עיתונות מקצועית - אינפיניטי

עיתונות מקצועית

מוצגים לעיונכם מקבץ מאמרים, ראיונות ופרסומים בעיתונות הכלכלית, המקצועית ובמגזינים מקצועיים, בתחומי מאקרו כלכלה, שווק ההון המקומי, שוק ההון העולמי, פסיכולוגיה של משקיעים ועוד.

ערן צחי, אנליסט בכיר באינפיניטי: "מה זה פסיבי מבחוץ ואקטיבי בפנים?  (12.3.2015) 
מדדי פקטור הם דרך חדשה יחסית למיון מניות על סמך תכונות בולטות משותפות, למשל איכות, אשר הוכחו במחקרים ככאלו שמספקות לאורך זמן תשואה עודפת... להמשך קריאה לחץ כאן  

 עולם ההשקעות החדש/ נבואות זעם / ואולי יום הדין כבר לא יגיע / דרור רייך, ועידת הפיננסים 11.3.2015 
לפי תפישת העולם של אמיר איל הבעלים והיו"ר של בית ההשקעות אינפיניטי, הריבית האפסית תמשיך ללות אותנו עוד הרבה זמן.

עוזי לוי, אנליסט ראשי באינפיניטי עם סקירה המתייחסת למדיניות המוניטארית. לקריאה לחץ כאן 

עוזי לוי, אנליסט ראשי באינפיניטי עם תגובה למדד המחירים לצרכן לחודש ינואר 2015: 

חברת דירוג האשראי הבינלאומית סטנדרט אנד פורס (S&P) אשררה את דירוג האשראי של מדינת ישראל,A+ עם תחזית יציבה. בדוח ציינו האנליסטים לטובה את יחס חוב תוצר של המדינה (כ - 68%) ואת הכלכלה שצפויה לחזור לשיעורי צמיחה הגבוהים מ-3%... להמשך קריאה לחץ כאן 
אינפיניטי פנסיה (עובדי חב' חשמל) מסכמת את שנת 2014-פאנדר

29.1.2015
ערן צחי, אנליסט בכיר באינפיניטי בכתבת אורח לגלובס בנושא:
 המדד שלא יודע שובע - שוק מוצרי היוקרה נמצא בטיפוס מתמיד זה שנים. מהו מקור הצמיחה שלו, וכיצד ניתן להיחשף אליו?

שנת 2015 אינה שנה קלה לחיזוי מבחינה מקרו כלכלית, והשילוב בין תנאי חוסר הודאות לתחזיות פסימיות שולח את המשקיעים לחפש אחר חוף מבטחים להשקעותיהם... 


 

המגזרים שעשויים לעלות בעקבות ההרחבה הכמותית באירופה/דרור רייך/  27.1.2015

מאת: ערן צחי, אנליסט בכיר באינפיניטי 


להורדת הקובץ לחץ כאן

עוזי לוי, אנליסט ראשי באינפיניטי עם תגובה לפרסום הודעת ריבית בנק ישראל לחודש פברואר 2015

אינפיניטי מחלקת מחקר

בסיכום שנת 2014, המדד המשולב עלה ב-2.1% וזאת לאחר גידול בקצב של 3.4% אשתקד, כאשר הגורמים העיקריים לירידה נבעו מההאטה בקצב הגידול של מדדי הפדיון במסחר ושירותים וההאטה ביצוא סחורות. ההאטה החמורה בקצב גידולו של המדד המשולב עולה בקנה אחד עם האטת קצב הצמיחה של התוצר העסקי מ-3.4% בשנת 2013 לרמה של 2.5% בלבד בשנת 2014.

 

אין ספק כי נגידת בנק ישראל, קרנית פלוג, פעלה בשלוש פעימות של הורדת ריבית במהלך שנת 2014, אך פעולות אלו היו איטיות מדי ומאוחרות מדי. נראה שבנק ישראל נוקט גישה פאסיבית בהשוואה לאמירות חזקות של נגידים כגון "הליקופטר בן" (ארה"ב) ו"סופר מריו" (גוש האירו), נגידי הבנקים המרכזיים בעבר ובהווה. אמירות אלו מדגישות את הדימוי האקטיבי אשר לקחו נגידים אלו בהתנהלותם.

הכלכלה המקומית ושוק ההון המקומי מצפים בהתאם לאקטיביות ואפקטיביות במדיניות בנק ישראל וזאת בדומה לכלכלות הגדולות בעולם. המדדים השליליים הצפויים בחודשים הקרובים, האג'נדה של הבחירות הקרבות וההאטה העולמית יתכן ויאלצו את בנק ישראל למצוא פתרונות יצירתיים מלבד נשק הריבית. לנוכח הנתונים האחרונים במשק הישראלי אנו סבורים כי ריבית בנק ישראל תיוותר אפסית לזמן ממושך. 


ד"ר אביחי שניר/ מה קרה במגזר החרדי אשר השפיע על הצריכה? 18.1.2015: 

"האם חרדים משלמים יותר מבעבר? האם יש קשר בין העלייה במודעות שלהם למותגים ובין הרצון
להמשיך ולקנות בזול?..."  למאמר המלא לחץ כאן

עוזי לוי, אנליסט ראשי באינפיניטי עם תגובה להרחבה הכמותית בגוש האירו

התוכנית עליה צפוי לבשר היום בצהריים מריו דראגי, נגיד הבנק המרכזי (ECB) היא בהחלט אמיצה, ומוטב לו היתה מתבצעת קודם. הבנק צפוי להודיע על היקף רכישות אג"ח עצום של כ–1 טריליון אירו עד סוף שנת 2016, ובקצב של כ–50 מיליארד אירו בחודש.

להערכתנו השווקים צפויים להגיב בחיוב על המהלך האגרסיבי של הבנק. הדבר יהווה איתות של תמיכה בכלכלת הגוש, יאיץ את קצב ההשקעות ויעודד עסקים קטנים-בינוניים (SMB).

מאז ספטמבר 2012 ועד היום, מדדS&P500  הניב תשואה בשיעור של כ- 38%, זאת לעומת תשואה בשיעור של כ– 15% בלבד שהניב מדד EUROSTOXX600 במונחים דולריים. שיעור האבטלה בארה"ב יורד באופן מגמתי לרמה הנמוכה מ-6% (אמנם לצד ירידה בשיעור ההשתתפות), אך בהשוואה למדינות גוש האירו, שיעור האבטלה לא ירד מרמה של 11% מאז פרוץ המשבר. בארה"ב שיעור האינפלציה חיובי, בניגוד לדיפלציה בגוש האירו. ב-12 החודשים האחרונים האינפלציה בגוש האירו המשיכה לדעוך, ולמעשה הסתכמה בשיעור שלילי של 0.2% (דפלציה). נתון זה הוא האחראי הישיר לפעילות נמרצת של יו"ר הבנק המרכזי באירופה.

בראייה רחבה יותר קיבלנו אולי את "הניסוי המוניטארי" הגדול בעולם לאחר פרוץ משבר 2008. שתי כלכלות מערביות, הגדולות והמובילות בעולם, האחת החליטה על תוכנית תמריצים אגרסיבית ומדיניות מאקרו המתמקדת ביציבות (ארה"ב), והאחרת החליטה על מדיניות צנע (מדינות גוש האירו). תוצאות "הניסוי המוניטארי" הראו כמעט בבירור כי מדיניות הצנע נכשלה, אך לא ברור עדיין מה תוצאות ההרחבה האגרסיבית בארה"ב, שנכון לשנתיים האחרונות מראה סימני התאוששות, אך עדיין לא יצאה לחלוטין מהמשבר.

מדינות גוש האירו אימצו את מדיניות הצנע, קיצצו בהוצאה הציבורית והעמיקו את הפגיעה בהוצאה הפרטית. סביר להניח כי מבנה האיחוד אחראי לתגובה האיטית למשבר, כך שבהיעדר פיקוח מאוחד על הבנקים באירופה, לא פלא שהכסף ברח מהמדינות החלשות יותר, החליש את המערכות הפיננסיות שלהן וחנק את תעשיות האשראי וההשקעות בהן. לעומתה, ארה"ב נקטה בגישה מרחיבה - ונהנתה מהביצועים הכלכליים הטובים ביותר.

פאנדר 22.1.15

Page 1 of 20  > >>

תקשורת ופרסום שוק ההון
כניסה לחדר הפרטי שלי
לקביעת פגישה אישית עם מומחה אינפיניטי
מחקר ומידע
חינוך פיננסי TV
אינפיניטי דיגיטלי
לוח ארועים כלכליים
תגובה למידד המחירים לצרכן
ריבית בנק ישראל
אינפיניטי תקשורת ופרסום