עיתונות מקצועית - אינפיניטי

עיתונות מקצועית

מוצגים לעיונכם מקבץ מאמרים, ראיונות ופרסומים בעיתונות הכלכלית, המקצועית ובמגזינים מקצועיים, בתחומי מאקרו כלכלה, שווק ההון המקומי, שוק ההון העולמי, פסיכולוגיה של משקיעים ועוד.

  לעובדים מוכשרים יש בעיה: הם יודעים שהם מוכשרים, אבל המעסיקים לא יודעים את זה. ומה הפתרון לבעיה הזו?  כלכלנים ניסו ועדיין מנסים להבין מה המטרה של לימודים אקדמאים. די ברור שאנשים מוציאים סכומי כסף לא מבוטלים על לימודים לתואר ראשון ושני מאחר שהם מייחסים לזה ערך, אבל השאלה היא מה בעצם זה נותן להם. ד"ר אביחי שניר עם נקודת זווית מעניינת בנושא.  להורדת הכתבה לחץ כאן>> 

עד היום, כלכלנים הציעו שתי תשובות עיקריות לשאלה זו: התשובה הראשונה והדי צפויה היא שלימודים משפרים את היכולת. יוצאים ללמוד מאחר ומי שמסיים ללמוד יוצא עם יותר כלים ויותר יכולת, ועל היכולת הזאת הוא מתוגמל בהמשך. התיאוריה הזאת חוזה כי ככל שלאנשים יש יותר יכולת, כך הם ילמדו יותר, שכן, ככל שאנשים מוכשרים יותר, כך הלימודים נותנים להם יותר כלים ויותר יכולות.

בנוסף, המסקנה מהתיאוריה הזאת היא שכדאי למדינה להשקיע בלימודים אקדמאיים, מאחר והלימודים משפרים את היכולות של העובדים במשק. ככל שההשכלה הגבוהה תהיה נגישה יותר, כך יהיו יותר עובדים מוכשרים יותר, והתוצר יגדל.

התיאוריה השנייה, שהוצאה על ידי כלכלן בשם ספנס, היא שלימודים הם בעצם בזבוז זמן. הסיבה היחידה שהולכים ללמוד היא שרוצים את התואר. לפי התיאוריה הזאת, לעובדים מוכשרים יש בעיה: הם יודעים שהם מוכשרים, אבל המעסיקים לא יודעים את זה. הבעיה של העובדים היא לשדר למעסיקים את המסר לגבי היכולת שלהם.

הפתרון שנמצא הוא לימודים אקדמאיים: מי שמסוגל ללמוד לתואר ראשון במתמטיקה בטכניון, נניח, זה סימן שיש לו כשרון מסוים במתמטיקה, לא מעט סבלנות, די הרבה התמדה, ויכולת לשבת בבית ו"לשבור את הראש" במשך כמה שעות בלי להשבר. בקיצור, כל מה שמעסיק שרוצה עובדים מוכשרים במיוחד להיי-טק צריך.

לפי המודל הזה, אין באמת צורך בלימודים אקדמאיים, והם לא באמת משפרים את העובדים. כל תהליך אחר שהיה מסנן את העובדים לעובדים מוכשרים יותר ופחות, היה טוב באותה מידה. השכלה גבוהה היא פשוט מבחן ארוך ליכולת ולסבלנות של העובדים. מה שצריכה הממשלה לעשות, אפוא, אם היא רוצה להגדיל את התוצר, זה לא להשקיע בהשכלה גבוהה, אלא להשקיע בלמצוא מבחן קצר יותר (אני מציע שבשביל זה ימנו וועדה שתכיל חבורה של פרופסורים...).

אלא שלפי המודל הזה, מעבר לכך שהשכלה גבוהה אינה משפרת את העובדים, ישנו חשש שהיא גם תכשל במילוי התפקיד של סינון עובדים. נניח לרגע שחלק מהמוסדות האקדמאיים, בשביל להקל על הגישה לאוכלוסיות שבדרך כלל לא הצליחו להגיע לאוניברסיטאות, מחליטים להוריד את הרמה ולהקל על הסטודנטים לקבל תואר.

במקרה כזה, המעסיקים יקבלו תערובת של אנשים מוכשרים ומוכשרים פחות, שלכולם יש תואר ראשון, והם יצטרכו להחליט איזה מהם אכן מוכשרים, ואילו אינם. כל עוד יש הבדל ברור ברמה בין מוסדות אקדמאיים שונים, אין בעיה מיוחדת. המעסיקים יכולים לדעת שמסיימי מוסדות מסויימים עבדו קשה מאד, מסיימי מוסדות מסויימים עבדו קשה פחות ואלו שלא סיימו אף מוסד, עבדו אפילו פחות.

הבעיה מתחילה אם חלק מהסטודנטים המוכשרים יותר מחליטים להקל על עצמם וללכת למוסדות ברמה פחות גבוהה. במקרה כזה, גם המוסדות שקודם שמרו על רמה גבוהה, ייטו להוריד את הרמה כדי להחזיר את הסטודנטים שאיבדו. התוצאה תהיה שבתוך זמן, כבר אי אפשר יהיה להבדיל באיכות לפי התואר.

במקרה כזה, לא רק שהאקדמיה היא בזבוז זמן, היא בזבוז זמן לא יעיל. דבר נוסף, במקרה כזה הסטודנטים שבכל זאת רוצים לבדל את עצמם יתחילו ללמוד לתואר שני, כדי להראות שיש להם משהו נוסף על אלו שלמדו לתואר ראשון. המעסיקים, בתגובה, יתחילו להעדיף את אלו שלמדו לתואר שני, ואז יותר ויותר סטודנטים ילמדו לתואר שני, ובסופו של דבר, משך הזמן שאנשים נשארים באוניברסיטאות יגדל משלוש שנים לחמש. בעצם, אם הדברים ימשכו בקצב הנוכחי, זה לא יהיה מאד מפתיע אם פתאום דוקטורט יהפוך להיות דרישת חובה למחפשי עבודה.

 


 עושה רושם שמשרד האוצר תיכנן את מחיר למשתכן כדי שהוא יוכל להשתיק את הזוגות הצעירים שבאים בדרישה לדירה.  ד"ר אביחי שניר, כלכלן בכיר באינפיניטי ובמכללה האקדמית נתניה, 28.10.16 

משרד האוצר טוען כי אחת המטרות שלו היא להקטין אתך מספר משקיעים הנדל"ן כדי להשאיר יותר דירות לזוגות הצעירים. ואולם בפועל, האוצר הופך ליצרן סיטונאי של משקיעים. בעזרת תוכנית מחיר למשתכן, הוא מצליח להפוך זוגות צעירים שרק רצו לקנות דירה-למשקיעים, וספק רב אם הזוגות האלה מבינים את עומק הסיכון שהם לוקחים... להורדת הכתבה לחץ כאן >>

   

 

 

 

  המשכורת היא פרס על העבודה או פיצוי על הסבל? >> ד"ר אביחי שניר, כלכלן בכיר באינפיניטי ומרצה בכיר במכללה האקדמית נתניה:
ככל שלאנשים יש יותר יכולת לצרוך, ויותר פנאי, כך מצבם יותר טוב. הוויכוח בין הכלכלנים הוא רק על הכמויות: כמה פנאי, כמה צריכה, ועד כמה צריך להבטיח שנקבל מינימום של צריכה גם אם לא נעבוד.

 

 אוקטובר 2016, ד"ר אביחי שניר, כלכלן בכיר באינפיניטי
     

שאלת הנדיבות מעסיקה לא מעט כלכלנים לנוכח ההשלכות העסקיות שלה-האם גבר או אישה ידאגו להגדיל את ההכנזות של כולם ומי מהם יפעל בפרנציפ בלי להביא בחשבון את המחיר? שני מחקרים שנעשו בעניין העלו תשובות מפתיעות. ד"ר אביחי שניר, כלכלן בכיר באינפיניטי עם התשובות >>

המהלך של עליית הריבית בארה"ב צפוי להתרחש בדצמבר, אבל אצלנו, בינתיים הריבית לא צפויה לזוז, וייתכן שהתנאים הבשילו להגדלת האפיק המנייתי. מדדי המניות בארץ מסתמנים כאטקרטיביים יותר, לאחר שמקביליהם בחו"ל כבר עשו את המלך מתחילת השנה. רפי כהן, מנהל השקעות באינפיניטי בטור דעה >> 

   כמה פעמים קיבלתם תלושים לחנות שאתם לא הולכים אליה, בגד שלא תלבשו אפילו לחתונה של הדודה, וספר שלעולם לא תפתחו? באמריקה מדובר ב-83-250 מיליארד דולר שמבוזבזים על מתנות לחג המולד בלבד. בישראל פחות כסף על מתנות לחג, אבל מבחינת הבזבוז אין כל הבדל. ד"ר אביחי שניר, כלכלן בכיר באינפיניטי בטור דעה לוואלה, 27.9.16 

  שר האוצר מינה ועדה לייעול שוק ההימורים בישראל כדי לשפר מצבם של המהמרים בישראל, אלא שבמקום לשפר את מצבם, נראה שיישום ההמלצות רק יפגע בהם. אם חברי הוועדה שמינה שר האוצר בנושא היו רוצים לצמצם את ההימורים, הם היו צריכים לבטל את המס ולהקטין את הפרסם הראשון בסכום של המס. אבל את שה הם לא הציעו לעשות, כי התפקיד של הלוטו-טוטו הוא להציע חלום ולגבות את הכסף >> ד"ר אביחי שניר, כלכלן בכיר באינפיניטי בטור דיעה לכלכליסט, 23.9.16. 

היובש בבורסה: בזמן שהבורסה "מתייבשת", החיצים מופנים בעיקר לטענות על רגולציה כבדה בשוק ההון המקומי. בפאנל על השינוי המבני והשלכותיו על תפקוד הבורסה בכנס בקריה האקדמית אונו, בהשתתפות יו"ר הבורסה, רו"ח אמיר איל יו"ר קבוצת ההשקעות אינפיניטי- אילים ובכירים נוספים, הושמעו מגוון דעות , אבל כל המשתתפים הצביעו על מעבר הבורסה מתאגיד שיתופי לחברה למטרת רווח. גיא בן סימון, 21.9.16  

 

 

   המאבק נגד דייגי הטונה אולי סייע קצת לדולפינים אך למעשה חיזק דייגים אמריקאיים על חשבון דייגי מקסיקו. התפשטות הטרנד האורגני משעבד חקלאי העולם השלישי למערב. האינטרסים האמיתיים מאחורי מאבקי הקיימות >> ד"ר אביחי שניר, כלכלן בכיר באינפיניטי ומרצה בכיר במכללה האקדמית נתניה

"קיימות" היא נושא שנשמע מאד טהור, ושמי שעומדים מאחוריו מונעים על ידי אידיאולוגיה של שמירה על הסביבה והרצון לשמור על כדור הארץ לדורות הבאים. אבל בפועל, מאחורי הרצון לשכנע אנשים לאכול אוכל אורגני ולשמור על הטבע קיים הרבה כסף ומושקע הרבה מאמץ שיווקי, שבינו לבין איכות הסביבה אין הרבה במשותף.

דוגמא אחת היא המאבק שהתנהל כדי להגן על הדולפינים. כיום, כל הדייגים שצדים טונה עושים זאת בעזרת רשתות מיוחדות שמונעות מהדולפינים להלכד בפנים. הדבר קרה בזכות קמפיין אגרסיבי של הארגונים הירוקים בארה"ב ששיכנעו את הצרכנים להמנע מקניית טונה בגלל החשש מפגיעה בדולפינים. הצרכנים האמריקאיים נענו לקמפיין הזה ובגדול, וכל דייגי הטונה נאלצו לעבור לרשתות מיוחדות או לסגור את העסקים שלהם.

לכאורה, נצחון גדול לארגונים הירוקים ולארגוני השמירה על איכות הסביבה. בפועל, מתברר שמי שמימנו את הקמפיין היו דווקא יצרני הטונה האמריקאיים הגדולים. באותה תקופה, יצרני הטונה האמריקאיים היו נתונים בתחרות חריפה מול יצרנים ממקסיקו שניצלו את כוח העבודה הזול בארצם כדי לייצא טונה זולה לארה"ב. היצרנים האמריקאיים התקשו לעמוד בתחרות, ולכן הם "תפסו טרמפ" על קמפיין להגנה על הדולפינים, והפכו אותו ממשהו שולי, למשהו שמשנה התנהגות של צרכנים.

הדייגים המקסיקנים שלא יכלו לממן השקעה ברשתות מיוחדות, פשטו את הרגל. החברות הגדולות האמריקאיות השתלטו מחדש על השוק והרוויחו בגדול. הדולפינים אולי הרוויחו  מעצם העובדה שכעת הם בדרך כלל לא נתפסים ברשתות, אבל הם עדיין במאבק השרדות מכיוון שכשדגים את דגי הטונה, נותר להם פחות מזון לאכול.

הצרכנים האמריקאיים הפסידו כי הם משלמים עכשיו יותר על הטונה, אבל ייתכן שהם מפוצים על כך בשינה שקטה יותר בלילה, נטולת חלומות על דולפינים ברשת. מי שהפסידו הכי הרבה הם הדייגים העניים ממקסיקו. אולי לא דגים יותר דולפינים, אבל לדייגים המקסיקנים אין פרנסה ואין איך להאכיל את הילדים שלהם.

זה נכון בעוד הקשרים של שמירה על הסביבה וקיימות. מי שדוחף ומעודד חקלאות אורגנית הם חקלאים במדינות המערב, אלו שיש להם את היכולת ואת התקציבים לייצר חקלאות אורגנית. לחקלאים במדינות העולם השלישי, אלו שמייצרים מזון בזול, אין את הטכנולוגיה, הכלים והיכולת לקבל עליהם את הפיקוח שנדרש כדי שמזון יחשב לאורגני.

לכן, המזון האורגני משרת את היצרנים המערביים פעמיים. ראשית, ניתן לייצר הרבה פחות מזון אורגני ליחידת שטח ממזון שמופק בטכנולוגיות "לא אורגניות" וזה גורם לעליית מחירים. שנית, ככל שהצרכנים משתכנעים לאכול יותר מזון אורגני, כך יש פחות תחרות מצד יצרנים במדינות עולם שלישי, מה שמביא לעוד עלייה במחירי המזון.

מי שמפסיד הם יצרני המזון בעולם השלישי, שמאבדים את שווקי הייצוא שלהם ונשארים ללא פרנסה. ככל שהעולם המערבי נעשה צרכן גדול יותר של מזון אורגני, החקלאים בעולם השלישי נאלצים יותר ויותר למכור את עצמם לתאגידי מזון מערביים שמביאים את הטכנולוגיה לייצור מזון אורגני ומרוויחים את כוח העבודה הזול. כך הם מייצרים בזול, ומוכרים באירופה ביוקר, בזמן שהחקלאים באפריקה נשארים עם "הפירורים". למעשה, מכיוון שייצור מזון אורגני דורש יותר שטח, מים, ועבודה ממזון שהוא "לא אורגני", החקלאים באפריקה נשארים עם פחות מזון מכפי שהיה להם קודם. שוב, מי שמרוויחים הם הצרכנים שמרגישים שהם תורמים לסביבה והתאגידים הגדולים שנהנים מהרווחים. מי שמפסיד הם החקלאים הקטנים. שוב, הירקות האורגניים הם אולי יפים ובריאים יותר מהירקות הלא אורגניים, אבל החקלאים נעשים רזים יותר.

באותה מידה צריך גם לבחון קמפיינים שמתנהלים בארץ. לא תמיד מי שירוויחו מהם הם דווקא בעלי החיים. אם יפסיקו ייבוא של עגלי בקר מאוסטרליה, לדוגמא, מחירי הבקר יעלו, אבל מספר העגלים שנשחטים לא יפחת. דוגמא אחרת היא הקמפיין להוצאת כלובי הדגים מים סוף. מי שעמדו מאחורי הקמפיין היו במידה רבה המלונות והעירייה שרצו לפנות את החוף ולהרוויח מארנונה. כך שגם שכשמדובר בקמפיינים למען הטבע, צריך תמיד לזכור שגם לדולרים יש צבע ירוק ושלעתים המחיר של שמירה על טבע הוא פגיעה בבני אדם.


Page 1 of 33  > >>

תקשורת ופרסום שוק ההון
כניסה לחדר הפרטי שלי
לקביעת פגישה אישית חינם עם מומחה אינפיניטי
מחקר ומידע
חינוך פיננסי TV
אינפיניטי דיגיטלי
לוח ארועים כלכליים
תגובה למידד המחירים לצרכן
ריבית בנק ישראל
אינפיניטי תקשורת ופרסום