עיתונות מקצועית - אינפיניטי

עיתונות מקצועית

מוצגים לעיונכם מקבץ מאמרים, ראיונות ופרסומים בעיתונות הכלכלית, המקצועית ובמגזינים מקצועיים, בתחומי מאקרו כלכלה, שווק ההון המקומי, שוק ההון העולמי, פסיכולוגיה של משקיעים ועוד.

עוזי לוי, אנליסט ראשי באינפיניטי עם תגובה להרחבה הכמותית בגוש האירו

התוכנית עליה צפוי לבשר היום בצהריים מריו דראגי, נגיד הבנק המרכזי (ECB) היא בהחלט אמיצה, ומוטב לו היתה מתבצעת קודם. הבנק צפוי להודיע על היקף רכישות אג"ח עצום של כ–1 טריליון אירו עד סוף שנת 2016, ובקצב של כ–50 מיליארד אירו בחודש.

להערכתנו השווקים צפויים להגיב בחיוב על המהלך האגרסיבי של הבנק. הדבר יהווה איתות של תמיכה בכלכלת הגוש, יאיץ את קצב ההשקעות ויעודד עסקים קטנים-בינוניים (SMB).

מאז ספטמבר 2012 ועד היום, מדדS&P500  הניב תשואה בשיעור של כ- 38%, זאת לעומת תשואה בשיעור של כ– 15% בלבד שהניב מדד EUROSTOXX600 במונחים דולריים. שיעור האבטלה בארה"ב יורד באופן מגמתי לרמה הנמוכה מ-6% (אמנם לצד ירידה בשיעור ההשתתפות), אך בהשוואה למדינות גוש האירו, שיעור האבטלה לא ירד מרמה של 11% מאז פרוץ המשבר. בארה"ב שיעור האינפלציה חיובי, בניגוד לדיפלציה בגוש האירו. ב-12 החודשים האחרונים האינפלציה בגוש האירו המשיכה לדעוך, ולמעשה הסתכמה בשיעור שלילי של 0.2% (דפלציה). נתון זה הוא האחראי הישיר לפעילות נמרצת של יו"ר הבנק המרכזי באירופה.

בראייה רחבה יותר קיבלנו אולי את "הניסוי המוניטארי" הגדול בעולם לאחר פרוץ משבר 2008. שתי כלכלות מערביות, הגדולות והמובילות בעולם, האחת החליטה על תוכנית תמריצים אגרסיבית ומדיניות מאקרו המתמקדת ביציבות (ארה"ב), והאחרת החליטה על מדיניות צנע (מדינות גוש האירו). תוצאות "הניסוי המוניטארי" הראו כמעט בבירור כי מדיניות הצנע נכשלה, אך לא ברור עדיין מה תוצאות ההרחבה האגרסיבית בארה"ב, שנכון לשנתיים האחרונות מראה סימני התאוששות, אך עדיין לא יצאה לחלוטין מהמשבר.

מדינות גוש האירו אימצו את מדיניות הצנע, קיצצו בהוצאה הציבורית והעמיקו את הפגיעה בהוצאה הפרטית. סביר להניח כי מבנה האיחוד אחראי לתגובה האיטית למשבר, כך שבהיעדר פיקוח מאוחד על הבנקים באירופה, לא פלא שהכסף ברח מהמדינות החלשות יותר, החליש את המערכות הפיננסיות שלהן וחנק את תעשיות האשראי וההשקעות בהן. לעומתה, ארה"ב נקטה בגישה מרחיבה - ונהנתה מהביצועים הכלכליים הטובים ביותר.

פאנדר 22.1.15


 

מילים בקבלנות, ד"ר אביחי שניר בנושא תכנית הממשלה "הסכמי הגג"/  16.1.2015

ד"ר אביחי שניר, כלכלן בכיר בקבוצת אינפיניטי ומרצה במכללה האקדמית נתניה, וישראל קורץ: 

להורדת הקובץ לחץ כאן

אמיר איל, יו"ר אינפיניטי, בריאיון מקיף למגזין G של גלובס:

"חורתים על הדגל, בואו נכנס בבנקים, נו באמת?, בנקים זה כמו סלולר?

בסלולר יכולה להכנס תחרות מבחוץ, בבנקים מי יבוא? גולן בנק? זה הבל הבלים?

לחצו כאן להמשך קריאה<<

תגובתו של עוזי לוי, אנליסט ראשי באינפיניטי לפרסום מדד המחירים לצרכן לחודש דצמבר 2014

שנת 2014 הסתיימה ללא אינפלציה ומשקפת היטב את הלכי הרוח הצרכניים והעסקיים כפי שמשתקפים בסקרי הערכות מגמות בעסקים ואמון הצרכנים השנתיים של הלמ"ס.

במילים אחרות, שנת 2014 הייתה רק הפרומו לשנת 2015 שבה הכוח הצרכני נחלש ורמת המחירים במשק הולכת ויורדת.

בהסתכלות לקראת החודשיים הקרובים, אנו צפויים לראות ירידת מחירי החשמל (כ- 9.5%), המים (כ- 10%), מזון ותקשורת בעקבות מלחמת מחירים ענפיים, והאנרגיה (ובעיקר חבית הנפט) שהיא אקסוגנית למשק הישראלי.

למעשה, הפיחות בשער השקל מול הדולר, תרומתו שולית לעליית המחירים מכיוון שמחירי האנרגיה העולמיים ובראשם חבית הנפט שמחירה התרסק בשיעור הגבוה מ-50% מאז חודש יוני אשתקד, כך שבנטו נקבל ירידת מחירים ולא עליית מחירים.

נזכיר את האג'נדה של הבחירות בחודש מרץ הקרוב, וניכר שהנושא החברתי ויוקר המחייה יהוו נושא מרכזי.

תחזית האינפלציה לחודש ינואר-פברואר עומדת בשיעור של מינוס 1% במצטבר ועלולה  לגרום לבנק ישראל דילמה קשה ביותר לקראת החלטות ריבית וכלים שעליו להפעיל.

על פי הערכותינו, ניתוח התרחישים השונים מראה כי לפחות עד המחצית השנייה של 2015 לא צפוי שינוי בסביבת הריבית במשק. 

, 15.1.15, דרור רייך ומוטי בסוק

ערן צחי לגלובס: 

אינפיניטי מפרסמים סקירת מאקרו עולמית, בה שואלים: "האם שנת 2015 תהיה השנה שבה הריבית בארה"ב תעלה? (כפי שבכירי הבנק הפדראלי ספק מצהירים ספק רומזים). אם אכן תתקבל ההחלטה, תהיה זו העלאת הריבית הראשונה מזה כעשור. למעשה, מאז שנת 2006 הריבית בארה"ב לא סטתה מתוואי הירידות עד לרמה הנוכחית – 0.25%".

על פי סקירתו של ערן צחי מאינפיניטי: סביבת הריבית האפסית מלווה את המשק האמריקאי בשש השנים האחרונות, מאז דצמבר 2008. הטריגר למדיניות המוניטארית המרחיבה היה המשבר הפיננסי העולמי, במסגרתה הוריד הפד' בשיטתיות את מחיר הכסף לאפס ופצח בתוכנית רכישות אג"ח. בפד' קיוו שעלויות האשראי הנמוכות יעודדו עסקים ללוות ולהשקיע הון, בכך לדרבן את הצמיחה במשק וכפועל יוצא להביא ליצירת מקומות עבודה חדשים, ואכן כך קרה. בנקודת הזמן הנוכחית ניתן להתרשם כי לאורך חודשים ארוכים, מצטברים נתונים כלכליים חיובים המשקפים צמיחה חזקה המגובה בהתאוששות עקבית של שוק התעסוקה. לאור השיפור ובהתאם לאסטרטגיה, חדל לאחרונה הפד' מביצוע תוכנית רכישות האג"ח. כעת נשאלת השאלה: האם הגיע השלב להעלאת הריבית?

מפרוטוקולי החלטת הריבית האחרונה ניתן להתרשם מכך שמרבית חברי ועדת השוק הפתוח (FORM) של הפד' צופים כי השנה הריבית תעלה. הקצב והעיתוי עוד לא ברורים. יו"ר הפד, ג'נט יילן ציינה, באחת מההופעות שלה בתקשורת, כי להערכתה הריבית לא תעלה בשתי הפגישות הבאות של ועדת השוקים הפתוחים. בו בזמן, בשוק ההון הפעילים מתחילים להפנים ולהיערך ליום ההכרזה על העלאת הריבית. הרי כל תנאי הסף, עליהם הכריז הפד' בעבר, שבגינן תתקבל ההחלטה לשינוי מגמה במדיניות הריבית, התרחשו.

אינפיניטי כותבים בסקירתם: "להערכתנו, הפד' לא ימהר להעלות את הריבית בחודשים הקרובים ואולי גם לא בשנה הקרובה. יתרה מכך, יתכן והריבית הנמוכה תישאר עוד תקופה ארוכה וזאת על מנת לאפשר צמיחה בת קיימא לאורך זמן. הכלים שעומדים בפני הבנק המרכזי כדי להבטיח את המשימה הם בעיקר: השארת ריבית החוב נמוכה לאורך זמן והארכת המח"מ. מהנתונים הרשמיים שמפרסם הפד' ניתן ללמוד כי החוב הממשלתי תפח משנת 2006 ועד סוף 2014 לכ-18 טריליון דולר מרמה של 8.5 טריליון דולר. כיום שיעור הריבית הממוצעת אותו משלם הממשל האמריקאי עומד על 2.4% לעומת 5% לפני 8 שנים. כמו כן, המח"מ הוארך ל-5.7 לעומת 4.4 אז".

התוצאה של תהליך חיובי זה – תשלומי הריבית נותרו כשהיו על רמה של 450 מיליארד דולר וזאת על אף שהחוב גדול פי 2.1. חשוב לציין כי הריבית הממוצעת הנוכחית (2.4%) על החוב הממשלתי התקבעה על אף שקיימות סדרות אגרות חוב הנפרעות לשיעורין עד שנת 2025 המשלמות ריביות הנעות בין 11.25% ל-7.625. נציין, כי כיום לא ניתן למצוא סדרות אג"ח ממשלתיות חדשות עם קופון כל כך גבוה.

ניתן לומר כי: ככל שהממשל צריך לשרת חוב גדול יותר הנושא תשלומי ריבית גדולים, כך נפגעת הצמיחה. ההסבר לכך הוא פשוט, במסגרת התקציב של הממשל, יותר כסף מופנה לשרת תשלומי ריביות ופחות כסף עומד לרשות הממשל להוצאות מעודדות צמיחה, השקעות, צריכה וכו'.

שורה תחתונה: לארה"ב יש אינטרס ברור להקטין את הוצאות הריבית ולאפשר צמיחה בת קיימא. כמו כן, יהיה קשה לעלות את הריבית בו בזמן שבאירופה עדיין רק מדברים על תוכנית הבראה לשווקים, ובסין קצבי הצמיחה הדו- ספרתיים התחלפו בצמיחה מתונה יותר. ביפן, הכלכלה השלישית בגודלה בעולם, הממשל מנסה לחלץ את המשק באמצעות תוכנית תמריצים, מקיפאון ארוך שנים. מעל כל זה מרבית העולם מצוי בדפלציה.

  6.1.2015, עוזי לוי, אנליסט בכיר: "להערכתנו, הירידה במחירי האנרגיה אמורה לגרוע מהאינפלציה כ-2% בחישוב שנתי..." למאמר המלא לחץ כאן

עוזי לוי, אנליסט בכיר, אינפיניטי מחלקת מחקר בתחזית לקראת 
מדד המחירים הבא >> 30.10.2014

לאורך תקופה ארוכה אנו עדים לסדרת מדדים נמוכים וניתן לראות כי מבחינת ההשפעה 
על האינפלציה, המדיניות המוניטארית המרחיבה אותה מבצע בנק ישראל הולכת ונחלשת, 
ואף מאבדת אפקטיביות. פיחות השקל מול הדולר יכול לתרום לאינפלציה, אך התמורה 
מזערית מכיוון שגורם התמסורת של הדולר מול המדד הולך ונחלש לאורך השנים האחרונות. 

אם ניקח לדוגמא את מרכיב הדיור במדד המהווה כ- 25% מהמדד הכולל, רובו נובע מסעיף 
השכירות שבו לאורך השנים החוזים נחתמו בשקל ולא בדולר. כמו כן, מחירי האנרגיה 
והסחורות בעולם כגון נפט ומזון נלחצים כלפי מטה, כלומר, המשק מייבא דפלציה. 

בנוסף, המחירים שבשליטת הממשלה כגון: מים וחשמל במגמת ירידה, ואם נוסיף לכך 
את הלך הרוח הצרכני והמחאה ההולכת ומתחדשת, ללא ספק אנו בתקופה שבה כלל המחירים 
נלחצים כלפי מטה. 

המודלים לתחזית האינפלציה מראים על סדרת מדדים נמוכה יחסית בשלושת החודשים 
הבאים וברמה של כ – 0.1% בממוצע. על פי הערכותינו ולנוכח ההתפתחויות המאקרו 
כלכליות והלך הרוח הצרכני, אנו סבורים כי בהחלט תיתכן הפתעה כלפי מטה. 

להערכותינו הפתרון מצוי בצד הפיסקאלי של המשוואה והוא - הקלה בנטל המיסים 
והגדלת ההכנסה הפנויה של הצרכנים, גם במחיר של גידול זמני ברמת הגירעון התקציבי. 
מהלך זה עשוי לעורר מחדש את רמת הביקושים הפנימיים במשק, ובהתאם לייצר אינפלציה.

 HON.CO.IL 



כתבתו של דרור רייך: בשביל להרוויח כסף מאשפה לא חייבים להיות טוני סופרנו /  26.10.2014


ערן צחי אנליסט במחלקת המחקר של אינפיניטי עם כמה אפשרויות להשקעה בענף האשפה. 

 לכתבה המלאה לחץ כאן

Page 1 of 19  > >>

תקשורת ופרסום שוק ההון
כניסה לחדר הפרטי שלי
לקביעת פגישה אישית עם מומחה אינפיניטי
מחקר ומידע
חינוך פיננסי TV
אינפיניטי דיגיטלי
לוח ארועים כלכליים
תגובה למידד המחירים לצרכן
ריבית בנק ישראל
אינפיניטי תקשורת ופרסום