עיתונות מקצועית - אינפיניטי

עיתונות מקצועית

מוצגים לעיונכם מקבץ מאמרים, ראיונות ופרסומים בעיתונות הכלכלית, המקצועית ובמגזינים מקצועיים, בתחומי מאקרו כלכלה, שווק ההון המקומי, שוק ההון העולמי, פסיכולוגיה של משקיעים ועוד.

עם מי תעדיפו לעשות עסקים- חכמים או טיפשים? מחקרים מראים שכששני אנשים לא חכמים לוחצים יד, יש סיכוי סביר שההסכמות של האמון ביניהם ישמרו. אבל כשאחד מהאנשים לפחות הוא חכם, כנראה שיהיה צורך בעורך דין.

ד"ר אביחי שניר - כלכלן בכיר באינפיניטי עם מחקר חדש. וואלה, 17.6.2016 

אמון הינו דרישה בסיסית לקיום של מסחר. בלי אמון, אף אחד לא ימסור סחורה לפני שהוא יקבל תשלום, ואף אחד לא ימסור כסף לפני שיקבל את הסחורה. נכון שכדי להבטיח אמון, קיימים עורכי דין שמנסחים חוזים, ויש שוטרים ובתי משפט בכדי להעניש את מי שמפרים את האמון. אבל עדיין, במקרים רבים, אין תחליף לאמון, ואין תחליף לכשרון לזהות במי לתת אמון.

בנסיון להבין מה הן התכונות שהופכות אנשים לאמינים, ערכו וברדלי ראפל מאוניברסיטת ווילפריד לאורייר ויוסי טובול מהמרכז האקדמי לב מחקר שבו נתנו לאנשים הזדמנות לשקר בלי שאף אחד ידע אף פעם, ובדקו כיצד הם פועלים.

החוקרים הציבו דוכן בקניון מלחה, והציעו ללקוחות בקניון להשתתף בניסוי. מי שהסכים, מילא שאלון שבו הוא נשאל שאלות ממבחני אינטיליגנציה, מילא מספר פרטים על הרקע שלו, וענה על מספר שאלות לגבי עד כמה לדעתו הוא אמין ועל החשיבות של אמינות בעיניו.

לאחר מכן, ניתנה לנבדק קוביה והוא הוכנס לתא מהסוג המשמש בבחירות. הנבדק הטיל את הקוביה בתוך התא, בלי שאף אחד אחר יוכל לראות את התוצאה. כשהוא יצא, הוא דיווח את התוצאה שקיבל. כל תוספת של ספרה בתוצאה, הוסיפה עשרה שקלים לסכום שקיבל. כך שמי שדיווח שתוצאת ההטלה היתה "1", קיבל עשרה שקלים ומי שדיווח שקיבל "6" , קיבל 60 ₪. 

אם כל האנשים היו מדווחים את האמת, ניתן היה לצפות שכשישית מהתוצאות תהינה "1", שישית תהיה "2", וכו'. הקו הרצוף בתרשים מתאר האחוז הצפוי. ניתן לראות שהתקבלו הרבה יותר מדי תוצאות "4", "5" ו- "6", ופחות מדי תוצאות של "1" ו- "2".העובדה שאנשים מרמים, ועם זאת, שחלקם מסתפקים ב- 4 או 5 ולא דווקא ב- 6, היא לא מפתיעה. במחקרים רבים נמצא שכשנותנים לאנשים הזדמנות לרמות, הם "משפרים" את התוצאות שלהם, אבל בדרך כלל, כנראה בשביל להרגיש טוב עם עצמם, הם לא מרמים יותר מדי...

כשהחוקרים בדקו איזה מהנתונים שהם אספו על האנשים השפיע על התוצאות, הם גילו שאין הבדל משמעותי בין גברים ונשים, שאין השפעה למקום המגורים או להכנסה, לחילונים לעומת דתיים, ולבוגרי אוניברסיטה לעומת בוגרי בית ספר תיכון. לא היה גם הבדל בין אלו שדיווחו שהם תמיד אומרים אמת לבין אלו שאמרו שהם אומרים את האמת כשזה נוח להם.  

היה דבר אחד שכן השפיע. אם אתם רוצים לדעת מה היתה התוצאה שאתם כנראה הייתם מדווחים,  השיבו על שלוש השאלות הבאות. 
1. באגם יש קבוצה של חבצלות. בכל יום, השטח שהחבצלות מכסות מכפיל את עצמו. אם החבצלות כיסו את כל האגם אחרי 48 ימים, בתוך כמה ימים הן כיסו חצי מהאגם?
2. מחבט וכדור עולים 110 שקלים. המחבט עולה 100 שקלים יותר מהכדור. כמה עולה הכדור?
3. חמש מכונות מייצרות חמישה מוצרים בחמש דקות. כמה זמן יקח למאה מכונות לייצר מאה מוצרים?
התשובות הנכונות הן 47, 5 ו- 5, בהתאמה. אם לא עניתם נכון על אף אחת מהשאלות (אל תדאגו, אף אחד לא צריך לדעת), כנראה שהייתם אומרים שתוצאת הטלת הקובייה שלכם היתה "6" או לפחות "5". אם לעומת זאת עניתם על כל שלוש השאלות נכון, כנראה שהייתם מדווחים "1", או מקסימום "2". 

מהו הדבר שמעורר את השאלה: למה אנשים חכמים עושים את הדבר הטפשי? הרי ה"טיפשים" לכאורה, עשו את הדבר הנכון: הם אמרו שהם קיבלו 6, לקחו את הכסף והלכו הביתה, מבלי שאיש יוכל להוכיח אי פעם שהם שיקרו. החכמים לעומת זאת, אמרו שקיבלו 1, ונשארו עם הרבה פחות כסף.

כדי לבדוק שהתוצאות לא תלויות רק בסכומים, או בנבדקים, החוקרים חזרו על הניסוי גם עם חיילים בטירונות, כשהשונה כאן הוא שכל ספרה שדיווחו עליה, הניבה להם זכאות לשחרור מוקדם, של חצי שעה בסופ"ש. כך שמבחינת החיילים, המשמעות של לדווח על התוצאה "1", היתה לצאת חצי שעה מוקדם יותר הביתה, ולדווח על התוצאה "6", היתה לצאת שלוש שעות מוקדם יותר הביתה. התוצאות היו מאד דומות.

החוקרים מציעים לכך שני הסברים: הראשון, שאנשים חכמים מודעים לעובדה שאם הם ישקרו, הם יצטרכו להסביר את זה לעצמם, ואז הם יצטרכו להודות בפני עצמם שבעצם, הם שקרנים. השני הוא שאנשים חכמים מפנימים יותר חזק נורמות חברתיות, ולכן הם הופכים להיות אמינים יותר. 

יש גם הסבר נוסף, שהחוקרים מציינים, אבל לא בודקים את ההשלכות שלו. אנשים חכמים הם לא אמינים יותר. החכמים פשוט לא יכלו להאמין שהניסוי הוא באמת כל כך פשוט: באים, מדווחים ולוקחים את הכסף. הם ציפו שהחוקרים בעצם מעוניינים לגלות עליהם משהו, ולכן הם לא רצו שיגלו עליהם משהו רע. כשאומרים לחייל שהוא יכול לשקר ולצאת מוקדם הביתה, יש כנראה חיילים שמיד תוהים איזה עונש הם יקבלו אם יתפסו אותם.

הבעיה במקרה הזה היא שמרוב שהחכמים חששו, הם פשוט לא ראו שהניסוי הוא אכן כל כך פשוט והחוקרים הם אכן אנשים אמינים שמתכוונים למה שהם אומרים. התוצאה היתה שהחשדנות שלהם עלתה להם כסף בעוד שמי שלא חשב ופשוט האמין, יצא עם יותר כסף (או מוקדם יותר הביתה). 

כך שהמסקנה היא לא לסמוך על אנשים חכמים יותר מאשר על חכמים פחות. המסקנה היא שאם שני אנשים הם לא חכמים, הם יכולים ללחוץ את היד ויש סיכוי סביר שהסכמות של אמון ביניהם ישמרו. אם אחד מהאנשים לפחות הוא חכם, כנראה שיהיה צורך בעו"ד, כי החכם יחשוד שאם השני הסכים, סימן שמשהו לא בסדר. 

---------------------------------------------------------------------------------------------

למאמרים נוספים, ניתוחים כלכליים וטיפים מאת מחלקת המחקר של אינפיניטי, הזינו את המייל שלכם כאן למטה:

להרשמה ללא עלות למועדון המידע המקצועי של אינפיניטי, מלא פרטים:










הריני לאשר את הסכמתי לקבלת דיוור (על פי תיקון 40 לחוק התקשורת (בזק ושידורים)).

 

 


ד"ר אביחי שניר, כלכלן בכיר באינפיניטי ומרצה בכיר במכללה האקדמית נתניה>> אם מישהו זוכר בעיקר את ירידות המחירים, אבל בכל זאת נדמה לו שהמחיר שהוא משלם גבוה יותר מארש לפני כמה חודשים- יתכן מאד שהתחושה שלו נכונה. גרף המחירים של החודשים האחרונים מדגים זאת היטב. 

יש כמה כללים לגבי קניות שכולם יודעים, אבל בכל זאת, בדרך כלל, לא מצליחים לישם. כולם יודעים שהכי כדאי לקנות ולתקן מזגנים ודודי שמש בחורף, אבל בכל זאת, המתקינים תמיד עסוקים בקיץ. כולם יודעים שעדיף לקנות תנורי חימום, רדיאטורים ותאורת חירום בקיץ, אבל במקרה הטוב, לבסוף קונים במחיר גבוה בחורף, ובמקרה הרע, מגלים שנגמר המלאי. 

עם זאת, ישנם דברים שאליהם הצרכנים פחות מודעים. למשל, הצרכנים בדרך כלל יודעים שכדאי לקנות כאשר המוצרים בהנחה. לכן כאשר מוכרים בהנחה מוצרים שניתן לאפסן, כמו חיתולים ואבקות כביסה, לעתים קרובות בוחרים הצרכנים לרכוש כמויות שעתידות להספיק להם לתקופה ארוכה ככל האפשר. אבל, רוב הצרכנים פחות מודעים לכך שההנחות נותנות ליצרנים הזדמנות להעלות את המחירים. לאחר שמוצר נמכר בהנחה במשך תקופה, הצרכנים כבר  לא זוכרים מה היה המחיר המקורי. לכן, כשמשווקים רוצים להעלות מחיר, הם פעמים רבות מציעים אותו בהנחה.

התופעה הזאת נפוצה למשל בתקופות של חגים, שבהם יש הרבה מוצרים שנמצאים בהנחה. אחרי החגים, החגיגה מסתיימת, והמחירים חוזרים לרמתם שלפני המבצע. חלק גדול מהמחירים חוזר למחיר גבוה יותר, גם בגלל שהמשווקים מחזירים לעצמם את הרווחים עבור ההנחות שנתנו בתקופת החגים.

התופעה הזו מתרחשת גם כאשר המשווקים סופגים עליות חדות בעלויות. דוגמא קלאסית היתה בשנת 2012, כאשר שילוב של שינויים במסים והתחזקות של הדולר, הביאה לכך שכולם ציפו לעליות מחירים. במקום זאת, חלק גדול מהמוצרים נמכרו בהנחות למשך תקופה של שבוע-שבועיים ורק לאחר מכן, המחירים התייקרו, ובאופן משמעותי. כך שלעתים, הנחות אינן רק מתנה ללקוחות, לעתים הן דווקא הסוואה לעליות שיבואו אחריהן.

מה שעוד קורה בתקופות של חגים, אבל לא רק, הוא שהמשווקים מנסים להפנות את תשומת הלב של הצרכנים למחירים הנמוכים של המוצרים המובילים, בעוד ששאר המחירים בחנות עולים קצת יותר. כך שבתקופת החגים, למרות השלטים הרבים שמודיעים על מבצעים, בסך הכל, המחיר בדרך כלל לא יותר נמוך מבתקופות אחרות, להיפך, בדרך כלל, הוא יותר גבוה. לכן למרות כל המבצעים שמנסים לשכנע את הצרכנים לעשות קניות בחגים, עדיף לקנות את מה שניתן לפניהם.

תופעה נוספת שקשורה להנחות היא הגודל שלהן. כאשר יש הנחות, שינויי המחיר הם בדרך כלל גדולים מ- 15%, ולעתים הם מגיעים גם עד 30% ויותר. גם כאשר יש ירידות מחירים מדי פעם, הירידות הן בדרך כלל גדולות יחסית, משום שהמשווקים רוצים מאד שהצרכנים ישימו לב שלשם שינוי, המחירים יורדים. כשהמחירים עולים, לעומת זאת, הרבה פעמים הם עולים בסכומים קטנים, כך שבמשך תקופה ארוכה, המחיר עולה כל פעם במעט. רוב הצרכנים לא שמים לב לשינוי של כמה אגורות במחיר, ולכן אם מישהו זוכר בעיקר את ירידות המחיר הגדולות, אבל בכל זאת נדמה לו שהמחיר שהוא משלם הוא גבוה יותר מאשר לפני מספר חודשים, ייתכן מאד שהתחושה שלו נכונה.

   דן וינטרניץ, ראש דסק חו"ל, 6.6.16, איפה כדאי לאסוף סחורה במגזר האנרגיה, וממה כדאי להזהר? 

מחירי האנרגיה הזולים: עולם חדש של הזדמנויות בשוק החוב הקונצרני: 

הנפילה הגדולה במחירי הנפט הביאה לתהליך של קונסולידציה בענף, שחיזק את מעמדן של המפיקות והמפיצות הגדולות, והגדיל את האטרקטיביות של האג"ח שלהן. במקביל עלתה גם כדאיות ההשקעה בחוב של נותנות השירותים לענף של חברות הזיקוק. 

בתחילת העשור, רשמה תעשיית פצלי הנפט בצפון אמריקה קפיצת מדרגה בהיקף ההפקה. התעצמות תעשיית פצלי הנפט התאפשרה הודות להתבססות מחירי הנפט ברמות גבוהות, בנוסף השיפור הטכנולוגי אפשר לתעשייה זו להיות רלוונטית ולהתעצם. הגדלת התפוקה הצפון אמריקאית, הפכה לראשונה את צרכנית האנרגיה הגדולה בעולם ליצואנית נטו של דלק מאובנים. מהפכה אנרגטית זו הלחיצה את ארגון אופ"ק (ארגון יצואניות הנפט) לפינה, כשהבינו כי כוח הקרטל הולך ומתפוגג, נקטו במלחמה שקטה בדמות הגדלת תפוקה חסרת פרופורציה, על מנת ללחוץ את המחיר מטה.

הורדת מחיר הנפט בחדות גרמה אומנם ללא מעט הפסדים מצד מדינות אופ"ק, אך לאורך זמן היא מכרסמת ביכולת הישרדותה של תעשיית הפצלים המאיימת עליה.

כיום לאחר הנפילה הגדולה במחירי האנרגיה (מאמצע 2014 נפל הנפט 75% עד לתחתית בנובמבר 2015, ומאז תיקן כ-85% למעלה עד יוני) נוצר מצב בו חברות בתעשיית הפצלים נמצאות בקושי תזרימי, שכן עלות ההפקה יקרה מעלות המכר. חלק מהחברות ידעו לחסן עצמן מבעוד מועד באמצעות סגירת חוזי מחיר מראש, או קניית חוזים עתידיים על הנפט על מנת ליצור איזון, אולם לאחר שנה מתחילת ירידת מחיר הנפט, ניסיונות האיזון התקציבי הולכות ומתפוגגות, ובחברות מסוימות הדבר מוביל אף לחדלות פירעון המיוחלת בקרב חברות אופ"ק.

כאן גם נמצאת הזדמנות. חברות ההפקה וההפצה הגדולות מנצלות חולשה זו של חברות קטנות או בינוניות בתעשייה, ו"בולעות" אותן במחירי ריצפה, ובכך מחזקות עוד יותר את מעמדן ואת כוחן. למשקיע גלום יתרון בהשקעה בחוב של חברות אלה אשר מחירן נפלו חדות יחד עם כלל התעשייה, על אף שבעתיד הלא רחוק, ידן תהיה על העליונה. כמו כן הקונסולידציה תיצור לחץ רב יותר לכיוון עליית מרווחי המכר של אלה. לדוגמא, אקסון מוביל (XOM) אשר ירדה לראשונה משנת 1930 מדירוג אשראי מושלם (AAA)! לדירוג +AA רשמה בדו"ח חוב למאזן של 12.6, הנמוך בהשוואה לענף (19.5 בממוצע). עם זאת קופת המזומנים החופשיים שלה הצטמקה לכדי 3.1 מיליארד דולר, ובכל זאת בדירוג גבוה שכזה כמעט ולא ניתן למצוא כיום איגרות בעלות מרווח מעל ממשלתי של 70 נקודות בסיס.

לצד חברות החיפוש וההפקה קיימת תעשייה גדולה של נותני שירות לחברות בענף. תעשיית השירותים לענף הנפט והגז נמנעות מהסיכון המרכזי של ספק תגלית מרבץ, וסיכון משמעותי נוסף שנחסך מהן חלקית הוא תנודתיות המחיר בדגש על צד הירידה. לצד זה הביקוש לאסדות ולמקדחים, ועד לביקוש לסקרים סיסמיים, פוחת וגורם לפגיעה גם בתת-סקטור זה של נותני השירות לתעשייה.

תחום נותני השירות, הנשלט על ידי שלושת החברות: שלומברגר (SLB), בייקר-יוז (BHI), והליברטון (HAL), אשר יציבות דיין כדי להבטיח תשלומי ריבית. גם כאן למשקיע קיימת הזדמנות בהשקעה באיגרת של חברה כזו, מאחר והמחיר אטרקטיבי וקיימת אפשרות לרווחים נאים בתרחיש של התייצבות מחירי האנרגיה, כמובן אם יעלו. ניתן לראות לדוגמא את האיגרת ל-10 שנים של הליברטון (HAL), החברה השנייה בגודלה בתת-הענף, אשר בפברואר נפתח המרווח שלה מעל הממשלתי (ארה"ב) לכ-320 נקודות בסיס וירד לאחרונה למרווח של כ-210 נקודות, בעוד שהונפקה בשנה שעברה במרווח מממשלתי של כ-160 נקודות בלבד.

חברות נוספות בתעשייה, הן חברות זיקוקי הנפט, אשר להן מתאם כמעט הפוך למפיקות ומפיצות אנרגיה. מאזן חברות הזיקוק נשען ברובו על מרווחי הזיקוק. מרווח הזיקוק הינו הפער בין מחיר עלות חומר הגלם לבין מחיר זיקוקו לסוגי הדלק השונים. במצב בו מחירי האנרגיה נמצאים בירידה, חברות הזיקוק קונות את חומר הגלם בזול, בעוד שאת התזקיק הן מוכרות במחירים גבוהים יחסית, כיוון שלוקח זמן עד שמחיר התזקיקים יורד למחיר חומר הגלם, נפתח מרווח הזיקוק בצורה משמעותית. במצב של עליית מחירי האנרגיה תהליך "הדבקת" מחיר התזקיק הינו מהיר יותר. איגרת מעניינת בתחום הזיקוק הינה חברת "ואלרו" (VLO), אשר הגיעה למרווח זיקוק של $12.9 ב-2015, גבוה מאוד, כאשר הממוצע הענפי עומד על 11.8$. לחברה CAPEX של 1.6 מיליארד דולר בלבד, ותזרים חופשי של 3.3 מיליארד דולר. כמו כן נושאת האגרת מכפיל תפעולי של 4.5 לעומת 6.3 בממוצע בסקטור, והיא בעלת דירוג BBB בכל הסוכנויות.

חברות דירוג האשראי הבינלאומיות הסתכלו מהצד על המתרחש במחירי האנרגיה ו"חיכו על הגדר" בציפייה שאולי תהא הירידה זמנית. כמו במשבר הסאב-פריים ב-2008, עת חברות הדירוג עדכנו דירוגים באיחור רב, כך גם כיום. חברות הדירוג המובילות נזכרו באיחור לעדכן את דירוגי האשראי ואופק הדירוג (צפי לשינוי דירוג בעתיד) של חברות מתעשיית הנפט והגז. כאשר לבסוף עודכנו הדירוגים כלפי מטה, הדבר היה משול להוספת שמן למדורה. 

מנהלי השקעות אחראיים הפועלים תחת מטרייה מוסדית, לא חיכו לדירוגים ומימשו אחזקותיהם באיגרות אלה, מפאת מגבלות השקעה, וכן מחשש להפסדי הון. היום לאחר מהלך של עליות במחיר הנפט, נראה כי גל הורדות הדירוג בחברות נמצא ברובו מאחורינו. לעומת החברות, דווקא המדינות, המתבססות על ייצור וייצוא אנרגיה, הן אלה הנמצאות תחת מתקפת הורדות דירוג אשראי של החוב החיצוני של המדינה. מדובר בעיקר במדינות מן המפרץ הפרסי ובראשן ערב הסעודית. כמו כן במדינות כגון ניגריה ורוסיה, התלויות מאוד בזהב השחור, ספגו בחלקן גם הורדה של שתי דרגות, בפעימה אחת עם אופק דירוג שלילי.

בשורה התחתונה, מחירי האנרגיה הזולים יצרו עולם חדש של הזדמנויות בעולם החוב הקונצרני. חברות ההפקה וההפצה הגדולות יצאו מחוזקות מן המשבר לאחר קונסולידציה ענפית. כיום לאחר התייצבות מסוימת במחיר, נמצא חוב החברות, מתת-הסקטור של נותני השירותים בתעשיית האנרגיה, אטרקטיבי בהיבט התשואה הגבוהה, יחד עם סיכון הולך ופוחת. במקביל, חברות הזיקוק מאפשרות חשיפה בטוחה יותר לאחר עלייה לא מבוטלת במרווחי הזיקוק. מאידך, מדינות יצוא הנפט עדיין מהוות מוקד להורדות דירוג ובעלות סיכון אשראי שריר וקיים. 


   עוזי לוי, אנליסט ראשי, לקראת החלטת הריבית בגוש האירו (אמיר רוזנבאום, 2.6.2016)

  ד"ר אביחי שניר, כלכלן בכיר במחלקת המחקר של אינפיניטי עבור גלובס: 25.5.16  >> הריבית הנמוכה >> האקמול של בנק ישראל לא מספיק 

אחרי שהריבית לא הועלתה שוב החודש וההחלטה להשארת הריבית האפסית (0.1%) על כנה,  23.5.16) - אם מאזינים לדבריה של נגידת בנק ישראל, קרנית פלוג, ניתן להבין שהריבית בישראל תישאר אפסית עוד תקופה לא קצרה, גם אם בארה"ב הריבית תועלה בחודשים הקרובים. ניתן גם להבין מדוע סוכנות הדירוג מודי'ס בוחנת את הורדת דירוג האשראי של ישראל, שכן ספק אם הנגידה עצמה מאמינה שהמדיניות שלה מובילה ליעדים שאליהם היא מכוונת. 

הנגידה משתמשת בכלים המוניטאריים שברשותה כדי לייצב את המשק בטווח בקצר. שינויים בתנאי הריבית משפיעים על הביקושים ועל הנכונות ללוות ולחסוך בטווח המיידי; ולכן, המדיניות המוניטרית מיועדת בעיקר לייצב את המחירים ואת התעסוקה, לא כדי להכווין מדיניות. את המדיניות אמורה לנהל הממשלה, בין היתר באמצעות שינויים פיסקליים במסים, יותר השקעות בתשתיות וביצוע שינויים מבניים. 

נראה שכעת הנגידה חוששת שמבחינת הממשלה, המטרה העיקרית של ייצוב הכלכלה בטווח הקצר היא מניעת משבר כלכלי, שיסכן את יציבותה  הממשלה. כלומר, הנגידה חושבת שמבחינת הממשלה, כל עוד המדיניות המוניטרית (בעיקר החלטת הריבית) שומרת על רמה גבוהה של תעסוקה, ומאפשרת לצרכנים לעשות קניות, הממשלה יכולה להימנע מלבצע שינויים נדרשים, או לבצע אותם בקצב איטי.

הנגידה רואה שקצב ביצוע הרפורמות בעיקר בסוגיות של תקשורת בפתיחות ליבוא לא בוצעות בקצב הנדרש.

הנגידה יודעת שפעולותיה מספיקות כדי "להניח פלסטר על הפצעים", לא לרפא אותם מהשורש. בשנים האחרונות, השקל התחזק מאוד לעומת סל המטבעות הבינלאומיים. זה קרה גם בגלל הריבית האפסית במדינות המפותחות, גם בגלל הצמיחה היחסית גבוהה בישראל, גם בגלל מחירי הסחורות הנמוכים, וגם בגלל תגליות הגז שהפחיתו את יבוא האנרגיה לישראל. כתוצאה מהתחזקות השקל, היצוא הישראלי התייקר לעומת המתחרים שלו בחו"ל. וכך, במקום שהיצוא הישראלי יהיה הקטר הכלכלי העיקרי של הצמיחה במשק, הקיטון ביצוא הפך להיות משקולת שעוצרת את הצמיחה.

נכון, הנגידה יכולה לנסות להתמודד עם השינויים הללו בעזרת החזקת ריבית אפסית בארץ, ורכישות מט"ח (שיעלו מעט את ערכו ויגרמו לפיחות קל בשקל). אבל מי שהוא בעל הכוח הרב והחזק יותר להתמודדות עם השינויים שתיארו (הפצעים), זו הממשלה. היא זו שיכולה לעשות רפורמות ביבוא, לדוגמא לפתוח את השוק ליבוא של מזון, להקל על כניסה של טכנולוגיה בענפי הבינוי ולפשט את התהליכים הכרוכים בפתיחת עסקים עבור חברות זרות.

לקבוע מדיניות לגבי התקבולים מהגז (שמכונה לעתים "קרן העושר" לעתיד המשק), להשקיע בתשתיות ובמחקר=ופיתוח,ועוד. אך מכיוון שהממשלה לא עושה זאת בינתיים, היצוא ממשיך לדשדש, והמשק נכנס להאטה.

יתרה מכך, מכיוון שהממשלה לא עושה זאת, והנגידה מנסה "לתקן" את מחדליה בעזרת הריבית האפסית, הציבור ממשיך לקחת עוד ועוד הלוואות, ורוכש בהן בעיקר שירותים ודירות. הצריכה הזאת מחזיקה, לכאורה, את הצמיחה במשק, אבל למעשה, הצמיחה מתרכזת בענפים שהפריון שלהם נמוך. כך שבטווח הארוך, הצמיחה הזו עלולה להזיק לכלל המשק, כי היא מסיטה משאבים מהענפים התחרותיים, תעשיות הייצור למיניהן, שיכולים להתחרות בסחורה/ביבוא מחו"ל, לענפים פחות תחרותיים ופחות יצרניים.

גרוע מכך, מכיוון שהצמיחה במשק ממומנת על=ידי הלוואות, הרי בסוף יגיע היום שבו מישהו יצטרך לשלם את כל החובות האלה. אם התנאים בעולם ישתנו, כך שהמשק יחזור לייצא ותהיה עלייה בשכר, דיינו; אחרת אנו עלולים להיקלע למיתון שהחמצנו ב=2008.

מכיוון שהיקף החובות גדל במידה כזאת שכל ירידה ביצור תביא לחדלות פרעון של פרטיים ושל עסקים רבים.

 נייר עמדה >> רפי כהן, מנהל תיקי השקעות

שנת 2016 מסתמנת בינתיים כשנה שלישית ברציפות של אינפלציה שלילית -  מגמה אשר לה השלכות רבות, הן על המשק והן על הצרכנים. איך מתמודדים עם המגמה הזו בהנחה שהיא צפויה להימשך בינתיים, ומה כדרי לשנות כשהיא תתחיל להתהפך? 

אינפלציה בהגדרתה הינה עליית מחירים, והיא נמדדת במדד המחירים לצרכן המתפרסם מדי חודש.  השפעתה היא החלשת המטבע המקומי תוך עליית מחירים מבוקרת שייעדה מוגדר ע"י בנק ישראל מדי שנה.

חוק בנק ישראל משנת 2010 קבע כי השמירה על יציבות המחירים היא המטרה העיקרית של בנק ישראל, כאשר הכלי המשמעותי ביותר העומד לרשותו הוא כלי הריבית עליה מכריז הבנק מדי חודש. ככל שהריבית גבוהה יותר, מחיר הכסף גבוה, כלומר משתלם לצרוך פחות ולחסוך יותר – פעולה זו ממתנת אינפלציה.

ריבית נמוכה במצב של היום, בו שער הריבית הוא 0.1% מטרתה לעודד צריכה ולחסוך פחות. צריכה גבוהה מטרתה יצירת לחץ על רמות המחירים והעלאתם, ובכך להגביר את האינפלציה. היעד של בנק ישראל לאינפלציה שנתית הוא בין 1%-3% כאשר עמידה ביעד זה תיתן גושפנקא לבנק שהכלכלה יציבה והמשק צומח.

בשנתיים האחרונות האינפלציה הייתה רחוקה מהיעד והסתכמה בשנת 2014 ב- 0.2%- ב- 2015 הסתכמה ב- 1%-, ומתחילת השנה ירד מדד המחירים ב- 0.6%. בעבר אינפלציה שלילית הייתה רק בשנים 2003 ו- 2006, כך שאנו בעידן מיוחד.

הגורם העיקרי לירידה במדד המחירים בשנתיים האחרונות הוא מחיר האנרגיה שירד בעשרות אחוזים והשפיע על המחירים ברמה עולמית.גורם נוסף ומקומי גרם לירידה במדד והוא משרד האוצר ומדיניות הורדת המחירים של הממשלה. בין היתר נציין את הורדת מחירי החשמל, מים, סלולר, ביטוח, תחבורה ציבורית והורדת המע"מ.

מנגד, הגורם המשמעותי ביותר שתרם לאינפלציה חיובית בשנתיים האחרונות הוא המשך התחזקות שוק הדיור. מחירי הדיור אמנם לא נכללים בחישוב מדד המחירים לצרכן אולם המדד מושפע ממחירי השכירות וחוזי שכירות מתחדשים. בינתיים, בעוד בנק ישראל מתקשה להגיע אל יעד האינפלציה, מדיניות הממשלה מציגה יעד הפוך שמטרתו הורדת יוקר המחיה.

התומכים בהוזלת יוקר המחייה טוענים שהדפלציה הנוכחית היא חיובית, ראשית כיוון שהיא מורידה מחירים ולצרכן נשאר יותר כסף כדי לצרוך מוצרים נוספים. שנית הדפלציה הנוכחית מלווה בביקושים חזקים ואבטלה נמוכה. החשש של בנק ישראל מאינפלציה נמוכה הוא ירידה בצריכה ובהשקעות שתוביל לצמיחה נמוכה. לכן כל עוד נתוני האבטלה והצריכה חיוביים אין כל בעיה בדפלציה הנוכחית.

אם כך, כיצד משפיע ניגוד האינטרסים עלינו הצרכנים?

עיקר ההשפעה של האינפלציה היא על שוק החוב, אם נפרש זאת לשוק החוב של הצרכן הפרטי, נראה שהנהנים העיקריים מהדפלציה בשנתיים האחרונות היו נוטלי הלוואות/ משכנתאות בריבית הצמודה למדד. במסלול זה אל הריבית מתווספת ההצמדה, שהיא השינוי החודשי במדד המחירים לצרכן. משכנתא עם הצמדה תשפיע לא רק על גובה ההחזר החודשי אלא גם על גובה הקרן, כלומר הקרן והריבית יצמחו בגובה האינפלציה השנתית.

כך לדוגמא, בשנת 2015 כאשר מדד המחירים לצרכן הסתכם ב- 1%- הלוואה במסלול הצמוד לתקופה של 20 שנה בריבית של 3% פלוס הצמדה תסתכם בריבית כוללת של 2% בלבד ובנוסף גובה יתרת הקרן תפחת באחוז זה.

ריבית שקלית לעומת ריבית צמודה

הריבית במסלול הצמוד נמוכה לעומת מסלול של ריבית שקלית וקבועה והפער ביניהם יהיה גובה ציפיות האינפלציה. כך לדוגמא אם ציפיות האינפלציה לשנה הן 2% והריבית במסלול הצמוד היא 3% אזי הפער בין הריבית השקלית לצמודה תהיה בגובה ההפרש הנ"ל, כלומר הריבית השקלית תהייה בגובה 5%. וכך קרה שבשנת 2014 קרן במסלול הצמוד לא רק שלא צמחה ב- 2% כמו הצפי אלא גם ירדה ב- 0.2% ואותו הדבר קרה ב- 2015 עם ירידה של 1% מיתרת הקרן.

הדפלציה הביאה עמה ירידה בציפיות אינפלציה עד מצב בו האינפלציה החזויה היתה נמוכה בהרבה מהרף התחתון של בנק ישראל שהוא 1% שנתי והגיעה לטריטוריה שלילית. 

הירידה בציפיות האינפלציה העלתה את האטרקטיביות של ההלוואות בריבית שקלית וקבועה, כיוון שהמרווח הצטמצם גם גובה הריבית השקלית הצטמצם ונוטל ההלוואה מעדיף לקבע ריבית נמוכה וקבועה לתקופה ארוכה מאשר להישאר במסלול עם הצמדה כאשר יש סיכוי שבטווח הארוך האינפלציה תחזור לעלות ותתווסף אל הקרן והריבית. יש לציין שהעלייה בביקושים לריבית השקלית העלתה את גובה הריבית שהבנק דרש עבור מסלול זה. 

מרוויחים נוספים הם רוכשי דירות שניתנה להם האפשרות להצמיד את קצב התקדמות הפרויקט למדד המחירים לצרכן במקום למדד תשומות הבנייה שעלה בשנים 2014-2015 ב- 1.4%. גם שוכרי הדירות שחוזי השכירות שלהם הוצמדו למדד המחירים לצרכן נהנו מאי הצמדה בשנתיים אלה.

ניתן להשוות את שוק המשכנתאות לשוק אגרות החוב, הנפגעים מהדפלציה הם המשקיעים, אשר רכשו אגרות חוב הצמודות למדד, אם בצורה ישירה דרך תיק השקעות או דרך קרנות הפנסיה וקרנות נאמנות. החשיפה לאג"ח צמודות גרעה מהתשואה את מרכיב ההצמדה כיוון שלא הייתה אינפלציה ויותר מכך אג"ח ממשלתיים צמודות בניגוד לרוב המוחלט של האג"חים הקונצרנים הם בעלי הצמדה שלילית כלומר לא רק שלא התקבלה הצמדה בתשלום הריבית אלא גם גובה הקרן ירד בגובה האינפלציה השלילית שהצטברה ל- 1.4%-  בשנתיים האחרונות. גם במקרה הזה המשקיעים שנחשפו לאפיק השקלי השיאו תשואה טובה באופן משמעותי מהאפיק הצמוד.

שנת 2016 נפתחה גם היא עם אינפלציה שלילית ומתחילת השנה הסתכמה ב- 0.6%-. בינתיים ציפיות האינפלציה מתחילות לתקן כלפי מעלה בציפייה לאינפלציה חיובית בחודשים קרובים בעקבות חג הפסח ובוא הקיץ שמביא לעלייה בצריכה ובביקושים. עלייה בציפיות האינפלציה בשבועות האחרונים מחזירה עמה את הביקושים ועליות השערים לאפיק הצמוד שירד בתקופה המדוברת.

בינתיים, קשה להתעלם מהעובדה שמזה מספר חודשים, רוב הנפקות האג"ח הקונצרני החדשות הן שקליות וזאת כיוון שהריבית וציפיות האינפלציה נמוכות, החברות מעדיפות לקבע תשואה ולקחת הלוואה במח"מ ארוך ובתשואה שקלית וקבועה.

ייתכן ובהמשך המחסור בהנפקות צמודות והעליה לאחרונה באטרקטיביות האפיק יובילו לעליות בביקושים לאג"חים הקיימות בשוק עקב חוסר באלטרנטיבה.

ציפיות האינפלציה של חטיבת המחקר של בנק ישראל לשנה קדימה הן 0.8% , ציפיות האינפלציה הנגזרות משוק ההון הן 0.6% כאשר עד לא מזמן הציפיות הנגזרות משוק ההון שהו בטריטוריה השלילית. 

השורה התחתונה משקיע אשר סבור שציפיות האינפלציה ימשיכו לעלות, יכול להגדיל חשיפה לאפיק הצמוד על חשבון האפיק השקלי. ניתן לעשות זאת ע"י חשיפה לאג"ח חברות  דרך תעודות סל העוקבות אחרי מדדי התל בונד 20,40,60 או תל בונד התשואות. משקיע אשר סבור שניוותר בסביבה דפלציונית בטווח הקצר – בינוני יוכל להיחשף לתעודות סל על התל בונדים השקליים:  תל בונד שקלי, תל בונד תשואות שקלי.

לסיכום מומלץ לעקוב בחודשים הקרובים אחר הגורמים העיקריים שיכולים להוביל לעלייה באינפלציה מעבר לציפיות שמגלם השוק, והם: עליה במחירי האנרגיה, התחזקות הדולר, עליה בסעיף הדיור (מחירי שכירות וחוזי שכירות מתחדשים) ומחירי המזון.  

 רו"ח אמיר איל בתכנית החדשה של ערוץ 1-"הערב בשש" עם מירב מילר, 18.5.2016  

  • הסדר החוב באפריקה ישראל בהשפעת המצב הכלכלי ברוסיה והמשבר בענף היהלומים-ההשפעה על התיק הפנסיוני זניחה.
  • ענף ההייטק והפארמה תנודתיים - חברות בעלות סיכוי גבוה לצד סיכון גבוה: כך חברת נייס רוכשת חברה בשם אין קונטקט, אשר עוסקת בשירותי ענן. שווי הרכישה-מיליארד דולר. ומנגד, אינטל שעורכים ראורגניזציה ומקצצת מאות משרות. 
  • ענף הנדל"ן- שכר הדירה זינק ב- 65% מ-2008. בבחינת מדד מחירי הדירות (עלייה ראלית) נראה כי משנת 2008 קפץ המדד קפיצה של 45%. מאז, הריבית עומדת על 0% ולצד מחירי משכנתאות זולים, הישראלים לוקחים חוב רב. בנוסף מאז 2008, החסכון ההוני הפך לקצבתי, מה שבעצם הביא את כולם לרכוש נדל"ן. עם זאת, חשוב לזכור ששנים קודם, לפני 2008, מדד מחירי הדירות ידע גם לרדת. כל מה שעולה לא מן הנמנע שירד. 

לידיעות נוספות לחץ כאן >> 


   מנכ"לים בנעלי ראש הממשלה: 9 בכירים בעולם העסקי נענו לאתגר חדשות 2 ONLINE ועשו את מה שהממשלות לא עושות: ניסחו יעדים לישראל ב- 68 השנים הבאות. רו"ח אמיר איל, יו"ר קבוצת אינפיניטי נקב במספרים וחלם על שלום...

שירי בלומברג, 17.5.16

 

העשירים שלא יבחרו בטראמפ- מה מוביל להצבעה נגד האינטרסים>> אירה אימרגליק וד"ר אביחי שניר לוואלה NEWS 



עוזי לוי, אנליסט ראשי, אינפיניטי מחלקת מחקר 

מדד המחירים לצרכן בחודש אפריל – בטווח התחתון של התחזיות והשקל בשיא של כל הזמנים.

בנק ישראל אולי מעולם לא היה מצוי בסיטואציה כל כך מורכבת כפי שאנו מכירים אותה היום. המדד שהתפרסם היום יצא ברף התחתון של התחזית ובשיעור של 0.4%.  בנק ישראל נותר, כמעט, ללא יכולת תגובה. מדוע?

הייצוא מישראל ממשיך לרדת. על פי נתוני סחר החוץ של ישראל בחודש אפריל 2016 נרשם ערך הייצוא הנמוך ביותר מאז חודש 04.2009. על פי נתוני המגמה בחודשים פברואר עד אפריל (כולל) ירד הייצוא בשיעור חד של 21.7%! קצב ייצוא הסחורות נמצא במגמת ירידה תקופה ארוכה ונובע משתי סיבות עיקריות: האחת מצב הסחר העולמי שמצוי גם במגמת ירידה והשנייה – השקל. נכון ליום המסחר האחרון במט"ח (13.5.16) השקל קבע שיא של כל הזמנים במונחי סל (נומינאלי אפקטיבי) ורמה של 84.7 נקודות. במקרה זה אנו מצפים מבנק ישראל להוריד ריבית, אלא שהאפשרות לכך קלושה. אמנם הריבית יכולה לרדת מתחת לאפס (ריבית שלילית) – אך אנחנו מניחים שבנק ישראל לא יסכן את המשק  בסחרור שעלול לקרות ממהלך כזה ולהתאמות במערכות הפיננסיות שיכולות לעלות הון לא מבוטל.

מדד אפריל בטווח הנמוך של התחזיות. גם במקרה כזה דרושה תגובה מצד בנק ישראל. הרי מדד אפריל מהווה כמחצית מהאינפלציה הצפויה בשנים עשר החודשים הבאים וקריאה נמוכה מהצפוי תחייב את בנק ישראל לנקוט בפעולה ממשית, רק שנכון להיום הסיכוי לפעולה בגזרת הריבית קלוש כאמור . עם זאת , בנק ישראל יוכל להפעיל תכנית הרחבה נוספת כגון רכישת אג"ח בשוק, אבל ככל הנראה תכניות מסוג זה לא תתאים מפאת גודל השוק והאפקטיביות הנמוכה הצפויה למהלך זה .

בנק ישראל נמצא במצב לא נוח . הבנק לא מגיב (מלבד רכישת מט"ח שמתבררת כלא אפקטיבית במיוחד בטווח בינוני וארוך) והוא גם לא יכול להגיב מכיוון שלא נותרו לו כלים מוניטריים זמינים ואפקטיביים לעת הנוכחית. הורדת הריבית לאפס אחוז אינה משמעותית (חוץ מההיסטוריה שתירשם בספרי הכלכלה המקומיים). האור בקצה המנהרה הוא מדיניות הריבית בארה"ב , במידה וזו תמשיך לעלות היא תחליש את השקל במונחי דולר ובמונחי סל ותעשה עבור בנק ישראל את העבודה. כמו כן, עלייה נוספת במחירי האנרגיה העולמיים תביא ככל הנראה לעלייה ברמת האינפלציה ובציפיות לאינפלציה.

בשורה התחתונה, בנק ישראל מתקשה להגיב למצב והוא תלוי כעת בגורמים חיצוניים שיעשו עבורו את העבודה. 

Page 1 of 30  > >>

תקשורת ופרסום שוק ההון
כניסה לחדר הפרטי שלי
לקביעת פגישה אישית עם מומחה אינפיניטי
מחקר ומידע
חינוך פיננסי TV
אינפיניטי דיגיטלי
לוח ארועים כלכליים
תגובה למידד המחירים לצרכן
ריבית בנק ישראל
אינפיניטי תקשורת ופרסום