עיתונות מקצועית - אינפיניטי

עיתונות מקצועית

מוצגים לעיונכם מקבץ מאמרים, ראיונות ופרסומים בעיתונות הכלכלית, המקצועית ובמגזינים מקצועיים, בתחומי מאקרו כלכלה, שווק ההון המקומי, שוק ההון העולמי, פסיכולוגיה של משקיעים ועוד.

 הנדל"ן מניב והתשואה פנומנלית >> סביבת המאקרו אינה צפויה להעיב על הנדל"ן המניב ב 2016-2017, כך שהחברות בסקטור צפויות להמשיך להציג צמיחה ותשואה עודפת >> עוזי לוי, אנליסט ראשי, 10.5.2016

מתחילת השנה הנוכחית ועד ליום ה- 30 באפריל, זינק מדד נדל"ן-15 בשיעור של כ- 9.5%! תשואה פנומנלית למשקיעים במדד כשבתקופת ההשוואה, ירד מדד ת"א-100 בשיעור של 5.25%, ומדד ת"א-25 ירד בשיעור של כ- 6%. גם בהשוואה לשני מדדים סקטוריאליים נוספים כגון ת"א-תקשורת ו-ת"א-פיננסיים, אשר הניבו אף הם תשואה שלילית, מדובר בתשואה יוצאת דופן. מדד נדל"ן־15 הינו מדד המתפרסם ע"י הבורסה הישראלית. חברות בו 15 חברות הנדל"ן הגדולות מבין מניות הנדל"ן הנסחרות בבורסת ת"א, בהנחה והן עומדות בתנאי הסף לכניסה למדדים. בעיה עיקרית היא שלא כל החברות המופיעות במדד אכן משקפות את סקטור הנדל"ן המניב בארץ, ודוגמאות לכך הן: גזית גלוב, שלה פעילות ענפה במספר מדינות בחו"ל, אידיאו, שלה פעילות נדל"ן מניב בגרמניה, וכן שיכון ובינוי, שלה פעילות ענפה ביזמות נדל"ן, תשתיות ובניה בפילוח גיאוגרפי נאה. 

הבשורה הגדולה והחיובית יותר מגיעה מכיוון ארבע חברות הליבה של סקטור הנדל"ן המניב בישראל, המייצגות בצורה מיטבית את הענף: מליסרון (משרדים, מסחר וקמעונאות), אמות (משרדים מסחר וקמעונאות), גב-ים (פארקים לתעשיות עתירות מדע ומבנים), עזריאלי (משרדים, מסחר וקמעונאות) שהכו את מדד נדל"ן-15 והניבו תשואות דו-ספרתיות. מעבר לעובדה כי האחרונות מייצגות בצורה מיטבית את סקטור הנדל"ן המניב בארץ, הן מצטיינות גם בקשר שלהן מול הפעילים בשוק ההון. העברת מצגות פעילות מושקעות, כינוס כנסים וימי סיור במבנים - הינם דבר שבשגרה. הן בין החלוצות  לפרסם תחזית רווח בדוחותיהן הכספיים, נתון שמסייע בידי האנליסטים לבצע הערכות שווי מדויקות יותר.

הסיכונים העיקריים: מצב ביטחוני ומיתון במשק הישראלי

לפני שנסקור את תוצאות הפעילות של החברות והצפי לשנת 2016, חשוב להדגיש את הסיכונים העיקריים בהשקעה בחברות הנדל"ן המניב.

הסביבה העסקית בה פועלות חברות הנדל"ן המניב בארץ מושפעת מהמצב הכלכלי והביטחוני במשק, מהמצב בשוקי ההון בארץ ובעולם, ומשינויים בשיעורי הריבית, המשפיעים על עלות הגיוס ממקורות החוב של החברות, וכן על שיעורי ההיוון התפעוליים המשמשים לשערוך הנכסים (מה שמכונה בעגה המקצועית "CAP RATE"). למצב הביטחוני והמדיני השפעה ישירה על המשק הישראלי ועלולה להיות לו השפעה מהותית על עסקי חברות הנדל"ן המניב. גל הטרור שפקד את ישראל מאז הרבעון השלישי של שנת 2015 היווה גורם לדאגה רבה בקרב הנהלות החברות ובקרב משקיעים רבים בסקטור. עלה החשש כי הציבור ימעט לצאת לבילוי בקניונים ומרכזי מסחר ויצרוך פחות עקב המצב הביטחוני, דבר שעלול לפגוע בפדיון השוכרים ולהשפיע על הכנסות הקניונים מהשכרת שטחי המסחר. כמו כן, מיתון במשק הישראלי הינו גורם הפוגע בשיעורי הצמיחה לנפש בישראל, ועלול להוביל לירידה בהיקפי הביקוש בשטחי הנדל"ן המניב השייכים לחברות, זאת לצד פגיעה ממשית באיתנותם של שוכרים מהותיים וביכולתם לעמוד בהתחייבויותיהם כלפי השוכרים.

לסיכום, ניתן לומר כי הסיכונים העיקריים והמהותיים הינם מאקרו כלכליים, בהם: צריכה, ביטחון וריבית. כך למשל, בתקופה בה הריבית במשק נמוכה מאד ואף אפסית, קל יותר לחברות לגייס חוב בשוק ההון בעלות נמוכה מאד, למחזר חוב יקר בחוב זול ובסופו של יום להציג תשואות גבוהות יותר על נכסיהן. למעשה, החלטת השקעה בסקטור הנדל"ן המניב דורשת ניתוח מאקרו כלכלי מקיף על מצב הצריכה הפרטית, הצמיחה במשק, המצב הביטחוני והמדיניות המוניטרית העתידית, כל זאת לפני ביצוע אנליזה פרטנית לכל חברה וניתוח היתרונות/חסרונות שלה.

ביצועים תפעוליים מרשימים 

FFO*- הינו מדד המקובל בקרב חברות הנדל"ן המניב, אשר מייצג את תזרים המזומנים של החברה מפעילותה השוטפת לאחר מימון, ללא השפעת אירועים חד-פעמיים, כגון: רווחי שיערוך או רווחים ממכירת נכסים.

*NOI - הוא פרמטר תפעולי בו נעשה שימוש בחברות המשקיעות בנדל"ן מניב. פרמטר זה כולל את הכנסות החברה מנכסיה המניבים מכל סוג, בעיקר דמי שכירות ודמי ניהול, בניכוי העלויות הנדרשות לתפעול האתרים.

החברות ממשיכות להציג ביצועים תפעוליים יציבים, בעיקר הודות למיקום הנכסים ואיכותם. כך למשל, בשנת 2015 הניבה מניית מליסרון תשואה כוללת של 18.9%, תשואה עודפת על מרבית המדדים המרכזיים הנסחרים בבורסה. הביצועים הפיננסיים לשנת 2015 מצביעים על גידול בשיעור של 2.8% ב- NOI מנכסים זהים, על גידול בשיעור של כ- 10% ב- FFO, זאת לצד ירידה בסך החוב הפיננסי נטו וביחס ה- LTV. התוצאות הפיננסיות הטובות של שנת 2015. מאפשרות לחברה להעלות את תחזית הדיבידנד לשנת 2016. חברת גב ים מקבוצת נכסים ובנין IDB, הינה מהגדולות והוותיקות בחברות הנדל"ן בארץ. גב ים עוסקת בתחום הנכסים המניבים, בייזום, תכנון, פיתוח, הקמה, שיווק, השכרה, תחזוקה וניהול של פארקי היי-טק, פארקים עסקיים ותעשייתיים, בנייני משרדים, שטחי מסחר, מבני אחסנה וחניונים באזורי ביקוש ברחבי הארץ. בהתייחס לתוצאות השנתיות, החברה מציגה שיפור נאה במספר פרמטרים ובפרט גידול ב- NOI מנכסים מניבים בשיעור של 8%, וגידול ב- FFO בשיעור חד של כ- 17%! .

קבוצת עזריאלי אשר עוסקת בתחומי נדל"ן שונים, כאשר מרבית נכסיה (כ-45%) משויכים לתחום מרכזי המסחר והקניונים בישראל, ממשיכה להציג עלייה עקבית ברמת ה-FFO ובשנת 2015 ביחס לשנת 2014 הציגה עלייה דו-ספרתית בשיעור של 11%.  

אמות עוסקת בהשכרה, ניהול ואחזקה של נדל"ן מניב בישראל וכן בייזום ופיתוח של מקרקעין לצרכי השכרה. החברה דיווחה על עלייה בשיעור של כ- 4% ב-NOI  בשנת 2015 שהסתכם בכ-512 מיליון ₪ לעומת כ-493 מיליון ₪ בשנה המקבילה אשתקד.

הנדל"ן יניב ?

ענף הנדל"ן המסחרי צפוי לעמוד בפני אתגרים רבים בשנים הקרובות בשל מודעות הצרכנים לצרכנות חכמה והמסחר המקוון הפותח שווקים חדשים. התחרות הגוברת בתחום מרכזי המסחר והמשרדים צפויה למתן את עליית שכר הדירה בנכסים, ולפיכך למתן את סך ההכנסות של החברות. כמו כן, בתקופה בה תעלה הריבית באופן משמעותי, צפויה פגיעה משמעותית בשווי הנכסי של החברות וברמת התשואה הנגזרת על הנכסים. נכון להיום וההערכה לשנה הקרובה, לא צפויה עליית ריבית וסביבת המאקרו בישראל טובה ויציבה ולפיכך סיכון זה מצוי בשלב הנוכחי ברמה נמוכה. היקף הנכסים המנוהלים הכולל מסחר ומשרדים של 4 החברות המצוינות בכתבה מגיע לסך כולל של כ– 50 מיליארד ₪. מרבית הנכסים נמצאים במרכז הארץ והם בעלי ביקוש רב. ההנהלות מצוינות ובעלות התמחות בתחום הנדל"ן המניב והדבר בא לידי ביטוי במספר פרמטרים ובאופן עקבי.

השורה התחתונה

ככל העולה מהמודלים הכלכליים והתחזיות הנלוות, ניכר שלא צפוי שינוי מהותי בסביבת המאקרו בישראל בשנים 2016-2017 (להוציא אירועים ביטחוניים לא צפויים) ולפיכך חברות הנדל"ן המניב צפויות להציג צמיחה ותשואה עודפת. למשקיעים המבקשים חשיפה לנדל"ן מניב המייצג טוב את הכלכלה הישראלית ניתנת אפשרות להיחשף באמצעות קניית מניות באופן ישיר תוך בחינת מרכיבי הסיכון בכל חברה באופן פרטני. הנקודה המשמעותית ביותר באחזקה ישירה של חברות אלה היא תשואת הדיבידנד הנאה בשיעור ממוצע של 5.5%. למעשה, אחזקת מניות אלה היא תחליף לאחזקת האג"ח של החברות. רכישת מדד ת"א-15 באמצעות תעודות סל, תספק חשיפה לנדל"ן המניב, אך בפיזור נרחב יותר ולא בהכרח מייצג את ליבת הפעילות של הנדל"ן המניב בישראל, אך תספק פיזור של הסיכון וחשיפה לנדל"ן מניב גם בחו"ל. 


  ד"ר אביחי שניר, כלכלן בכיר במחלקת המחקר של אינפיניטי עבור גלובס: 10.5.16 דילמת הריבית במשק >> כחלון, אין לך סיבה לדאגה. בנק ישראל החליט להשאיר שוב את הריבית הנמוכה במשק, 0.1% על כנה. לדעת שר האוצר משה כחלון, הריבית האפסית מעודדת אנשים לקחת משכנתאות, מה שתורם לעליית מחירי הדיור. 

שר האוצר דורש כבר תקופה ארוכה מבנק ישראל שיעלה את הריבית. לדעתו, הריבית האפסית מעודדת אנשים לקחת משכנתאות והדבר תורם לעליית מחירי הדיור. מצד שני, בנק ישראל טוען שהתפקיד שלו זה לשמור על יציבות מחירים, ובסביבה שבה המחיר של סל המוצרים של צרכן ממוצע יורד ברציפות כבר שנתיים וחצי, עליית ריבית שתוביל לירידה בצריכה הוא לא המהלך הנכון.

אבל אם שר האוצר מתכוון לעמוד על דעתו, אולי כדאי שהוא יבחן כמה מהנחות העבודה של בנק ישראל: הנחת העבודה של בנק ישראל היא שיציבות מחירים משמעה עלייה קלה במחירים, שכן עליית מחירים של אחוז או שניים לשנה מאפיינת משקים צומחים, שבהם השכר עולה, אנשים קונים יותר ויותר, ולחברות יש עניין להשיק מוצרים חדשים שמחליפים את המוצרים שהתיישנו.

לפי התפיסה הזאת, כל סטיה מהמגמה הזאת עלולה להוביל לפגיעה בצמיחה. כי כשהמחירים עולים בקצב של יותר מאחוז או שניים, הסוחרים מתקשים לקבוע את המחיר הנכון והצרכנים מרגישים שהכסף שלהם מאבד מערכו. התוצאה היא שהציבור נשאר בלי חסכונות, והיצרנים נשארים בלי רווחים.

לעומת זאת, כשהמחירים יורדים, כפי שקורה בישראל מאז 2013, היצרנים חוששים להוציא מוצרים חדשים, הצרכנים מעדיפים להמתין עם רכישת מוצרים חדשים ומעסיקים לא נותנים עליות בשכר.

אם שר האוצר באמת חושב שעליה בריבית היא דבר רצוי, ייתכן שכדאי לו לשנות את הנחת העבודה. ייתכן שירידות המחירים במשק הישראלי כיום אינן סיבה לדאגה. שר האוצר יכול לטעון שחלק מירידות המחירים נגרמות בגלל ירידות מחירים של חומרי הגלם, שמהן גם היצרנים נהנים.

בנוסף, הוא יכול לטעון שהורדת מכסים, הגברת התחרות ושאר צעדים מבניים שננקטים במשק אומנם גורמים לירידות מחירים, אבל בסופו של דבר, מגדילות את הרווחים של כולם, ואף מעבר לכך: הצעדים הללו גורמים להתייעלות, ולכן ירידות המחירים רק מסייעות ליצרנים, מכיוון שהן מעודדות אותם להתייעל מהר יותר. לכן גם אם ההתייעלות מכאיבה לפעמים, התוצאה היא לטובת כולם.

מעבר לכך, מחקרים חדשים מטילים ספק בכך שעליות מחירים קלות הן המצב האופטימלי. בהחלט ייתכן שמשקים יכולים לתפקד באופן יעיל, גם אם המחיר של סל המוצרים הממוצע הוא קבוע, כך שעל כל עלייה במחיר מסויים, יש ירידה במחיר של מוצרים אחרים.

כך שאם זאת התפיסה שמניעה את שר האוצר לרצות בעלייה בריבית, הוא יכול להבהיר זאת לבנק ישראל. נכון להיום, בנק ישראל נדרש על פי חוק לפעול להביא את האינפלציה לרמה שבין אחוז לשלושה אחוזים, ולכן כאשר המחירים יורדים, בנק ישראל אפילו לא יכול לשקול עלייה בריבית. אם החוק ישתנה, כך שבנק ישראל יצטרך לשמור על רמת אינפלציה של אפס, למשל, עלייה בריבית תהיה מהלך אפשרי בהחלט. אולם אז שר האוצר יצטרך להתמודד גם עם ההשלכות השליליות של עלייה בריבית, כמו התחזקות של השקל, תוספת חודשית של מאות שקלים למשלמי משכנתא וירידה ברמת החיים. 

 

 

 מדיניות הדיור// הציבור לא רוצה שהמחירים יירדו- הוא רוצה להשתתף בחגיגה 6.5.16 ד"ר אביחי שניר 

 יציאה מאחדות לחירות- על שאלת הפרישה הצפויה של הממלכה הבריטית המאוחדת מהאיחוד האירופאי- הברקזיט >> דן וינטרניץ, מנהל השקעות, 25.4.16

 

לפרוש או לא לפרוש? הממלכה הבריטית המאוחדת - יציאה מאחדות לחרות 

הממלכה הבריטית המאוחדת מתחבטת בחודשים האחרונים בינה לבין עצמה בשאלה: האם לפרוש או שלא לפרוש מהאיחוד האירופאי? מהלך שזכה לכינוי "ברקזיט" (BREXIT=Britain Exit). דויד קמרון, ראש ממשלת בריטניה השאיר את ההחלטה כבדת המשקל הנ״ל בידי הציבור. על כן, כבר ביוני הקרוב יוכרע הדבר במשאל עם גורלי.

למשאל זה קיימות השלכות מרחיקות לכת על האיזון הכלכלי באירופה כאשר הנפגעת הראשית תהיה בריטניה. על פי דו"ח שהוכן על ידי המרכז לחקר כלכלה ועסקים בבריטניה, ה"ברקזיט" ימנע ממנה נגישות מסחר עם לא פחות מ-95 מדינות, 27 מדינות האיחוד ועוד 68 מדינות נוספות אשר לאיחוד הסכמים כלכליים עמן.  סה"כ, טוענים מחברי הדו"ח כי ה"ברקזיט" יסב לכלכלה נזק עצום המוערך בכ-670 מיליארד דולר.

למען הגילוי הנאות, המחקר הוזמן על ידי קבוצה התומכת בהישארותה של בריטניה באיחוד. בנוסף, סוכנות הידיעות "בלומברג" גורסת, כי הצטרפותה של הממלכה לאיחוד האירופאי הגדילה את היקף הסחר שלה עם היבשת ב-10%. על רקע זה נציין כי בחודש מרץ פורסם, שגרעון הסחר הבריטי עם מדינות האיחוד, אשר היה הגדול ביותר שתועד מאז הקמתו ב-1992.

 

מתנגדי ה"ברקזיט" טוענים כי המהלך יגרום לפירמות עסקיות מקומיות להגר לחוף מבטחים חדש. לראיה "סיטי בנק" הודיע לאחרונה כי יצמצם את כוח האדם במטה בלונדון. 
כיום 40% מהמטות האירופאיים של החברות הגדולות בעולם, יושבות בלונדון. לשם כך נערך סקר בנושא בקרב כ- 800 חברות (בריטיות וגרמניות), על ידי חברת ייעוץ כלכלי בשם "Bertelsmann-Stiftung", לפיו עולה כי כ-30% מהחברות הצביעו על כוונתן לצמצם או להוציא לגמרי את הפעילות מבריטניה, 10% מהחברות אמרו שדווקא יגבירו את הפעילות (בעיקר בקרב חברות מסקטור טכנולוגיית המידע-IT). מכיוון שנראה כי החברות שיישארו בכל מקרה בבריטניה הן חברות הטכנולוגיה, שאליהן ניתן להיחשף באמצעות מדד מניות הטכנולוגיה של הפוטסי.

 

בצד התומכים ב"ברקזיט", נטען כי הפגיעה במסחר עם מדינות האיחוד תפוצה על ידי הסכמי סחר חדשים, כך שהפגיעה בכלכלה לאורך זמן תהיה מינורית. גרעון הסחר עם האיחוד, והסטת חלק מהסחר מחוצה לו, יכול שיצמצם את "בעיית" גרעון הסחר הכללי. בנוסף, בריטניה לא תצטרך להקצות כספים לתקציב האיחוד, כשהתרומה שלה לתקציב 2015 עמדה על כ-8.5 מיליארד ליש"ט, ומהווה 0.5% מהתוצר, או 132 פאונד לכל אזרח. כמו כן ממשלות בריטניה האשימו, זו אחר זו, את אירופה בהדבקת הכלכלה הבריטית ב"מחלות" שלה, המאלצות את הכלכלה המקומית "לבזבז" משאבים על איזורים לא יעילים או לא מועילים (מדינות ה-PIIGS).

יתרון משמעותי נוסף הוא שתהליך קבלת ההחלטות שלה יהיה גמיש יותר, ללא התחשבות בחוקי האיחוד. לנוטים לתרחיש היציאה מהאיחוד האירופי ניתן להיחשף לחברות מקומיות דרך ה- ETF: Lyxor UCITS ETF FTSE 250 המשקיעה בחברות בריטיות בעלות שווי שוק בינוני.

ניסיון שימור אחדות אירופה באמצעות תנאים מקלים לבריטניה גרם להתערערות המערכת במישור הפוליטי והכלכלי, כתוצאה ממצב של חוסר שוויון בין החברות. בתחילת השנה הובטח לממלכה מניעת "רילוקיישן" של עסקים מלונדון, ובמיוחד שלא תישא חלק באינטגרציה פוליטית עתידית של האיחוד. 

בהמשך, דרשה יוון לקבל הטבות כפי שהובטח לבריטניה, ואחריה הצטרפו לדרישה מדינות נוספות. בד בבד, החששות בדבר יציאת מדינה מהאיחוד עלולה להוביל ל"אפקט דומינו" ולבסוף לפירוק טוטאלי של האיחוד האירופי. 

בזירת המטבעות (מט"ח), אל כל האירועים הכלכליים הגדולים, הגיעה בריטניה עם מטבע מוחלש. כנ"ל בשנת 2007, שנה לפני משבר האשראי הגדול, בה נפל הפאונד בכ-15%.

במידה ותרחיש ה"ברקזיט" יתממש, המטבע צפוי לספוג פיחות של בין 10% ל-15%. מאידך גיסא, בתרחיש שכזה יאלץ נגיד הבנק האירופאי להגן על אחדות הגוש ולזרז את מהלכי ההקלות המוניטריות, שיתורגמו להורדת ריבית דה פאקטו.

תוצר לוואי של מהלך שכזה מצד הנגיד האירופאי, יוביל לתיסוף הפאונד ביחס לאירו ולצמצום אפקט הפיצול על הליש"ט. ככלל, ככל שמתקרב הזמן לקראת מועד המשאל, כך גדלה השפעת הסקרים על מטבע השטרלינג ובמידה גם על המדדים בלונדון. פיחות חד במטבע ייצר הזדמנות ליצואניות, כאשר למשקיע הישראלי, המאמין שבריטניה תצא מהאיחוד, יתרון השקעה בחברות אלה בנטרול המטבע באמצעות ETF כגון: DXPS או DBUK, אשר חשופות בעיקר לחברות ערך בריטיות בנטרול תנודת הפאונד.

בזירת האג"ח עננת ה"ברקזיט" יוצרת תנודתיות רבה. תחזיות תוואי הריבית השתנו בעקבות משאל העם (ראה גרף) ומאלצות את המשקיעים הסולידיים לבחור צד. במידה והתוצאה תהיה של השארות בריטניה באיחוד, צפויה לנו, על פי התחזיות, העלאת ריבית כבר השנה. במידה והתוצאה תהיה יציאה מהאיחוד, הריבית לא צפויה לעלות, לפחות עד שנת 2018, ואף תעבור לערכים שליליים לפני כן. בתרחיש בו תוואי הריבית יורד ניתן להצטייד ב ETF על איגרות ממשלת בריטניה כגון: IGLT, בעלת דירוג משוקלל של AA+, מח"מ משוקלל 10.4, ותשואה לפדיון משוקללת של 1.4%.

לסיכום, אי הודאות שאפף את הכלכלה הבריטית בזמן האחרון משתקף היטב במדד הפוטסי 100, המדשדש מאז אוגוסט אשתקד. הסדר החדש בממלכה ייצור הזדמנויות בקרב חברות בינוניות מקומיות, חברות מסקטור הטכנולוגיה, וחברות ערך בריטיות בנטרול המטבע. חוסר הידיעה יוצר כאוס וספקולציות שונות, הן על הכלכלה הבריטית, והן על עתידה של האחדות האירופאית. כמו כן קיימת סכנה ליציבותה בזמן הקרוב. לכן מתבקשת כאן חובת הזהירות מחשיפה גבוהה לגוש היורו. ב-23 ליוני יתפוגג הערפל סביב גורל בריטניה באיחוד. בכל תוצאה אשר תהיה, הבורסה בלונדון עשויה לקבל זריקת עידוד מעצם חזרתה של הוודאות לשוק ביום שאחרי.

להורדת הקובץ לחץ כאן >>

על צרכנים חכמים, תמימים ושאינם יודעים לבחור: ד"ר אביחי שניר, כלכלן בכיר באינפיניטי, לוואלה NEWS 

כנגד ארבעה בנים דיברה תורה. אך ניתן היה לצפות שבתאוריה הכלכלית יהיה רק סוג אחד של צרכנים: צרכנים רציונליים, כאלה שיודעים טוב מאוד מה הם רוצים, ושבכל מקרה שבו יציעו להם בחירה בין כמה אפשרויות, הם יטיבו לבחור את האפשרות הטובה ביותר עבורם.

למשל, אילו היו מציעים לצרכנים רציונליים הצעות לא רלוונטיות הן לא היו משפיעות בשום דרך על תהליך קבלת ההחלטות שלהם. במקרה שהצרכנים האלה היו מעדיפים את אפשרות א' על פני אפשרות ב', ואת אפשרות ב' על פני אפשרות ג' – אפשר היה לקבוע בוודאות שהם מעדיפים את אפשרות א' על פני אפשרות ג'. עבור צרכנים אלה אפשר גם היה לקבוע חד משמעית כי ככל שיוצעו להם יותר אפשרויות, כך מצבם ישתפר - או לפחות לא יורע - כי ככל שיש לצרכנים יותר אפשרויות - כך יש להם גם יותר בחירה.

מצרכנים רציונליים אנחנו גם מצפים שהם ידעו לברר היטב את כל מה שהם צריכים לדעת לפני שהם בוחרים - בטח כשמדובר השאלה כמה עולה המוצר שהם רוצים לקנות. אבל, יש תיאוריה, ויש מעשה. אז לכבוד פסח, הנה ארבעה סוגים של טיפוסים נפוצים, שכנראה לא למדו את התיאוריה.

שאינו יודע לבחור

יש לא מעט צרכנים שאם יציעו להם מוצר אחד שמוצא חן בעיניהם, הם ייקחו אותו מיד. אם יציעו להם שני מוצרים שמוצאים חן בעיניהם, הם יתלבטו שעות, ולעתים לא ייקחו אף אחד מהם. נסו להיכנס עם אחד כזה, או עם אחת כזאת, למסעדה ותמדדו כמה זמן יעבור עד שתבצעו הזמנה.

שלא שואל מה המחיר

בבדיקה שנעשתה על צרכנים בארה"ב, הזמן הממוצע שלקח ללקוח מהרגע שהגיע למדף ועד שלקח מוצר והניח אותו בעגלה היה פחות מ-12 שניות, וכמעט חצי מהאנשים עמדו ליד המדף פחות מחמש שניות. אם מישהו חושב שבזמן כל כך קצר אפשר לבדוק ולהשוות מחירים, הוא טועה. כנראה שהמצב בארץ לא שונה בהרבה, כך שהעובדה שיש מחירים על המוצרים אולי עוזרת לצרכנים שכן מסתכלים, אבל אין לה כל משמעות עבור רוב האחרים.

 

שלא יודע להתעלם ממה שלא רלוונטי

בחנו את עצמכם: נניח לרגע שהיו מציעים לכם שלוש אפשרויות לנופש. באפשרות הראשונה, היו מציעים לכם נופש במרכז פריז במלון 5 כוכבים לשבוע במחיר של 500 אירו. באפשרות השנייה, היו מציעים לכם נופש במרכז לונדון במלון 5 כוכבים לשבוע במחיר של 500 אירו. באפשרות השלישית, היו מציעים לכם נופש בפריז במלון 5 כוכבים לשבוע במחיר של 800 אירו.

לא מעט צרכנים, שאין להם העדפה בין פריז ללונדון, היו בוחרים בפריז בגלל שהאפשרות השלישית היתה גורמת למלון בפריז, ב-500 אירו, להראות כמו מציאה. צרכנים כאלה הם צרכנים שלא יודעים להתעלם ממה שלא רלוונטי, ולא פעם הם מוצאים את עצמם עם מוצר שלא רצו פשוט בגלל שהמוכר ידע באיזה סדר להציג בפניהם את האפשרויות.

 

שלא מגדיר את הסיכון

כעת נניח שהיו מציעים לכם לבחור בין שתי הגרלות. בהגרלה הראשונה, הייתם יכולים לזכות ב-4,000 שקל בסיכוי של 20%. בהגרלה השנייה, הייתם יכולים לזכות ב-3,000 שקל בסיכוי של 25%. איזו אופציה הייתם מעדיפים?

ונניח שהיו מציעים לכם לבחור בין שתי הגרלות נוספות: בהגרלה הראשונה הייתם יכולים לזכות ב-4,000 שקל בסיכוי של 80%. בהגרלה השנייה הייתם יכולים לזכות ב-3,000 שקל בוודאות.

אם בבחירה הראשונה בחרתם בהגרלה שהציעה לכם 4,000 שקל בסיכוי של 20%; ובבחירה השנייה בחרתם ב-3,000 שקל בוודאות - סימן שהעדפות הסיכון שלכם לא מוגדרות היטב ויש לא מעט גופים שיודעים לתרגם את חוסר ההגדרה הזה למזומנים. מי שיודעים לנצל את זה, זה גם מפעל הפיס שמציע פרסים גבוהים עם סיכויים נמוכים וגם חברות הביטוח שמוכרות ביוקר ביטוחים לסיכונים שהסבירות שלהם נמוכה מאוד.

מתברר שלא רק בתורה יש ארבעה סוגים. אבל בחיים, צרכנים חכמים הם אלה שמכירים את המגבלות שלהם, ויודעים ליהנות ממה שיש.

להורדת הכתבה לחץ כאן >>

 

 

 


  קצב הייצוא מישראל ממשיך לפגוע במדד המשולב למצב המשק>> עוזי לוי, אנליסט ראשי: 

בקצב איטי, ולאורך זמן. זוהי הכותרת המתארת את תחזית הצמיחה העולמית של קרן המטבע הבינלאומית בתחזית שפרסמה החודש. זה כמעט הפך לשגרה בשנתיים האחרונות שקרן המטבע הבינלאומית מורידה את תחזית הצמיחה העולמית השנתית. בהמשך לחודש ינואר, הצהירה הקרן כבר בתחילת החודש הנוכחי, כבר בפעם השנייה מאז תחילת השנה, כי היא מורידה את תחזית הצמיחה עולמית לשנת 2016 לרמה של 3.2%, רמה הנמוכה ב – 0.2% מאז חודש ינואר השנה. להערכת הקרן אי הוודאות בעולם עלתה, כאשר הסיכונים לצמיחה עולמית מתונה הפכו מוחשיים יותר. בעוד שקצב הצמיחה בסין נותר נמוך באופן יחסי לא קשה גם לצפות כי תחזית הקרן לגבי היקף הסחר העולמי תהיה בירידה, ואכן כך הדבר.

הירידה בצמיחה העולמית והפגיעה בהיקף הסחר העולמי באים לידי ביטוי כמובן גם בנתוני הייצוא של המשק הישראלי. ברבעון הראשון של השנה ירד יצוא הסחורות מישראל בשיעור חד של 14.1% (במונחים שנתיים), וזאת בהמשך לירידה של כ – 6% ברבעון האחרון של שנת 2015.

המדד המשולב אותו פרסם הבוקר בנק ישראל למצב המשק בחודש מרץ אומנם עלה ב-0.2%, כאשר המדד המשולב לחודש זה הושפע לטובה בעיקר מעלייה במדד הייצור התעשייתי ובמדד הפדיון של המסחר הקמעונאי בפברואר, ומעליות ביבוא מוצרי הצריכה, ואכן הירידות ביצוא הסחורות וביבוא התשומות במרץ היו הגורמים העיקריים שמיתנו את קצב גידולו של המדד.

הייצוא מישראל עלול להסתמן כחוליה החלשה ביותר במשוואת הצמיחה של המשק המקומי. הגורמים המשפיעים עליו הם בעיקר אקסוגניים אך קיימים גם כאלה פנימיים כגון השקל החזק באופן יחסי כאשר הסיפור הגדול יותר הוא עוצמתו של השקל שקרובה לשיא מאז חודש מאי 2001 וברמה של כ- 85 נקודות במונחי סל המטבעות. התחזקותו של השקל לאורך זמן היא בעיה לא פשוטה עבור המשק הישראלי ועבור היצואן הישראלי כאשר הוא מתמודד מול מתחריו בחו"ל על מחיר המוצר/שירות. בנק ישראל מנסה להתמודד בזירת המט"ח אך ככל הנראה בשלב זה ללא הצלחה יתרה. 

להורדת הכתבה לחץ כאן >>

 אמיר איל, יו"ר קבוצת ההשקעות אינפיניטי-אילים: "אם המצב בבורסה בת"א ישאר כמו שהוא-זה יהיה רק יותר ויותר גרוע". גיא ארז, ביזפורטל (14.4.2016):  בשיחה עם ביזפורטל מתייחס איל למצב הבורסה בתל אביב, ומצביע על הבעיות. מה הוא חודש על הנהלת הבורסה?

 העליות החדות של השנים האחרונות בשווקים הורידו את הזהב מ- 1,882 דולר בשיא ל 1,057 דולר לקראת סוף 2015... נדב ברקו, מנהל השקעות, 11.4.2016:

התאריך 24.1.1848 ייזכר כיום בו החלה תקופה של כעשור, המכונה ה"בהלה לזהב". ביום זה נמצא בקליפורניה זהב ע"י ג'יימס ו' מרשל, אשר ניסה תחילה לשמור בסוד על התגלית, אך כמובן שבמהרה נפוצה השמועה. החלוצים הראשונים שהגיעו לשדות הזהב כונו ה"פורטי ניינרס" (לימים תקרא על שמם קבוצת הפוטבול האגדית, סן פרנסיסקו פורטי ניינרס). במהרה הצטרפו אליהם כ- 300,000 איש מכל רחבי ארה"ב ומחוצה לה, אשר עזבו את כל מה שהיה ברשותם וקיוו להתעשר. למרות שעושר מופלג השיגו רק מעטים, רבים אחרים הפיקו רווחים נאים מהזהב. במרוצת השנים הפך הביטוי ה"בהלה לזהב", למשקף התלהבות חסרת מעצורים מהזדמנות להתעשר ממשהו חדש שנראה קל להפליא.

השפעות ה"בהלה לזהב" היו אדירות, סן פרנסיסקו הפכה מיישוב קטן של כ 1,000 תושבים בשנת 1848, לישוב שמנה כ-25,000 תושבים בשנת 1850. העיר התפתחה ע"י סלילת רשתות כבישים, הקמת כנסיות ובתי ספר. בשנת 1850 קליפורניה אף התקבלה להיות חלק מהאיחוד ("UNION"), ולמעשה זו שנת ייסודה הרשמי. תקופה זו לא היתה נטולת השפעות שליליות. במהלכה סולקו אינדיאנים רבים משטחי המחיה שלהם, וחלקם אף נטבחו. בנוסף, פעולות הכרייה הספורדיות גרמו לנזק סביבתי חסר תקדים.

במתכונתה הנוכחית, ה"בהלה לזהב" שונה באופן המעשי, אך זהה באופן הרעיוני. הזהב נחשב לאחד מ"נכסי המקלט" – נכסים שהוכיחו בעבר כי הם נוטים לשמור על ערכם ואף להתחזק בזמנים של אי וודאות וזעזועים. הוא נחשב בנוסף, הזהב ככלי גידור אולטימטיבי להגנה מפני התפרצות אינפלציונית.

דוגמא נוספת לנכסי מקלט הינם הדולר האמריקאי ואג"ח הממשלתיות, במיוחד אלו של מדינות מפותחות ויציבות מבחינה כלכלית ופוליטית.

החל מחודש אוגוסט אשתקד, שווקי ההון בעולם נמצאים במצב של זעזוע ואי וודאות. האטה כלכלית בסין-מכונת הייצור העולמית, משבר בשוק האנרגיה והחשש כי יוביל למשבר פיננסי, הורדת צפי הצמיחה לכלכלה העולמית ואולי סתם "פחד גבהים" , הובילו לירידות בשווקים.

לאחר כשבע שנים של עליות חדות במהלכן וול סטריט אף כונתה "גן העדן החדש", אנו עדים לזעזוע בשווקים. זעזוע זה הוביל מנהלי תיקים ומשקיעים מכל רחבי העולם לתור אחר נכסים שישמרו על ערכם גם במצב של ירידות מתמשכות. אג"ח ממשלתי ל 10 שנים בארה"ב לדוגמא, ירד לתשואה של 1.63% בלבד, שפל כל הזמנים. תשואות האג"ח של ממשלת גרמניה לאותה תקופה ירדו אף הן והגיעו בשפל ל 0.1% בלבד. מסופקני אם התשואות באג"ח הממשלתיות של המדינות המפותחות יכולות עוד לרדת, כלומר, לא בטוח שיוכלו לשמור עוד על ערכם ומחירם יירד. נוספים לכך דבריו של הנגיד האירופאי דראגי "כי אין לבנק המרכזי תוכניות נוספות להורדת ריבית", זאת במסיבת העיתונאים המסורתית שקיים לאחר החלטת הריבית האחרונה, בה הרחיב עוד יותר את תוכנית ההקלה הכמותית והוריד את הריבית באירופה ל 0%, הרמה הנמוכה מאז ומעולם. 

נראה כי למעשה הוא רמז שאוזלים הכלים של הבנק המרכזי לטיפול במשבר שפוקד את כלכלת אירופה מזה מספר שנים, כעת על הכלכלה הריאלית "לדבר". בנוסף, אולי בקריצה, שלח רמז לנגידים נוספים בעולם כי יש לקחת הפסקת אש ממלחמת המטבעות העולמית.

ובחזרה לזהב: תקופה הפכפכה זו בשווקים הובילה לעדנה מחודשת עבור הזהב. במהלך השנים האחרונות בהן השווקים עלו בחדות ונראה היה כי שוויו של כל נכס שיירכש, יעלה בעתיד, מחיר הזהב ירד מ- 1,882 בשיא ל- 1,057 לקראת סוף שנת 2015. 

החל מתחילת השנה עלה ערכו בכ– 20%, החלה "הבהלה לזהב " של העת הנוכחית. תחילה העלייה הייתה מתונה אבל אז נפוצה השמועה ומחירו התחיל לעלות בחדות עד ל 1,270 כיום. 

מעבר לאי הוודאות הגוברת לאחרונה בשווקים, סיבה נוספת אפשרית לעלייה במחירו, עשויות להיות ציפיות האינפלציה הנמוכות השוררות במדינות העולם, אולי נמוכות מדי, והחשש כי יעלו בעתיד.

למעוניינים להצטרף, ניתן להשקיע ישירות בזהב ע"י רכישת חוזים עתידיים או באמצעות ה  - ETF SPDR Gold Shares (GLD). דרך נוספת להשקעה בזהב היא דרך רכישת מניות של חברות כריית זהב באמצעות ה ETF Market Vectors Gold Miners ETF (GDX). מניה בולטת בתחום זה הינה Barrick Gold Corporation (ABX.TO) שנסחרת בבורסה בטורונטו והינה בעלת שווי שוק של 21.45 מיליארד דולר. מתחילת השנה עלה שוויה של המניה ב 80.20%.

להורדת הכתבה לחץ כאן >>

 מספרים עגולים או שמסתיימים באגורות? הפסיכולוגיה תכריע>> ד"ר אביחי שניר, כלכלן בכיר בקבוצת אינפיניטי, 29.3.16



  הטוב, הרע והמשקיען>> בדיקת התשואות שהשיגו פרופילים של משקיעים ב-16 השנים שמאז שנת 2000 מגלה לא רק שאי אפשר לתזמן את השוק-אלא גם שממש לא שווה לנסות >> ערן צחי, אנליסט בכיר, 28.3.16:

בראשית השנה כששווקי העולם דהרו מטה והפאניקה אחזה במשקיעים, מומחי ההשקעות התווכחו בינם לבין עצמם בשאלה האם שנת 2016 תסתיים בירידות או בעליות. מבלי לנסות להתנבא או לנחש את התשובה ניתן לומר בפה מלא,  כי בשלב מוקדם זה של השנה מספיק להביט בעובדות שמדברות בעד עצמן: גל המימושים שפקד את השווקים הפיננסים בתחילת השנה נרגע לעת עתה.

מהגרף המצורף מטה ניתן להתרשם, כי מי שהשקיע במדד ת"א 100 בתחילת השנה יכול כבר עכשיו, לאחר שלושה חודשים מורטי עצבים, להתחיל לנסות להירגע. הסיבה: המדד רחוק רק ב-2.7% מהרמה בה שהה בראשית השנה וזאת לאחר שהשיל מערכו כ-10.4% בשיא. ההיפוך המהיר והחד, יש לומר, בסנטימנט יצר הזדמנות למשקיע קר הרוח לרכוש את המדד בשפל אליו הגיע ב-12 בפברואר. מאז ועד היום העיתוי המוצלח הניב לאותו משקיע "דמיוני" תשואה פנטסטית בשיעור של 8.4%. לא רק בבורסה הישראלית כך היה, מי שהשקיע במדד קאק הגרמני עבר חוויה דומה, אולם מטלטלת הרבה יותר. שכן הירידה בחודש וחצי הראשון של השנה הסתכמה לכ-16% ואילו התיקון מנקודת השפל ועד היום מסתכם בכ-13.7%.

יש לומר, שתמונת השווקים המתגבשת בשנה האחרונה די ברורה: סטיות התקן הגבוהות בטווחי זמן כל כך קצרים מבליטות את השוני בין ביצועי הפעילים בשווקים הפיננסים. הדוגמא הספציפית שלהן מציגה שני משקיעים, האחד מורווח בעוד שהשני מופסד ("על הנייר" בהנחה שהם לא מימשו) וזאת כאמור בשל סיבה אחת ברורה  - עיתוי ההשקעה. חודש הבדל ייצר פער אדיר בין שווי תיקי ההשקעות של השניים.

האם לעיתוי יש משקל כל כך מכריע על ביצועי תיקי ההשקעות לאורך זמן? האם תזמון השווקים הוא שם המשחק? האם אפשר לומר שהוא זה שעושה את ההבדל בין משקיע טוב לבין משקיע כושל? האם המנטרה המפורסמת של המשקיע האגדי וורן באפט "תקנו מניות כשיש דם ברחובות" אכן מוכיחה עצמה כנכונה לאורך זמן?

כדי לענות על שאלה זו מחלקת המחקר של אינפיניטי ערכה בדיקה מקיפה של הנושא. לצורך הבדיקה בחרנו בשלושה טיפוסי משקיעים שונים אשר פעלו על פי תקנון מוסכם: כל אחד מהמשקיעים נדרש להשקיע במשך 16 השנים האחרונות, (בין שנת 2000 ועד היום) סכום כולל של 16,000 ₪, כאשר בכל שנה קלנדרית הוא יכול להשקיע בדיוק 1,000 ₪ מתוך סכום זה. 

המשקיע הראשון לצורך העניין היה משקיע בעל מגע ידי זהב. במשך 16 השנים החולפות הצליח באופן עקבי ולא מוסבר לקנות את מדד ת"א 100 בכל שנה ושנה בנקודת השפל בו שהה. במילים אחרות משקיע זה פעל על פי המנטרה של וורן באפט המוזכרת מעלה וקנה את מדד ת"א 100 כשרבים וטובים ברחו מהבורסה ובכך הורידו את שערי המניות בחדות.

המשקיע השני הוא, איך לומר, תמונת הראי של המשקיע הראשון, ומשכך הוא רכש את מדד ת"א 100 בשערים הגבוהים ביותר בהם שהה בכל אחת מהשנים שבמדגם. משקיע זה למעשה מייצג את התנהלות הציבור הרחב, אשר בדר"כ מצטרף אחרון ל"חגיגת" העליות בבורסות, שלאחריהן מגיעות הירידות החדות ואיתם ההפסדים הצורמים.

המשקיע השלישי והאחרון בניסוי זה התבקש לרכוש את מדד ת"א 100 בתחילת כל שנה קלנדרית בסכום של 1,000 ₪. משקיע זה למעשה מייצג את הטיפוס איתו רבים וטובים יכולים להזדהות, מתוך ההבנה העמוקה וההשלמה, כי את השווקים לא ניתן לתזמן גם אם מאוד רוצים.

התוצאה המפתיעה של ניסיון זה חושפת, כי בסופו של דבר שלושת המשקיעים השיגו תשואה מצטברת לא מאוד שונה אחת מהשניה. המשקיע בעל "מגע הזהב", רשם תשואה מצטברת, בתום 16 השנים, של 214% על סכום ההשקעה המקורי (16 אלף ₪). המשקיע "הכושל" רשם תשואה מצטברת של 152% על סכום ההשקעה המקורי, ואילו המשקיע השלישי, הלא מתיימר, אשר פעל באופן נחוש ועקבי ורכש את מדד ת"א בתחילת כל שנה קלנדרית בסכום של 1,000 ₪ סיים את תקופת הההשקעות בת 16 השנים בתשואה של 182%.

למעשה, אם נחלק את התשואה המצטברת על פני 16 שנים, נגלה כי התשואה השנתית הממוצעת (חשבונית) של השלושה כמעט ולא שונה. המשקיע בר המזל בעל מגע הזהב רשם תשואה שנתית ממוצעת בשיעור של 13%, המשקיע הכושל, ביש המזל השיטתי, הסתפק בתשואה שנתית ממוצעת של 9%, ואילו המשקיע "המשקיען" שקנה בראש חודש של כל תחילת שנה, התמקדם במקום טוב באמצע, עם תשואה שנתית ממוצעת בסך של 11%. 

שורה תחתונה: המשקיע המיליארד ג'ורג' סורס נשאל בעבר כיצד הפך לעשיר מופלג ותשובתו היתה "הסיבה היחידה שאני עשיר היא בגלל שאני יודע מתי אני טועה. בעצם שרדתי על ידי הכרת הטעויות שלי". אם יש מה לקחת מההציטוט הזה, הוא שאין לטעות במחשבה או הציפייה שניתן לתזמן את השווקים. גם אם עדיין מישהו מהקוראים חושב שניתן לתזמן כניסה ויציאה מהשקעות, הבדיקה שביצענו, הינה הוכחה חותכת, "שחור על גבי אקסל", כי מאמץ זה אינו משתלם לאורך שנים, שכן פערי התשואות בין שלושת מצבי העולם, לא ממש גדולים. הפער בין תיק ההשקעות של "המשקיען" ובין תיק ההשקעות האוטופי, הינו 2% בשנה בסה"כ.

אחד הכללים החשובים שעשויים להוביל להצלחה בעולם ההשקעות, בתנאי חוסר וודאות, הוא לייצר אסטרטגיה ברורה ופשוטה, שקל לך להסביר אותה לעצמך ולאחרים, זאת לצד: עקביות, התמדה ונחישות.

להורדת הכתבה לחץ כאן >>

Page 1 of 29  > >>

תקשורת ופרסום שוק ההון
כניסה לחדר הפרטי שלי
לקביעת פגישה אישית עם מומחה אינפיניטי
מחקר ומידע
חינוך פיננסי TV
אינפיניטי דיגיטלי
לוח ארועים כלכליים
תגובה למידד המחירים לצרכן
ריבית בנק ישראל
אינפיניטי תקשורת ופרסום