עיתונות מקצועית - אינפיניטי

עיתונות מקצועית

מוצגים לעיונכם מקבץ מאמרים, ראיונות ופרסומים בעיתונות הכלכלית, המקצועית ובמגזינים מקצועיים, בתחומי מאקרו כלכלה, שווק ההון המקומי, שוק ההון העולמי, פסיכולוגיה של משקיעים ועוד.

ערן צחי, אנליסט בכיר באינפיניטי במדור "תיק אישי-נייר עמדה",, 17.8.15: 

אם צריך לבחור דוח פיננסי אחד שיספק את המידע המיטבי על מצב חברה מסוימת-זה יהיה הדוח על תזרים המזומנים החופשי, שמלמד על יכולתה הכספית להשקיע משאבים בצמיחתה.

עונת הדוחות הכספיים לסיכום הרבעון השני, המתנהלת בימים אלה בוול סטריט הינה תקופה קריטית עבור המשקיעים, שכן בתקופה זו מתקבלת תמונה עדכנית יותר בנוגע לעסקי החברות הציבוריות. כסרט נע, כל דו"ח ודו"ח המתפרסם, מועבר מיד ל"שולחן הניתוחים", נבדק ונבחן בזריזות על ידי משקיעים ואנליסטים אשר  מקבלים החלטה האם מדובר בהזדמנות השקעה או מכירה.

לרוב, הדו"ח הראשון אליו יפנו המשקיעים והאנליסטים הוא דו"ח רווח והפסד, שהינו האינטואיטיבי והקל ביותר להבנה. דוח זה יענה על שאלות כגון: האם המכירות של החברה עלו בהשוואה לרבעון הקודם ולזה המקביל אשתקד? האם שורת הרווח גדלה או התכווצה? כמו כן באמצעות דוח זה ניתן לבצע ניתוח מהיר של מגמות ארוכות טווח, בתקווה שניתן יהיה להסיק מהן נקודות החוזקה או התורפה של החברה הנבחנת. 

פרט לדוח רווח והפסד, החברות הציבוריות מחויבות לפרסם דוחות נוספים כדי לספק תמונה בהירה ורחבה יותר על מצבן הפיננסי, והם: דו"ח תזרים מזומנים, מאזן ודו"ח על השינויים בהון העצמי.

איזה דוח מבין הארבעה הינו החשוב יותר? תלוי את מי שואלים. באופן טבעי, קשת רחבה של גורמים מגלה עניין באינפורמציה המתקבלת מניתוח דוחות כספיים של חברה ציבורית. אולם, כל אחד ואחד מהגורמים מתעניין בהיבט אחר בתוצאות הכספיות. כך לדוגמא: משקיעים קיימים ופוטנציאליים יתעניינו לאו דווקא במה שלקוחות החברה יחפשו. ספקים יגלו עניין למשל ברמת הנזילות של החברה, מאחר שזו צריכה בסופו של דבר לשלם להם כסף עבור הסחורה או השירותים שסיפקו לה. בנקים יבחנו את האיתנות הפיננסית של החברה כדי לשקול האם להעמיד לה הלוואות. נושים יתעניינו ביכולת שירות החברות של החברה. חברות מתחרות הנלחמות על נתחי שוק יבצעו לדוחותיה ניתוח כלכלי, כזה שיאפשר להן להבין כיצד יוכלו לשפר את מעמדן בתחרות. רשויות המס יבחנו את אמיתות הדיווח ואת רמת השקיפות וכן הלאה.

אבל אם בכל זאת נידרש לבחור, כמשקיעים וכאנליסטים, דו"ח אחד מבין הארבעה עליו לא נהיה מוכנים לוותר במלאכת ניתוח הדו"חות הכספיים, הינו דוח תזרים מזומנים. מקורו של הדו"ח בארה"ב, והצורך בו נוצר בעקבות תופעה שבמסגרתה חברות שקרסו הציגו בדוח של השנה שקדמה לקריסה רווחים, ורק שנה לאחר מכן החברה הפכה לחדלת פירעון. המסקנה שאליה הגיעו רשויות החוק האמריקאיות היא, שלא מספיק להתייחס לדוח רווח והפסד, אלא חשוב לדעת מה קורה עם תזרימי המזומנים של החברה.

האם החברה היא בעלת יכולת ליצר תזרים מזומנים מהפעילות השוטפת שלה? משקיעים רבים יאמרו כי מהותה ומטרתה של כל חברה עסקית היא בראש וראשונה ביצור מזומנים ובהגדלתם לאורך זמן. 

דוח תזרים מזומנים מורכב משלושה חלקים: דוח תזרים מזומנים מפעילות שוטפת, מפעילות השקעה ומפעילות מימון. ככלל אצבע, חברה בריאה נדרשת לייצר מזומנים מהפעילות השוטפת שלה. נדגיש כי לא די שחברה תייצר מזומנים, אלא יש לחלץ את נתון תזרים המזומנים החופשי.

תזרים מזומנים חופשי (Free cash flow) מוגדר כשיש לחברה כסף פנוי להמשך פיתוח עסקיה לאחר שביצעה שורה של הוצאות: בין אם זה תפעול, מחקר ופיתוח, הוצאות לטובת מיזמים חדשים וכו'. תזרים מזומנים חופשי מתבטא כאחוז או יחס של תזרים מזומנים חופשי מחולק בשווי שוק. ככל שהאחוז גבוה יותר כך מאזן החברה איתן יותר. אמת מידה זו מסמלת שלחברה יש יכולת פיננסית להשקיע מאמצים בצמיחתה ובכך להחזיר בעתיד כסף לבעלי המניות של החברה באמצעות רכישה חוזרת של מניות או חלוקת דיבידנדים. כמו כן, צמיחה בתזרים המזומנים החופשי מצביעה על הנהלה מוצלחת. מחקרים מראים כי נתון זה (תזרים מזומנים חופשי) מספק מתאם מוצלח לניבוי ביצועיה הפיננסים של חברה לאורך זמן.

על בסיס גישה זו, כי 'המזומן הוא המלך' ושתזרים מזומנים חופשי הוא מהותו של כל עסק, חברת המחקר ההשקעות וניהול התיקים TrimTabs הקימה לאחרונה תעודת סל (סימול: FCFI) המספקת למשקיעים הזדמנות להשקיע בסל מניות המציע חשיפה לחברות בינלאומיות המתהדרות בתזרים מזומנים חופשי גבוה.

תעודת סל זו משקיעה ב-10 שווקים מחוץ לארה"ב בחלוקה שווה, כך שכל שוק מהווה 10% מהמשקל הכולל: קנדה, גרמניה, בריטניה, הונג קונג, יפן, צרפת, שוויץ, הולנד, דרום קוריאה ואוסטרליה. בין ההחזקות הבולטות של תעודה זו ניתן למצוא חברות כגון: ABB, UBS ו- Transocean . מאז חודש יולי האחרון ועד היום היקף הנכסים המנוהלים מסתכם ב-15.8 מיליון דולר. 

תעודה זו מצטרפת לתעודה זו ל"אחות" הוותיקה AdvisorShares Trust (סימול: TTFS) שנוסדה בשנת 2011 ומנהלת נכסים בהיקף של 254 מיליון דולר. תעודה זו משקיעה בחברות ציבוריות אמריקאיות בעלות תזרים מזומנים חופשי גבוה אותו הן מייעדות בין היתר לביצוע רכישה חוזרת של מניות (buyback). בשנה האחרונה השיגה תעודה זו תשואה מצטברת בסך של 13.6% בעוד שמדד S&P  500  רשם תשואה של 7.9% בלבד. 

להורדת הכתבה לחץ כאן

דן וינטרניץ, ראש דסק חו"ל באינפיניטי במדור "תיק אישי-עושה שוק" בגלובס ממליץ על השקעות לא ישירות בסין ומציע להיזהר גם מנכסי אג"ח בעלי סיכון גבוה / אביב לוי,, 17.8.15

 

לאחרונה יוון חזרה לככב בכותרות לאחר המשבר הראשון שחווה על בשרו העולם ואירופה בפרט בשנת 2011. העם הגרמני מבקש להפסיק לממן את היוונים ודורש מהם צעדי התייעלות וצמצום, וזאת למרות שיוון הפחיתה את החוב החיצוני שלה מ-186.9 ל-177.1 (2013 לעומת 2014).

אפשר להבין את הדיסוננס הגרמני, שכן מעבר לסיוע הכספי השמן, שכנראה ולא יחזור, בשנים הנ"ל הפחיתה את החוב בכ-13% לעומת כ-5% צמצום בחוב היווני.

מעבר למספרים היבשים, אנגלה מרקל (קאנצלרית גרמניה) משחקת משחק כפול, מחד היא מזרימה כספים לאתונה (שיטת הגזר) ובמקביל מאלצת אותה לרפורמות מרחיקות לכת (שיטת המקל), בטענה שהדבר יעזור לעם היווני להיחלץ מהמשבר הכלכלי. מאידך היא גם שולטת בסדר היום של יוון בכוח הכסף, וגם נהנית מחולשת מטבע האירו (שנחלש בגלל המדינות ה"סוררות"), שעוזר לה ביצוא, המהווה את הקטר של כלכלתה.

יוון אינה מסוגלת להתקיים ללא ההנשמות המלאכותיות מצד המלווים ובראשם גרמניה, על אף שקיימות אלטרנטיבות (הרבה פחות רצויות) לחילוץ מצד רוסיה ואפילו סין.

כך למעשה נוצר טנגו יווני-גרמני, אשר על פי אינטרס שני הצדדים יהיה רחוק מאוד מסיום. אפשר לראות את הסיוע כמס (לא גדול אגב) שעל האזרח הגרמני לשלם בעבור כלכלה חזקה ויציבה יותר, וביסוס אחיזתה הפוליטית כנותנת הטון הבלתי מעורערת ובמינוף של מדינה רב-לאומית הגדולה כפי 4 עם כ-330 מליון נפשות.

המסקנה היא שאירופה עדיין ותמשיך להיות מקום שיש להיזהר בו מבחינה השקעתית, מה  שמחייב סלקטיביות בהשקעה. אנו מעדיפים חשיפה לחברות גרמניות המייצאות למדינות מחוץ לאירופה, לצד חברות ממדינות בלתי תלויות ביורו כגון: שוויץ, בריטניה ודנמרק.

לדוגמא, סינג'נטה (SYT) השוויצרית, חברת האגרו-טכנולוגיה הגדולה בעולם, מוכרת את תוצריה ברחבי העולם וצפויה ליהנות מהביקוש הגובר לתצרוכת חקלאית. לאחרונה קיבלה החברה מספר הצעות לרכישה מצד מונסנטו (MON) האמריקאית, אשר לפי שעה טרם הבשילו לכדי עסקה.

סין-מגוררת לנגררת.

עד היום הרגילו אותנו לחשוב שסין הינה הכלכלה שתוביל את העולם בעוד מספר שנים, ובעיתות משבר תהווה את הכוח המאזן שיוציא את העולם מהבוץ עם קצבי צמיחה דו-ספרתיים.

 

מי שבוחן את ההיסטוריה ואת האופן בו כלכלות מתפתחות, לא יהיה מופתע מ"נחיתה" רכה או קשה של מגה כלכלה זו, שכן כוח כל כך גדול אינו יכול להמשיך בקצבי צמיחה הולכים וגוברים לאורך זמן, כיוון שלגודל יש גם חיסרון במובן זה. במקרה של סין, הצמיחה לוותה בין היתר באמצעים מלאכותיים, כגון בנייה מסיבית של בתי רפאים, לצורך סיפוק תעסוקה לאוכלוסייה הגדולה, פן תתקומם על מפלגת השלטון החרדה. 
סימני החרדה באים לאחרונה לידי ביטוי בשינויים רגולטורים תכופים על המסחר במניות שעלו בחדות וירדו באותו אופן, וכנ"ל בהעלאת רצועת הניוד של מטבע היואן ב-2% ויצירת פיחות מלאכותי חריג שלא נראה כמוהו מזה שני עשורים. 
כמו רבות מהמחלות המאופיינות עם המערב אותן סין אימצה, גם עם הזדקנות האוכלוסייה תצטרך להתמודד בשנים הקרובות, מה שרק ילך ויחמיר. למרות כל זאת צריך לזכור שבניגוד למשק דמוקרטי, כאן החלטות המפלגה מיושמות באופן מהיר ומדויק, ולכן יש למשטר גמישות גדולה יותר בניווט ספינת הענק.

 

המסקנה היא שישנה כאן הזדמנות להשקעה לאחר רצף הירידות שנבלם לכאורה בשלב זה, אך עוד מוקדם לעשות זאת בצורה ישירה, ולכן עדיפה השקעה דרך חברות בעלות חשיפה לא גבוהה לשוק זה.

 

ברכיב המניות בחו"ל אני לוקח 60% בחברות אמריקאיות מפאת היותה כלכלה יותר יציבה ביחס לשאר העולם, בדגש על ענף הצריכה הפרטית שיראה אור מהדולר החזק, ענף הבנקאות, שיקבל רוח גבית מצמיחה יציבה ומציפיות להעלאת ריבית וכן ענף הרפואה הצומח. 
דוגמא טובה לחברה שבאמצעותה ניתן ליצור פיזור בתחום דפנסיבי הינה גילעד (GILD), חברת ביו-מד הגדולה בעולם, שפרצה לתודעה בזכות קוקטייל ל-HIV שפיתחה. כיום קוצרת החברה פירות מתרופה פורצת דרך להפטיטיס ,C המוגדרת כבלוק באסטר של הכנסות הגדול ביותר שיצא בעולם התרופות.

 

20% נוספים מחברות באירופה בעיקר מגרמניה, שוויץ, בריטניה, צרפת ודנמרק. חברה אירופאית המייצגת נאמנה את חזון הגוש ומתודלקת מיורו חלש ומחירי נפט זולים הינה יצרנית המטוסים איירבוס שהוקמה על ידי ממשלות גרמניה וצרפת במטרה להתחרות בבואינג האמריקאית ושותפות לה מדינות נוספות מהאיחוד.

 10% חשיפה ליפן אשר צפויה להיות בין הנהנות העיקריות מירידת מחירי האנרגיה והגז בפרט. ו-10% הנותרים למדינות מתפתחות כגון: הודו, ששינתה כיוון בפוליטיקה בשנה האחרונה וקרובה לקבלת תואר המדינה הגדולה בעולם (באוכלוסיה), ומקסיקו הנהנית מהקרבה לארה"ב ומרפורמות משמעותיות בתחום האנרגיה, לדוגמא: פטרוליו-מחיקנוס (PEMEX) חברת חיפושי והפקת הנפט המקסיקנית, כאן עדיף דווקא להיחשף לחברה דרך החוב שהיא מנפיקה, המקנה תשואה דולרית במח"מ 4 במרווח יפה של כ-2% מעל התשואה של הממשלתי, בעלת דירוג BBB+.

תנודתיות גבוהה במיוחד בשוק האג"ח העולמי.

השוק שלאורך עשורים, ומעבר לכך, נקרא סולידי, כבר אינו נראה ככזה, לפחות לא אם שופטים אותו על פי סטיות התקן הגבוהות המאפיינות אותו בעת האחרונה. הסיפור התחיל כאשר הנגידה האמריקאית החליטה לגמול את האומה האמריקאית, וכן את העולם, מההרחבות הכמותיות והריביות האפסיות. כך מתחילת השנה צץ מדי מספר שבועות חבר אחר בבנק המרכזי (ה"פד"), אשר רומז על העלאה אפשרית של הריבית.

בלוני הניסוי או ניסיונות הריכוך הללו גרמו לעצבנות בתשואות האג"ח בעיקר בטווחים הארוכים. וכשהתשואה שם זזה היא לוקחת עימה את כל עולם החוב, גם פה בישראל.

מריו דראגי, נגיד הבנק המרכזי של גוש היורו, הוסיף פלונטר למשוואה כאשר לראשונה בהיסטוריה קבע ריבית מוצהרת שלילית. עד אותו הרגע לא דמיינו לעצמם הפרופסורים לכלכלה, שייתכן מצב עולם שכזה, הרי זה משבש את כל הנוסחאות והנחות היסוד שעליהן מתבססות.

לפיכך אין זה יהיה נכון יותר להניח כי התשואות הנמוכות אינן יכולות לרדת עד לאפס ואף מעבר לכך. לכן אני ממליץ לא להירתע מהטווחים היותר רחוקים, ולהתבסס במח"מ בינוני של 4 עד 6 שנים. אם לוקחים בחשבון את הצרות ביוון ואת הטלטלה בסין, כפי שתואר לעיל, יהיה קל מאוד להבין שאנו נמצאים בתקופה תנודתית ביותר בשוק ה"סולידי".

לפיכך בהיבט החוב אני ממליץ להתרחק מנכסי אג"ח בעלי סיכון גבוה, כגון: דירוגי השקעה נמוכים, אג"ח צמית, אג"ח בעל חוב נחות. וכן להיצמד לאיגרות בעלות חוב בכיר בדירוגים גבוהים, ולחזק באג"ח בריבית משתנה ו/או אג"ח היברידית.

דוגמא לאג"ח היברידית מעניינת היא איגרת של חברת החשמל הגרמנית  RWE המחלקת קופון של 7% דולרי ובעלת תאריך פדיון ארוך כביכול ל-2072, אך ניתנת לפדיון מוקדם ב-2017, ואם האיגרת אינה נפדית, הריבית הקבועה הופכת למשתנה במלואה, עם "סוכרייה" של 5.75% תוספת לתשואת הממשלתי ל-5 שנים, כך שסיכון המח"מ כמעט ומתייתר.   

להורדת הכתבה לחץ כאן


עוזי לוי, אנליסט ראשי לביזפורטל (9.8.15)הרחבת מדדי המניות החל משנת 2016

הבשורה הגדולה ביותר מבחינת החוסכים והמשקיעים היא הפחתת סיכון הריכוזיות בכל המדדים באופן רוחבי. כאשר מדברים במונחים של מדד 35 (מדד 25 לפני השינוי הצפוי), משקל 10 הגדולות היווה כ – 70% לפני הרפורמה בבורסה ולאחר הרפורמה הצפויה משקל 10 הגדולות ירד לשיעור של כ – 40%. עבור המשק הישראלי ושוק ההון השינוי של מדד ת"א 25 היה מתבקש.

לא יתכן שבמדד ת"א 25 השפיעו מספר מניות בודדות על המדד כולו. כך למשל, בסיכום שנת 2014 עלה מדד ת"א-25 בכ-11%, כאשר עיקר עליית המדד נבעה ממניית חברות התרופות הגדולה – "טבע" – שתרמה כ-6% לעליית המדד, והחברות "בזק" ו"נייס" שתרמו יחד כ-5% נוספים. לאחר הרפורמה, במידה ותאושר, נקבל מדד שמשקף בצורה טובה יותר, יעילה יותר וריכוזית פחות את המשק הישראלי.

החתירה לעמידה בסטנדרטים בינלאומיים של שיטת המדדים ואופן ניהולם והתאמתם טוב יותר למשקיעים הזרים מהווה אבן דרך נוספת בפתיחות הגלובלית של שוק ההון המקומי. לפיכך, אנו סבורים כי השינוי הצפוי ישקף טוב יותר את הכלכלה הישראלית ויאפשר למשקיעים ולחוסכים מידה טובה יותר של פיזור ומסחר הוגן יותר. 

ערן צחי, אנליסט בכיר באינפיניטי במדור "תיק אישי" בגלובס (3.8.15): "האם המשקל השווה הוא גם השקעה שווה?" 
  

"השקעה לפי מתודולוגיית "משקל שווה" מעניקה לכל מניה במדד את אותו משקל בדיוק, וכך מנטרלת השפעה עודפת של ירידות במניה "כבדה", כמו למשל אפל שמהווה 3.8% במדד S&P..." להמשך קריאה לחץ כאן 



ד"ר אביחי שניר, כלכלן בכיר בקבוצת אינפיניטי לדה מרקר, 31.7.15: "כדי להבין את עלויות המחירים בשנים האחרונות, רצוי לבחון שוב את גורמים המניעים את הביקוש, אף שהם מעורפלים בהרבה מגורמי ההיצע..." להמשך קריאה לחץ כאן 

 

ערן צחי, אנליסט בכיר באינפיניטי במדור "תיק אישי" בגלובס (20.7.15): "חשיפה למניות למרות התנודתיות" 
  

"תעודת הסל PRF עוקבת אחר ביצועי מדד שכולל את 1,000 החברות הציבוריות הגדולות בארה"ב, העונות על קריטריונים שמספים יציבות-כגון חלוקת דיבידנדים ותזרים יציב..." להמשך קריאה לחץ כאן 



אמיר איל במדור "בחירת מנכ"ל" במגזין פירמה-מדד המותגים של גלובס: 
 

אמיר איל בוחר במותג WD-40- פחית שמן קטנה שהפכה למוצר צריכה בסיסי ומצליחה לשמור על מובילות עולמית כבר 62 שנה.
להמשך קריאה לחץ כאן 


 


ערן צחי, אנליסט בכיר באינפיניטי במדור "תיק אישי" בגלובס (6.7.15): "אימונותרפיה: רווחה לחולים, רווח למשקיעים" 
  "חקר הסרטן נמצא בעדיפות עליונה אצל חברות הפארמה, וסכומים אדירים מופנים אליו. איך נחשפים להשקעה בחידושים האחרונים בתחום?..." להמשך קריאה לחץ כאן 


 

מגזין "מהון להון" לסיכום חודש יוני 2015 בשוק המקומי ובשווקי העולם, והפעם עם כתבת מפתח של סמנכ"ל אינפיניטי אייל ראובן בנושא פרישה. 

לחץ כאן 

לקבלת המגזין החודשי ישירות לתיבת הדוא"ל שלך, ללא עלות, השלם פרטיך כאן!










הריני לאשר את הסכמתי לקבלת דיוור (על פי תיקון 40 לחוק התקשורת (בזק ושידורים)).

 

ד"ר אביחי שניר, כלכלן בכיר בקבוצת אינפיניטי לגבי המשבר היווני: "אם היוונים יסרבו לתנאי האיחוד, המשבר עלול להתפשט, ואז גם תושבי איטליה, ספרד וצרפת למשל, עשויים להחליט שהם מעדיפים להיות איטלקים, ספרדים וצרפתים מאשר אירופאים..." (5.7.15) 

להמשך קריאה לחץ כאן 


 

Page 1 of 22  > >>

תקשורת ופרסום שוק ההון
כניסה לחדר הפרטי שלי
לקביעת פגישה אישית עם מומחה אינפיניטי
מחקר ומידע
חינוך פיננסי TV
אינפיניטי דיגיטלי
לוח ארועים כלכליים
תגובה למידד המחירים לצרכן
ריבית בנק ישראל
אינפיניטי תקשורת ופרסום