עיתונות מקצועית - אינפיניטי

עיתונות מקצועית

מוצגים לעיונכם מקבץ מאמרים, ראיונות ופרסומים בעיתונות הכלכלית, המקצועית ובמגזינים מקצועיים, בתחומי מאקרו כלכלה, שווק ההון המקומי, שוק ההון העולמי, פסיכולוגיה של משקיעים ועוד.

 חן יצחק, אנליסטית, קבוצת ההשקעות אינפיניטי (15.2.17) 

שוק קמעונאות המזון בישראל עבר בשנת 2016 טלטלה בעקבות קריסת רשת מגה ומכירתה לרשת יינות ביתן. הרשתות הגדולות נהנו מיציאתה של שחקנית משמעותית מהשוק. קריסת מגה, השחקנית השנייה בגודלה בשוק, אפשרה למרבית הרשתות לשפר את התוצאות הכספיות.

בסיכום תשעת החודשים הראשונים של 2016, רשת ויקטורי רשמה עלייה של 46% בהכנסות על רקע רכישת 11 סניפים של מגה, ושיעור הרווח הגולמי עלה לכ-30%. יינות ביתן הפכה לרשת השנייה בגודלה מבחינת מספר סניפים (200) אחרי שופרסל (271). רוב רשתות השיווק המובילות סיימו את תשעת החודשים הראשונים של 2016 עם גידול בהכנסות.

בשנת 2016 מניית ויקטורי עלתה בכ-35% בהשוואה למניית שופרסל שעלתה בכ- 24% טיב טעם עלתה בכ-7% ורמי לוי ירד בכ-11%. לשופרסל תשואת דיבידנד ממוצעת של 3.9% ב-12 חודשים האחרונים, אחריה רמי לוי עם תשואת דיבידנד של 2.71%, ויקטורי עם 2.35% וטיב טעם עם תשואה של 1.24%.

בשנה האחרונה, הנתונים הכלכליים בישראל מצביעים על שיפור במצב המשק וכתוצאה מכך חלה עליה בפעילותן של חברות מקומיות. שיעור אבטלה נמוך, צמיחה גבוה וריבית אפסית מעודדים את הצרכן הישראלי לצרוך יותר. לפי סקירת DUN'S 100  רשתות השיווק הגדולות בישראל מכניסות יחד כ-27 מיליארד ₪ ומעסיקות כ-34 אלף עובדים.

נתוני המשק תומכים בהמשך העלאת השכר של העובדים. שכר המינימום צפוי לעלות בשנת 2018 ל-5,300 ₪, משכר של 4,825 ₪ בשנת 2016, עליה מצטברת של כ-10%. מרבית מעובדי רשתות השיווק, עובדים בשכר מינימום ולכן העלאה בשכר פוגעת ברשתות. עלייה כפויה של עלויות המעסיק גורמת לו לפטר עובדים או לגלגל את העלייה על הצרכנים ע"י עליית המחירים. ברשת רמי לוי המעסיקה כ-5,000 עובדים, מעריכים כי העלייה בשכר המינימום עלולה לגרום לגידול בהוצאות בשנים 2016-2018 בסכום כולל של כ- 30.8 מיליון ₪. לעומת זאת, ברשת שופרסל המונה כ- 12,700 עובדים, מעריכים כי התוספת בהוצאות השכר של החברה לשנים אלו תסתכם בכ- 275 מיליון ₪. ברשת שופרסל, מוצבות קופות אוטומטיות המאפשרות לצרכן להעביר את הפריטים ולשלם באופן עצמאי, מה שמקטין את מספר העובדים בסניף ומקטין את ההוצאות הנהלה וכלליות של החברה.

רשתות השיווק צריכות להתאים את עצמם לשינויים המתרחשים בענף. בשנים האחרונות ניכרת תופעת ריבוי שטחי מסחר שעלולה להוביל להתחדשות מלחמת מחירים בין הרשתות. בנוסף, הענף חווה שינוי בהעדפות וטעמים של הצרכנים. סל הקניות של הצרכן התאפיין לאורך השנים בצמצום מוצרי צריכה שנחשבים לפחות בריאים ומעבר למוצרים בריאים יותר. הצרכנים הקטינו את רשימת הקניות במכולות השכונתיות לטובת סופרמרקטים, זאת לצד התעצמות המעבר לרכישות באונליין וכדומה.

שוק המזון בישראל כיום הוא השוק המקוון הגדול ביותר בישראל. לפי סקר שערכה TASC נתח השוק המקוון מסך שוק המזון, עומד על 3% נכון לסוף שנת 2015 והוא צפוי להתפתח בשנים הקרובות ולהגיע לכ-8% תוך חמש שנים. בהשוואה בינלאומית, ישראל מהווה אחוז ממוצע בהשוואה לארה"ב (2%), בריטניה (6%), גרמניה (1%) וצרפת (3%).

אחרי שופרסל, רמי לוי ויינות ביתן, רשת ויקטורי השיקה אתר אונליין בתחילת השנה בכדי להגדיל את המכירות. נכון לעכשיו, רשת שופרסל שולטת בשוק האונליין והיא מחזיקה 70% מהשוק שמכניס כמיליארד ₪ בשנה. המכירות באתרים מקוונים מאפשר לחברות להרחיב את קהל הצרכנים שלהם ולהגיע ללקוחות שאינם נגישים לסניפי הרשת.

הצרכן הישראלי מודע ורגיש יותר למחיר. האינטרנט מאפשר לצרכן נגישות קלה יותר למידע (השוואת מחירים), זאת לצד נגישות פיזית לסניפים מתחרים הנמצאים באותו איזור, כך מתאפשר ללקוח לבחור את הסניף הזול ביותר לטעמו.

הרשתות מתמודדות עם התופעה על ידי הרחבת המותג הפרטי, אשר מאפשר אלטרנטיבה זולה יותר מהמותגים המובילים בכ-20% בממוצע. כך למשל שיעור המכירות של המותג הפרטי בשופרסל מכלל המכירות הקמעונאיות נכון ל- 30.9.16 עלה ל-19%, מ-11.5% בסוף שנת 2014.

לפני כחצי שנה, השיקה שופרסל את "שופרסל baby " (תרכובות מזון לתינוקות), המייצרת תחרות בזירת המחיר בקטגוריה. מרבית החברות הגדולות עובדות גם הן כעת על הרחבה של המותג הפרטי וכניסה לקטגוריות חדשות. ברשת רמי לוי, המותג כולל כ-600 מותגים בכל קטגוריות המסחר.

שוק קמעונאות המזון צפוי לחזור לאיזון יחסי לאחר קריסת מגה והמחירים כנראה לא ירדו למרות התחרות הקיימת בענף. החברות ממשיכות לפעול לשיפור הרווחיות על ידי הרחבת היבוא שיוזיל מחירים, פיתוח המותג הפרטי, צמצום שטחי מסחר וכדומה. רשתות השיווק משתנות לאורך השנים מחנות של מוצרי מזון, לסופרמרקט שמציע מוצרים נוספים כמו מוצרי חשמל, ביגוד ומכשירים סלולריים. המשך מגמה זו תאפשר לרשתות ליהנות מסל קניות ורווחיות טובה יותר.

פרד ריינגלאס  |  מנהל השקעות, קבוצת ההשקעות אינפיניטי

שוק התרופות ברחבי העולם צפוי לצמוח מטריליון דולר בשנת 2016 ל- 1.3 טריליון דולר בשנת 2021, שוק זה מציג גידול בצמיחה שנתית של 4.9%.

כדי להסביר את המגמה החיובית לשנים הבאות ניתן להתייחס לשינוים דמוגרפיים עולמיים ביחד עם גידול בהוצאות הממשלתיות על בריאות וצמיחה בהוצאות מחקר ופיתוח, במטרה להשיג טיפולים אפקטיביים יותר. בנוסף לכך, על פי דו"ח של IMS (International Medicine Studies) בשנת 2018 תרופות גנריות צפויות להוות 52% מסך ההוצאות בסקטור הפארמה העולמי, לעומת 35% עבור תרופות ממותגות.

בעולם, מכירות תרופות גנריות צפויות לגדול מ 267 מיליארד דולר בשנת 2013 ל 442 מיליארד דולר בשנת 2017, שיעור גידול שנתי של 10.6%.

שוק התרופות הגנריות עבר התרחבות מהירה ב 30 שנים האחרונות והוא מאופיין בשיעורי צמיחה שנתיים גבוהים, בהשוואה לשיעורי צמיחה בחברות תרופות המקור. הגידול בפעילות של חברות התרופות הגנריות נובע בעיקר מאיבוד פטנט על תרופות מובילות על ידי חברות המקור המאפשר תחרות.

בארה"ב, השוק הגדול ביותר בענף התרופות הגנריות, מספר אישורי התרופות הגיע לשיא בשנת 2015, בשל תכנית חדשה שנועדה לזרז אישורים. בשנים האחרונות חלה עלייה ברכישות ומיזוגים של חברות בענף, מה שצמצם את התחרות והוביל לעליית מחירים.

בסוף שנת 2016, 88% מסך המרשמים שניתנו למטופלים בארה"ב היו של תרופות גנריות, כשלקראת 2020 השיעור צפוי לעלות ל- 92% מסך המרשמים.

בעשור האחרון התרופות הגנריות חסכו למערכת הבריאותית האמריקאית 1.46 טריליון דולר, כאשר בשנת 2015 בלבד נחסכו 227 מיליארד דולר.

מבין כלל חברות הגנריקה, טבע  הינה החברה המובילה הן בהיקף ההכנסות והן בשווי שוק. האיום הנוכחי על החברה הינו התחרות על תרופת המקור המובילה שלה, קופקסון במינון 40 מיליגרם.

בשנת 2016, מכירות תרופת הקופקסון (במינון 20 ו-40 מיליגרם), היוו כ-19% מסך ההכנסות וכ-30% מהרווח התפעולי. בתאריך 30 לינואר 2017 בית המשפט בארה"ב קבע כי ארבעה מתוך חמישה פטנטים המגנים על התרופה אינם תקפים. בחודש פברואר 2017, צפוי להתקיים משפט נוסף אשר יקבע האם שתי החברות המתחרות תהינה רשאיות לשווק את התרופה.

לפי הערכות החברה, כניסת שתי המתחרות לשוק תגרע מסך הכנסותיה של טבע, כמיליארד דולר בשנת 2017. 

במהלך שנת 2016 טבע השלימה את רכישת אקטוויס תמורת 40.5 מיליארד דולר, ובעקבות כך החוב של החברה עלה לכ- 37 מיליארד דולר כששווי השוק עומד רק על 35 מיליארד דולר.

שיעור המינוף של טבע הגיע ל- 48%, ומדובר בשיעור מינוף גבוה ביחס לענף. כך לדוגמא המינוף של מיילן הינו 44%, זה של פריגו הינו 31% וזה של פייזר הינו  18%.

מכפיל חוב נטו ל- EBITDA עומד על כ- 4.8. חברת דירוג אשראי מודי'ס ( (Moody'sהודיעה באופן מפורש שבמידה והיא לא תראה את טבע מתקדמת בתהליך הורדת המינוף בצורה משמעותית ב- 18 חודשים הקרובים, היא תשקול את הורדת דירוג החברה. צפי אנליסטים כי מכפיל החוב ל- EBITDA ירד לכ- 4.25 בתוך שנה.

לאור האיומים הקיימים על טבע, החברה נסחרת במכפיל נמוך ביחס למתחרות בענף. מכפיל הרווח הצפוי לסוף שנת 2017 עומד על 7.08 בהשוואה ל 10.44 של פריגו ו- 7.15 של מיילן. ככל שהמכפיל נמוך יותר החברה נחשבת זולה ביחס לרווחיה.

שם חברה

מכפיל רווח עתידי (12 חודשים)

טבע

7.08

מיילן

7.15

פריגו

10.44

פייזר

12.06

מארק

16.01

ג'ונסון & ג'ונסון

15.95

טבע נסחרת כעת במחיר של כ- 34.7 דולר, כשבשיא הגיעה למחיר של 72 דולר ביולי 2015, ירידה למעלה מ-50% מהשיא.

בשל האיומים הרגולטורים בארה"ב, החברות הגלובליות הפועלות בתחום ספגו ירידות  מחירים בתקופה האחרונה. מניית טבע רשמה ביצועים גרועים יותר מהמתחרות, ובהשוואה למדד

MSCI WORLD PHARMA , אשר ירד רק בכ- 12% בשנה האחרונה.

גם בישראל, מניית טבע ביחד עם פריגו ומיילן, רשמה את הביצועים הגרועים ביותר במדד ת"א 25 , כאשר ירדה בכ- 46% בשנה האחרונה. בנטרול מניות הפארמה, מדד ת"א 25 היה נותר ללא שינוי לעומת ירידה של 3.5% בפועל.

חברות הפרמצבטיקה והסקטור הגנרי בפרט נמצאים ברמות מכפילים נמוכות לאחר שהגיעו למחירי שפל בעקבות שחיקת מחירים, תחרות חריפה בשנתיים האחרונות, מעט השקות חדשות, איומים רגולטורים וכדומה.

להערכתנו, לא צפויה המשך הרעה בסביבה העסקית של חברות הגנריקה, בין היתר עקב כוונת הממשל להגביר את קצב האישורים של ה- FDA, וככל הנראה הן לא תהיינה במוקד הרפורמות הבאות בתחום התרופות. רמת המכפילים הנוכחית של מניות הפארמה מהוות הזדמנות כניסה לטווח הארוך, וזאת לצד המשך ביקושים לתרופות הגנריות עלייה בתוחלת החיים.

 

ד"ר אביחי שניר- כלכלן בכיר במחלקת המחקר של קבוצת ההשקעות אינפיניטי ומרצה במכללת נתניה.  

לעיתים, צריך זמן כדי להעריך את השפעתם של אירועים שונים. ג'ואו אנלאי, ממייסדי סין הקומוניסטית וראש ממשלתה הראשון, צוטט כמי שאמר בשנת 1972 שעדיין מוקדם מדי להעריך את השפעתה של המהפכה הצרפתית, שהתרחשה כ-200 שנים קודם לכן. עם זאת, כיום, אפשר כבר להתחיל ללמוד איך השפיע חרם הקוטג' שפתח את המהפכה החברתית בישראל, וזאת אחרי חמש וחצי שנים בלבד.

למרות הדימוי הציבורי, למחאה היו מספר הישגים. מתרשים 1, המראה את מחירו הממוצע של הקוטג' מ- 2006 ועד סוף 2016, ניתן לראות כי משנת 2006, במהלכה הסיר שר האוצר הירשנזון את הפיקוח על מוצרי חלב, ועד אמצע שנת 2011 (תחילת המחאה החברתית), נרשמה עלייה של למעלה מ- 40% במחירי הקוטג'.  מדובר בקצב דומה לקצב עליית מחירי הדירות בשנים האחרונות, דבר שיכול להסביר למה חלק ניכר מהציבור היה מוכן להפסיק לקנות קוטג'.

באמצע יוני 2011 התפרסמה הקריאה לחרם על קוטג' בפייסבוק, ותוך זמן קצר מאד היא תפסה תאוצה. המשווקים, ואחריהם היצרנים, הגיבו, המחירים ירדו באופן חד, ועד היום הם שומרים על יציבות.

כדי להבין יותר לעומק את השפעת המחאה, החוקרים הנדל, לאך ושפיגל אספו נתונים על המחירים והכמויות של קוטג' וגבינה לבנה, שנמכרו בלמעלה מאלף נקודות מכירה, ביניהן סופרמרקטים, מכולות, חנויות נוחות ומינימרקטים בארץ. באמצעות הנתונים שנאספו, הם ניתחו את התפתחות המחירים והכמויות הנרכשות של הקוטג' בכל אזור. הם מצאו שסופרמרקטים, השייכים לרשתות הגדולות, היו הראשונים להגיב, עם פרוץ המחאה באמצע 2011, בהוזלת מחירים של למעלה מ-30%.

לעומת זאת, בסופרמרקטים שאינם שייכים לרשתות הגדולות, המחירים ירדו בכ- 15%, ואילו המכולות, חנויות הנוחות והמינימרקטים לא יכלו להרשות לעצמם להוזיל את המחיר. לכן, הם היו הנפגעים העיקריים מהמחאה, ובעוד שהרשתות הגדולות ייצרו רעש תקשורתי סביב הוזלת מחירי הקוטג' והצליחו למשוך אליהן לקוחות,  בחנויות הקטנות המחירים של הקוטג' נשארו גבוהים למשך מספר שבועות נוספים, והן שילמו בירידה חדה ברווחים. כשתנובה ושאר היצרנים הורידו את המחירים למשווקים, גם החנויות הקטנות יותר הורידו מחירים, ורק אז מכירותיהן חזרו לרמה שאיפיינה אותן בעבר.

העמודות בתרשים 2 מתארות את כמות יחידות הקוטג' שנמכרה בכל שבוע בכלל נקודות המכירה. הקו האדום מייצג את מועד תחילת המחאה. כאשר המחאה התחילה, היתה ירידה קטנה במכירות, וכמעט כולה הייתה בחנויות הקטנות, המהוות בסך הכל כ-10% אחוזים ממוקדי מכירות הקוטג'. המשווקים הגיבו, כאמור, בהוזלת מחירים, ולמרות שמחיר הקוטג' ירד רק ל- 5.5 ש"ח ולא ל- 5 ש"ח כפי שדרשו מארגני המחאה, שבועיים לאחר פרוץ המחאה היקף מכירות הקוטג' היה גבוה יותר מאשר לפני המחאה.

בכל זאת, למרות העלייה בהיקף המכירות, העלות של המחאה ליצרנים ולמשווקים היתה גבוהה, כי המחירים היו נמוכים יותר בכ- 24%, בממוצע, בהשוואה לתקופה שלפני המחאה. בנוסף, השפעת הוזלת המחירים על הכמות היתה נמוכה מהציפיות. למעשה, אם בוחנים את הביקוש של הצרכנים לקוטג' טרום המחאה, ניתן לראות שהביקוש מייד לאחר פרוץ המחאה היה נמוך בכ-30% מכפי שניתן היה לצפות, והשפעת המחאה נעלמה רק בסוף יולי 2011.

חשוב לציין, כי המחאה היתה במידה רבה מחאת אינטרנט. היא הובלה על ידי אנשים שהיו פעילים ברשתות החברתיות, ובסופו של דבר, הם גם אלו שהרוויחו ממנה יותר מאחרים.

תרשים 3 מדגים זאת: אפשר לראות שהירידה במכירות הורגשה בתל-אביב הרבה יותר מאשר בערים אחרות בארץ.  כמו כן, באזורים של אוכלוסיה חרדית ובאיזורים של אוכלוסיה מבוגרת, לדוגמא, המחאה כלל לא הורגשה. לכן, לא מפתיע שבאזורים שבהם הגישה לאינטרנט ולרשתות החברתיות נפוצה יותר, גם הירידה במחירים היתה, יחסית, חזקה יותר.

הדבר המעניין הוא שלמרות כל השיח על הרחבת המחאה למוצרים נוספים, דווקא נרשמה עליית מחירים במוצרי חלב אחרים באותה תקופה והמכירות שלהם לא הושפעו. לשם המחשה, כמות יחידות הגבינה הלבנה שנמכרה בתקופה המחאה, היתה גבוהה משמעותית מאשר טרום המחאה.

מה הן ההשלכות הנוספות של מחאת הקוטג'? כל הסימנים מראים שבעקבות המחאה, התגברה נכונות הצרכנים לבדוק מחירים, ולרכוש את המוצר הזול בקטגוריה. עם זאת, יש לציין כי הגמישות לרכוש מוצרים תחליפיים, עדיין נמוכה מזו הקיימת במדינות עם תרבות צרכנית מפותחת. נראה, שהמחאה גרמה ליצרנים להבין את כוחה של הרשת החברתית ויכולתו של הצרכן להשפיע באמצעותה, היא לא פחות משמעותית מכל הוועדות לנושא יוקר המחייה.

ד"ר אביחי שניר- כלכלן בכיר במחלקת המחקר של קבוצת ההשקעות אינפיניטי ומרצה במכללת נתניה.  

במחזה "מעגל הגיר הקווקזי", המחזאי ברכט מציג את השופט הכפרי אצדק, שמכריז בתחילת כל משפט: "אני לוקח". הוא מקבל החלטות לאחר שהוא לוקח מתנות, אבל ההחלטות הן לא בהכרח לטובת מי שהעניק לו את המתנה.

כדי לבחון  את היחס של אנשים למתנות וכיצד המתנות משפיעות על קבלת ההחלטות שלהם, ערכו שני חוקרים ניסוי פשוט.  שניים מהמשתתפים בניסוי קיבלו את תפקיד ה"יצרנים". כל "יצרן" מכר הגרלה שבאמצעותה היה ניתן לזכות בכסף. תפקידו של המשתתף השלישי היה לקבל את ההחלטות. למעשה, הוא היה בוחר עבור המשתתף הרביעי באיזו הגרלה להשתתף, ותמורת בחירתו היה מקבל כסף. המשתתף הרביעי קיבל תשלום בהתאם לתוצאות ההגרלה שבחר עבורו המשתתף השלישי.

בחלק מהמקרים, ההגרלה של יצרן א' היתה עדיפה: היה ניתן לזכות באמצעותה בפרסים גבוהים יותר מאלו שהוצעו בהגרלה של יצרן ב'. בחלק מהמקרים ההגרלות היו דומות מבחינת הפרס הצפוי, ובשאר המקרים ההגרלה של יצרן ב' היתה טובה יותר מזו של יצרן א'.

החלק המעניין היה שאחד היצרנים יכול היה לשלוח מתנה למקבל ההחלטות. היצרן היה צריך לשלוח את הסכום, לפני שמקבל ההחלטות קיבל את ההחלטה שלו, ולא היתה לו כל דרך לדעת האם הסכום ששלח ישפיע על ההחלטה שתתקבל. מקבל ההחלטות ידע מי מהיצרנים יכול לשלוח לו את הכסף והוא ידע האם הכסף נשלח. כל המשחקים היו חד פעמיים ואנונימיים, כך שהשחקנים לא ידעו את זהות השחקנים האחרים והם ידעו שלמשחק לא יהיה המשך.

לכאורה, בתנאים הללו, להענקת המתנות לא אמורה להיות כל השפעה. מקבל ההחלטות יודע שהוא לא יקבל מתנות נוספות ולכן, בדיוק כמו לשופט אצדק, העובדה שהוא קיבל (או לא קיבל) מתנה לא צריכה להפריע לו בעת קבלת החלטה. משום כך, ליצרן לא אמורה להיות סיבה לשלוח את המתנה.

תחילה, החוקרים  ביצעו את הניסוי ללא  אפשרות לחלוקת מתנות. תרשים 1 מראה את אחוז מקבלי ההחלטות שבחרו את ההגרלה של היצרן הראשון. אפשר לראות שכאשר לא היו מתנות, מקבלי ההחלטות העדיפו כמעט תמיד את ההגרלה  הטובה יותר. כלומר, כאשר לא היו מתנות, מקבלי ההחלטות היו חסרי פניות.

לאחר מכן, ביצעו החוקרים שוב את הניסוי, אך הפעם עם אפשרות לחלוקת מתנות.  תוצאות הניסוי היו שונות. ראשית, למרות שלכאורה המתנות לא היו אמורות להשפיע על קבלת ההחלטות, למעלה מ- 70 אחוזים מהיצרנים שיכלו לשלוח מתנות עשו זאת.  כלומר, היצרנים   העריכו שחלוקת מתנה תשפיע על הבחירה ותביא להם תועלת. תרשים 2 מראה שהם אכן צדקו. העמודות הכחולות בתרשים מראות את אחוז מקבלי ההחלטות שבחרו בהגרלת היצרן כאשר הוא שלח מתנה, והעמודות האדומות בתרשים מראות את אחוז מקבלי ההחלטות שבחרו  ביצרן כאשר הוא לא שלח מתנה.

התוצאות מראות שכאשר יצרן א' שלח מתנה, כ- 50% ממקבלי ההחלטות בחרו בהגרלה שלו, גם כשהיה ברור להם לחלוטין שהיא פחות טובה מההגרלה של יצרן ב'. לעומת זאת, יצרנים שלא שלחו מתנה "נענשו" בחומרה: כמעט מחצית ממקבלי ההחלטות לא בחרו במוצר שלהם, גם כשהיה להם ברור שהוא עדיף על המוצר האחר. מי שסבל מכך היו השחקנים שההגרלות נבחרו בשבילם. ברגע שמקבלי ההחלטות קיבלו מתנות, השחקנים שההגרלות נבחרו בשבילם קיבלו את ההגרלה הפחות טובה ביותר ממחצית מהמקרים.

כדי לבדוק האם ניתן לשנות את התוצאות באמצעות גילוי נאות, החוקרים חזרו על הניסוי בשינוי קל. הפעם, המשתתף שהמתנה נבחרה עבורו ידע האם מקבל ההחלטות קיבל מתנה, ממי הוא קיבל אותה, ומה היתה ההגרלה שנבחרה. באופן לא מפתיע, זה לא שינה דבר. מי שציפה שהבושה תגרום למקבלי ההחלטות לשנות את התנהגותם, התבדה.

תוצאות הניסוי מראות שגם כשמדובר במתנה חד פעמית, היא עשויה להשפיע על מקבל ההחלטה. גודל המתנות אינו חשוב במיוחד: החוקרים מצאו שמתנות גדולות במיוחד לא השפיעו על קבלת ההחלטות יותר מאשר מתנות בינוניות. בנוסף, התוצאות מראות שמקבלי ההחלטות היו מודעים לכך שהמתנה נועדה להשפיע על החלטתם, אך חשבו שההשפעה לא היתה חזקה. כלומר, ברגע שאנחנו מקבלים (או לא מקבלים) מתנה, החלטותינו מושפעות מכך. אך, עם זאת, אנחנו משוכנעים  שלמתנות אין השפעה חזקה על תהליך קבלת ההחלטות שלנו.

כנראה ששופטים כמו אצדק, לוקחים את המתנה , אך עדיין עושים את המעשה הנכון ולא מושפעים מקבלתה הם מחזה נדיר או קיימים בעיקר במחזות. 

 

 

 

אפשרויות החיסכון הפנסיוני לעצמאים ובעלי עסקים קטנים, רו"ח אמיר איל בתכנית "עצמאי בשטח" עם ליאת רון ורועי כהן 31.01.17 ברדיו 102FM,   להאזנה לחץ כאן 

מזה תקופה ארוכה נסחרים מכפילי ההון של הבנקים בישראל מתחת להון העצמי שלהם, כלומר השוק מתמחר את שווי הפעילות והנכסים של הבנקים בשווי נמוך מההון העצמי של הבנקים בספרים.

בשנה האחרונה חל שיפור בביצועי הבנקים כתוצאה ממספר גורמים עיקריים: המשך התייעלות באמצעות צמצום סניפים, הקטנת מצבת כוח אדם ומיזוג חטיבות, גידול גבוה בביקוש למשכנתאות והתייקרות הריביות בכל המסלולים, הקטנת הפרשה לחובות מסופקים, גידול בצריכה הפרטית ושיא בייבוא רכבים שהוביל לגידול באשראי הצרכני.

המדד המשולב המתפרסם מדי חודש ומבטא את מצב המשק, רשם ב- 11 החודשים הראשונים של השנה עלייה של 3.33%. זאת, בהמשך לעלייה של 3% בשנת 2015.

מניות הבנקים נחשבו מאז ומתמיד לברומטר של מצב הכלכלה. במצב של צמיחה, הבנקים מספקים אשראי גבוה יותר. כך, במצב של היום, בו הצמיחה הפרטית עולה והאבטלה בשפל, האשראי למשקי הבית גדל ואתו המשכנתאות. העלייה בביקוש למשכנתאות הובילה לעלייה בריביות ולהקשחת התנאים של הבנקים למתן הלוואות. הבנקים כבר לא נלחמים על כל משכנתא ומתמחרים אותה בהתאם. כל אלה תורמים לשיפור במאזן הבנק ולירידה בהפרשה לחובות מסופקים.

המשק העולמי: באוקטובר האחרון, עדכנה קרן המטבע הבינלאומית את התחזית להתפתחות הצמיחה בארה"ב ואירופה ל- 1.6% ו 1.7%, לעומת 2.6% ו 2% בהתאמה.

באירופה מצב הבנקים שונה, משום שהם שזורים זה בזה וחשופים לחובות של יוון ואיטליה, שם רמות החובות המסופקים גבוהות מאוד, החשיפה של הבנקים לנכסים רעילים גבוהה, הריבית שלילית, הצמיחה יחסית נמוכה, והגידול באשראי איטי. פגיעה בכל בנק עלולה להשפיע באופן רוחבי על בנקים נוספים באותה המדינה ובגוש כולו. כך, למשל מונטה פסקי, הבנק הוותיק בעולם ובין הגדולים באיטליה,  נקלע למשבר עקב כמות גבוהה של נכסים רעילים וחוסר תזרים, ביקש להמיר אג"ח ולהנפיק הון בסך 5 מיליארד אירו בדצמבר האחרון. מאחר וההנפקה נכשלה, הבנק ינסה לגייס סכום גבוה יותר בגובה 15 מיליארד אירו בערבות ממשלת איטליה. הבנק המרכזי באירופה אינו מעוניין בהגדלת המינוף של איטליה, ועד לאישור המתווה המוצע, הופסק המסחר במניית הבנק ב- 23.12.2016.

הסביבה הכלכלית המאתגרת באירופה, באה לידי ביטוי בשנת 2016 בתנודתיות גבוהה במדד היורו סטוקס 600 בנקים, שעד מחצית השנה איבד 35% מערכו,  וסיים את 2016 בעלייה של 40% מאותו שפל. רמות המכפילים אמנם השתפרו, אך התשואה על ההון נמוכה מאוד ביחס לישראל.

המכפילים הממוצעים בגוש האירו 

מדינה

מכפיל ממוצע

צרפת

0.77

איטליה

0.49

בריטניה

0.745

גרמניה

0.37

 

בארה"ב מכפילי ההון הממוצעים גבוהים יותר, בעיקר בעקבות הצפי לריביות גבוהות יותר ועקום תלול יותר. מנגד, התשואה על ההון נמוכה יותר באופן יחסי. עם זאת, יש לציין שככל שההון העצמי גבוה יותר, כך קשה להשיא תשואה גבוהה על ההון.                                                                              

השוואת מכפילי הון ותשואה על ההון של הבנקים בארץ לעומת מקביליהם באירופה וארה"ב

ישראל

אירופה

ארה"ב

שם הבנק

מכפיל הון

תשואה על ההון

שם הבנק

מכפיל הון

תשואה על ההון

שם הבנק

מכפיל הון

תשואה על ההון

פועלים

0.91

9.16

דויטשה בנק

0.4

-3.04

בנק אוף אמריקה

0.96

6.26

לאומי

0.79

8.5

BNP

0.86

7.6

ג'יי פי מורגן

1.35

10.05

דיסקונט

0.65

5.67

HSBC

0.87

2.76

סיטי

0.8

6.44

מזרחי

1.08

9.46

לוידס

1.08

2.12

וולס פארגו

1.59

11.79

בינלאומי

0.77

9.6

           

 

השוואה של כל הפרמטרים מעידה על כך שאין סיבה מוצדקת לפערי התמחור מול הבנקים בארץ. לאור הניתוח של המצב הכלכלי ושל נתוני המאקרו העיקריים, אין ספק שהבנקים בישראל "סובלים" מתמחור נמוך מדי ביחס למקביליהם בעולם.

 

 

אם נשווה את הסביבה העסקית ונתוני המאקרו בישראל, ביחס לאלו שבאירופה וארה"ב, נגלה שהסביבה בישראל נוחה מאוד. הבנקים הישראלים בעיקרם שמרנים יותר בניהול הנכסים שלהם, מאזנם קטן יותר וגמיש, ועיקר החשיפה היא לישראל, שכיום ממוצבת טוב יותר מרוב המדינות במערב. נתוני המאקרו בישראל טובים, האבטלה נמוכה ושיעור ההשתתפות בעבודה במגמת עלייה, קצב עליית השכר מתעצם מעלייה של  5% לקצב של 7% שנתי, וקצב גידול האשראי גבוה. לישראל עודף חזק ויציב במאזן התשלומים, שמביא למטבע חזק, צמיחה גבוהה יחסית ל OECD, יתרות מט"ח גבוהות ותגליות גז שמשנות את מפת ההכנסות ואת המצב הגיאופוליטי לשנים הבאות.  בנוסף, "נהנים" העסקים החשופים לישראל מגידול דמוגרפי גבוה ויציב, שכמעט ואינו קיים בעולם המערבי. מטבע מקומי חזק כמו שיש בישראל, אמור לספק כרית של תמיכה ויציבות, ולהפחית מהפרמיה שדורשים משקיעי חוץ. גם לסביבת האינפלציה יש השפעה משמעותית על הבנקים, שכן הבנקים מחזיקים בעודף נכסים צמודים בהיקף של עד 30 מיליארד ₪, ולאחר 3 שנים של אינפלציה שלילית, הצפי של האנליסטים בשוק לשנת 2017 הוא לאינפלציה שנעה בין 0.4% בגבול התחתון ל- 1% בגבול העליון, כאשר תחזית בנק ישראל היא לאינפלציה של 1%.

לאור התמונה המצטיירת, רמות המחירים בהן נסחרים הבנקים, ובפרט לאור מכפילי ההון הנמוכים שלהם, ייתכן כי הם מהווים הזדמנות השקעה טובה מאוד, גם למשקיעים שאינם מקומיים. כאמור, רמת המכפילים של הבנקים בישראל דומה לזו באירופה, כאשר התשואה על ההון בישראל גבוהה יותר, ונתוני המאקרו טובים יותר. לכן, החשיפה לסקטור הבנקים בארץ צפויה להניב תשואה גבוהה יחסית כאשר ייסגר פער התמחור.

מכפילי ההון עלו בשיעורים ניכרים, מ- 0.5 בממוצע בימי המשבר של 2011 ל- 0.84 כיום, הם אף עדיין רחוקים משיאם בשנת 2006, אז עמדו המכפילים על שיעור של כ- 1.5. בשנה האחרונה חלה עלייה במכפילי ההון מ- 0.67  ל- 0.84 כיום, ובשנת 2016 עלו מחירי המניות בשיעור כ- 17.81%, הרבה מעבר למדד ת"א 100 שירד ב- 2.49%.

לסיכום, למרות העלייה המרשימה במדד הבנקים עדיין קיים פוטנציאל לרווח במניות הבנקים. משקיע המעונין להיחשף לסקטור הבנקים, יכול לעשות זאת ע"י החזקה של תעודות סל בנקים של חברות תעודות הסל השונות. 

 לכתוב מיסוי דירה שלישית בשבע שגיאות-ד"ר אביחי שניר כלכלן בכיר באינפיניטי לדה מרקר 

החוק למיסוי בעלי שלוש דירות ויותר נעשה יותר מעניין מרגע לרגע. לא שהוא לא היה מעניין מההתחלה — אבל ככל שהוא מתקדם, כך מתברר כיצד חוק אחד יכול להוכיח שאפשר לכתוב נוח בשבע שגיאות. 

השגיאה הראשונה היא שנראה כי גם המחוקקים לא הבינו את כוונת החוק. בגרסה הראשונה הופיע  הסבר על מטרות החוק, שלפיו שר האוצר, משה כחלון, החליט למסות את בעלי הדירות מכיוון שאין זה הוגן שהם מרוויחים מעליית שווי הדירות בלי להשקיע. לפיכך, המס הוא רק דרך צנועה להחזיר לחברה חלק מהרווחים של בעלי ההון, שרכשו דירות ונהנים מכך ששוויין עולה.

אבל בגרסה הסופית של החוק הסבר זה נעלם. מישהו דאג למחוק את מה שכתב המנסח הראשון, ולהחליף את זה בגרסה שלפיה מטרת החוק היא לעודד אנשים למכור דירות. למה זה לא הופיע כבר בנוסח הראשון? כנראה מפני שגם במשרד האוצר לא הבינו את כוונתו של השר, או שגם הם לא האמינו שהשר מטיל מס בלי שתהיה מאחוריו כל אידאולוגיה.

הטעות השנייה נוגעת אף היא למטרת הטלת המס. בדרך כלל מטילים מס משום שרוצים להשיג  מטרה תקציבית. ואולם הפעם האוצר מטיל מס בשאיפה להשיג מטרה התנהגותית. התירוץ של משרד האוצר הוא שיש עוד מקרים שבהם מטילים מס כדי לשכנע אנשים לעשות משהו. כך למשל, מטילים מס על סיגריות כדי שאנשים לא יעשנו. ההבדל הוא שאין איש — אף לא במשרד האוצר — החושב שיש משהו רע בקניית דירות. אם כך, למה להטיל מס כדי לטפל בזה?

הטעות השלישית היא לא לעשות בדיקה לגבי ישימות החוק. המחוקק חשב שאין כל בעיה טכנית  בקביעת המס כשיעור ממחיר הדירה. אבל אז התברר כי יש בעיה ואפילו בעיה גדולה: לרשות המסים אין כל יכולת לבדוק את המחיר "הנכון" של דירה. הפתרון שנמצא הוא להשתמש בנוסחה שתנסה לאמוד את מחירי הדירות על סמך פרמטרים ידועים. בניסיון הראשון נכתבה נוסחה שחישבה את המחיר הממוצע ביחס לפרמטרים האלה — אבל השגיאות היו ענקיות. אז עשו ניסיון שני והגיעו לנוסחה מסובכת יותר, שלא ברור אם היא עושה שגיאות קטנות יותר. מה שברור הוא שהנוסחה החדשה אינה מחשבת אפילו את המחיר הממוצע בהינתן הפרמטרים. כך שגם התירוץ שהמחיר שלפיו הבעלים ישלמו את המס הוא המחיר הממוצע של דירה עם הפרמטרים באזור שבו היא נמצאת — פשוט לא תופס. ככל שרשות המסים תתאמץ, אי־אפשר לעשות יש מאין. אם לא יהיו נתונים טובים יותר, השגיאות שיתקבלו לא יקטנו.

הטעות הרביעית היא שבגלל הנוסחה החוק כבר אינו משיג את מטרתו — הגדלת היצע הדירות בכל  האזורים. כל עוד רשות המסים לא תסתמך על המחירים בכל אזור ותשתמש בנוסחה, המחיר של דירות בפריפריה יוערך כגבוה מדי והמחיר של דירות במרכז כנמוך מדי. התוצאה היא שאם החוק מעודד מישהו למכור דירות, זה את מי שמחזיק דירות בפריפריה ולא את מי שמחזיק דירות במרכז.

בניסיון לתקן את העיוות, רשות המסים מנסה לבנות את הנוסחה כך שהיא תתן באופן עקבי מחירים נמוכים בפריפריה. אם זה יקרה, נראה שאף אחד כבר לא ימכור. אבל לפחות המדינה תרוויח עוד קצת מס.

טעות חמישית היא שבעלי דירות אינם יכולים לתכנן. כל עוד רשות המסים מסתמכת על נוסחה כדי  לקבוע את המחיר, היא תצטרך לעדכן את הנוסחה כל תקופה. הבעיה היא שאיש אינו יודע מתי הנוסחה תעודכן וכיצד תיראה הנוסחה החדשה. כך שאם אתם שוקלים לרכוש דירה שלישית או שכבר יש לכם כזאת, ואתם חושבים שהמס שתשלמו הוא בגובה מסוים — יכול מאוד להיות שעד שתצטרכו לשלם הנוסחה כבר תתחלף ואיש לא יטרח לספר לכם.

הטעות השישית היא שכאשר חוקקו את החוק החליטו מסיבה לא ברורה לתת לבעלי שלוש דירות  שימכרו את אחת הדירות מענק של עשרות אלפי שקלים. נראה שמישהו במשרד האוצר החליט שזה יגרום לכך שהחוק יעלה יותר מכפי שהוא יכניס, ולכן הם החליטו להכניס התניה בסעיף הזה: המענק יינתן רק למי שימכור את הדירה לרוכשי דירה ראשונה.

אם עד עכשיו החוק לא היה מסובך מספיק, מעכשיו רוכשי הדירות יצטרכו לבדוק כמה דירות יש לרוכשים — ורשות המסים תצטרך לוודא אם כל קונה שהצהיר כי אין לו דירה, אכן הצהיר אמת. כך שמעכשיו לחוקרים של רשות המסים יש עוד מטלות — ואלה שמעלימים מסים יכולים לחגוג.

הטעות השביעית היא להעביר את החוק בצורה כל כך חפוזה, מבולגנת ולא תקינה מינהלית, עד  שאפילו חברי קואליציה מודים כי היו מעדיפים לא לחוקק אותו. יצא שבמקום שזה יהיה חוק לא מעניין לגבי מס שיוטל על קבוצה קטנה של אנשים ויכניס סכום מסוים לקופת המדינה, זה נהפך להיות נושא לכותרות. כשרואים את הכותרת שלפיה ח"כ סתיו שפיר (המחנה הציוני) פונה לבג"ץ נגד מס שאמור להוציא כסף מבעלי הון, זה בהחלט נראה כמו שגיאה. אבל כשעושים כל כך הרבה שגיאות, אפילו כותרת כל כך מוזרה נהפכת לעובדה.


 

 האם 2017 תהיה שנת הקאמבק של המתכות והכרייה? לאחר עשור של ביצועי חסר מול המדדים המובילים, נסק מדד חברות המתכות והכרייה ב-2016, וישנם כמה גורמים המצביעים על כך שמגמת ההתאוששות הזו עשויה להתבסס השנה. גל ראלי, אנליסט באינפיניטי לגלובס, 10.1.2017 >> 

ענף המתכות והכרייה האמריקאי היה אחד מאבני הדרך בהיסטוריה הכלכלית של ארצות הברית עוד מימי הבהלה לזהב ועד גדולתו בימי המהפכה התעשייתית השנייה בתחילת המאה ה- 20, אז ארה"ב הייתה המפיקה הגדולה ביותר. כך למשל: בין השנים 1900 ל- 1910 ארה"ב הפיקה כ -117 מיליון טון פלדה בשנה. מלאי בהיקף זה היה מספיק לייצור של 60 מיליון רכבים.

באותה התקופה, עלויות ההפקה בארה"ב היו זולות משמעותית לעומת שאר העולם, וארה"ב הייתה הצרכנית הגדולה ביותר עקב השקעה מאסיבית בתשתיות כגון: מפעלים, גשרים, מבני מגורים, פסי רכבת, רכבים,  גורדי שחקים ועוד.

אולם, מאז סוף שנות ה-70 החלה דעיכה בתעשייה זו וירידה הדרגתית בתפוקות עקב ההתייקרות של עלויות ההפקה בארה"ב וגידול הייבוא, עקב ייצור זול יותר בשווקים מתפתחים באסיה ואפריקה.

כיום ענף זה אחראי על תעסוקה של למעלה ממיליון אמריקאים ומגלגל הכנסות בהיקף של 500 מיליארד דולר, המהווים כ-3.5% מסך התמ"ג האמריקאי.

בעשור האחרון סבל הענף מביצועי חסר אל מול המדדים המובילים. מדד חברות המתכות והכרייה ירד באופן חד מרמה של 200 הנקודות בתחילת העשור לרמה של 67 נק' בשנת 2015. עם זאת, בשנת 2016 החלה תפנית והמדד נסק למעלה והניב תשואה של כ-53% בהשוואה למדד הs&p- שעלה ב-9.5%. 

ל "בום-המתכות" הנוכחי אחראים מספר גורמים מקומיים וגלובליים:

שינוי מבני בחברות הכרייה: מ'קטר כבד'  לחברות רזות

חברות הכרייה והמתכות  היו  בעבר הרחוק 'הקטר הכבד' ואחד ממנועי הצמיחה המרכזיים באמריקה התעשייתית. הן העסיקו  מספר רב של עובדים אשר נהנו משכר גבוה ותנאים סוציאליים טובים עקב ועדי עובדים חזקים. אך מאז שנות ה-70 ובשנים האחרונות בפרט החלו החברות הנ"ל לסבול משחיקה מתמשכת בשורת ההכנסות והרווחיות עקב תחרות ופתיחת שוק הסחורות לייבוא. בנוסף,  הסכמי סחר ותהליכי גלובליזציה בינ"ל הגדילו מאוד את ייבוא הסחורות, במיוחד מסין והציפו את השוק המקומי בסחורה זולה שהוזילה משמעותית את מחירי המתכות והפלדה בעולם.

כתוצאה מכך, חברות רבות החלו לפטר עובדים, לצמצם משמעותית את היקפי הפעילות ואף לסגור את מפעלים ומכרות. דבר שבא לידי ביטוי בשווי החברות  בשוק. בנוסף, שיפורים טכנולוגים ותהליכי אוטומציה הקטינו מאוד את מספר העובדים בתעשייה, דבר שהוביל לקיטון בהוצאות החברות בעשרות מיליארדי דולרים.

התמנון הסיני מפסיק להציף: ירידה בייצוא הפלדה מסין 

 

במסגרת תכנית החומש  של הממשל הסיני שפורסמה בתחילת שנת 2016, הוחלט על מספר צעדים אשר אמורים לעצור, או לכל הפחות לצמצם משמעותית את תעשיית הפלדה הסינית, זאת עקב: "האטה בביקושים העולמיים" לפי הממשל הסיני. התוכנית כוללת בנוסף גם הגבלת התפוקה ועידוד מיזוגים   ורכישות בענף, דבר שצפוי להקטין את  תפוקת הפלדה השנתית ב-18% או בכ-150 מיליון טון במשך 
חמש שנים לעומת תפוקה של 800 מיליון טון בשנת 2016. צעד זה מגיע לאחר כמעט שני עשורים בהם החברות הסיניות מכרו פלדה ושאר מתכות במחירי היצף, תוך הרס יצרנים מקומיים בעיקר בהודו, ארה"ב ואירופה. 

 

בנוסף, הביקוש המקומי בסין לחומרי הגלם הולך וגדל נוכח התיעוש המאסיבי שעוברת סין, ובא על חשבון ייצוא למדינות מפתוחות. בגרף שלהלן ניתן לראות את הירידה בייצוא פלדה מסין לארה"ב מרמת שיא של 300,000 טון פלדה ברבעון לרמה של פחות מ-100,000 טון פלדה ברבעון האחרון של 2016 (שפל של 7 שנים!) ואת חברות הכרייה והמתכות (הקו הכחול) שעולות על רקע הירידה בייצוא מסין.

התייקרות חומרי הגלם 

בשנה האחרונה עלו מחירי חומרי הגלם בשרשרת הייצור ברוב המתכות, ביניהם בלטו עליה במחירי עופרת ברזל (22%) אלומיניום (17%) ונחושת (25%), העליות הללו מסמנות בעיקר עליה ביקושים משמעותית מצד חברות התעשייה, תשתיות ובנייה בארה"ב והתאוששות בשווקים מתעוררים בעיקר מכיוון סין והודו.

חוזרים לצמיחה: נשיא חדש, כלכלה ישנה

 האיתנות של הכלכלה האמריקאית  מהווה אף היא את הגורם המשפיע  על העליות האחרונות. מדד מנהלי הרכש למגזר היצרני נשאר יציב  ברמה של מעל 50 נק' במהלך השנה האחרונה, דבר שמעיד על מצב העסקים האיתן בארה"ב וחוזק בביקושים במגזר התעשיה האמריקאי.  לפי ההערכות, העליה בביקושים צפויה להתגבר עקב ההשקעה מאסיבית בשיפור בתשתיות בשנים הקרובות, והתאוששות ענפי הבנייה.  בנוסף, הנשיא הנבחר ה-45 של ארה"ב, דונלד טראמפ, מעורר תקווה מחודשת בקרב אנשי התעשייה האמריקאית, במיוחד בענף הפלדה והמתכות. השקפותיו בנושאים כלכליים כגון: מדיניות סחר תוקפנית, מענקים והטבות מס לחברות תעשייה מקומית והטלת מסי ייבוא על סחורות כבר גרמו לחברות בענף לעלות מעל 15% בחודשיים האחרונים. בגרף הנ"ל ניתן לראות את מדד חברות הכרייה והמתכות ב-s&p 500 אל מול מדד מנהלי הרכש בתקופת תחילת ממשל אובמה וסיומו.

למרות כל האופטימיות הנוכחית צריכים לזכור שענף זה רגיש וחשוף מאוד לשינויים מאקרו כלכליים כגון: מחירי סחורות עולמיים, שערי מטבעות ומדדים כלכליים. בנוסף, ענף זה מושפע מאוד משינויים רגולטוריים והסכמי סחר בינ"ל. יתרה מזאת, מדובר  בחברות עתירות חוב (כ-30% חוב  עקב ההשקעה הגבוהה הנדרשת בתהליך הייצור וההפקה החשיפה המרכזית לסקטור זה יכולה להתבצע דרך ETF בשם SPDR S&P Metals and Mining   סימבול (XME US)  הנסחר בבורסת ניו יורק. התעודה מכילה את 30 החברות הגדולות בתחום המתכות והכרייה בארה"ב, כאשר כמעט 50% מהחברות בETF- חשופות לתחום הפלדה ו70% מהכנסות החברות מגיעות בעיקר מהשוק האמריקאי.

לסיכום, ניתן לומר שענף זה עובר שינויים משמעותיים ומנשבת בו כעת רוח חדשה לאחר עשרות שנים בהם הצטייר כענף ההולך ונכחד מהכלכלה האמריקאית. תחזית הצמיחה לענף המתכות לשנת 2017  עומדת על 5.6%+ בארה"ב לעומת ירידה של 2%- בסין, לפי סקר שכלל 21 אנליסטים שפורסם חודש שעבר. בנוסף, העלייה במחירי חומרי הגלם העולמיים והרפורמות המתוכננות ע"י הנשיא האמריקאי הנכנס דונלד טראמפ צפויות גם הן להשפיע לטובה על הענף ולבוא לידי ביטוי בעלייה בתוצאות החברות. ואולם, יש לזכור את הסיכונים שהוזכרו לעיל והתנודתיות שקיימת בענף זה.

 

 ד"ר אביחי שניר, כלכלן בכיר באינפיניטי לוואלה, 16.12.16: 
ממוצע הציונים של תלמידי ישראל במבחני פיזה עלו בשנים האחרונות בשיעור מזערי בלבד ועליה זו אף מפוזרת בצורה לא שוויונית. נתונים אלה מבטיחים את המשך הצמיחה האיטית של המשק ואת רמת החיים המדשדשת בישראל. 

בשנים האחרונות, הצמיחה לנפש עולה רק בכאחוז לשנה, ולפי כל הסימנים, נראה שהיא הולכת להשאר בקצב כזה לכל היותר עוד תקופה ארוכה. יש לכך חשיבות עצומה, מכיוון שככל שהתוצר לנפש עולה, עולה גם השכר הממוצע ועולה רמת החיים. לכן כל עוד הצמיחה לנפש עולה בקצב איטי, גם רמת החיים תעלה בקצב איטי, במקרה הטוב.

אחד המפתחות לצמיחה לנפש הוא החינוך: באמצע שנות ה- 1990 ובאמצע שנות ה- 2000 היתה צמיחה גבוהה יחסית בתוצר לנפש, כפי שאפשר לראות בתרשים. בשני המקרים, חלק נכבד מהצמיחה הזאת מוסבר על ידי הגידול בהשכלה, בעיקר העלייה בשיעור בעלי השכלה גבוהה.

אבל כבר כיום נרשמים להשכלה גבוהה כמחצית ממסיימי התיכון, כלומר כמעט כל בעלי תעודת הבגרות. לכן הסיכוי לעלייה בכמות ההשכלה הולכת ויורדת, מה שמדגיש את החשיבות של איכות ההשכלה.

מדד אחד לאיכות ההשכלה בהשוואה בין-לאומית הוא מבחן פיזה. מבחן פיזה מיועד לבדוק את היכולת של תלמידים בני 15 להשתמש בידע ובמיומנויות שרכשו במהלך לימודיהם כדי להתמודד עם אתגרים שיעמדו בפניהם בחייהם הבוגרים. המבחן בודק את הכישורים של הנבחנים בשלושה נושאים עיקריים: מדעים, קריאה ומתמטיקה.

לאחרונה, התפרסמו התוצאות של המבחן שנערך ב- 2015, והתוצאה הראשונה הבולטת ממנו היא שביחס למבחן שנערך ב- 2012, הציונים בקריאה ירדו במעט, ואילו במדעים ובמתטיקה הם נשארו, פחות או יותר, ללא שינוי.

במבט לטווח ארוך יותר, לעומת זאת, חל שיפור מסוים. כפי שאפשר לראות בתרשים, ממוצע הציונים בכל שלושת התחומים עלה במקצת מ- 2006 ל- 2015. רוב השיפור בציונים מאז 2009 הוא במתמטיקה. במדעים הציון כמעט ולא השתנה מאז 2006, וכלל לא ברור האם השיפור בציון הוא מובהק מבחינה סטטיסטית. בקריאה חל שיפור מסוים בין 2006 ו- 2009, ומאז לא היה שיפור נוסף.

כלומר, למרות שהתגמול למורים ולמנהלים השתנה, ולכאורה שופר בגלל תכניות "אופק חדש" ו"עוז לתמורה", ולמרות שבמהלך התקופה הוסיפו וגם החליפו תוכניות לשיפור היכולת של התלמידים במקצועות הנבחנים בפיזה, בפועל, חוץ מאשר במתמטיקה, כמעט ולא היה שינוי בהישגים. כך שבמבחן התוצאה, לפחות בינתיים, התוכניות האלה לא השיגו את המטרה.

מלבד הממוצעים, חשוב להסתכל גם על הפיזור. התוצאות מראות כי למרות שבסך הכל היתה עלייה בממוצע, היא לא היתה מפוזרת בצורה שוויונית. הפיזור בין התלמידים החזקים ביותר והחלשים ביותר בכל המקצועות היה ונותר רחב: במדעים, למשל, הוא עומד על כ- 350 נקודות. זה מעמיד את ישראל באופן עקבי בשלישיה הראשונה של אי השוויון בין החזקים והחלשים.

בין יהודים וערבים, הפערים אפילו גדלו בין 2006 ו- 2015. ב- 2006, הפער הממוצע בין תלמידים ערבים ויהודים עמד על כ- 60 נקודות. ב- 2015 הוא גדל לכמעט 90 נקודות. כפי שאפשר לראות בתרשים, הפער גדל גם ביכולות הקריאה והמתמטיקה.

כך שבמבט לעתיד, יש קצת שיפור ברמת הממוצע, אבל על סמך מבחן פיזה, לא נראה שהשינוי הוא מספיק גדול כדי שהשיפור באיכות הלימודים תביא להאצת הגידול באיכות החיים. מעבר לכך: יש קשר חזק בין אי השוויון בהישגים לימודיים ואי השוויון בהכנסות. המפתח להכנסה גבוהה בישראל הוא לימודים של טכנולוגיה עילית, ואת אלו אפשר ללמוד רק עם ציונים טובים. אי השוויון הגדול בציונים מבטיח שגם בעתיד הנראה לעין לא יהיה שיפור ניכר באי השוויון בהכנסות. מעבר לכך, מכיוון אי השוויון בציונים מתואם באופן חזק עם אי השוויון בהכנסות ההורים, המשמעות היא שעבור ילדים להורים עם הכנסה נמוכה, הסיכוי להשיג השכלה טובה והכנסה גבוהה הוא נמוך. הסיכוי להשכלה טובה והכנסות גבוהות הוא נמוך אפילו יותר לערבים, דבר הדורש התייחסות מיוחדת.

מעבר לכל הדברים הללו, יש עוד גורם שצריך להביא בחשבון: בין 2006 ל- 2009 היה גידול בחלקם של הילדים החרדים באוכלוסיה. למרות שהחרדים אמורים להבחן במבחני פיזה, לפחות הבנים החרדים כמעט ואינם נבחנים, ולכן הממוצע של ישראל אינו מושפע מהציונים שלהם. משום כך, הציון האמיתי הוא נמוך יותר. לכן, למרות שיש עלייה בשיעור החרדים המשתתפים בשוק העבודה בשנים האחרונות, אם לא יהיה שיפור גדול בהשכלה של הילדים החרדים במתמטיקה, אנגלית ומדעים, אז רמת החיים תגדל בקצב איטי יותר אפילו מהנוכחי, ואי השוויון יגדל אפילו יותר.

 כלכלת בריטניה ביום שאחרי הברקזיט, פרד ריינגלאס, מנהל השקעות דסק חו"ל באינפיניטי לגלובס, 12.12.2016

חמישה חודשים לאחר משאל העם שהוציא את בריטניה מהאיחוד האירופי, מציגה ממשלת אנגליה תוכנית תקציבית ראשונה כמדינה נפרדת. אבל מי שמצפה לצעדים לעידוד הכלכלה המקומית, צפוי להתאכזב, בשל היכולות הנובעות מההוצאות הגבוהות של הברקזיט.

החברות והאזרח הבריטי מצפים לראות מהממשלה צעדים לעידוד הכלכלה המקומית, אך ככל הנראה הם צפויים להתאכזב נוכח היכולת המוגבלת של הממשלה לנקוט בהרחבה פיסקלית, לאור ההוצאות הגבוהות הכרוכות בהליך היציאה מהאיחוד על תקציב הממשלה.

תרזה מיי, ראש ממשלת בריטניה ומנהיגת המפלגה השמרנית, ציינה שהיא תתחיל לשוחח עם האיחוד האירופי רק במרץ 2017 בנוגע לתנאי יציאת אנגליה מהאיחוד. במהלך התקופה, בעקבות אי הודאות הגדולה, מתבקש מהגב' מיי לחזק את תחושת הביטחון של הציבור לגבי עתיד המדינה ולתמוך בצמיחה לשנת 2017. פיליפ האמונד, שר האוצר של בריטניה (Chancellor of the Exchequer) שהתנגד ליציאה מהאיחוד האירופאי, מציג את התכנית התקציבית ויצטרך לפעול בהתאם להנחיות של מיי להשקעות בסקטור הציבורי.

הסעיפים העיקריים בתכנית הממשלה הבריטית:

בעקבות נתוני אבטלה חיוביים ברבעון השלישי בשנת 2016, המציינים ירידה ל-4.8%, המהווה  הרמה הנמוכה מאז 2005, ממשלת אנגליה עושה שוב מהלך לטובת העובדים במשק ומעלה את שכר המינימום. הממשלה הודיעה על עלייה ל- 7.5 לירות שטרלינג ברוטו לשעה (בערך 36 ש"ח לשעה) החל מאפריל 2017, עלייה זו משקפת הגדלה בשיעור של כ-4%. עלייה זו מגיעה לאחר ששכר המינימום עלה כבר במרץ 2016  מ- 6.70 לירות שטרלינג ל- 7.20.

עלייה בשכר המינימום נדרשת כדי להגן על כוח הקניה של הציבור שנחלש בעקבות ירידת המטבע המקומית בעקבות ההצבעה על הברקזיט. המכירות הקמעונאיות צמחו ב 1.9% בחודש אוקטובר, ובמונחים שנתיים עלייה של 7.4%.

הבנק המרכזי הוריד ברבעון השלישי את הריבית לרמת שפל היסטורית של כ- 0.25% בכדי לתמוך בצמיחה. בנוסף לכך, שר האוצר, פיליפ האמונד הכריז על רפורמות בסקטור הנדל"ן והבטיח השקעות של כ- 1.4 מיליארד לירות שטרלינג כדי לתמוך בבנייה של 40,000 דירות חדשות והציע לבטל את עמלות התיווך ששולמו על ידי 4.3 מיליון משק בית למשרדי תיווך בעת חתימת חוזי שכירות. העמלות הגיעו בממוצע ל- 337 לירות שטרלינג (1,600 ₪) לחוזה (לפי משרד האוצר הבריטי).

החלטה נוספת הנה השקעת שני מיליארד ליש"ט נוספים לשנה לטובת מחקר ופיתוח במדינה. על פי התיאוריות הכלכליות, השקעה במחקר ופיתוח (R & D) מאפשרת למדענים ולחוקרים לפתח ידע, טכניקות וטכנולוגיות חדשות. בזכות השינויים בטכנולוגיה, אנשים יכולים לייצר יותר עם אותם או אפילו פחות משאבים, ובכך להגדיל את הפרודוקטיביות, כך שבטווח הבינוני והארוך יש לצפות לשיפור כלכלי בעקבות השקעה זו .

ממשלת אנגליה רוצה לפעול לטובת סקטור התשתיות עם השקעות בסך של 23 מיליארד פאונד בחמש השנים הקרובות בכבישים, מסילות ברזל וטלקום. לאחר מכן הממשלה תשקיע 1.2%  מהתמ"ג בשנה בהשוואה ל-0.8% היום. המטרה הינה ליצר משרות חדשות, למשוך משקיעים זרים, להגדיל פרודוקציה ותחרות בין חברות לטובת הציבור.

שר האוצר הבריטי דיווח כי הממשלה שוקלת להקפיא מיסוי על מחירי הדלק, כדי לאזן את העלייה במחירי הנפט בעקבות הסכם הפרודוקציה שנחתם בווינה לאחרונה בנובמבר 2016. לפי סקרים, מחירי הדלק באנגליה אמורים לעלות בשיעור של כ-9 פני לליטר, כלומר סביב 5 ליש"ט למיכל דלק מלא.

מכתבות בתקשורת הבריטית משתקף כי במסגרת התכנית התקציבית, הממשלה צפויה להוריד את מס החברות לרמה של 15%,  אך טענה זו נדחתה בינתיים על ידי דוברת הממשלה. נכון להיום מס החברות עומד על 20% וצפוי לרדת לרמה של כ-17% עד שנת 2020, הרמה הנמוכה ביותר של כל המדינות המפותחות ומתפתחות מה- G-20. המטרה הינה לשמור על בריטניה כמדינה אטרקטיבית למשקיעים מקומיים וזרים המתלבטים אם לעזוב את הממלכה בעקבות החששות מעתיד המדינה בעידן הפוסט ברקזיט. פייסבוק שואפת ליהנות מהקלות המס ודיווחה על בניית הנהלה חדשה בלונדון שנה הבאה ויצירת 500 משרות חדשות (עלייה של כ-50% במספר העובדים).

הגירעון לשנת 2016 צפוי לעמוד על כ- 70 מיליארד ליש"ט המהווים כ- 3% מהתמ"ג, למרות הציפיות בתחילת השנה של דיויד קמרון (ראש ממשלה לשעבר) שציפה לסיים את השנה בסביבת גירעון של כ-56 מיליארד פאונד. לאחר עלייה משמעותית בגירעון, אמר האמונד שיוותר על מטרת קודמו בתפקיד, ג'ורג' אוסבורן אשר רצה להציג חשבונות מאוזנים לקראת 2019-2020.

בדחיית הורדת הגירעון הוא מאפשר לעצמו יותר חופשיות בניהול התקציב הממשלתי. החזרת החשבונות לרמה מאוזנת עד 2020 מצריכה להטמיע מדיניות צנע עם ירידות בתנאים הסוציאליים. היום באנגליה קיימת סלידה מהמדיניות הפיסקלית ומהמדיניות המונטארית שמובילה לסיכון של מיתון, למרות שהכלכלה באנגליה הינה ליברלית ושהממשלה יחד עם הבנק המרכזי מתכננים לפעול לצמיחה כלכלית. חשוב להזכיר שהבנק המרכזי באנגליה הוריד את הריבית לרמת שפל היסטורית של כ- 0.25% כדי לתמוך בצמיחה.

לאור נתונים מאקרו כלכליים שפורסמו בחודש האחרון, הצמיחה לסוף שנת 2016 צפויה לעמוד על 2.1% כשהממשלה ציפתה ל-2%. הממשלה צריכה לפעול לעלייה בצמיחה שעודכנה כלפי מטה לשנים הבאות. בשנת 2017, הציפיות לצמיחה מחודש מרץ לפני משאל העם, עמדו על 2.2%, אך כעת הציפיות ירדו ופיליפ האמונד דיווח שהוא מצפה לצמיחה כלכלית של כ- 1.4% בלבד. הצפי לשנת 2018 עודכן גם הוא כלפי מטה ל-1.7%, ובשנים 2019 ו- 2020 תחזיות הצמיחה נשארו ללא שינוי ברמה של 2.1%. הממשלה צופה לחזור לרמות צמיחה של היום בעוד כ- 4 שנים, זמן המוערך לספיגת  ה"ברקזיט". 

למרות זאת, היחלשות המטבע בעקבות ה"ברקזיט" עלולה להאיץ מחירים במשק בעתיד, ובעקיפין לגרום גם לירידת השכר הריאלי שלא יוכל לגדול בקצב של האצת המחירים. ההשלכות של גורמים אלה תגרומנה להאטה כלכלית באופן כללי. אפשר להסיק מכך שבעקבות הציפיות הנמוכות וחששות הציבור, הממשלה החליטה לפעול לטובת משקי הבית ולתמוך בחברות.

 

 

Page 1 of 30  > >>

תקשורת ופרסום שוק ההון
כניסה לחדר הפרטי שלי
לקביעת פגישה אישית חינם עם מומחה אינפיניטי
מחקר ומידע
חינוך פיננסי TV
אינפיניטי דיגיטלי
לוח ארועים כלכליים
תגובה למידד המחירים לצרכן
ריבית בנק ישראל
אינפיניטי תקשורת ופרסום