עיתונות מקצועית - אינפיניטי

עיתונות מקצועית

מוצגים לעיונכם מקבץ מאמרים, ראיונות ופרסומים בעיתונות הכלכלית, המקצועית ובמגזינים מקצועיים, בתחומי מאקרו כלכלה, שווק ההון המקומי, שוק ההון העולמי, פסיכולוגיה של משקיעים ועוד.

  ד"ר אביחי שניר, כלכלן בכיר במחלקת המחקר של אינפיניטי עבור גלובס: 4.2.2016, הפעלת שירות אובר בישראל-מיותר ולא מקדם את התחרות.  ראש הממשלה בנימין נתניהו, דרש משר התחבוברה ישראל כ"ץ, שיתיר לחברת ההסעות אובר להפעיל את האפליקציה שלה בישראל. אם הדבר יאושר, אובר תוכל לגייס כל בעל רכב לצי הנהגים שלה...

רוה"מ, בנימין נתניהו דרש משר התחבורה שיתיר לחברת אובר להפעיל את האפליקציה שלה בישראל. אם הדבר יאושר, אובר תוכל לגייס כל בעל רכב לצי הנהגים שלה. אם זה יקרה, תהיה לכל אדם את האפשרות להזמין מונית באמצעות האפליקציה של אובר, ואז האפליקציה תברר מי הנהג הפנוי הקרוב ביותר ותשלח אותו אליו. לכאורה, המטרה היא להגדיל את התחרות בשוק המוניות. אבל אם רוצים להגדיל את התחרות בענף המוניות בישראל, אין צורך להתיר לאובר להכנס לארץ. מספיק שיאשרו לכל אדם שמעוניין בכך להציע שירותי הסעה בתשלום.

כשזה יהיה המצב, כל מי שירצה, יוכל לפרסם את שירותיו ולהסיע אנשים תמורת תשלום. מן הסתם, במצב כזה יהיו רבים שיציעו שירות לא אמין ולא מקצועי. אבל די מהר הלקוחות ילמדו למי כדאי להם להתקשר, ולמי עדיף שלא.

למעשה, כבר כיום נהגי מוניות במקומות שונים מתלוננים על תחרות מצד "חאפרים". בכל מקום ש"חאפרים" פועלים, נהגי המוניות מתלוננים על כך שגונבים להם את הפרנסה, שהלקוחות מקבלים שירות פגום, ודורשים, בצדק, שהמשטרה תעצור את התופעה. אבל, בפועל, הלקוחות שרוצים לקבל שירות מקצועי, מזמינים נהג מונית, ואלו שמוכנים לוותר על המקצועיות ולחסוך כמה שקלים, מזמינים את ה"חאפר". 

כך שכל מה שצריך בשביל להפוך את השוק לתחרותי, זה לאפשר ל"חאפרים" לעבוד באופן חוקי. במקום שהמשטרה תקנוס את ה"חאפרים", יאפשרו לכל מי שרוצה לארגן הסעות, לעבוד באופן חופשי. המדינה תצטרך לוודא שמי שמסיע אנשים בתשלום מדווח על כך לצרכי מס, אבל אפשר למצוא לכך פתרון.

יותר מכך, לא צריך את אובר בשביל שאנשים יוכלו להזמין נהגים באמצעות אפליקציה. אם הממשלה תאפשר לכל אחד להציע שירותי הסעות באופן חופשי, יהיו המון אפליקציות שיאפשרו הזמנה של נהג פנוי. בסופו של דבר, אובר היא לא יותר מאשר מרכזייה של תחנת מוניות שמבררת: "מי פנוי באלנבי". לכן, גם אם אובר לא תפעל בישראל, נהגים פרטיים שירצו להציע שירותי הסעות יתאגדו ביחד, חברות שמפתחות אפליקציות מהסוג של גט-טקסי יפתחו אפליקציות שמזמינות את הנהגים, והלקוחות ילמדו להזמין את הנהגים שהם מעוניינים בהם.

יתר על כן, אם לא תהיה אובר ויהיו הרבה רשתות של אנשים פרטיים שיציעו הסעות בתשלום, הלקוחות יוכלו לבחור על מי הם סומכים, ועל מי הם מעדיפים לוותר. כיום במקומות שבהם אובר פועלת, ללקוחות יש בחירה רק בין אובר לבין נהגי מוניות. לכן בכל מקום שבו הנהגים של אובר הם לא אמינים, ויש מקומות רבים כאלו, הלקוחות סובלים. למעשה, במצב שבו כל אחד יוכל להציע שירות הסעות, דווקא לתחנות המוניות הוותיקות יהיה יתרון, כי להן יש את תשתיות התקשורת ואת האמינות שהן צברו. לכן ברגע שנהגי המוניות לא יצטרכו לשלם יותר מה"חאפרים", הם יוכלו להציע שירות יעיל לא פחות, ואולי יותר, מכל אחד אחר.

כך שהכנסת אובר לענף המוניות לא תגדיל את התחרות אלא תפגע בה, כי מה שאובר רוצה, הוא לא שוק תחרותי, אלא שני דברים: הראשון, הוא שהמתחרים שלה יהיו מוניות שהנהגים שלהן חייבים לשלם עבור רשיון למונית, להתקין מונים, להחזיק תחנות, לשלם ביטוח ולפרסם את שמות הנהגים. השני, זה לאסור על כל נהג אחר לתת את השירות שאובר נותנת. כך שלתת לאובר לפעול בתנאים שלה זה לאפשר לאובר להיות היחידה שפועלת ללא הגבלה, ולקשור את הידיים של כל המתחרים.

 

 החברות בינוניות, אבל התשואות לא. משנת 2002 ועד שנת 2015, נבחרת החברות הבינוניות ה-mid cup, השיגה ביצועים עודפים ב 11 מתוך 14 השנים, בהשוואה לחברות הגדולות והמובילות מהשורה הראשונה של הכלכלה האמריקאית. האם הבינוניות עדיפות על הגדולות, ומהם הסיכונים? >> ערן צחי, אנליסט בכיר, 1.2.16:


רוב הסיכויים שאם ישאל אדם, שאינו מתעניין בהיסטוריה, מי היה האדם הראשון שצעד על הירח, ידע להשיב בביטחון את שמו של האסטרונט ניל ארמסטרונג. אולם, אם יישאל מי היה האסטרונט השני שיצא מחללית אפולו 11, שנייה אחרי ארמסטרונג, יש סיכוי קלוש שידע להשיב: מייקל קולינס.

על פי העיקרון זה: שהזָכיר ביותר הוא הראשון, הגדול והבולט, כך גם בתחום הפיננסים. קשה יהיה למצוא מישהו או משהי שלא ידעו לקשר בין לוגו התפוח הנגוס לבין ענקית הטכנולוגיה Apple (אפל). יהיו כאלו שידעו לומר, כי מדובר בחברת הציבורית הגדולה בעולם, זאת לאחר שעקפה בנחישות בשנים האחרונות גדולות ומוצלחות אחרות כמו: מיקרוסופט, אקסון מוביל, אינטל ועוד. אבל חברה בסדר גודל בינוני כמו Jarden (ירדן) הנסחרת בבורסת נאסד"ק לפי שווי שוק מכובד של 11.2 מיליארד דולר, סביר להניח שלא תהיה מוכרת לרבים וטובים.

נשאלת השאלה - מדוע? אחרי הכול מדובר ביצרנית בעלת נוכחות גלובלית של מוצרי צריכה. ירדן מוכרת אלפי מוצרים בעולם המאוגדים תחת 120 מותגים שונים, ביניהם ניתן למצוא את: מותגי ציוד המחנאות והתרמילאות הנחשבים marmot  ו-coleman , מותג ציוד מוצרי התינוקות nuk והרשימה עוד ארוכה.

על אף ההצלחה הגדולה של אפל עם החידושים הטכנולוגיים שלה בשנים האחרונות ובראשם, האייפון והאייפד, עדיין חברת ירדן מצליחה לעקוף אותה במבחן השורה התחתונה – מבחן התשואה. מבדיקה שביצענו, עלה כי ב-5 השנים האחרונות חברת ירדן השיגה למשקיעיה תשואה מדהימה בשיעור של 248% , בעוד שחברת אפל הגדולה והנחשקת רשמה תשואה מרשימה גם כן, אבל נמוכה בהרבה, אשר הסתכמה בכ-103%. נציין כי הבטא של ירדן גבוה משל אפל רק ב-0.06 ומסתכם ב-1. בטא הינו מדד הבוחן את רגישותה של מניה מסוימת ביחס לשינויים במדד השוק. מניה אגרסיבית תהיה עם בטא גדולה מ-1 ואילו דפסנסיבית עם בטא קטנה מ-1. מניה עם בטא 1 מייצגת מניה שהתנודתיות בה שווה לתנודתיות של השוק.

כדי לוודא שהתמונה "המפתיעה" המתגלה מהשוואה בין מניה של חברה גדולה ונחשבת לזו של חברה קטנה ועלומה אינה אקראית, ביצענו בדיקה רוחבית יותר הממחישה את ההנחה הבסיסית כי החברות הבינוניות מצטיינות במבחן התשואה, זאת ע"י השוואה של תעודות ETF מתמחות. האחת עוקבת אחר חברות הערך הגדולות בארה"ב iShares Morningstar Large-Cap Value  (סימול: JKF) ואילו השנייה עוקבת אחר ביצועי החברות מהשורה השנייה של הכלכלה האמריקאית iShares Core S&P Mid-Cap (סימול: IJH).

הבדיקה חושפת, כי משנת 2002 ועד שנת 2015 נבחרת החברות הבינונית (mid cup) המיוצגת ע"י התעודה  IJH ETF השיגה ביצועים עודפים (תשואה שנתית גבוהה יותר או הפסד שנתי נמוך יותר) ב-11 שנים מתוך 14 שנים בהשוואה לחברות הגדולות והמובילות מהשורה הראשונה של הכלכלה האמריקאית. (ראו טבלה)

האם כדאי להשקיע במניות של החברות מהשורה השנייה - הבינוניות? כמו תמיד, בחירה באפיק השקעה או סקטור מסוים מגלמת יתרונות לצד חסרונות, אשר הכרתם מסייעת בקבלת החלטות שקולות וזאת במטרה להשגת היעדים הפיננסיים שלנו.

יתרונות: לחברות הבינוניות פוטנציאל צמיחה גבוה וכפועל יוצא , פוטנציאל להשבחת ערך מניותיהן. ככלל יש לזכור, בבורסה כמו בחיים, המבוגרים היו פעם ילדים וכך בדיוק גם בבורסה, שכן אפל ומיקרוסופט הגדולות התחילו כרעיון במוסך הביתי של מייסדיהן, ומאז הכול היסטוריה, והצפת ערך מתמשכת.

כפי שהצגנו קודם לכן, מבחינה סטטיסטית , מניותיהן של החברות הציבוריות הבינוניות מניבות לאורך זמן תשואות גבוהות יותר מאלו של החברות הגדולות והמובילות אשר מספקות תשואה מתונה יותר. נציין, כי התשואה העודפת של החברות הבינונית הינה פונקציה של עלייה ברמת הסיכון. חברת המחקרים בתחום הפיננסים Morningstar (מורנינגסטאר) מציינת כי החברות הבינונית הנסחרות בבורסות העולם מציגות לאורך שנים תשואה עודפת של 3%-4% בהשוואה למניות של החברות הגדולות.

מעצם העובדה שהחברות הבינוניות נמצאות פחות בפוקוס של המשקיעים המוסדיים הגדולים, הסיכוי למצוא "מציאות" הינו גבוה מאוד. ניתן למצוא חברות מתומחרות במחיר נמוך יותר מהשווי ההון שלהן, בעוד שהחברות הגדולות נסחרות לרוב סביב השווי הנגזר מביצועיהן הכלכליים בהשוואה למתחרותיהן.

בתקופות של צמיחה כלכלית, החברות הבינוניות לרוב יהיו יעד למיזוגים ורכישות מצד החברות הגדולות עתירות המזומנים. המשמעות לכך היא שבמידה וחברה נרכשת, הרוכשת תשלם פרמיה מעל מחיר השוק שיכול לנוע בין עשרות אחוזים ועד מאות אחוזים.

חסרונות: מצד שני, בתקופות של תנודתיות וחוסר וודאות בשווקים ,המניות של החברות הבינוניות רגישות יותר לתנאי השוק בהשוואה למניות של החברות הגדולות, שכן הן מתאפיינות לרוב בחוסר נזילות. התוצאה לרוב תהיה שהחברות הבינוניות ירדו יותר בהשוואה לגדולות.

משקיעים המחפשים מניות של החברות בעלות מדיניות חלוקת דיבידנד יתקשו למצוא כאלו ברשימת החברות הבינוניות. לעומת זאת, ברשימת המניות הגדולות יש שפע של חברות המשתפות את משקיעיהן ברווחיהן באמצעות חלוקת דיבידנדים.

בישראל עדיין לא נמצא שם הולם לקטגוריה זו ועל כן כל המניות הנמנות בה נקראות "מניות יתר". מדד יתר מניות כולל את כל המניות בבורסה שאינן כלולות במדד ת"א 100, על פי הגדרה היבשה. מאחר שרוב מניות הבורסה הן מניות יתר, מתבקשת חשיבה מחודשת מצד מנהלי הבורסה על מציאת שם מייצג לקטגוריה מכובדת וארוכה זו.  לצורך הדוגמא, את שנת 2015 מדד יתר 50 סיים בעלייה של כ-22% בעוד שמדד ת"א 100 רשם תשואה בסך של כ-2.5%.

שורה תחתונה: משקיעים המחפשים להיחשף להשקעה בקטגוריה זו יכולים לעשות זאת באמצעות מגוון דרכים, בין אם זה השקעה ישירה בחברות ספציפיות או על ידי פיזור נכון ומאוזן בתעודות ETF מתמחרות בקטגוריה זו. מה שחשוב לזכור הוא שקטגוריה זו מגלמת סטיית תקן גבוהה יותר ועל כן הדרך לתשואה העודפת הינה תנודתית יותר ומסוכנת יותר. לכן קטגוריה זו מתאימה בעיקר למשקיעים שרואים את הטווח הארוך.

 עוזי לוי, האנליסט הראשי של אינפיניטי מסכם את שנת 2015 ומציג את האפיקים הבולטים של שנת 2015 ואת האפיקים האטרקטיביים לשנת 2016, בפרוייקט הייחודי של FUNDER


   אמיר רוזנבאום, 27.1.2016

עוזי לוי, אנליסט ראשי לכלכליסט בעקבות פרסום הודעת הריבית בארה"ב: 

הטלטלה בתעשיית האנרגיה והפאניקה שנוצרה בשווקים מהחשש כי מחיר נפט נמוך מאד עלול להאיץ את חדלות הפירעון של חברות בתעשייה, יביאו ככל הנראה את הפד' לא להעלות ריבית בישיבה היום. הפדרל ריזרב יעדיף תקופה רגועה יותר לביצוע מהלכים וזאת למרות שפורסמו נתונים חיוביים מאד היום בשוק הנדל"ן בארה"ב כאשר מכירות הבתים החדשים זינקו בשיעור חד של כ-10% בחודש דצמבר דבר אשר מעיד על מגמה חיובית בכלכלה האמריקאית.

להורדת הכתבה לחץ כאן >>

 שנת 2016: הזדמנות תיקון או קריסה >> הפתיחה הגרועה של השנה הנוכחית בשווקים הבהילה רבים, אבל בדיקה רב שנתית מראה שגם השנים שהניבו תשואה חיובית התאייפנו לא פעם בכמה חודשים של שוק דובי >> ערן צחי, אנליסט בכיר, 18.1.16:


המשקיעים בשווקי ההון חווים בימים אלה פתיחה שלילית לשנת 2016 בשוק המניות הגלובלי. בוול סטריט המדדים המובילים התרחקו מהשיאים ההיסטוריים שנקבעו אשתקד. עבור מדד דאו ג'ונס שבוע המסחר הראשון השנה הינו הגרוע בתולדותיו, זאת בהשוואה לשבועות הראשונים בשנים קודמות. בסין מדד המניות המרכזי, שנחאי, חווה ירידה של כ-14.7% שלוותה בשתי עצירות מסחר יומיות כתוצאה מנחשול המוכרים, מדד הניקיי בטוקיו נחתך ב-7%, בעוד מדד ההאנג סאנג בהונג קונג השלים ירידה של 10%. באירופה מדד הדאקס הגרמני בלט לשלילה עם ירידה של 8.5% והמדד האזורי יורוסטוקס 600 איבד 7% מערכו.

מה הלאה? אם עד לפני שבועיים אנליסטים ומנהלי כספים היו עסוקים בלספק תחזית בנוגע לשנת ההשקעות שבפתח, כעת השאלה הבוערת, שלה כולם מחפשים תשובה היא: עד מתי ועד כמה תמשכנה הירידות החריפות בשווקי המניות?

מיותר לציין שהמשקיעים לא אוהבים ירידות בערך השקעותיהם. אולם, בחיים וכך גם בשוק המניות, מחזוריות הינה חלק בלתי נפרד מהדרך. תמיד נאלץ לנווט אל עבר התשואה החיובית בין עליות לירידות. עליות לא נמשכות לנצח ובאותה נשימה גם ירידות לא נמשכות לנצח.

נציג בסקירה זו תזכורות, אמיתות ועובדות בנוגע להתנהגות השווקים בשנים עברו כדי להכניס לפרספקטיבה נכונה את התנהלות השווקים לאחרונה. לצורך כך בחנו כיצד מדד S&P 500 , המדד הגדול ביותר בעולם, לצד מדד ת"א 100 הישראלי, התנהגו בכל אחת מ-16 השנים האחרונות.

להלן הממצאים: בין 2000 ועד 2015, שני המדדים הנ"ל חוו בכל אחת מהשנים שוק דובי שנמשך מספר חודשים (ראו טבלה מצורפת). את השוק הדובי הגדרנו כמסגרת זמן שנתית שמתחילה ברמת שיא ומסתיימת ברמת שפל בכל אחת מהשנים הנ"ל. לרוב, שוק דובי נמשך בכל אחת מהשנים כמספר חודשים, במהלכם סנטימנט המסחר הינו השלילי ביותר שנמדד.

עוד עולה מהנתונים כי ב- 11 שנים מתוך ה-16, מדד S&P 500 חווה שוק דובי דו ספרתית ומדד ת"א 100 חווה שוק דובי דו ספרתי ב-13 שנים מתוך ה-16. אולם, באותה נשימה נציין כי בסופו של דבר, מדד S&P 500 סיכם 11 שנים מוצלחות מתוך ה-16, עם תשואה שנתית חיובית, בעוד שמדד ת"א 100 רשם תשואה חיובית שנתית ב-12 שנים. ניקח את שנת 2003 כדוגמא, שנת היציאה מ"משבר 

הדוט.קום" שזעזע את השווקים בשנת 2000-2001. במידה מסוימת שנת 2003 מזכירה את השנה הנוכחית, לפחות בהקשר של עיתוי השוק הדובי. ניתן לראות מנתוני הטבלה, כי מדד S&P 500 התממש ב-14% החל מחודש ינואר ועד חודש מארס. לאחר ירידה חדה שכזו ניתן להניח, כי מרבית המשקיעים התקשו להיות אופטימיים ובוודאי התקשו לחזות תשואה שנתית בשיעור של 26.4%.

שנת 2010 יכולה גם לשמש דוגמא טובה (ראו גרף מצורף), שכן השנה נפתחה בירידות חדות של כ-6.8% שהחלו בינואר ונמשכו עד פברואר. במהלך פברואר ללא הכנה מוקדמת הגיע התיקון המהיר והחד שנמשך עד אפריל. עד כאן הכול נראה טוב,  אולם החל מאפריל ועד יולי 2010 מדד S&P 500 איבד כ-16% וירד לרמה נמוכה מזו בו שהה בתחילת 2010. גם הפעם המשקיעים לא האמינו שהמדד יסיים את השנה בתשואה כולל של 12.8%.

לסיכום: בגלל העובדה שהשנה האזרחית תמיד מתחילה בינואר ומסתיימת בדצמבר, והתשואות נמדדות בהשוואה משנה לשנה מדי שנה, נציין כי ירידות שערים הן חלק נורמלי ובריא משוק המניות, והעיתוי שלהן לאו דווקא מסונכרן עם לוח השנה. המסקנה המתבקשת היא שלא תמיד נכון לעקוב בתדירות גבוהה אחר ביצועי המדדים, שהרי בסופו של דבר, לאורך השנים ועל אף הטלטלות, שווקי המניות עולים בטווח הבינוני והארוך .

 להורדת הכתבה לחץ כאן >> 

 תעודה לכל תעשייה >> ערן צחי, אנליסט בכיר, 4.1.16: בבואנו לבחור אפיקי השקעה, יש חשיבות רבה להכרת השוק והבנת התמונה הרחבה. כשזה נודע לשוק המניות העולמי, נוח לפלח אותו לתעשיות על: יש 10 כאלו, ולכל אחת מהן ETF


כעת, עם סיומה של שנת 2015 , והיא מתקפלת כזיכרון לתוך ספרים, תרשימים, וטבלאות, ומקבלת צורה של גרף לצד קודמותיה, הגיע הזמן להביט קדימה במטרה לבחון ולבחור אסטרטגיית השקעות, כזו שתתאים למטרותיכם וצרכיכם. יש לומר כי המבחר העצום שתעשיית הפיננסים מעמידה לרשותנו (שירותים, מוצרים, אפיקים, אסטרטגיות השקעה שונות ועוד) עלול להיות מרתיע ומורכב עבור משקיעים מכל הסוגים כולל המקצוענים.

בתקופה הנוכחית שוקדים אנליסטים, משקיעים, ומנהלי השקעות כאחד בניתוח השווקים השונים, הסקת מסקנות והכנת תחזיות בנוגע לשנה שבפתח. איזה שוק מומלץ לשנה שבפתח? יהיה זה האמריקאי או אולי האירופי? מה לגבי השווקים המתעוררים, וסין בראשם? האם ניתן יהיה לכנותם השווקים המתאוששים או שאולי השווקים הנרדמים? ולמי שייכת שנת 2016? למניות הערך או למניות הצמיחה? מטבע של איזו מדינה צפוי להתחזק בשנה הקרובה, והאם זה ישחק לטובתה או אולי בעצם לרעתה ? במידה והדולר האמריקאי יתחזק-האם ייווצר אפקט דומינו שיזעזע כלכלות חלשות בעולם? האם שוק הסחורות צפוי להתאושש השנה מהשפל אליו הגיע? אם וכאשר הבנק מרכזי יפתיע השנה בהכרזה כזו או אחרת, האם כללי המשחק בעולם ישתנו? האם הריבית בארה"ב תמשיך לעלות וכיצד ועל מי זה ישפיע?  

שאלות אלו ועוד רבות אחרות נדרשות לתשובה כדי להבהיר את התמונה המאקרו כלכלית, אולם בפועל, לא פעם הניסיון לצלול ולהעמיק יוצר בלבול ומקשה על קבלת ההחלטות.

אם כך, מה עושים וכיצד ניתן לפשט את המשימה ? להלן כלל אצבע: לפני שצוללים לעומק בים האפשרויות, יש צורך בהבנת התמונה הרחבה, ולכן יהיה זה נכון להסתכל על שוק המניות העולמי בפילוח "גס" לתעשיות-על. לשמחתנו, כל עשרות אלפי החברות הציבוריות מתחלקות לעשר קטגוריות בלבד, מה שהופך ברגע את המשימה ממורכבת למובנת. מדובר בעשר תעשיות-אם המאפשרות לקטלג בנוחות ובקלות את כלל החברות הקיימות בעולם. להלן הרשימה: פיננסים, שירותים ציבוריים, צריכה על פי שיקול דעת, מוצרי צריכה בסיסיים, אנרגיה, בריאות, תעשיות מסורתיות, טכנולוגיה, טלקום וחומרי גלם.

פיננסים: מגזר זה מאגד את כל הגופים העוסקים בפיננסים: בנקים, קרנות השקעה, חברות ביטוח וגם חברות נדל"ן. ליבת ההכנסות של מגזר זה נובעת ממתן הלוואות ומשכנתאות. ככל שהריבית עולה, כך חברות אלו נהנות מעלייה ברווחים. מאחר שבשנים האחרונות הכלכלה העולמית מתאוששת מהמשברים הפיננסים האחרונים שפקדו אותה, הריביות בעולם הורדו בשיטתיות לכיוון האפס ע"י הבנקים המרכזיים. לצד הורדת הריבית, הבנקים המרכזיים פעלו בהרחבות כמותית נרחבות כדי לשמור על יציבות הכלכלות, וכפועל יוצא על מגזר הפיננסים. מאחר שבארה"ב החליט הפד' להעלות את הריבית לראשונה מזה כעשור, ענף הפיננסים האמריקאי צפוי לצאת נשכר. ככל שהריבית בארה"ב, תעלה כך מרווחי האשראי והרווחיות הכללית של גופים אלו תעלה. 

שירותים ציבוריים: שירותי המגזר כוללים: ייצור וחלוקת חשמל, גז , מים, ביוב. המגזר יוצר הכנסות קבועות, שכן מדובר בשירותים הכרחיים הניתנים לאנושות. ככל שהשירותים טובים יותר, כך איכות החיים של הציבור עולה. מדובר בתעשייה המספקת תשואת דיבידנד גבוהה יותר מהממוצע, וזאת למרות שמדובר בתחום לא "זוהר" כמו בנקאות וטכנולוגיה. (גרף מצורף). יש לציין, כי מדובר באפיק השקעה יציב יחסית מאחר שמדובר בביקוש קשיח לשירותים בסיסיים.

צריכה על פי שיקול דעת: מגזר זה מורכב מחברות קמעונאיות, חברות תקשורת, ספקיות שירותים לציבור, חברות הלבשה ומוצרי בני קיימא. באופן כללי חברות אלו נהנות בתקופות של שיפור בכלכלה ועלייה בביטחון הצרכנים וכפועל יוצא הצריכה הפרטית עולה . בשנה החולפת סקטור זה בלט לחיוב על פני תשעת האחרים וזאת בהסתמך על בחינת ביצועי המניות הנמנות בסקטור מקרב מניות מדד ה- S&P500.

מוצרי צריכה בסיסיים: מגזר זה כולל לרוב חברות מזון ומשקאות ובעיקרון חברות המייצרות מוצרים שלקהל הצרכנים קשה מאוד לוותר עליהם בשל היותם בסיסיים והכרחיים. החברות הנמנות במגזר זה לרוב נחשבות לחזקות ויציבות באופן שבו הן  יכולות לצלוח האטה כלכלית.

אנרגיה: סקטור האנרגיה, שנחבט השנה כהוגן, כולל בעיקר חברות חיפושי והפקת  נפט וגז ובתי זיקוק. הפעילות וההכנסות של החברות במגזר זה קשורות למחיר הנפט הגולמי, גז טבעי וסחורות אחרות. מאחר שבשנה האחרונה נרשמה צלילה חדה במחיר הנפט וכעת מחירה של חבית נפט צלל ל-36 דולר מרבית חברות המפיקות נפט נפגעו מאוד.

בריאות: מגזר הבריאות מורכב מחברות ביוטכנולוגיה, חברות ניהול בתי חולים, יצרני מכשור וציוד רפואי, פרמצבטיקה ועוד. מאחר והאנושות דורשות סיוע רפואי, בין אם מחזורי הכלכלה חיוביים ובין אם שליליים, מדובר בסקטור עם הזדמנות צמיחה בעל אופי הגנתי. בשלוש השנים האחרונות תחום זה פרח מאוד והיה לאחד מהסקטורים הבולטים לחיוב.

תעשיות מסורתיות: המגזר התעשייתי מורכב בעיקר מחברות התעופה והחלל, ביטחון, ייצור מכונות, חקלאות, בנייה, ייצור. צמיחת מגזר זה מונעת ע"י ביקוש למוצרי תעשייה.

טכנולוגיה: מגזר זה מאגד חברות מתחומי האלקטרוניקה, תוכנה, טכנולוגיית מידע. מגזר זה רוכב על טרנדים חיוביים בכלכלה העולמית. בשנים בהן נרשמת צמיחה ארוכת שנים חברות הטכנולוגיה רושמות פריחה מואצת.

טלקום: מגזר זה מורכב לרוב מחברות כבלים, ספקי שירותי אינטרנט וחברות לוויין, ספקיות ציוד אלחוטי ועוד. תעשייה זו נדרשת להתייצב מול שינויים מהירים נוכח ההתפתחות המהירה של טכנולוגיית המידע.

חומרי גלם: סקטור זה כולל חברות כרייה, זיקוק, כימיה, חברות פיתוח וגילוי של חומרי גלם. חברות אלו נמצאות בראשית שרשרת האספקה ועל כן הן חשופות מאוד לשינויים במחזורי העסקים. כשבסין ובשאר המדינות המתפתחות והמפותחות נרשמת האטה בביקוש, החברות שפועלות בתחום הינן הראשונות לסבול מכך.

 

שורה תחתונה: לכל אחד מהמגזרים יש דינמיקה ייחודית המשפיעה על ביצועיו העסקיים. כל אחד מהמגזרים הנ"ל מושפע באופן שונה מהשינויים ומהמגמות המאקרו כלכליות הפוקדות חדשות לבקרים. יחד עם זאת, חלוקה שכזו של שוק המניות העולמי מקלה את הסריקה והבחירה של אפיקי ההשקעה. ועל כן יש לומר כי היתרון המרכזי בחלוקה של שוק המניות העולמי לתעשיות-על הוא בצמצום האפשרויות לטעות בבחירת אפיק ההשקעה מבחינה סטטיסטית. כלומר, בעוד רשימת  מדדי שווי שוק בעולם הינה ארוכה, החלוקה לתעשיות-העל מסתכמת בעשר אפשרויות בלבד. לכן בחירה של תעשיית-על אחת מהרשימה מצמצת את הטעות ל-1:10 בעוד שבחירה של מדד כזה או אחר כגון נאסד"ק, S&P500 או כל מדד שווי שוק עולמי אחר מגדיל את האפשרויות לטעות דרמתית, שכן מגוון המדדים העולמי הינו עצום.

כיצד נחשפים לאסטרטגיית השקעה זו? אחת הדרכים הנוחות והזולות להשקיע בתעשיות-העל המחלקות את שוק המניות העולמי לעשר קטגוריות כאמור, הינה באמצעות תעודות ETF. למרות שאסטרטגיה זו מפשטת את המשימה אנו ממליצים להיעזר במומחי השקעות אשר מכירים כל תעודה ותעודה, את היתרונות, חסרונות, עלויות ופרמטרים כלכליים נוספים שיש לקחת בחשבון. 

 להורדת הכתבה לחץ כאן >> 

  ד"ר אביחי שניר, כלכלן בכיר במחלקת המחקר של אינפיניטי עבור גלובס: 22.12.2015, אירופה ערב חג המולד, צרפת: כלכלה בירידה, גרמניה: צמיחה ללא הפסקה

 

להורדת הקובץ לחץ כאן >>

 מסכמים שנה, פותחים שנה >> ערן צחי, אנליסט בכיר, 22.12.15

המתיחות סביב יוון, איראן וסין הפכו את 2015 לשנה רבת תהפוכות ומנעה ממנה להגשים את הפוטנציאל המצוין שהסתמן בתחילתה בשוקי המניות. ב 2016 הריבית צפויה לעלות במתינות רבה, הדולר ימישך להיות חלש מול השקל, ועל כיוון מחירי האנרגיה עדיין מוקדם להמר . 

שנת 2015 אמורה היתה להיות "גן עדן" למשקיעים בשווקי המניות, זאת בהתבסס על הסביבה הכלכלית התומכת על פניו בכך. הריביות בעולם אפסיות, התקופה היא תקופה פוסט משברים גלובליים, האינפלציה נמוכה ואף שלילית, האבטלה בגושי הכלכלות הגדולות בעולם על תוואי ירידה, הבנקים המרכזיים בארה"ב, אירופה ובאסיה מתפקדים כ"מבוגרים האחראים". כל אלו היוו קרקע פורייה לעליות שערים לשוק המניות הגלובלי.

אולם בפועל, השנה הקרבה לסיומה תנעל בתשואות סבירות בלבד ברוב מדדי המניות בעולם ובמדדי האג"ח בארץ. יש לומר כי שווקי המניות הגיעו לקו הסיום בתום 12 חודשים רווי תהפוכות. השנה החולפת נפתחה בתחושה שחלה התייצבות במשברים הכלכליים הגדולים בארה"ב ובאירופה, וגרמה לגידול בתיאבון לסיכון. בעקבות כך, הטרנד בשווקי המניות היה חיובי, מה שקיזז במידה מסוימת את ה"עשור האבוד" במניות, אם כי בתנודתיות גדולה עפ"י מחזורים של אופוריה מול דפרסיה.

המשוואה של סיכון-סיכוי גילמה השנה עצבנות גבוהה לאירועים אקסוגנים משמעותיים, וכאלו כפי שציינו קודם לכן, לא חסרו. האירועים המרכזיים שהכתיבו במידה רבה, את הלכי הרוח בשווקים מסתכמים לכדי שלושה. הראשון סבב סביב השאלה: האם יוון תגיע לחדלות פירעון ותצא מגוש האירו? לא היה ברור עד לרגע האחרון האם יוון תפרוש או תופרש מגוש האירו, מהלך שאיים לערער את אחדותו ויציבותו של הגוש. במקביל לאירוע מתגלגל זה, המעצמות הגדולות בעולם התכתשו עם איראן בניסיון למנוע ממנה פיתוח נשק גרעיני. עד שהסכם הגרעין נחתם בין איראן למעצמות הגדולות באוקטובר האחרון, הוטלו על איראן שורה של סנקציות כלכליות מכבידות, דבר שהעיב במידה מסוימת על צמיחת הכלכלה העולמית. סיבה שלישית ומרכזית לתנודתיות בשווקים היתה הדאגה העולמית מהיחלשותה של הכלכלה הסינית. השנה נוכחנו לגלות כי סין לא צומחת בקצבים שאפיינו את השנים האחרונות. השילוב בין שלושה אירועים מרכזיים אלו הניבו בעיקר תנודתיות שפגעה בתשואות של מדדי המניות המובילים בעולם. חשוב לציין כי בהתחשב בסביבת הריביות הנמוכות ובהעדר אינפלציה, תשואות סבירות הן בהחלטת ראויות להיחשב כמצוינות.

אחת ההשפעות של תנאי חוסר הוודאות והריביות הנמוכות גרמו לחלק מהמשקיעים בישראל, הפחות מתוחכמים, להתנפל על שוק הנדל"ן למגורים. לאור התגברות הביקושים מחירי הנדל"ן בישראל המשיכו להאמיר ואיתם ביצועי המשכנתאות שזינקו לשיא כל הזמנים.

מאמצע 2015 בורסות העולם מתנהלות בצל החשש מתחילת העלאות ריבית בארה"ב, ובעקבותיה בשאר העולם. ואכן, לראשונה מזה כעשור הפד' העלה את טווח הריבית מ-0%-0.25% ל-0.25%-0.50%. האם מהלך העלאת הריבית בארה"ב ימשך? להערכתנו הסיכויים לכך קלושים, כשאחת הסיבות לכך הוא מצבה הפיננסי של ארה"ב. נכון ל-2006 החוב של ארה"ב היה 8 טריליון דולר, ביחס חוב תוצר של 70% ותשלומי הריבית על חובותיה עמדו על 450 מיליארד דולר בשנה. כיום, כעשור לאחר מכן, החוב הממשלתי נסק ל-18 טריליון דולר, כשיחס חוב-תוצר עומד על 100%. אולם בשל הריבית הנמוכה תשלומי הריבית עדיין נותרו על רמה של כ-450 מיליארד דולר בשנה. סיבה זו לכשעצמה מספיקה כדי להוריד את המוטיבציה של הפד' מלעלות את הריבית.

אנחנו מזהים דמיון לחשש שהיה מאמצע שנת 2013 להפסקת תכנית רכישות האג"ח בארה"ב (TAPER) – לאחר שהרכישות פסקו השווקים החלו לעלות למרות שהחשש התממש.

הערכות ל-2016

ריבית: להערכתנו הריבית תעלה במתינות רבה. לאחר ההעלאה הנוכחית, הפד' ימתין בדריכות לראות כיצד ועד כמה מהלך זה ישפיע על כלכלת ארה"ב בפרט, ועל הכלכלה העולמית בכלל. הפעם הבאה שהפד' יעלה את הריבית יהיה להערכתנו באמצע שנת 2016 וזאת בהתאם להתפתחויות.

דולר/שקל. הדולר ימשיך להיות חלש בעולם ובישראל. תמלוגי הגז העתידיים והשיפור בדירוג ישראל בעולם והמצב הביטחוני שנוצר ילחצו בכיוון זה.

אינפלציה: האינפלציה השלילית בישראל הושפעה בשנה החולפת משילוב של אירועים חד פעמיים, הקשורים להחלטות ממשלה ורגולציה אשר הוזילו שירותים מסוימים, כגון: מים, חשמל, מיסים ודלקים. ומצד שני הירידה המתמשכת בסעיף הוצאות על אנרגיה כתוצאה מירידת מחירי הנפט בעולם תרמה להתפתחות דפילציה. האם בשנת 2016 מגמה זו תמשך? ייתכן ויהיו אירועים חד פעמיים מצד החלטות הממשלה אותם לא ניתן לצפות. בנוגע למחירי האנרגיה בפרט ולשוק הסחורות בכלל לא ניתן לצפות את הכיוון בתקופה שהכלכלה הגלובלית מנסה לצאת ממיתון אל עבר מסלול הצמיחה. בנוגע לאופן השפעתו של סעיף הדיור, המהווה 25% ממדד המחירים לצרכן, יש להמתין לפעולות של משרד האוצר בנושא הנדל"ן למגורים.

בשורה תחתונה: אחת התובנות שכדאי לקחת משנת 2015 לקראת השנה החדשה ובכלל לחיים, היא שעל כל נייר ערך, (בין אם זה מניה או אג"ח) משפיעים בכל רגע נתון קשת של משתנים, משתתפים, אירועים, ומרכיבים רבים אחרים. צ'ארלי מאנגר, סגן יו"ר קונגלומרט ברקשייר האת'ווי שבשליטת וורן באפט, אמר בעבר: "אם אתה לא נעשה מבולבל כשזה נוגע לענייני כלכלה אתה כנראה לא מבין כלכלה". בשוק ההון מוכרות דרכים רבות להרוויח כסף, בעוד שהדרכים להפסיד כסף הן כאלו שחוזרות על עצמן, והן לאו דווקא קשורות לעולם ההשקעות. הנפוצות שביניהן הן: רדיפה אחרי ביצועי עבר, נהירה אחרי העדר, ביטחון עצמי מופרז מצד אחד ומצד שני התייחסות להפסדים בצורה אישית (פחד ורתיעה מפני הפסד), השקעה טקטית לטווח קצר מבלי הגדרת פתרון השקעה לטווח הארוך.

להורדת הקובץ לחץ כאן >> 

  ד"ר אביחי שניר, כלכלן בכיר במחלקת המחקר של אינפיניטי עבור גלובס: תכנית האוצר לקצץ בפנסיות-העוקץ שבקצבה , 22.12.2015

 

נהוג לחשוב שמקורה של מדינת הרווחה הוא בדמוקרטיות האירופאיות בתקופה שאחרי מלחמת העולם השנייה. אך האמת היא שמקורה של מדינת הרווחה הוא באחת הדיקטטורות הריכוזיות ביותר בהיסטוריה, זאת של גרמניה בהנהגת "קנצלור הברזל," אוטו פון ביסמרק.

ביסמרק לא ייסד את מדינת הרווחה כדי לעזור לעובדים אלא כדי לשלוט בהם. הדוגמא הטובה ביותר היא הפנסיה. ביסמרק קבע שכדי להיות זכאי לפנסיה, העובד יפריש סכום מסויים, והמעסיק יפריש סכום נוסף. למעשה, המעסיק לא הפריש את הסכום מכיסו, אלא קיזז אותו עם הסכום שהעובד היה מקבל אלמלא היתה פנסיה.

כך שכדי לקבל את הפנסיה, העובד הפסיד בכל חודש חלק מהכנסתו. את התמורה הוא אמור היה לקבל כאשר הוא הגיע לגמלאות. אבל באופן לא מפתיע, ביסמרק קבע שגיל הפנסיה יהיה שבעים, בתקופה שבה אורך החיים הממוצע היה פחות מחמישים. בעזרת ההבטחה הזאת לתשלום עתידי, ביסמרק הרגיע את העובדים שדרשו תוספת שכר. במקום כסף, העובדים נשארו עם ההבטחה.

התוכנית של משרד האוצר לקצץ את הפנסיות ב- 20% או אפילו ב- 40%, מלמדת ששום דבר לא השתנה מאז ביסמרק. גם היום, כדי להיות זכאי לפנסיה, העובד מוותר בכל חודש על סכום שהיה מרוויח אם לא היתה פנסיה, ובתמורה הוא אמור לקבל פנסיה אחרי שיפרוש. הדבר היחיד שהשתנה מאז ביסמרק הוא שהיום חלק גדול מהעובדים מקבלים סכום כלשהו בתור פנסיה, אך לא את אותו סכום שהם הפרישו. וזאת משום שמשרד האוצר דואג שבקופות יהיה עודף, כלומר שכל אחד יקבל רק לפי מה שנצבר בקופה.

מכיוון שכיום הריבית נמוכה, האנשים שחוסכים כיום לא צוברים באותו קצב כמו אלו שחסכו לפניהם. התוצאה היא שיש לקצץ לאלו שיוצאים היום לפנסיה, למרות שהם צברו בתקופה שבה הריבית היתה גבוהה.

אפשר לנחש שלו המצב היה הפוך, משרד האוצר לא היה מגדיל את הפנסיות של אלו שחסכו בתקופה שבה הריבית היתה נמוכה. כך שהעובדים בעצם לא מרוויחים מהפנסיה. הם רק מוותרים על חלק מהכנסתם כיום, כדי לקבל סכום שהוא קטן יותר מהסכום שחסכו.

ההסבר של משרד האוצר הוא  שהפנסיה בכל זאת משפרת את מצבם של העובדים, כי אחרת העובדים לא היו חוסכים מספיק לעצמם. זה גם ההסבר לכך שמשרד האוצר קובע כמה העובדים יפרישו, והוא גם קובע איזה חברות ינהלו עבורם את הכספים. אבל מה שמשרד האוצר לא מסביר זה שהוא מכריח את העובדים לחסוך, אבל שהוא לא מבטיח כמה הם יקבלו.

כך שכנראה שלדעתו של משרד האוצר, מצבם של העובדים הוא יותר טוב כאשר משרד האוצר וחברות הביטוח שמנהלות את הפנסיות מקבלות את ההחלטות עבור העובדים, ולא כאשר כאשר העובדים מקבלים את ההחלטות עבור עצמם. 

להורדת הקובץ לחץ כאן >>

  ד"ר אביחי שניר, כלכלן בכיר במחלקת המחקר של אינפיניטי עבור גלובס: לבנק ישראל אין תשובות, 17.12.2015

מדד נובמבר שצנח ב0.4%, מעלה מחדש את השאלה- האם בנק ישראל איבד את היכולת לשלוט בקצב עליית המחירים והאינפלציה במשק?

עד השנים האחרונות, השליטה בכמות הכסף, ובריבית, היתה כלי שבנק ישראל השתמש בו ביעילות כדי לשלוט בקצב שינוי המחירים. 

להורדת הקובץ לחץ כאן 

Page 1 of 25  > >>

תקשורת ופרסום שוק ההון
כניסה לחדר הפרטי שלי
לקביעת פגישה אישית חינם עם מומחה אינפיניטי
מחקר ומידע
חינוך פיננסי TV
אינפיניטי דיגיטלי
לוח ארועים כלכליים
תגובה למידד המחירים לצרכן
ריבית בנק ישראל
אינפיניטי תקשורת ופרסום