עיתונות מקצועית - אינפיניטי

עיתונות מקצועית

מוצגים לעיונכם מקבץ מאמרים, ראיונות ופרסומים בעיתונות הכלכלית, המקצועית ובמגזינים מקצועיים, בתחומי מאקרו כלכלה, שווק ההון המקומי, שוק ההון העולמי, פסיכולוגיה של משקיעים ועוד.

עוזי לוי, אנליסט ראשי, אינפיניטי מחלקת מחקר: החלטת הפד', הציפיות לאינפלציה בארה"ב וכשל הרגרסיה

נכון לאוקטובר הוצאות משקי הבית נותרו יציבות, הפד' בחר להדגיש גם כי ההשקעה בנכסים קבועים עולה מספר חודשים ברציפות, וקצב הגידול של המשרות מאט אך שיעור האבטלה נותר יציב. קצב האינפלציה המשיך להיות מתחת ליעד ארוך הטווח של ועדת השוק הפתוח, נובע בחלקו מהירידה החדה במחירי האנרגיה. בהתייחס לאינפלציה, מדגישים בפד' כי הצפי הנגזר מהשווקים, מצביע על קצב אינפלציה נמוך מעט מקצב האינפלציה בפועל, אך ביחס לסקרי החזאים הציפיות לטווח הארוך נשארו יציבות.

חברי הפד' מדגישים כי מטרתם להאיץ את קצב יצירת המשרות ולשמור על סביבת מחירים יציבה. בנקודה זו, הפד' באופן מפתיע לא חזר בעוצמה על הדאגה מהתמתנות קצב הצמיחה בעולם והסיכונים הנלווים לכך – דובר על אי הוודאות מהסיכונים הגלובליים אך במתינות. "בניסיון לקבוע אם הזמן המתאים להעלות את הריבית הפדראלית בישיבה הבאה, הועדה תעריך את ההתקדמות בפועל וצפי של קצב יצירת המשרות החדשות והשתנות התחזית לאינפלציה בטווח הבינוני וקצב של 2%". 

צריך להבין כי בהתייחס לקצב האינפלציה בארה"ב – ליבת האינפלציה נכון לחודש ספטמבר עומדת ברמה של 1.8-1.9% לשנים עשר החודשים האחרונים. האינפלציה הכללית עומדת סביב האפס. בניתוח פארטו של האינפלציה בארה"ב (על פי נתוני הלמ"ס בארה"ב) ניכר כי מחולל הדיס - אינפלציה במונחים שנתיים הוא סעיף האנרגיה בכלל ומחיר הנפט בפרט (משקלו במדד כ – 8%). בניתוח שאר הגורמים ניכרת דווקא עלייה קלה במחיר המזון ובשאר הסעיפים במדד. לאחר ירידת מחירים חדה מאד במחירי הנפט, סביר להניח כי אנו לקראת שיווי משקל לטווח קצר – בינוני בסביבת המחירים הנ"ל (ללא הנחת עליית מחיר) ולפיכך סביר בהחלט להניח כי המומנטום (הדלתא) של סביבת האינפלציה בארה"ב עשויה להיות חיובית בטווח הקצר והציפיות לטווח הבינוני יגיבו בעלייה. באשר לציפיות בשוק טוב מראה עיניים מאלף מילים (האינפלציה הצפויה לסוף 2016):

התחזית לרבעון האחרון של 2016 – הטווח הקצר בינוני אומנם מראה על ירידה נכון לאתמול, אך מצויה סמוך מאד ליעד של הפד' לטווח הבינוני – אינפלציה בקצב של 2.1%. סביר להניח שמחירי הנפט עשויים לשנות את תמונת האינפלציה כליל. בהנחה כי מחיר החבית מצוי בשיווי משקל בחודשים הבאים נראה את קצב האינפלציה בפועל והצפי לטווח הבינוני נמצאים בעלייה. כנראה שהפד' מצפה לזה – כך תהיה לו סיבה טובה להאמין שהצעד שלו היה ראוי. אנחנו קרובים בצעדי ענק.

ולאלה שמאמינים בכלכלה התנהגותית (שילוב של כלכלה ופסיכולוגיה) בוודאי מכירים את המושג: "החזרה אל הממוצע". או במילים אחרות: "כשל הרגרסיה". ההיגיון מאחורי המונח מצביע על כך שבדרך כלל אנשים "נכשלים" ברמת הניבוי שלהם באשר לביצועים עתידיים. אם באופן קבוע אני מוציא ציון 80 במבחן, ובמבחן האחרון אני מוציא 100, כמה סביר שאוציא במבחן הבא? כנראה קרוב יותר ל -80 ולא ל – 100. אם נתייחס לקצב האינפלציה בשנים האחרונות ניכר בבירור ששנת 2015 שונה באופן מהותי מהשנים שקדמו לה (בגרף אינפלציה שנתית של שנים קודמות ביחס לשנת 2015): אז אם אכן כשל הרגרסיה מתקיים, סביר להניח כי 2016 תנוע כלפי מעלה ומעל לשנת 2015. 

 בלוז לכחולי הצווארון - ערן צחי, אנליסט בכיר באינפיניטי לגלובס: 

התפתחותן של המכונות והאוטומציה במגזר התעשייה, לצדם של ענפים נוספים, מגבירה את הפריון, אבל גם דוחקת את מקומם של הפועלים. כך או כך, מי שחושב שהמגמה תלך ותתעצם יכול להשקיע ב ETF שעוקבת אחר מניות אוטומציה ורובוטיקה. 

ברוכים הבאים לעתיד. על פי טרילוגיית סרטי המדע הבדיוני הנוסטלגית "בחזרה לעתיד" ב-21 אוקטובר השנה, אמור היה להגיח גיבור הסרט, היישר מהעבר למציאות חיינו, בעודו מדלג על פני 30 שנים כהרף עין.

על רקע ציון התאריך החגיגי, חובבי קולנוע ומדע בדיוני ברחבי העולם עסקו במהלך החודש האחרון בשאלה אלו אלמנטים הצליח הסרט לחזות, ואלו לא. אז נכון, עדיין אין מכוניות מעופפות ברחוב, אך מכוניות שנוסעות ללא מגע אדם צפויות להיכנס לחיינו כבר בעתיד הקרוב, כך צופים המומחים. למרבה הצער, הטכנולוגיה עדיין לא הצליחה לייצר סקייטבורד מרחף ונעליים ששורכות עצמן לבד, כפי שהוצגו בסרט.

על אף שהמציאות המדומיינת המוצגת בסרט לא בדיוק תואמת את מציאות ימיינו אנו, יש לומר כי ב-30 השנים האחרונות נרשמה התקדמות מרשימה בעולם בתחומים רבים. בין אם מדובר בהתקדמות מדעית, דרך תעשייתית ועד טכנולוגית, אשר משתלבות יחדיו לפיתוחים מרשימים שלא ידעה האנושות קודם לכם. אם חושבים על כך, מי היה מדמיין לפני כעשור שהטכנולוגיה הרובוטית תחדור לכל פינות חיינו, כולל לאלו המאובקות ותנקה לנו אותן בצייתנות מרשימה.

במבט לאחור ובצפייה לעתיד ניתן לומר שמהפכה התעשייתית שהחלה במאה ה-18 של האלף הקודם התגלגלה למהפכה טכנולוגית הצוברת תאוצה מסחררת בשנים האחרונות. המכונות והרובוטים שנועדו במקור לסייע ולייעל תהליכי ייצור, כבר מזמן החלו לתפוס את מקומו של הפועל הפשוט. מערכת היחסים המתוחה בין האדם העובד למכונה הגיעה לשיא בחודש יולי האחרון, כשדווח על אסון במפעל ייצור של פולקסוואגן כאשר טכנאי צעיר נהרג ע"י רובוט ייצור אותו הרכיב בעצמו. הרובוט לחץ על חזהו של הטכנאי בעוצמה וזאת ללא יד אדם מכוונת.

התפתחותן של המכונות ושל האוטומציה בכלל, מצד אחד מבורכת אולם מצד שני מדאיגה. בעוד היא  משפרת את פריון העבודה, בד בבד היא פוגעת במעמד עובדי הצווארון הכחול אשר מאבדים את מקומות העבודה שלהם בקצבים הולכים וגדלים.

על פי נתוני הלמ"ס האמריקאי, עולה כי שכר העבודה הריאלי של עובדי הייצור בתעשיית הרכב בארה"ב ירד ב-4.4% בין 2003 ל-2013. נתונים אחרים מגלים עוד כי שוק התעסוקה האמריקאי איבד כ-6 מיליון משרות בתחומי הייצור השונים בין השנים 1998 ועד 2010. מאז ועד היום מספר המשרות במפעלים אמריקאים עלה בכ-7% לרמה של 12.2 מיליון, אולם מספר זה נמוך משמעותית מרמת השיא שנרשמה בשנת 1998 ,אשר עמדה על 17.5 מיליון. (ראו טבלה מצורפת). יש לציין כי השיפור במגזר הייצור האמריקאי בשנים האחרונות לא היה יכול להתאפשר לולא נשיא ארה"ב ברק אובמה היה מתקצב כ-100 מיליון דולר עבור מענקים למפעלים במטרה להוסיף כמיליון משרות ייצור חדשות וזאת עד סוף הקדנציה השנייה שלו.

עם זאת, התמונה אינה ורודה כלל. בעוד שהיקף המשרות הלך וגדל, השכר הלך והתכווץ כתנועת מספריים. הסיבה העיקרית לשכר הנמוך הוא השימוש המוגבר בעובדים זמניים ועודף היצע מצד מבקשי העבודה.

בנובמבר האחרון פורסם דו"ח של NATIONAL EMPLOYMENT LAW PROJECT (NELP) אשר חשף את השחיקה בשכר העובדים ממעמד הביניים האמריקאי בעשורים האחרונים וסיפק תחזיות קודרות לעתיד. בגרף המצורף ניתן לראות כיצד השחיקה בשכר העובדים ממגזר התעשייה (בכחול) נשחק בקצב מהיר מזה של כלל העובדים השכירים והוא צפוי להמשיך במגמת התכווצות גם בעשור הקרוב.

נכון שאת מגזר התעשייה קל להפוך לאוטומטי ורובוטי בהשוואה למגזרים אחרים,  אבל גם למגזר השירותים חודרים המחשוב והאוטומציה בצעדי ענק, כך גם לתחום השירותים הפיננסים. על כך יעידו מנהלי הטכנולוגיה של הבנקים הגדולים השוקדים בימים אלו על עיצוב ענף הבנקאות של המחר. על פי התחזיות לא רחוק היום שבו ניכנס לסניף הבנק ומי שיקבלו את פנינו יהיו רובוטים ומחשבים שישלחו לנו חיוך ממוחשב ויספקו לנו את מבוקשנו.

הסיבות לכך שהאוטומציה והרובוטיקה חודרות לתעשיות רבות קשורה בין היתר לעובדה שתהליכי ייצור אוטומטיים זולים, יעילים ומדויקים לאין שיעור בהשוואה לעובדי ייצור בשר ודם. מספיק לפתוח דוח רווח והפסד של כל חברה באשר היא כדי להתרשם ממרכזיותו של סעיף הוצאות שכר אשר משפיע באופן ישיר על עלויות המכר. צמצום בסעיף משמעותי זה יבוא לידי ביטוי בשיפור מידי של שורת הרווח.

לכל מי שצופה שהתהליך המתואר במאמר זה ימשיך לצבור תאוצה ישנה דרך נוחה וקלה להיחשף לסגמנט זה. לפני כשנתיים הוקמה תעודת ETF בשם Robotics & Automation Index ETF (סימול: ROBO) העוקבת אחר מדד Robotics & Automation Index Stox. החברות המרכיבות את המדד הן חברות שעיקר הכנסותיהן נובעות ממוצרים או שירותים הקשורים באוטומציה. המדד עוקב אחר ביצועי כ-85 חברות, ביניהן ניתן למצוא גם נציגות ישראלית – אלביט מערכות. כניסתה של אלביט מערכות למדד זה התאפשרה בשל היותה שחקנית מובילה בעולם בתחום ייצור מזל"טים צבאיים. עוד עולה כי, 23.7% מהחברות במדד משתייכות לייצור הרובוטי, 13.7% לתחום האלקטרוניקה ו-12.4% לתחום הציוד הרפואי. עיקר החברות (37.2%) הן חברות אמריקאיות, 26% יפניות ו-8.7% גרמניות. משקלן של החברות הישראליות משקף 2.8% מהמדד.  נכון להיום, תעודה זו מנהלת היקף נכסים מצומצם הנאמד בכ-105 מיליון דולר כאשר התשואה שרשמה תעודה זו מתחילת השנה הינה שלילית ומסתכמת בכ-6.9%.

שורה תחתונה: הטכנולוגיה הרובוטית הופכת לזולה, שימושיות וזמינה ברמה אוניברסאלית ועל כן לא רחוק ביום שבו חברות סיניות ישדרגו פסי ייצור למפעלים חדשים שיתמלאו בחומרה ותוכנה וידחקו החוצה את כוח העבודה הסיני הזול, מה שישפיע כמובן על המסחר העולמי. 

להורדת הכתבה לחץ כאן >>

האינפלציה האפסית בישראל ובעולם

ד"ר אביחי שניר, כלכלן בכיר בקבוצת ההשקעות אינפיניטי בטור דעה (21.10.15): 


לפי כל התחזיות, בפעם הראשונה בתולדות ישראל, תהינה שנתיים רצופות בהן האינפלציה מתחת לאפס. יתרה מכך, בניגוד לעבר, הפעם האינפלציה יורדת למרות שהצריכה הפרטית עולה. אם בעבר המחירים ירדו רק כשההוצאות על צריכה ירדו, הרי שגם בשנת  2014 וגם בשנת  2015 הצרכנים מוציאים כ- 3.5% יותר על קניות מאשר בשנה שקדמה לה, ובכל זאת המחירים יורדים.
למרות האמור, בנק ישראל הפסיק לנסות לייצר אינפלציה, למרות שירידות מחירים מקטינות את הרווחים של היצרנים וגורמות לירידה בהשקעות. 

עם זאת, להערכתי, גם אילו בנק ישראל היה עדיין מנסה לייצר אינפלציה, ספק אם הוא היה מצליח. ראשית, בגלל שמדינות רבות וחשובות באירופה כמו: צרפת, איטליה וספרד, נמצאות עדיין במיתון עמוק שיימשך עוד מספר שנים. כל עוד הן נמצאות במיתון, התושבים שלהן צורכים פחות, ולכן יש יותר סחורה למכור לשאר העולם.

 שנית, בסין מתחולל תהליך שלא נראה כמוהו עד כה. אמנם היו בעבר מדינות שצמחו במהירות גבוהה תוך שהן מפנות את רוב התוצר להשקעה וייצוא, אבל במדינות אחרות שצמחו במהירות, כמו: ארה"ב, יפן ואפילו ישראל, אחרי תקופה לא ארוכה, התושבים התחילו לרכוש חלק גדול מהתוצר לטובת עצמן. התוצאה היתה שהתושבים נהנו מרמת חיים גבוהה יותר, אבל נותר להן פחות לייצא.

סין, לעומת זאת, מצליחה בינתיים לייצר כמויות אדירות תוך שרוב האוכלוסייה עדיין חיה ברמת חיים בסיסית יחסית, מה שמשאיר לה כמויות אדירות לייצא במחירים נמוכים. לכן כל עוד לא קורות בסין-לא מהפכה צרכנית ולא מהפכה פוליטית, התוצרת של סין תמשיך לדחוף את המחירים כלפי מטה.

שלישית, ארה"ב בונה גושי סחר גדולים גם עם מדינות בפאסיפיק שכוללות את: קנדה, אוסטרליה, מקסיקו ויפן וגם עם האיחוד האירופאי. בתוך מספר שנים, כשהמדינות בתוך גושי הסחר הללו יורידו את המכסים ויבטלו מגבלות אחרות על היבוא מהמדינות האחרות, המחיר בתוך הגושים של חומרי גלם יירד משמעותית. לכן המחיר של מוצרים שייוצרו וייוצאו מהגושים הללו, יהיו במחירים שמתחרים במחירים הסיניים.

בנוסף, ההסכמים הללו יבטיחו לחברות שמעוניינות להשקיע במדינות אחרות שהן יקבלו תנאים הוגנים גם אם הממשלות יתחלפו או שיקרו שינויים פוליטיים. לכן, חברות ממדינות עשירות ישקיעו יותר במדינות שבהן עלויות הייצור נמוכות , מה שידחוף את המחירים עוד יותר כלפי מטה.

מכל האמור אני מסיק כי האינפלציה הנמוכה בעולם הולכת כנראה להישאר, או שתפרוץ מהפכה בסין, או שאחת מהממשלות הגדולות בעולם תתחיל להוציא בלי הגבלה ותממן את ההוצאות בעזרת הדפסת כסף. 

גם בישראל האינפלציה כנראה תישאר נמוכה, אבל בישראל האינפלציה תלויה גם במצב המדיני. אם הפיגועים ימשכו, הצריכה הפרטית והייצוא ירדו, מה שידחוף את האינפלציה בישראל עוד יותר כלפי מטה. במקרה כזה, גם אם בעולם תהיה אינפלציה של 2%, בישראל היא תישאר אפסית.

להורדת הכתבה לחץ כאן 

 עוזי לוי, אנליסט ראשי, אינפיניטי מחלקת מחקר: מדד המחירים לצרכן לחודש ספטמבר ירד ב- 0.4%. 


להורדת הכתבה לחץ כאן >>

 

 

 

מדד המחירים לצרכן לחודש ספטמבר ירד ב 0.4%. באשר למדד, צריך לזכור כי תהליך ירידת המחירים במשק בעיקרו וברובו מבני. 

אנו עדים לשורה של הורדות מחיר רוחביות, במזון, במים, בחשמל, וכן הלאה. כמו כן ביטול מכסי מיסים ישירים ועקיפים תורמים גם הם ללחץ המחירים כלפי מטה. כך למשל, רק ביטול סעיף אגרת הטלוויזיה אמור לגרוע ממדד חודש ספטמבר כ-0.19%.

בראייה גלובלית המצב קשה יותר. מלבד העובדה כי המדינות הגדולות במערב נאבקות במטרה להעלות את קצב האינפלציה הנמוכה מאד, תהליך עודף ההיצע במונחי סחורות בעולם הולך ועולה – וכך המחיר ממשיך לרדת.

בנוסף לגל הטרור שפקד את המדינה בשבועיים האחרונים, המצב המאקרו כלכלי בישראל סביר עם נטייה להרעה במספר פרמטרים משמעותיים. רק אתמול פרסמה הלמ"ס את סקרי הפדיון של רשתות השיווק בחודשים יוני-אוגוסט, מהן עולה כי חלה ירידה של 3.5% בסך כל פדיון רשתות השיווק, וזאת בהמשך לירידה של 5.2% בשלושת החודשים מרס-מאי 2015. עוד פרסמה הלמ"ס כי בסקר הערכת מגמות בעסקים חלה הרעה קלה במאזן הפעילות הכוללת, כאשר בתעשייה נרשמה בחודש ספטמבר הערכה שלילית של המנהלים בתעשייה, לראשונה מאז ספטמבר אשתקד.

כל זה "תופס" את המשק הישראלי בתקופה פחות נוחה לספיגת זעזועים. נתוני התמ"ג לרבעון השני והורדת תחזית הצמיחה במשק על ידי מחלקת המחקר בבנק ישראל "מקלקלים" במקצת את תמונת המאקרו הכוללת של המשק, מכאן שבנק ישראל מצוי בדילמה מאד לא פשוטה. הריבית במשק נושקת לאפס, ועל ריבית שלילית מיותר לדבר (המשק הישראלי לא ערוך לכך טכנית). יתרה מכך, השקל ממשיך להתחזק ומהווה אתגר גדול יותר לבנק ישראל.

התחזקותו של השקל בימים האחרונים באה מכיוון העולם, בהבנה כי הריבית בארה"ב לא תעלה כנראה השנה (לאור הקריאות לאחרונה לעבר הפד' לא להעלות את הריבית בשלב הנוכחי), באירופה ממשיכים להרחיב כמותית ולכן הריבית על השקל עדיין עדיפה.

לסיכום בהחלט סביר להניח כי הריבית תיוותר ללא שינוי – והורדת הריבית לאפס תהיה מעניינת ברמה ההיסטורית של המשק – אך לא תתרום באופן משמעותי לכלכלה. בנק ישראל יהיה חייב להכריז על צעדים אחרים. בכל מקרה אנו עדיין סבורים כי הריבית האפסית במשק תלווה אותנו עוד זמן רב.

 

להורדת הקובץ לחץ כאן >>

 הכלכלה הגלובלית ומלחמת המטבעות-לפיתת החנק הסינית 

אמיר איל, יו"ר ואסטרטג ראשי של קבוצת ההשקעות אינפיניטי בטור דעה: 
כלי הנשק העיקרי לפגיעה ב"אויב" הוא החלשת המטבע המקומי לעומת התחזקות האחר. העלאת הריבית בארה"ב תהיה ירייה ברגל: תסייע להתאוששות היריב הסיני והעולם על גב האמריקאי העמל...

להורדת הכתבה לחץ כאן>>

 החלטת בנק ישראל שלא לשנות את הריבית. לבנק ישראל לא נותרו כלים לעידוד המשק. 

ד"ר אביחי שניר, כלכלן בכיר באינפיניטי לגלובס דעות, 6.10.15:

להורדת הכתבה לחץ כאן

ד"ר אביחי שניר, כלכלן בכיר באינפיניטי לדה מרקר: "ספק אם החוק יוכל לסייע לשוכרים. עם זאת הוא בוודאי עלול להזיק למשכירים, שלחלקם הגדול בני מעמד הביניים..." להמשך קריאה לחץ כאן 

 המלחמה הגלובלית שמנהלים ביניהם הבנקים המרכזיים על שערי המטבע משפיעה מאד על השווקים. שתי תעודות סל שהושקו לאחרונה מסייעות להתמודד עם השווקים גם כשהדולר חלש-וגם כשהוא מתחזק. 

ערן צחי, אנליסט בכיר באינפיניטי במדור "תיק אישי-נייר עמדה", 22.9.15:

רבות הדוגמאות לפעולות הנעשות ע"י בנקים מרכזיים בעולם אשר נוטלים חלק במלחמה העולמית הכוללת, "מלחמת המטבעות", להלן כמה מהן: הבנק המרכזי בסין מודיע על פיחות היואן מול הדולר, ה-ECB (הבנק האירופאי המרכזי) פוצח בהרחבה כמותית בגוש האירו וביפן היא נמשכת כבר שנים, הפד' בארה"ב מודיע על סיום הרחבה כמותית (השלישית במספר), בנק ישראל רוכש דולרים במסחר במט"ח ויתרות הדולרים שברשותו מרקיעות שחקים לשיא של 88 מיליארד דולר, הבנק המרכזי של שווייץ מודיע במפתיע על ביטול קיבוע הפרנק ליורו, הריביות בעולם נושקות לאפס.

מלחמת המטבעות העולמית, הפכה בשנים האחרונות לאחד המאבקים שמאיימים על יציבות הכלכלה הגלובלית. כל אחת מהכלכלות הגדולות בעולם עושות הכל כדי להחליש את ערך מטבעותיהן על חשבון המתחרות. ה"מנצחת" היא הכלכלה ששער החליפין של המטבע המקומי שלה נחלש אל מול מטבעות הסחר. מצב עולם זה, מעודד ייצור וצמיחה מקומית. הכלכלה ה"מפסידה" היא זו ששער המטבע המקומי שלה מתחזק אל מול מטבעות אחרים בעולם, דבר הפוגע בסקטור היצוא שלה בו בעת שסקטור היבוא משגשג.

האסקלציה האחרונה במלחמת המטבעות התרחשה בחודש אוגוסט האחרון. כפי שציינו קודם לכן, הבנק המרכזי הסיני הודיע ללא הכנה מוקדמת על פיחות של היואן, זאת על רקע היחלשות מדדי היצוא והייצור במדינה. מהלך זה גרר אחריו מפולת מיידית בבורסה בשנחאי ולהגברת התנודתיות בשווקים. תגובת שווקי העולם למהלך היוותה עדות למרכזיות ולחשיבות של מחירי המטבעות על הכלכלה הגלובלית ועל הקשר בין מלחמת המטבעות ושוק המניות.

בחודש אפריל האחרון פרסמה פירמת רואי החשבון PWC דו"ח שעסק בקשר בין מלחמת המטבעות והשפעתה השלילית על שווקי המניות. כלכלני PWC מצאו, כי מתוך הדירוג שביצעו לרשימת 100 החברות הגלובליות המובילות בעולם, כ-60 מהן נפגעו ממלחמת המטבעות, זאת בשל חשיפתן המאסיבית למט"ח. השמות הגדולים ממגזר הטכנולוגיה שנפגעו הן: יבמ,  מיקרוסופט, אורקל, אפל וגוגל.

על סמך נתוני UNCTAD STAT (United nations conference on trade and development) עולה כי בין 9.0%-9.5% מהיצוא של ארה"ב מגיע ממגזר טכנולוגיית המידע (IT) והתקשורת – הכל כך מרכזי, והכל כך פגיע. 

כיצד בדיוק מתרחשת הפגיעה? דוגמא אחת: כאשר חברה אמריקאית שומרת על מחירים קבועים במונחי דולר, ובו בזמן מוכרת בשוק העולמי במטבעות זרים שנחלשים מול הדולר, היא למעשה מדווחת על ירידה בהכנסות. דוגמא אחרת: כשחברה אמריקאית מחזיקה יתרות מזומנים בחו"ל במטבע מקומי אשר נשחק אל מול הדולר. דוגמאות בולטות רלוונטיות הן: יצרנית הסיגריות האמריקאית פיליפ מוריס שהציגה ברבעון הראשון של 2015 ירידה של 20% ביתרת המוזמנים שלה כתוצאה משערוך שלילי במאזן ההצמדה שלה עקב הפסדי מט"ח, ורשת המזון המהיר מקדונלדס אשר דיווחה על ירידה של 10% בשווי המוזמנים שלה, במהלך שלושת החודשים הראשונים של השנה בעקבות פערי מט"ח.

במידה והדולר ימשיך להתחזק מול מטבעות הסחר העיקריים בעולם, זה עשוי לספק רוח נגדית לחברות האמריקאיות עם הכנסות גלובליות משמעותיות. מאידך, אם הדולר יחלש בעולם, הדבר יטיב עם אותן חברות.

על סמך הידיעה שהשפעת מלחמת המטבעות הינה משמעותית ביותר על תוצאות החברות האמריקאיות, נשאלת השאלה האם זה יהיה נכון להשקיע בשוק האמריקאי או לאו? כמובן שהתשובה תלויה בהתפתחויות הבלתי צפויות במלחמת המטבעות שרחוקה מלהסתיים.

איך בכל זאת ניתן להשקיע בשוק המניות האמריקאי מבלי  לחשוש שמלחמת המטבעות "תטרוף את הקלפים" ותפגע ברווחים? לצורך כך חברת Wisdom Tree ייסדה שתי תעודות ETF  המייצגות השקפות הפוכות בנוגע למעמד הדולר בעולם. האחת נקרא WisdomTree Weak Dollar U.S. Equity Fund (סימול: USWD) אשר עוקבת אחר חברות אמריקאיות בעלות הכנסות משמעותיות מחוץ לארצות הברית. מדד זה עשוי להיות מתאים למי שסבור שידה של אמריקה על העליונה במלחמת המטבעות העולמית. מדובר באינדקס של חברות שלפחות 40% מההכנסות שלהן מגיעות מיצוא. מחלוקה סקטוריאלית של תעודה זו עולה כי תחום חומרי הגלם מהווה כ-6.6%, סקטור התעשייה מהווה 4.7% ותחום טכנולוגיית המידע מהווה 4.5%. בין ההחזקות הבולטות ניתן למצוא את מניית אפל, ג'נרל אלקטריק, אקסון מוביל, ג'ונסון אנד ג'ונסון

המדד השני נקרא WisdomTree Strong Dollar U.S. Equity Fund (סימול: USSD) אשר עוקבת אחר חברות אמריקאיות שעיקר ההכנסות שלהן מתבססות על כלכלה מקומית. כלומר, כ-80% מההכנסות שלהן מקורן מתוך ארה"ב. חברות אלו נוטות להיות פחות רגישות מסביבה של דולר חזק. החברות הנמנות בסקטור שירותים ממשלתיים מהווה את הפלח הגדול ביותר (11.4%), תחום הפיננסים מהווה 8.5% וסקטור הצריכה על פי שיקול דעת (Consumer iscretionary) מהווה כ-7.6%. בין ההחזקות הבולטות ניתן למצוא את מניית וריזון, הום דיפו, ברקשייר התוואי, וול פארגו ויונייטדהלט. 

נציין כי מאחר ומדובר בשתי תעודות חדשות (מועד השקה 21.7.15) עדיין לא נצבר מספיק מידע בנוגע לביצועיהן. יהיה מעניין לעקוב אחר הביצועיים שלהן ככל שמלחמת המטבעות תימשך.

להורדת הכתבה לחץ כאן

אליפות עולמית בשינוי המע"מ >> ישראל היא כנראה אלופת העולם בשינוי במע"מ. בין השנים 2002 ל 2013 היו שמונה שינויים במס ערך מוסף, בעוד שברוש מדינות אירופה, לשם השוואה, לא היה אפילו שינוי אחד באותה תקופה... 

כעת נראה ששר האוצר מתכוון לקבוע שיא עולמי חדש ולהוריד את המע"מ.

למרות ביטויי התמיכה השונים, ההיסטוריה מלמדת ששיאים עולמיים בשינויי מסים, אינם דווקא לטובת הציבור. ראשית, מתוך שמונת השינויים במע"מ שביצעו בין השנים 2002 ל- 2013, ארבעה היו הורדות, וארבעה היו העלאות. כך שעל כל ירידה הייתה עלייה, ובסך הכל, המע"מ לא השתנה. שיעור המע"מ היה 18% ב- 2002, והוא חזר ל- 18% ב- 2013.

מה שכן השתנה הוא רמת המחירים.

מתוך בדיקה של בסיס נתונים שסופק על ידי הלמ"ס עולה, שכאשר המע"מ עולה, כ- 50% לפחות מהמוצרים בסופרמרקט משנים מחיר באותו חודש, ואילו כשהמע"מ יורד, רק כ- 40% מהמוצרים משנים את המחיר, כך שירידה של המע"מ ואחריה עלייה, גוררת עלייה ביוקר המחיה ולא חזרה לאותה רמה. 

שר האוצר אומנם טוען שהפעם לא יהיה צורך להעלות את המע"מ בעתיד הנראה לעין משום שקיים עודף בגביית המסים, אבל העודף שקיים לא נוצר בגלל שגביית המע"מ היתה גדולה מהמתוכנן, אלא בעיקר בגלל העלייה במחירי הנדל"ן. אולם, אם שר האוצר מתכוון לשווק קרקעות ולגבות עליהן מינימום מסים, גם העודף הזה יעלם, בעיקר כשהממשלה מגדילה את ההוצאות ואת הגרעון כדי לממן את ההסכמים הקואליציוניים.

יתכן גם ששר האוצר חושב שלא יהיה צורך בהעלאת מסים בגלל שהוא מאמין שהורדת המע"מ תגדיל את הפעילות במשק. ממצאים של בנק ישראל מלמדים שהמס שהכי פחות משפיע על הפעילות במשק הוא שינוי במע"מ. כי גם אחרי שינויים במע"מ, אנשים קונים אותן כמויות כמו לפני השינוי, ולכן רמת הפעילות במשק נשארת ללא שינוי.

זאת גם הסיבה שבמשרד האוצר מעדיפים בשעת צורך, להעלות את המע"מ ולא מסים אחרים, מאחר ומבין כל המסים, זהו המס שגורם יחסית הכי פחות נזק לצמיחה הכלכלית. לכן אם וכאשר עודף המסים יעלם ויהיה צורך להטיל מסים חדשים, שר האוצר יעמוד בפני דילמה, שהרי ביחד עם המע"מ, הוא הוריד גם את מס החברות באחוז וחצי, לכן אם הוא יצטרך להעלות מסים, הוא ייאלץ לבחור  כנראה בין העלאת מע"מ לבין העלאת מס חברות. עם זאת, לפי המחקרים של בנק ישראל, העלאה של מס חברות היא בין השינויים המזיקים ביותר למשק. מצד שני, הפחתת מס חברות נתפסת כשינוי שמגדיל את אי השוויון, כי ירידה במס חברות מסייעת לבעלי עסקים להגדיל את רווחיהם. 

לכן אם וכאשר, שר האוצר יצטרך לבחור בין העלאת מע"מ שהיא פחות מזיקה למשק אבל מעלה את יוקר המחיה, ובין העלאת מס חברות שהיא מזיקה למשק אבל נראית כמקדמת את השוויוניות. ההנחה הסבירה היא, שהוא יפתור את הדילמה בשבירה נוספת של השיא העולמי בשינויי מע"מ, והציבור ישלם.

להורדת הכתבה לחץ כאן 

האם ניתוחים מלומדים ורציונליים יכולים להסביר את עוצמת הירידות האחרונות בשווקים, או שמא הסיבה המרכזית נעוצה במידה רבה בתכונות ובחולשות האנושיות? 

ערן צחי, אנליסט בכיר באינפיניטי במדור "תיק אישי-נייר עמדה",, 1.9.15:

את הסיבה לנפילות של בורסות העולם יוכלו גם המתעניינים וגם והמבינים בכלכלה לספק בתמצות נמרץ כשיאמרו –  סין היא האשמה העיקרית, אך לא הבלעדית, לירידות השערים. איך לא? כשהכותרות הראשיות של העיתונות העולמית צבועות אדום ומהדורות החדשות המרכזיות נפתחות עם עדכונים על ירידות השערים בשווקי ההון באסיה, קשה לפספס או שלא להתעדכן .

מה פשר עוצמת הירידות?  האם  יש הצדקה לקריסה שכזו? האם מדובר במשבר חולף או שבעצם אנחנו בפתחו של משבר מתמשך? כמספר העונים כך צפוי להיות מגוון ההסברים לעוצמת הירידות הנוכחיות.

אם בכל זאת ננסה לצלול לשורש העניין בניסיון להבין מה מסתתר מאחורי עוצמת הירידות בשווקים, נגלה כי יתכן ולא עומדים מאחוריו ניתוחים כלכליים קרים ומחושבים של משקיעים מתוחכמים. יש הטוענים כי  הסיבה המרכזית נעוצה במידה רבה בתכונות האנושיות,  בחולשות האנושיות: פחד, שנאת סיכון, חוסר רציונאליות, אפקט העדר וכו'.

מספיק להביט על מסכי המחשבים ולהבין כי הם אלו שמכתיבים כעת את הטון ואופי המסחר ברחבי העולם. כדי להבין את אופן התנהלות המשקיעים הישראלים, מספיק להביט בנתוני פדיונות העתק שנרשמו בתעשיית קרנות הנאמנות. למעלה מ-3 מיליארד שקלים נפדו תוך ימים ספורים כשהאחראי העיקרי לכך הוא המשקיע הממוצע, מה שנקרא "משקי הבית".

הקול בראש

מחקרים בתחום חקר המוח שנעשו בעבר, הראו כי האזורים במח האדם שמגיבים להפסדים כספיים הם בדיוק אותם אזורים שמגיבים למצבים של סכנת חיים. במילים אחרות, כשזה נוגע לחששותינו מפני אובדן כספי, המוח האנליטי יוצא משליטה, בזמן שהמח הרגשי נכנס לפעולה. עוד הוכח במחקרים אחרים, כי מרבית בני האדם יעדיפו להימנע מסיכון על פני השגת רווח גדול עוד יותר, מה שנקרא "שנאת סיכון".

מנהלי השקעות וותיקים יעידו, כי מקצוע ניהול כספים דורש לא פחות מידע וניסיון גם תכונות אופי המאפשרות לפעול בשיקול דעת בתנאי חוסר וודאות ובמצבי לחץ. סוחרים מנוסים ומקצועיים מוגדרים כאלו שמודעים לרגשות ולחולשות שלהם, ועל ידי תרגול עצמי הם מצליחים לווסת את רגשותיהם כשזה נוגע לקבלת החלטות השקעה.

בעשורים האחרונים התפתח תחום מחקר חדש הנקרא כלכלה עצבית (Neuroeconomics), בניסיון להבין כיצד המח האנושי מתפקד ומקבל החלטות בתנאי חוסר וודאות. כלכלה עצבית הינה נדבך נוסף בתחום הכלכלה ההתנהגותית, המספקת שיטות נוירולוגיות מדעיות בהבנת יחסי הגומלין שבין התנהגות כלכלית ומנגנונים עצביים, וזאת על ידי סריקות מח, שינויים כימיים, הורמונאליים, חשמליים ועוד. כלכלה עצבית מציעה דרך אינטגרטיבית של הבנת קבלת החלטות, כשאחת המסקנות העיקריות של תחום מחקרי זה היא שלרגש יש השפעה הרסנית על התנהגות המשקיע הטיפוסי.

מחקר שנעשה בעבר הראה כי משקיעים שקיבלו הורמון אוקסיטוצין (המכונה גם הורמון האהבה) השקיעו יותר כסף מאשר משקיעים אחרים שלא קבלו הורמון זה. מחקר אחר מצא כי הורמון זה קשור להורדת מפלס הפחד אצל אנשים. החוקרים מקווים שענף מחקרי זה יסייע בעתיד בהבנת התנהגויות אנושיות מורכבות וישמש תשתית בפיתוח כלים ותובנות רציונאליות בתחום קבלת החלטות.

דע את עצמך – רגשות והשפעתם על החלטות משקיעים:

 

 1. חמדנות: מעידה על בטחון עצמי מופרז. משקיע שבטוח בעצמו מעבר לכל ספק, לא יהיה מוכן לשמוע דעות שונות משלו או תחזיות   סותרות משלו. 
   סכנה: עיוורון לסיטואציות קיצון כמו זו שמתממשת כעת בשווקים.

 

2.  אהבה: משקיע המתקשה למכור השקעות הפסדיות וזאת ללא שיקולים כלכליים גרידא, סימן שהוא "מאוהב" בהן.  
     סכנה: בהשקעות, כמו בחיים, קשרים עלולים להסתיים באהבה נכזבת. 

3.  פחד: בא לידי ביטוי ביתר שאת בתקופות תנודתיות בשווקים. ניסיון משלל אירועים מוכיח כי פחד עלול לגרום למימוש מהיר של
     ההפסדים ובכך לקבעם. 
     סכנה: פספוס תיקון פוטנציאלי ומהיר. כך לדוגמא, לאחר אסון התאומים בארה"ב בשנת 2001 נפתחה הבורסה בתל אביב בירידה חד
     יומית בשיעור של כ-11% (מדד ת"א 100). באותם ימים חוסר הוודאות שלט ונוצרה פאניקה מפני הסלמה עולמית. אולם, כפי שהגיעה
     מהר הירידה, כך הגיע בהתאם התיקון, וכחודשיים לאחר מכן זינק המדד בכ-23%.

להורדת הכתבה לחץ כאן

Page 1 of 24  > >>

תקשורת ופרסום שוק ההון
כניסה לחדר הפרטי שלי
לקביעת פגישה אישית עם מומחה אינפיניטי
מחקר ומידע
חינוך פיננסי TV
אינפיניטי דיגיטלי
לוח ארועים כלכליים
תגובה למידד המחירים לצרכן
ריבית בנק ישראל
אינפיניטי תקשורת ופרסום