עיתונות מקצועית - אינפיניטי

עיתונות מקצועית

מוצגים לעיונכם מקבץ מאמרים, ראיונות ופרסומים בעיתונות הכלכלית, המקצועית ובמגזינים מקצועיים, בתחומי מאקרו כלכלה, שווק ההון המקומי, שוק ההון העולמי, פסיכולוגיה של משקיעים ועוד.

  ד"ר אביחי שניר, כלכלן בכיר במחלקת המחקר של אינפיניטי עבור גלובס: 10.5.16 דילמת הריבית במשק >> כחלון, אין לך סיבה לדאגה. בנק ישראל החליט להשאיר שוב את הריבית הנמוכה במשק, 0.1% על כנה. לדעת שר האוצר משה כחלון, הריבית האפסית מעודדת אנשים לקחת משכנתאות, מה שתורם לעליית מחירי הדיור. 

שר האוצר דורש כבר תקופה ארוכה מבנק ישראל שיעלה את הריבית. לדעתו, הריבית האפסית מעודדת אנשים לקחת משכנתאות והדבר תורם לעליית מחירי הדיור. מצד שני, בנק ישראל טוען שהתפקיד שלו זה לשמור על יציבות מחירים, ובסביבה שבה המחיר של סל המוצרים של צרכן ממוצע יורד ברציפות כבר שנתיים וחצי, עליית ריבית שתוביל לירידה בצריכה הוא לא המהלך הנכון.

אבל אם שר האוצר מתכוון לעמוד על דעתו, אולי כדאי שהוא יבחן כמה מהנחות העבודה של בנק ישראל: הנחת העבודה של בנק ישראל היא שיציבות מחירים משמעה עלייה קלה במחירים, שכן עליית מחירים של אחוז או שניים לשנה מאפיינת משקים צומחים, שבהם השכר עולה, אנשים קונים יותר ויותר, ולחברות יש עניין להשיק מוצרים חדשים שמחליפים את המוצרים שהתיישנו.

לפי התפיסה הזאת, כל סטיה מהמגמה הזאת עלולה להוביל לפגיעה בצמיחה. כי כשהמחירים עולים בקצב של יותר מאחוז או שניים, הסוחרים מתקשים לקבוע את המחיר הנכון והצרכנים מרגישים שהכסף שלהם מאבד מערכו. התוצאה היא שהציבור נשאר בלי חסכונות, והיצרנים נשארים בלי רווחים.

לעומת זאת, כשהמחירים יורדים, כפי שקורה בישראל מאז 2013, היצרנים חוששים להוציא מוצרים חדשים, הצרכנים מעדיפים להמתין עם רכישת מוצרים חדשים ומעסיקים לא נותנים עליות בשכר.

אם שר האוצר באמת חושב שעליה בריבית היא דבר רצוי, ייתכן שכדאי לו לשנות את הנחת העבודה. ייתכן שירידות המחירים במשק הישראלי כיום אינן סיבה לדאגה. שר האוצר יכול לטעון שחלק מירידות המחירים נגרמות בגלל ירידות מחירים של חומרי הגלם, שמהן גם היצרנים נהנים.

בנוסף, הוא יכול לטעון שהורדת מכסים, הגברת התחרות ושאר צעדים מבניים שננקטים במשק אומנם גורמים לירידות מחירים, אבל בסופו של דבר, מגדילות את הרווחים של כולם, ואף מעבר לכך: הצעדים הללו גורמים להתייעלות, ולכן ירידות המחירים רק מסייעות ליצרנים, מכיוון שהן מעודדות אותם להתייעל מהר יותר. לכן גם אם ההתייעלות מכאיבה לפעמים, התוצאה היא לטובת כולם.

מעבר לכך, מחקרים חדשים מטילים ספק בכך שעליות מחירים קלות הן המצב האופטימלי. בהחלט ייתכן שמשקים יכולים לתפקד באופן יעיל, גם אם המחיר של סל המוצרים הממוצע הוא קבוע, כך שעל כל עלייה במחיר מסויים, יש ירידה במחיר של מוצרים אחרים.

כך שאם זאת התפיסה שמניעה את שר האוצר לרצות בעלייה בריבית, הוא יכול להבהיר זאת לבנק ישראל. נכון להיום, בנק ישראל נדרש על פי חוק לפעול להביא את האינפלציה לרמה שבין אחוז לשלושה אחוזים, ולכן כאשר המחירים יורדים, בנק ישראל אפילו לא יכול לשקול עלייה בריבית. אם החוק ישתנה, כך שבנק ישראל יצטרך לשמור על רמת אינפלציה של אפס, למשל, עלייה בריבית תהיה מהלך אפשרי בהחלט. אולם אז שר האוצר יצטרך להתמודד גם עם ההשלכות השליליות של עלייה בריבית, כמו התחזקות של השקל, תוספת חודשית של מאות שקלים למשלמי משכנתא וירידה ברמת החיים. 

 

 

 מדיניות הדיור// הציבור לא רוצה שהמחירים יירדו- הוא רוצה להשתתף בחגיגה 6.5.16 ד"ר אביחי שניר 

 יציאה מאחדות לחירות- על שאלת הפרישה הצפויה של הממלכה הבריטית המאוחדת מהאיחוד האירופאי- הברקזיט >> דן וינטרניץ, מנהל השקעות, 25.4.16

 

לפרוש או לא לפרוש? הממלכה הבריטית המאוחדת - יציאה מאחדות לחרות 

הממלכה הבריטית המאוחדת מתחבטת בחודשים האחרונים בינה לבין עצמה בשאלה: האם לפרוש או שלא לפרוש מהאיחוד האירופאי? מהלך שזכה לכינוי "ברקזיט" (BREXIT=Britain Exit). דויד קמרון, ראש ממשלת בריטניה השאיר את ההחלטה כבדת המשקל הנ״ל בידי הציבור. על כן, כבר ביוני הקרוב יוכרע הדבר במשאל עם גורלי.

למשאל זה קיימות השלכות מרחיקות לכת על האיזון הכלכלי באירופה כאשר הנפגעת הראשית תהיה בריטניה. על פי דו"ח שהוכן על ידי המרכז לחקר כלכלה ועסקים בבריטניה, ה"ברקזיט" ימנע ממנה נגישות מסחר עם לא פחות מ-95 מדינות, 27 מדינות האיחוד ועוד 68 מדינות נוספות אשר לאיחוד הסכמים כלכליים עמן.  סה"כ, טוענים מחברי הדו"ח כי ה"ברקזיט" יסב לכלכלה נזק עצום המוערך בכ-670 מיליארד דולר.

למען הגילוי הנאות, המחקר הוזמן על ידי קבוצה התומכת בהישארותה של בריטניה באיחוד. בנוסף, סוכנות הידיעות "בלומברג" גורסת, כי הצטרפותה של הממלכה לאיחוד האירופאי הגדילה את היקף הסחר שלה עם היבשת ב-10%. על רקע זה נציין כי בחודש מרץ פורסם, שגרעון הסחר הבריטי עם מדינות האיחוד, אשר היה הגדול ביותר שתועד מאז הקמתו ב-1992.

 

מתנגדי ה"ברקזיט" טוענים כי המהלך יגרום לפירמות עסקיות מקומיות להגר לחוף מבטחים חדש. לראיה "סיטי בנק" הודיע לאחרונה כי יצמצם את כוח האדם במטה בלונדון. 
כיום 40% מהמטות האירופאיים של החברות הגדולות בעולם, יושבות בלונדון. לשם כך נערך סקר בנושא בקרב כ- 800 חברות (בריטיות וגרמניות), על ידי חברת ייעוץ כלכלי בשם "Bertelsmann-Stiftung", לפיו עולה כי כ-30% מהחברות הצביעו על כוונתן לצמצם או להוציא לגמרי את הפעילות מבריטניה, 10% מהחברות אמרו שדווקא יגבירו את הפעילות (בעיקר בקרב חברות מסקטור טכנולוגיית המידע-IT). מכיוון שנראה כי החברות שיישארו בכל מקרה בבריטניה הן חברות הטכנולוגיה, שאליהן ניתן להיחשף באמצעות מדד מניות הטכנולוגיה של הפוטסי.

 

בצד התומכים ב"ברקזיט", נטען כי הפגיעה במסחר עם מדינות האיחוד תפוצה על ידי הסכמי סחר חדשים, כך שהפגיעה בכלכלה לאורך זמן תהיה מינורית. גרעון הסחר עם האיחוד, והסטת חלק מהסחר מחוצה לו, יכול שיצמצם את "בעיית" גרעון הסחר הכללי. בנוסף, בריטניה לא תצטרך להקצות כספים לתקציב האיחוד, כשהתרומה שלה לתקציב 2015 עמדה על כ-8.5 מיליארד ליש"ט, ומהווה 0.5% מהתוצר, או 132 פאונד לכל אזרח. כמו כן ממשלות בריטניה האשימו, זו אחר זו, את אירופה בהדבקת הכלכלה הבריטית ב"מחלות" שלה, המאלצות את הכלכלה המקומית "לבזבז" משאבים על איזורים לא יעילים או לא מועילים (מדינות ה-PIIGS).

יתרון משמעותי נוסף הוא שתהליך קבלת ההחלטות שלה יהיה גמיש יותר, ללא התחשבות בחוקי האיחוד. לנוטים לתרחיש היציאה מהאיחוד האירופי ניתן להיחשף לחברות מקומיות דרך ה- ETF: Lyxor UCITS ETF FTSE 250 המשקיעה בחברות בריטיות בעלות שווי שוק בינוני.

ניסיון שימור אחדות אירופה באמצעות תנאים מקלים לבריטניה גרם להתערערות המערכת במישור הפוליטי והכלכלי, כתוצאה ממצב של חוסר שוויון בין החברות. בתחילת השנה הובטח לממלכה מניעת "רילוקיישן" של עסקים מלונדון, ובמיוחד שלא תישא חלק באינטגרציה פוליטית עתידית של האיחוד. 

בהמשך, דרשה יוון לקבל הטבות כפי שהובטח לבריטניה, ואחריה הצטרפו לדרישה מדינות נוספות. בד בבד, החששות בדבר יציאת מדינה מהאיחוד עלולה להוביל ל"אפקט דומינו" ולבסוף לפירוק טוטאלי של האיחוד האירופי. 

בזירת המטבעות (מט"ח), אל כל האירועים הכלכליים הגדולים, הגיעה בריטניה עם מטבע מוחלש. כנ"ל בשנת 2007, שנה לפני משבר האשראי הגדול, בה נפל הפאונד בכ-15%.

במידה ותרחיש ה"ברקזיט" יתממש, המטבע צפוי לספוג פיחות של בין 10% ל-15%. מאידך גיסא, בתרחיש שכזה יאלץ נגיד הבנק האירופאי להגן על אחדות הגוש ולזרז את מהלכי ההקלות המוניטריות, שיתורגמו להורדת ריבית דה פאקטו.

תוצר לוואי של מהלך שכזה מצד הנגיד האירופאי, יוביל לתיסוף הפאונד ביחס לאירו ולצמצום אפקט הפיצול על הליש"ט. ככלל, ככל שמתקרב הזמן לקראת מועד המשאל, כך גדלה השפעת הסקרים על מטבע השטרלינג ובמידה גם על המדדים בלונדון. פיחות חד במטבע ייצר הזדמנות ליצואניות, כאשר למשקיע הישראלי, המאמין שבריטניה תצא מהאיחוד, יתרון השקעה בחברות אלה בנטרול המטבע באמצעות ETF כגון: DXPS או DBUK, אשר חשופות בעיקר לחברות ערך בריטיות בנטרול תנודת הפאונד.

בזירת האג"ח עננת ה"ברקזיט" יוצרת תנודתיות רבה. תחזיות תוואי הריבית השתנו בעקבות משאל העם (ראה גרף) ומאלצות את המשקיעים הסולידיים לבחור צד. במידה והתוצאה תהיה של השארות בריטניה באיחוד, צפויה לנו, על פי התחזיות, העלאת ריבית כבר השנה. במידה והתוצאה תהיה יציאה מהאיחוד, הריבית לא צפויה לעלות, לפחות עד שנת 2018, ואף תעבור לערכים שליליים לפני כן. בתרחיש בו תוואי הריבית יורד ניתן להצטייד ב ETF על איגרות ממשלת בריטניה כגון: IGLT, בעלת דירוג משוקלל של AA+, מח"מ משוקלל 10.4, ותשואה לפדיון משוקללת של 1.4%.

לסיכום, אי הודאות שאפף את הכלכלה הבריטית בזמן האחרון משתקף היטב במדד הפוטסי 100, המדשדש מאז אוגוסט אשתקד. הסדר החדש בממלכה ייצור הזדמנויות בקרב חברות בינוניות מקומיות, חברות מסקטור הטכנולוגיה, וחברות ערך בריטיות בנטרול המטבע. חוסר הידיעה יוצר כאוס וספקולציות שונות, הן על הכלכלה הבריטית, והן על עתידה של האחדות האירופאית. כמו כן קיימת סכנה ליציבותה בזמן הקרוב. לכן מתבקשת כאן חובת הזהירות מחשיפה גבוהה לגוש היורו. ב-23 ליוני יתפוגג הערפל סביב גורל בריטניה באיחוד. בכל תוצאה אשר תהיה, הבורסה בלונדון עשויה לקבל זריקת עידוד מעצם חזרתה של הוודאות לשוק ביום שאחרי.

להורדת הקובץ לחץ כאן >>

על צרכנים חכמים, תמימים ושאינם יודעים לבחור: ד"ר אביחי שניר, כלכלן בכיר באינפיניטי, לוואלה NEWS 

כנגד ארבעה בנים דיברה תורה. אך ניתן היה לצפות שבתאוריה הכלכלית יהיה רק סוג אחד של צרכנים: צרכנים רציונליים, כאלה שיודעים טוב מאוד מה הם רוצים, ושבכל מקרה שבו יציעו להם בחירה בין כמה אפשרויות, הם יטיבו לבחור את האפשרות הטובה ביותר עבורם.

למשל, אילו היו מציעים לצרכנים רציונליים הצעות לא רלוונטיות הן לא היו משפיעות בשום דרך על תהליך קבלת ההחלטות שלהם. במקרה שהצרכנים האלה היו מעדיפים את אפשרות א' על פני אפשרות ב', ואת אפשרות ב' על פני אפשרות ג' – אפשר היה לקבוע בוודאות שהם מעדיפים את אפשרות א' על פני אפשרות ג'. עבור צרכנים אלה אפשר גם היה לקבוע חד משמעית כי ככל שיוצעו להם יותר אפשרויות, כך מצבם ישתפר - או לפחות לא יורע - כי ככל שיש לצרכנים יותר אפשרויות - כך יש להם גם יותר בחירה.

מצרכנים רציונליים אנחנו גם מצפים שהם ידעו לברר היטב את כל מה שהם צריכים לדעת לפני שהם בוחרים - בטח כשמדובר השאלה כמה עולה המוצר שהם רוצים לקנות. אבל, יש תיאוריה, ויש מעשה. אז לכבוד פסח, הנה ארבעה סוגים של טיפוסים נפוצים, שכנראה לא למדו את התיאוריה.

שאינו יודע לבחור

יש לא מעט צרכנים שאם יציעו להם מוצר אחד שמוצא חן בעיניהם, הם ייקחו אותו מיד. אם יציעו להם שני מוצרים שמוצאים חן בעיניהם, הם יתלבטו שעות, ולעתים לא ייקחו אף אחד מהם. נסו להיכנס עם אחד כזה, או עם אחת כזאת, למסעדה ותמדדו כמה זמן יעבור עד שתבצעו הזמנה.

שלא שואל מה המחיר

בבדיקה שנעשתה על צרכנים בארה"ב, הזמן הממוצע שלקח ללקוח מהרגע שהגיע למדף ועד שלקח מוצר והניח אותו בעגלה היה פחות מ-12 שניות, וכמעט חצי מהאנשים עמדו ליד המדף פחות מחמש שניות. אם מישהו חושב שבזמן כל כך קצר אפשר לבדוק ולהשוות מחירים, הוא טועה. כנראה שהמצב בארץ לא שונה בהרבה, כך שהעובדה שיש מחירים על המוצרים אולי עוזרת לצרכנים שכן מסתכלים, אבל אין לה כל משמעות עבור רוב האחרים.

 

שלא יודע להתעלם ממה שלא רלוונטי

בחנו את עצמכם: נניח לרגע שהיו מציעים לכם שלוש אפשרויות לנופש. באפשרות הראשונה, היו מציעים לכם נופש במרכז פריז במלון 5 כוכבים לשבוע במחיר של 500 אירו. באפשרות השנייה, היו מציעים לכם נופש במרכז לונדון במלון 5 כוכבים לשבוע במחיר של 500 אירו. באפשרות השלישית, היו מציעים לכם נופש בפריז במלון 5 כוכבים לשבוע במחיר של 800 אירו.

לא מעט צרכנים, שאין להם העדפה בין פריז ללונדון, היו בוחרים בפריז בגלל שהאפשרות השלישית היתה גורמת למלון בפריז, ב-500 אירו, להראות כמו מציאה. צרכנים כאלה הם צרכנים שלא יודעים להתעלם ממה שלא רלוונטי, ולא פעם הם מוצאים את עצמם עם מוצר שלא רצו פשוט בגלל שהמוכר ידע באיזה סדר להציג בפניהם את האפשרויות.

 

שלא מגדיר את הסיכון

כעת נניח שהיו מציעים לכם לבחור בין שתי הגרלות. בהגרלה הראשונה, הייתם יכולים לזכות ב-4,000 שקל בסיכוי של 20%. בהגרלה השנייה, הייתם יכולים לזכות ב-3,000 שקל בסיכוי של 25%. איזו אופציה הייתם מעדיפים?

ונניח שהיו מציעים לכם לבחור בין שתי הגרלות נוספות: בהגרלה הראשונה הייתם יכולים לזכות ב-4,000 שקל בסיכוי של 80%. בהגרלה השנייה הייתם יכולים לזכות ב-3,000 שקל בוודאות.

אם בבחירה הראשונה בחרתם בהגרלה שהציעה לכם 4,000 שקל בסיכוי של 20%; ובבחירה השנייה בחרתם ב-3,000 שקל בוודאות - סימן שהעדפות הסיכון שלכם לא מוגדרות היטב ויש לא מעט גופים שיודעים לתרגם את חוסר ההגדרה הזה למזומנים. מי שיודעים לנצל את זה, זה גם מפעל הפיס שמציע פרסים גבוהים עם סיכויים נמוכים וגם חברות הביטוח שמוכרות ביוקר ביטוחים לסיכונים שהסבירות שלהם נמוכה מאוד.

מתברר שלא רק בתורה יש ארבעה סוגים. אבל בחיים, צרכנים חכמים הם אלה שמכירים את המגבלות שלהם, ויודעים ליהנות ממה שיש.

להורדת הכתבה לחץ כאן >>

 

 

 


  קצב הייצוא מישראל ממשיך לפגוע במדד המשולב למצב המשק>> עוזי לוי, אנליסט ראשי: 

בקצב איטי, ולאורך זמן. זוהי הכותרת המתארת את תחזית הצמיחה העולמית של קרן המטבע הבינלאומית בתחזית שפרסמה החודש. זה כמעט הפך לשגרה בשנתיים האחרונות שקרן המטבע הבינלאומית מורידה את תחזית הצמיחה העולמית השנתית. בהמשך לחודש ינואר, הצהירה הקרן כבר בתחילת החודש הנוכחי, כבר בפעם השנייה מאז תחילת השנה, כי היא מורידה את תחזית הצמיחה עולמית לשנת 2016 לרמה של 3.2%, רמה הנמוכה ב – 0.2% מאז חודש ינואר השנה. להערכת הקרן אי הוודאות בעולם עלתה, כאשר הסיכונים לצמיחה עולמית מתונה הפכו מוחשיים יותר. בעוד שקצב הצמיחה בסין נותר נמוך באופן יחסי לא קשה גם לצפות כי תחזית הקרן לגבי היקף הסחר העולמי תהיה בירידה, ואכן כך הדבר.

הירידה בצמיחה העולמית והפגיעה בהיקף הסחר העולמי באים לידי ביטוי כמובן גם בנתוני הייצוא של המשק הישראלי. ברבעון הראשון של השנה ירד יצוא הסחורות מישראל בשיעור חד של 14.1% (במונחים שנתיים), וזאת בהמשך לירידה של כ – 6% ברבעון האחרון של שנת 2015.

המדד המשולב אותו פרסם הבוקר בנק ישראל למצב המשק בחודש מרץ אומנם עלה ב-0.2%, כאשר המדד המשולב לחודש זה הושפע לטובה בעיקר מעלייה במדד הייצור התעשייתי ובמדד הפדיון של המסחר הקמעונאי בפברואר, ומעליות ביבוא מוצרי הצריכה, ואכן הירידות ביצוא הסחורות וביבוא התשומות במרץ היו הגורמים העיקריים שמיתנו את קצב גידולו של המדד.

הייצוא מישראל עלול להסתמן כחוליה החלשה ביותר במשוואת הצמיחה של המשק המקומי. הגורמים המשפיעים עליו הם בעיקר אקסוגניים אך קיימים גם כאלה פנימיים כגון השקל החזק באופן יחסי כאשר הסיפור הגדול יותר הוא עוצמתו של השקל שקרובה לשיא מאז חודש מאי 2001 וברמה של כ- 85 נקודות במונחי סל המטבעות. התחזקותו של השקל לאורך זמן היא בעיה לא פשוטה עבור המשק הישראלי ועבור היצואן הישראלי כאשר הוא מתמודד מול מתחריו בחו"ל על מחיר המוצר/שירות. בנק ישראל מנסה להתמודד בזירת המט"ח אך ככל הנראה בשלב זה ללא הצלחה יתרה. 

להורדת הכתבה לחץ כאן >>

 אמיר איל, יו"ר קבוצת ההשקעות אינפיניטי-אילים: "אם המצב בבורסה בת"א ישאר כמו שהוא-זה יהיה רק יותר ויותר גרוע". גיא ארז, ביזפורטל (14.4.2016):  בשיחה עם ביזפורטל מתייחס איל למצב הבורסה בתל אביב, ומצביע על הבעיות. מה הוא חודש על הנהלת הבורסה?

 העליות החדות של השנים האחרונות בשווקים הורידו את הזהב מ- 1,882 דולר בשיא ל 1,057 דולר לקראת סוף 2015... נדב ברקו, מנהל השקעות, 11.4.2016:

התאריך 24.1.1848 ייזכר כיום בו החלה תקופה של כעשור, המכונה ה"בהלה לזהב". ביום זה נמצא בקליפורניה זהב ע"י ג'יימס ו' מרשל, אשר ניסה תחילה לשמור בסוד על התגלית, אך כמובן שבמהרה נפוצה השמועה. החלוצים הראשונים שהגיעו לשדות הזהב כונו ה"פורטי ניינרס" (לימים תקרא על שמם קבוצת הפוטבול האגדית, סן פרנסיסקו פורטי ניינרס). במהרה הצטרפו אליהם כ- 300,000 איש מכל רחבי ארה"ב ומחוצה לה, אשר עזבו את כל מה שהיה ברשותם וקיוו להתעשר. למרות שעושר מופלג השיגו רק מעטים, רבים אחרים הפיקו רווחים נאים מהזהב. במרוצת השנים הפך הביטוי ה"בהלה לזהב", למשקף התלהבות חסרת מעצורים מהזדמנות להתעשר ממשהו חדש שנראה קל להפליא.

השפעות ה"בהלה לזהב" היו אדירות, סן פרנסיסקו הפכה מיישוב קטן של כ 1,000 תושבים בשנת 1848, לישוב שמנה כ-25,000 תושבים בשנת 1850. העיר התפתחה ע"י סלילת רשתות כבישים, הקמת כנסיות ובתי ספר. בשנת 1850 קליפורניה אף התקבלה להיות חלק מהאיחוד ("UNION"), ולמעשה זו שנת ייסודה הרשמי. תקופה זו לא היתה נטולת השפעות שליליות. במהלכה סולקו אינדיאנים רבים משטחי המחיה שלהם, וחלקם אף נטבחו. בנוסף, פעולות הכרייה הספורדיות גרמו לנזק סביבתי חסר תקדים.

במתכונתה הנוכחית, ה"בהלה לזהב" שונה באופן המעשי, אך זהה באופן הרעיוני. הזהב נחשב לאחד מ"נכסי המקלט" – נכסים שהוכיחו בעבר כי הם נוטים לשמור על ערכם ואף להתחזק בזמנים של אי וודאות וזעזועים. הוא נחשב בנוסף, הזהב ככלי גידור אולטימטיבי להגנה מפני התפרצות אינפלציונית.

דוגמא נוספת לנכסי מקלט הינם הדולר האמריקאי ואג"ח הממשלתיות, במיוחד אלו של מדינות מפותחות ויציבות מבחינה כלכלית ופוליטית.

החל מחודש אוגוסט אשתקד, שווקי ההון בעולם נמצאים במצב של זעזוע ואי וודאות. האטה כלכלית בסין-מכונת הייצור העולמית, משבר בשוק האנרגיה והחשש כי יוביל למשבר פיננסי, הורדת צפי הצמיחה לכלכלה העולמית ואולי סתם "פחד גבהים" , הובילו לירידות בשווקים.

לאחר כשבע שנים של עליות חדות במהלכן וול סטריט אף כונתה "גן העדן החדש", אנו עדים לזעזוע בשווקים. זעזוע זה הוביל מנהלי תיקים ומשקיעים מכל רחבי העולם לתור אחר נכסים שישמרו על ערכם גם במצב של ירידות מתמשכות. אג"ח ממשלתי ל 10 שנים בארה"ב לדוגמא, ירד לתשואה של 1.63% בלבד, שפל כל הזמנים. תשואות האג"ח של ממשלת גרמניה לאותה תקופה ירדו אף הן והגיעו בשפל ל 0.1% בלבד. מסופקני אם התשואות באג"ח הממשלתיות של המדינות המפותחות יכולות עוד לרדת, כלומר, לא בטוח שיוכלו לשמור עוד על ערכם ומחירם יירד. נוספים לכך דבריו של הנגיד האירופאי דראגי "כי אין לבנק המרכזי תוכניות נוספות להורדת ריבית", זאת במסיבת העיתונאים המסורתית שקיים לאחר החלטת הריבית האחרונה, בה הרחיב עוד יותר את תוכנית ההקלה הכמותית והוריד את הריבית באירופה ל 0%, הרמה הנמוכה מאז ומעולם. 

נראה כי למעשה הוא רמז שאוזלים הכלים של הבנק המרכזי לטיפול במשבר שפוקד את כלכלת אירופה מזה מספר שנים, כעת על הכלכלה הריאלית "לדבר". בנוסף, אולי בקריצה, שלח רמז לנגידים נוספים בעולם כי יש לקחת הפסקת אש ממלחמת המטבעות העולמית.

ובחזרה לזהב: תקופה הפכפכה זו בשווקים הובילה לעדנה מחודשת עבור הזהב. במהלך השנים האחרונות בהן השווקים עלו בחדות ונראה היה כי שוויו של כל נכס שיירכש, יעלה בעתיד, מחיר הזהב ירד מ- 1,882 בשיא ל- 1,057 לקראת סוף שנת 2015. 

החל מתחילת השנה עלה ערכו בכ– 20%, החלה "הבהלה לזהב " של העת הנוכחית. תחילה העלייה הייתה מתונה אבל אז נפוצה השמועה ומחירו התחיל לעלות בחדות עד ל 1,270 כיום. 

מעבר לאי הוודאות הגוברת לאחרונה בשווקים, סיבה נוספת אפשרית לעלייה במחירו, עשויות להיות ציפיות האינפלציה הנמוכות השוררות במדינות העולם, אולי נמוכות מדי, והחשש כי יעלו בעתיד.

למעוניינים להצטרף, ניתן להשקיע ישירות בזהב ע"י רכישת חוזים עתידיים או באמצעות ה  - ETF SPDR Gold Shares (GLD). דרך נוספת להשקעה בזהב היא דרך רכישת מניות של חברות כריית זהב באמצעות ה ETF Market Vectors Gold Miners ETF (GDX). מניה בולטת בתחום זה הינה Barrick Gold Corporation (ABX.TO) שנסחרת בבורסה בטורונטו והינה בעלת שווי שוק של 21.45 מיליארד דולר. מתחילת השנה עלה שוויה של המניה ב 80.20%.

להורדת הכתבה לחץ כאן >>

 מספרים עגולים או שמסתיימים באגורות? הפסיכולוגיה תכריע>> ד"ר אביחי שניר, כלכלן בכיר בקבוצת אינפיניטי, 29.3.16



  הטוב, הרע והמשקיען>> בדיקת התשואות שהשיגו פרופילים של משקיעים ב-16 השנים שמאז שנת 2000 מגלה לא רק שאי אפשר לתזמן את השוק-אלא גם שממש לא שווה לנסות >> ערן צחי, אנליסט בכיר, 28.3.16:

בראשית השנה כששווקי העולם דהרו מטה והפאניקה אחזה במשקיעים, מומחי ההשקעות התווכחו בינם לבין עצמם בשאלה האם שנת 2016 תסתיים בירידות או בעליות. מבלי לנסות להתנבא או לנחש את התשובה ניתן לומר בפה מלא,  כי בשלב מוקדם זה של השנה מספיק להביט בעובדות שמדברות בעד עצמן: גל המימושים שפקד את השווקים הפיננסים בתחילת השנה נרגע לעת עתה.

מהגרף המצורף מטה ניתן להתרשם, כי מי שהשקיע במדד ת"א 100 בתחילת השנה יכול כבר עכשיו, לאחר שלושה חודשים מורטי עצבים, להתחיל לנסות להירגע. הסיבה: המדד רחוק רק ב-2.7% מהרמה בה שהה בראשית השנה וזאת לאחר שהשיל מערכו כ-10.4% בשיא. ההיפוך המהיר והחד, יש לומר, בסנטימנט יצר הזדמנות למשקיע קר הרוח לרכוש את המדד בשפל אליו הגיע ב-12 בפברואר. מאז ועד היום העיתוי המוצלח הניב לאותו משקיע "דמיוני" תשואה פנטסטית בשיעור של 8.4%. לא רק בבורסה הישראלית כך היה, מי שהשקיע במדד קאק הגרמני עבר חוויה דומה, אולם מטלטלת הרבה יותר. שכן הירידה בחודש וחצי הראשון של השנה הסתכמה לכ-16% ואילו התיקון מנקודת השפל ועד היום מסתכם בכ-13.7%.

יש לומר, שתמונת השווקים המתגבשת בשנה האחרונה די ברורה: סטיות התקן הגבוהות בטווחי זמן כל כך קצרים מבליטות את השוני בין ביצועי הפעילים בשווקים הפיננסים. הדוגמא הספציפית שלהן מציגה שני משקיעים, האחד מורווח בעוד שהשני מופסד ("על הנייר" בהנחה שהם לא מימשו) וזאת כאמור בשל סיבה אחת ברורה  - עיתוי ההשקעה. חודש הבדל ייצר פער אדיר בין שווי תיקי ההשקעות של השניים.

האם לעיתוי יש משקל כל כך מכריע על ביצועי תיקי ההשקעות לאורך זמן? האם תזמון השווקים הוא שם המשחק? האם אפשר לומר שהוא זה שעושה את ההבדל בין משקיע טוב לבין משקיע כושל? האם המנטרה המפורסמת של המשקיע האגדי וורן באפט "תקנו מניות כשיש דם ברחובות" אכן מוכיחה עצמה כנכונה לאורך זמן?

כדי לענות על שאלה זו מחלקת המחקר של אינפיניטי ערכה בדיקה מקיפה של הנושא. לצורך הבדיקה בחרנו בשלושה טיפוסי משקיעים שונים אשר פעלו על פי תקנון מוסכם: כל אחד מהמשקיעים נדרש להשקיע במשך 16 השנים האחרונות, (בין שנת 2000 ועד היום) סכום כולל של 16,000 ₪, כאשר בכל שנה קלנדרית הוא יכול להשקיע בדיוק 1,000 ₪ מתוך סכום זה. 

המשקיע הראשון לצורך העניין היה משקיע בעל מגע ידי זהב. במשך 16 השנים החולפות הצליח באופן עקבי ולא מוסבר לקנות את מדד ת"א 100 בכל שנה ושנה בנקודת השפל בו שהה. במילים אחרות משקיע זה פעל על פי המנטרה של וורן באפט המוזכרת מעלה וקנה את מדד ת"א 100 כשרבים וטובים ברחו מהבורסה ובכך הורידו את שערי המניות בחדות.

המשקיע השני הוא, איך לומר, תמונת הראי של המשקיע הראשון, ומשכך הוא רכש את מדד ת"א 100 בשערים הגבוהים ביותר בהם שהה בכל אחת מהשנים שבמדגם. משקיע זה למעשה מייצג את התנהלות הציבור הרחב, אשר בדר"כ מצטרף אחרון ל"חגיגת" העליות בבורסות, שלאחריהן מגיעות הירידות החדות ואיתם ההפסדים הצורמים.

המשקיע השלישי והאחרון בניסוי זה התבקש לרכוש את מדד ת"א 100 בתחילת כל שנה קלנדרית בסכום של 1,000 ₪. משקיע זה למעשה מייצג את הטיפוס איתו רבים וטובים יכולים להזדהות, מתוך ההבנה העמוקה וההשלמה, כי את השווקים לא ניתן לתזמן גם אם מאוד רוצים.

התוצאה המפתיעה של ניסיון זה חושפת, כי בסופו של דבר שלושת המשקיעים השיגו תשואה מצטברת לא מאוד שונה אחת מהשניה. המשקיע בעל "מגע הזהב", רשם תשואה מצטברת, בתום 16 השנים, של 214% על סכום ההשקעה המקורי (16 אלף ₪). המשקיע "הכושל" רשם תשואה מצטברת של 152% על סכום ההשקעה המקורי, ואילו המשקיע השלישי, הלא מתיימר, אשר פעל באופן נחוש ועקבי ורכש את מדד ת"א בתחילת כל שנה קלנדרית בסכום של 1,000 ₪ סיים את תקופת הההשקעות בת 16 השנים בתשואה של 182%.

למעשה, אם נחלק את התשואה המצטברת על פני 16 שנים, נגלה כי התשואה השנתית הממוצעת (חשבונית) של השלושה כמעט ולא שונה. המשקיע בר המזל בעל מגע הזהב רשם תשואה שנתית ממוצעת בשיעור של 13%, המשקיע הכושל, ביש המזל השיטתי, הסתפק בתשואה שנתית ממוצעת של 9%, ואילו המשקיע "המשקיען" שקנה בראש חודש של כל תחילת שנה, התמקדם במקום טוב באמצע, עם תשואה שנתית ממוצעת בסך של 11%. 

שורה תחתונה: המשקיע המיליארד ג'ורג' סורס נשאל בעבר כיצד הפך לעשיר מופלג ותשובתו היתה "הסיבה היחידה שאני עשיר היא בגלל שאני יודע מתי אני טועה. בעצם שרדתי על ידי הכרת הטעויות שלי". אם יש מה לקחת מההציטוט הזה, הוא שאין לטעות במחשבה או הציפייה שניתן לתזמן את השווקים. גם אם עדיין מישהו מהקוראים חושב שניתן לתזמן כניסה ויציאה מהשקעות, הבדיקה שביצענו, הינה הוכחה חותכת, "שחור על גבי אקסל", כי מאמץ זה אינו משתלם לאורך שנים, שכן פערי התשואות בין שלושת מצבי העולם, לא ממש גדולים. הפער בין תיק ההשקעות של "המשקיען" ובין תיק ההשקעות האוטופי, הינו 2% בשנה בסה"כ.

אחד הכללים החשובים שעשויים להוביל להצלחה בעולם ההשקעות, בתנאי חוסר וודאות, הוא לייצר אסטרטגיה ברורה ופשוטה, שקל לך להסביר אותה לעצמך ולאחרים, זאת לצד: עקביות, התמדה ונחישות.

להורדת הכתבה לחץ כאן >>

  מחפשים תשואה? חפשו אם יש נשים בדירקטוריון>> מחלקת המחקר של אינפיניטי ביקשה לבדוק את שיעור הנשים המכהנות בדירקטוריונים של חברות ציבוריות, והאם קיים מתאם בין נתון זה לביצועי המניות של אותן חברות. בדיקה בקרב כ- 2,400 חברות מהמדדים המרכזיים בארה"ב מעלה שנוכחות נשית תורמת לתשואה >> ערן צחי, אנליסט בכיר, 15.3.16:


מחפשים תשואה? חפשו אם יש נשים בדירקטוריון

בשנים האחרונות מצליחות יותר ויותר נשים לסלול את דרכן לצמרת העסקית בישראל. בשלוש השנים האחרונות התבשרנו על כך ששלוש נשים חזקות ואינטליגנטיות כבשו מעוזים נוספים שנשלטו במשך עשורים רבים על ידי גברים.

נתחיל עם קרנית פלוג אשר נבחרה, כנגד כל הסיכויים, לתפקיד נגידת בנק ישראל, זאת לאחר שגברה על שורה ארוכה של מועמדים גברים. לילך אשר-טופילסקי מזה שלוש שנים ממלאת את תפקיד מנכ"לית בנק דיסקונט ובכך חיזקה את הנוכחות הנשית בצמרת הבנקאות הישראלית כשהצטרפה למקבילותיה,  סמדר ברבר צדיק מנכ"לית הבינלאומי ורקפת רוסק עמינח, מנכ"לית בנק לאומי. גם במגזר הציבורי ניתן למצוא שורה של נשים בעמדות בכירות כדוגמת דורית סלינגר, הממונה על אגף שוק ההון, ביטוח וחיסכון במשרד האוצר. עוד באותו משרד ממלאת אישה נוספת תפקיד מפתח והיא מיכל עבאדי-בויאנג'ו כחשבת הכללית.

אפשר לומר בפה מלא, כי התופעה המוזכרת לעיל אינה שמורה רק לכלכלה המקומית, שכן מדובר במגמה גלובלית, במסגרתה מתעצמת הנוכחות הנשית בתפקידי מפתח בתחומים מהותיים רבים, בין אם זה באופן טבעי או בין אם זה כתוצאה מיוזמות לצמצום הפער המגדרי.

דוגמאות לדמויות נשיות רבות עוצמה מהזירה הבינלאומית יש רבות, להלן כמה בולטות: ג'נט ילן, שנבחרה ע"י נשיא ארה"ב, ברק אובמה, להחליף את נגיד הפד הקודם, בן ברננקי. יו"ר קרן המטבע הבינלאומית, כריסטין לגארד, ששימשה בעבר כשרת האוצר של צרפת, זוכה לתשבוחות רבות על תפקודה. אנגלה מרקל, קנצלרית גרמניה מכהנת זו הקדנציה השלישית ברציפות. מריסה מאייר, הצליחה בתקופה קצרה "לנער" את ענקית האינטרנט יאהו מהתרדמת בה שהתה ולהצעיד אותה קדימה, מרגע שהתיישבה על כיסא המנכ"לית. הרוח החיה שהביאה עימה מאייר סייעה גם לתפקוד מניית החברה שעלתה מאז כניסתה לתפקיד ביולי 2012 בכ-110%. אופרה וינפרי, אוחזת בתואר אשת התקשורת העשירה ביותר בעולם. אינדרה נויי, משמשת בשבע השנים האחרונות בתפקיד מנכ"לית ויו"ר פפסיקו, אחת מהחברות הגדולות בארה"ב (בעלת שווי שוק של 142 מיליארד דולר). ברזיל, המדינה הגדולה ביותר בדרום אמריקה, מנוהלת על ידי אישה (דילמה רוסף) מאז 2011. הישג נוסף, והיסטורי יש לומר, נרשם למין הנשי, כשסאלי רייד האמריקאית הפכה לאסטרונאוטית הראשונה שטסה לחלל בשנת 1983. מישל אובמה, שהצליחה בדרכה הייחודית לצקת לתפקיד "אשתו של" משמעות וחשיבות מאין כמותן. את רשימת הנשים ההישגיות הנ"ל, ננעל עם הילארי קילנטון אשר פועלת בימים אלו להפוך מאשת נשיא ארה"ב לשעבר לנשיאה בעצמה. במידה וקלינטון תנצח במרוץ לנשיאות היא תהפוך לנשיאה הראשונה של המעצמה החזקה והגדולה בעולם.  

למרות שנשים מהוות כמחצית מאוכלוסיית העולם ולמרות שהן משכילות יותר מהגברים (כך שלל מחקרים קובעים) הן עדיין לא זוכות לייצוג הולם בתחומים רבים בזירה העסקית העולמית. חוסר הלימות זה הביא להתפתחות תחום מחקרי במדעי החברה (החל משנות השישים של המאה הקודמת) הנקרא מגדר. תחום זה מתייחס להבחנות בין גברים לנשים, התלויות חברה ותרבות.

כדי להבין עד כמה הפערים גדולים גם במחוזות הנחשבים מתקדמים ונאורים בעולם המערבי, ביצעה מחלקת המחקר של אינפיניטי בדיקה כדי לספק תמונת מצב עדכנית על חוסר הסימטריה בייצוג הנשי בעולם העסקים וזאת על ידי בחינת אחוז הנשים המכהנות בדירקטוריון החברות הציבוריות. בנוסף, ביקשנו לבדוק האם קיים מתאם בין ביצועי מניות החברות, ובין הנוכחות הנשית בהנהלות השונות.

הבדיקה התבצעה באמצעות בחינת רשימת החברות במדדים המובילים בבורסות וול סטריט: מדד נאסד"ק 100, מדד S&P 500, מדד דאו ג'ונס ומדד ראסל 2000 המייצג את החברות הבינוניות בארה"ב. בדיקה זו איפשרה לבחון את מצבן של כ-2,362 חברות, לאחר ניכוי של 268 חברות שלא סיפקו את את הדיווח על אחוז הנשים בדירקטוריון לסוכנות הבינלאומית למידע פיננסי - בלומברג.

ברשימת 500 החברות הנמנות במדד S&P 500, החברה שבה אחוז הנשים הינו הגבוה ביותר ואף נוטה לטובת הנשים מסתכם לכ-53.8%. מדובר בחברת Navient שליבת עסקיה במתן הלוואות לחברות במצוקה כלכלית לחינוך המבוטחות בערבות ממשלת ארה"ב.

החברה השנייה ברשימה היא Xerox (סימול XRX) העוסקת במתן בפתרונות ניהול מסמכים בה הדירקטוריון מתחלק שווה בשווה בין נשים לגברים. מספר החברות ב S&P 500  בהן אין כלל נוכחות נשים בדירקטוריון מסתכם ל-13 ומספר החברות שלא סיפקו נתון זה מסתכם לכ-56. עוד בצמרת רשימת החברות השואפות לשוויון בין המינים סביב שולחן הדירקטוריון ניתן למצוא את אימפריית הקוסמטיקה וה"לייף סטייל" אסתי לאודר (סימול: EL) אשר הייצוג הנשי מגיע לכ-47%. מותג היוקרה אסתי לאודר נקרא על שמה של המייסדת שבמהלך 99 שנות חייה הספיקה לייצר את אחד מוצגי הפרפומריה המוכרים והנמכרים בעולם.

בחינת ביצועי רשימת המניות של החברות בהן הייצוג הנשי בדירקטוריון נע בין 30% ל-50% מגלה כי התשואה הממוצעת ב-12 החודשים האחרונים מסתכמת בכ-1.56% בעוד שהתשואה הממוצעת של המניות של החברות בהן הייצוג הנשי מסתכם לכל היותר ב-20% מסתכמת בתקופה הנ"ל בכ-1.17%-.

מקרב החברות הנמנות במדד ראסל 2000, חברתCONNECTICUT WATER  (סימול: CTWS) מובילה את רשימת החברות בעלות ייצוג נשי גבוה, כאשר 63% מחברי הדירקטוריון הן חברות. בשנת 2015 השיגה מניית החברה תשואה של 60%. בתחתית הרשימה ניתן למצוא 18 מניות שרשמו בתקופה זו תשואה שלילית בשיעור של 90% ומעלה, כאשר בכל אחת מהן אף לא אישה אחת.

עוד עולה מהנתונים, כי מספר החברות הנמנות במדד נאסד"ק 100 בהן אחוז הנשים עומד על 50% (בדומה לייצוג שלהן באוכלוסיה) מסתכם ב-1 בלבד. באופן לא מפתיע מדובר בחברה ULTA SALON COSMETICS & FRAGR המשווקת שלל מוצגים בתחום הקוסמטיקה, האיפור והטיפוח הנשי. אולטרה סלון קוסמטיקס רשמה אשתקד תשואה של 44.7% זאת בעוד שהתשואה הממוצעת של שאר החברות במדד בהן הייצוג הנשי נע בין 36% ל-0% מסתכמת בכ-8.4% בלבד.

שורה תחתונה: אמנם לא נבחן הקשר בין ביצועי המניות של החברות שנבחנו לבין שיעור הנשים מבין חברי הדירקטוריון שלה באופן ישיר, אך סביר שהתגברות מגמת חיזוק שיעור הנשים בדירקטוריונים עשויה להביא לתמהיל הנכון ולמצב הטבעי בו חברות עסקיות נדרשות להתנהל בעידן המודרני.

להורדת הכתבה לחץ כאן >>

Page 1 of 29  > >>

תקשורת ופרסום שוק ההון
כניסה לחדר הפרטי שלי
לקביעת פגישה אישית חינם עם מומחה אינפיניטי
מחקר ומידע
חינוך פיננסי TV
אינפיניטי דיגיטלי
לוח ארועים כלכליים
תגובה למידד המחירים לצרכן
ריבית בנק ישראל
אינפיניטי תקשורת ופרסום