים יותר ויותר למכור את עצמם לתאגידי מזון מערביים שמביאים את הטכנולוגיה לייצור מזון אורגני ומרוויחים את כוח העבודה הזול. כך הם מייצרים בזול, ומוכרים באירופה ביוקר, בזמן שהחקלאים באפריקה נשארים עם "הפירורים". למעשה, מכיוון שייצור מזון אורגני דורש יותר שטח, מים, ועבודה ממזון שהוא "לא אורגני", החקלאים באפריקה נשארים עם פחות מזון מכפי שהיה להם קודם. שוב, מי שמרוויחים הם הצרכנים שמרגישים שהם תורמים לסביבה והתאגידים הגדולים שנהנים מהרווחים. מי שמפסיד הם החקלאים הקטנים. שוב, הירקות האורגניים הם אולי יפים ובריאים יותר מהירקות הלא אורגניים, אבל החקלאים נעשים רזים יותר.

באותה מידה צריך גם לבחון קמפיינים שמתנהלים בארץ. לא תמיד מי שירוויחו מהם הם דווקא בעלי החיים. אם יפסיקו ייבוא של עגלי בקר מאוסטרליה, לדוגמא, מחירי הבקר יעלו, אבל מספר העגלים שנשחטים לא יפחת. דוגמא אחרת היא הקמפיין להוצאת כלובי הדגים מים סוף. מי שעמדו מאחורי הקמפיין היו במידה רבה המלונות והעירייה שרצו לפנות את החוף ולהרוויח מארנונה. כך שגם שכשמדובר בקמפיינים למען הטבע, צריך תמיד לזכור שגם לדולרים יש צבע ירוק ושלעתים המחיר של שמירה על טבע הוא פגיעה בבני אדם.


  רפי כהן, אנליסט - נייר עמדה, 30.8.2016
חופשת הקיץ אמנם לקראת סופה אך החגים בפתח, ואיתם הביקושים החוזרים לטיסות וחופשות בארץ ובחו"ל. תזמון החגים השנה צפוי לחזק ולהגדיל את פעילות החברות בתחום ואת הזדמנויות ההשקעה. 

 תהליך קבלת ההחלטות של אנשים שונים נראה לעיתים לא מובן. כך גורמים הפחד מההפסד והרצון לשמור על האגו גורם לעיתים אנשים לנקוט בצעדים הנראים לנו לא הגיוניים >> ד"ר אביחי שניר, כלכלן בכיר באינפיניטי ומרצה בכיר במכללה האקדמית נתניה עם התשובות לשאלות בתחום קבלת החלטות, ובהן: למה יש רוכשים שעדיין מאמינים לענבל אור? 



  מנוע הצריכה של ארה"ב >חן יצחק, אנליסטית - נייר עמדה בגלובס, 23.8.2016
כלכלת ארה"ב מונעת מגידול בהוצאות הצרכנים מתחילת השנה, למרות חוסר הוודאות בשווקים הגלובליים. הביקוש המקומי של משקי הבית מהווה את עמוד התווך לתפוקה הכלכלית בשנים האחרונות, ולכן עלייה בביקוש למוצרי צריכה מעידה בדרך כלל על יציבות של המשק. 

העלאת ריבית בארה"ב לא נראית באופק, וגם אם תגיע, היא תהיה הדרגתית ומדודה, ולכן הנטייה לחסוך אמנם עשויה לגדול מעט, אך הפגיעה בצריכת מוצרים בסיסיים תהיה נמוכה יחסית...

להורדת הכתבה לחץ כאן >>


  קבוצת דלק חתמה על הסכם למכירת השליטה ב"הפניקס" לחברת האחזקות הסינית יאנגו (YANGO INVESTMENT). 

הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון, דורית סלינגר, אמורה לדחות או לאשר את העסקה. החלטה זו קריטית ומהותית. רו"ח אמיר איל מעלה סוגיה מעניינת הנוגעת לאפשרות של הענקיות הסיניות לחדור למאגר המידע הרגיש של הפרטים האישיים של החוסכים במדינת ישראל. 

להאזנה: צבע הכסף, רשת ב', 22.8.2016, החל בדקה 10:25: http://goo.gl/b1PWxs

 

התוכן שקראת כעת מעניין אותך? תוכל להמשיך לקבל עדכונים מקצועיים לגבי מה משפיע על הכיס שלך-כאן >>










הריני לאשר את הסכמתי לקבלת דיוור (על פי תיקון 40 לחוק התקשורת (בזק ושידורים)).

 23.8.16

אינפיניטי מפתיעה: "אחרי הנפילות מתחילת השנה, טבע ופריגו חזרו להיות מעניינות להשקעה", גיל לוי, מנכ"ל אינפיניטי ניהול תיקי השקעות (בישראל ובעולם): "השוק הישראלי אטרקטיבי ביחס לעולם: אירופה זולה יותר, אך עם כלכלה בעייתית יותר". 

 

  בין הסיבות המוכרות הקובעות את מחירי הדירות, כגון: היצע הדירות ומספר התחלות הבנייה, מסתתרת גם סיבה שחושבים עליה פחות-מזג האוויר. מחקרים מראים שדירות שנמכרות במזג אוויר נעים-מחירן גבוה יותר מדירות שנמכרות בחורף האפור. >> ד"ר אביחי שניר, כלכלן בכיר באינפיניטי ומרצה בכיר במכללה האקדמית נתניה עם מחקר שיתן מענה לשאלה- מה הרגש שיביא לכם את מירב התועלת? 


כשאוסאמה בן לאדן הנחה את פעילי ארגון אל-קעאידה להתרסק אל תוך מגדלי התאומים, הוא לא שיער שהוא יהיה אחראי להפיכת העולם למקום מסובך יותר עבור מעלימי מס.

עד לקריסת התאומים, רשויות המס בעולם, ובעיקר הרשות האמריקאית, לא התאמצו במיוחד לחפש מעלימי מס. מי שהיה לו כסף להסתיר, הפקיד אותו במדינות כמו שוויץ שבהן הסודיות הבנקאית היתה קדושה, וישן בשקט.

הסידור הזה היה נוח במיוחד לאמריקאים, מכיוון שהמסים הנמוכים יחסית בארה"ב ביחד עם העוצמה הכלכלית שלה, הובילה לכך שבסופו של דבר, חלק גדול מהכספים שהועלמו, זרמו בחזרה לארה"ב. על כל הון שהועלם על ידי אזרח אמריקאי, היה הון של אזרח זר שהוברח מהמדינה שלו והגיע בסופו של דבר לארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות.

כשהתאומים קרסו, התברר לאמריקאים פתאום שחלק מההון שנעלם ושזורם בשקט ובלי ביקורת, משמש לעוד מטרות חוץ מפעילות עסקית ורכישת נדל"ן. זה הוביל אותם לקדם שורה של מהלכים שהמטרה שלהם היתה לפקח על תנועות הון. בחלקו של דבר זה היה כדי להפריע לארגוני טרור, ובחלקו של דבר, כדי להגדיל את גביית המסים בארה"ב.

מטרה נוספת של האמריקאים היתה לחזק את מערכת הבנקאות האמריקאית. פתאום התברר להם שהבנקים האמריקאים פעלו בעמדת נחיתות לעומת בנקים משוויץ, ליכטנשטיין ומדינות נוספות. לקוחות רבים שהעדיפו שהכסף שלהם ישאר אנונימי, בחרו בבנקים שוויצריים על פני בנקים אמריקאיים, דבר שהגדיל מאד את הרווחים של השוויצריים על חשבון האמריקאים.

בעיקר אחרי שמערכת הבנקאות האמריקאית נפגעה קשה במשבר של 2008, האמריקאים החליטו לשנות את הדברים. הם החלו להפעיל לחץ על הבנקים השוויצריים שיבטלו את הסודיות הבנקאית. בכך הם נעזרו גם בשורה של הדלפות מכוונות היטב: בנקאים בכירים בבנקים השוויצריים שהבינו להיכן נושבת הרוח, החלו להדליף לרשויות המס מידע על לקוחות של הבנקים בהם הם עבדו בתמורה לכסף ולהגנה מתביעות. מכת התביעות פגעה ב- UBS, יוליוס-בר, ולבסוף גם ב- HSBC.

ברגע שהמסמכים דלפו, הבנקים השוויצריים כבר לא יכלו להכחיש שהכספים הללו נמצאים שם, וגרוע מכך, התברר שפקידים בכירים בבנקים השוויצריים היו מעורבים באופן אישי בהסתרת הכספים. זה אפשר לאמריקאים לתבוע אישית בנקאים שוויצריים בכירים ולאלץ את השוויצריים להסיר חלק גדול מהסודיות הבנקאית.

חלק מהמידע הזה הגיע גם לרשויות המס בישראל. לאחרונה התברר שרשויות המס קיבלו סוף-סוף גם את רשימת השמות של בעלי חשבון ישראלים שהודלפה מ- HSBC. מכיוון שעברו כמה שנים מאז שהחשבונות הללו היו פעילים, לרשות המסים צפויה עבודה קשה לפני שהיא תוכל להוכיח שהכספים הללו הועברו באופן לא חוקי או לשים עליהם את היד. אבל בכל זאת, על עצם היכולת שלה להתקרב לנתונים ולהלחיץ את מעלימי המס שכעת צריכים לחשוב היטב היכן הם מחביאים את כספם, רשות המסים צריכה להגיד תודה רבה לאוסאמה בן לאדן.

 

11.8.2016

מקורה של התיאוריה שלפיה הפחתת מסים יכולה להוביל לגידול בגביית המסים, לפחות בכל מה שקשור ליישום המעשי שלה, הוא בשרטוט שצייר הכלכלן ארתור לאפר על מפית בזמן שאכל עם  אנשים שיהפכו בהמשך להיות פקידים בכירים בממשל של רייגן. מה שהראה לאפר בשרטוט זה הוא  שכאשר מעלים את המסים, לאנשים פחות כדאי לעבוד. לכן כאשר המסים עולים יותר מדי, אנשים עובדים פחות מדי, וכפועל יוצא, ההכנסות ממסים יורדות. במקרה כזה, הורדת מסים תשכנע יותר אנשים לעבוד ולהפסיק להעלים הכנסות, והתוצאה תהיה גידול בהכנסות הממשלה.

 שרטוט זה הספיק כדי לשכנע את אותם פקידים, שכל מה שצריך לעשות כדי להגדיל את ההכנסות ממסים הוא להוריד את מס ההכנסה, בעיקר על בעלי הכנסות גבוהות. אלא שהתברר שהפקידים טעו בדבר אחד. ארה"ב לא היתה בנקודה שבה המסים היו כל כך גבוהים עד כדי כך שלאנשים לא היה כדאי לעבוד. לכן המסים ירדו וגם הכנסות הממשלה ממסים ירדו, מה שגרם לגידול בגירעון.

בסופו של דבר, הגידול בגירעון הוביל לנפילה של ממשלו של בוש האבא, ולעלייה של קלינטון עם הסלוגן "זאת הכלכלה, טמבל." מה שעוד קרה בגלל השינוי במדיניות המסים היה שאי השיוויון בארה"ב גדל באופן חד.

כעת נראה שגם כחלון שמע על עקומת לאפר, מכיוון שהוא מנמק את הרצון שלו להורדת מסים בציפייה שהורדת המסים תתמרץ את הכלכלה, ושלכן הממשלה יכולה גם להוריד את המסים וגם להגדיל את ההוצאות שלה, כי הצמיחה המהירה שתתרחש תפצה את הממשלה על הירידה באחוזי המיסוי. אבל עקומת לאפר איננה קסם.

ראשית, בגלל שכדי שירידה במס הכנסה תביא לעלייה בגבייה, צריך ששיעור מס הכנסה יהיה באזור ה-70% אחוזים. זה לא המצב בארץ. שנית, עקומת לאפר עובדת באופן היעיל ביותר כאשר במקביל לירידה במסים יש גם צמצום בהוצאות של הממשלה. כדי שירידה במסים תביא לעלייה בגבייה, היא צריכה לבוא ביחד עם רפורמות במגזר הציבורי שיובילו להקטנת כוח האדם וייעול השירותים. עד עכשיו, שר האוצר נמנע מלעשות את הדברים האלו, ונראה שהורדת המסים היא נסיון להמשיך להתחמק מההתמודדות הזאת.

שני דברים נוספים שר האוצר צריך לזכור. אחד, שרוב הציבור בישראל לא משלם מסים. מי שמשלמים מסים הם אנשים ממעמד הביניים המבוסס ומעלה. הקלת נטל המס תגדיל את פערי ההכנסות ביניהם לבין אנשים מהמעמד הנמוך, ולכן תביא לגידול באי שיוויון.

שנית, שאם הגירעון הממשלתי יגדל, הממשלה תצטרך לממן אותו בעזרת חוב. זה לא נורא אם הגרעון ישמש להשקעות יעילות, כי אז ההכנסות מההשקעות יעזרו להחזיר את החובות. אבל במצב שבו הממשלה מחוייבת להוצאות קואליציוניות לצרכים שותפים, הגידול בגרעון יביא לכך שבעתיד חלק גדול יותר מההכנסות ממסים יופנו לתשלום החובות, ואז אי השיוויון יגדל לא רק בגלל שהמעמדות הבינוניים-גבוהים ישלמו פחות, אלא גם בגלל שיהיה פחות כסף לתמוך במי שצריכים את הסיוע הממשלתי במידה הגדולה ביותר.

ד"ר אביחי שניר, כלכלן בכיר באינפיניטי   9.8.16

הוועדה לייעול משק ההימורים החליטה להעלות את שיעור המס על הזכיות, התעלמה לחלוטין מהעובדה שבישראל רק 60% מהכסף חוזר למהמרים, בהשוואה ל-80%-90% במדינות אחרות, וביטלה דווקא את ההימור שבו יש למהמרים את הסיכוי הגבוה ביותר לזכות. 

המלצות הוועדה לייעול שוק ההימורים מיועדות, לכאורה, לשפר את מצבם של המהמרים. בפועל, אם שר האוצר, משה כחלון, אכן יחליט לאמץ אותן, הן יפגעו דווקא במהמרים.

הסעיף היחידי שהוועדה לא התייחסה אליו בפרק ההמלצות הוא שיעור ההחזר הנמוך מההימורים. הפיס והטוטו מחזירים למהמרים כפרסים, בממוצע, פחות מ-60% מסכום ההימורים, זאת לעומת שיעור החזר של 80%-95% במדינות אחרות בעולם המערבי. בנוסף, חלק גדול מהרווחים - גם של הטוטו וגם של הלוטו - מגיע מהימורים שבהם מספר קטן מאוד של זוכים זוכה בפרסים גדולים מאוד. כתוצאה מכך רוב המהמרים לא מקבלים אפילו שקל אחד בחזרה במשך כל חייהם. בעולם, לעומת זאת, יש הרבה הימורים שבהם חלק גדול מהמהמרים זוכים בסכומים קטנים יחסית, כך שרוב המהמרים מקבלים חלק מכספם בחזרה.

הוועדה גם המליצה בדו"ח שפרסמה להגדיל את שיעור המס על זכיות בפרס, והשאלה המתבקשת היא: למה? אם חברי הוועדה ושר האוצר חושבים שהמהמר האופייני הוא אדם שמבזבז אלפי שקלים בשנה על הימורים, הרי שהם היו צריכים לדאוג לכך שכאשר מישהו זוכה, שלפחות יקבל פיצוי על הסבל שעבר. בפועל, חברי הוועדה החליטו שה-40% שהמדינה לוקחת מהמהמרים לא מספיקים, וכי יש לקחת עוד מס שישאיר לזוכים ביד הרבה פחות מהסכום שמוכרים להם בפרסומות.

ומה באשר למכונות המזל וההימורים על סוסים? בפרק שהוקדש לנושא ממליצה הוועדה על ביטולם, אף שספק אם מכונות המזל של מפעל הפיס ממכרות יותר מכרטיסי חיש-גד שאותן הוועדה לא חשבה לבטל. בשני המקרים מדובר בהימורים שניתן לבצע באופן רציף. שני סוגי ההימורים מפתים את המהמר להשקיע בעזרת תחושה של "כמעט". שניהם גם נותנים למהמר תחושה מדומה של שליטה, מאחר שבשני המקרים הוא מבצע פעולה אקטיבית: הוא מושך את הידית במכונת מזל והוא מגרד את הריבועים בכרטיס. למרות זאת, הוועדה המליצה לבטל את המכונות, ואפילו לא שקלה לבטל את כרטיסי הגירוד.

אבל ביטול ההימורים על מרוצי סוסים אפילו פחות מובן. בעוד ששערי ההימורים בשאר ההגרלות וההימורים שמפעילים הטוטו-ווינר והלוטו נקבעים באופן שרירותי למדי, שערי ההימורים על מרוצי סוסים נקבעים על ידי מפעילים באנגליה. מכיוון ששוק ההימורים באנגליה תחרותי בהרבה מאשר בארץ, שערי ההימורים על מרוצי סוסים הם הנדיבים ביותר למהמרים מבין כל סוגי ההימורים שמופעלים בארץ. כך שגם אם הכוונה של הוועדה היתה לסייע למהמרים, בפועל היא החליטה לבטל דווקא את ההימור שבו היה להם הסיכוי הגבוה ביותר לזכות, והותירה את כל ההימורים שבהם הסיכויים נמוכים.

 

נראה כי חברי הוועדה מאמינים שהפעלת הכללים החדשים תביא לצמצום היקף ההימורים בארץ. עם זאת כבר עתה שוק ההימורים הבלתי חוקיים גדול בהרבה משוק ההימורים החוקי. בעולם המודרני, שבו קל מאוד לבצע פעולות באינטרנט וקשה מאוד לחסום אתרים, הפעולות של הוועדה רק יביאו להגברת הפעילות הבלתי חוקית. כך שהתוצאה היא שהוועדה אולי תהפוך את ההימורים החוקיים ללא אטרקטיביים - אבל היא בהחלט לא תביא לצמצום של שוק ההימורים.

אם הוועדה ושר האוצר חושבים שצריך לאסור על הימורים, כי "בזעת אפייך תאכל לחם" כפי ששרו הגששים, שיעשו את המעשה האמיץ ויאסרו על הימורים. אבל הם לא יעשו זאת. נראה שהציפייה שלהם היא שלמרות המגבלות הנוספות, סך הכספים שמגיעים למדינה מההימורים דווקא יגדל. הדוגמה הטובה ביותר לכך שהם מעוניינים בכספים לא פחות מאשר במהמרים, היא שהם לא מכריחים את הפיס והלוטו לציין מה שיעור המס החל על הזכיות בפרסומים שלהם. תחשבו מה היה קורה אילו במקום לכתוב שהפרס הראשון הוא מיליון שקל, היה צריך לכתוב בפרסום שהפרס הראשון הוא מיליון שקל פחות 300 אלף (ובקרוב, כנראה שיותר).

 

 

Page 1 of 32  > >>

תקשורת ופרסום שוק ההון
כניסה לחדר הפרטי שלי
לקביעת פגישה אישית עם מומחה אינפיניטי
מחקר ומידע
חינוך פיננסי TV
אינפיניטי דיגיטלי
לוח ארועים כלכליים
תגובה למידד המחירים לצרכן
ריבית בנק ישראל
אינפיניטי תקשורת ופרסום