אמיר איל, 3.12.09. אינטרסים מנוגדים בפעילותם של בתי ומנהלי השקעות, יוצרים וגוררים פגיעה בתשואה הנקייה המושגת ללקוחות (תיקי השקעות, קרנות השתלמות וחיסכון פנסיוני); העדפה מגמתית של מוצרים פיננסיים השייכים לחברה המנהלת (בתקופת המשבר רכשו היצרנים מוצרים פיננסיים, כגון קרנות נאמנות ותעודות סל "תוצרת עצמית", שלא לפי טובת הלקוח, וכך אירע שבנפילה הגדולה הלקוחות רשמו הפסדים משמעותיים); הסתרת דמי הניהול הגבוהים הנגבים בתוך המוצר (למשל, באמצעות רכישת קרנות נאמנות "תוצרת בית"), ועוד...
לכתבה המלאה לחץ כאן.