עיתונות מקצועית - אינפיניטי

עיתונות מקצועית

מוצגים לעיונכם מקבץ מאמרים, ראיונות ופרסומים בעיתונות הכלכלית, המקצועית ובמגזינים מקצועיים, בתחומי מאקרו כלכלה, שווק ההון המקומי, שוק ההון העולמי, פסיכולוגיה של משקיעים ועוד.

 המלחמה הגלובלית שמנהלים ביניהם הבנקים המרכזיים על שערי המטבע משפיעה מאד על השווקים. שתי תעודות סל שהושקו לאחרונה מסייעות להתמודד עם השווקים גם כשהדולר חלש-וגם כשהוא מתחזק. 

ערן צחי, אנליסט בכיר באינפיניטי במדור "תיק אישי-נייר עמדה", 22.9.15:

רבות הדוגמאות לפעולות הנעשות ע"י בנקים מרכזיים בעולם אשר נוטלים חלק במלחמה העולמית הכוללת, "מלחמת המטבעות", להלן כמה מהן: הבנק המרכזי בסין מודיע על פיחות היואן מול הדולר, ה-ECB (הבנק האירופאי המרכזי) פוצח בהרחבה כמותית בגוש האירו וביפן היא נמשכת כבר שנים, הפד' בארה"ב מודיע על סיום הרחבה כמותית (השלישית במספר), בנק ישראל רוכש דולרים במסחר במט"ח ויתרות הדולרים שברשותו מרקיעות שחקים לשיא של 88 מיליארד דולר, הבנק המרכזי של שווייץ מודיע במפתיע על ביטול קיבוע הפרנק ליורו, הריביות בעולם נושקות לאפס.

מלחמת המטבעות העולמית, הפכה בשנים האחרונות לאחד המאבקים שמאיימים על יציבות הכלכלה הגלובלית. כל אחת מהכלכלות הגדולות בעולם עושות הכל כדי להחליש את ערך מטבעותיהן על חשבון המתחרות. ה"מנצחת" היא הכלכלה ששער החליפין של המטבע המקומי שלה נחלש אל מול מטבעות הסחר. מצב עולם זה, מעודד ייצור וצמיחה מקומית. הכלכלה ה"מפסידה" היא זו ששער המטבע המקומי שלה מתחזק אל מול מטבעות אחרים בעולם, דבר הפוגע בסקטור היצוא שלה בו בעת שסקטור היבוא משגשג.

האסקלציה האחרונה במלחמת המטבעות התרחשה בחודש אוגוסט האחרון. כפי שציינו קודם לכן, הבנק המרכזי הסיני הודיע ללא הכנה מוקדמת על פיחות של היואן, זאת על רקע היחלשות מדדי היצוא והייצור במדינה. מהלך זה גרר אחריו מפולת מיידית בבורסה בשנחאי ולהגברת התנודתיות בשווקים. תגובת שווקי העולם למהלך היוותה עדות למרכזיות ולחשיבות של מחירי המטבעות על הכלכלה הגלובלית ועל הקשר בין מלחמת המטבעות ושוק המניות.

בחודש אפריל האחרון פרסמה פירמת רואי החשבון PWC דו"ח שעסק בקשר בין מלחמת המטבעות והשפעתה השלילית על שווקי המניות. כלכלני PWC מצאו, כי מתוך הדירוג שביצעו לרשימת 100 החברות הגלובליות המובילות בעולם, כ-60 מהן נפגעו ממלחמת המטבעות, זאת בשל חשיפתן המאסיבית למט"ח. השמות הגדולים ממגזר הטכנולוגיה שנפגעו הן: יבמ,  מיקרוסופט, אורקל, אפל וגוגל.

על סמך נתוני UNCTAD STAT (United nations conference on trade and development) עולה כי בין 9.0%-9.5% מהיצוא של ארה"ב מגיע ממגזר טכנולוגיית המידע (IT) והתקשורת – הכל כך מרכזי, והכל כך פגיע. 

כיצד בדיוק מתרחשת הפגיעה? דוגמא אחת: כאשר חברה אמריקאית שומרת על מחירים קבועים במונחי דולר, ובו בזמן מוכרת בשוק העולמי במטבעות זרים שנחלשים מול הדולר, היא למעשה מדווחת על ירידה בהכנסות. דוגמא אחרת: כשחברה אמריקאית מחזיקה יתרות מזומנים בחו"ל במטבע מקומי אשר נשחק אל מול הדולר. דוגמאות בולטות רלוונטיות הן: יצרנית הסיגריות האמריקאית פיליפ מוריס שהציגה ברבעון הראשון של 2015 ירידה של 20% ביתרת המוזמנים שלה כתוצאה משערוך שלילי במאזן ההצמדה שלה עקב הפסדי מט"ח, ורשת המזון המהיר מקדונלדס אשר דיווחה על ירידה של 10% בשווי המוזמנים שלה, במהלך שלושת החודשים הראשונים של השנה בעקבות פערי מט"ח.

במידה והדולר ימשיך להתחזק מול מטבעות הסחר העיקריים בעולם, זה עשוי לספק רוח נגדית לחברות האמריקאיות עם הכנסות גלובליות משמעותיות. מאידך, אם הדולר יחלש בעולם, הדבר יטיב עם אותן חברות.

על סמך הידיעה שהשפעת מלחמת המטבעות הינה משמעותית ביותר על תוצאות החברות האמריקאיות, נשאלת השאלה האם זה יהיה נכון להשקיע בשוק האמריקאי או לאו? כמובן שהתשובה תלויה בהתפתחויות הבלתי צפויות במלחמת המטבעות שרחוקה מלהסתיים.

איך בכל זאת ניתן להשקיע בשוק המניות האמריקאי מבלי  לחשוש שמלחמת המטבעות "תטרוף את הקלפים" ותפגע ברווחים? לצורך כך חברת Wisdom Tree ייסדה שתי תעודות ETF  המייצגות השקפות הפוכות בנוגע למעמד הדולר בעולם. האחת נקרא WisdomTree Weak Dollar U.S. Equity Fund (סימול: USWD) אשר עוקבת אחר חברות אמריקאיות בעלות הכנסות משמעותיות מחוץ לארצות הברית. מדד זה עשוי להיות מתאים למי שסבור שידה של אמריקה על העליונה במלחמת המטבעות העולמית. מדובר באינדקס של חברות שלפחות 40% מההכנסות שלהן מגיעות מיצוא. מחלוקה סקטוריאלית של תעודה זו עולה כי תחום חומרי הגלם מהווה כ-6.6%, סקטור התעשייה מהווה 4.7% ותחום טכנולוגיית המידע מהווה 4.5%. בין ההחזקות הבולטות ניתן למצוא את מניית אפל, ג'נרל אלקטריק, אקסון מוביל, ג'ונסון אנד ג'ונסון

המדד השני נקרא WisdomTree Strong Dollar U.S. Equity Fund (סימול: USSD) אשר עוקבת אחר חברות אמריקאיות שעיקר ההכנסות שלהן מתבססות על כלכלה מקומית. כלומר, כ-80% מההכנסות שלהן מקורן מתוך ארה"ב. חברות אלו נוטות להיות פחות רגישות מסביבה של דולר חזק. החברות הנמנות בסקטור שירותים ממשלתיים מהווה את הפלח הגדול ביותר (11.4%), תחום הפיננסים מהווה 8.5% וסקטור הצריכה על פי שיקול דעת (Consumer iscretionary) מהווה כ-7.6%. בין ההחזקות הבולטות ניתן למצוא את מניית וריזון, הום דיפו, ברקשייר התוואי, וול פארגו ויונייטדהלט. 

נציין כי מאחר ומדובר בשתי תעודות חדשות (מועד השקה 21.7.15) עדיין לא נצבר מספיק מידע בנוגע לביצועיהן. יהיה מעניין לעקוב אחר הביצועיים שלהן ככל שמלחמת המטבעות תימשך.

להורדת הכתבה לחץ כאן

אליפות עולמית בשינוי המע"מ >> ישראל היא כנראה אלופת העולם בשינוי במע"מ. בין השנים 2002 ל 2013 היו שמונה שינויים במס ערך מוסף, בעוד שברוש מדינות אירופה, לשם השוואה, לא היה אפילו שינוי אחד באותה תקופה... 

כעת נראה ששר האוצר מתכוון לקבוע שיא עולמי חדש ולהוריד את המע"מ.

למרות ביטויי התמיכה השונים, ההיסטוריה מלמדת ששיאים עולמיים בשינויי מסים, אינם דווקא לטובת הציבור. ראשית, מתוך שמונת השינויים במע"מ שביצעו בין השנים 2002 ל- 2013, ארבעה היו הורדות, וארבעה היו העלאות. כך שעל כל ירידה הייתה עלייה, ובסך הכל, המע"מ לא השתנה. שיעור המע"מ היה 18% ב- 2002, והוא חזר ל- 18% ב- 2013.

מה שכן השתנה הוא רמת המחירים.

מתוך בדיקה של בסיס נתונים שסופק על ידי הלמ"ס עולה, שכאשר המע"מ עולה, כ- 50% לפחות מהמוצרים בסופרמרקט משנים מחיר באותו חודש, ואילו כשהמע"מ יורד, רק כ- 40% מהמוצרים משנים את המחיר, כך שירידה של המע"מ ואחריה עלייה, גוררת עלייה ביוקר המחיה ולא חזרה לאותה רמה. 

שר האוצר אומנם טוען שהפעם לא יהיה צורך להעלות את המע"מ בעתיד הנראה לעין משום שקיים עודף בגביית המסים, אבל העודף שקיים לא נוצר בגלל שגביית המע"מ היתה גדולה מהמתוכנן, אלא בעיקר בגלל העלייה במחירי הנדל"ן. אולם, אם שר האוצר מתכוון לשווק קרקעות ולגבות עליהן מינימום מסים, גם העודף הזה יעלם, בעיקר כשהממשלה מגדילה את ההוצאות ואת הגרעון כדי לממן את ההסכמים הקואליציוניים.

יתכן גם ששר האוצר חושב שלא יהיה צורך בהעלאת מסים בגלל שהוא מאמין שהורדת המע"מ תגדיל את הפעילות במשק. ממצאים של בנק ישראל מלמדים שהמס שהכי פחות משפיע על הפעילות במשק הוא שינוי במע"מ. כי גם אחרי שינויים במע"מ, אנשים קונים אותן כמויות כמו לפני השינוי, ולכן רמת הפעילות במשק נשארת ללא שינוי.

זאת גם הסיבה שבמשרד האוצר מעדיפים בשעת צורך, להעלות את המע"מ ולא מסים אחרים, מאחר ומבין כל המסים, זהו המס שגורם יחסית הכי פחות נזק לצמיחה הכלכלית. לכן אם וכאשר עודף המסים יעלם ויהיה צורך להטיל מסים חדשים, שר האוצר יעמוד בפני דילמה, שהרי ביחד עם המע"מ, הוא הוריד גם את מס החברות באחוז וחצי, לכן אם הוא יצטרך להעלות מסים, הוא ייאלץ לבחור  כנראה בין העלאת מע"מ לבין העלאת מס חברות. עם זאת, לפי המחקרים של בנק ישראל, העלאה של מס חברות היא בין השינויים המזיקים ביותר למשק. מצד שני, הפחתת מס חברות נתפסת כשינוי שמגדיל את אי השוויון, כי ירידה במס חברות מסייעת לבעלי עסקים להגדיל את רווחיהם. 

לכן אם וכאשר, שר האוצר יצטרך לבחור בין העלאת מע"מ שהיא פחות מזיקה למשק אבל מעלה את יוקר המחיה, ובין העלאת מס חברות שהיא מזיקה למשק אבל נראית כמקדמת את השוויוניות. ההנחה הסבירה היא, שהוא יפתור את הדילמה בשבירה נוספת של השיא העולמי בשינויי מע"מ, והציבור ישלם.

להורדת הכתבה לחץ כאן 

האם ניתוחים מלומדים ורציונליים יכולים להסביר את עוצמת הירידות האחרונות בשווקים, או שמא הסיבה המרכזית נעוצה במידה רבה בתכונות ובחולשות האנושיות? 

ערן צחי, אנליסט בכיר באינפיניטי במדור "תיק אישי-נייר עמדה",, 1.9.15:

את הסיבה לנפילות של בורסות העולם יוכלו גם המתעניינים וגם והמבינים בכלכלה לספק בתמצות נמרץ כשיאמרו –  סין היא האשמה העיקרית, אך לא הבלעדית, לירידות השערים. איך לא? כשהכותרות הראשיות של העיתונות העולמית צבועות אדום ומהדורות החדשות המרכזיות נפתחות עם עדכונים על ירידות השערים בשווקי ההון באסיה, קשה לפספס או שלא להתעדכן .

מה פשר עוצמת הירידות?  האם  יש הצדקה לקריסה שכזו? האם מדובר במשבר חולף או שבעצם אנחנו בפתחו של משבר מתמשך? כמספר העונים כך צפוי להיות מגוון ההסברים לעוצמת הירידות הנוכחיות.

אם בכל זאת ננסה לצלול לשורש העניין בניסיון להבין מה מסתתר מאחורי עוצמת הירידות בשווקים, נגלה כי יתכן ולא עומדים מאחוריו ניתוחים כלכליים קרים ומחושבים של משקיעים מתוחכמים. יש הטוענים כי  הסיבה המרכזית נעוצה במידה רבה בתכונות האנושיות,  בחולשות האנושיות: פחד, שנאת סיכון, חוסר רציונאליות, אפקט העדר וכו'.

מספיק להביט על מסכי המחשבים ולהבין כי הם אלו שמכתיבים כעת את הטון ואופי המסחר ברחבי העולם. כדי להבין את אופן התנהלות המשקיעים הישראלים, מספיק להביט בנתוני פדיונות העתק שנרשמו בתעשיית קרנות הנאמנות. למעלה מ-3 מיליארד שקלים נפדו תוך ימים ספורים כשהאחראי העיקרי לכך הוא המשקיע הממוצע, מה שנקרא "משקי הבית".

הקול בראש

מחקרים בתחום חקר המוח שנעשו בעבר, הראו כי האזורים במח האדם שמגיבים להפסדים כספיים הם בדיוק אותם אזורים שמגיבים למצבים של סכנת חיים. במילים אחרות, כשזה נוגע לחששותינו מפני אובדן כספי, המוח האנליטי יוצא משליטה, בזמן שהמח הרגשי נכנס לפעולה. עוד הוכח במחקרים אחרים, כי מרבית בני האדם יעדיפו להימנע מסיכון על פני השגת רווח גדול עוד יותר, מה שנקרא "שנאת סיכון".

מנהלי השקעות וותיקים יעידו, כי מקצוע ניהול כספים דורש לא פחות מידע וניסיון גם תכונות אופי המאפשרות לפעול בשיקול דעת בתנאי חוסר וודאות ובמצבי לחץ. סוחרים מנוסים ומקצועיים מוגדרים כאלו שמודעים לרגשות ולחולשות שלהם, ועל ידי תרגול עצמי הם מצליחים לווסת את רגשותיהם כשזה נוגע לקבלת החלטות השקעה.

בעשורים האחרונים התפתח תחום מחקר חדש הנקרא כלכלה עצבית (Neuroeconomics), בניסיון להבין כיצד המח האנושי מתפקד ומקבל החלטות בתנאי חוסר וודאות. כלכלה עצבית הינה נדבך נוסף בתחום הכלכלה ההתנהגותית, המספקת שיטות נוירולוגיות מדעיות בהבנת יחסי הגומלין שבין התנהגות כלכלית ומנגנונים עצביים, וזאת על ידי סריקות מח, שינויים כימיים, הורמונאליים, חשמליים ועוד. כלכלה עצבית מציעה דרך אינטגרטיבית של הבנת קבלת החלטות, כשאחת המסקנות העיקריות של תחום מחקרי זה היא שלרגש יש השפעה הרסנית על התנהגות המשקיע הטיפוסי.

מחקר שנעשה בעבר הראה כי משקיעים שקיבלו הורמון אוקסיטוצין (המכונה גם הורמון האהבה) השקיעו יותר כסף מאשר משקיעים אחרים שלא קבלו הורמון זה. מחקר אחר מצא כי הורמון זה קשור להורדת מפלס הפחד אצל אנשים. החוקרים מקווים שענף מחקרי זה יסייע בעתיד בהבנת התנהגויות אנושיות מורכבות וישמש תשתית בפיתוח כלים ותובנות רציונאליות בתחום קבלת החלטות.

דע את עצמך – רגשות והשפעתם על החלטות משקיעים:

 

 1. חמדנות: מעידה על בטחון עצמי מופרז. משקיע שבטוח בעצמו מעבר לכל ספק, לא יהיה מוכן לשמוע דעות שונות משלו או תחזיות   סותרות משלו. 
   סכנה: עיוורון לסיטואציות קיצון כמו זו שמתממשת כעת בשווקים.

 

2.  אהבה: משקיע המתקשה למכור השקעות הפסדיות וזאת ללא שיקולים כלכליים גרידא, סימן שהוא "מאוהב" בהן.  
     סכנה: בהשקעות, כמו בחיים, קשרים עלולים להסתיים באהבה נכזבת. 

3.  פחד: בא לידי ביטוי ביתר שאת בתקופות תנודתיות בשווקים. ניסיון משלל אירועים מוכיח כי פחד עלול לגרום למימוש מהיר של
     ההפסדים ובכך לקבעם. 
     סכנה: פספוס תיקון פוטנציאלי ומהיר. כך לדוגמא, לאחר אסון התאומים בארה"ב בשנת 2001 נפתחה הבורסה בתל אביב בירידה חד
     יומית בשיעור של כ-11% (מדד ת"א 100). באותם ימים חוסר הוודאות שלט ונוצרה פאניקה מפני הסלמה עולמית. אולם, כפי שהגיעה
     מהר הירידה, כך הגיע בהתאם התיקון, וכחודשיים לאחר מכן זינק המדד בכ-23%.

להורדת הכתבה לחץ כאן

ההשתלמות השנתית של ארגון מאמני הכדורסל בישראל ע"ש רלף קליין ז"ל, אירחה השנה ב 21.8.15 פאנל בהנחיית מולי אפשטיין ובהשתתפות: 

  • אמיר איל - יו"ר ואסטרטג קבוצת ההשקעות אינפיניטי 
  • דייויד בלאט - מאמן קליבלנד קאבלירס
  • עודד קטש - מאמן הפועל תל אביב 
  • אלוף במילואים ד"ר יום טוב סמיה

מדברי אמיר איל בפאנל:

"המפתח למנהיגות, להפיכה למנטור, בעסקים, בכדורסל או בכל תחום שהוא טמון בהתמדה, עקביות, יכולת סינון רעשים ולפעמים יכולת ללכת נגד הזרם  עם האמת שלך.

כמי ששיחק מקבוצת ילדים ועד בוגרים בקבוצת כדורסל ועדיין ממשיך לשחק לאורך כל השנים, אני רואה את התרומה הרבה שקיבלתי גם בדרך שבה המשכתי בשירותי הצבאי ועד לכניסתי לעולם העסקים.

המנהיגות לצד עבודת צוות, משמעת קבוצתית לצד יוזמה אישית, ובעיקר החיים התחרותיים, באים היום לידי ביטוי כבעלים של קבוצת ההשקעות אינפיניטי. יש באינפיניטי 7 חברות, לכל אחת מנכ"ל ועשרות עובדים.

אני רואה חשיבות עליונה לחנך לשאיפה למצוינות, למקצוענות חסרת פשרות ולהקנות ידע, והכי חשוב, לא לשכוח שאנחנו בני אדם ולהתנהג כך. עסקים ושאיפות זה מצוין, אבל הכל עם נשמה..." 

צילום: אריאל שרוסטר

 כתבתה של עמליה דואק במהדורה המרכזית של ערוץ 2: מה לעשות עכשיו עם הכסף? לצפייה לחץ כאן: http://goo.gl/OHGVl9

דקות 06:22-06:41 

 

 

  אדום בעיניים: המדריך למשקיע המבולבל בעקבות נפילות הבורסה. לצפייה לחץ כאן: http://goo.gl/JSGxWv

דקות 06:15-06:23, 06:36-06:47. 

אמיר איל בתכנית הכלכלית של ערוץ 10- "לילה כלכלי", 23.8.15

דקות 07:14-07:32:   מפולת בשווקים – אמיר איל בתשובה לשאלה: "למכור או לשמור"?
דקות 13:50-14:31:   לקראת הודעת הריבית היום: ריבית 0 מביאה לעליית מחירי הנדל"ן, זאת לצד האטה ביצוא, וביצור.                                                     בעוד שהנגידה מעוניינת לעודד את המשק.

לצפייה לחץ כאן:       http://goo.gl/yuPybw

אמיר איל  ל- , 23.8.15: יש להזהר מאד מהתנהלות חפוזה בזמן הירידות בשווקים. 

הימנעות מהגדלת התקציב ע"י הקפאת קצבאות הילדים והפיכתן ל"חיסכון", שישולם לילדים כשיגיעו לגיל 18, אמנם יביאו לדחיית התשלומים, אבל בעוד כמה שנים כשהילדים של היום יהיו בני 18, הממשלה תצטרך לשלם לכל הילדים בבת אחת וגם תצטרך לשלם את הון העתק עם ריבית... 

הממשלה אישרה את תקציב המדינה ל- 2015 ול- 2016. הבשורה הגדולה של שר האוצר היא שהממשלה הצליחה להגדיל את ההוצאות על השירותים שניתנים לאזרחים מבלי להטיל עוד מסים, אבל קריאה מדוקדקת יותר בסעיפי התקציב שהתקבלה מלמדת שלמרות ההצהרות, הציבור עוד ישלם, ועם ריבית.

הציבור ישלם בגלל שהממשלה החליטה להגדיל את הגרעון בתקציב מ- 2.5 אחוזים ל- 2.9 אחוזים מההוצאות. המשמעות היא שהממשלה מתכוונת ללוות בשנה הבאה ארבעה מיליארד ש"ח יותר מהמתוכנן. כמו כל אזרח, את ההלוואות שהממשלה לוקחת, עליה להחזיר, ועם ריבית. לכן בשנים הבאות הממשלה לא תוכל לשמור על רמת ההוצאות מבלי להעלות את המסים. לכן או שהמסים יעלו, או שהממשלה תצטרך לקצץ בהוצאות, והרבה. לפי תחזית  האוצר, כבר ב- 2017 הגידול בגירעון יחייב קיצוצים או העלאות מסים בסכום של כ- 10 מיליארד ש"ח.

כמו כן, כאשר הגרעון הממשלתי גדל, הריבית שהממשלה צריכה לשלם עולה. כאשר הריבית שהממשלה צריכה לשלם עולה, גם הריבית שהציבור משלם עולה. כך שהגדלת הגרעון הממשלתי תגרום לכך שהציבור ישלם ריבית גבוהה יותר על ההלוואות והמשכנתאות שהוא לוקח.

בנוסף, הממשלה הבטיחה למפלגת יהדות התורה שקצבאות הילדים תגדלנה. אולם , מכיוון שפקידי האוצר רצו להמנע מהגדלת התקציב כיום, הוחלט שבמקום להגדיל את הקצבאות בכל הסכום שנקבע מראש, חלק מהתוספת יוגדר כחסכון שישולם לכל ילד כאשר הוא יגיע לגיל 18. פקידי האוצר אמנם השיגו בכך דחייה של התשלומים, אבל בעוד כמה שנים, כשהילדים של היום יגיעו לגיל 18, הממשלה תאלץ לשלם לכל ילד בבת אחת את כל הסכום שהוא לא קיבל במשך כל השנים, והיא תצטרך לשלם לו את זה עם ריבית.

יתר על כן, הממשלה החליטה להגדיל את גביית התשלומים ממעלימי המסים. לכאורה זו מטרה ראויה, אבל בפועל יש שתי אפשרויות: אפשרות אחת היא שהפעולות של הממשלה לא תהינה אפקטיביות ואנשים ימשיכו לשלם עבור שירותים במזומן ובלי לבקש קבלות. במקרה כזה, הגרעון של הממשלה יהיה גבוה מהמתוכנן והממשלה תצטרך להטיל עוד מסים כדי לכסות על הפער בין התקציב המתוכנן ובין התקציב בפועל.

אפשרות אחרת היא שהפעולות תהינה אפקטיביות ואז חלק גדול מאלו שנותנים שרותים מבלי לתת תמורתם קבלה, יאלצו לתת קבלות או להפסיק לעבוד. כלומר, כל המורים הפרטיים, השרברבים, רופאי השיניים ונהגי המוניות שכיום נותנים מחירים נמוכים כי הם לא משלמים מע"מ, יאלצו להעלות את המחירים. כך שגביית תשלומים ממעלימי המסים היא בעצם מס שיגרום לכך שיעבדו פחות מורים פרטיים ופחות שרברבים ואלו שכן יספקו שירותי מסוגים אלו, יגבו מחירים גבוהים יותר מכיום.

כך שמי שחושב שהתקציב הנוכחי מבטיח עלייה ברמת החיים של האזרחים, צפוי להתאכזב. עבור אזרח משלם מסים, המשמעות של ההבטחות להגדלת השירותים והקצבאות היא שעל כל שקל שהוא יקבל מהממשלה, הוא עלול לשלם יותר.

להורדת הכתבה לחץ כאן 

ערן צחי, אנליסט בכיר באינפיניטי במדור "תיק אישי-נייר עמדה",, 17.8.15: 

אם צריך לבחור דוח פיננסי אחד שיספק את המידע המיטבי על מצב חברה מסוימת-זה יהיה הדוח על תזרים המזומנים החופשי, שמלמד על יכולתה הכספית להשקיע משאבים בצמיחתה.

עונת הדוחות הכספיים לסיכום הרבעון השני, המתנהלת בימים אלה בוול סטריט הינה תקופה קריטית עבור המשקיעים, שכן בתקופה זו מתקבלת תמונה עדכנית יותר בנוגע לעסקי החברות הציבוריות. כסרט נע, כל דו"ח ודו"ח המתפרסם, מועבר מיד ל"שולחן הניתוחים", נבדק ונבחן בזריזות על ידי משקיעים ואנליסטים אשר  מקבלים החלטה האם מדובר בהזדמנות השקעה או מכירה.

לרוב, הדו"ח הראשון אליו יפנו המשקיעים והאנליסטים הוא דו"ח רווח והפסד, שהינו האינטואיטיבי והקל ביותר להבנה. דוח זה יענה על שאלות כגון: האם המכירות של החברה עלו בהשוואה לרבעון הקודם ולזה המקביל אשתקד? האם שורת הרווח גדלה או התכווצה? כמו כן באמצעות דוח זה ניתן לבצע ניתוח מהיר של מגמות ארוכות טווח, בתקווה שניתן יהיה להסיק מהן נקודות החוזקה או התורפה של החברה הנבחנת. 

פרט לדוח רווח והפסד, החברות הציבוריות מחויבות לפרסם דוחות נוספים כדי לספק תמונה בהירה ורחבה יותר על מצבן הפיננסי, והם: דו"ח תזרים מזומנים, מאזן ודו"ח על השינויים בהון העצמי.

איזה דוח מבין הארבעה הינו החשוב יותר? תלוי את מי שואלים. באופן טבעי, קשת רחבה של גורמים מגלה עניין באינפורמציה המתקבלת מניתוח דוחות כספיים של חברה ציבורית. אולם, כל אחד ואחד מהגורמים מתעניין בהיבט אחר בתוצאות הכספיות. כך לדוגמא: משקיעים קיימים ופוטנציאליים יתעניינו לאו דווקא במה שלקוחות החברה יחפשו. ספקים יגלו עניין למשל ברמת הנזילות של החברה, מאחר שזו צריכה בסופו של דבר לשלם להם כסף עבור הסחורה או השירותים שסיפקו לה. בנקים יבחנו את האיתנות הפיננסית של החברה כדי לשקול האם להעמיד לה הלוואות. נושים יתעניינו ביכולת שירות החברות של החברה. חברות מתחרות הנלחמות על נתחי שוק יבצעו לדוחותיה ניתוח כלכלי, כזה שיאפשר להן להבין כיצד יוכלו לשפר את מעמדן בתחרות. רשויות המס יבחנו את אמיתות הדיווח ואת רמת השקיפות וכן הלאה.

אבל אם בכל זאת נידרש לבחור, כמשקיעים וכאנליסטים, דו"ח אחד מבין הארבעה עליו לא נהיה מוכנים לוותר במלאכת ניתוח הדו"חות הכספיים, הינו דוח תזרים מזומנים. מקורו של הדו"ח בארה"ב, והצורך בו נוצר בעקבות תופעה שבמסגרתה חברות שקרסו הציגו בדוח של השנה שקדמה לקריסה רווחים, ורק שנה לאחר מכן החברה הפכה לחדלת פירעון. המסקנה שאליה הגיעו רשויות החוק האמריקאיות היא, שלא מספיק להתייחס לדוח רווח והפסד, אלא חשוב לדעת מה קורה עם תזרימי המזומנים של החברה.

האם החברה היא בעלת יכולת ליצר תזרים מזומנים מהפעילות השוטפת שלה? משקיעים רבים יאמרו כי מהותה ומטרתה של כל חברה עסקית היא בראש וראשונה ביצור מזומנים ובהגדלתם לאורך זמן. 

דוח תזרים מזומנים מורכב משלושה חלקים: דוח תזרים מזומנים מפעילות שוטפת, מפעילות השקעה ומפעילות מימון. ככלל אצבע, חברה בריאה נדרשת לייצר מזומנים מהפעילות השוטפת שלה. נדגיש כי לא די שחברה תייצר מזומנים, אלא יש לחלץ את נתון תזרים המזומנים החופשי.

תזרים מזומנים חופשי (Free cash flow) מוגדר כשיש לחברה כסף פנוי להמשך פיתוח עסקיה לאחר שביצעה שורה של הוצאות: בין אם זה תפעול, מחקר ופיתוח, הוצאות לטובת מיזמים חדשים וכו'. תזרים מזומנים חופשי מתבטא כאחוז או יחס של תזרים מזומנים חופשי מחולק בשווי שוק. ככל שהאחוז גבוה יותר כך מאזן החברה איתן יותר. אמת מידה זו מסמלת שלחברה יש יכולת פיננסית להשקיע מאמצים בצמיחתה ובכך להחזיר בעתיד כסף לבעלי המניות של החברה באמצעות רכישה חוזרת של מניות או חלוקת דיבידנדים. כמו כן, צמיחה בתזרים המזומנים החופשי מצביעה על הנהלה מוצלחת. מחקרים מראים כי נתון זה (תזרים מזומנים חופשי) מספק מתאם מוצלח לניבוי ביצועיה הפיננסים של חברה לאורך זמן.

על בסיס גישה זו, כי 'המזומן הוא המלך' ושתזרים מזומנים חופשי הוא מהותו של כל עסק, חברת המחקר ההשקעות וניהול התיקים TrimTabs הקימה לאחרונה תעודת סל (סימול: FCFI) המספקת למשקיעים הזדמנות להשקיע בסל מניות המציע חשיפה לחברות בינלאומיות המתהדרות בתזרים מזומנים חופשי גבוה.

תעודת סל זו משקיעה ב-10 שווקים מחוץ לארה"ב בחלוקה שווה, כך שכל שוק מהווה 10% מהמשקל הכולל: קנדה, גרמניה, בריטניה, הונג קונג, יפן, צרפת, שוויץ, הולנד, דרום קוריאה ואוסטרליה. בין ההחזקות הבולטות של תעודה זו ניתן למצוא חברות כגון: ABB, UBS ו- Transocean . מאז חודש יולי האחרון ועד היום היקף הנכסים המנוהלים מסתכם ב-15.8 מיליון דולר. 

תעודה זו מצטרפת לתעודה זו ל"אחות" הוותיקה AdvisorShares Trust (סימול: TTFS) שנוסדה בשנת 2011 ומנהלת נכסים בהיקף של 254 מיליון דולר. תעודה זו משקיעה בחברות ציבוריות אמריקאיות בעלות תזרים מזומנים חופשי גבוה אותו הן מייעדות בין היתר לביצוע רכישה חוזרת של מניות (buyback). בשנה האחרונה השיגה תעודה זו תשואה מצטברת בסך של 13.6% בעוד שמדד S&P  500  רשם תשואה של 7.9% בלבד. 

להורדת הכתבה לחץ כאן

Page 1 of 23  > >>

תקשורת ופרסום שוק ההון
כניסה לחדר הפרטי שלי
לקביעת פגישה אישית עם מומחה אינפיניטי
מחקר ומידע
חינוך פיננסי TV
אינפיניטי דיגיטלי
לוח ארועים כלכליים
תגובה למידד המחירים לצרכן
ריבית בנק ישראל
אינפיניטי תקשורת ופרסום