עיתונות מקצועית - אינפיניטי

מיוחד לכבוד שבועות: כך התפתח ענף הייצוא הראשון של ישראל

 מחקר ארכיאולוגי חושף כבר לפני 23 אלף שנה תושבי ארץ ישראל עסקו במסחר וניהלו כלכלה שוקקת - הרבה לפני שאדם סמית או קרל מרקס הגיעו וניסחו את כלליה. אז איפה הוקם הבר הראשון, ואיך ייצאנו "וירוסים" לרחבי העולם לפני אלפי שנים?

ד"ר אביחי שניר-כלכלן בכיר במחלקת המחקר של קבוצת ההשקעות אינפיניטי ומרצה במכללת נתניה.

 שבועות הוא חג הקציר, ולכן זה זמן טוב להיזכר ולהבין שבניגוד למה שנהוג לחשוב, כלכלה אינה עוסקת בכסף: היא עוסקת בדרכים לייצר ביעילות, ולחלק את התמורה באופן היעיל ביותר. אם נבין מדוע ואיך המסחר התפתח, נבין גם למה חשוב לדאוג שיהיה כמה שיותר מסחר, ושהמחיר יהיה כמה שיותר זול.

מחקר ארכיאולוגי, לפיו בארץ ישראל המציאו פטנטים הרבה לפני שמישהו אפילו חשב על הגלגל, הינו נקודת פתיחה טובה להבנת הנושא. המחקר, המהווה חלק מעבודת הדוקטורט של עינית שניר, מציג ממצאים, המראים כי אנשים קדמונים שחיו על יד הכנרת, עסקו כנראה בגידול ובקציר של חיטה ושעורה כבר לפני 23,000 שנים, בעוד שלפני מחקר זה, האמינו שהעיסוק בחקלאות התחיל רק 12,000 שנים מאוחר יותר.

 שעורה (ShutterStock)

גידלו שעורה בארץ ישראל כבר לפני 23 אלף שנים (צילום אילוסטרציה: ShutterStock)

הממצאים של ד"ר שניר ועמיתיה מבר-אילן, תל-אביב, חיפה והרווארד מראים גם שאותם אנשים קדמונים כבר הבינו בכלכלה, למרות שעדיין לא כיהנו באותה תקופה שרי אוצר או נגידים של בנקים מרכזיים. נראה גם שהיתה להם מודעות מפותחת לאופנה: החוקרים מצאו, למשל, שאותם קדמונים החזיקו ברשותם צדפים מים סוף, ששימשו כנראה לשרשראות ותכשיטים.

להביא צדפים מים סוף עד הכנרת נחשב באותה תקופה למבצע מפרך, ובכל זאת מסתבר שלמרות שהביקוש למוצרי אופנה היה כל כך גדול, עדיין היה מי שסיפק אותו. כך שחוקי הביקוש וההיצע פעלו גם כשאנשים השתמשו בנבוט, ועוד לפני שאנשים ידעו לקרוא ולכתוב, הם ידעו לקבוע מחיר. כנראה שמי שהלך מים סוף עד הכנרת, רצה משהו תמורת הצדפים שהביא. לכן, נראה שתושבי סביבת הכנרת ידעו לסחור, ונתנו ככר לחם או דג מושט בתמורה לצדפים.

מעבר ליידע שלהם על מסחר, תושבי סביבת הכנרת הקדומים ידעו עוד לפני אדם סמית', אבי הכלכלה, לחלק את העבודה כדי לייעל את תהליך הייצור. סוגי הזרעים השונים שאותם אכלו הקדמונים נמצאו בחלקים שונים של הבקתה בה הם גרו. יש סברה על פיה בכל חלק של הבקתה התמחו בהכנת מזון מסוגים שונים, כאשר בסופו של דבר כולם מסרו את מה שהכינו למי שעמד על יד התנור והתמחה באפייה.

מפלס הכינרת בחודש אוקטובר 2016 (ראובן קסטרו)

ייצאוני וירוסים כבר לפני אלפי שנים. הכנרת (צילום: ראובן קסטרו)

החוקרים גם גילו שייתכן שהאנשים הקדומים הללו הכירו את יתרונות האלכוהול. באתר החפירות נמצאו שרידים של שעורה מונבטת, שהובילו לסברה שהקדמונים שהיו שם התסיסו חלק מהשעורה כדי לקבל בירה, כך שייתכן מאד שהברים הראשונים בארץ נפתחו כבר לפני 23,000 שנים, הרבה לפני שתל אביב הפכה לעיר חיי הלילה.

אחת התגליות המרכזיות של המחקר היא שממדינת ישראל יצאו דברים שהתפשטו למדינות שונות בעולם עוד הרבה לפני שהמציאו את וירוסי המחשבים. בשדות של חקלאי סביבת הכנרת צמחו יחד עם השעורה גם צמחים אחרים. חלק מהצמחים האלו "למדו" די מהר שכדאי לגדול בתוך שדות המגודלים על ידי בני אדם, כי בני האדם דואגים למים, לדישון ולהפצה של זרעים. כך, נוצרו כנראה חלק גדול מהצמחים המזיקים הגדלים ברחבי העולם. אז בפעם הבאה שהאיראנים מאשימים אותנו בהפצת וירוסי מחשבים, אנחנו יכולים לגחך בגאווה ולדעת  שייצאנו "וירוסים" עוד אלפי שנים לפני שמישהו חשב על מתמטיקה...

המרחק שהצמחים הרעים הללו עברו, מלמד שהושקע מאמץ רב במסחר כבר אלפי שנים לפני שפותחו מכוניות ומטוסים. ללא המאמצים לקיים מסחר זה, אנחנו עדיין היינו בתקופת האבן, כי בלי מסחר, פיתוחים וחידושים טכנולוגיים לא היו עוברים ממקום למקום. כך שאם למישהו יש ספק לגבי יתרונות הגלובליזציה, שילך לכנרת ויחשוב לאן היינו מגיעים אם האנשים הקדמונים שגרו שם היו מעדיפים לבנות חומות במקום לשלוח את מה שהם עשו למדינות שונות ברחבי העולם.

תקשורת ופרסום שוק ההון
כניסה לחדר הפרטי שלי
לקביעת פגישה אישית עם מומחה אינפיניטי
מחקר ומידע
חינוך פיננסי TV
אינפיניטי דיגיטלי
לוח ארועים כלכליים
תגובה למידד המחירים לצרכן
ריבית בנק ישראל
אינפיניטי תקשורת ופרסום