עיתונות מקצועית - אינפיניטי

עיתונות מקצועית

מוצגים לעיונכם מקבץ מאמרים, ראיונות ופרסומים בעיתונות הכלכלית, המקצועית ובמגזינים מקצועיים, בתחומי מאקרו כלכלה, שווק ההון המקומי, שוק ההון העולמי, פסיכולוגיה של משקיעים ועוד.

11.8.2016

מקורה של התיאוריה שלפיה הפחתת מסים יכולה להוביל לגידול בגביית המסים, לפחות בכל מה שקשור ליישום המעשי שלה, הוא בשרטוט שצייר הכלכלן ארתור לאפר על מפית בזמן שאכל עם  אנשים שיהפכו בהמשך להיות פקידים בכירים בממשל של רייגן. מה שהראה לאפר בשרטוט זה הוא  שכאשר מעלים את המסים, לאנשים פחות כדאי לעבוד. לכן כאשר המסים עולים יותר מדי, אנשים עובדים פחות מדי, וכפועל יוצא, ההכנסות ממסים יורדות. במקרה כזה, הורדת מסים תשכנע יותר אנשים לעבוד ולהפסיק להעלים הכנסות, והתוצאה תהיה גידול בהכנסות הממשלה.

 שרטוט זה הספיק כדי לשכנע את אותם פקידים, שכל מה שצריך לעשות כדי להגדיל את ההכנסות ממסים הוא להוריד את מס ההכנסה, בעיקר על בעלי הכנסות גבוהות. אלא שהתברר שהפקידים טעו בדבר אחד. ארה"ב לא היתה בנקודה שבה המסים היו כל כך גבוהים עד כדי כך שלאנשים לא היה כדאי לעבוד. לכן המסים ירדו וגם הכנסות הממשלה ממסים ירדו, מה שגרם לגידול בגירעון.

בסופו של דבר, הגידול בגירעון הוביל לנפילה של ממשלו של בוש האבא, ולעלייה של קלינטון עם הסלוגן "זאת הכלכלה, טמבל." מה שעוד קרה בגלל השינוי במדיניות המסים היה שאי השיוויון בארה"ב גדל באופן חד.

כעת נראה שגם כחלון שמע על עקומת לאפר, מכיוון שהוא מנמק את הרצון שלו להורדת מסים בציפייה שהורדת המסים תתמרץ את הכלכלה, ושלכן הממשלה יכולה גם להוריד את המסים וגם להגדיל את ההוצאות שלה, כי הצמיחה המהירה שתתרחש תפצה את הממשלה על הירידה באחוזי המיסוי. אבל עקומת לאפר איננה קסם.

ראשית, בגלל שכדי שירידה במס הכנסה תביא לעלייה בגבייה, צריך ששיעור מס הכנסה יהיה באזור ה-70% אחוזים. זה לא המצב בארץ. שנית, עקומת לאפר עובדת באופן היעיל ביותר כאשר במקביל לירידה במסים יש גם צמצום בהוצאות של הממשלה. כדי שירידה במסים תביא לעלייה בגבייה, היא צריכה לבוא ביחד עם רפורמות במגזר הציבורי שיובילו להקטנת כוח האדם וייעול השירותים. עד עכשיו, שר האוצר נמנע מלעשות את הדברים האלו, ונראה שהורדת המסים היא נסיון להמשיך להתחמק מההתמודדות הזאת.

שני דברים נוספים שר האוצר צריך לזכור. אחד, שרוב הציבור בישראל לא משלם מסים. מי שמשלמים מסים הם אנשים ממעמד הביניים המבוסס ומעלה. הקלת נטל המס תגדיל את פערי ההכנסות ביניהם לבין אנשים מהמעמד הנמוך, ולכן תביא לגידול באי שיוויון.

שנית, שאם הגירעון הממשלתי יגדל, הממשלה תצטרך לממן אותו בעזרת חוב. זה לא נורא אם הגרעון ישמש להשקעות יעילות, כי אז ההכנסות מההשקעות יעזרו להחזיר את החובות. אבל במצב שבו הממשלה מחוייבת להוצאות קואליציוניות לצרכים שותפים, הגידול בגרעון יביא לכך שבעתיד חלק גדול יותר מההכנסות ממסים יופנו לתשלום החובות, ואז אי השיוויון יגדל לא רק בגלל שהמעמדות הבינוניים-גבוהים ישלמו פחות, אלא גם בגלל שיהיה פחות כסף לתמוך במי שצריכים את הסיוע הממשלתי במידה הגדולה ביותר.

ד"ר אביחי שניר, כלכלן בכיר באינפיניטי   9.8.16

הוועדה לייעול משק ההימורים החליטה להעלות את שיעור המס על הזכיות, התעלמה לחלוטין מהעובדה שבישראל רק 60% מהכסף חוזר למהמרים, בהשוואה ל-80%-90% במדינות אחרות, וביטלה דווקא את ההימור שבו יש למהמרים את הסיכוי הגבוה ביותר לזכות. 

המלצות הוועדה לייעול שוק ההימורים מיועדות, לכאורה, לשפר את מצבם של המהמרים. בפועל, אם שר האוצר, משה כחלון, אכן יחליט לאמץ אותן, הן יפגעו דווקא במהמרים.

הסעיף היחידי שהוועדה לא התייחסה אליו בפרק ההמלצות הוא שיעור ההחזר הנמוך מההימורים. הפיס והטוטו מחזירים למהמרים כפרסים, בממוצע, פחות מ-60% מסכום ההימורים, זאת לעומת שיעור החזר של 80%-95% במדינות אחרות בעולם המערבי. בנוסף, חלק גדול מהרווחים - גם של הטוטו וגם של הלוטו - מגיע מהימורים שבהם מספר קטן מאוד של זוכים זוכה בפרסים גדולים מאוד. כתוצאה מכך רוב המהמרים לא מקבלים אפילו שקל אחד בחזרה במשך כל חייהם. בעולם, לעומת זאת, יש הרבה הימורים שבהם חלק גדול מהמהמרים זוכים בסכומים קטנים יחסית, כך שרוב המהמרים מקבלים חלק מכספם בחזרה.

הוועדה גם המליצה בדו"ח שפרסמה להגדיל את שיעור המס על זכיות בפרס, והשאלה המתבקשת היא: למה? אם חברי הוועדה ושר האוצר חושבים שהמהמר האופייני הוא אדם שמבזבז אלפי שקלים בשנה על הימורים, הרי שהם היו צריכים לדאוג לכך שכאשר מישהו זוכה, שלפחות יקבל פיצוי על הסבל שעבר. בפועל, חברי הוועדה החליטו שה-40% שהמדינה לוקחת מהמהמרים לא מספיקים, וכי יש לקחת עוד מס שישאיר לזוכים ביד הרבה פחות מהסכום שמוכרים להם בפרסומות.

ומה באשר למכונות המזל וההימורים על סוסים? בפרק שהוקדש לנושא ממליצה הוועדה על ביטולם, אף שספק אם מכונות המזל של מפעל הפיס ממכרות יותר מכרטיסי חיש-גד שאותן הוועדה לא חשבה לבטל. בשני המקרים מדובר בהימורים שניתן לבצע באופן רציף. שני סוגי ההימורים מפתים את המהמר להשקיע בעזרת תחושה של "כמעט". שניהם גם נותנים למהמר תחושה מדומה של שליטה, מאחר שבשני המקרים הוא מבצע פעולה אקטיבית: הוא מושך את הידית במכונת מזל והוא מגרד את הריבועים בכרטיס. למרות זאת, הוועדה המליצה לבטל את המכונות, ואפילו לא שקלה לבטל את כרטיסי הגירוד.

אבל ביטול ההימורים על מרוצי סוסים אפילו פחות מובן. בעוד ששערי ההימורים בשאר ההגרלות וההימורים שמפעילים הטוטו-ווינר והלוטו נקבעים באופן שרירותי למדי, שערי ההימורים על מרוצי סוסים נקבעים על ידי מפעילים באנגליה. מכיוון ששוק ההימורים באנגליה תחרותי בהרבה מאשר בארץ, שערי ההימורים על מרוצי סוסים הם הנדיבים ביותר למהמרים מבין כל סוגי ההימורים שמופעלים בארץ. כך שגם אם הכוונה של הוועדה היתה לסייע למהמרים, בפועל היא החליטה לבטל דווקא את ההימור שבו היה להם הסיכוי הגבוה ביותר לזכות, והותירה את כל ההימורים שבהם הסיכויים נמוכים.

 

נראה כי חברי הוועדה מאמינים שהפעלת הכללים החדשים תביא לצמצום היקף ההימורים בארץ. עם זאת כבר עתה שוק ההימורים הבלתי חוקיים גדול בהרבה משוק ההימורים החוקי. בעולם המודרני, שבו קל מאוד לבצע פעולות באינטרנט וקשה מאוד לחסום אתרים, הפעולות של הוועדה רק יביאו להגברת הפעילות הבלתי חוקית. כך שהתוצאה היא שהוועדה אולי תהפוך את ההימורים החוקיים ללא אטרקטיביים - אבל היא בהחלט לא תביא לצמצום של שוק ההימורים.

אם הוועדה ושר האוצר חושבים שצריך לאסור על הימורים, כי "בזעת אפייך תאכל לחם" כפי ששרו הגששים, שיעשו את המעשה האמיץ ויאסרו על הימורים. אבל הם לא יעשו זאת. נראה שהציפייה שלהם היא שלמרות המגבלות הנוספות, סך הכספים שמגיעים למדינה מההימורים דווקא יגדל. הדוגמה הטובה ביותר לכך שהם מעוניינים בכספים לא פחות מאשר במהמרים, היא שהם לא מכריחים את הפיס והלוטו לציין מה שיעור המס החל על הזכיות בפרסומים שלהם. תחשבו מה היה קורה אילו במקום לכתוב שהפרס הראשון הוא מיליון שקל, היה צריך לכתוב בפרסום שהפרס הראשון הוא מיליון שקל פחות 300 אלף (ובקרוב, כנראה שיותר).

 

 

משחק תמים בגרסא האמריקאית של הישרדות מדגים את התשובה לשאלה: למה בעצם קשה לנבא התפתחויות בכלכלה. בני האדם לא תמיד מתמודדים עם בעיות בצורה רציונלית ומהירה-התוצאות בהתאם. ד"ר אביחי שניר, כלכלן בכיר באינפיניטי ומרצה בכיר במכללה האקד' נתניה 

האם ניתן  ללמוד מתוכניות ריאליטי? לכאורה, נראה שלא, לפחות לא דברים ששווה ללמד אותם בשיעורי כלכלה. אבל, לפעמים, אפשר ללמוד לא מעט, בעיקר על ההבדל בין התיאוריה ובין המציאות.

דוגמא אחת היא פרק ישן בתוכנית "הישרדות" האמריקאית. באותו פרק, שתי הקבוצות התמודדו במשימת הדחה. הקבוצה שהפסידה, איבדה את אחד החברים בקבוצה. המשימה היתה מורכבת ממשחק שבו הוצבו 21 דגלים. המשחק התנהל בתורות, כאשר כל קבוצה בתורה יכלה להסיר דגל. דגל אחד, שניים או שלושה. הקבוצה השנייה התחילה מהמקום שבו הפסיקה הקבוצה הקודמת. כך שאם בתור הראשון הקבוצה הראשונה הסירה דגל אחד, הקבוצה השנייה התחילה מהדגל השני והיתה צריכה להחליט האם היא מסירה  דגל אחד, שניים או שלושה נוספים. הקבוצה שניצחה הקבוצה היא זו שהגיעה ראשונה לדגל ה- 21.

למשחק הזה יש פתרון שאם חברי הקבוצות היו יודעים אותו, הם היו יודעים איזו קבוצה תנצח עוד לפני שהמשחק התחיל. לפני שאתם ממשיכים לקרוא, נסו לחשב איזו מהקבוצות יכולה לנצח, ללא כל קשר למה שתעשה הקבוצה השנייה.

אם לא הצלחתם, נסו לחשוב על הפתרון מהסוף. כדי להגיע לדגל ה- 21, אתם צריכים שהקבוצה היריבה תעצור בדגל ה- 18, ה- 19 או ה- 20. לכן אם אתם תעצרו בדגל ה- 17, נצחתם. אבל כדי להגיע לדגל ה- 17, אתם צריכים שהקבוצה היריבה תעצור בדגל ה- 16, ה- 15 או ה- 14. לכן אם אתם תעצרו בדגל ה- 13, נצחתם. תמשיכו לחשוב לאחור ותגלו שנצחתם עם עצרתם בדגל ה- 9, ה- 5 והראשון. לכן כל מה שהקבוצה הראשונה צריכה לעשות כדי לנצח, זה לקחת דגל אחד בסיבוב הראשון, ואז לחכות שהקבוצה השנייה תעשה מה שהיא רוצה (היא תלך בהכרח לדגל השני, השלישי או הרביעי) ואז להתקדם לדגל החמישי וכן הלאה, עד ה- 21.

כך שמי שלמד לחשוב לאחור, יכול היה לנצח בקלות אם הוא היה בקבוצה הראשונה, או לדעת שכל מה שהוא יכול לעשות זה לרחוץ בים במקום להתאמץ, אם הוא היה בקבוצה השנייה. במשחק ההישרדות, כמובן ששתי הקבוצות עשו כמעט את כל הטעויות האפשריות.

לכאורה, זה צריך להפתיע, כי הפתרון התיאורטי הוא די פשוט. יותר מכך, המודל התיאורטי שלפיו כלכלנים צופים התנהגות, מניח שאנשים יפתרו בעיות מהסוג הזה, ויתנהגו בהתאם. אבל מתברר שזה עוד מקרה שבו יש הבדל בין מה שהתאוריה חוזה שאנשים יעשו, ומה שאנשים עושים בפועל.

מה שמעלה את השאלה: האם המודלים של הכלכלנים תקפים. או במילים אחרות, מה צריך לעשות כדי שאנשים ילמדו לפתור בעיות מסוג זה? האם הם מסוגלים ללמוד מנסיון והאם הם מסוגלים להשליך מפתרון של בעיה אחת לפתרון של בעיות אחרות. אם כן, בהחלט אפשרי שלמודלים יש תוקף. אחרת, אפשר לצפות מה יקרה כאשר יש זעזועים בכלכלה, בערך כמו שאפשר היה לצפות לאיזה דגל יתקדמו המשתתפים בתוכנית הישרדות. 

חוקרים שונים בחנו את הדברים והגיעו לכמה מסקנות:

ראשית, יש קבוצה לא קטנה של אנשים שאף פעם לא "לומדים"  למרות שחלקם אף לומדים באוניברסיטאות טובות. כך שמשתתפי הישרדות הם לא היחידים שלא מצליחים לפתור את הבעיה הלכאורה פשוטה הזו. כמו כן ,  רק מעטים מאד מסוגלים לפתור אותה בנסיון ראשון.

שנית, לאנשים, גם לכאלו שאין להם נסיון בכלל, יש יכולת לראות בערך שני מהלכים קדימה. לכן, במשחק שיש בו רק 5 דגלים, רוב השחקנים רואים כבר בפעם הראשונה כיצד לשחק. אפילו עם 9 דגלים, חלק גדול מהשחקנים מבין מהר מה עליו לעשות כדי לזכות בנצחון.

שלישית, היכולת להסיק מסקנות מוגבלת. גם אם נותנים לאנשים שמסוגלים ללמוד לשחק הרבה מאד משחקים עם 5 דגלים, או עם 9, הם עדיין לא יראו באופן מיידי כיצד לשחק במשחק עם 21 דגלים. מצד שני, הם גם לא יתחילו בדיוק מאפס. מי שלמד לפתור עם 5 או 9 דגלים, יצליח בדרך כלל לפתור את המשחק עם 21 דגלים לפני מי שלא התאמן בכלל.

כך שבין אם מדובר בהתמודדות בחיים או במשחק, צפו שהיריבים שלכם יוכלו לצפות שני מהלכים קדימה. יותר מזה הם יוכלו לעשות, אלא רק אם יש להם גם יכולת וגם הרבה נסיון. כי אפילו אם היו להם התנסויות קודמות, הם יצטרכו זמן כדי ללמוד את הקשר בין מה שהם למדו בעבר לבין בעיה שנראית קצת אחרת.

בנוסף , אפשר לצפות שבמקרים של אירועים לא צפויים, רוב האנשים לא יצליחו לראות את הדמיון בין האירועים האלו ואירועים שאתם הם התמודדו בעבר וגם לא את ההבדלים. לכן סביר שרוב האנשים יטעו בתגובה שלהם, לפחות בזמן הקצר, כך שהתוצאות בפועל יהיו שונות מאד מאלו החזויות על פי המודלים. עם זאת, בטווח היותר ארוך, סביר שאלו שרואים איך להרוויח יפעלו באופן הנכון, כך שהתוצאות יתכנסו בכיוון החזוי.

מה שעוד אפשר ניתן ללמוד מתוכנית ההישרדות, הוא שלמרות שכנראה שלא כדאי לחקות (במקום ללמוד) את כל מה שעושים המתמודדים,  אפשר ללמוד איך אפשר להתמודד עם בעיות. לדוגמא, אפשר ללמוד האם אתם מאלה שמסוגלים להשליך מבעיה אחת לפתרון של בעיה אחרת. נסו לחשוב מה היה קורה, אם במקום להתקדם עד שלושה דגלים, ניתן היה להתקדם בכל תור רק דגל אחד או שניים. איזו קבוצה יכולה לנצח במקרה הזה ללא קשר למה שתעשה הקבוצה השנייה, ולאיזה דגל היא צריכה להתקדם בכל פעם?

  רפי כהן, אנליסט - נייר עמדה, 5.7.2016: השחקנים החדשים שנכנסו לשוק הסלולר בעקבות רפורמת כחלון- ובראשם גולן טלקום והוט מובייל-הביאו לסחרור מחירים שהעצים את התחרות. המפעילות הותיקות נאלצו להקפיא דיבידנדים, להתייעל ולהמציא עצמן מחדש. מי שמעריך כעת שהתמחור החסר כבר הגיע לשיאו, ישקיע במניות בהחזקה ישירה ויתלבט בין סלקום לפרטנר. האפשרות השמרנית יותר היא קנייה של מדד התקשורת כולו, שבו המניה העיקרית היא בזק. 

אחד הענפים התוססים ביותר בשוק הישראלי בשנים האחרונות הוא ענף התקשורת, מאז החלה רפורמת כחלון וכניסת שחקנים חדשים לשוק, כשהבולטים ביניהם, גולן טלקום והוט מובייל אשר נכנסנו לסחרור מחירים שהוביל לעלייה דרמטית בתחרות ומבצעי שיא.

ממוצע ההכנסה פר לקוח ה - ARPU - Average revenue per user צנח בחדות בשנים האחרונות מ- 150 ₪ בממוצע בשנים 2006-2009 ל- 100 ₪ ב- 2010 ועד ל- 65 ₪ בשנת 2015, כלומר צניחה מתמשכת בהכנסה ממוצעת ללקוח של יותר מ- 50% ב- 6 שנים.

עם הירידה בהכנסה הממוצעת ללקוח איבדו החברות המובילות נתח שוק משמעותי. כך למשל סלקום איבדה 17% ממספר הלקוחות שלה אשר עמד על כ- 3.4 מיליון לקוחות בשנת 2011 וירד ל- 2.83 מיליון בסוף שנת 2015. הירידה במספר הלקוחות ובהכנסה פר לקוח הובילו לירידה של 51% בהכנסות ו- 75% ב- EBITDA .

בדומה לסלקום, גם פרטנר חוותה ירידה בלקוחות בגובה של 13% מ- 3.1 מיליון לקוחות בשנת 2011 ל- 2.74 מיליון לקוחות לסוף שנת 2015, ובנוסף ירידה בהכנסות בגובה 47%.

סלקום ופרטנר ששלטו בשוק ביד רמה וחילקו דיבידנדים עד שנת 2012 באחוז נכבד מהרווח הנקי, מצאו עצמן עם ירידה דרמטית בהכנסות וברווחים ונאלצו להקפיא דיבידנדים ע"מ לחזק את ההון.

סלקום שחילקה מעל מיליארד ₪ דיבידנד בשנת 2010 , חילקה בשנת 2012 דיבידנד של  400 מיליון ₪ בלבד, והחל משנת 2014 הפסיקה לחלק כלל.

פרטנר לעומתה הפסיקה לחלק דיבידנד כבר בשנת 2013 כאשר החלוקה האחרונה שלה בשנת  2012 הייתה בשיעור של 160 מיליון ₪ .

גולן נהנה ממעמד של שובר שוק, ורכב על ההצלחה, בעודו מגייס אלפי לקוחות חדשים מדי חודש ומסתער על השוק במחירים חסרי תחרות. מבצעים אגרסיביים אלו התאפשרו לו בזכות היותו מפעיל סלולר ללא רשת עצמאית וללא השקעות הוניות CAPEX בזמן שהוא צובר חובות מדי חודש לסלקום בגין שימוש ברשת שלה. חובות אלו אמורים היו להימחק במידה ורשות ההגבלים היתה מאשרת לסלקום ולגולן להתמזג.

המצב הקיים היום מתאפיין במפעילות וותיקות הנאלצות להתחרות בשחקן שמתנהג כמפעיל וירטואלי ולכן עליהן להתייעל ולהמציא את עצמן מחדש.

נראה שסלקום הצליחה להתמודד עם המצב החדש עם הקמת קבוצת תקשורת ומיצוב המותג סלקום כאלטרנטיבה גם לשוק הטלוויזיה עם שירות הטריפל – טלוויזיה, אינטרנט וטלפון קווי ובתוך שנה וחצי מתחילת הפעילות הצליחה לגייס כ- 75 אלף לקוחות, אולם פעילות זאת עדיין אינה רווחית והסבה לסלקום הפסדים בשנת 2015 בגובה 40-50 מיליון ₪.

סלקום עושה לאחרונה מאמצים להגדיל את האטרקטיביות שלה ומגדילה את היצע הערוצים הקיים ויוצאת בחבילת ספורט חדשה.

פרטנר עדיין עובדת על פיתוח הטריפל שלה והגדילה את הפעילות לתחום האינטרנט בלבד, תחום שנמצא בתחרות גבוהה לאור פתיחת השוק הסיטונאי המאפשר לחברות התקשורת למכור חבילות אינטרנט בהן הגלישה מתבססת על תשתית של בזק או הוט ולא הצליחה עדיין לצבור נתח שוק משמעותי.

גולן טלקום שלאחרונה מייצרת דרמות רבות נדרשת לקבל החלטה האם לנצל את הרישיון שניתן לה, להקים רשת עצמאית ולשלם את חובה לסלקום בגובה 600 מיליון ₪ (שדורשת כרגע הפרשי ריבית והצמדה לחוב האמור), או למכור את העסק לגורם שלישי ובלתי תלוי.

עם היוודע ביטול המיזוג סלקום – גולן, והיווצרות התרחיש האפשרי של יציאת גולן מהשוק, מורגש חוסר הוודאות בקרב לקוחות גולן טלקום, ולראשונה ניתן להבחין בשיעורי נטישה ברבעון הראשון של 2016 אצל האחרונה לעומת ניצנים של גיוסים חיוביים (בעיקר בפרטנר).

נראה כי גולן תלתה את יהבה על המיזוג עם סלקום וכעת ניצבת מול החלטה קריטית שעתידה צפוי להשפיע באופן ניכר על שוק התקשורת בשנים הקרובות, נראה שגולן לא מתכוונת להשקיע את ההון הנדרש לצורך פריסת הרשת העצמאית שלה ומנסה לאחרונה להוביל מהלך חדש של הסכם אירוח עם הוט מובייל במקביל לביטול ההסכם הכובל עם סלקום ובנוסף לביטול רישיונה כמפעיל סלולר והמרתו למפעיל וירטואלי. רשות הגבלים עסקיים שמעולם לא נדרשה להכריע בעניין המרת רישיון מפעיל לווירטואלי צפויה להיתקל בהתנגדויות נחרצות מהמפעילות הוותיקות, כאשר מיזוג זה יהפוך את הקבוצה לבעלת נתח שוק של כ- 20% ויקנה לגולן את היכולת למכור מוצר זהה בעלות נמוכה משמעותית מהמתחרים.

המרוויחה הגדולה מהאירוח היא כמובן הוט מובייל שמציגה נתוני גיוסים הגבוהים ביותר בשוק בשנה האחרונה, כאשר אירוח גולן טלקום על הרשת שלה יקנה לה שוויון מספרי מול פרטנר שחולקת עמה רשת ובנוסף תרוויח תשלום חודשי קבוע פר לקוח בגין האירוח של גולן.

כיוון שגולן צבר כמיליון לקוחות, הוא ייהנה מיתרון מובנה משמעותי בתור מפעיל וירטואלי. האפשרות לרכב על רשת של מפעיל סלולר אחר בתשלום חודשי יהיה זול משמעותית מההשקעה של המתחרות בתשתיות.

לסיכום, נראה שעתידן הקרוב של סלקום ופרטנר תלוי בעיקר בעתידה הלא ברור של גולן טלקום. בכוונתן להתנגד בכל דרך אפשרית עד דחיית בקשת גולן למפעיל וירטואלי.

התרחיש החיובי מבחינתן יהיה שגולן טלקום לא יכולה להמשיך לתפקד כמפעילת סלולר, לא נמצא רוכש חיצוני שמוכן להשקיע בפריסת רשת ארצית נוספת וגולן נאלצת לצאת מהשוק כשמיליון לקוחותיה מתחלקים בין המפעילות הקיימות, לחילופין, גולן מקבלת אישור לפעול כמפעיל וירטואלי אך ללא הלקוחות שצברה עד כה ועליה להתחיל לגייס לקוחות מחדש. בתרחיש זה מצבת הלקוחות של סלקום, פרטנר ופלאפון צפויה לגדול ואתה ה- ARPU שיכול לצמוח ל- 80-100 ₪ פר לקוח. מכאן ועד עלייה במחירי המניות הללו הדרך קצרה.

התרחיש השני בו גולן מקבלת את הרישיון למפעיל וירטואלי וכל ההתנגדויות נדחות נראה פחות סביר כרגע וייתכן כי סומנה התחתית בהכנסה פר לקוח למרות שגם עליית מחירים בסביבה הקיימת לא נראית סבירה בטווח הקרוב ללא שינויים מרעננים בשוק.

משקיע המעריך לאור האמור כי נוצר בשוק הסלולר תמחור חסר והוא הגיע לשיאו וזאת לאחר ירידה נוספת בחודש האחרון של סלקום ופרטנר בגובה 25% ו-15% בהתאמה ולאחר שמחקו את העליות מתחילת השנה, יכול להשקיע באחת המניות בהחזקה ישירה, כשההתלבטות הנה בין השקעה בסלקום לבין פרטנר. יש לקחת בחשבון את הפעילות הנוספת של סלקום בשוק הטלוויזיה כיתרון או חיסרון, תלוי בהערכת תרומת פעילות זו לרווחי החברה שכרגע עומדים על הפסד של כ- 50-40 מיליון ₪ בשנת 2015. מנגד, קצב הגיוס ללקוחות הסלקום TV עמד ברבעון הראשון על 11 אלף מנויים עם זינוק בהכנסות לגובה של 126% ל- 59 מיליון ₪. יחס ה- EBITDA של שתי החברות עמד על כ- 20% בשנת 2015 כאשר סלקום עם 2.81 מיליון לקוחות עם הכנסה ממוצעת ללקוח ARPU 66 ₪. פרטנר עם 2.6 מיליון לקוחות ו- ARPU של 71 ₪.

אפשרות אחרת, שמרנית יותר להשקעה הנה קנייה של המדד כולו - מדד התקשורת, בו נתח השוק של סלקום ופרטנר הוא 6.65% ו- 9.74% בהתאמה. המניה העיקרית במדד זה היא בזק עם משקל במדד של 75.21% ! .

 


לקראת שיווי משקל חדש ויציב - הברקזיט- לא סוף העולם >>  מאמר דעה של רו"ח אמיר איל, יו"ר ואסטרטג המאקרו של קבוצת ההשקעות אינפיניטי לגלובס ,27.6.16  

אינפיניטי

27.6.16

בריטניה יוצאת מהאיחוד האירופאי (BREXIT) - לא כצעקתה
רו"ח אמיר איל, יו"ר ואסטרטג המאקרו של קבוצת ההשקעות אינפיניטי, 26 ביוני 2016.


1. משאל העם בבריטניה החליט ברוב של 52% על יציאה מהשתייכות לאיחוד האירופאי. התוצאה הפתיעה באופן יחסי את השווקים הפיננסיים ולכן מפלס העצבנות גבוה, בעיקר עקב "אי הוודאות" לגבי עתיד גוש האירו, עתידה של בריטניה, וההשפעה על הכלכלה העולמית.

2. כמו תמיד, בתקופה של עלייה דרמטית במפלס החששות, ההתנהלות הופכת אי-רציונאלית ושווקים זזים בקיצוניות. לדעתנו, יש להימנע מפעולות מהירות ולתת לאי הוודאות להתבהר. בזמן כזה, יכולות להיווצר הזדמנויות כתוצאה ממכירת יתר הנובעת מפאניקה גרידה, וצוותי המחקר, המסחר וניהול ההשקעות שלנו עוקבים 24/7 אחר ההתרחשויות.

3. למרות הדרמה, ולצד הפחדות אותן שומעים במדיה, הברקזיט איננו סוף העולם ואף לא סימן לסופו של האיחוד האירופאי. ההחלטה שנפלה במשאל העם הבריטי, תגרור התאמות שונות, כלכליות ואחרות, שיביאו לשווי משקל חדש ואף יציב, ביחסי הסחר בין בריטניה לאיחוד, בין גושי הסחר, בשווקי ההון והמטבע, ובפעילות החברות הסוחרות אל ומאירופה ובריטניה.

4. בריטניה לא יוצאת מהאיחוד מחר בבוקר. התהליך יכול לקחת תקופה של עד שנתיים, אשר במהלכן בריטניה תנהל משא ומתן מול האיחוד האירופאי על הסכמי סחר חדשים, ויציאה מההסכמים הכובלים הקיימים מול האיחוד שהגבילה מהותית את בריטניה בכל הנוגע להסכמי סחר עם מדינות מחוץ לאיחוד. העובדה שראש הממשלה הבריטי התפטר לא עוזרת ללוח הזמנים וצפויה לעכב אותו.

5. במהלך השנתיים הללו, יחתמו הסכמי סחר וכלכלה חדשים, ואלה יכילו עיקרים ועקרונות שאינם רחוקים במהותם מהקיים. המציאות תכתיב את מה שהכתיבה עד כה, והאינטרסים הברורים גם היום יקבעו את מה שהדמוקרטיה ניסתה לשנות. רוחות הלאומיות, בואכה לאומנות, תתקלנה במציאות כלכלית מורכבת, תחרותית, כלל עולמית.

6. הרבה מהפחד בשווקים נוגע לאפשרות של קריסת גוש האירו, על רקע קולות העולים במדינות נוספות באירופה לעריכת משאלי עם להיפרדות מהגוש. להערכתנו לא יהיה אפקט דומינו ועזיבה סדרתית של מדינות מהאיחוד, מכיוון שהאינטרס הברור של כולן (אולי למעט סקוטלנד ומיעוט מהסקנדינביות), הוא דווקא להיצמד זו אל זו, על מנת ליצור את אותו גוש שיקנה יתרון כלכלי יחסי במלחמת הסחר הגלובלית ההולכת ומתעצמת.

7. במלחמת העולם הזו, המתרחשת במלוא עוזה בשנים האחרונות ובמיוחד לאור התעצמות סין והמזרח, הסיכוי של מדינה בודדת לשגשג כלכלית, נמוך אל מול הסיכוי שתקנה לה השתייכות לקבוצה, שלה יש יתרון לגודל.

8. אין היום מדינות משמעותיות שתרצנה לצאת מהאיחוד, שכן זו תהווה פגיעה עצמית, בסביבה עסקית תחרותית מאי פעם, שבה גודל ועוצמה הינם יתרון יחסי, משנה משחק. יתר על כן, יש לזכור כי קיים הבדל בין עזיבת בריטניה (אשר שמרה על המטבע שלה), את האיחוד האירופאי לבין יציאה של מדינות כמו איטליה או ספרד את הגוש. מדינות אלו תצטרכנה לאמץ את המטבע הקודם שלהן בהליך מהיר ולתת לשוק החופשי לקבוע את יחסי ההמרה החדשים. תהליך כזה טומן בתוכו סיכון רב בשל העובדה כי חובות המדינות הינם באירו.

9. כתגובה מיידית, אנו רואים את האיחוד האירופאי מבצע צעדים תומכים מוניטארית ופיסקאלית, ולאורך זמן ממושך יותר. כך, הריבית בגוש תישאר עוד זמן רב אפסית ושלילית. ככל שהאיחוד האירופאי יילחץ אל הקיר, הוא ילחץ חזק יותר על אותה דוושה וירחיב ויתמוך, כך שנראה אותה מדיניות למשך זמן ממושך.

10 במקביל, תבוצענה התאמות כלכליות בבריטניה, ככל הנדרש. הכורח לייצב את הציפיות, יביא את היוניון ג'ק להתערבות מסיבית ותמיכה משמעותית בלירה שטרלינג, על מנת למנוע בריחת הון מהממלכה ומניעת זעזוע משמעותי מדי. סביר להניח שיופעלו כל הכלים האפשריים לתמיכה-הן פיסקלית והן מוניטרית כנגד חולשה כלכלית בתקופת מעבר, ובעיקר במטרה לייצב את הביטחון הפיננסי.

11. המלחמה הכלכלית של הגוש האירופאי ושל בריטניה אל מול גושי הסחר הגדולים בעולם תמשך ביתר שאת, עם הסימפטומים הידועים של מלחמת מטבעות, סחורות ומחסומי סחר. זה לא חדש.

12. לסיכום, לדעתנו יש לנשום עמוק ולתת לאי הוודאות בשווקים לרדת. לא לבצע מהלכים מהירים ולנסות לאתר הזדמנויות בחברות איכותיות שניתן אולי יהיה לקנות במחירים אטרקטיביים.  GOD SAVE THE QUEEN!

---------------------------------------------------------------------------------------------

למאמרים נוספים, ניתוחים כלכליים וטיפים מאת מחלקת המחקר של אינפיניטי, הזינו את המייל שלכם כאן למטה:

להרשמה ללא עלות למועדון המידע המקצועי של אינפיניטי, מלא פרטים:










הריני לאשר את הסכמתי לקבלת דיוור (על פי תיקון 40 לחוק התקשורת (בזק ושידורים)).

 

 

 


   דן וינטרניץ, ראש דסק חו"ל, 6.6.16, איפה כדאי לאסוף סחורה במגזר האנרגיה, וממה כדאי להזהר? 

מחירי האנרגיה הזולים: עולם חדש של הזדמנויות בשוק החוב הקונצרני: 

הנפילה הגדולה במחירי הנפט הביאה לתהליך של קונסולידציה בענף, שחיזק את מעמדן של המפיקות והמפיצות הגדולות, והגדיל את האטרקטיביות של האג"ח שלהן. במקביל עלתה גם כדאיות ההשקעה בחוב של נותנות השירותים לענף של חברות הזיקוק. 

בתחילת העשור, רשמה תעשיית פצלי הנפט בצפון אמריקה קפיצת מדרגה בהיקף ההפקה. התעצמות תעשיית פצלי הנפט התאפשרה הודות להתבססות מחירי הנפט ברמות גבוהות, בנוסף השיפור הטכנולוגי אפשר לתעשייה זו להיות רלוונטית ולהתעצם. הגדלת התפוקה הצפון אמריקאית, הפכה לראשונה את צרכנית האנרגיה הגדולה בעולם ליצואנית נטו של דלק מאובנים. מהפכה אנרגטית זו הלחיצה את ארגון אופ"ק (ארגון יצואניות הנפט) לפינה, כשהבינו כי כוח הקרטל הולך ומתפוגג, נקטו במלחמה שקטה בדמות הגדלת תפוקה חסרת פרופורציה, על מנת ללחוץ את המחיר מטה.

הורדת מחיר הנפט בחדות גרמה אומנם ללא מעט הפסדים מצד מדינות אופ"ק, אך לאורך זמן היא מכרסמת ביכולת הישרדותה של תעשיית הפצלים המאיימת עליה.

כיום לאחר הנפילה הגדולה במחירי האנרגיה (מאמצע 2014 נפל הנפט 75% עד לתחתית בנובמבר 2015, ומאז תיקן כ-85% למעלה עד יוני) נוצר מצב בו חברות בתעשיית הפצלים נמצאות בקושי תזרימי, שכן עלות ההפקה יקרה מעלות המכר. חלק מהחברות ידעו לחסן עצמן מבעוד מועד באמצעות סגירת חוזי מחיר מראש, או קניית חוזים עתידיים על הנפט על מנת ליצור איזון, אולם לאחר שנה מתחילת ירידת מחיר הנפט, ניסיונות האיזון התקציבי הולכות ומתפוגגות, ובחברות מסוימות הדבר מוביל אף לחדלות פירעון המיוחלת בקרב חברות אופ"ק.

כאן גם נמצאת הזדמנות. חברות ההפקה וההפצה הגדולות מנצלות חולשה זו של חברות קטנות או בינוניות בתעשייה, ו"בולעות" אותן במחירי ריצפה, ובכך מחזקות עוד יותר את מעמדן ואת כוחן. למשקיע גלום יתרון בהשקעה בחוב של חברות אלה אשר מחירן נפלו חדות יחד עם כלל התעשייה, על אף שבעתיד הלא רחוק, ידן תהיה על העליונה. כמו כן הקונסולידציה תיצור לחץ רב יותר לכיוון עליית מרווחי המכר של אלה. לדוגמא, אקסון מוביל (XOM) אשר ירדה לראשונה משנת 1930 מדירוג אשראי מושלם (AAA)! לדירוג +AA רשמה בדו"ח חוב למאזן של 12.6, הנמוך בהשוואה לענף (19.5 בממוצע). עם זאת קופת המזומנים החופשיים שלה הצטמקה לכדי 3.1 מיליארד דולר, ובכל זאת בדירוג גבוה שכזה כמעט ולא ניתן למצוא כיום איגרות בעלות מרווח מעל ממשלתי של 70 נקודות בסיס.

לצד חברות החיפוש וההפקה קיימת תעשייה גדולה של נותני שירות לחברות בענף. תעשיית השירותים לענף הנפט והגז נמנעות מהסיכון המרכזי של ספק תגלית מרבץ, וסיכון משמעותי נוסף שנחסך מהן חלקית הוא תנודתיות המחיר בדגש על צד הירידה. לצד זה הביקוש לאסדות ולמקדחים, ועד לביקוש לסקרים סיסמיים, פוחת וגורם לפגיעה גם בתת-סקטור זה של נותני השירות לתעשייה.

תחום נותני השירות, הנשלט על ידי שלושת החברות: שלומברגר (SLB), בייקר-יוז (BHI), והליברטון (HAL), אשר יציבות דיין כדי להבטיח תשלומי ריבית. גם כאן למשקיע קיימת הזדמנות בהשקעה באיגרת של חברה כזו, מאחר והמחיר אטרקטיבי וקיימת אפשרות לרווחים נאים בתרחיש של התייצבות מחירי האנרגיה, כמובן אם יעלו. ניתן לראות לדוגמא את האיגרת ל-10 שנים של הליברטון (HAL), החברה השנייה בגודלה בתת-הענף, אשר בפברואר נפתח המרווח שלה מעל הממשלתי (ארה"ב) לכ-320 נקודות בסיס וירד לאחרונה למרווח של כ-210 נקודות, בעוד שהונפקה בשנה שעברה במרווח מממשלתי של כ-160 נקודות בלבד.

חברות נוספות בתעשייה, הן חברות זיקוקי הנפט, אשר להן מתאם כמעט הפוך למפיקות ומפיצות אנרגיה. מאזן חברות הזיקוק נשען ברובו על מרווחי הזיקוק. מרווח הזיקוק הינו הפער בין מחיר עלות חומר הגלם לבין מחיר זיקוקו לסוגי הדלק השונים. במצב בו מחירי האנרגיה נמצאים בירידה, חברות הזיקוק קונות את חומר הגלם בזול, בעוד שאת התזקיק הן מוכרות במחירים גבוהים יחסית, כיוון שלוקח זמן עד שמחיר התזקיקים יורד למחיר חומר הגלם, נפתח מרווח הזיקוק בצורה משמעותית. במצב של עליית מחירי האנרגיה תהליך "הדבקת" מחיר התזקיק הינו מהיר יותר. איגרת מעניינת בתחום הזיקוק הינה חברת "ואלרו" (VLO), אשר הגיעה למרווח זיקוק של $12.9 ב-2015, גבוה מאוד, כאשר הממוצע הענפי עומד על 11.8$. לחברה CAPEX של 1.6 מיליארד דולר בלבד, ותזרים חופשי של 3.3 מיליארד דולר. כמו כן נושאת האגרת מכפיל תפעולי של 4.5 לעומת 6.3 בממוצע בסקטור, והיא בעלת דירוג BBB בכל הסוכנויות.

חברות דירוג האשראי הבינלאומיות הסתכלו מהצד על המתרחש במחירי האנרגיה ו"חיכו על הגדר" בציפייה שאולי תהא הירידה זמנית. כמו במשבר הסאב-פריים ב-2008, עת חברות הדירוג עדכנו דירוגים באיחור רב, כך גם כיום. חברות הדירוג המובילות נזכרו באיחור לעדכן את דירוגי האשראי ואופק הדירוג (צפי לשינוי דירוג בעתיד) של חברות מתעשיית הנפט והגז. כאשר לבסוף עודכנו הדירוגים כלפי מטה, הדבר היה משול להוספת שמן למדורה. 

מנהלי השקעות אחראיים הפועלים תחת מטרייה מוסדית, לא חיכו לדירוגים ומימשו אחזקותיהם באיגרות אלה, מפאת מגבלות השקעה, וכן מחשש להפסדי הון. היום לאחר מהלך של עליות במחיר הנפט, נראה כי גל הורדות הדירוג בחברות נמצא ברובו מאחורינו. לעומת החברות, דווקא המדינות, המתבססות על ייצור וייצוא אנרגיה, הן אלה הנמצאות תחת מתקפת הורדות דירוג אשראי של החוב החיצוני של המדינה. מדובר בעיקר במדינות מן המפרץ הפרסי ובראשן ערב הסעודית. כמו כן במדינות כגון ניגריה ורוסיה, התלויות מאוד בזהב השחור, ספגו בחלקן גם הורדה של שתי דרגות, בפעימה אחת עם אופק דירוג שלילי.

בשורה התחתונה, מחירי האנרגיה הזולים יצרו עולם חדש של הזדמנויות בעולם החוב הקונצרני. חברות ההפקה וההפצה הגדולות יצאו מחוזקות מן המשבר לאחר קונסולידציה ענפית. כיום לאחר התייצבות מסוימת במחיר, נמצא חוב החברות, מתת-הסקטור של נותני השירותים בתעשיית האנרגיה, אטרקטיבי בהיבט התשואה הגבוהה, יחד עם סיכון הולך ופוחת. במקביל, חברות הזיקוק מאפשרות חשיפה בטוחה יותר לאחר עלייה לא מבוטלת במרווחי הזיקוק. מאידך, מדינות יצוא הנפט עדיין מהוות מוקד להורדות דירוג ובעלות סיכון אשראי שריר וקיים. 


   עוזי לוי, אנליסט ראשי, לקראת החלטת הריבית בגוש האירו (אמיר רוזנבאום, 2.6.2016)

 נייר עמדה >> רפי כהן, מנהל תיקי השקעות

שנת 2016 מסתמנת בינתיים כשנה שלישית ברציפות של אינפלציה שלילית -  מגמה אשר לה השלכות רבות, הן על המשק והן על הצרכנים. איך מתמודדים עם המגמה הזו בהנחה שהיא צפויה להימשך בינתיים, ומה כדרי לשנות כשהיא תתחיל להתהפך? 

אינפלציה בהגדרתה הינה עליית מחירים, והיא נמדדת במדד המחירים לצרכן המתפרסם מדי חודש.  השפעתה היא החלשת המטבע המקומי תוך עליית מחירים מבוקרת שייעדה מוגדר ע"י בנק ישראל מדי שנה.

חוק בנק ישראל משנת 2010 קבע כי השמירה על יציבות המחירים היא המטרה העיקרית של בנק ישראל, כאשר הכלי המשמעותי ביותר העומד לרשותו הוא כלי הריבית עליה מכריז הבנק מדי חודש. ככל שהריבית גבוהה יותר, מחיר הכסף גבוה, כלומר משתלם לצרוך פחות ולחסוך יותר – פעולה זו ממתנת אינפלציה.

ריבית נמוכה במצב של היום, בו שער הריבית הוא 0.1% מטרתה לעודד צריכה ולחסוך פחות. צריכה גבוהה מטרתה יצירת לחץ על רמות המחירים והעלאתם, ובכך להגביר את האינפלציה. היעד של בנק ישראל לאינפלציה שנתית הוא בין 1%-3% כאשר עמידה ביעד זה תיתן גושפנקא לבנק שהכלכלה יציבה והמשק צומח.

בשנתיים האחרונות האינפלציה הייתה רחוקה מהיעד והסתכמה בשנת 2014 ב- 0.2%- ב- 2015 הסתכמה ב- 1%-, ומתחילת השנה ירד מדד המחירים ב- 0.6%. בעבר אינפלציה שלילית הייתה רק בשנים 2003 ו- 2006, כך שאנו בעידן מיוחד.

הגורם העיקרי לירידה במדד המחירים בשנתיים האחרונות הוא מחיר האנרגיה שירד בעשרות אחוזים והשפיע על המחירים ברמה עולמית.גורם נוסף ומקומי גרם לירידה במדד והוא משרד האוצר ומדיניות הורדת המחירים של הממשלה. בין היתר נציין את הורדת מחירי החשמל, מים, סלולר, ביטוח, תחבורה ציבורית והורדת המע"מ.

מנגד, הגורם המשמעותי ביותר שתרם לאינפלציה חיובית בשנתיים האחרונות הוא המשך התחזקות שוק הדיור. מחירי הדיור אמנם לא נכללים בחישוב מדד המחירים לצרכן אולם המדד מושפע ממחירי השכירות וחוזי שכירות מתחדשים. בינתיים, בעוד בנק ישראל מתקשה להגיע אל יעד האינפלציה, מדיניות הממשלה מציגה יעד הפוך שמטרתו הורדת יוקר המחיה.

התומכים בהוזלת יוקר המחייה טוענים שהדפלציה הנוכחית היא חיובית, ראשית כיוון שהיא מורידה מחירים ולצרכן נשאר יותר כסף כדי לצרוך מוצרים נוספים. שנית הדפלציה הנוכחית מלווה בביקושים חזקים ואבטלה נמוכה. החשש של בנק ישראל מאינפלציה נמוכה הוא ירידה בצריכה ובהשקעות שתוביל לצמיחה נמוכה. לכן כל עוד נתוני האבטלה והצריכה חיוביים אין כל בעיה בדפלציה הנוכחית.

אם כך, כיצד משפיע ניגוד האינטרסים עלינו הצרכנים?

עיקר ההשפעה של האינפלציה היא על שוק החוב, אם נפרש זאת לשוק החוב של הצרכן הפרטי, נראה שהנהנים העיקריים מהדפלציה בשנתיים האחרונות היו נוטלי הלוואות/ משכנתאות בריבית הצמודה למדד. במסלול זה אל הריבית מתווספת ההצמדה, שהיא השינוי החודשי במדד המחירים לצרכן. משכנתא עם הצמדה תשפיע לא רק על גובה ההחזר החודשי אלא גם על גובה הקרן, כלומר הקרן והריבית יצמחו בגובה האינפלציה השנתית.

כך לדוגמא, בשנת 2015 כאשר מדד המחירים לצרכן הסתכם ב- 1%- הלוואה במסלול הצמוד לתקופה של 20 שנה בריבית של 3% פלוס הצמדה תסתכם בריבית כוללת של 2% בלבד ובנוסף גובה יתרת הקרן תפחת באחוז זה.

ריבית שקלית לעומת ריבית צמודה

הריבית במסלול הצמוד נמוכה לעומת מסלול של ריבית שקלית וקבועה והפער ביניהם יהיה גובה ציפיות האינפלציה. כך לדוגמא אם ציפיות האינפלציה לשנה הן 2% והריבית במסלול הצמוד היא 3% אזי הפער בין הריבית השקלית לצמודה תהיה בגובה ההפרש הנ"ל, כלומר הריבית השקלית תהייה בגובה 5%. וכך קרה שבשנת 2014 קרן במסלול הצמוד לא רק שלא צמחה ב- 2% כמו הצפי אלא גם ירדה ב- 0.2% ואותו הדבר קרה ב- 2015 עם ירידה של 1% מיתרת הקרן.

הדפלציה הביאה עמה ירידה בציפיות אינפלציה עד מצב בו האינפלציה החזויה היתה נמוכה בהרבה מהרף התחתון של בנק ישראל שהוא 1% שנתי והגיעה לטריטוריה שלילית. 

הירידה בציפיות האינפלציה העלתה את האטרקטיביות של ההלוואות בריבית שקלית וקבועה, כיוון שהמרווח הצטמצם גם גובה הריבית השקלית הצטמצם ונוטל ההלוואה מעדיף לקבע ריבית נמוכה וקבועה לתקופה ארוכה מאשר להישאר במסלול עם הצמדה כאשר יש סיכוי שבטווח הארוך האינפלציה תחזור לעלות ותתווסף אל הקרן והריבית. יש לציין שהעלייה בביקושים לריבית השקלית העלתה את גובה הריבית שהבנק דרש עבור מסלול זה. 

מרוויחים נוספים הם רוכשי דירות שניתנה להם האפשרות להצמיד את קצב התקדמות הפרויקט למדד המחירים לצרכן במקום למדד תשומות הבנייה שעלה בשנים 2014-2015 ב- 1.4%. גם שוכרי הדירות שחוזי השכירות שלהם הוצמדו למדד המחירים לצרכן נהנו מאי הצמדה בשנתיים אלה.

ניתן להשוות את שוק המשכנתאות לשוק אגרות החוב, הנפגעים מהדפלציה הם המשקיעים, אשר רכשו אגרות חוב הצמודות למדד, אם בצורה ישירה דרך תיק השקעות או דרך קרנות הפנסיה וקרנות נאמנות. החשיפה לאג"ח צמודות גרעה מהתשואה את מרכיב ההצמדה כיוון שלא הייתה אינפלציה ויותר מכך אג"ח ממשלתיים צמודות בניגוד לרוב המוחלט של האג"חים הקונצרנים הם בעלי הצמדה שלילית כלומר לא רק שלא התקבלה הצמדה בתשלום הריבית אלא גם גובה הקרן ירד בגובה האינפלציה השלילית שהצטברה ל- 1.4%-  בשנתיים האחרונות. גם במקרה הזה המשקיעים שנחשפו לאפיק השקלי השיאו תשואה טובה באופן משמעותי מהאפיק הצמוד.

שנת 2016 נפתחה גם היא עם אינפלציה שלילית ומתחילת השנה הסתכמה ב- 0.6%-. בינתיים ציפיות האינפלציה מתחילות לתקן כלפי מעלה בציפייה לאינפלציה חיובית בחודשים קרובים בעקבות חג הפסח ובוא הקיץ שמביא לעלייה בצריכה ובביקושים. עלייה בציפיות האינפלציה בשבועות האחרונים מחזירה עמה את הביקושים ועליות השערים לאפיק הצמוד שירד בתקופה המדוברת.

בינתיים, קשה להתעלם מהעובדה שמזה מספר חודשים, רוב הנפקות האג"ח הקונצרני החדשות הן שקליות וזאת כיוון שהריבית וציפיות האינפלציה נמוכות, החברות מעדיפות לקבע תשואה ולקחת הלוואה במח"מ ארוך ובתשואה שקלית וקבועה.

ייתכן ובהמשך המחסור בהנפקות צמודות והעליה לאחרונה באטרקטיביות האפיק יובילו לעליות בביקושים לאג"חים הקיימות בשוק עקב חוסר באלטרנטיבה.

ציפיות האינפלציה של חטיבת המחקר של בנק ישראל לשנה קדימה הן 0.8% , ציפיות האינפלציה הנגזרות משוק ההון הן 0.6% כאשר עד לא מזמן הציפיות הנגזרות משוק ההון שהו בטריטוריה השלילית. 

השורה התחתונה משקיע אשר סבור שציפיות האינפלציה ימשיכו לעלות, יכול להגדיל חשיפה לאפיק הצמוד על חשבון האפיק השקלי. ניתן לעשות זאת ע"י חשיפה לאג"ח חברות  דרך תעודות סל העוקבות אחרי מדדי התל בונד 20,40,60 או תל בונד התשואות. משקיע אשר סבור שניוותר בסביבה דפלציונית בטווח הקצר – בינוני יוכל להיחשף לתעודות סל על התל בונדים השקליים:  תל בונד שקלי, תל בונד תשואות שקלי.

לסיכום מומלץ לעקוב בחודשים הקרובים אחר הגורמים העיקריים שיכולים להוביל לעלייה באינפלציה מעבר לציפיות שמגלם השוק, והם: עליה במחירי האנרגיה, התחזקות הדולר, עליה בסעיף הדיור (מחירי שכירות וחוזי שכירות מתחדשים) ומחירי המזון.  

 רו"ח אמיר איל בתכנית החדשה של ערוץ 1-"הערב בשש" עם מירב מילר, 18.5.2016  

  • הסדר החוב באפריקה ישראל בהשפעת המצב הכלכלי ברוסיה והמשבר בענף היהלומים-ההשפעה על התיק הפנסיוני זניחה.
  • ענף ההייטק והפארמה תנודתיים - חברות בעלות סיכוי גבוה לצד סיכון גבוה: כך חברת נייס רוכשת חברה בשם אין קונטקט, אשר עוסקת בשירותי ענן. שווי הרכישה-מיליארד דולר. ומנגד, אינטל שעורכים ראורגניזציה ומקצצת מאות משרות. 
  • ענף הנדל"ן- שכר הדירה זינק ב- 65% מ-2008. בבחינת מדד מחירי הדירות (עלייה ראלית) נראה כי משנת 2008 קפץ המדד קפיצה של 45%. מאז, הריבית עומדת על 0% ולצד מחירי משכנתאות זולים, הישראלים לוקחים חוב רב. בנוסף מאז 2008, החסכון ההוני הפך לקצבתי, מה שבעצם הביא את כולם לרכוש נדל"ן. עם זאת, חשוב לזכור ששנים קודם, לפני 2008, מדד מחירי הדירות ידע גם לרדת. כל מה שעולה לא מן הנמנע שירד. 

לידיעות נוספות לחץ כאן >> 


Page 1 of 27  > >>

תקשורת ופרסום שוק ההון
כניסה לחדר הפרטי שלי
לקביעת פגישה אישית חינם עם מומחה אינפיניטי
מחקר ומידע
חינוך פיננסי TV
אינפיניטי דיגיטלי
לוח ארועים כלכליים
תגובה למידד המחירים לצרכן
ריבית בנק ישראל
אינפיניטי תקשורת ופרסום