עזיבת איטליה את האיחוד-רק נראית הגיונית

 ד"ר אביחי שניר, כלכלן בכיר באינפיניטי לוואלה!NEWS: מי שמטיף לעזיבת איטליה את האיחוד האירופאי, משכנע א את הצרכנים שאם יעזבו את האיחוד, הדברים שמהם הם לא נהנים ייעלמו, אבל שבמקביל האיחוד האירופי יישאר ושהם ימשיכו ליהנות ממחירי מוצרים נמוכים וחופש תנועה בין המדינות. אבל כמו בתורת המשחקים, לכאן מגיעה הבעייה של טווח ראות. 10.12.16

יש לא מעט אנשים שחושבים, או שרוצים לחשוב, שההפסד של ממשלתו של רנצי במשאל העם באיטליה מקרב את איטליה לעזיבת האיחוד. אם זה נכון, זו תהיה דוגמא נוספת להחלטה שנראית הגיונית, בהנחה שכל השאר היה נשאר ללא שינוי, אבל היא בעצם שגויה מאד.

דוגמא פשוטה להחלטה כזאת הוא משחק בתורת המשחקים שבו מבקשים מקבוצה של אנשים לבחור מספר בין 0 ל- 100. כל אחד רושם את המספר שבחר על פתק ומגיש אותו למי שעורך את הניסוי. עורך הניסוי לוקח את כל הפתקים, ומוצא את הסכום הממוצע שנרשם על כל הפתקים. הזוכה הוא מי שרשם את הסכום הקרוב ביותר לחצי מהממוצע. תורת המשחקים חוזה ששחקנים ירשמו במקרה כזה אפס. ההגיון הוא פשוט: אין טעם לרשום 100 בגלל שאם כולם ירשמו 100, ינצח מי שירשום 50. אבל אם כולם ירשמו 50, אין טעם לרשום 50, כי ינצח מי שירשום 25 וכן הלאה, עד המסקנה המתבקשת שאין טעם לרשום מספר גדול מאפס.

כשנותנים לאנשים לשחק את המשחק הזה בחיים האמיתיים, מגלים שרוב האנשים רושמים 50 וחלק קטן רושם 25. העובדה שרק מעט מאד מבינים עד הסוף את ההגיון של המשחק נותנת לשחקנים שמבינים שהאחרים לא יחשבו עד הסוף הזדמנות להרוויח.

במידה רבה, גם מי שמטיף לעזיבת האיחוד באיטליה או בצרפת מנצל את חוסר היכולת של חלקים בציבור להבין עד הסוף את ההשלכות של המהלך. רוב הציבור, גם באיטליה, גם באנגליה וגם בצרפת, נהנה מהיתרונות של האיחוד האירופאי. הוא נהנה לטייל באירופה בלי להציג דרכון, לעבוד בכל מדינה שירצה, לרכוש מוצרים אירופאים במחירים שבהם צרכנים ישראלים יכולים רק לקנא ומכך שקבוצת הכדורגל שלו יכולה להביא זרים אירופאיים ללא הגבלה.

מצד שני, הוא פחות נהנה מדברים אחרים. הוא פחות נהנה מכך שהמדינה שלו משלמת מסים לאיחוד האירופאי, למרות שהוא נהנה כאשר המסים הללו מסבסדים את המזון שהוא אוכל ואת היין שהוא שותה. הוא לא נהנה מכך שעובדים זרים תופסים את מקומות העבודה שאותם איישו בעבר עובדים מקומיים, למרות שהוא נהנה שהמחירים שהוא משלם עבור אותם מוצרים ירדו משמעותית. הוא לא נהנה מהעובדה שפליטים מגיעים לאירופה והאיחוד אינו מצליח לטפל בבעיה, למרות שלא האיחוד יצר אותה, וספק אם צרפת או איטליה יטפלו בה טוב יותר בכוחות עצמן.

מי שמטיף לעזיבת אירופה, משכנע את הצרכנים שאם יעזבו את האיחוד, הדברים שמהם הבוחרים לא נהנים יעלמו, אבל שבמקביל, האיחוד האירופאי ישאר. לכן, טוען מי שטוען שכדאי לצאת מהאיחוד, שום דבר לא ישתנה גם אם עוד מדינה או שתיים תצאנה מהאיחוד, מכיוון שלאיחוד יהיה עניין לשמור על יחסים טובים עם מדינות באירופה גם אחרי שהן יעזבו, אז גם מדינה שתעזוב תהנה בעצם מאותם תנאים, אבל בלי החובות.

אבל כאן מגיעה הבעיה של טווח הראות: הפרישה של אנגליה תהווה מכה עבור האיחוד, אבל אנגליה הצטרפה מאוחר, ומעולם לא לקחה חלק מלא באיחוד. צרפת ואיטליה היו שם מההתחלה, ובלעדיהן, אירופה כבר לא מאוחדת. כך שבלעדיהן, בעצם, זה כבר סוף האיחוד. מכיוון שכך, אם מדינה כמו צרפת או איטליה תצאנה מהאיחוד, כולם יפגעו בצורה משמעותית, כי ההסדרים הקיימים כבר לא יחזיקו, ועד שיהיו הסדרים חדשים יקח זמן.

לכן, יש מקום להאמין שהפוליטיקאים גם בצרפת ואיטליה ימנעו מעזיבה של האיחוד. אבל כמו השחקנים שלא מבינים שלפני שהם מחליטים על הסכום שהם בוחרים, צריך לחשוב כמה צעדים קדימה,  בהחלט יש חשש שהמצביעים יצביעו למי שמבטיח שלחשוב על צעד אחד זה יותר ממספיק.

 

 

 

תקשורת ופרסום שוק ההון
כניסה לחדר הפרטי שלי
לקביעת פגישה אישית חינם עם מומחה אינפיניטי
מחקר ומידע
חינוך פיננסי TV
אינפיניטי דיגיטלי
לוח ארועים כלכליים
תגובה למידד המחירים לצרכן
ריבית בנק ישראל
אינפיניטי תקשורת ופרסום