עיתונות מקצועית - אינפיניטי

עיתונות מקצועית

מוצגים לעיונכם מקבץ מאמרים, ראיונות ופרסומים בעיתונות הכלכלית, המקצועית ובמגזינים מקצועיים, בתחומי מאקרו כלכלה, שווק ההון המקומי, שוק ההון העולמי, פסיכולוגיה של משקיעים ועוד.

 שנת המבחן של הקוף הסיני >> בימים אלה חוגגים הסינים את תחילתה של שנת הקוף, והממשל המקומי יזדקק מאד לתכונות המיוחסות לה על פי המסורת, כדי להצליח לעמוד באתגרים הרבים שניצבים מולו. בינתיים הנה כמה מספרים שמספרים את הסיפור של הכלכלה הסינית נכון לעכשיו..." >> ערן צחי, אנליסט בכיר, 16.2.16:


האומה הסינית חוגגת בימים אלו את השנה החדשה – שנת הקוף.  על פי המסורת הסינית, מייצגת שנת הקוף תכונות כמו סקרנות, פתרון בעיות, מזל ואושר  בעוד השנה מתווספות לרשימה תכונות כמו: חוזק וחוסן בשל השילוב עם יסוד האש. אין ספק שהשנה החדשה יזדקקו משקיעים לתכונות אלו ברקע לתנודתיות הרבה בשווקים הפיננסים.

את שנת הקוף מקבלת האומה הסינית והעולם כולו בטונים צורמים, שכן מאז ינואר איבדה הבורסה הסינית כ-22% מערכה כהמשך ישיר לירידות שנרשמו אשתקד. הירידות בשווקים החלו בראשית השנה הלועזית בתגובה לפרסום נתון מדד מנהלי הרכש (PMI) של סקטור התעשייה הסיני אשר הצביע על המשך התכווצות, זה החודש העשירי ברציפות. בתגובה לנתון הפושר, הממשל הסיני הכריז על פיחות ייזום של המטבע המקומי – מהלך שהעלה את מפלס החששות בעולם מפני האפשרות כי ההאטה של הכלכלה הסינית עמוקה יותר מהנתונים הרשמיים.

בימים אלו לקחה לעצמה האומה האסיאתית הגדולה בעולם אתנחתא לצורך חגיגות ראש השנה שיתחלפו בקרוב בחגיגות פסטיבל האביב. על כן זו תקופה מצויינת להיזכר עד כמה סין גדולה ומשמעותית בכלכלה העולמית. כמובן שאי אפשר להתכחש או להתעלם מהאתגרים הניצבים בפניה בשנה הקרובה, אולם הזדמנויות צמיחה קיימות בה עדיין בשפע. שכן, הממשל הסיני נמצא בעיצומה של רפורמה כלכלית הנועדה להקל על כניסתן של השקעות זרות לצד רפורמות נוספות אחרות. לצורך המחשה בחרנו להציג רשימה של מִסְפָּרִים שמְסַפְּרִים את הסיפור של הכלכלה הסינית, את העוצמה ואת סדרי הגודל של הפעילות הריאלית והכלכלית בה.

6.9%

שיעור הצמיחה של הכלכלה סינית בשנה החולפת. כבר מספר שנים שהכלכלה הסינית משייטת סביב צמיחה שנתית של כ-7%. מרבית כלכלות העולם יכולות "לחלום" ולהתקנא בקצבי צמיחה כאלו, גם כשמדובר בצמיחה "מקרטעת" ביחס לשנים עברו, בהן הציגה סין צמיחה דו ספרתית עקבית. ניתן לכנות את המצב הנוכחי כ"האטה יציבה", שכן הגידול היחסי מרבעון לרבעון נמוך יותר, אבל אין מדובר במיתון או בחלושה רוחבית. בראייה קדימה ניתן לומר ברמת סבירות גבוהה כי סין הינה סיפור צמיחה ארוך טווח.

49.4

מדד מנהלי הרכש (PMI) נקבע בחודש ינואר ברמה של 49.4 נקודות. זוהי רמה המשקפת צפי להתכווצות עתידית של מנהלי הרכש מתחום הייצור. המדד בנוי כך שניקוד מתחת לרמה של 50 נקודות משקף צפי עתידי להתכווצות, בעוד שניקוד מעל 50 נקודות משקף צפי להתרחבות עתידית. נתון זה היה הטריגר לגל הירידות הנוכחי אשר שיקף את הירידה בביקושים העולמים לסחורות הסיניות. יש לצפות שאם המדד יעלה בחודשים הקרובים מעל 50 נקודות, התגובה החיובית תהיה עוצמתית.

109 מיליון

אחת הסיבות המרכזיות לגידול בצריכה הפרטית בסין היא התרחבות מעמד הביניים במדינה. אשתקד דיווח בנק קרדיט סוויס כי גודלו של מעמד הביניים בסין עקף את זה של ארה"ב, והוא מוערך בכ-109 מיליון נפש, בהשוואה ל-92 מיליון נפש בארה"ב. סביר להעריך כי פונציאל הצמיחה של מעמד הביניים בסין עולה על זה של ארה"ב, שכן אוכלוסיית סין גדולה פי שלוש מזו של ארה"ב.

6.5 טריליון דולר

על אף שסקטור הייצור מתכווץ בהשוואה לחודשים הקודמים, הצריכה המקומית בסין נמצאת במסלול כלפי מעלה. בשנת 2015 סך המכירות הקמעונאיות נגע בשיא של 4.2 טריליון דולר, ובשנת 2020 המכירות צפויות לטפס ל-6.5 טריליון דולר, זאת על פי הערכת הפורום הכלכלי העולמי. הממשל הסיני מנסה להגביר את הביקושים הפנימיים בסין על מנת להוריד את התלות בביקושים החיצוניים.

10%

היצוא והיבוא הסיני אחראים ליותר מ-10% מסחר הסחורות בעולם. על פי נתוני חברת המחקר ארוסיה (eurasia) עולה כי 124 מדינות בעולם סוחרות עם סין יותר מאשר הן סוחרות עם ארה"ב. הסיבה לכך קשורה בעיקר לעודף יכולות הייצור הזולות וכוח האדם הזול. מאחר שבעשור האחרון סין הפכה "למפעל" של העולם היא נעשתה לאחת הכלכלות המזהמות ביותר בעולם, כאשר 27% מפליטות החנקן בעולם מיוחסות לה. 

23.7 מיליון

עם אוכלוסיה של 1.3 מיליארד בני אדם, סין היא שוק הרכב הגדול בעולם מאז שנת 2008. תעשיית ייצור כלי הרכב הסינית עוקפת את תעשיות הרכב של ארה"ב ויפן יחדיו. יכולת הייצור המואצת של תעשיית הרכב המקומית הסינית הגיעה לשיא בשנת 2014, במהלכה נוצרו כ-23.7 מיליון כלי רכב אשר היוו 26% מסך כל הייצור העולמי. סין שהינה אחת מצרכניות האנרגיה הגדולות בעולם נהנית בתקופה הנוכחית ממחירי הדלקים הנמוכים בשל צניחת מכירי הנפט. חברת הייעוץ הגלובלית מקינזי מעריכה כי עד שנת 2020 מספר כלי הרכב בסין יגיע לכ-200 מיליון.

לסיכום: לאחר רצף של אירועים/דיווחים שליליים גדלים הסיכויים להפתעה חיובית בחודשים הקרובים. ישנם אינדיקטורים המצביעים על התייצבות בפעילות הכלכלית בסין. הסיכון העיקרי סביב הכלכלה הסינית אשר עלולהה להשפיע על הכלכלה העולמית הוא חוסר הוודאות סביב מדיניות שער החליפין המתאפיין בחוסר שקיפות. לסין חשיבות בקביעת דרכה של הכלכלה הגלובלית ואת הכיוון של תנועות ההון בעולם. לא יהיה מוגזם לטעון כי המשקיעים בעולם מרגישים שאם סין מתעטשת, "העולם מצטנן". שנת הקוף שבפתח צפויה להיות שנת המבחן של הכלכלה השנייה בגדולה בעולם, במהלכה יתברר האם הממשל יצליח להתמודד עם האתגרים הרבים הניצבים מולו.

הקוף על פי המסורת הסינית מייצג את כל התכונות המוזכרות מעלה, אבל בעולם ההשקעות ה"קוף" מייצג תיק השקעות שנבחר אקראית באמצעות הגרלה ונשאר קבוע. בכל פעם שתיק ההשקעות של הקוף עמד למבחן התשואות הוא לא איכזב. על כן נקווה שזו אכן תהיה שנת הקוף בעולם ההשקעות.

להורדת הכתבה כקובץ לחץ כאן >> 

מדד המחירים לצרכן לחודש ינואר 2016 ירד ב 0.5% - עוזי לוי, אנליסט ראשי לביזפורטל (15.2.16)

במשך שנתיים רצופות ומתמשכות בנק ישראל מחטיא את יעד האינפלציה הממשלתי ואף לא קרוב לזה. בנק ישראל פעל כמעט בכל הכלים שעומדים לרשותו באופן נכון אך בהחלט היה לו קשה להתגבר על השינויים המבניים אותם עבר המשק הישראלי כגון הורדות מחיר חד פעמיות יזומות על מספר מוצרים ושירותים אותם יזמה הממשלה.

הצהרות מהסוג כי בנק ישראל צריך לפעול ולהצטרף למדינות המנהיגות ריבית שלילית איננה נכונה ואיננה רצינית. מצבה המאקרו כלכלי של ישראל איננו דורש את זה והדיפלציה כאמור נבעה מגורמים חד פעמיים וממחיר האנרגיה בעולם שירד באופן חד.

הנהגת ריבית שלילית איננה עניין של מה בכך. המשק הישראלי איננו ערוך ברמת המערכות ולפני שמחליטים על צעד כל כך מהותי
ברור כי דרוש מחקר עומק בנושא על ידי בנק ישראל. ריבית שלילית עלולה להוביל לאנומליות אותן המשק הישראלי לא צריך כפי
שמתרחש בשוק הנדל"ן למגורים.

בראייה ארוכת טווח הורדת המחירים הרוחבית במשק מגדילה את ההכנסה הפנויה ותתרום לעלייה ברמת הביקושים. אנו סבורים כי לאור מצבה המאקרו כלכלי של ישראל סביבת האינפלציה תחזור להיות חיובית בהמשך השנה אך עדיין תישאר נמוכה. 

   עוזי לוי, אנליסט ראשי, בעקבות פרסום הודעת הריבית בארה"ב: "כי"ל צריכה להתייעל בצד עלות ההפקה, ולהגביר את המכירות" (אמיר רוזנבאום, 9.2.2016)

במבט מהיר מדובר על דוח טוב בסביבה מאתגרת מאד, וכיל מוכיחה שוב ושוב כי ההתייעלות בייצור האשלג נמשכת והיא בהחלט מפצה על הירידה במחיר האשלג העולמי.

בהתייחס לייצור האשלג, החברה מציגה התייעלות ניכרת וירידה של כ-24% בעלויות הייצור, הנובעת בעיקר מעלות העבודה, ירידה בהוצאות עלויות משלוח, התייעלות חשובה בכל מתקני הייצור שלה, כך שלמעה היא מפיקה יותר באותם קווי ייצור.

אין ספק כי מחיר האנרגיה העולמיים תרמו, אך חשוב לציין כי ההתייעלות לא נגרמה רק מהמחיר. אני סבור כי שנת 2016 תהיה גם מאתגרת עבור כיל. סביבת המחירים עדיין לא נבלמה ובכדי לפצות על כך החברה תידרש להמשיך להתייעל בצד עלות ההפקה ולהגביר את היקף מכירותיה שזה בפני עצמו אתגר לא פשוט. 

לכתבה המלאה לחץ כאן >>

  ד"ר אביחי שניר, כלכלן בכיר במחלקת המחקר של אינפיניטי עבור גלובס: 4.2.2016, הפעלת שירות אובר בישראל-מיותר ולא מקדם את התחרות.  ראש הממשלה בנימין נתניהו, דרש משר התחבוברה ישראל כ"ץ, שיתיר לחברת ההסעות אובר להפעיל את האפליקציה שלה בישראל. אם הדבר יאושר, אובר תוכל לגייס כל בעל רכב לצי הנהגים שלה...

רוה"מ, בנימין נתניהו דרש משר התחבורה שיתיר לחברת אובר להפעיל את האפליקציה שלה בישראל. אם הדבר יאושר, אובר תוכל לגייס כל בעל רכב לצי הנהגים שלה. אם זה יקרה, תהיה לכל אדם את האפשרות להזמין מונית באמצעות האפליקציה של אובר, ואז האפליקציה תברר מי הנהג הפנוי הקרוב ביותר ותשלח אותו אליו. לכאורה, המטרה היא להגדיל את התחרות בשוק המוניות. אבל אם רוצים להגדיל את התחרות בענף המוניות בישראל, אין צורך להתיר לאובר להכנס לארץ. מספיק שיאשרו לכל אדם שמעוניין בכך להציע שירותי הסעה בתשלום.

כשזה יהיה המצב, כל מי שירצה, יוכל לפרסם את שירותיו ולהסיע אנשים תמורת תשלום. מן הסתם, במצב כזה יהיו רבים שיציעו שירות לא אמין ולא מקצועי. אבל די מהר הלקוחות ילמדו למי כדאי להם להתקשר, ולמי עדיף שלא.

למעשה, כבר כיום נהגי מוניות במקומות שונים מתלוננים על תחרות מצד "חאפרים". בכל מקום ש"חאפרים" פועלים, נהגי המוניות מתלוננים על כך שגונבים להם את הפרנסה, שהלקוחות מקבלים שירות פגום, ודורשים, בצדק, שהמשטרה תעצור את התופעה. אבל, בפועל, הלקוחות שרוצים לקבל שירות מקצועי, מזמינים נהג מונית, ואלו שמוכנים לוותר על המקצועיות ולחסוך כמה שקלים, מזמינים את ה"חאפר". 

כך שכל מה שצריך בשביל להפוך את השוק לתחרותי, זה לאפשר ל"חאפרים" לעבוד באופן חוקי. במקום שהמשטרה תקנוס את ה"חאפרים", יאפשרו לכל מי שרוצה לארגן הסעות, לעבוד באופן חופשי. המדינה תצטרך לוודא שמי שמסיע אנשים בתשלום מדווח על כך לצרכי מס, אבל אפשר למצוא לכך פתרון.

יותר מכך, לא צריך את אובר בשביל שאנשים יוכלו להזמין נהגים באמצעות אפליקציה. אם הממשלה תאפשר לכל אחד להציע שירותי הסעות באופן חופשי, יהיו המון אפליקציות שיאפשרו הזמנה של נהג פנוי. בסופו של דבר, אובר היא לא יותר מאשר מרכזייה של תחנת מוניות שמבררת: "מי פנוי באלנבי". לכן, גם אם אובר לא תפעל בישראל, נהגים פרטיים שירצו להציע שירותי הסעות יתאגדו ביחד, חברות שמפתחות אפליקציות מהסוג של גט-טקסי יפתחו אפליקציות שמזמינות את הנהגים, והלקוחות ילמדו להזמין את הנהגים שהם מעוניינים בהם.

יתר על כן, אם לא תהיה אובר ויהיו הרבה רשתות של אנשים פרטיים שיציעו הסעות בתשלום, הלקוחות יוכלו לבחור על מי הם סומכים, ועל מי הם מעדיפים לוותר. כיום במקומות שבהם אובר פועלת, ללקוחות יש בחירה רק בין אובר לבין נהגי מוניות. לכן בכל מקום שבו הנהגים של אובר הם לא אמינים, ויש מקומות רבים כאלו, הלקוחות סובלים. למעשה, במצב שבו כל אחד יוכל להציע שירות הסעות, דווקא לתחנות המוניות הוותיקות יהיה יתרון, כי להן יש את תשתיות התקשורת ואת האמינות שהן צברו. לכן ברגע שנהגי המוניות לא יצטרכו לשלם יותר מה"חאפרים", הם יוכלו להציע שירות יעיל לא פחות, ואולי יותר, מכל אחד אחר.

כך שהכנסת אובר לענף המוניות לא תגדיל את התחרות אלא תפגע בה, כי מה שאובר רוצה, הוא לא שוק תחרותי, אלא שני דברים: הראשון, הוא שהמתחרים שלה יהיו מוניות שהנהגים שלהן חייבים לשלם עבור רשיון למונית, להתקין מונים, להחזיק תחנות, לשלם ביטוח ולפרסם את שמות הנהגים. השני, זה לאסור על כל נהג אחר לתת את השירות שאובר נותנת. כך שלתת לאובר לפעול בתנאים שלה זה לאפשר לאובר להיות היחידה שפועלת ללא הגבלה, ולקשור את הידיים של כל המתחרים.

 

 החברות בינוניות, אבל התשואות לא. משנת 2002 ועד שנת 2015, נבחרת החברות הבינוניות ה-mid cup, השיגה ביצועים עודפים ב 11 מתוך 14 השנים, בהשוואה לחברות הגדולות והמובילות מהשורה הראשונה של הכלכלה האמריקאית. האם הבינוניות עדיפות על הגדולות, ומהם הסיכונים? >> ערן צחי, אנליסט בכיר, 1.2.16:


רוב הסיכויים שאם ישאל אדם, שאינו מתעניין בהיסטוריה, מי היה האדם הראשון שצעד על הירח, ידע להשיב בביטחון את שמו של האסטרונט ניל ארמסטרונג. אולם, אם יישאל מי היה האסטרונט השני שיצא מחללית אפולו 11, שנייה אחרי ארמסטרונג, יש סיכוי קלוש שידע להשיב: מייקל קולינס.

על פי העיקרון זה: שהזָכיר ביותר הוא הראשון, הגדול והבולט, כך גם בתחום הפיננסים. קשה יהיה למצוא מישהו או משהי שלא ידעו לקשר בין לוגו התפוח הנגוס לבין ענקית הטכנולוגיה Apple (אפל). יהיו כאלו שידעו לומר, כי מדובר בחברת הציבורית הגדולה בעולם, זאת לאחר שעקפה בנחישות בשנים האחרונות גדולות ומוצלחות אחרות כמו: מיקרוסופט, אקסון מוביל, אינטל ועוד. אבל חברה בסדר גודל בינוני כמו Jarden (ירדן) הנסחרת בבורסת נאסד"ק לפי שווי שוק מכובד של 11.2 מיליארד דולר, סביר להניח שלא תהיה מוכרת לרבים וטובים.

נשאלת השאלה - מדוע? אחרי הכול מדובר ביצרנית בעלת נוכחות גלובלית של מוצרי צריכה. ירדן מוכרת אלפי מוצרים בעולם המאוגדים תחת 120 מותגים שונים, ביניהם ניתן למצוא את: מותגי ציוד המחנאות והתרמילאות הנחשבים marmot  ו-coleman , מותג ציוד מוצרי התינוקות nuk והרשימה עוד ארוכה.

על אף ההצלחה הגדולה של אפל עם החידושים הטכנולוגיים שלה בשנים האחרונות ובראשם, האייפון והאייפד, עדיין חברת ירדן מצליחה לעקוף אותה במבחן השורה התחתונה – מבחן התשואה. מבדיקה שביצענו, עלה כי ב-5 השנים האחרונות חברת ירדן השיגה למשקיעיה תשואה מדהימה בשיעור של 248% , בעוד שחברת אפל הגדולה והנחשקת רשמה תשואה מרשימה גם כן, אבל נמוכה בהרבה, אשר הסתכמה בכ-103%. נציין כי הבטא של ירדן גבוה משל אפל רק ב-0.06 ומסתכם ב-1. בטא הינו מדד הבוחן את רגישותה של מניה מסוימת ביחס לשינויים במדד השוק. מניה אגרסיבית תהיה עם בטא גדולה מ-1 ואילו דפסנסיבית עם בטא קטנה מ-1. מניה עם בטא 1 מייצגת מניה שהתנודתיות בה שווה לתנודתיות של השוק.

כדי לוודא שהתמונה "המפתיעה" המתגלה מהשוואה בין מניה של חברה גדולה ונחשבת לזו של חברה קטנה ועלומה אינה אקראית, ביצענו בדיקה רוחבית יותר הממחישה את ההנחה הבסיסית כי החברות הבינוניות מצטיינות במבחן התשואה, זאת ע"י השוואה של תעודות ETF מתמחות. האחת עוקבת אחר חברות הערך הגדולות בארה"ב iShares Morningstar Large-Cap Value  (סימול: JKF) ואילו השנייה עוקבת אחר ביצועי החברות מהשורה השנייה של הכלכלה האמריקאית iShares Core S&P Mid-Cap (סימול: IJH).

הבדיקה חושפת, כי משנת 2002 ועד שנת 2015 נבחרת החברות הבינונית (mid cup) המיוצגת ע"י התעודה  IJH ETF השיגה ביצועים עודפים (תשואה שנתית גבוהה יותר או הפסד שנתי נמוך יותר) ב-11 שנים מתוך 14 שנים בהשוואה לחברות הגדולות והמובילות מהשורה הראשונה של הכלכלה האמריקאית. (ראו טבלה)

האם כדאי להשקיע במניות של החברות מהשורה השנייה - הבינוניות? כמו תמיד, בחירה באפיק השקעה או סקטור מסוים מגלמת יתרונות לצד חסרונות, אשר הכרתם מסייעת בקבלת החלטות שקולות וזאת במטרה להשגת היעדים הפיננסיים שלנו.

יתרונות: לחברות הבינוניות פוטנציאל צמיחה גבוה וכפועל יוצא , פוטנציאל להשבחת ערך מניותיהן. ככלל יש לזכור, בבורסה כמו בחיים, המבוגרים היו פעם ילדים וכך בדיוק גם בבורסה, שכן אפל ומיקרוסופט הגדולות התחילו כרעיון במוסך הביתי של מייסדיהן, ומאז הכול היסטוריה, והצפת ערך מתמשכת.

כפי שהצגנו קודם לכן, מבחינה סטטיסטית , מניותיהן של החברות הציבוריות הבינוניות מניבות לאורך זמן תשואות גבוהות יותר מאלו של החברות הגדולות והמובילות אשר מספקות תשואה מתונה יותר. נציין, כי התשואה העודפת של החברות הבינונית הינה פונקציה של עלייה ברמת הסיכון. חברת המחקרים בתחום הפיננסים Morningstar (מורנינגסטאר) מציינת כי החברות הבינונית הנסחרות בבורסות העולם מציגות לאורך שנים תשואה עודפת של 3%-4% בהשוואה למניות של החברות הגדולות.

מעצם העובדה שהחברות הבינוניות נמצאות פחות בפוקוס של המשקיעים המוסדיים הגדולים, הסיכוי למצוא "מציאות" הינו גבוה מאוד. ניתן למצוא חברות מתומחרות במחיר נמוך יותר מהשווי ההון שלהן, בעוד שהחברות הגדולות נסחרות לרוב סביב השווי הנגזר מביצועיהן הכלכליים בהשוואה למתחרותיהן.

בתקופות של צמיחה כלכלית, החברות הבינוניות לרוב יהיו יעד למיזוגים ורכישות מצד החברות הגדולות עתירות המזומנים. המשמעות לכך היא שבמידה וחברה נרכשת, הרוכשת תשלם פרמיה מעל מחיר השוק שיכול לנוע בין עשרות אחוזים ועד מאות אחוזים.

חסרונות: מצד שני, בתקופות של תנודתיות וחוסר וודאות בשווקים ,המניות של החברות הבינוניות רגישות יותר לתנאי השוק בהשוואה למניות של החברות הגדולות, שכן הן מתאפיינות לרוב בחוסר נזילות. התוצאה לרוב תהיה שהחברות הבינוניות ירדו יותר בהשוואה לגדולות.

משקיעים המחפשים מניות של החברות בעלות מדיניות חלוקת דיבידנד יתקשו למצוא כאלו ברשימת החברות הבינוניות. לעומת זאת, ברשימת המניות הגדולות יש שפע של חברות המשתפות את משקיעיהן ברווחיהן באמצעות חלוקת דיבידנדים.

בישראל עדיין לא נמצא שם הולם לקטגוריה זו ועל כן כל המניות הנמנות בה נקראות "מניות יתר". מדד יתר מניות כולל את כל המניות בבורסה שאינן כלולות במדד ת"א 100, על פי הגדרה היבשה. מאחר שרוב מניות הבורסה הן מניות יתר, מתבקשת חשיבה מחודשת מצד מנהלי הבורסה על מציאת שם מייצג לקטגוריה מכובדת וארוכה זו.  לצורך הדוגמא, את שנת 2015 מדד יתר 50 סיים בעלייה של כ-22% בעוד שמדד ת"א 100 רשם תשואה בסך של כ-2.5%.

שורה תחתונה: משקיעים המחפשים להיחשף להשקעה בקטגוריה זו יכולים לעשות זאת באמצעות מגוון דרכים, בין אם זה השקעה ישירה בחברות ספציפיות או על ידי פיזור נכון ומאוזן בתעודות ETF מתמחרות בקטגוריה זו. מה שחשוב לזכור הוא שקטגוריה זו מגלמת סטיית תקן גבוהה יותר ועל כן הדרך לתשואה העודפת הינה תנודתית יותר ומסוכנת יותר. לכן קטגוריה זו מתאימה בעיקר למשקיעים שרואים את הטווח הארוך.

 עוזי לוי, האנליסט הראשי של אינפיניטי מסכם את שנת 2015 ומציג את האפיקים הבולטים של שנת 2015 ואת האפיקים האטרקטיביים לשנת 2016, בפרוייקט הייחודי של FUNDER


  ד"ר אביחי שניר, כלכלן בכיר במחלקת המחקר של אינפיניטי עבור גלובס: 26.1.2016, על דילמת האסיר ועל קריסת מגה: פגיעה בכל שוק ההון.

כלכלנים משתמשים במושג דילמת האסיר כשהם רוצים לתאר מצב שבו לכולם עדיף שכולם יתנהגו בצורה מסויימת, אבל לכל אחד יש אינטרס לפעול בצורה הפוכה. בדילמת אסיר, אם כולם יבחרו לשתף פעולה, כולם ירוויחו, אבל ירוויחו קצת. אם צד אחד ינסה לשתף פעולה, והצד השני יבגוד בו, הצד שבגד ירוויח הרבה והצד שניסה לשתף פעולה יפסיד הכל. אם שני הצדדים יבגדו, שניהם יפסידו, אבל בכל זאת יהיו במצב יותר טוב מאשר אם הצד השני יבגוד בהם. שיווי המשקל היחיד האפשרי בדילמת אסיר, הוא ששני הצדדים בוגדים, כי לכל צד כדאי לבגוד ולקוות שהשני ישתף פעולה. 

ההתנהגות של חלק מהמנהלים שהיו מעורבים בקריסה של מגה, עלולה להתברר כדוגמא נוספת לתוצאה עגומה של דילמת אסיר. שוק ההון מבוסס על כך שאנשים שמים את עודפי הכספים שלהם בקרנות נאמנות, קרנות פנסיה או בתוכניות חסכון, ואלו שמנהלים את הקרנות משתמשים בכסף כדי להלוות לחברות באמצעות אג"ח או כדי לרכוש מניות.

הציבור מצפה ממי שמנהל את הכספים לעשות את המקסימום כדי שהחברות יחזירו את ההלוואות וכדי שבעלי המניות יקבלו דיווידנדים. לכן, המצב הטוב ביותר עבור כל בעלי ומנהלי החברות הוא שמנהלי החברות יתפסו בעיני הציבור כמי שהמטרה היחידה שלהם היא שהחברות ירוויחו וישלמו את חובותיהן. כי כאשר הציבור מאמין שהמנהלים פועלים אך ורק לטובת החברות, הם יודעים שכספם בטוח, ולכן הם שמים את כספם בשוק ההון ללא חשש.

כשהציבור שם את הכסף בשוק ההון לא חשש, מנהלי החברות יכולים לגייס את הסכומים הגדולים ביותר, ולכן החברות יכולות לצמוח בצורה המהירה ביותר, והמנהלים ובעלי החברות מרוויחים רווחים יפים מבלי שאף אחד ישאל שאלות. אבל למרות שזה המצב הטוב ביותר עבור הכלל, כל מנהל וכל משקיע יודע שהוא יכול להרוויח הרבה, ומהר, אם הוא יגדיל את ההכנסות שלו על חשבון הכספים שהציבור השקיע והלווה לחברה שלו.

אבל כשציבור סובר, כמו במקרה של מגה, שיש מנהלים שמשתמשים בכספים של הציבור לטובת עצמם, האמון של הציבור בשוק ההון מתערער. כשהאמון של אנשים מתערער, הם מושכים כספים משוק ההון. במקרה כזה, רוב המשקיעים לא מסוגלים לרכוש חברות, ורוב החברות לא מסוגלות לממן את הפעילות שלהן. כך שכשהאמון של אנשים בשוק ההון מתערער, מהר מאד חברות פושטות את הרגל, והרבה מנהלים הופכים למחוסרי עבודה.

כך שבין אם מי המנהלים של רשת מגה הרוויחו את כספם ביושר ובין אם לא, האופן שבו הם משכו אותו פגע לא רק במגה, אלא בכל שוק ההון. שכן, אם הציבור יחשוב ששוק ההון הוא דילמת אסיר שבו לכל מנהל יש עניין להרוויח רק באופן אישי, אז אף מנהל ואף חברה לא יוכלו להתנהל.

   אמיר רוזנבאום, 27.1.2016

עוזי לוי, אנליסט ראשי לכלכליסט בעקבות פרסום הודעת הריבית בארה"ב: 

הטלטלה בתעשיית האנרגיה והפאניקה שנוצרה בשווקים מהחשש כי מחיר נפט נמוך מאד עלול להאיץ את חדלות הפירעון של חברות בתעשייה, יביאו ככל הנראה את הפד' לא להעלות ריבית בישיבה היום. הפדרל ריזרב יעדיף תקופה רגועה יותר לביצוע מהלכים וזאת למרות שפורסמו נתונים חיוביים מאד היום בשוק הנדל"ן בארה"ב כאשר מכירות הבתים החדשים זינקו בשיעור חד של כ-10% בחודש דצמבר דבר אשר מעיד על מגמה חיובית בכלכלה האמריקאית.

להורדת הכתבה לחץ כאן >>

  מדובר על גל שלילי של ירידות בשווקים שיחלוף ויתהפך במהלך השנה הנוכחית>> עוזי לוי, אנליסט ראשי, 20.1.2016

ככל שמחיר הנפט הולך ויורד כך העצבנות תופסת תאוצה בשווקי בעולם. צריך להבין כי לאחר שנים רבות בהן חברות הכרייה, הנפט ובכלל כל הסקטור התומך באנרגיה, השקיעו השקעות הוניות CAPEX רבות כתוצאה מעליית מחיר הנפט, אך כרגע הן מחפשות פתרון לירידת מחיר הנפט. המחיר ירד החובות קיימים ואין כדאיות כלכלית להמשך הייצור והמכירה. יש חברות רבות שלא ישרדו את הגל הנוכחי ואי הוודאות על מספרן יוצר אי נוחות בשווקים. המשקיעים צריכים להבין שלירידת מחיר הנפט יש אפקט חיובי ביותר והוא עלויות הייצור שיגולגלו בסופו של יום אל הצרכן ויגדילו את הכנסתו הפנויה. בעולם בו סביבת האבטלה נמוכה ותומכת בביקושים עתידיים מחירי הנפט והאנרגיה הנמוכים ימשיכו לתמוך בצמיחה ואף יאיצו אותה. המסר למשקיעים הוא "תחזיקו חזק" מדובר על גל שלילי של ירידות בשווקים שיחלוף ויתהפך במהלך השנה הנוכחית. 

להורדת הכתבה לחץ כאן >> 

 שנת 2016: הזדמנות תיקון או קריסה >> הפתיחה הגרועה של השנה הנוכחית בשווקים הבהילה רבים, אבל בדיקה רב שנתית מראה שגם השנים שהניבו תשואה חיובית התאייפנו לא פעם בכמה חודשים של שוק דובי >> ערן צחי, אנליסט בכיר, 18.1.16:


המשקיעים בשווקי ההון חווים בימים אלה פתיחה שלילית לשנת 2016 בשוק המניות הגלובלי. בוול סטריט המדדים המובילים התרחקו מהשיאים ההיסטוריים שנקבעו אשתקד. עבור מדד דאו ג'ונס שבוע המסחר הראשון השנה הינו הגרוע בתולדותיו, זאת בהשוואה לשבועות הראשונים בשנים קודמות. בסין מדד המניות המרכזי, שנחאי, חווה ירידה של כ-14.7% שלוותה בשתי עצירות מסחר יומיות כתוצאה מנחשול המוכרים, מדד הניקיי בטוקיו נחתך ב-7%, בעוד מדד ההאנג סאנג בהונג קונג השלים ירידה של 10%. באירופה מדד הדאקס הגרמני בלט לשלילה עם ירידה של 8.5% והמדד האזורי יורוסטוקס 600 איבד 7% מערכו.

מה הלאה? אם עד לפני שבועיים אנליסטים ומנהלי כספים היו עסוקים בלספק תחזית בנוגע לשנת ההשקעות שבפתח, כעת השאלה הבוערת, שלה כולם מחפשים תשובה היא: עד מתי ועד כמה תמשכנה הירידות החריפות בשווקי המניות?

מיותר לציין שהמשקיעים לא אוהבים ירידות בערך השקעותיהם. אולם, בחיים וכך גם בשוק המניות, מחזוריות הינה חלק בלתי נפרד מהדרך. תמיד נאלץ לנווט אל עבר התשואה החיובית בין עליות לירידות. עליות לא נמשכות לנצח ובאותה נשימה גם ירידות לא נמשכות לנצח.

נציג בסקירה זו תזכורות, אמיתות ועובדות בנוגע להתנהגות השווקים בשנים עברו כדי להכניס לפרספקטיבה נכונה את התנהלות השווקים לאחרונה. לצורך כך בחנו כיצד מדד S&P 500 , המדד הגדול ביותר בעולם, לצד מדד ת"א 100 הישראלי, התנהגו בכל אחת מ-16 השנים האחרונות.

להלן הממצאים: בין 2000 ועד 2015, שני המדדים הנ"ל חוו בכל אחת מהשנים שוק דובי שנמשך מספר חודשים (ראו טבלה מצורפת). את השוק הדובי הגדרנו כמסגרת זמן שנתית שמתחילה ברמת שיא ומסתיימת ברמת שפל בכל אחת מהשנים הנ"ל. לרוב, שוק דובי נמשך בכל אחת מהשנים כמספר חודשים, במהלכם סנטימנט המסחר הינו השלילי ביותר שנמדד.

עוד עולה מהנתונים כי ב- 11 שנים מתוך ה-16, מדד S&P 500 חווה שוק דובי דו ספרתית ומדד ת"א 100 חווה שוק דובי דו ספרתי ב-13 שנים מתוך ה-16. אולם, באותה נשימה נציין כי בסופו של דבר, מדד S&P 500 סיכם 11 שנים מוצלחות מתוך ה-16, עם תשואה שנתית חיובית, בעוד שמדד ת"א 100 רשם תשואה חיובית שנתית ב-12 שנים. ניקח את שנת 2003 כדוגמא, שנת היציאה מ"משבר 

הדוט.קום" שזעזע את השווקים בשנת 2000-2001. במידה מסוימת שנת 2003 מזכירה את השנה הנוכחית, לפחות בהקשר של עיתוי השוק הדובי. ניתן לראות מנתוני הטבלה, כי מדד S&P 500 התממש ב-14% החל מחודש ינואר ועד חודש מארס. לאחר ירידה חדה שכזו ניתן להניח, כי מרבית המשקיעים התקשו להיות אופטימיים ובוודאי התקשו לחזות תשואה שנתית בשיעור של 26.4%.

שנת 2010 יכולה גם לשמש דוגמא טובה (ראו גרף מצורף), שכן השנה נפתחה בירידות חדות של כ-6.8% שהחלו בינואר ונמשכו עד פברואר. במהלך פברואר ללא הכנה מוקדמת הגיע התיקון המהיר והחד שנמשך עד אפריל. עד כאן הכול נראה טוב,  אולם החל מאפריל ועד יולי 2010 מדד S&P 500 איבד כ-16% וירד לרמה נמוכה מזו בו שהה בתחילת 2010. גם הפעם המשקיעים לא האמינו שהמדד יסיים את השנה בתשואה כולל של 12.8%.

לסיכום: בגלל העובדה שהשנה האזרחית תמיד מתחילה בינואר ומסתיימת בדצמבר, והתשואות נמדדות בהשוואה משנה לשנה מדי שנה, נציין כי ירידות שערים הן חלק נורמלי ובריא משוק המניות, והעיתוי שלהן לאו דווקא מסונכרן עם לוח השנה. המסקנה המתבקשת היא שלא תמיד נכון לעקוב בתדירות גבוהה אחר ביצועי המדדים, שהרי בסופו של דבר, לאורך השנים ועל אף הטלטלות, שווקי המניות עולים בטווח הבינוני והארוך .

 להורדת הכתבה לחץ כאן >> 

Page 1 of 27  > >>

תקשורת ופרסום שוק ההון
כניסה לחדר הפרטי שלי
לקביעת פגישה אישית עם מומחה אינפיניטי
מחקר ומידע
חינוך פיננסי TV
אינפיניטי דיגיטלי
לוח ארועים כלכליים
תגובה למידד המחירים לצרכן
ריבית בנק ישראל
אינפיניטי תקשורת ופרסום