עיתונות מקצועית

מוצגים לעיונכם מקבץ מאמרים, ראיונות ופרסומים בעיתונות הכלכלית, המקצועית ובמגזינים מקצועיים, בתחומי מאקרו כלכלה, שווק ההון המקומי, שוק ההון העולמי, פסיכולוגיה של משקיעים ועוד.

עוזי לוי, אנליסט ראשי לביזפורטל (9.8.15)הרחבת מדדי המניות החל משנת 2016

הבשורה הגדולה ביותר מבחינת החוסכים והמשקיעים היא הפחתת סיכון הריכוזיות בכל המדדים באופן רוחבי. כאשר מדברים במונחים של מדד 35 (מדד 25 לפני השינוי הצפוי), משקל 10 הגדולות היווה כ – 70% לפני הרפורמה בבורסה ולאחר הרפורמה הצפויה משקל 10 הגדולות ירד לשיעור של כ – 40%. עבור המשק הישראלי ושוק ההון השינוי של מדד ת"א 25 היה מתבקש.

לא יתכן שבמדד ת"א 25 השפיעו מספר מניות בודדות על המדד כולו. כך למשל, בסיכום שנת 2014 עלה מדד ת"א-25 בכ-11%, כאשר עיקר עליית המדד נבעה ממניית חברות התרופות הגדולה – "טבע" – שתרמה כ-6% לעליית המדד, והחברות "בזק" ו"נייס" שתרמו יחד כ-5% נוספים. לאחר הרפורמה, במידה ותאושר, נקבל מדד שמשקף בצורה טובה יותר, יעילה יותר וריכוזית פחות את המשק הישראלי.

החתירה לעמידה בסטנדרטים בינלאומיים של שיטת המדדים ואופן ניהולם והתאמתם טוב יותר למשקיעים הזרים מהווה אבן דרך נוספת בפתיחות הגלובלית של שוק ההון המקומי. לפיכך, אנו סבורים כי השינוי הצפוי ישקף טוב יותר את הכלכלה הישראלית ויאפשר למשקיעים ולחוסכים מידה טובה יותר של פיזור ומסחר הוגן יותר. 

ד"ר אביחי שניר, כלכלן בכיר בקבוצת אינפיניטי לדה מרקר, 31.7.15: "כדי להבין את עלויות המחירים בשנים האחרונות, רצוי לבחון שוב את גורמים המניעים את הביקוש, אף שהם מעורפלים בהרבה מגורמי ההיצע..." להמשך קריאה לחץ כאן 

 

ערן צחי, אנליסט בכיר באינפיניטי במדור "תיק אישי" בגלובס (20.7.15): "חשיפה למניות למרות התנודתיות" 
  

"תעודת הסל PRF עוקבת אחר ביצועי מדד שכולל את 1,000 החברות הציבוריות הגדולות בארה"ב, העונות על קריטריונים שמספים יציבות-כגון חלוקת דיבידנדים ותזרים יציב..." להמשך קריאה לחץ כאן 



ערן צחי, אנליסט בכיר באינפיניטי במדור "תיק אישי" בגלובס (6.7.15): "אימונותרפיה: רווחה לחולים, רווח למשקיעים" 
  "חקר הסרטן נמצא בעדיפות עליונה אצל חברות הפארמה, וסכומים אדירים מופנים אליו. איך נחשפים להשקעה בחידושים האחרונים בתחום?..." להמשך קריאה לחץ כאן 


 

מגזין "מהון להון" לסיכום חודש יוני 2015 בשוק המקומי ובשווקי העולם, והפעם עם כתבת מפתח של סמנכ"ל אינפיניטי אייל ראובן בנושא פרישה. 

לחץ כאן 

לקבלת המגזין החודשי ישירות לתיבת הדוא"ל שלך, ללא עלות, השלם פרטיך כאן!










הריני לאשר את הסכמתי לקבלת דיוור (על פי תיקון 40 לחוק התקשורת (בזק ושידורים)).

 

ריבית בנק ישראל לחודש יולי נותרה ללא שינוי:

בנק ישראל שומר על "התחמושת": לצד אבטלה נמוכה מאד באופן יחסי, צריכה פרטית שזינקה באומדן השני בשיעור של 7.5% ואינפלציה שעמדה בחודשיים האחרונים בהתאם לצפי, בבנק ישראל לא רואים מקום "לבזבז" תחמושת יקרה.

להמשך קריאה לחץ כאן

ריבית בנק ישראל לחודש יולי נותרה ללא שינוי:

בנק ישראל שומר על "התחמושת": לצד אבטלה נמוכה מאד באופן יחסי, צריכה פרטית שזינקה באומדן השני בשיעור של 7.5% ואינפלציה שעמדה בחודשיים האחרונים בהתאם לצפי, בבנק ישראל לא רואים מקום "לבזבז" תחמושת יקרה.

להמשך קריאה לחץ כאן

לקראת הודעת הריבית לחודש יולי 2015

עוזי לוי, אנליסט ראשי, אינפיניטי מחלקת מחקר

הורדת ריבית ל – 0%, תהיה בגדר הפתעה

הלמ"ס פרסמה בשבוע שעבר את האומדן השני לצמיחת התמ"ג ברבעון הראשון כאשר הקריאה הייתה לצמיחה של 2.1% בקצב שנתי, זאת לעומת נתון טוב יותר בקריאה הראשונה שעמד ברמה של 2.5%. העדכון לנתוני הצמיחה במשק גרמו בבנק ישראל "כאב ראש" לא קטן. לצד אבטלה נמוכה מאד באופן יחסי, צריכה פרטית שזינקה באומדן השני לשיעור של 7.5% ואינפלציה שעמדה בחודשיים האחרונים בהתאם לצפי, בבנק ישראל לא רואים מקום "לבזבז" תחמושת יקרה.

להמשך קריאה לחץ כאן

דן וינטרניץ, מנהל השקעות, דסק חו"ל  / מה חשבו להם בפד'?

בשבוע שעבר הוחלט להשאיר את הריבית בארה"ב על כנה, בהתאם לצפי, אך מה שעומד מאחורי ההחלטה לא פחות מעניין מההחלטה עצמה.

להלן פירוט דבריהם של נותני הטון העיקריים בישיבת הפד (אגב, סטנלי פישר ציין שתמך בהעלאה של 0.25% עד סוף השנה).

על פי התפלגות ציפיות 17 מחברי הפד עולה מסקנה ברורה: החברים מעוניינים בהשתטחות עקום התשואות.

קונצנזוס החברים מצפה להעלאה חדה מבעבר בריבית בטווח הקצר, כלומר פעימה ראשונה בספטמבר של 0.25% ופעימה נוספת של 0.125% בנובמבר. לעומת זאת בטווחים היותר ארוכים (2016 ו-2017) הונמכו הציפיות בקרב הקונצנזוס בכ-0.25%.

ואכן לאחר ההכרזה, התשואות הארוכות (ל-10 שנים) ירדו חדות מ 2.34% ל-2.27%, כאשר הנמכת תחזית צמיחת התמ"ג ל-2015 תרמה גם היא את שלה למגמה.

בתצהיר ההחלטה, אשר כל שינוי בנוסח זוכה להתייחסות תהומית בשוק, שונתה פיסקת הערכות למצב הכלכלה. ההערכה דיברה על התרחבות מתונה בפעילות הכלכלית באפריל אחרי שינוי קל ברבעון הראשון. בנוסף חל שיפור בתוספת המשרות על אף שרמת האבטלה נותרה ללא שינוי, למרות שחלק מהאינדיקאטורים מראים חולשה מסוימת לצד צמיחה צנועה בהוצאות משקי הבית ושיפור קל בנדל"ן. מלבד זאת לא חל שינוי בנוסח ההודעה.

במסיבת העיתונאים לאחר ההחלטה הוסיפה הגב' ג'נט יילן (יו"ר הפד) שעדיין יש מקום לשיפור בנתוני התעסוקה. לפיכך יילן משחקת משחק כפול עם השוק, מצד אחד היא רואה העלאה קרובה בריבית ומצד השני משאירה לעצמה "סולם לרדת בעזרתו מהעץ", במידת הצורך.

הטיעון העיקרי נגד העלאה השנה הינו פער הריביות מול העולם ובעיקר מול אירופה (ריבית שלילית בגוש) אשר יחזק משמעותית את הדולר וייפגע עוד יותר בייצוא ובחברות הגלובליות, שאולי אח"כ יצטרכו לעבור תהליכי צמצום והתייעלות ואף פיטורים.

בתרחיש כזה יהיה לפד, וליילן בפרט, קשה מאוד להסביר לעם האמריקני כיצד האבטלה עולה, דווקא אחרי שהוכיחה לעולם שהיא יודעת לצאת ממשברים עמוקים. זאת להבדיל מתרחיש "העשור האבוד" ביפן שכל כך חששו מפניו.

טיעון נוסף נגד העלאת ריבית קרובה נעוץ ברמות האינפלציה הנמוכות. כיום לארה"ב לא נשקפת סכנת אינפלציה, המאלצת במצבים כאלה את קובעי המדיניות להעלות ריבית על מנת לרסן את השתוללות המחירים.

רמות אינפלציית הליבה (ללא מזון ואנרגיה) כיום כמו גם הציפיות לשנה הקרובה נמצאות ברף התחתון של יעד ה"פד" (0.2%), ואף מתחתיו. אם נוסיף על כך את הצניחה האחרונה במחירי האנרגיה, אין לחצים להעלאת ריבית ויותר מכך מהווה משקולת להותרת הריבית. דוגמא חיה לסוגיית האינפלציה היא יבשת אירופה אשר נלחמת דווקא בדפלציה (אינפלציה שלילית) על ידי הורדת ריבית.

אז למה בכל זאת להעלות ריבית?

אחד ההסברים שנשמעים בקרב האנליסטים הוא החזרה לסביבת ריבית נורמאלית, ובכך בעצם לגמול סופית את הציבור האמריקאי ואיתו את העולם כולו, מההתמכרות המתמשכת למדיניות ההרחבה הכמותית.

עם ההסבר הזה ישנה בעיה, שכן מה היא למעשה ריבית נורמאלית ומי קובע אותה?

בהתייחס לשאלה-מי קובע איזו ריבית צריכה להיות? התשובה פשוטה: הכלכלנים.

ובחזרה לשאלה- למה בכל זאת להעלות ריבית? כאן הסיפור מסתבך. אותם כלכלנים יהיו חלוקים בדעתם כיצד קובעים ריבית נורמאלית. ניתן למדוד את הריבית הממוצעת בעשור האחרון, בעשרים שנה האחרונות או במאה האחרונה, אבל העולם של אז אינו דומה לעולם של היום כמעט בכל פרמטר: גלובליזציה, משבר אשראי ייחודי, מהפכת הטלפונים החכמים, ועוד רשימה ארוכה שקצרה היריעה מלהזכיר. בנוסף ממוצע הריביות זז, ככל שהזמן עובר וה"נורמאלי" של היום אינו ה"נורמאלי" של המחר. כלומר הנחת העבודה שמה שהיה הוא שיהיה הינה הנחה מאוד שברירית ואינה ניתנת לסימוכין.

   לקריאה לחץ כאן 

מדד המחירים לצרכן עלה ב – 0.2% בהתאם לתחזיות.

סעיף פירות טריים עלה בשיעור של 15.3% וסעיף הדיור עלה בשיעור של 0.4%, כאשר מרבית הציפיות בשוק הצביעו על עלייה גבוהה יותר ובשיעור של 0.5%. 
מתחילת השנה ירד המדד הכללי בשיעור של 0.5%. בסה"כ מדובר על נתון חיובי ואף מעודד.

בהתייחס להחלטת הריבית הקרובה לחודש יולי, מדד שקל/סל אותו בוחן בנק ישראל ירד לרמה של 80.7 נקודות מה שמשקף תיסוף אפקטיבי של השקל בשיעור של כ – 4% מאז הפחתת הריבית האחרונה בפברואר השנה. התיסוף של השקל במונחי סל המטבעות
תרם לירידה בהיקף הייצוא של ישראל בחודשים מרץ-מאי השנה בשיעור של 9.7%.

מבחינת ההשלכות על המשק הישראלי, המשך תיסוף אפקטיבי של השקל עלול להקשות על צמיחת היצוא והמגזר הסחיר, ולפיכך גובר הסיכוי שבנק ישראל יבחר להגיב באמצעות רכישות מט"ח ובאמצעות הורדת הריבית לאפס. 

Page 1 of 21  > >>

תקשורת ופרסום שוק ההון
כניסה לחדר הפרטי שלי
לקביעת פגישה אישית חינם עם מומחה אינפיניטי
מחקר ומידע
חינוך פיננסי TV
אינפיניטי דיגיטלי
לוח ארועים כלכליים
תגובה למידד המחירים לצרכן
ריבית בנק ישראל
אינפיניטי תקשורת ופרסום