עיתונות מקצועית - אינפיניטי

עיתונות מקצועית

מוצגים לעיונכם מקבץ מאמרים, ראיונות ופרסומים בעיתונות הכלכלית, המקצועית ובמגזינים מקצועיים, בתחומי מאקרו כלכלה, שווק ההון המקומי, שוק ההון העולמי, פסיכולוגיה של משקיעים ועוד.

  הצפי לעליית ריבית בארה"ב ובעקבותיה התחזקות המטבע המקומי- מיטיב עם ענפי התעשייה ובמיוחד עם חברות היצוא. סקטור התעשייה הוא גם הצרכן הגדול ביותר של אנרגיה, שמחיריה צפויים לרדת בעקבות התחזקות הדולר. פרד ריינגלאס - מנהל השקעות דסק חו"ל באינפיניטי בטור "נייר עמדה", גלובס, 2.11.16

סקטור התעשייה בארה"ב הינו הליבה של הכלכלה האמריקאית וכולל חברות גדולות המהוות אחוז ניכר מהמדדים המובילים בארה"ב. הסקטור הינו יציב בהשוואה לסקטורים אחרים כשרוב החברות גדולות (Large-Cap) בעלות תשואת דיבידנד גבוהה ויציבה.

כשהצמיחה הכלכלית חזקה והצריכה הפרטית עולה, הפעילות בסקטור מתרחבת בעקבות כך שחברות מגדילות את הפעילות שלהן ומייצרות יותר מוצרים. במשבר הסאב פריים, התמ"ג האמריקאי התכווץ ב-2.8% והייצור התעשייתי התכווץ בכ-11%. ברבעון השני של השנה הצריכה הפרטית צמחה בקצב מהיר של 4.2% ויחד עם שיפור בשוק התעסוקה (התקרבות לתעסוקה מלאה) נקבע צפי לעלייה בצמיחה ברבעון השלישי של 2.5%, לעומת 1.4% ברבעון השני.  קרן המטבע העולמית מעריכה כי כלכלת ארה"ב צפויה להמשיך לצמוח בשנים הקרובות, בקצב גבוה יותר ממשקים מפותחים אחרים, כשקצב הצמיחה הצפוי ל- 8 השנים הקרובות (2017-2024) עומד על ממוצע של בין 2% ל-3%.  מדד מנהלי הרכש במגזר היצרני מצוי בעלייה מתחילת השנה, עומד על 53.2 נקודות בחודש אוקטובר, ומצביע על צפי להתרחבות הפעילות הכלכלית בסקטור (מעל 50 נקודות).

הצפי לעליית ריבית בארה"ב ובעקבות כך התחזקות שער הדולר מטיבים עם סקטור התעשייה ובמיוחד בחברות הייצוא שאינן תלויות רק בשוק האמריקאי ונהנות מהכנסות גבוהות יותר. בנוסף, סקטור התעשייה הוא הצורך העיקרי של האנרגיה (54%) ובכך הוא הנהנה העיקרי ממחירי נפט נמוכים. למרות עלייה של מחירי הנפט מתחילת השנה בכ-13%, עליית הריבית בארה"ב תומכת בהתחזקות הדולר שנמצא בקורלציה הפוכה עם מחירי הנפט ולכן מחירי הנפט צפויים לרדת.

הבחירות הצפויות בארה"ב בנובמבר, עשויות להוביל לתנודתיות בשווקים. לעומת זאת, סקטור התעשייה והפיננסים עשויים להיות יציבים יותר ולהניב ביצועיים חיובים, ללא תלות במועמד שייבחר. שני המועמדים דיברו על הגדלת ההשקעה בתשתיות (כבישים, בתי חולים), במערכות הגנה ובביטחון אשר צפויים לתמוך ולהרחיב את הפעילות של החברות בתעשייה.

לסקטור התעשייה תתי סקטורים שונים ובהם: תחבורה ותעופה, מכונות וציוד, לוגיסטיקה, נדל"ן, עם מחזורי צמיחה גדולים שנמשכים כבר שנים רבות. לדוגמא תעשיית חלל והגנה הצפויה לצמוח בשנת 2016 בכ-3% בזכות התקדמות טכנולוגית ותקציב בטחון גדל.

תחום הנדל"ן בארה"ב -  בעשור האחרון בעקבות משבר הסאב פריים בשנים 2007-2008 נגרמו נזקים מסיבים עם ירידות של כ-20% במחיר הדיור ושל כ- 75% בשווקי הנדל"ן המניב מהשיאים הגבוהים שלהם ב- 2006. השוק חזר לרמות בהן שהה לפני המשבר עם עליה של כ-290% בנדל"ן מניב מנקודת השפל שלו ב- 2009) . כיום, אנו רואים האטה נוספת בסקטור בעקבות הצפי לסיום מדיניות הריבית הנמוכה בארה"ב ובעולם בחודשים הקרובים.

בניגוד לנדל"ן, תת אפיק התעשייה האווירית וההגנה, אטרקטיבי יותר ובעל פוטנציאל צמיחה בעיקר בגלל מכפילי הרווח הנמוכים של החברות שמתמחרות את המניות בזול. בסקטור התעשייה נמצאות חברות גדולות ומוכרות בעולם שבראשן בואינג ויונייטד טכנולוג'יס.

חברת בואינג נהנית משער דולר חזק בעקבות כך ש- 60% מהמכירות שלה מחוץ לארה"ב וממחירי סחורות נמוכים (דלק). המניה של החברה (BA US) נסחרת במכפיל רווח של כ- 14, כשהמכפיל הממוצע ב- 5 השנים האחרונות הינו כ-17 ובהשוואה לסקטור בעולם שעומד על 50. בואינג נהנית בעקיפין מעליית התיירות בעולם שהגיע ל-1.2 מיליארד תיירים (עליה של כ- 4% נכון לסוף שנה 2015). סיום האמברגו של ממשלת ארה"ב על אירן הגדילה את הזמנת המטוסים מהחברה בסכום כולל של כ-25 מיליארד דולר. ברבעון השלישי של השנה, הרווח התפעולי של החברה עלה בכ- 12% וצבר ההזמנות עומד על 5,600 מטוסים.

למעוניינים בפיזור השקעה של חברות רבות בסקטור, קיים ETF  על סקטור התעשייה האווירית וההגנה בשם: ISHARES U.S. AEROSPACE & DEFENSE ETF (ITA US). התעודה עוקבת אחר 39 מניות בסקטור כשההחזקות העיקריות הן: בואינג (9.13%), יונייטד טכנולוג'יס (8.56%) ולוקהיד מרטין (7.58%). היקף הנכסים המנוהלים עומד על כ-1 מיליארד דולר עם דמי ניהול של 0.43%. מכפיל רווח הממוצע הינו 23 ותשואת הדיווידנד ב- 12 החודשים האחרונים עומדת על 0.94%. תשואת תעודת הסל עומדת על 10% מתחילת השנה, לעומת 6.7% של ה- SPDR S&P 500 ETF ((SPY US תעודת סל העוקבת אחר מדד ה-S&P500  בארה"ב הכוללת את כלל הסקטורים.

 

  לעובדים מוכשרים יש בעיה: הם יודעים שהם מוכשרים, אבל המעסיקים לא יודעים את זה. ומה הפתרון לבעיה הזו?  כלכלנים ניסו ועדיין מנסים להבין מה המטרה של לימודים אקדמאים. די ברור שאנשים מוציאים סכומי כסף לא מבוטלים על לימודים לתואר ראשון ושני מאחר שהם מייחסים לזה ערך, אבל השאלה היא מה בעצם זה נותן להם. ד"ר אביחי שניר עם נקודת זווית מעניינת בנושא.  להורדת הכתבה לחץ כאן>> 

עד היום, כלכלנים הציעו שתי תשובות עיקריות לשאלה זו: התשובה הראשונה והדי צפויה היא שלימודים משפרים את היכולת. יוצאים ללמוד מאחר ומי שמסיים ללמוד יוצא עם יותר כלים ויותר יכולת, ועל היכולת הזאת הוא מתוגמל בהמשך. התיאוריה הזאת חוזה כי ככל שלאנשים יש יותר יכולת, כך הם ילמדו יותר, שכן, ככל שאנשים מוכשרים יותר, כך הלימודים נותנים להם יותר כלים ויותר יכולות.

בנוסף, המסקנה מהתיאוריה הזאת היא שכדאי למדינה להשקיע בלימודים אקדמאיים, מאחר והלימודים משפרים את היכולות של העובדים במשק. ככל שההשכלה הגבוהה תהיה נגישה יותר, כך יהיו יותר עובדים מוכשרים יותר, והתוצר יגדל.

התיאוריה השנייה, שהוצאה על ידי כלכלן בשם ספנס, היא שלימודים הם בעצם בזבוז זמן. הסיבה היחידה שהולכים ללמוד היא שרוצים את התואר. לפי התיאוריה הזאת, לעובדים מוכשרים יש בעיה: הם יודעים שהם מוכשרים, אבל המעסיקים לא יודעים את זה. הבעיה של העובדים היא לשדר למעסיקים את המסר לגבי היכולת שלהם.

הפתרון שנמצא הוא לימודים אקדמאיים: מי שמסוגל ללמוד לתואר ראשון במתמטיקה בטכניון, נניח, זה סימן שיש לו כשרון מסוים במתמטיקה, לא מעט סבלנות, די הרבה התמדה, ויכולת לשבת בבית ו"לשבור את הראש" במשך כמה שעות בלי להשבר. בקיצור, כל מה שמעסיק שרוצה עובדים מוכשרים במיוחד להיי-טק צריך.

לפי המודל הזה, אין באמת צורך בלימודים אקדמאיים, והם לא באמת משפרים את העובדים. כל תהליך אחר שהיה מסנן את העובדים לעובדים מוכשרים יותר ופחות, היה טוב באותה מידה. השכלה גבוהה היא פשוט מבחן ארוך ליכולת ולסבלנות של העובדים. מה שצריכה הממשלה לעשות, אפוא, אם היא רוצה להגדיל את התוצר, זה לא להשקיע בהשכלה גבוהה, אלא להשקיע בלמצוא מבחן קצר יותר (אני מציע שבשביל זה ימנו וועדה שתכיל חבורה של פרופסורים...).

אלא שלפי המודל הזה, מעבר לכך שהשכלה גבוהה אינה משפרת את העובדים, ישנו חשש שהיא גם תכשל במילוי התפקיד של סינון עובדים. נניח לרגע שחלק מהמוסדות האקדמאיים, בשביל להקל על הגישה לאוכלוסיות שבדרך כלל לא הצליחו להגיע לאוניברסיטאות, מחליטים להוריד את הרמה ולהקל על הסטודנטים לקבל תואר.

במקרה כזה, המעסיקים יקבלו תערובת של אנשים מוכשרים ומוכשרים פחות, שלכולם יש תואר ראשון, והם יצטרכו להחליט איזה מהם אכן מוכשרים, ואילו אינם. כל עוד יש הבדל ברור ברמה בין מוסדות אקדמאיים שונים, אין בעיה מיוחדת. המעסיקים יכולים לדעת שמסיימי מוסדות מסויימים עבדו קשה מאד, מסיימי מוסדות מסויימים עבדו קשה פחות ואלו שלא סיימו אף מוסד, עבדו אפילו פחות.

הבעיה מתחילה אם חלק מהסטודנטים המוכשרים יותר מחליטים להקל על עצמם וללכת למוסדות ברמה פחות גבוהה. במקרה כזה, גם המוסדות שקודם שמרו על רמה גבוהה, ייטו להוריד את הרמה כדי להחזיר את הסטודנטים שאיבדו. התוצאה תהיה שבתוך זמן, כבר אי אפשר יהיה להבדיל באיכות לפי התואר.

במקרה כזה, לא רק שהאקדמיה היא בזבוז זמן, היא בזבוז זמן לא יעיל. דבר נוסף, במקרה כזה הסטודנטים שבכל זאת רוצים לבדל את עצמם יתחילו ללמוד לתואר שני, כדי להראות שיש להם משהו נוסף על אלו שלמדו לתואר ראשון. המעסיקים, בתגובה, יתחילו להעדיף את אלו שלמדו לתואר שני, ואז יותר ויותר סטודנטים ילמדו לתואר שני, ובסופו של דבר, משך הזמן שאנשים נשארים באוניברסיטאות יגדל משלוש שנים לחמש. בעצם, אם הדברים ימשכו בקצב הנוכחי, זה לא יהיה מאד מפתיע אם פתאום דוקטורט יהפוך להיות דרישת חובה למחפשי עבודה.

 


 עושה רושם שמשרד האוצר תיכנן את מחיר למשתכן כדי שהוא יוכל להשתיק את הזוגות הצעירים שבאים בדרישה לדירה.  ד"ר אביחי שניר, כלכלן בכיר באינפיניטי ובמכללה האקדמית נתניה, 28.10.16 

משרד האוצר טוען כי אחת המטרות שלו היא להקטין אתך מספר משקיעים הנדל"ן כדי להשאיר יותר דירות לזוגות הצעירים. ואולם בפועל, האוצר הופך ליצרן סיטונאי של משקיעים. בעזרת תוכנית מחיר למשתכן, הוא מצליח להפוך זוגות צעירים שרק רצו לקנות דירה-למשקיעים, וספק רב אם הזוגות האלה מבינים את עומק הסיכון שהם לוקחים... להורדת הכתבה לחץ כאן >>

   

 

 

 

  המשכורת היא פרס על העבודה או פיצוי על הסבל? >> ד"ר אביחי שניר, כלכלן בכיר באינפיניטי ומרצה בכיר במכללה האקדמית נתניה:
ככל שלאנשים יש יותר יכולת לצרוך, ויותר פנאי, כך מצבם יותר טוב. הוויכוח בין הכלכלנים הוא רק על הכמויות: כמה פנאי, כמה צריכה, ועד כמה צריך להבטיח שנקבל מינימום של צריכה גם אם לא נעבוד.

 

 אוקטובר 2016, ד"ר אביחי שניר, כלכלן בכיר באינפיניטי
     

שאלת הנדיבות מעסיקה לא מעט כלכלנים לנוכח ההשלכות העסקיות שלה-האם גבר או אישה ידאגו להגדיל את ההכנזות של כולם ומי מהם יפעל בפרנציפ בלי להביא בחשבון את המחיר? שני מחקרים שנעשו בעניין העלו תשובות מפתיעות. ד"ר אביחי שניר, כלכלן בכיר באינפיניטי עם התשובות >>

המהלך של עליית הריבית בארה"ב צפוי להתרחש בדצמבר, אבל אצלנו, בינתיים הריבית לא צפויה לזוז, וייתכן שהתנאים הבשילו להגדלת האפיק המנייתי. מדדי המניות בארץ מסתמנים כאטקרטיביים יותר, לאחר שמקביליהם בחו"ל כבר עשו את המלך מתחילת השנה. רפי כהן, מנהל השקעות באינפיניטי בטור דעה >> 

   כמה פעמים קיבלתם תלושים לחנות שאתם לא הולכים אליה, בגד שלא תלבשו אפילו לחתונה של הדודה, וספר שלעולם לא תפתחו? באמריקה מדובר ב-83-250 מיליארד דולר שמבוזבזים על מתנות לחג המולד בלבד. בישראל פחות כסף על מתנות לחג, אבל מבחינת הבזבוז אין כל הבדל. ד"ר אביחי שניר, כלכלן בכיר באינפיניטי בטור דעה לוואלה, 27.9.16 

  שר האוצר מינה ועדה לייעול שוק ההימורים בישראל כדי לשפר מצבם של המהמרים בישראל, אלא שבמקום לשפר את מצבם, נראה שיישום ההמלצות רק יפגע בהם. אם חברי הוועדה שמינה שר האוצר בנושא היו רוצים לצמצם את ההימורים, הם היו צריכים לבטל את המס ולהקטין את הפרסם הראשון בסכום של המס. אבל את שה הם לא הציעו לעשות, כי התפקיד של הלוטו-טוטו הוא להציע חלום ולגבות את הכסף >> ד"ר אביחי שניר, כלכלן בכיר באינפיניטי בטור דיעה לכלכליסט, 23.9.16. 

היובש בבורסה: בזמן שהבורסה "מתייבשת", החיצים מופנים בעיקר לטענות על רגולציה כבדה בשוק ההון המקומי. בפאנל על השינוי המבני והשלכותיו על תפקוד הבורסה בכנס בקריה האקדמית אונו, בהשתתפות יו"ר הבורסה, רו"ח אמיר איל יו"ר קבוצת ההשקעות אינפיניטי- אילים ובכירים נוספים, הושמעו מגוון דעות , אבל כל המשתתפים הצביעו על מעבר הבורסה מתאגיד שיתופי לחברה למטרת רווח. גיא בן סימון, 21.9.16  

 

 

Page 1 of 33  > >>

תקשורת ופרסום שוק ההון
כניסה לחדר הפרטי שלי
לקביעת פגישה אישית עם מומחה אינפיניטי
מחקר ומידע
חינוך פיננסי TV
אינפיניטי דיגיטלי
לוח ארועים כלכליים
תגובה למידד המחירים לצרכן
ריבית בנק ישראל
אינפיניטי תקשורת ופרסום