עיתונות מקצועית - אינפיניטי

עיתונות מקצועית

מוצגים לעיונכם מקבץ מאמרים, ראיונות ופרסומים בעיתונות הכלכלית, המקצועית ובמגזינים מקצועיים, בתחומי מאקרו כלכלה, שווק ההון המקומי, שוק ההון העולמי, פסיכולוגיה של משקיעים ועוד.

  האם יש יותר תיירים? כשמסתכלים על הנתונים התשובה ברורה

 ד"ר אביחי שניר- כלכלן בכיר במחלקת המחקר של קבוצת ההשקעות אינפיניטי ומרצה במכללת נתניה.  (1.3.2017)
 משרד התיירות מתגאה בעלייה קבועה במספר התיירים שמגיעים לישראל, אבל הנתונים מצביעים על קיפאון כמעט מוחלט של 15 שנה. כשבודקים כמה כסף כל תייר מוציא כאן - מגלים קריסה, וזה לא בגלל שהמחירים בארץ ירדו

מדי רבעון, מאז מבצע צוק איתן, משרד התיירות מודיע בגאווה, כי מספר התיירים המגיעים לישראל גדל בהשוואה לשנה קודמת.  במאמרי אבדוק את העובדות.

הגרף הבא מתאר את מספר לינות התיירים בבתי מלון בישראל מ- 1993 ועד 2015. אפשר לראות, כי מספר לינות התיירים בבתי מלון בארץ הגיע לשיאו בשנת 2000, קצת לפני האינתיפאדה השנייה, צנח כשהאינתיפאדה פרצה, ואז התאושש וחזר לרמות השיא בשנת 2009. בשנה זו  נתניהו נבחר לראשות הממשלה. מאז 2009, כמות לינות התיירים בבתי המלון נמצאת במגמת ירידה. כך שלמרות השמחה  בענין העלייה במספר התיירים הנכנסים, מספר לינות התיירים בבתי מלון בסך הכל מגיע בערך לרמתו לפני 20 שנים.

לינות הישראלים בבתי מלון בארץ גדלו מ- 1993 עד שנת 2000 פי 2.5. מאז, מספרן די קבוע, למרות  מסעות פרסום לעידוד  הישראלים לטייל בנגב ובגליל.

לעומת זאת, במהלך אותה תקופה, נרשם גידול של פי 4.5 במספר הישראלים היוצאים לחו"ל. ראוי לציין כי  זה היה בערך הגידול בתיירות העולמית באותה תקופה.

כך שלמרות שהיום מטיילים בעולם יותר מפי 2 תיירים, בהשוואה לשנת 2000, מספר לינות התיירים בבתי מלון בארץ קטן בהשוואה לאותה תקופה.

ניתן להסביר את הירידה במספר לינות התיירים בבתי מלון בישראל בכך שהמחירים בארץ גבוהים. אבל למרות המחירים הגבוהים, התיירים מוציאים היום בארץ פחות כסף מכפי שהוציאו לפני מספר שנים. במונחים ריאליים, ב- 1999 כל תייר שהגיע לארץ הוציא בממוצע 2,125 דולרים. לעומת זאת, ב- 2015 כל תייר הוציא בממוצע 1,458 דולרים. כלומר, היום, כדי לשכנע תיירים להגיע לארץ, צריך להציע להם חבילה זולה בכ- 30% מכפי שהיה צריך להציע להם ב- 1999.

הנסיונות של שרי התיירות להביא תיירים  לארץ  באים לידי ביטוי בסבסוד של התיירים, ולעיתים הם אף משלמים לסוכני תיירות בחו"ל עמלה על כל תייר שהם שולחים לישראל. זאת, במקום להפוך את ישראל למקום יותר אטרקטיבי לתיירים. אגב, משלמי המיסים הם אלו שמממנים סובסידיה זאת.

יתכן שעדיף לדאוג להוזלת מחירים בארץ, במקום לנסות לסבסד את הגעת  התיירים. אני זוכר שיחה עם חבר בגרמניה שהודיע לי שלמרות שהיה רוצה להגיע לישראל, הוא לא יכול להרשות לעצמו לטייל במדינה שבה מחיר כוס בירה הוא לפחות 7.5 אירו.

עוד דרך להסתכל על מה שקורה לתיירות בארץ היא לשאול מי מגיע ולאיזה צורך. בשנת 2000, 20% מהתיירים היו יהודים. בשנת 2015, 27% היו יהודים. בשנת 2010, 17% מהתיירים הגיעו במטרה לבקר קרובי משפחה ואילו ב- 2015, 26% הגיעו במטרה לבקר קרובי משפחה. כלומר חלק גדול מהגידול בו מתגאים שרי התיירות  לאו דוקא נובע מכך שיותר תיירים מעוניינים לטייל בארץ, אלא  מהעובדה שיש יותר ישראלים שיש להם קרובים בחו"ל, ומדי פעם, הקרובים האלו קופצים לבקר.

לסיכום אעלה השערה כי יתכן שחלק לא קטן מהגידול בתיירות נובע מכך שיש יותר ישראלים שעזבו לחו"ל, ושמדי פעם רוצים לחדש את המלאי של הבמבה, הקפה הנמס, והיפגש עם המשפחה והחברים.

 ד"ר אביחי שניר- כלכלן בכיר במחלקת המחקר של קבוצת ההשקעות אינפיניטי ומרצה במכללת נתניה.  23.2.2017

פוליטיקאים צריכים לקחת בחשבון שהחלטות שהם מקבלים עלולות להשפיע בטווח ארוך, ולא רק בטווח המיידי. הנשיא טראמפ, נמצא רק בתחילת כהונתו, וכבר רוצה לדון בשתי החלטות, שעשויות לקבוע מה יחשבו עליו בעוד עשרים או שלושים שנים.

ההחלטה הראשונה היא איסור הפלות. טראמפ כבר הודיע שהוא מעוניין לאסור הפלות, וסגן הנשיא שלו כבר הספיק להשתתף בהפגנה "בעד החיים". אולם, טראמפ טוען בנוסף, שהוא נבחר כדי לעשות סדר ולצמצם את הפשיעה, אך קשה לעשות את שני הדברים בו זמנית. לדבריו: אם יש דבר אחד שמקטין את הפשיעה בארצות הברית, זה הפלות...

במחצית השנייה של המאה ה- 20 נרשמה עלייה חדה בשיעורי הפשע בארה"ב, אך, בהמשך חלה ירידה חדה בפשיעה. מחקר שערכו החוקרים דונוהו ולוויט בראשית שנות ה- 2000, הראה שחלק לא מבוטל מהירידה בפשע, נובע מכך שב- 1973 בית המשפט העליון בארה"ב החליט להתיר הפלות. כתוצאה מכך, החל מראשית שנות ה- 1990 הגיעו לבגרות בארה"ב הרבה פחות פושעים. זאת, כיוון שהנשים שיש להן את הסיכוי הגבוה ביותר להזדקק להפלות בארה"ב הן בד"כ נערות, נשים לא נשואות, נשים בעלות הכנסה נמוכה, ובנות מיעוטים.

התרשים הבא מראה את היחס שבין שיעור ההפלות ב- 1973 במדינות שונות בארה"ב לשינוי בכמות הפשיעה בשנים 1985 – 1997 באותן מדינות. ניתן לראות, כי במדינות שבהן היה שיעור נמוך של הפלות, שיעור הפשע המשיך לעלות. מאידך, במדינות שבהן היה שיעור גבוה של הפלות נרשמה ירידה משמעותית בכל סוגי הפשיעה.

נסייג ונאמר כי סביר שלא ניתן לקשור את כל הירידה בפשיעה דווקא לעלייה בשיעורי ההפלות.

הדבר השני שטראמפ מעוניין למנוע הוא ההגירה ממקסיקו. אבל לפני שהוא בונה את החומה, כדאי שיבדוק מה קורה עם הקהילה הלטינית שכבר גרה באמריקה...

ראשית, ההגירה ממקסיקו לארה"ב נמצאת בהאטה כבר משנת 2000. רוב הגידול של הקהילה הלטינית בארה"ב כיום מגיע מלידות ולא מהגירה. למעלה מ- 70% מהגידול של הקהילה הלטינית בין 2010 ל- 2014 נבע מילדים שנולדו באמריקה, כך שלסגור את הגבול עכשיו, המשמעות היא "לסגור את הדלתות לאחר שהסוסים כבר נכנסו".

 

בנוסף, הקהילה הלטינית שמגיעה לאמריקה מעוניינת להיטמע בקהילה המקומית. התרשים הבא מראה את אחוז ההיספנים שנולדו באמריקה והינם דוברי אנגלית שוטפת. כך שבניגוד לזרים מקהילות אחרות, ההיספנים אכן נטמעים באמריקה.
הקהילה הלטינית נטמעת באמריקה גם מבחינת הישגים: אחוז ההיספאנים שמסיימים תיכון נמצא בעלייה מתמדת, ובשנת 2010 הגיע ל- 73%. גם שיעור בוגרי ההשכלה העל תיכונית נמצא בעלייה. כלומר, ההיספאנים שנולדים באמריקה, הופכים להיות דומים לאמריקאים מבחינת הישגיהם.

 

מעבר לכך שהם נטמעים באמריקה, הרי שהם גם האוכלוסייה שגורמת לכך שאמריקה תצמח. בחלקים גדולים מאמריקה, למעלה מחמישים אחוז מהילדים הם ממוצא היספאני, והאוכלוסייה ההיספאנית היא הצעירה ביותר באמריקה. הגיל החציוני של היספאני הוא 29, לעומת 34 בקרב אפרו-אמריקאים ו- 43 בקרב לבנים.

אם טראמפ ישאיר את ההיספאנים בחוץ, באמצעות חומה, ייתכן שבעוד 20 שנים, כשרמת הפשיעה תעלה, יתברר שהאוכלוסייה באמריקה כבר לא גדלה. כך, אמריקה תמצא את עצמה במצב שבו אירופה נמצאת היום, ותהיה חייבת לקלוט מהגרים לטובת בניין ועבודה יצרנית. אמריקה כבר לא תוכל כל כך לבחור מי יהיו המהגרים שיגיעו, ואז אולי עוד תתגעגע להגירה ממקסיקו...

  ד"ר אביחי שניר- כלכלן בכיר במחלקת המחקר של קבוצת ההשקעות אינפיניטי ומרצה במכללת נתניה. (14.2.2017)

שר הכלכלה והתעשייה, אלי כהן, החליט לא לתמוך בהצעת החוק האוסרת גביית עמלות על רכישת כרטיסי קולנוע באינטרנט. הוא הבטיח שבמקום החוק הנקודתי הזה, הוא יעביר חוק אחר שיטפל בכל העמלות על רכישות באינטרנט.

אבל לפני מחיאות הכפיים נמתין שהשר יפתור את הבעיה של כלל העמלות על הזמנות באינטרנט. בינתיים, מעניין להתמקד במה שקורה בבתי הקולנוע: מי מרוויח ומי מפסיד מהעמלה על מכירת כרטיסי קולנוע באינטרנט, ולמה מחיר הפופקורן כל כך גבוה?

נתחיל דווקא מהפופקורן. ידוע שמחירי המוצרים בקיוסקים של בתי הקולנוע גבוהים. אחת הסיבות לכך היא הלקוחות השבויים: אם הם נמצאים באולם הקולנוע והם רוצים לשתות או לאכול פופקורן, אין להם ברירה מלבד לרכוש זאת בקיוסק.

אם ניתן היה למשוך לקוחות בעזרת מחירי המוצרים בקיוסק, אפשר היה לצפות שתהיה תחרות בין הרשתות. אבל תחרות כזאת לא כל-כך קיימת לא רק בארץ, אלא גם במדינות אחרות.

המחירים הגבוהים של המוצרים בקיוסקים מרתיעים לא מעט לקוחות. לכאורה, בית הקולנוע יכול היה להגדיל את הרווחים אם הוא היה מוריד את המחירים ומגדיל את היקף המכירות. אך, זאת בדיוק הבעיה של בתי הקולנוע. הזמן שיש ללקוחות עד לתחילת הסרט, ובזמן ההפסקה, הוא מוגבל, ובתי הקולנוע יודעים מראש שלא כל הלקוחות יספיקו לקנות פופקורן ושתייה, גם אם המחירים יהיו  נמוכים יותר. לכן, לבתי הקולנוע כדאי לשמור על רמת מחירים גבוהה, כך הלקוחות את שמעוניינים ברכישת המוצרים יעמדו בתור, וכל השאר יוותרו מראש. כך, שמירה על רמת המחירים הגבוהה ממקסמת את הרווחים של בתי הקולנוע כי בכל מקרה היו מוכרים את אותה כמות.

נמשיך לעמלה על קניית כרטיסים באינטרנט. הבעיה של בתי הקולנוע היא שבכל מקרה צריך להציב קופאים  עבור אותם אנשים שמגיעים לרכוש כרטיס בקופה, ומשכך הם צריכים לשלם להם בגין שעות עבודתם.

הרשת לא יכולה לשלם לקופאים בכך שהיא תגבה מחיר גבוה יותר מאלו שמגיעים לרכוש כרטיס בקופה, כי אלו בדרך כלל הלקוחות שפחות יכולים להרשות זאת לעצמם. לכן אלו שמממנים את משכורת הקופאי, הם אלו שרוכשים כרטיס באינטרנט. כך שתדעו: בכל פעם שאתם רוכשים כרטיס באינטרנט, אתם מסבסדים כרטיס של לקוח שרוכש בקופה. אתם יכולים לראות בזה סוג של תרומה לקהילה...

נשאלת השאלה אם חוק יוכל באמת לחייב את בתי הקולנוע לוותר על הסובסידיות האלו. כל עוד רוכשי הכרטיסים באינטרנט יהיו מוכנים לשלם מחיר גבוה יותר מהמחיר בקופה, וכל עוד בתי הקולנוע יודעים זאת, יהיה להם אינטרס לנצל את המצב, שכן הרבה יותר רווחי לגבות מחיר גבוה מלקוחות שרוכשים באינטרנט, מאשר לגבות מחיר אחיד ולאבד חלק מהלקוחות שרוכשים כרטיסים בקופה.

הבעיה הנוספת היא שחוק שינסה לפתור את כל נושא העמלות על רכישות באינטרנט לא יהיה ממוקד מספיק בכדי למנוע מבתי הקולנוע לעקוף כל מגבלה חוקית שתוטל עליהם. קיימות סיבות שונות לגביית עמלות על רכישות באינטרנט ומי שחושב שחוק אחד יתאים לכל המקרים, טועה, או מטעה.

לכן, אם ללקוחות באמת נמאס לשלם על כרטיס באינטרנט יותר מאשר על כרטיס בקופה, יש דרך לשנות את זה: אם במשך חודש-חודשיים אף אחד לא ירכוש כרטיסים באינטרנט ובמקום זה כולם  יגיעו לרכוש כרטיסים בקופה, המחיר שבתי הקולנוע יצטרכו לשלם עבור הקופאים הנוספים יהיה כל כך גבוה, שדי מהר הם יבינו שעדיף להוריד את העמלות על רכישת כרטיסים באינטרנט.

 חן יצחק, אנליסטית, קבוצת ההשקעות אינפיניטי (15.2.17) 

שוק קמעונאות המזון בישראל עבר בשנת 2016 טלטלה בעקבות קריסת רשת מגה ומכירתה לרשת יינות ביתן. הרשתות הגדולות נהנו מיציאתה של שחקנית משמעותית מהשוק. קריסת מגה, השחקנית השנייה בגודלה בשוק, אפשרה למרבית הרשתות לשפר את התוצאות הכספיות.

בסיכום תשעת החודשים הראשונים של 2016, רשת ויקטורי רשמה עלייה של 46% בהכנסות על רקע רכישת 11 סניפים של מגה, ושיעור הרווח הגולמי עלה לכ-30%. יינות ביתן הפכה לרשת השנייה בגודלה מבחינת מספר סניפים (200) אחרי שופרסל (271). רוב רשתות השיווק המובילות סיימו את תשעת החודשים הראשונים של 2016 עם גידול בהכנסות.

בשנת 2016 מניית ויקטורי עלתה בכ-35% בהשוואה למניית שופרסל שעלתה בכ- 24% טיב טעם עלתה בכ-7% ורמי לוי ירד בכ-11%. לשופרסל תשואת דיבידנד ממוצעת של 3.9% ב-12 חודשים האחרונים, אחריה רמי לוי עם תשואת דיבידנד של 2.71%, ויקטורי עם 2.35% וטיב טעם עם תשואה של 1.24%.

בשנה האחרונה, הנתונים הכלכליים בישראל מצביעים על שיפור במצב המשק וכתוצאה מכך חלה עליה בפעילותן של חברות מקומיות. שיעור אבטלה נמוך, צמיחה גבוה וריבית אפסית מעודדים את הצרכן הישראלי לצרוך יותר. לפי סקירת DUN'S 100  רשתות השיווק הגדולות בישראל מכניסות יחד כ-27 מיליארד ₪ ומעסיקות כ-34 אלף עובדים.

נתוני המשק תומכים בהמשך העלאת השכר של העובדים. שכר המינימום צפוי לעלות בשנת 2018 ל-5,300 ₪, משכר של 4,825 ₪ בשנת 2016, עליה מצטברת של כ-10%. מרבית מעובדי רשתות השיווק, עובדים בשכר מינימום ולכן העלאה בשכר פוגעת ברשתות. עלייה כפויה של עלויות המעסיק גורמת לו לפטר עובדים או לגלגל את העלייה על הצרכנים ע"י עליית המחירים. ברשת רמי לוי המעסיקה כ-5,000 עובדים, מעריכים כי העלייה בשכר המינימום עלולה לגרום לגידול בהוצאות בשנים 2016-2018 בסכום כולל של כ- 30.8 מיליון ₪. לעומת זאת, ברשת שופרסל המונה כ- 12,700 עובדים, מעריכים כי התוספת בהוצאות השכר של החברה לשנים אלו תסתכם בכ- 275 מיליון ₪. ברשת שופרסל, מוצבות קופות אוטומטיות המאפשרות לצרכן להעביר את הפריטים ולשלם באופן עצמאי, מה שמקטין את מספר העובדים בסניף ומקטין את ההוצאות הנהלה וכלליות של החברה.

רשתות השיווק צריכות להתאים את עצמם לשינויים המתרחשים בענף. בשנים האחרונות ניכרת תופעת ריבוי שטחי מסחר שעלולה להוביל להתחדשות מלחמת מחירים בין הרשתות. בנוסף, הענף חווה שינוי בהעדפות וטעמים של הצרכנים. סל הקניות של הצרכן התאפיין לאורך השנים בצמצום מוצרי צריכה שנחשבים לפחות בריאים ומעבר למוצרים בריאים יותר. הצרכנים הקטינו את רשימת הקניות במכולות השכונתיות לטובת סופרמרקטים, זאת לצד התעצמות המעבר לרכישות באונליין וכדומה.

שוק המזון בישראל כיום הוא השוק המקוון הגדול ביותר בישראל. לפי סקר שערכה TASC נתח השוק המקוון מסך שוק המזון, עומד על 3% נכון לסוף שנת 2015 והוא צפוי להתפתח בשנים הקרובות ולהגיע לכ-8% תוך חמש שנים. בהשוואה בינלאומית, ישראל מהווה אחוז ממוצע בהשוואה לארה"ב (2%), בריטניה (6%), גרמניה (1%) וצרפת (3%).

אחרי שופרסל, רמי לוי ויינות ביתן, רשת ויקטורי השיקה אתר אונליין בתחילת השנה בכדי להגדיל את המכירות. נכון לעכשיו, רשת שופרסל שולטת בשוק האונליין והיא מחזיקה 70% מהשוק שמכניס כמיליארד ₪ בשנה. המכירות באתרים מקוונים מאפשר לחברות להרחיב את קהל הצרכנים שלהם ולהגיע ללקוחות שאינם נגישים לסניפי הרשת.

הצרכן הישראלי מודע ורגיש יותר למחיר. האינטרנט מאפשר לצרכן נגישות קלה יותר למידע (השוואת מחירים), זאת לצד נגישות פיזית לסניפים מתחרים הנמצאים באותו איזור, כך מתאפשר ללקוח לבחור את הסניף הזול ביותר לטעמו.

הרשתות מתמודדות עם התופעה על ידי הרחבת המותג הפרטי, אשר מאפשר אלטרנטיבה זולה יותר מהמותגים המובילים בכ-20% בממוצע. כך למשל שיעור המכירות של המותג הפרטי בשופרסל מכלל המכירות הקמעונאיות נכון ל- 30.9.16 עלה ל-19%, מ-11.5% בסוף שנת 2014.

לפני כחצי שנה, השיקה שופרסל את "שופרסל baby " (תרכובות מזון לתינוקות), המייצרת תחרות בזירת המחיר בקטגוריה. מרבית החברות הגדולות עובדות גם הן כעת על הרחבה של המותג הפרטי וכניסה לקטגוריות חדשות. ברשת רמי לוי, המותג כולל כ-600 מותגים בכל קטגוריות המסחר.

שוק קמעונאות המזון צפוי לחזור לאיזון יחסי לאחר קריסת מגה והמחירים כנראה לא ירדו למרות התחרות הקיימת בענף. החברות ממשיכות לפעול לשיפור הרווחיות על ידי הרחבת היבוא שיוזיל מחירים, פיתוח המותג הפרטי, צמצום שטחי מסחר וכדומה. רשתות השיווק משתנות לאורך השנים מחנות של מוצרי מזון, לסופרמרקט שמציע מוצרים נוספים כמו מוצרי חשמל, ביגוד ומכשירים סלולריים. המשך מגמה זו תאפשר לרשתות ליהנות מסל קניות ורווחיות טובה יותר.

פרד ריינגלאס  |  מנהל השקעות, קבוצת ההשקעות אינפיניטי

שוק התרופות ברחבי העולם צפוי לצמוח מטריליון דולר בשנת 2016 ל- 1.3 טריליון דולר בשנת 2021, שוק זה מציג גידול בצמיחה שנתית של 4.9%.

כדי להסביר את המגמה החיובית לשנים הבאות ניתן להתייחס לשינוים דמוגרפיים עולמיים ביחד עם גידול בהוצאות הממשלתיות על בריאות וצמיחה בהוצאות מחקר ופיתוח, במטרה להשיג טיפולים אפקטיביים יותר. בנוסף לכך, על פי דו"ח של IMS (International Medicine Studies) בשנת 2018 תרופות גנריות צפויות להוות 52% מסך ההוצאות בסקטור הפארמה העולמי, לעומת 35% עבור תרופות ממותגות.

בעולם, מכירות תרופות גנריות צפויות לגדול מ 267 מיליארד דולר בשנת 2013 ל 442 מיליארד דולר בשנת 2017, שיעור גידול שנתי של 10.6%.

שוק התרופות הגנריות עבר התרחבות מהירה ב 30 שנים האחרונות והוא מאופיין בשיעורי צמיחה שנתיים גבוהים, בהשוואה לשיעורי צמיחה בחברות תרופות המקור. הגידול בפעילות של חברות התרופות הגנריות נובע בעיקר מאיבוד פטנט על תרופות מובילות על ידי חברות המקור המאפשר תחרות.

בארה"ב, השוק הגדול ביותר בענף התרופות הגנריות, מספר אישורי התרופות הגיע לשיא בשנת 2015, בשל תכנית חדשה שנועדה לזרז אישורים. בשנים האחרונות חלה עלייה ברכישות ומיזוגים של חברות בענף, מה שצמצם את התחרות והוביל לעליית מחירים.

בסוף שנת 2016, 88% מסך המרשמים שניתנו למטופלים בארה"ב היו של תרופות גנריות, כשלקראת 2020 השיעור צפוי לעלות ל- 92% מסך המרשמים.

בעשור האחרון התרופות הגנריות חסכו למערכת הבריאותית האמריקאית 1.46 טריליון דולר, כאשר בשנת 2015 בלבד נחסכו 227 מיליארד דולר.

מבין כלל חברות הגנריקה, טבע  הינה החברה המובילה הן בהיקף ההכנסות והן בשווי שוק. האיום הנוכחי על החברה הינו התחרות על תרופת המקור המובילה שלה, קופקסון במינון 40 מיליגרם.

בשנת 2016, מכירות תרופת הקופקסון (במינון 20 ו-40 מיליגרם), היוו כ-19% מסך ההכנסות וכ-30% מהרווח התפעולי. בתאריך 30 לינואר 2017 בית המשפט בארה"ב קבע כי ארבעה מתוך חמישה פטנטים המגנים על התרופה אינם תקפים. בחודש פברואר 2017, צפוי להתקיים משפט נוסף אשר יקבע האם שתי החברות המתחרות תהינה רשאיות לשווק את התרופה.

לפי הערכות החברה, כניסת שתי המתחרות לשוק תגרע מסך הכנסותיה של טבע, כמיליארד דולר בשנת 2017. 

במהלך שנת 2016 טבע השלימה את רכישת אקטוויס תמורת 40.5 מיליארד דולר, ובעקבות כך החוב של החברה עלה לכ- 37 מיליארד דולר כששווי השוק עומד רק על 35 מיליארד דולר.

שיעור המינוף של טבע הגיע ל- 48%, ומדובר בשיעור מינוף גבוה ביחס לענף. כך לדוגמא המינוף של מיילן הינו 44%, זה של פריגו הינו 31% וזה של פייזר הינו  18%.

מכפיל חוב נטו ל- EBITDA עומד על כ- 4.8. חברת דירוג אשראי מודי'ס ( (Moody'sהודיעה באופן מפורש שבמידה והיא לא תראה את טבע מתקדמת בתהליך הורדת המינוף בצורה משמעותית ב- 18 חודשים הקרובים, היא תשקול את הורדת דירוג החברה. צפי אנליסטים כי מכפיל החוב ל- EBITDA ירד לכ- 4.25 בתוך שנה.

לאור האיומים הקיימים על טבע, החברה נסחרת במכפיל נמוך ביחס למתחרות בענף. מכפיל הרווח הצפוי לסוף שנת 2017 עומד על 7.08 בהשוואה ל 10.44 של פריגו ו- 7.15 של מיילן. ככל שהמכפיל נמוך יותר החברה נחשבת זולה ביחס לרווחיה.

שם חברה

מכפיל רווח עתידי (12 חודשים)

טבע

7.08

מיילן

7.15

פריגו

10.44

פייזר

12.06

מארק

16.01

ג'ונסון & ג'ונסון

15.95

טבע נסחרת כעת במחיר של כ- 34.7 דולר, כשבשיא הגיעה למחיר של 72 דולר ביולי 2015, ירידה למעלה מ-50% מהשיא.

בשל האיומים הרגולטורים בארה"ב, החברות הגלובליות הפועלות בתחום ספגו ירידות  מחירים בתקופה האחרונה. מניית טבע רשמה ביצועים גרועים יותר מהמתחרות, ובהשוואה למדד

MSCI WORLD PHARMA , אשר ירד רק בכ- 12% בשנה האחרונה.

גם בישראל, מניית טבע ביחד עם פריגו ומיילן, רשמה את הביצועים הגרועים ביותר במדד ת"א 25 , כאשר ירדה בכ- 46% בשנה האחרונה. בנטרול מניות הפארמה, מדד ת"א 25 היה נותר ללא שינוי לעומת ירידה של 3.5% בפועל.

חברות הפרמצבטיקה והסקטור הגנרי בפרט נמצאים ברמות מכפילים נמוכות לאחר שהגיעו למחירי שפל בעקבות שחיקת מחירים, תחרות חריפה בשנתיים האחרונות, מעט השקות חדשות, איומים רגולטורים וכדומה.

להערכתנו, לא צפויה המשך הרעה בסביבה העסקית של חברות הגנריקה, בין היתר עקב כוונת הממשל להגביר את קצב האישורים של ה- FDA, וככל הנראה הן לא תהיינה במוקד הרפורמות הבאות בתחום התרופות. רמת המכפילים הנוכחית של מניות הפארמה מהוות הזדמנות כניסה לטווח הארוך, וזאת לצד המשך ביקושים לתרופות הגנריות עלייה בתוחלת החיים.

 

ד"ר אביחי שניר- כלכלן בכיר במחלקת המחקר של קבוצת ההשקעות אינפיניטי ומרצה במכללת נתניה.  

לעיתים, צריך זמן כדי להעריך את השפעתם של אירועים שונים. ג'ואו אנלאי, ממייסדי סין הקומוניסטית וראש ממשלתה הראשון, צוטט כמי שאמר בשנת 1972 שעדיין מוקדם מדי להעריך את השפעתה של המהפכה הצרפתית, שהתרחשה כ-200 שנים קודם לכן. עם זאת, כיום, אפשר כבר להתחיל ללמוד איך השפיע חרם הקוטג' שפתח את המהפכה החברתית בישראל, וזאת אחרי חמש וחצי שנים בלבד.

למרות הדימוי הציבורי, למחאה היו מספר הישגים. מתרשים 1, המראה את מחירו הממוצע של הקוטג' מ- 2006 ועד סוף 2016, ניתן לראות כי משנת 2006, במהלכה הסיר שר האוצר הירשנזון את הפיקוח על מוצרי חלב, ועד אמצע שנת 2011 (תחילת המחאה החברתית), נרשמה עלייה של למעלה מ- 40% במחירי הקוטג'.  מדובר בקצב דומה לקצב עליית מחירי הדירות בשנים האחרונות, דבר שיכול להסביר למה חלק ניכר מהציבור היה מוכן להפסיק לקנות קוטג'.

באמצע יוני 2011 התפרסמה הקריאה לחרם על קוטג' בפייסבוק, ותוך זמן קצר מאד היא תפסה תאוצה. המשווקים, ואחריהם היצרנים, הגיבו, המחירים ירדו באופן חד, ועד היום הם שומרים על יציבות.

כדי להבין יותר לעומק את השפעת המחאה, החוקרים הנדל, לאך ושפיגל אספו נתונים על המחירים והכמויות של קוטג' וגבינה לבנה, שנמכרו בלמעלה מאלף נקודות מכירה, ביניהן סופרמרקטים, מכולות, חנויות נוחות ומינימרקטים בארץ. באמצעות הנתונים שנאספו, הם ניתחו את התפתחות המחירים והכמויות הנרכשות של הקוטג' בכל אזור. הם מצאו שסופרמרקטים, השייכים לרשתות הגדולות, היו הראשונים להגיב, עם פרוץ המחאה באמצע 2011, בהוזלת מחירים של למעלה מ-30%.

לעומת זאת, בסופרמרקטים שאינם שייכים לרשתות הגדולות, המחירים ירדו בכ- 15%, ואילו המכולות, חנויות הנוחות והמינימרקטים לא יכלו להרשות לעצמם להוזיל את המחיר. לכן, הם היו הנפגעים העיקריים מהמחאה, ובעוד שהרשתות הגדולות ייצרו רעש תקשורתי סביב הוזלת מחירי הקוטג' והצליחו למשוך אליהן לקוחות,  בחנויות הקטנות המחירים של הקוטג' נשארו גבוהים למשך מספר שבועות נוספים, והן שילמו בירידה חדה ברווחים. כשתנובה ושאר היצרנים הורידו את המחירים למשווקים, גם החנויות הקטנות יותר הורידו מחירים, ורק אז מכירותיהן חזרו לרמה שאיפיינה אותן בעבר.

העמודות בתרשים 2 מתארות את כמות יחידות הקוטג' שנמכרה בכל שבוע בכלל נקודות המכירה. הקו האדום מייצג את מועד תחילת המחאה. כאשר המחאה התחילה, היתה ירידה קטנה במכירות, וכמעט כולה הייתה בחנויות הקטנות, המהוות בסך הכל כ-10% אחוזים ממוקדי מכירות הקוטג'. המשווקים הגיבו, כאמור, בהוזלת מחירים, ולמרות שמחיר הקוטג' ירד רק ל- 5.5 ש"ח ולא ל- 5 ש"ח כפי שדרשו מארגני המחאה, שבועיים לאחר פרוץ המחאה היקף מכירות הקוטג' היה גבוה יותר מאשר לפני המחאה.

בכל זאת, למרות העלייה בהיקף המכירות, העלות של המחאה ליצרנים ולמשווקים היתה גבוהה, כי המחירים היו נמוכים יותר בכ- 24%, בממוצע, בהשוואה לתקופה שלפני המחאה. בנוסף, השפעת הוזלת המחירים על הכמות היתה נמוכה מהציפיות. למעשה, אם בוחנים את הביקוש של הצרכנים לקוטג' טרום המחאה, ניתן לראות שהביקוש מייד לאחר פרוץ המחאה היה נמוך בכ-30% מכפי שניתן היה לצפות, והשפעת המחאה נעלמה רק בסוף יולי 2011.

חשוב לציין, כי המחאה היתה במידה רבה מחאת אינטרנט. היא הובלה על ידי אנשים שהיו פעילים ברשתות החברתיות, ובסופו של דבר, הם גם אלו שהרוויחו ממנה יותר מאחרים.

תרשים 3 מדגים זאת: אפשר לראות שהירידה במכירות הורגשה בתל-אביב הרבה יותר מאשר בערים אחרות בארץ.  כמו כן, באזורים של אוכלוסיה חרדית ובאיזורים של אוכלוסיה מבוגרת, לדוגמא, המחאה כלל לא הורגשה. לכן, לא מפתיע שבאזורים שבהם הגישה לאינטרנט ולרשתות החברתיות נפוצה יותר, גם הירידה במחירים היתה, יחסית, חזקה יותר.

הדבר המעניין הוא שלמרות כל השיח על הרחבת המחאה למוצרים נוספים, דווקא נרשמה עליית מחירים במוצרי חלב אחרים באותה תקופה והמכירות שלהם לא הושפעו. לשם המחשה, כמות יחידות הגבינה הלבנה שנמכרה בתקופה המחאה, היתה גבוהה משמעותית מאשר טרום המחאה.

מה הן ההשלכות הנוספות של מחאת הקוטג'? כל הסימנים מראים שבעקבות המחאה, התגברה נכונות הצרכנים לבדוק מחירים, ולרכוש את המוצר הזול בקטגוריה. עם זאת, יש לציין כי הגמישות לרכוש מוצרים תחליפיים, עדיין נמוכה מזו הקיימת במדינות עם תרבות צרכנית מפותחת. נראה, שהמחאה גרמה ליצרנים להבין את כוחה של הרשת החברתית ויכולתו של הצרכן להשפיע באמצעותה, היא לא פחות משמעותית מכל הוועדות לנושא יוקר המחייה.

ד"ר אביחי שניר- כלכלן בכיר במחלקת המחקר של קבוצת ההשקעות אינפיניטי ומרצה במכללת נתניה.  

במחזה "מעגל הגיר הקווקזי", המחזאי ברכט מציג את השופט הכפרי אצדק, שמכריז בתחילת כל משפט: "אני לוקח". הוא מקבל החלטות לאחר שהוא לוקח מתנות, אבל ההחלטות הן לא בהכרח לטובת מי שהעניק לו את המתנה.

כדי לבחון  את היחס של אנשים למתנות וכיצד המתנות משפיעות על קבלת ההחלטות שלהם, ערכו שני חוקרים ניסוי פשוט.  שניים מהמשתתפים בניסוי קיבלו את תפקיד ה"יצרנים". כל "יצרן" מכר הגרלה שבאמצעותה היה ניתן לזכות בכסף. תפקידו של המשתתף השלישי היה לקבל את ההחלטות. למעשה, הוא היה בוחר עבור המשתתף הרביעי באיזו הגרלה להשתתף, ותמורת בחירתו היה מקבל כסף. המשתתף הרביעי קיבל תשלום בהתאם לתוצאות ההגרלה שבחר עבורו המשתתף השלישי.

בחלק מהמקרים, ההגרלה של יצרן א' היתה עדיפה: היה ניתן לזכות באמצעותה בפרסים גבוהים יותר מאלו שהוצעו בהגרלה של יצרן ב'. בחלק מהמקרים ההגרלות היו דומות מבחינת הפרס הצפוי, ובשאר המקרים ההגרלה של יצרן ב' היתה טובה יותר מזו של יצרן א'.

החלק המעניין היה שאחד היצרנים יכול היה לשלוח מתנה למקבל ההחלטות. היצרן היה צריך לשלוח את הסכום, לפני שמקבל ההחלטות קיבל את ההחלטה שלו, ולא היתה לו כל דרך לדעת האם הסכום ששלח ישפיע על ההחלטה שתתקבל. מקבל ההחלטות ידע מי מהיצרנים יכול לשלוח לו את הכסף והוא ידע האם הכסף נשלח. כל המשחקים היו חד פעמיים ואנונימיים, כך שהשחקנים לא ידעו את זהות השחקנים האחרים והם ידעו שלמשחק לא יהיה המשך.

לכאורה, בתנאים הללו, להענקת המתנות לא אמורה להיות כל השפעה. מקבל ההחלטות יודע שהוא לא יקבל מתנות נוספות ולכן, בדיוק כמו לשופט אצדק, העובדה שהוא קיבל (או לא קיבל) מתנה לא צריכה להפריע לו בעת קבלת החלטה. משום כך, ליצרן לא אמורה להיות סיבה לשלוח את המתנה.

תחילה, החוקרים  ביצעו את הניסוי ללא  אפשרות לחלוקת מתנות. תרשים 1 מראה את אחוז מקבלי ההחלטות שבחרו את ההגרלה של היצרן הראשון. אפשר לראות שכאשר לא היו מתנות, מקבלי ההחלטות העדיפו כמעט תמיד את ההגרלה  הטובה יותר. כלומר, כאשר לא היו מתנות, מקבלי ההחלטות היו חסרי פניות.

לאחר מכן, ביצעו החוקרים שוב את הניסוי, אך הפעם עם אפשרות לחלוקת מתנות.  תוצאות הניסוי היו שונות. ראשית, למרות שלכאורה המתנות לא היו אמורות להשפיע על קבלת ההחלטות, למעלה מ- 70 אחוזים מהיצרנים שיכלו לשלוח מתנות עשו זאת.  כלומר, היצרנים   העריכו שחלוקת מתנה תשפיע על הבחירה ותביא להם תועלת. תרשים 2 מראה שהם אכן צדקו. העמודות הכחולות בתרשים מראות את אחוז מקבלי ההחלטות שבחרו בהגרלת היצרן כאשר הוא שלח מתנה, והעמודות האדומות בתרשים מראות את אחוז מקבלי ההחלטות שבחרו  ביצרן כאשר הוא לא שלח מתנה.

התוצאות מראות שכאשר יצרן א' שלח מתנה, כ- 50% ממקבלי ההחלטות בחרו בהגרלה שלו, גם כשהיה ברור להם לחלוטין שהיא פחות טובה מההגרלה של יצרן ב'. לעומת זאת, יצרנים שלא שלחו מתנה "נענשו" בחומרה: כמעט מחצית ממקבלי ההחלטות לא בחרו במוצר שלהם, גם כשהיה להם ברור שהוא עדיף על המוצר האחר. מי שסבל מכך היו השחקנים שההגרלות נבחרו בשבילם. ברגע שמקבלי ההחלטות קיבלו מתנות, השחקנים שההגרלות נבחרו בשבילם קיבלו את ההגרלה הפחות טובה ביותר ממחצית מהמקרים.

כדי לבדוק האם ניתן לשנות את התוצאות באמצעות גילוי נאות, החוקרים חזרו על הניסוי בשינוי קל. הפעם, המשתתף שהמתנה נבחרה עבורו ידע האם מקבל ההחלטות קיבל מתנה, ממי הוא קיבל אותה, ומה היתה ההגרלה שנבחרה. באופן לא מפתיע, זה לא שינה דבר. מי שציפה שהבושה תגרום למקבלי ההחלטות לשנות את התנהגותם, התבדה.

תוצאות הניסוי מראות שגם כשמדובר במתנה חד פעמית, היא עשויה להשפיע על מקבל ההחלטה. גודל המתנות אינו חשוב במיוחד: החוקרים מצאו שמתנות גדולות במיוחד לא השפיעו על קבלת ההחלטות יותר מאשר מתנות בינוניות. בנוסף, התוצאות מראות שמקבלי ההחלטות היו מודעים לכך שהמתנה נועדה להשפיע על החלטתם, אך חשבו שההשפעה לא היתה חזקה. כלומר, ברגע שאנחנו מקבלים (או לא מקבלים) מתנה, החלטותינו מושפעות מכך. אך, עם זאת, אנחנו משוכנעים  שלמתנות אין השפעה חזקה על תהליך קבלת ההחלטות שלנו.

כנראה ששופטים כמו אצדק, לוקחים את המתנה , אך עדיין עושים את המעשה הנכון ולא מושפעים מקבלתה הם מחזה נדיר או קיימים בעיקר במחזות. 

 

 

 

אפשרויות החיסכון הפנסיוני לעצמאים ובעלי עסקים קטנים, רו"ח אמיר איל בתכנית "עצמאי בשטח" עם ליאת רון ורועי כהן 31.01.17 ברדיו 102FM,   להאזנה לחץ כאן 

מזה תקופה ארוכה נסחרים מכפילי ההון של הבנקים בישראל מתחת להון העצמי שלהם, כלומר השוק מתמחר את שווי הפעילות והנכסים של הבנקים בשווי נמוך מההון העצמי של הבנקים בספרים.

בשנה האחרונה חל שיפור בביצועי הבנקים כתוצאה ממספר גורמים עיקריים: המשך התייעלות באמצעות צמצום סניפים, הקטנת מצבת כוח אדם ומיזוג חטיבות, גידול גבוה בביקוש למשכנתאות והתייקרות הריביות בכל המסלולים, הקטנת הפרשה לחובות מסופקים, גידול בצריכה הפרטית ושיא בייבוא רכבים שהוביל לגידול באשראי הצרכני.

המדד המשולב המתפרסם מדי חודש ומבטא את מצב המשק, רשם ב- 11 החודשים הראשונים של השנה עלייה של 3.33%. זאת, בהמשך לעלייה של 3% בשנת 2015.

מניות הבנקים נחשבו מאז ומתמיד לברומטר של מצב הכלכלה. במצב של צמיחה, הבנקים מספקים אשראי גבוה יותר. כך, במצב של היום, בו הצמיחה הפרטית עולה והאבטלה בשפל, האשראי למשקי הבית גדל ואתו המשכנתאות. העלייה בביקוש למשכנתאות הובילה לעלייה בריביות ולהקשחת התנאים של הבנקים למתן הלוואות. הבנקים כבר לא נלחמים על כל משכנתא ומתמחרים אותה בהתאם. כל אלה תורמים לשיפור במאזן הבנק ולירידה בהפרשה לחובות מסופקים.

המשק העולמי: באוקטובר האחרון, עדכנה קרן המטבע הבינלאומית את התחזית להתפתחות הצמיחה בארה"ב ואירופה ל- 1.6% ו 1.7%, לעומת 2.6% ו 2% בהתאמה.

באירופה מצב הבנקים שונה, משום שהם שזורים זה בזה וחשופים לחובות של יוון ואיטליה, שם רמות החובות המסופקים גבוהות מאוד, החשיפה של הבנקים לנכסים רעילים גבוהה, הריבית שלילית, הצמיחה יחסית נמוכה, והגידול באשראי איטי. פגיעה בכל בנק עלולה להשפיע באופן רוחבי על בנקים נוספים באותה המדינה ובגוש כולו. כך, למשל מונטה פסקי, הבנק הוותיק בעולם ובין הגדולים באיטליה,  נקלע למשבר עקב כמות גבוהה של נכסים רעילים וחוסר תזרים, ביקש להמיר אג"ח ולהנפיק הון בסך 5 מיליארד אירו בדצמבר האחרון. מאחר וההנפקה נכשלה, הבנק ינסה לגייס סכום גבוה יותר בגובה 15 מיליארד אירו בערבות ממשלת איטליה. הבנק המרכזי באירופה אינו מעוניין בהגדלת המינוף של איטליה, ועד לאישור המתווה המוצע, הופסק המסחר במניית הבנק ב- 23.12.2016.

הסביבה הכלכלית המאתגרת באירופה, באה לידי ביטוי בשנת 2016 בתנודתיות גבוהה במדד היורו סטוקס 600 בנקים, שעד מחצית השנה איבד 35% מערכו,  וסיים את 2016 בעלייה של 40% מאותו שפל. רמות המכפילים אמנם השתפרו, אך התשואה על ההון נמוכה מאוד ביחס לישראל.

המכפילים הממוצעים בגוש האירו 

מדינה

מכפיל ממוצע

צרפת

0.77

איטליה

0.49

בריטניה

0.745

גרמניה

0.37

 

בארה"ב מכפילי ההון הממוצעים גבוהים יותר, בעיקר בעקבות הצפי לריביות גבוהות יותר ועקום תלול יותר. מנגד, התשואה על ההון נמוכה יותר באופן יחסי. עם זאת, יש לציין שככל שההון העצמי גבוה יותר, כך קשה להשיא תשואה גבוהה על ההון.                                                                              

השוואת מכפילי הון ותשואה על ההון של הבנקים בארץ לעומת מקביליהם באירופה וארה"ב

ישראל

אירופה

ארה"ב

שם הבנק

מכפיל הון

תשואה על ההון

שם הבנק

מכפיל הון

תשואה על ההון

שם הבנק

מכפיל הון

תשואה על ההון

פועלים

0.91

9.16

דויטשה בנק

0.4

-3.04

בנק אוף אמריקה

0.96

6.26

לאומי

0.79

8.5

BNP

0.86

7.6

ג'יי פי מורגן

1.35

10.05

דיסקונט

0.65

5.67

HSBC

0.87

2.76

סיטי

0.8

6.44

מזרחי

1.08

9.46

לוידס

1.08

2.12

וולס פארגו

1.59

11.79

בינלאומי

0.77

9.6

           

 

השוואה של כל הפרמטרים מעידה על כך שאין סיבה מוצדקת לפערי התמחור מול הבנקים בארץ. לאור הניתוח של המצב הכלכלי ושל נתוני המאקרו העיקריים, אין ספק שהבנקים בישראל "סובלים" מתמחור נמוך מדי ביחס למקביליהם בעולם.

 

 

אם נשווה את הסביבה העסקית ונתוני המאקרו בישראל, ביחס לאלו שבאירופה וארה"ב, נגלה שהסביבה בישראל נוחה מאוד. הבנקים הישראלים בעיקרם שמרנים יותר בניהול הנכסים שלהם, מאזנם קטן יותר וגמיש, ועיקר החשיפה היא לישראל, שכיום ממוצבת טוב יותר מרוב המדינות במערב. נתוני המאקרו בישראל טובים, האבטלה נמוכה ושיעור ההשתתפות בעבודה במגמת עלייה, קצב עליית השכר מתעצם מעלייה של  5% לקצב של 7% שנתי, וקצב גידול האשראי גבוה. לישראל עודף חזק ויציב במאזן התשלומים, שמביא למטבע חזק, צמיחה גבוהה יחסית ל OECD, יתרות מט"ח גבוהות ותגליות גז שמשנות את מפת ההכנסות ואת המצב הגיאופוליטי לשנים הבאות.  בנוסף, "נהנים" העסקים החשופים לישראל מגידול דמוגרפי גבוה ויציב, שכמעט ואינו קיים בעולם המערבי. מטבע מקומי חזק כמו שיש בישראל, אמור לספק כרית של תמיכה ויציבות, ולהפחית מהפרמיה שדורשים משקיעי חוץ. גם לסביבת האינפלציה יש השפעה משמעותית על הבנקים, שכן הבנקים מחזיקים בעודף נכסים צמודים בהיקף של עד 30 מיליארד ₪, ולאחר 3 שנים של אינפלציה שלילית, הצפי של האנליסטים בשוק לשנת 2017 הוא לאינפלציה שנעה בין 0.4% בגבול התחתון ל- 1% בגבול העליון, כאשר תחזית בנק ישראל היא לאינפלציה של 1%.

לאור התמונה המצטיירת, רמות המחירים בהן נסחרים הבנקים, ובפרט לאור מכפילי ההון הנמוכים שלהם, ייתכן כי הם מהווים הזדמנות השקעה טובה מאוד, גם למשקיעים שאינם מקומיים. כאמור, רמת המכפילים של הבנקים בישראל דומה לזו באירופה, כאשר התשואה על ההון בישראל גבוהה יותר, ונתוני המאקרו טובים יותר. לכן, החשיפה לסקטור הבנקים בארץ צפויה להניב תשואה גבוהה יחסית כאשר ייסגר פער התמחור.

מכפילי ההון עלו בשיעורים ניכרים, מ- 0.5 בממוצע בימי המשבר של 2011 ל- 0.84 כיום, הם אף עדיין רחוקים משיאם בשנת 2006, אז עמדו המכפילים על שיעור של כ- 1.5. בשנה האחרונה חלה עלייה במכפילי ההון מ- 0.67  ל- 0.84 כיום, ובשנת 2016 עלו מחירי המניות בשיעור כ- 17.81%, הרבה מעבר למדד ת"א 100 שירד ב- 2.49%.

לסיכום, למרות העלייה המרשימה במדד הבנקים עדיין קיים פוטנציאל לרווח במניות הבנקים. משקיע המעונין להיחשף לסקטור הבנקים, יכול לעשות זאת ע"י החזקה של תעודות סל בנקים של חברות תעודות הסל השונות. 

 לכתוב מיסוי דירה שלישית בשבע שגיאות-ד"ר אביחי שניר כלכלן בכיר באינפיניטי לדה מרקר 

החוק למיסוי בעלי שלוש דירות ויותר נעשה יותר מעניין מרגע לרגע. לא שהוא לא היה מעניין מההתחלה — אבל ככל שהוא מתקדם, כך מתברר כיצד חוק אחד יכול להוכיח שאפשר לכתוב נוח בשבע שגיאות. 

השגיאה הראשונה היא שנראה כי גם המחוקקים לא הבינו את כוונת החוק. בגרסה הראשונה הופיע  הסבר על מטרות החוק, שלפיו שר האוצר, משה כחלון, החליט למסות את בעלי הדירות מכיוון שאין זה הוגן שהם מרוויחים מעליית שווי הדירות בלי להשקיע. לפיכך, המס הוא רק דרך צנועה להחזיר לחברה חלק מהרווחים של בעלי ההון, שרכשו דירות ונהנים מכך ששוויין עולה.

אבל בגרסה הסופית של החוק הסבר זה נעלם. מישהו דאג למחוק את מה שכתב המנסח הראשון, ולהחליף את זה בגרסה שלפיה מטרת החוק היא לעודד אנשים למכור דירות. למה זה לא הופיע כבר בנוסח הראשון? כנראה מפני שגם במשרד האוצר לא הבינו את כוונתו של השר, או שגם הם לא האמינו שהשר מטיל מס בלי שתהיה מאחוריו כל אידאולוגיה.

הטעות השנייה נוגעת אף היא למטרת הטלת המס. בדרך כלל מטילים מס משום שרוצים להשיג  מטרה תקציבית. ואולם הפעם האוצר מטיל מס בשאיפה להשיג מטרה התנהגותית. התירוץ של משרד האוצר הוא שיש עוד מקרים שבהם מטילים מס כדי לשכנע אנשים לעשות משהו. כך למשל, מטילים מס על סיגריות כדי שאנשים לא יעשנו. ההבדל הוא שאין איש — אף לא במשרד האוצר — החושב שיש משהו רע בקניית דירות. אם כך, למה להטיל מס כדי לטפל בזה?

הטעות השלישית היא לא לעשות בדיקה לגבי ישימות החוק. המחוקק חשב שאין כל בעיה טכנית  בקביעת המס כשיעור ממחיר הדירה. אבל אז התברר כי יש בעיה ואפילו בעיה גדולה: לרשות המסים אין כל יכולת לבדוק את המחיר "הנכון" של דירה. הפתרון שנמצא הוא להשתמש בנוסחה שתנסה לאמוד את מחירי הדירות על סמך פרמטרים ידועים. בניסיון הראשון נכתבה נוסחה שחישבה את המחיר הממוצע ביחס לפרמטרים האלה — אבל השגיאות היו ענקיות. אז עשו ניסיון שני והגיעו לנוסחה מסובכת יותר, שלא ברור אם היא עושה שגיאות קטנות יותר. מה שברור הוא שהנוסחה החדשה אינה מחשבת אפילו את המחיר הממוצע בהינתן הפרמטרים. כך שגם התירוץ שהמחיר שלפיו הבעלים ישלמו את המס הוא המחיר הממוצע של דירה עם הפרמטרים באזור שבו היא נמצאת — פשוט לא תופס. ככל שרשות המסים תתאמץ, אי־אפשר לעשות יש מאין. אם לא יהיו נתונים טובים יותר, השגיאות שיתקבלו לא יקטנו.

הטעות הרביעית היא שבגלל הנוסחה החוק כבר אינו משיג את מטרתו — הגדלת היצע הדירות בכל  האזורים. כל עוד רשות המסים לא תסתמך על המחירים בכל אזור ותשתמש בנוסחה, המחיר של דירות בפריפריה יוערך כגבוה מדי והמחיר של דירות במרכז כנמוך מדי. התוצאה היא שאם החוק מעודד מישהו למכור דירות, זה את מי שמחזיק דירות בפריפריה ולא את מי שמחזיק דירות במרכז.

בניסיון לתקן את העיוות, רשות המסים מנסה לבנות את הנוסחה כך שהיא תתן באופן עקבי מחירים נמוכים בפריפריה. אם זה יקרה, נראה שאף אחד כבר לא ימכור. אבל לפחות המדינה תרוויח עוד קצת מס.

טעות חמישית היא שבעלי דירות אינם יכולים לתכנן. כל עוד רשות המסים מסתמכת על נוסחה כדי  לקבוע את המחיר, היא תצטרך לעדכן את הנוסחה כל תקופה. הבעיה היא שאיש אינו יודע מתי הנוסחה תעודכן וכיצד תיראה הנוסחה החדשה. כך שאם אתם שוקלים לרכוש דירה שלישית או שכבר יש לכם כזאת, ואתם חושבים שהמס שתשלמו הוא בגובה מסוים — יכול מאוד להיות שעד שתצטרכו לשלם הנוסחה כבר תתחלף ואיש לא יטרח לספר לכם.

הטעות השישית היא שכאשר חוקקו את החוק החליטו מסיבה לא ברורה לתת לבעלי שלוש דירות  שימכרו את אחת הדירות מענק של עשרות אלפי שקלים. נראה שמישהו במשרד האוצר החליט שזה יגרום לכך שהחוק יעלה יותר מכפי שהוא יכניס, ולכן הם החליטו להכניס התניה בסעיף הזה: המענק יינתן רק למי שימכור את הדירה לרוכשי דירה ראשונה.

אם עד עכשיו החוק לא היה מסובך מספיק, מעכשיו רוכשי הדירות יצטרכו לבדוק כמה דירות יש לרוכשים — ורשות המסים תצטרך לוודא אם כל קונה שהצהיר כי אין לו דירה, אכן הצהיר אמת. כך שמעכשיו לחוקרים של רשות המסים יש עוד מטלות — ואלה שמעלימים מסים יכולים לחגוג.

הטעות השביעית היא להעביר את החוק בצורה כל כך חפוזה, מבולגנת ולא תקינה מינהלית, עד  שאפילו חברי קואליציה מודים כי היו מעדיפים לא לחוקק אותו. יצא שבמקום שזה יהיה חוק לא מעניין לגבי מס שיוטל על קבוצה קטנה של אנשים ויכניס סכום מסוים לקופת המדינה, זה נהפך להיות נושא לכותרות. כשרואים את הכותרת שלפיה ח"כ סתיו שפיר (המחנה הציוני) פונה לבג"ץ נגד מס שאמור להוציא כסף מבעלי הון, זה בהחלט נראה כמו שגיאה. אבל כשעושים כל כך הרבה שגיאות, אפילו כותרת כל כך מוזרה נהפכת לעובדה.


 

Page 1 of 36  > >>

תקשורת ופרסום שוק ההון
כניסה לחדר הפרטי שלי
לקביעת פגישה אישית עם מומחה אינפיניטי
מחקר ומידע
חינוך פיננסי TV
אינפיניטי דיגיטלי
לוח ארועים כלכליים
תגובה למידד המחירים לצרכן
ריבית בנק ישראל
אינפיניטי תקשורת ופרסום