עיתונות מקצועית - אינפיניטי

עיתונות מקצועית

מוצגים לעיונכם מקבץ מאמרים, ראיונות ופרסומים בעיתונות הכלכלית, המקצועית ובמגזינים מקצועיים, בתחומי מאקרו כלכלה, שווק ההון המקומי, שוק ההון העולמי, פסיכולוגיה של משקיעים ועוד.

אל תספידו את ראלי סוף שנה מהר מדי >> עוזי לוי, אנליסט ראשי

אירוע הטרור הקשה שפקד את צרפת ביום שישי האחרון הזכיר לעולם, לפחות לאלו אשר לא חיים בלבנט, כי הטרור והמלחמה שלו על העולם החופשי לא הסתיימה. ככל שעובר הזמן, לצערנו הרב, וככל שהעולם "מתרגל" למתקפות טרור אכזריות על אזרחים חפים מפשע, ועד כמה שניתן לומר זאת המשקיעים בעולם למדו "לחיות" עם הסיכון. למדו לווסת את תפיסת הסיכון שלהם למידת האירועים ולהעריך באופן שקול את התרחישים הצפויים. המידע הרב הקיים ברשתות מסייע גם הוא מול התמודדות של המשקיעים ואופן הפעולה שלהם בימים אלו. 

מעל לכל ספק, השווקים בעולם ובאירופה בפרט אכן עלולים להיות תנודתיים בימים הקרובים, אך יחד עם זאת , במידה והפיגועים שהתרחשו בפריס לא יחזרו על עצמם בימים הקרובים במקומות אחרים באירופה , לא צפויה השפעה ארוכת טווח על הפעילות הכלכלית ועל הפעילות בבורסות העולם. הירידות יהיו יותר ברמה האמוציונלית ואף ייתכן כי לא מעט משקיעים יחוו דז'ה וו מאז מתקפת הטרור בארה"ב של 11.9. 

האם צפוי ראלי סוף שנה? בהתייחס לארה"ב, תקופת הדוחות בעיצומה וניכר כי מרבית החברות הציגו דוחות נאים ואף עקפו את ציפיות הרווח. באירופה קיימת תמיכה מלאה של הבנק המרכזי בגוש וניתן לומר כי נראים ברחבי אירופה ניצני צמיחה קלים, למרות ההאטה הקלה בכלכלת גרמניה. העולם עדיין מצוי בריבית אפסית ואין אלטרנטיבה ראויה לכסף ולפיכך סביר להניח כי למרות התנודתיות שעלולה לפקוד אותנו בימים הקרובים המשקיעים לא יוציאו השקעותיהם במהירות רבה כל כך. באשר לשוק הישראלי, עד כה עונת הדוחות נראית טוב. ראינו "רמזים" מדוחות הבנקים וניכר שצפויה לנו עונה פיננסית חזקה. אנו סבורים כי המצב המאקרו כלכלי בעולם נוח לשווקים דבר הבא לידי ביטוי בדוחות החברות וברמת הרווחיות שלהן. להערכתנו, אנו עדיין צפויים לראות ראלי סוף שנה בשווקים הפיננסיים בעולם. 

החוק השתנה, הטעיית הצרכנים עדיין נמשכת. מחקרו של ד"ר אביחי שניר, כלכלן בכיר באינפיניטי אשר פורסם במוסף הכלכלי ממון (10.11.15)


 

להורדת הכתבה לחץ כאן >> 


  המגמות העולמיות לצמצום פליטת גזי חממה יגרמו לכם לשאות את עצמכם כה פחמן פולטות החברות שמניותיהן כלולות בתיק ההשקעות שלכם. אבל אם אתם רוצים "לנקות" את ההשקעות שלכם כבר היום, תוכלו להש'קיע בינתיים בתעודה שעוקבת אחר חברות ירוקות. 

ערן צחי, אנליסט בכיר באינפיניטי לגלובס, 9.11.15: 

ברוח התקופה החלטתם להיות אקולוגיים, אז התחלתם למחזר בקבוקי פלסטיק, פחיות ונייר. במקביל צמצמתם את השימוש בשקיות פלסטיק חד פעמיות ועברתם לשימוש בשקיות בד רב שימושיות. את הסוללות אתם משליכים במקומות המיועדים לכך. במשרד, שיניתם את הגדרות המדפסת כך שבאופן קבע תדפיס משני צידי הדף. על נסיעות קצרות מזמן ויתרתם, ולשם כך רכשתם אופניים. בבית, החלפתם את נורות הליבון הישנות (זוללת החשמל) לאלו החסכוניות. באופן כללי, אתם מרגישים צורך לחפש כל דרך אפשרית כיצד לצמצם את "טביעת הרגל הפחמנית" שלכם (מונח מוסכם לתיאור סך הפליטות של גזי חממה לאטמוספירה, הגורמים להתחממות הגלובלית).

נשאלת השאלה, האם במסגרת המודעות ברת הקיימא שלכם בדקתם עד כמה תיק ההשקעות שלכם מזהם את הסביבה? כן, קראתם נכון. אם תבדקו את  פורטפוליו ההשקעות שלכם, תופתעו לגלות שהוא מורכב, בין היתר, ממניות של חברות שפולטות פחמן רב אשר מזהם את הסביבה. מסקנה: באופן עקיף תיק ההשקעות שלכם "פולט" לאוויר גזים רעילים בעודו תופח ומשביח.

נכון שבחינת כדאיות השקעה של מניות רצינית מתבססת בראש ובראשונה על מספר פרמטרים כלכליים, כגון: ניתוח תוצאות כספיות, ניתוח יחסים פיננסיים, ניתוח מאזן החברה, בחינת רמות מינוף, סביבה כלכלית, מתחרות ועוד. אבל כיום, כאשר המודעות לאיכות הסביבה הולכת וצוברת תאוצה, סוגיית פליטת חומרים מזהמים לאוויר הופכת לחשובה יותר ויותר, במיוחד עבור משקיעים לטווח ארוך הרוצים לגדר סיכונים עתידיים. מדוע וכיצד נוצר קשר בין פליטת מזהמים לתשואות המניות? ניתן להתרשם שבעידן הנוכחי, ממשלות רבות מפגינות ומצהירות על מחויבותן המוסרית לעצור את ההתחממות הגלובלית, וזאת באמצעות הקשחת רגולציה בכל הקשור לצמצום עקבות פחמן בשטחן. לא מן הנמנע שבעתיד הלא רחוק, יגדל הסיכון הפוטנציאלי בהשקעה בחברות מזהמות בשל עלויות בלתי צפויות אותן ידרשו לשאת כמסים או בקנסות שינבעו משינויים רגולטורים בתחום. על כן, חברות עם "עקבות רגל פחמניות גבוהות" תאלצנה לפעול לצמצום והגבלת פליטת גזי חממה שיתאמו תקנים חדשים. דלק מזהם שמקורו במאובנים הינו מקור האנרגיה העיקרי בעולם, במיוחד כיום שמחירו נמוך מאוד.

בחודש יוני 2012 התקיים כנס האומות המאוחדות (Rio+20 ) לפיתוח בר קיימא שהתכנס בריו דה ז'נרו שבברזיל כדי לדון בנושא השמירה על איכות הסביבה. כנס זה הינו אחד הכנסים החשובים והבולטים בעולם בכל הקשור לאיכות הסביבה וחשיבה על הדורות הבאים. הנוכחים בכנס הם מקבלי ההחלטות בדרגים פוליטיים גבוהים, שביכולתם להשפיע ולהניע תהליכים בהיקפים עולמיים. אחת מההמחשות הבולטות לעוצמה הטמונה בכנס, היתה כאשר סגן ראש ממשלת בריטניה הכריז על כוונתו לקדם חקיקה אשר תחייב חברות ציבוריות הרשומות בבורסה לניירות ערך של לונדון, לפרסם את רמת פליטת גזי החממה שהן מפיצות לסביבה.

השאיפה של יוזם החקיקה היא שכבר באפריל 2013, תתחלנה החברות לדווח בהתנדבות, ועד סוף שנת 2015 תיכנס רגולציה רשמית שתדרוש אכיפת את החוק. ממשלת בריטניה מעריכה כי חובת הדיווח תביא לצמצום פליטת המזהמים ב-4 מיליון טון פחמן דו חמצני בשנה.

המודעות לנזקקי גזי החממה חלחלה גם בארה"ב,  שם מנסה בורסת נאסד"ק לקדם מהלך דומה שבמסגרתו ידרשו החברות לדווח באופן מוגבר יותר למשקיעים על הסכנות הסביבתיות שהן מייצרות.

חברת המדדים דאו ג'ונס S&P ביצעה באוקטובר האחרון מחקר תחת הכותרת "מבט אסטרטגי על היבט הפחמן". המחקר השווה בין מניותיהן של החברות המזהמות ביותר לאלו שהכי פחות במדד S&P1200. מהגרף המצורף ניתן לראות את כי החל משנת 2004 נפתח פער בין ביצועי המניות של החברות המזהמות ביותר בהשוואה לאלו שלא. מעניין עוד לראות, כי בשנה האחרונה הפער הלך והצטמצם, בעיקר כתוצאה מירידה חדה בתשואות של המניות המזהמות. הירידה נובעת בין היתר בשל העובדה שמחירי האנרגיה והנפט בפרט ירדו בחדות בשנה האחרונה וכתוצאה מכך סקטור האנרגיה (מיוצג בגרף העליון) נפגע גם כן.

עוד עולה מהמחקר כי חלוקה של סקטור הבריאות למניות של חברות מזהמות לאלו שלא במדד S&P1200, מלמדת כי ב-15 השנים האחרונות המניות של החברות שהכי פחות זיהמו רשמו תשואה שנתית ממוצעת בשיעור של 15.84%, בעוד שהמניות של החברות המזהמות ביותר רשמו תשואה שנתית ממוצעת בשיעור של 10.61% באותה תקופת זמן.  כך גם בסקטור התשתיות הציבוריות (Utilities): המניות של החברות המזהמות ביותר השיגו ב-15 השנים האחרונות תשואה שנתית ממוצעת בשיעור של 7.74% בעוד שהמניות שהכי פחות זיהמו רשמו תשואה שנתית ממוצעת בשיעור של 10.06%.

ישנה דרך להיחשף לקטגוריה זו באמצעות השקעה בתעודת ETF הנקראת iShares MSCI ACWI Low Carbon Target ETF (סימול: CRBN). תעודה זו מספקת חשיפה למניות המרכיבות את מדד MSCI העולמי אשר מצמצמות את טביעת הרגל הפחמנית שלהן. הנציגות בתעודה זו תומכות בהפחתת התלות שלהן בדלקים שמקורם ממאובנים (נפט).  מדד זה מתגאה בכך שהחברות הנמנות בו צמצמו את פליטת הפחמן בשיעור של 78% בהשוואה למדד הייחוס (MCSI ACWI). כמו כן החברות במדד זה מחויבות להציג ירידה עתידית בשיעור של 97% בפליטות פחמן בהשוואה ל מדד הייחוס (MCSI ACWI). תעודה זו נוסדה בדצמבר 2014 ונכון להיום היא מנהלת היקף נכסים  בסך של 220.3 מיליון דולר. התשואה שהשיגה תעודה זו מאז היווסדה מסתכמת ב-0.28%, זאת לאחר שבחודש האחרון רשמה תשואה של כ-7%. הסקטור המוביל בתעודה זו הינו סקטור הפיננסים שמהווה כ-22.5% מהתעודה, סקטור IT  מהווה כ-14.6% וסקטור הצרכנות מהווה 12.4%.

לסיכום: ביום כדור הארץ שחל באפריל האחרון וצויין במקביל ב-192 מדינות בעולם, הודיע האו"ם כי השקיע בתעודת iShares MSCI ACWI Low Carbon Target ETF כ-143 מיליון דולר מכספי קרן הפנסיה של הארגון. ההודעה החגיגית על התמיכה הכספית באפיק השקעה זה הגיעה לאחר כינוס עולמי שהתקיים בלימה שבפרו בו נכחו נציגים מכ-200 מדינות כדי לדון בדרכי הפעולה להפחתת פליטות פחמן. נראה כי רוחות של שינוי חודרים לכלכלה העולמית בכל הנוגע להשקעות אחראיות, אולם מוקדם מדי להסיק על קיומו של קשר סיבתי בין פליטות פחמן וביצועים פיננסים מוצלחים. כדי שיוצר קשר מובהק יותר בין השניים ידרשו שינויים רגולטורים מרחיקי לכת נוספים בעולם ועלייה במודעות הן של התעשיות השונות מצד אחד והן של המשקיעים מצד שני. 

 

להורדת הכתבה לחץ כאן >>

 

עוזי לוי, אנליסט ראשי, אינפיניטי מחלקת מחקר: החלטת הפד', הציפיות לאינפלציה בארה"ב וכשל הרגרסיה

נכון לאוקטובר הוצאות משקי הבית נותרו יציבות, הפד' בחר להדגיש גם כי ההשקעה בנכסים קבועים עולה מספר חודשים ברציפות, וקצב הגידול של המשרות מאט אך שיעור האבטלה נותר יציב. קצב האינפלציה המשיך להיות מתחת ליעד ארוך הטווח של ועדת השוק הפתוח, נובע בחלקו מהירידה החדה במחירי האנרגיה. בהתייחס לאינפלציה, מדגישים בפד' כי הצפי הנגזר מהשווקים, מצביע על קצב אינפלציה נמוך מעט מקצב האינפלציה בפועל, אך ביחס לסקרי החזאים הציפיות לטווח הארוך נשארו יציבות.

חברי הפד' מדגישים כי מטרתם להאיץ את קצב יצירת המשרות ולשמור על סביבת מחירים יציבה. בנקודה זו, הפד' באופן מפתיע לא חזר בעוצמה על הדאגה מהתמתנות קצב הצמיחה בעולם והסיכונים הנלווים לכך – דובר על אי הוודאות מהסיכונים הגלובליים אך במתינות. "בניסיון לקבוע אם הזמן המתאים להעלות את הריבית הפדראלית בישיבה הבאה, הועדה תעריך את ההתקדמות בפועל וצפי של קצב יצירת המשרות החדשות והשתנות התחזית לאינפלציה בטווח הבינוני וקצב של 2%". 

צריך להבין כי בהתייחס לקצב האינפלציה בארה"ב – ליבת האינפלציה נכון לחודש ספטמבר עומדת ברמה של 1.8-1.9% לשנים עשר החודשים האחרונים. האינפלציה הכללית עומדת סביב האפס. בניתוח פארטו של האינפלציה בארה"ב (על פי נתוני הלמ"ס בארה"ב) ניכר כי מחולל הדיס - אינפלציה במונחים שנתיים הוא סעיף האנרגיה בכלל ומחיר הנפט בפרט (משקלו במדד כ – 8%). בניתוח שאר הגורמים ניכרת דווקא עלייה קלה במחיר המזון ובשאר הסעיפים במדד. לאחר ירידת מחירים חדה מאד במחירי הנפט, סביר להניח כי אנו לקראת שיווי משקל לטווח קצר – בינוני בסביבת המחירים הנ"ל (ללא הנחת עליית מחיר) ולפיכך סביר בהחלט להניח כי המומנטום (הדלתא) של סביבת האינפלציה בארה"ב עשויה להיות חיובית בטווח הקצר והציפיות לטווח הבינוני יגיבו בעלייה. באשר לציפיות בשוק טוב מראה עיניים מאלף מילים (האינפלציה הצפויה לסוף 2016):

התחזית לרבעון האחרון של 2016 – הטווח הקצר בינוני אומנם מראה על ירידה נכון לאתמול, אך מצויה סמוך מאד ליעד של הפד' לטווח הבינוני – אינפלציה בקצב של 2.1%. סביר להניח שמחירי הנפט עשויים לשנות את תמונת האינפלציה כליל. בהנחה כי מחיר החבית מצוי בשיווי משקל בחודשים הבאים נראה את קצב האינפלציה בפועל והצפי לטווח הבינוני נמצאים בעלייה. כנראה שהפד' מצפה לזה – כך תהיה לו סיבה טובה להאמין שהצעד שלו היה ראוי. אנחנו קרובים בצעדי ענק.

ולאלה שמאמינים בכלכלה התנהגותית (שילוב של כלכלה ופסיכולוגיה) בוודאי מכירים את המושג: "החזרה אל הממוצע". או במילים אחרות: "כשל הרגרסיה". ההיגיון מאחורי המונח מצביע על כך שבדרך כלל אנשים "נכשלים" ברמת הניבוי שלהם באשר לביצועים עתידיים. אם באופן קבוע אני מוציא ציון 80 במבחן, ובמבחן האחרון אני מוציא 100, כמה סביר שאוציא במבחן הבא? כנראה קרוב יותר ל -80 ולא ל – 100. אם נתייחס לקצב האינפלציה בשנים האחרונות ניכר בבירור ששנת 2015 שונה באופן מהותי מהשנים שקדמו לה (בגרף אינפלציה שנתית של שנים קודמות ביחס לשנת 2015): אז אם אכן כשל הרגרסיה מתקיים, סביר להניח כי 2016 תנוע כלפי מעלה ומעל לשנת 2015. 

 בלוז לכחולי הצווארון - ערן צחי, אנליסט בכיר באינפיניטי לגלובס: 

התפתחותן של המכונות והאוטומציה במגזר התעשייה, לצדם של ענפים נוספים, מגבירה את הפריון, אבל גם דוחקת את מקומם של הפועלים. כך או כך, מי שחושב שהמגמה תלך ותתעצם יכול להשקיע ב ETF שעוקבת אחר מניות אוטומציה ורובוטיקה. 

ברוכים הבאים לעתיד. על פי טרילוגיית סרטי המדע הבדיוני הנוסטלגית "בחזרה לעתיד" ב-21 אוקטובר השנה, אמור היה להגיח גיבור הסרט, היישר מהעבר למציאות חיינו, בעודו מדלג על פני 30 שנים כהרף עין.

על רקע ציון התאריך החגיגי, חובבי קולנוע ומדע בדיוני ברחבי העולם עסקו במהלך החודש האחרון בשאלה אלו אלמנטים הצליח הסרט לחזות, ואלו לא. אז נכון, עדיין אין מכוניות מעופפות ברחוב, אך מכוניות שנוסעות ללא מגע אדם צפויות להיכנס לחיינו כבר בעתיד הקרוב, כך צופים המומחים. למרבה הצער, הטכנולוגיה עדיין לא הצליחה לייצר סקייטבורד מרחף ונעליים ששורכות עצמן לבד, כפי שהוצגו בסרט.

על אף שהמציאות המדומיינת המוצגת בסרט לא בדיוק תואמת את מציאות ימיינו אנו, יש לומר כי ב-30 השנים האחרונות נרשמה התקדמות מרשימה בעולם בתחומים רבים. בין אם מדובר בהתקדמות מדעית, דרך תעשייתית ועד טכנולוגית, אשר משתלבות יחדיו לפיתוחים מרשימים שלא ידעה האנושות קודם לכם. אם חושבים על כך, מי היה מדמיין לפני כעשור שהטכנולוגיה הרובוטית תחדור לכל פינות חיינו, כולל לאלו המאובקות ותנקה לנו אותן בצייתנות מרשימה.

במבט לאחור ובצפייה לעתיד ניתן לומר שמהפכה התעשייתית שהחלה במאה ה-18 של האלף הקודם התגלגלה למהפכה טכנולוגית הצוברת תאוצה מסחררת בשנים האחרונות. המכונות והרובוטים שנועדו במקור לסייע ולייעל תהליכי ייצור, כבר מזמן החלו לתפוס את מקומו של הפועל הפשוט. מערכת היחסים המתוחה בין האדם העובד למכונה הגיעה לשיא בחודש יולי האחרון, כשדווח על אסון במפעל ייצור של פולקסוואגן כאשר טכנאי צעיר נהרג ע"י רובוט ייצור אותו הרכיב בעצמו. הרובוט לחץ על חזהו של הטכנאי בעוצמה וזאת ללא יד אדם מכוונת.

התפתחותן של המכונות ושל האוטומציה בכלל, מצד אחד מבורכת אולם מצד שני מדאיגה. בעוד היא  משפרת את פריון העבודה, בד בבד היא פוגעת במעמד עובדי הצווארון הכחול אשר מאבדים את מקומות העבודה שלהם בקצבים הולכים וגדלים.

על פי נתוני הלמ"ס האמריקאי, עולה כי שכר העבודה הריאלי של עובדי הייצור בתעשיית הרכב בארה"ב ירד ב-4.4% בין 2003 ל-2013. נתונים אחרים מגלים עוד כי שוק התעסוקה האמריקאי איבד כ-6 מיליון משרות בתחומי הייצור השונים בין השנים 1998 ועד 2010. מאז ועד היום מספר המשרות במפעלים אמריקאים עלה בכ-7% לרמה של 12.2 מיליון, אולם מספר זה נמוך משמעותית מרמת השיא שנרשמה בשנת 1998 ,אשר עמדה על 17.5 מיליון. (ראו טבלה מצורפת). יש לציין כי השיפור במגזר הייצור האמריקאי בשנים האחרונות לא היה יכול להתאפשר לולא נשיא ארה"ב ברק אובמה היה מתקצב כ-100 מיליון דולר עבור מענקים למפעלים במטרה להוסיף כמיליון משרות ייצור חדשות וזאת עד סוף הקדנציה השנייה שלו.

עם זאת, התמונה אינה ורודה כלל. בעוד שהיקף המשרות הלך וגדל, השכר הלך והתכווץ כתנועת מספריים. הסיבה העיקרית לשכר הנמוך הוא השימוש המוגבר בעובדים זמניים ועודף היצע מצד מבקשי העבודה.

בנובמבר האחרון פורסם דו"ח של NATIONAL EMPLOYMENT LAW PROJECT (NELP) אשר חשף את השחיקה בשכר העובדים ממעמד הביניים האמריקאי בעשורים האחרונים וסיפק תחזיות קודרות לעתיד. בגרף המצורף ניתן לראות כיצד השחיקה בשכר העובדים ממגזר התעשייה (בכחול) נשחק בקצב מהיר מזה של כלל העובדים השכירים והוא צפוי להמשיך במגמת התכווצות גם בעשור הקרוב.

נכון שאת מגזר התעשייה קל להפוך לאוטומטי ורובוטי בהשוואה למגזרים אחרים,  אבל גם למגזר השירותים חודרים המחשוב והאוטומציה בצעדי ענק, כך גם לתחום השירותים הפיננסים. על כך יעידו מנהלי הטכנולוגיה של הבנקים הגדולים השוקדים בימים אלו על עיצוב ענף הבנקאות של המחר. על פי התחזיות לא רחוק היום שבו ניכנס לסניף הבנק ומי שיקבלו את פנינו יהיו רובוטים ומחשבים שישלחו לנו חיוך ממוחשב ויספקו לנו את מבוקשנו.

הסיבות לכך שהאוטומציה והרובוטיקה חודרות לתעשיות רבות קשורה בין היתר לעובדה שתהליכי ייצור אוטומטיים זולים, יעילים ומדויקים לאין שיעור בהשוואה לעובדי ייצור בשר ודם. מספיק לפתוח דוח רווח והפסד של כל חברה באשר היא כדי להתרשם ממרכזיותו של סעיף הוצאות שכר אשר משפיע באופן ישיר על עלויות המכר. צמצום בסעיף משמעותי זה יבוא לידי ביטוי בשיפור מידי של שורת הרווח.

לכל מי שצופה שהתהליך המתואר במאמר זה ימשיך לצבור תאוצה ישנה דרך נוחה וקלה להיחשף לסגמנט זה. לפני כשנתיים הוקמה תעודת ETF בשם Robotics & Automation Index ETF (סימול: ROBO) העוקבת אחר מדד Robotics & Automation Index Stox. החברות המרכיבות את המדד הן חברות שעיקר הכנסותיהן נובעות ממוצרים או שירותים הקשורים באוטומציה. המדד עוקב אחר ביצועי כ-85 חברות, ביניהן ניתן למצוא גם נציגות ישראלית – אלביט מערכות. כניסתה של אלביט מערכות למדד זה התאפשרה בשל היותה שחקנית מובילה בעולם בתחום ייצור מזל"טים צבאיים. עוד עולה כי, 23.7% מהחברות במדד משתייכות לייצור הרובוטי, 13.7% לתחום האלקטרוניקה ו-12.4% לתחום הציוד הרפואי. עיקר החברות (37.2%) הן חברות אמריקאיות, 26% יפניות ו-8.7% גרמניות. משקלן של החברות הישראליות משקף 2.8% מהמדד.  נכון להיום, תעודה זו מנהלת היקף נכסים מצומצם הנאמד בכ-105 מיליון דולר כאשר התשואה שרשמה תעודה זו מתחילת השנה הינה שלילית ומסתכמת בכ-6.9%.

שורה תחתונה: הטכנולוגיה הרובוטית הופכת לזולה, שימושיות וזמינה ברמה אוניברסאלית ועל כן לא רחוק ביום שבו חברות סיניות ישדרגו פסי ייצור למפעלים חדשים שיתמלאו בחומרה ותוכנה וידחקו החוצה את כוח העבודה הסיני הזול, מה שישפיע כמובן על המסחר העולמי. 

להורדת הכתבה לחץ כאן >>

האינפלציה האפסית בישראל ובעולם

ד"ר אביחי שניר, כלכלן בכיר בקבוצת ההשקעות אינפיניטי בטור דעה (21.10.15): 


לפי כל התחזיות, בפעם הראשונה בתולדות ישראל, תהינה שנתיים רצופות בהן האינפלציה מתחת לאפס. יתרה מכך, בניגוד לעבר, הפעם האינפלציה יורדת למרות שהצריכה הפרטית עולה. אם בעבר המחירים ירדו רק כשההוצאות על צריכה ירדו, הרי שגם בשנת  2014 וגם בשנת  2015 הצרכנים מוציאים כ- 3.5% יותר על קניות מאשר בשנה שקדמה לה, ובכל זאת המחירים יורדים.
למרות האמור, בנק ישראל הפסיק לנסות לייצר אינפלציה, למרות שירידות מחירים מקטינות את הרווחים של היצרנים וגורמות לירידה בהשקעות. 

עם זאת, להערכתי, גם אילו בנק ישראל היה עדיין מנסה לייצר אינפלציה, ספק אם הוא היה מצליח. ראשית, בגלל שמדינות רבות וחשובות באירופה כמו: צרפת, איטליה וספרד, נמצאות עדיין במיתון עמוק שיימשך עוד מספר שנים. כל עוד הן נמצאות במיתון, התושבים שלהן צורכים פחות, ולכן יש יותר סחורה למכור לשאר העולם.

 שנית, בסין מתחולל תהליך שלא נראה כמוהו עד כה. אמנם היו בעבר מדינות שצמחו במהירות גבוהה תוך שהן מפנות את רוב התוצר להשקעה וייצוא, אבל במדינות אחרות שצמחו במהירות, כמו: ארה"ב, יפן ואפילו ישראל, אחרי תקופה לא ארוכה, התושבים התחילו לרכוש חלק גדול מהתוצר לטובת עצמן. התוצאה היתה שהתושבים נהנו מרמת חיים גבוהה יותר, אבל נותר להן פחות לייצא.

סין, לעומת זאת, מצליחה בינתיים לייצר כמויות אדירות תוך שרוב האוכלוסייה עדיין חיה ברמת חיים בסיסית יחסית, מה שמשאיר לה כמויות אדירות לייצא במחירים נמוכים. לכן כל עוד לא קורות בסין-לא מהפכה צרכנית ולא מהפכה פוליטית, התוצרת של סין תמשיך לדחוף את המחירים כלפי מטה.

שלישית, ארה"ב בונה גושי סחר גדולים גם עם מדינות בפאסיפיק שכוללות את: קנדה, אוסטרליה, מקסיקו ויפן וגם עם האיחוד האירופאי. בתוך מספר שנים, כשהמדינות בתוך גושי הסחר הללו יורידו את המכסים ויבטלו מגבלות אחרות על היבוא מהמדינות האחרות, המחיר בתוך הגושים של חומרי גלם יירד משמעותית. לכן המחיר של מוצרים שייוצרו וייוצאו מהגושים הללו, יהיו במחירים שמתחרים במחירים הסיניים.

בנוסף, ההסכמים הללו יבטיחו לחברות שמעוניינות להשקיע במדינות אחרות שהן יקבלו תנאים הוגנים גם אם הממשלות יתחלפו או שיקרו שינויים פוליטיים. לכן, חברות ממדינות עשירות ישקיעו יותר במדינות שבהן עלויות הייצור נמוכות , מה שידחוף את המחירים עוד יותר כלפי מטה.

מכל האמור אני מסיק כי האינפלציה הנמוכה בעולם הולכת כנראה להישאר, או שתפרוץ מהפכה בסין, או שאחת מהממשלות הגדולות בעולם תתחיל להוציא בלי הגבלה ותממן את ההוצאות בעזרת הדפסת כסף. 

גם בישראל האינפלציה כנראה תישאר נמוכה, אבל בישראל האינפלציה תלויה גם במצב המדיני. אם הפיגועים ימשכו, הצריכה הפרטית והייצוא ירדו, מה שידחוף את האינפלציה בישראל עוד יותר כלפי מטה. במקרה כזה, גם אם בעולם תהיה אינפלציה של 2%, בישראל היא תישאר אפסית.

להורדת הכתבה לחץ כאן 

 עוזי לוי, אנליסט ראשי, אינפיניטי מחלקת מחקר: מדד המחירים לצרכן לחודש ספטמבר ירד ב- 0.4%. 


להורדת הכתבה לחץ כאן >>

 

 

 

מדד המחירים לצרכן לחודש ספטמבר ירד ב 0.4%. באשר למדד, צריך לזכור כי תהליך ירידת המחירים במשק בעיקרו וברובו מבני. 

אנו עדים לשורה של הורדות מחיר רוחביות, במזון, במים, בחשמל, וכן הלאה. כמו כן ביטול מכסי מיסים ישירים ועקיפים תורמים גם הם ללחץ המחירים כלפי מטה. כך למשל, רק ביטול סעיף אגרת הטלוויזיה אמור לגרוע ממדד חודש ספטמבר כ-0.19%.

בראייה גלובלית המצב קשה יותר. מלבד העובדה כי המדינות הגדולות במערב נאבקות במטרה להעלות את קצב האינפלציה הנמוכה מאד, תהליך עודף ההיצע במונחי סחורות בעולם הולך ועולה – וכך המחיר ממשיך לרדת.

בנוסף לגל הטרור שפקד את המדינה בשבועיים האחרונים, המצב המאקרו כלכלי בישראל סביר עם נטייה להרעה במספר פרמטרים משמעותיים. רק אתמול פרסמה הלמ"ס את סקרי הפדיון של רשתות השיווק בחודשים יוני-אוגוסט, מהן עולה כי חלה ירידה של 3.5% בסך כל פדיון רשתות השיווק, וזאת בהמשך לירידה של 5.2% בשלושת החודשים מרס-מאי 2015. עוד פרסמה הלמ"ס כי בסקר הערכת מגמות בעסקים חלה הרעה קלה במאזן הפעילות הכוללת, כאשר בתעשייה נרשמה בחודש ספטמבר הערכה שלילית של המנהלים בתעשייה, לראשונה מאז ספטמבר אשתקד.

כל זה "תופס" את המשק הישראלי בתקופה פחות נוחה לספיגת זעזועים. נתוני התמ"ג לרבעון השני והורדת תחזית הצמיחה במשק על ידי מחלקת המחקר בבנק ישראל "מקלקלים" במקצת את תמונת המאקרו הכוללת של המשק, מכאן שבנק ישראל מצוי בדילמה מאד לא פשוטה. הריבית במשק נושקת לאפס, ועל ריבית שלילית מיותר לדבר (המשק הישראלי לא ערוך לכך טכנית). יתרה מכך, השקל ממשיך להתחזק ומהווה אתגר גדול יותר לבנק ישראל.

התחזקותו של השקל בימים האחרונים באה מכיוון העולם, בהבנה כי הריבית בארה"ב לא תעלה כנראה השנה (לאור הקריאות לאחרונה לעבר הפד' לא להעלות את הריבית בשלב הנוכחי), באירופה ממשיכים להרחיב כמותית ולכן הריבית על השקל עדיין עדיפה.

לסיכום בהחלט סביר להניח כי הריבית תיוותר ללא שינוי – והורדת הריבית לאפס תהיה מעניינת ברמה ההיסטורית של המשק – אך לא תתרום באופן משמעותי לכלכלה. בנק ישראל יהיה חייב להכריז על צעדים אחרים. בכל מקרה אנו עדיין סבורים כי הריבית האפסית במשק תלווה אותנו עוד זמן רב.

 

להורדת הקובץ לחץ כאן >>

 הכלכלה הגלובלית ומלחמת המטבעות-לפיתת החנק הסינית 

אמיר איל, יו"ר ואסטרטג ראשי של קבוצת ההשקעות אינפיניטי בטור דעה: 
כלי הנשק העיקרי לפגיעה ב"אויב" הוא החלשת המטבע המקומי לעומת התחזקות האחר. העלאת הריבית בארה"ב תהיה ירייה ברגל: תסייע להתאוששות היריב הסיני והעולם על גב האמריקאי העמל...

להורדת הכתבה לחץ כאן>>

 החלטת בנק ישראל שלא לשנות את הריבית. לבנק ישראל לא נותרו כלים לעידוד המשק. 

ד"ר אביחי שניר, כלכלן בכיר באינפיניטי לגלובס דעות, 6.10.15:

להורדת הכתבה לחץ כאן

ד"ר אביחי שניר, כלכלן בכיר באינפיניטי לדה מרקר: "ספק אם החוק יוכל לסייע לשוכרים. עם זאת הוא בוודאי עלול להזיק למשכירים, שלחלקם הגדול בני מעמד הביניים..." להמשך קריאה לחץ כאן 

Page 1 of 24  > >>

תקשורת ופרסום שוק ההון
כניסה לחדר הפרטי שלי
לקביעת פגישה אישית עם מומחה אינפיניטי
מחקר ומידע
חינוך פיננסי TV
אינפיניטי דיגיטלי
לוח ארועים כלכליים
תגובה למידד המחירים לצרכן
ריבית בנק ישראל
אינפיניטי תקשורת ופרסום