עיתונות מקצועית - אינפיניטי

עיתונות מקצועית

מוצגים לעיונכם מקבץ מאמרים, ראיונות ופרסומים בעיתונות הכלכלית, המקצועית ובמגזינים מקצועיים, בתחומי מאקרו כלכלה, שווק ההון המקומי, שוק ההון העולמי, פסיכולוגיה של משקיעים ועוד.

דן וינטרניץ, מנהל השקעות, דסק חו"ל  / מה חשבו להם בפד'?

בשבוע שעבר הוחלט להשאיר את הריבית בארה"ב על כנה, בהתאם לצפי, אך מה שעומד מאחורי ההחלטה לא פחות מעניין מההחלטה עצמה.

להלן פירוט דבריהם של נותני הטון העיקריים בישיבת הפד (אגב, סטנלי פישר ציין שתמך בהעלאה של 0.25% עד סוף השנה).

על פי התפלגות ציפיות 17 מחברי הפד עולה מסקנה ברורה: החברים מעוניינים בהשתטחות עקום התשואות.

קונצנזוס החברים מצפה להעלאה חדה מבעבר בריבית בטווח הקצר, כלומר פעימה ראשונה בספטמבר של 0.25% ופעימה נוספת של 0.125% בנובמבר. לעומת זאת בטווחים היותר ארוכים (2016 ו-2017) הונמכו הציפיות בקרב הקונצנזוס בכ-0.25%.

ואכן לאחר ההכרזה, התשואות הארוכות (ל-10 שנים) ירדו חדות מ 2.34% ל-2.27%, כאשר הנמכת תחזית צמיחת התמ"ג ל-2015 תרמה גם היא את שלה למגמה.

בתצהיר ההחלטה, אשר כל שינוי בנוסח זוכה להתייחסות תהומית בשוק, שונתה פיסקת הערכות למצב הכלכלה. ההערכה דיברה על התרחבות מתונה בפעילות הכלכלית באפריל אחרי שינוי קל ברבעון הראשון. בנוסף חל שיפור בתוספת המשרות על אף שרמת האבטלה נותרה ללא שינוי, למרות שחלק מהאינדיקאטורים מראים חולשה מסוימת לצד צמיחה צנועה בהוצאות משקי הבית ושיפור קל בנדל"ן. מלבד זאת לא חל שינוי בנוסח ההודעה.

במסיבת העיתונאים לאחר ההחלטה הוסיפה הגב' ג'נט יילן (יו"ר הפד) שעדיין יש מקום לשיפור בנתוני התעסוקה. לפיכך יילן משחקת משחק כפול עם השוק, מצד אחד היא רואה העלאה קרובה בריבית ומצד השני משאירה לעצמה "סולם לרדת בעזרתו מהעץ", במידת הצורך.

הטיעון העיקרי נגד העלאה השנה הינו פער הריביות מול העולם ובעיקר מול אירופה (ריבית שלילית בגוש) אשר יחזק משמעותית את הדולר וייפגע עוד יותר בייצוא ובחברות הגלובליות, שאולי אח"כ יצטרכו לעבור תהליכי צמצום והתייעלות ואף פיטורים.

בתרחיש כזה יהיה לפד, וליילן בפרט, קשה מאוד להסביר לעם האמריקני כיצד האבטלה עולה, דווקא אחרי שהוכיחה לעולם שהיא יודעת לצאת ממשברים עמוקים. זאת להבדיל מתרחיש "העשור האבוד" ביפן שכל כך חששו מפניו.

טיעון נוסף נגד העלאת ריבית קרובה נעוץ ברמות האינפלציה הנמוכות. כיום לארה"ב לא נשקפת סכנת אינפלציה, המאלצת במצבים כאלה את קובעי המדיניות להעלות ריבית על מנת לרסן את השתוללות המחירים.

רמות אינפלציית הליבה (ללא מזון ואנרגיה) כיום כמו גם הציפיות לשנה הקרובה נמצאות ברף התחתון של יעד ה"פד" (0.2%), ואף מתחתיו. אם נוסיף על כך את הצניחה האחרונה במחירי האנרגיה, אין לחצים להעלאת ריבית ויותר מכך מהווה משקולת להותרת הריבית. דוגמא חיה לסוגיית האינפלציה היא יבשת אירופה אשר נלחמת דווקא בדפלציה (אינפלציה שלילית) על ידי הורדת ריבית.

אז למה בכל זאת להעלות ריבית?

אחד ההסברים שנשמעים בקרב האנליסטים הוא החזרה לסביבת ריבית נורמאלית, ובכך בעצם לגמול סופית את הציבור האמריקאי ואיתו את העולם כולו, מההתמכרות המתמשכת למדיניות ההרחבה הכמותית.

עם ההסבר הזה ישנה בעיה, שכן מה היא למעשה ריבית נורמאלית ומי קובע אותה?

בהתייחס לשאלה-מי קובע איזו ריבית צריכה להיות? התשובה פשוטה: הכלכלנים.

ובחזרה לשאלה- למה בכל זאת להעלות ריבית? כאן הסיפור מסתבך. אותם כלכלנים יהיו חלוקים בדעתם כיצד קובעים ריבית נורמאלית. ניתן למדוד את הריבית הממוצעת בעשור האחרון, בעשרים שנה האחרונות או במאה האחרונה, אבל העולם של אז אינו דומה לעולם של היום כמעט בכל פרמטר: גלובליזציה, משבר אשראי ייחודי, מהפכת הטלפונים החכמים, ועוד רשימה ארוכה שקצרה היריעה מלהזכיר. בנוסף ממוצע הריביות זז, ככל שהזמן עובר וה"נורמאלי" של היום אינו ה"נורמאלי" של המחר. כלומר הנחת העבודה שמה שהיה הוא שיהיה הינה הנחה מאוד שברירית ואינה ניתנת לסימוכין.

   לקריאה לחץ כאן 

מדד המחירים לצרכן עלה ב – 0.2% בהתאם לתחזיות.

סעיף פירות טריים עלה בשיעור של 15.3% וסעיף הדיור עלה בשיעור של 0.4%, כאשר מרבית הציפיות בשוק הצביעו על עלייה גבוהה יותר ובשיעור של 0.5%. 
מתחילת השנה ירד המדד הכללי בשיעור של 0.5%. בסה"כ מדובר על נתון חיובי ואף מעודד.

בהתייחס להחלטת הריבית הקרובה לחודש יולי, מדד שקל/סל אותו בוחן בנק ישראל ירד לרמה של 80.7 נקודות מה שמשקף תיסוף אפקטיבי של השקל בשיעור של כ – 4% מאז הפחתת הריבית האחרונה בפברואר השנה. התיסוף של השקל במונחי סל המטבעות
תרם לירידה בהיקף הייצוא של ישראל בחודשים מרץ-מאי השנה בשיעור של 9.7%.

מבחינת ההשלכות על המשק הישראלי, המשך תיסוף אפקטיבי של השקל עלול להקשות על צמיחת היצוא והמגזר הסחיר, ולפיכך גובר הסיכוי שבנק ישראל יבחר להגיב באמצעות רכישות מט"ח ובאמצעות הורדת הריבית לאפס. 

עוזי לוי / אנליסט ראשי בקבוצת אינפיניטי: "יוון לא מאיימת על השווקים הגלובליים, במהרה העולם יכנס לסדר חדש". 

עוזי לוי, אנליסט ראשי באינפיניטי בפאנל BDO בועידת שוק ההון של גלובס: "אמרו שהמכשיר הפסיבי יהרוג את מנהלי התיקים והתעשייה, אבל הוא עשה רק טוב" (7.6.15) 

"לפני כעשור, אמרו שהמכשיר הפסיבי יהרוג את השוקף את מנהלי התיקים והתעשייה. אני חושב שהוא עשה רק טוב. ריבוי התיקין נתן למנהלי התיקים אפשרות להיות מאד אקטיבי על ידי המכשירים האלה..." להמשך קריאה לחץ כאן 

 

ערן צחי, אנליסט בכיר באינפיניטי: "כיצד נחשפים להשקועת בתחום סוללות הליתיום-יון?" (15.5.2015) מדור תיק אישי 

השימוש בסוללות ליתיום-יון הפך פופולרי מאד בשנים האחרונות. לאור הטמעתן בקרב חברות וארגוני ענק בעולם, והמחקר המוקדש להמשך פיתוחן, דומה כי הפוטנציאל של הלוללות הללו רחוק ממצוי..." להמשך קריאה לחץ כאן  


 

אמיר איל יו"ר אינפיניטי לגלובס: "ישראל היא אולי לא גן עדן, אך בהחלט מקום לא רע לחיות בו. יש פה חופש לקנות, לצרוך ולהשיג הכל".   להמשך קריאה לחץ כאן 

ספיר פרץ-זילרמן, 5.4.15

דרור רייך, ועידת הפיננסים של דה מרקר, מרץ 2015: לפי תפישת העולם של אמיר איל הבעלים והיו"ר של בית ההשקעות אינפיניטי, Time Is No Longer Money (זמן הוא כבר לא כסף בתרגום חופשי)...להמשך קריאה לחץ כאן 

עוזי לוי, אנליסט ראשי באינפיניטי: "במידה שבנק ישראל ממש נחוש לפעול כדי להחליש את השקל מול הסל, מטוב שיפעל באופן אגרסיבי בשוק המט"ח ישירות, על מנת שלא ליצור בועות מיותרות..." 

לכתבה המלאה לחץ כאן

ערן צחי, אנליסט בכיר באינפיניטי: "מה זה פסיבי מבחוץ ואקטיבי בפנים?  (12.3.2015) 
מדדי פקטור הם דרך חדשה יחסית למיון מניות על סמך תכונות בולטות משותפות, למשל איכות, אשר הוכחו במחקרים ככאלו שמספקות לאורך זמן תשואה עודפת... להמשך קריאה לחץ כאן  

 עולם ההשקעות החדש/ נבואות זעם / ואולי יום הדין כבר לא יגיע / דרור רייך, ועידת הפיננסים 11.3.2015 
לפי תפישת העולם של אמיר איל הבעלים והיו"ר של בית ההשקעות אינפיניטי, הריבית האפסית תמשיך ללות אותנו עוד הרבה זמן.

Page 1 of 21  > >>

תקשורת ופרסום שוק ההון
כניסה לחדר הפרטי שלי
לקביעת פגישה אישית חינם עם מומחה אינפיניטי
מחקר ומידע
חינוך פיננסי TV
אינפיניטי דיגיטלי
לוח ארועים כלכליים
תגובה למידד המחירים לצרכן
ריבית בנק ישראל
אינפיניטי תקשורת ופרסום