עיתונות מקצועית - אינפיניטי

עיתונות מקצועית

מוצגים לעיונכם מקבץ מאמרים, ראיונות ופרסומים בעיתונות הכלכלית, המקצועית ובמגזינים מקצועיים, בתחומי מאקרו כלכלה, שווק ההון המקומי, שוק ההון העולמי, פסיכולוגיה של משקיעים ועוד.

  כל המלצות המניות של בית ההשקעות אינפיניטי הניבו תשואה חיובית בשנה שעברה-במיוחד מליסרון ואורמת טכנולוגיות. מה הם בחרו השנה? פרויקט ההמלצות של כלכליסט ממשיך: 

 ד"ר אביחי שניר, כלכלן בכיר באינפיניטי לוואלה, 16.12.16: 
ממוצע הציונים של תלמידי ישראל במבחני פיזה עלו בשנים האחרונות בשיעור מזערי בלבד ועליה זו אף מפוזרת בצורה לא שוויונית. נתונים אלה מבטיחים את המשך הצמיחה האיטית של המשק ואת רמת החיים המדשדשת בישראל. 


בשנים האחרונות, הצמיחה לנפש עולה רק בכאחוז לשנה, ולפי כל הסימנים, נראה שהיא הולכת להשאר בקצב כזה לכל היותר עוד תקופה ארוכה. יש לכך חשיבות עצומה, מכיוון שככל שהתוצר לנפש עולה, עולה גם השכר הממוצע ועולה רמת החיים. לכן כל עוד הצמיחה לנפש עולה בקצב איטי, גם רמת החיים תעלה בקצב איטי, במקרה הטוב.

אחד המפתחות לצמיחה לנפש הוא החינוך: באמצע שנות ה- 1990 ובאמצע שנות ה- 2000 היתה צמיחה גבוהה יחסית בתוצר לנפש, כפי שאפשר לראות בתרשים. בשני המקרים, חלק נכבד מהצמיחה הזאת מוסבר על ידי הגידול בהשכלה, בעיקר העלייה בשיעור בעלי השכלה גבוהה.

אבל כבר כיום נרשמים להשכלה גבוהה כמחצית ממסיימי התיכון, כלומר כמעט כל בעלי תעודת הבגרות. לכן הסיכוי לעלייה בכמות ההשכלה הולכת ויורדת, מה שמדגיש את החשיבות של איכות ההשכלה.

מדד אחד לאיכות ההשכלה בהשוואה בין-לאומית הוא מבחן פיזה. מבחן פיזה מיועד לבדוק את היכולת של תלמידים בני 15 להשתמש בידע ובמיומנויות שרכשו במהלך לימודיהם כדי להתמודד עם אתגרים שיעמדו בפניהם בחייהם הבוגרים. המבחן בודק את הכישורים של הנבחנים בשלושה נושאים עיקריים: מדעים, קריאה ומתמטיקה.

לאחרונה, התפרסמו התוצאות של המבחן שנערך ב- 2015, והתוצאה הראשונה הבולטת ממנו היא שביחס למבחן שנערך ב- 2012, הציונים בקריאה ירדו במעט, ואילו במדעים ובמתטיקה הם נשארו, פחות או יותר, ללא שינוי.

במבט לטווח ארוך יותר, לעומת זאת, חל שיפור מסוים. כפי שאפשר לראות בתרשים, ממוצע הציונים בכל שלושת התחומים עלה במקצת מ- 2006 ל- 2015. רוב השיפור בציונים מאז 2009 הוא במתמטיקה. במדעים הציון כמעט ולא השתנה מאז 2006, וכלל לא ברור האם השיפור בציון הוא מובהק מבחינה סטטיסטית. בקריאה חל שיפור מסוים בין 2006 ו- 2009, ומאז לא היה שיפור נוסף.

כלומר, למרות שהתגמול למורים ולמנהלים השתנה, ולכאורה שופר בגלל תכניות "אופק חדש" ו"עוז לתמורה", ולמרות שבמהלך התקופה הוסיפו וגם החליפו תוכניות לשיפור היכולת של התלמידים במקצועות הנבחנים בפיזה, בפועל, חוץ מאשר במתמטיקה, כמעט ולא היה שינוי בהישגים. כך שבמבחן התוצאה, לפחות בינתיים, התוכניות האלה לא השיגו את המטרה.

מלבד הממוצעים, חשוב להסתכל גם על הפיזור. התוצאות מראות כי למרות שבסך הכל היתה עלייה בממוצע, היא לא היתה מפוזרת בצורה שוויונית. הפיזור בין התלמידים החזקים ביותר והחלשים ביותר בכל המקצועות היה ונותר רחב: במדעים, למשל, הוא עומד על כ- 350 נקודות. זה מעמיד את ישראל באופן עקבי בשלישיה הראשונה של אי השוויון בין החזקים והחלשים.

בין יהודים וערבים, הפערים אפילו גדלו בין 2006 ו- 2015. ב- 2006, הפער הממוצע בין תלמידים ערבים ויהודים עמד על כ- 60 נקודות. ב- 2015 הוא גדל לכמעט 90 נקודות. כפי שאפשר לראות בתרשים, הפער גדל גם ביכולות הקריאה והמתמטיקה.

כך שבמבט לעתיד, יש קצת שיפור ברמת הממוצע, אבל על סמך מבחן פיזה, לא נראה שהשינוי הוא מספיק גדול כדי שהשיפור באיכות הלימודים תביא להאצת הגידול באיכות החיים. מעבר לכך: יש קשר חזק בין אי השוויון בהישגים לימודיים ואי השוויון בהכנסות. המפתח להכנסה גבוהה בישראל הוא לימודים של טכנולוגיה עילית, ואת אלו אפשר ללמוד רק עם ציונים טובים. אי השוויון הגדול בציונים מבטיח שגם בעתיד הנראה לעין לא יהיה שיפור ניכר באי השוויון בהכנסות. מעבר לכך, מכיוון אי השוויון בציונים מתואם באופן חזק עם אי השוויון בהכנסות ההורים, המשמעות היא שעבור ילדים להורים עם הכנסה נמוכה, הסיכוי להשיג השכלה טובה והכנסה גבוהה הוא נמוך. הסיכוי להשכלה טובה והכנסות גבוהות הוא נמוך אפילו יותר לערבים, דבר הדורש התייחסות מיוחדת.

מעבר לכל הדברים הללו, יש עוד גורם שצריך להביא בחשבון: בין 2006 ל- 2009 היה גידול בחלקם של הילדים החרדים באוכלוסיה. למרות שהחרדים אמורים להבחן במבחני פיזה, לפחות הבנים החרדים כמעט ואינם נבחנים, ולכן הממוצע של ישראל אינו מושפע מהציונים שלהם. משום כך, הציון האמיתי הוא נמוך יותר. לכן, למרות שיש עלייה בשיעור החרדים המשתתפים בשוק העבודה בשנים האחרונות, אם לא יהיה שיפור גדול בהשכלה של הילדים החרדים במתמטיקה, אנגלית ומדעים, אז רמת החיים תגדל בקצב איטי יותר אפילו מהנוכחי, ואי השוויון יגדל אפילו יותר.

   הפד העלה את הריבית ב- 0.25% וצופה 3 העלאות נוספות ב 2017. 

רו"ח אמיר איל דיווח היום כי בהתאם למרבית הערכות בשוק, הודיעה היום הנגידה האמריקנית על העלאת הריבית של 25 נ"ב. מעתה הריבית על הפיקדונות תעמוד על  0.5%-0.75%. צעד זה כבר היה מתומחר בשוק מאחר וכל הכלכלנים חזו את ההעלאה ואף חלקם ציפו להעלאה של 0.5%. מאז המשבר הפיננסי של השנים 2007-2008, מדובר בהעלאת ריבית השנייה.

ההחלטה התקבלה לאור המשך ההתאוששות במשק האמריקאי, ירידה באבטלה והמשך השיפור במצבם של הצרכנים. זאת לצד עליית מחירי הסחורות בכלל ועליית מחירי הנפט בפרט והתחזקותו של הדולר תורמים לעלייה בסביבת האינפלציה.   
 

כך, היום פורסם מדד מחירים ליצרן בארה"ב לחודש נובמבר אשר קפץ ב-0.4% בהשוואה לחודש הקודם וב-1.3% בהשוואה ל-11/15. מדובר בנתון גבוה יותר מתחזיות האנליסטים. מדד הליבה, שלא כולל מזון ואנרגיה, עלה ב-0.2% ביחס לרבעון הקודם ובשיעור של 1.8% לעומת החודש המקביל אשתקד. מדובר בזינוק החד ביותר מאז אמצע שנת 2014. לעומת זאת, המכירות הקמעונאיות בנובמבר עלו רק ב-0.1% לעומת צפי לעלייה של 0.3%. בנוסף, נתוני חודש 10/16 תוקנו כלפי מטה ב-0.2% לגידול של 0.6%. נציין כי לקראת ההחלטה ירדו התשואות של אג"ח ל-10 שנים בכ-4 נ"ב.

בפעם האחרונה שהפד העלה את הריבית ב-0.25% ב-16/12/15 התשואות לאג"ח האמריקאי ל-10 שנים ירדו בכמעט 0.4% מ-2.30% ל-1.92%.

בשל הגישה השמרנית של רוב חברי הפד, לא צפוי שינוי במדיניות העלאת הריבית העתידית והיא צפוי להישאר מתונה אם כי הצפי הוא לשלוש העלאות במהלך 2017 ולא שתי העלאות כפי שנאמר בעבר.

אומנם בחירתו  של טרמפ לנשיאות התחלת השקעות מאסיביות בפרויקטים בתשתיות עלולות להאיץ את קצב ההעלאות, אך הסבירות לכך נראית כרגע נמוכה בתקופה של חצי השנה הקרובה ולא היתה התייחסות של הבנק המרכזי לנושא הפיסקלי.

מבחינת ההשפעה על ישראל נראה לנו כי ייקח זמן עד שבנק ישראל יאמץ את הגישה של הפד, זאת נוכח סביבת האינפלציה הנמוכה.

 

 

 

 כלכלת בריטניה ביום שאחרי הברקזיט, פרד ריינגלאס, מנהל השקעות דסק חו"ל באינפיניטי לגלובס, 12.12.2016

חמישה חודשים לאחר משאל העם שהוציא את בריטניה מהאיחוד האירופי, מציגה ממשלת אנגליה תוכנית תקציבית ראשונה כמדינה נפרדת. אבל מי שמצפה לצעדים לעידוד הכלכלה המקומית, צפוי להתאכזב, בשל היכולות הנובעות מההוצאות הגבוהות של הברקזיט.

החברות והאזרח הבריטי מצפים לראות מהממשלה צעדים לעידוד הכלכלה המקומית, אך ככל הנראה הם צפויים להתאכזב נוכח היכולת המוגבלת של הממשלה לנקוט בהרחבה פיסקלית, לאור ההוצאות הגבוהות הכרוכות בהליך היציאה מהאיחוד על תקציב הממשלה.

תרזה מיי, ראש ממשלת בריטניה ומנהיגת המפלגה השמרנית, ציינה שהיא תתחיל לשוחח עם האיחוד האירופי רק במרץ 2017 בנוגע לתנאי יציאת אנגליה מהאיחוד. במהלך התקופה, בעקבות אי הודאות הגדולה, מתבקש מהגב' מיי לחזק את תחושת הביטחון של הציבור לגבי עתיד המדינה ולתמוך בצמיחה לשנת 2017. פיליפ האמונד, שר האוצר של בריטניה (Chancellor of the Exchequer) שהתנגד ליציאה מהאיחוד האירופאי, מציג את התכנית התקציבית ויצטרך לפעול בהתאם להנחיות של מיי להשקעות בסקטור הציבורי.

הסעיפים העיקריים בתכנית הממשלה הבריטית:

בעקבות נתוני אבטלה חיוביים ברבעון השלישי בשנת 2016, המציינים ירידה ל-4.8%, המהווה  הרמה הנמוכה מאז 2005, ממשלת אנגליה עושה שוב מהלך לטובת העובדים במשק ומעלה את שכר המינימום. הממשלה הודיעה על עלייה ל- 7.5 לירות שטרלינג ברוטו לשעה (בערך 36 ש"ח לשעה) החל מאפריל 2017, עלייה זו משקפת הגדלה בשיעור של כ-4%. עלייה זו מגיעה לאחר ששכר המינימום עלה כבר במרץ 2016  מ- 6.70 לירות שטרלינג ל- 7.20.

עלייה בשכר המינימום נדרשת כדי להגן על כוח הקניה של הציבור שנחלש בעקבות ירידת המטבע המקומית בעקבות ההצבעה על הברקזיט. המכירות הקמעונאיות צמחו ב 1.9% בחודש אוקטובר, ובמונחים שנתיים עלייה של 7.4%.

הבנק המרכזי הוריד ברבעון השלישי את הריבית לרמת שפל היסטורית של כ- 0.25% בכדי לתמוך בצמיחה. בנוסף לכך, שר האוצר, פיליפ האמונד הכריז על רפורמות בסקטור הנדל"ן והבטיח השקעות של כ- 1.4 מיליארד לירות שטרלינג כדי לתמוך בבנייה של 40,000 דירות חדשות והציע לבטל את עמלות התיווך ששולמו על ידי 4.3 מיליון משק בית למשרדי תיווך בעת חתימת חוזי שכירות. העמלות הגיעו בממוצע ל- 337 לירות שטרלינג (1,600 ₪) לחוזה (לפי משרד האוצר הבריטי).

החלטה נוספת הנה השקעת שני מיליארד ליש"ט נוספים לשנה לטובת מחקר ופיתוח במדינה. על פי התיאוריות הכלכליות, השקעה במחקר ופיתוח (R & D) מאפשרת למדענים ולחוקרים לפתח ידע, טכניקות וטכנולוגיות חדשות. בזכות השינויים בטכנולוגיה, אנשים יכולים לייצר יותר עם אותם או אפילו פחות משאבים, ובכך להגדיל את הפרודוקטיביות, כך שבטווח הבינוני והארוך יש לצפות לשיפור כלכלי בעקבות השקעה זו .

ממשלת אנגליה רוצה לפעול לטובת סקטור התשתיות עם השקעות בסך של 23 מיליארד פאונד בחמש השנים הקרובות בכבישים, מסילות ברזל וטלקום. לאחר מכן הממשלה תשקיע 1.2%  מהתמ"ג בשנה בהשוואה ל-0.8% היום. המטרה הינה ליצר משרות חדשות, למשוך משקיעים זרים, להגדיל פרודוקציה ותחרות בין חברות לטובת הציבור.

שר האוצר הבריטי דיווח כי הממשלה שוקלת להקפיא מיסוי על מחירי הדלק, כדי לאזן את העלייה במחירי הנפט בעקבות הסכם הפרודוקציה שנחתם בווינה לאחרונה בנובמבר 2016. לפי סקרים, מחירי הדלק באנגליה אמורים לעלות בשיעור של כ-9 פני לליטר, כלומר סביב 5 ליש"ט למיכל דלק מלא.

מכתבות בתקשורת הבריטית משתקף כי במסגרת התכנית התקציבית, הממשלה צפויה להוריד את מס החברות לרמה של 15%,  אך טענה זו נדחתה בינתיים על ידי דוברת הממשלה. נכון להיום מס החברות עומד על 20% וצפוי לרדת לרמה של כ-17% עד שנת 2020, הרמה הנמוכה ביותר של כל המדינות המפותחות ומתפתחות מה- G-20. המטרה הינה לשמור על בריטניה כמדינה אטרקטיבית למשקיעים מקומיים וזרים המתלבטים אם לעזוב את הממלכה בעקבות החששות מעתיד המדינה בעידן הפוסט ברקזיט. פייסבוק שואפת ליהנות מהקלות המס ודיווחה על בניית הנהלה חדשה בלונדון שנה הבאה ויצירת 500 משרות חדשות (עלייה של כ-50% במספר העובדים).

הגירעון לשנת 2016 צפוי לעמוד על כ- 70 מיליארד ליש"ט המהווים כ- 3% מהתמ"ג, למרות הציפיות בתחילת השנה של דיויד קמרון (ראש ממשלה לשעבר) שציפה לסיים את השנה בסביבת גירעון של כ-56 מיליארד פאונד. לאחר עלייה משמעותית בגירעון, אמר האמונד שיוותר על מטרת קודמו בתפקיד, ג'ורג' אוסבורן אשר רצה להציג חשבונות מאוזנים לקראת 2019-2020.

בדחיית הורדת הגירעון הוא מאפשר לעצמו יותר חופשיות בניהול התקציב הממשלתי. החזרת החשבונות לרמה מאוזנת עד 2020 מצריכה להטמיע מדיניות צנע עם ירידות בתנאים הסוציאליים. היום באנגליה קיימת סלידה מהמדיניות הפיסקלית ומהמדיניות המונטארית שמובילה לסיכון של מיתון, למרות שהכלכלה באנגליה הינה ליברלית ושהממשלה יחד עם הבנק המרכזי מתכננים לפעול לצמיחה כלכלית. חשוב להזכיר שהבנק המרכזי באנגליה הוריד את הריבית לרמת שפל היסטורית של כ- 0.25% כדי לתמוך בצמיחה.

לאור נתונים מאקרו כלכליים שפורסמו בחודש האחרון, הצמיחה לסוף שנת 2016 צפויה לעמוד על 2.1% כשהממשלה ציפתה ל-2%. הממשלה צריכה לפעול לעלייה בצמיחה שעודכנה כלפי מטה לשנים הבאות. בשנת 2017, הציפיות לצמיחה מחודש מרץ לפני משאל העם, עמדו על 2.2%, אך כעת הציפיות ירדו ופיליפ האמונד דיווח שהוא מצפה לצמיחה כלכלית של כ- 1.4% בלבד. הצפי לשנת 2018 עודכן גם הוא כלפי מטה ל-1.7%, ובשנים 2019 ו- 2020 תחזיות הצמיחה נשארו ללא שינוי ברמה של 2.1%. הממשלה צופה לחזור לרמות צמיחה של היום בעוד כ- 4 שנים, זמן המוערך לספיגת  ה"ברקזיט". 

למרות זאת, היחלשות המטבע בעקבות ה"ברקזיט" עלולה להאיץ מחירים במשק בעתיד, ובעקיפין לגרום גם לירידת השכר הריאלי שלא יוכל לגדול בקצב של האצת המחירים. ההשלכות של גורמים אלה תגרומנה להאטה כלכלית באופן כללי. אפשר להסיק מכך שבעקבות הציפיות הנמוכות וחששות הציבור, הממשלה החליטה לפעול לטובת משקי הבית ולתמוך בחברות.

 

 

 ד"ר אביחי שניר, כלכלן בכיר באינפיניטי לוואלה!NEWS: מי שמטיף לעזיבת איטליה את האיחוד האירופאי, משכנע א את הצרכנים שאם יעזבו את האיחוד, הדברים שמהם הם לא נהנים ייעלמו, אבל שבמקביל האיחוד האירופי יישאר ושהם ימשיכו ליהנות ממחירי מוצרים נמוכים וחופש תנועה בין המדינות. אבל כמו בתורת המשחקים, לכאן מגיעה הבעייה של טווח ראות. 10.12.16

יש לא מעט אנשים שחושבים, או שרוצים לחשוב, שההפסד של ממשלתו של רנצי במשאל העם באיטליה מקרב את איטליה לעזיבת האיחוד. אם זה נכון, זו תהיה דוגמא נוספת להחלטה שנראית הגיונית, בהנחה שכל השאר היה נשאר ללא שינוי, אבל היא בעצם שגויה מאד.

דוגמא פשוטה להחלטה כזאת הוא משחק בתורת המשחקים שבו מבקשים מקבוצה של אנשים לבחור מספר בין 0 ל- 100. כל אחד רושם את המספר שבחר על פתק ומגיש אותו למי שעורך את הניסוי. עורך הניסוי לוקח את כל הפתקים, ומוצא את הסכום הממוצע שנרשם על כל הפתקים. הזוכה הוא מי שרשם את הסכום הקרוב ביותר לחצי מהממוצע. תורת המשחקים חוזה ששחקנים ירשמו במקרה כזה אפס. ההגיון הוא פשוט: אין טעם לרשום 100 בגלל שאם כולם ירשמו 100, ינצח מי שירשום 50. אבל אם כולם ירשמו 50, אין טעם לרשום 50, כי ינצח מי שירשום 25 וכן הלאה, עד המסקנה המתבקשת שאין טעם לרשום מספר גדול מאפס.

כשנותנים לאנשים לשחק את המשחק הזה בחיים האמיתיים, מגלים שרוב האנשים רושמים 50 וחלק קטן רושם 25. העובדה שרק מעט מאד מבינים עד הסוף את ההגיון של המשחק נותנת לשחקנים שמבינים שהאחרים לא יחשבו עד הסוף הזדמנות להרוויח.

במידה רבה, גם מי שמטיף לעזיבת האיחוד באיטליה או בצרפת מנצל את חוסר היכולת של חלקים בציבור להבין עד הסוף את ההשלכות של המהלך. רוב הציבור, גם באיטליה, גם באנגליה וגם בצרפת, נהנה מהיתרונות של האיחוד האירופאי. הוא נהנה לטייל באירופה בלי להציג דרכון, לעבוד בכל מדינה שירצה, לרכוש מוצרים אירופאים במחירים שבהם צרכנים ישראלים יכולים רק לקנא ומכך שקבוצת הכדורגל שלו יכולה להביא זרים אירופאיים ללא הגבלה.

מצד שני, הוא פחות נהנה מדברים אחרים. הוא פחות נהנה מכך שהמדינה שלו משלמת מסים לאיחוד האירופאי, למרות שהוא נהנה כאשר המסים הללו מסבסדים את המזון שהוא אוכל ואת היין שהוא שותה. הוא לא נהנה מכך שעובדים זרים תופסים את מקומות העבודה שאותם איישו בעבר עובדים מקומיים, למרות שהוא נהנה שהמחירים שהוא משלם עבור אותם מוצרים ירדו משמעותית. הוא לא נהנה מהעובדה שפליטים מגיעים לאירופה והאיחוד אינו מצליח לטפל בבעיה, למרות שלא האיחוד יצר אותה, וספק אם צרפת או איטליה יטפלו בה טוב יותר בכוחות עצמן.

מי שמטיף לעזיבת אירופה, משכנע את הצרכנים שאם יעזבו את האיחוד, הדברים שמהם הבוחרים לא נהנים יעלמו, אבל שבמקביל, האיחוד האירופאי ישאר. לכן, טוען מי שטוען שכדאי לצאת מהאיחוד, שום דבר לא ישתנה גם אם עוד מדינה או שתיים תצאנה מהאיחוד, מכיוון שלאיחוד יהיה עניין לשמור על יחסים טובים עם מדינות באירופה גם אחרי שהן יעזבו, אז גם מדינה שתעזוב תהנה בעצם מאותם תנאים, אבל בלי החובות.

אבל כאן מגיעה הבעיה של טווח הראות: הפרישה של אנגליה תהווה מכה עבור האיחוד, אבל אנגליה הצטרפה מאוחר, ומעולם לא לקחה חלק מלא באיחוד. צרפת ואיטליה היו שם מההתחלה, ובלעדיהן, אירופה כבר לא מאוחדת. כך שבלעדיהן, בעצם, זה כבר סוף האיחוד. מכיוון שכך, אם מדינה כמו צרפת או איטליה תצאנה מהאיחוד, כולם יפגעו בצורה משמעותית, כי ההסדרים הקיימים כבר לא יחזיקו, ועד שיהיו הסדרים חדשים יקח זמן.

לכן, יש מקום להאמין שהפוליטיקאים גם בצרפת ואיטליה ימנעו מעזיבה של האיחוד. אבל כמו השחקנים שלא מבינים שלפני שהם מחליטים על הסכום שהם בוחרים, צריך לחשוב כמה צעדים קדימה,  בהחלט יש חשש שהמצביעים יצביעו למי שמבטיח שלחשוב על צעד אחד זה יותר ממספיק.

 

 

 

  מס העניים של כחלון - מאמר בנושא העלאת המיסוי על הגרלות - מאת ד"ר אביחי שניר, כלכלן בכיר באינפיניטי ומרצה במכללה האקדמית נתניה, 8.12.16 >> 

אם שר האוצר יצליח להעביר את העלאת המס על זכיות בהימורים, זאת תהיה גזילה, ולשיטתו של משרד האוצר, זאת תהיה גזילה מהחלשים ביותר. כדי להבין מדוע זאת תהיה גזילה, צריך להבין שמשרד האוצר מתכוון לבצע שני צעדים. ראשית, אם קודם לכן היה פטור מתשלום מסים על פרסים עד גובה של 50,000, כעת יגבה מס על פרסים שגדולים מ- 5,000 ש"ח. שנית, המס על פרסים יגדל משלושים אחוזים לשלושים וחמישה אחוזים.

אם כן, התוכנית של משרד האוצר היא למסות את המהמרים פעמיים, שכן גם בלי שיוטל מס על פרסים מהימורים, ההימורים הנהוגים במדינת ישראל הם מס. מדינת ישראל העניקה למפעל הפיס ולמועצה להסדר ההימורים בספורט (טוטו) מונופול על משחקי הימורים, וזה מאפשר להם לקיים הגרלות שבהן חוזרים למהמרים לכל היותר רק כ- 60% מהכספים שהמהמרים משקיעים. כלומר, גם בלי מסים, המדינה לוקחת מהמהמרים כארבעים אחוזים מהכסף שהם השקיעו.

כעת, היא רוצה לקחת מהמהמרים עוד 35% מהכספים בהם הם זוכים , כך שבחישוב פשוט, המהמרים ישארו רק עם כ- 40% מהכספים שהם השקיעו. ומעבר לכך: אם המדינה רוצה למסות את ההימורים, צריך לקבוע האם זכייה בהימורים היא חלק מההכנסה השוטפת של האדם או שהיא רווח הון.

אם מדובר ברווח הון, אז מיסוי הוגן צריך לקחת בחשבון גם את העלויות של המהמר. בשוק ההון מי שקונה מניה שהשווי שלה ירד, מקבל מהמדינה פטור ממס בגלל ההפסד שנגרם לו. באותה מידה, אם המדינה רוצה לגבות מס הוגן על הימורים, היא צריכה לנקות מהרווחים את כל הסכומים שהמהמר השקיע עד שהוא זכה. אבל כנראה שמשרד האוצר יודע שאם הוא יצטרך לקזז הפסדים לפני שהוא גובה מסים, אז המס שיגבה יהיה קרוב לאפס, מכיוון שרוב המהמרים מפסידים הרבה יותר מכפי שהם זוכים.

לעומת זאת, אם מדובר בהכנסה שוטפת, אז את המס צריך לקבוע ביחס להכנסות של האנשים. אבל לפי משרד האוצר, רוב המהמרים הם אנשים מהמעמד הנמוך יחסית, ולכן, אם משרד האוצר צודק, ההכנסות של רובם לא מגיעות אל סף המס, אפילו אם כוללים בהכנסות שלהם זכיות חד פעמיות בסכומים קטנים. כך שאם משרד האוצר יתעקש לגבות מס של שלושים וחמישה אחוזים על פרסים קטנים, הוא ידרוש מאנשים שמרוויחים שכר מינימום לשלם מס שולי שמשלמים אנשים שמרוויחים למעלה מ-40,000 בחודש.

כך שאיך שלא מתבוננים על אופני המיסוי, הם אינם הגונים. התירוץ של משרד האוצר הוא שהמטרה של המס היא להבהיר לאנשים שלא כדאי להמר, על ידי כך שיבהירו להם שגם אם הם יזכו, לא ישאר להם כמעט כלום. אבל מכיוון שבפרסומות ימשיכו למכור שהפרס הראשון הוא בסכומים גדולים ואת המס יציינו רק באותיות הקטנות, מי שיבינו שלא כדאי להמר הם בעיקר אנשים בעלי השכלה גבוהה יחסית. כך שמי שימשיכו להמר, וימשיכו גם להפסיד וגם לשלם מסים, הם בעלי ההכנסות הנמוכות ביותר.

 ד"ר אביחי שניר, כלכלן בכיר באינפיניטי לוואלה, 5.12.16: הצמיחה של המשק תלויה רק בכם: החובות של משקי הבית ממשיכים לעלות במהירות-כי כולם רוצים לצרוך כמו כולם: התוצאה: המשק ממשיך לצמוח אבל מתרבות של חיסכון, אימצנו תרבות שבה חיים מהלוואות. 



 טראמפ עושה טוב לדיבידנדים: אלה המניות שצפויות להרוויח. הבטחותיו של נשיא ארה"ב הנכנס בתחום הורדת מיסי החברות והדה-רגולציה הן חדשות טובות עבור שוק המניות בכלל, ובמיוחד עבור חברות המחלקות דיבידנד-שיוכל לגדול בעקבות הגדלת הרווחיות. חן יחצק, אנליסטית באינפיניטי לגלובס 28.11.2016 

בסביבת הריבית הנמוכה הנהוגה בעולם, תכניות חיסכון ופיקדונות בבנקים מניבים תשואה נמוכה ולעיתים אפילו לא שומרים על ערכו הריאלי של הכסף, ולכן הופכים לפחות אטרקטיביים. בחיפוש אחר תשואה, משקיעים מגדילים את החשיפה לאג"ח קונצרני בדירוג נמוך שמעלה את רמת הסיכון שלהם בתיק ההשקעות לחדלות פירעון של החברות. בנוסף, כאשר אין אלטרנטיבת השקעה ראויה לכסף, משקיעים בוחרים למנף את כספם לצורך רכישת דירה נוספת על מנת לקבל השלמת הכנסה. אלטרנטיבה זו כרוכה בסיכון ריבית. כשהריבית תחל לעלות, קיים חשש לירידה של מחירי הדירות.

מניות הדיבידנד נתפסות כחלופה איכותית להשקעה כאפיק המניב הכנסה שוטפת. רמת הסיכון זהה לזו של מניות. חברות בעלות היסטוריה ארוכה של חלוקת דיבידנד מאופיינות בד"כ בפעילות יציבה, רווחית ותזרים מזומנים קבוע. מניות הדיבידנד עדיפות להשקעה לטווח ארוך ויוצרות תזרימי מזומנים חופשיים עקביים גם בתקופה של תנודתיות בשווקים וירידת מחירים במניות.

בחירת דונלד טראמפ לנשיאות בארה"ב השפיעה לטובה על מניות הדיבידנד בארה"ב. הבטחותיו העיקריות במישור הכלכלי היו הורדת מיסי חברות ודה-רגולציה, שני שינויים חיוביים עבור שוק מניות. טראמפ מעוניין להוריד את מס החברות משיעור ממוצע של 35% ל-15% במטרה להחזיר את החברות האמריקאיות לארה"ב. מדיניותו של טראמפ הינה שלילית בעיקר עבור שוק האג''ח, בשל העובדה שמדיניות זו משקפת עלייה ניכרת בגירעון הפיסקאלי וחוב/תוצר בארה''ב. התוכניות של טראמפ בהורדת המיסים של חברות והטלת מיסי ייבוא גבוהים, צפויה לתרום  להגדלת הצריכה המקומית ובכך לשפר את מחזור המכירות והרווחיות של חברות. הגדלת הרווחיות של חברות בארה"ב צפויה לאפשר לחברות להגדיל את סכום הרווחים המחולקים (דיבידנד).

לאור הנתונים הכלכליים המשתפרים בארה"ב: שוק עבודה חזק, אינפלציה ברמה הגבוהה ביותר מתחילת השנה (1.6% במונחים שנתיים באוקטובר), נגידת הבנק המרכזי צפויה להעלות את הריבית, וכתוצאה מכך האטרקטיביות של מניות תגדל לעומת אגרות חוב.

ההסתברות להעלאת ריבית בארה"ב בדצמבר גבוהה ועומדת כעת על 98% ( לפי חישובי בלומברג בהתבסס על חוזים עתידיים), אך קצב ההעלאות לאחר מכן צפוי להיות איטי. הריבית עדיין תישאר נמוכה ועלות המימון של החברות תישאר אטרקטיבית מרמת הריביות שהייתה נהוגה לפני המשבר הפיננסי של 2008.  העלאת ריבית מאותתת כי מצב המשק חזק, הצמיחה איתנה, ולכן ככל הנראה שוק המניות ימשיך לעלות.

החל מיוני 2004, נגיד הפד החל במדיניות מוניטארית מצמצמת, והעלה את הריבית בהדרגתיות מ-1% ל-5.25% ביוני 2006. בתקופה זו, התשואה של אג''ח ממשלת ארה"ב ל-10 שנים רשמה עליית תשואות קלה מרמה של 4.6% ל-5.1%, כך שנרשם הפסד הון למשקיעים. לעומת זאת, מדד ה- S&P 500  רשם באותה תקופה עלייה של כ- 13% ומדד ה- S&P 500 Dividend Aristocrats עלה בכ- 21%. דוגמא נוספת לכך, מאוגוסט 2007, הריבית בארה"ב החלה לרדת מרמה של 5.25% ל-0.25% בסוף שנת 2008. באותה תקופה, מדד ה- 500 P&S  רשם ירידה של כ-39% ומדד ה- S&P 500 Dividend Aristocrats ירד בכ- 25%. התשואות של אג"ח 10 שנים בארה"ב ירדו מ-4.5% ל-2.2% ונרשמו רווחי הון למשקיעים. ניתן להסיק מהאמור כי שוק המניות מגיב בעליית שערים  לעליית ריבית מתונה ובירידות שערים לירידת ריבית (בהשפעת הנתונים הכלכליים), כך שיתכן ונחווה מצב דומה כבר בשנה הבאה. 

תיק המורכב ממניות של חברות גדולות בסקטורים השונים המחלקות דיבידנד, מאפשר לקבל הכנסה פסיבית לאורך זמן בסיכון יחסית סביר. חברות המחלקות דיבידנד בעקביות לאורך שנים, הן בדרך כלל חברות איכותיות, רווחיות, ובעלות מינוף יחסי נמוך. החיסרון של השקעה במניות דיבידנדים הוא מבחינת מיסוי. בעוד שהמס על רווחי הון משולם רק לאחר מימוש ההשקעה,  המס על דיבידנד במזומן מנוכה מיד עם קבלתו.

בשוק האמריקאי ישנן מאות חברות שבכל שנה מחלקות דיבידנד שגדול יותר במונחים אבסולוטיים משנה קודמת, גם בתקופות של משברים פיננסים (כמו משבר 2008). ג'ונסון וג'ונסון היא אחת מחברות התרופות והאספקה הרפואית הגדולות בעולם. החברה מורכבת משלוש חטיבות עיקריות: תרופות, מכשור רפואי ומוצרי צריכה. החברה נהנית מבסיס הכנסות מגוון ובמעמד מוביל במגזרי המכשור רפואי והתרופות. החברה מחלקת דיבידנד קבוע וצומח בקצב של כ-6.5% לשנה. תשואת הדיבידנד שלה עומדת כיום על 2.74%. מניית החברה נסחרת לפי מכפיל רווח נוכחי של 18.7.

למעוניינים בחשיפה למניות דיבידנד עם פיזור גבוהה יותר, ניתן לעשות זאת באמצעות חשיפה למדד: S&P 500 Dividend Aristocrats.  המדד העוקב אחר המניות הגדולות הנכללות במדד S&P 500 שנוקטות במדיניות היוצרת הגדלת גובה הדיבידנד למניה מדי שנה, לפחות במהלך 25 השנים האחרונות. משקלה של כל מניה שווה והמשקל היחסי של כל סקטור מוגבל עד 30% ממשקל המדד. סטיית התקן של המדד בעשר שנים האחרונות הינה 13.8%, לעומת מדד S&P 500 שסטיית התקן שלו עומדת על 14.9% באותה תקופה, כך שהוא יותר תנודתי. 


 מחקר-אי השוויון בארץ עמוק וקבוע בעלי ההכנסות הנמוכות פסימיים יחסית למערב. מהמחקר של ד"ר אביחי שניר מאינפיניטי-שניתח הוצאה לצריכה, עולה גם כי האי-שוויון בהכנסות בישראל הצטמצם בשנים האחרונות, 27.11.2016

 


  על פי הכלכלנים של בית ההשקעות אינפיניטי, טראמפ צפוי להוביל מדיניות כלכלית שתחזק את הדולר ותוריד את האטרקטיביות של המטבעות במדינות במפותחות והמתפתחות גם ביחד. גל ראלי, כלכלן באינפיניטי לכלכליסט, 27.11.16

כמעט שנה וחצי מאז שהבנק המרכזי של סין ביצע פיחות חד וליברליזציה חלקית ביואן הסיני, מהלך שהכניס את השווקים לסחרור פיננסי והגביר את החששות למלחמת מטבעות מחודשת, נראה שהפעם הסינים לא צריכים לעשות דבר, מלבד "לשבת בשקט", ולתת לנשיא הנבחר של ארה"ב דונלד טראמפ לעשות את העבודה.

הנשיא החדש והלא שגרתי מגיע עם אג'נדה מאוד ברורה: צמצום ההגירה, נגד הסכמי סחר בינ"ל  ובעד תוכנית גָ'מְבּוֹ כלכלית רחבה מאוד אשר לפי הערכות תגדיל את החוב הלאומי של ארה"ב בעוד 5.3 טריליון דולר, ויש לה כבר מחיר נקוב בזירת המט"ח, הדולר נסחר מעל 100 נק' מול סל המטבעות המצרפי ברמה הגבוהה ביותר מאז 2003, שע"ח דולר/יין יפני נסחר ב-110.35, הרמה הנמוכה ביותר מאז 1988 והיורו/דולר רשם את מהלך הירידות הארוך ביותר מאז החל להיסחר.

כלכלה פוליטית בגוש האירו

 

הלחצים האינפלציוניים בארה"ב צפויים להתגבר ולהפחית את האטרקטיביות של חלק מהמטבעות  של המדינות המפותחות בדגש על אירופה. בנוסף, סדר יום פוליטי עמוס באירופה צפוי להעיב על  מטבע האירו:

 

 

ביום ראשון הארבעה בדצמבר 2016 יתנהל משאל העם באיטליה בנושא הרפורמה החוקתית, לרבות נושא סמכויות ראש ממשלת איטליה מתאו רנצי. על פי סקרים מקדמיים צפוי במשאל זה קרב צמוד בין המתנגדים לתומכים בו, עד כדי כך שרנצי רמז כי במידה ותוצאות משאל העם יהיו נגד הרפורמה, הוא יתפטר, דבר שעלול להשפיע על שוק הבנקאות באיטליה וכתוצאה מכך להכביד עוד יותר על המטבע האירופאי.

 

בנוסף מדינות מרכזיות בגוש האירו הולכות השנה לשנת בחירות, ביניהן גרמניה.  אמש הודיעה  קנצלרית גרמניה אנגלה מרקל כי בכוונתה להתמודד על התפקיד בפעם הרביעית, למרות המפלה שמפלגתה חוותה בבחירות האזוריות בגרמניה.

אירועים פוליטיים-כלכליים בעתיד הקרוב באירופה:

מדינה

תאריך

אירוע

איטליה

04 בדצמבר 2016

משאל עם בנושא: רפורמה חוקתית

יוון

31 לדצמבר 2016

החלטה של הבנק העולמי על המשך לסיוע הפיננסי ליוון

גרמניה

פברואר 2017

בחירות לנשיאות גרמניה

הולנד

מרץ 2017 

בחירות לפרלמנט

צרפת

אפריל 2017

בחירות לנשיאות צרפת

ההשלכות האפשריות של מהלכים ואירועים בגוש האירו ובארה"ב צפויים להמשיך את מגמת ההיחלשות במטבע האירופאי, הן כתוצאה מהתחזקות הדולר והן כתוצאה מעליית אי הוודאות לגביי שלמות גוש האירו.

שקל איתן

השקל אמור לשמור על כוחו מכיוון שבישראל שוררים תנאי מאקרו טובים יותר מרוב המדינות המפותחות בעולם: אבטלה נמוכה, זרם גז שיקטין משמעותית את יבוא הדלקים,  מאזן תשלומים חיובי, גירעון ממשלתי נמוך ועודף נכסים על התחייבות ברמה המשקית.

עם זאת, ייתכן והדולר ילך וירחיב את פער הריביות מהמטבעות המרכזיים בעולם, ולכן צפוי להמשיך ולהתחזק. השפעה זו יכולה להחליש את השקל מעט מול הדולר בעקבות פערי ריביות גבוהים יותר, אך מצד שני תחזק אותו מול סל המטבעות הכללי בדגש על היין, האירו, והליש"ט.

במידה ויתפתח תרחיש של עליית ריבית חדה יותר מהצפוי בארה"ב אנו עלולים להיגרר לעליית ריביות  גם בישראל ובשווקים נוספים בעולם בסופו של דבר.

לסיכום, כפי הנראה אנו עומדים לפני שינויים אסטרטגיים ארוכי טווח בשוק המטבעות העולמי, השקעה מאסיבית בתשתיות, הפחתת מס אגרסיבית, פתיחת הסכמי סחר. הגבלה של ההגירה אמורה לייצר צמיחה גבוהה יותר  בארה"ב ובאופן שונה ממה שחווינו בשנים האחרונות שלאחר משבר הנדל"ן בארה"ב. התוצאה של מהלכים אלו עלולה לגרום ללחצים אינפלציוניים לאחר שנים של אינפלציה אפסית (עקב עליית מחירי סחורות, עליית שכר וצמיחה חזקה יותר) שתגרום לייקור מחיר הכסף והעלאה מהירה יותר של הריביות בעולם המפותח וכמובן שקודם כל בארה"ב עצמה, גם שוק האג"ח אמור לחוות עליה של עקומי התשואות לרמה גבוהה יותר מהרמות הנמוכות של השנים האחרונות, המטבע האמריקאי אמור להתחזק מול סל המטבעות (מפותחים/מתפתחים).

Page 1 of 34  > >>

תקשורת ופרסום שוק ההון
כניסה לחדר הפרטי שלי
לקביעת פגישה אישית עם מומחה אינפיניטי
מחקר ומידע
חינוך פיננסי TV
אינפיניטי דיגיטלי
לוח ארועים כלכליים
תגובה למידד המחירים לצרכן
ריבית בנק ישראל
אינפיניטי תקשורת ופרסום