עיתונות מקצועית - אינפיניטי

לימודים אקדמיים? לא בטוח ששווה לכם לבזבז את הזמן

 שיעורם של בוגרי האוניברסיטאות והמכללות בישראל רק הולך ועולה, אך שיעור אלו שמועסקים בתחום שאותו למדו לא עולה באותה מידה. ניתוח של נתוני התעסוקה של הלמ"ס מעלה את השאלה הפשוטה - למה בכלל ללמוד?

ד"ר אביחי שניר-כלכלן בכיר במחלקת המחקר של קבוצת ההשקעות אינפיניטי ומרצה במכללת נתניה. 05.07.17

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס) פירסמה לקט נתונים בנושא תנאי עבודה והעסקה בישראל. מבט קצר בדו"ח, מגלה כמה נקודות ששוות הסתכלות נוספת.

הראשונה, היא העובדה שמספר העובדים בישראל ממשיך לגדול. למעשה, לא רק שמספר העובדים ממשיך לגדול, מתברר שגם חלקים מהאוכלוסיה שעד לפני כמה שנים לא חיפשו בכלל עבודה, מצטרפים לשוק העבודה. במקביל, האבטלה רק הולכת ויורדת, כך שכמעט כל מי שמחפש עבודה, מוצא. תרשים 1 מדגים זאת באופן יפה: הוא מראה את אחוז המועסקים מתוך כלל האוכלוסיה בגילאים 15 ומעלה מאז שנת 2009. אפשר לראות שהמדינות היחידות שבהן האחוז הזה עולה באופן מתמיד הן גרמניה וישראל, אבל בישראל שיעור הגידול הוא חד בהרבה. אם עד לפני שנים לא רבות ישראל היתה אחת המדינות שבהן שיעור המועסקים היה בין הנמוכים ביותר מבין המדינות המפותחות בגלל שיעור השתתפות נמוך של חרדים וערבים, היום היא דווקא נמצאת במקום טוב מלמעלה.

תרשים  1: אחוז המועסקים מקרב בני 15+ במדינות נבחרות. מקור: למ"ס

אינפו מועסקים 15+ ()

אבל לא הכל ורוד. נתון נוסף שעולה מהנתונים הוא שמספר המשרות המוגדרות כמשלח יד אקדמי הן כ- 28% מכלל המשרות. זה אולי נשמע גבוה, אבל זה הרבה יותר נמוך מאחוז הישראלים שיש להם תואר ראשון ויותר. לפי עבודה של הארגון לשיתוף ופיתוח כלכלי, ה- OECD, מ- 2012, לכ- 46% מהישראלים מעל גיל 25 יש תואר ראשון לפחות. זאת אומרת שרק כ- 60 אחוזים מהישראלים שיש להם תואר ממוסד אקדמי עובדים במשלח יד שדורש השכלה גבוהה.

תרשים  2: השוואת בעלי השכלה אקדמית לעוסקים במשלח יד אקדמי. מקורות: למ"ס ו- OECD

 השוואת בעלי השכלה אקדמית לעוסקים במשלח יד אקדמי ()

 

אז איפה עובדים כל השאר? יש לא מעט ישראלים בעלי תואר אקדמי שלא מוצאים תעסוקה שמתאימה להשכלה שלהם. כתוצאה מכך, הם עובדים במשרה שהדרישות שלה הן יותר נמוכות מההשכלה שלהם. במדינה שבה, מצד אחד, מחירי הדירות ומוצרי היסוד הם גבוהים, ומצד שני דמי האבטלה והתמיכות הממשלתיות הן נמוכות, אנשים צריכים לעבוד גם אם העבודה היא לא עבודת החלומות שלהם. כך שאחת המסקנות היא ששיעור העבודה הוא גבוה וממשיך לעלות כיוון שלאנשים פשוט אין ברירה, אלא לעבוד גם אם בעבודה שאינה מתאימה לכישוריהם והשכלתם.

החלק השני של התשובה הוא שתואר ראשון לא מלמד בהכרח על כישורים גבוהים. תרשים 3 מראה את הציון הממוצע שקיבלו ישראלים בעלי תואר ראשון במבחן המיומנות הבינלאומי, לעומת הממוצע במדינות המפותחות (OECD). אפשר לראות שגם במיומנויות הקריאה וגם במיומנויות המתמטיות שלהם, הציונים הממוצעים של בוגרי תואר ראשון ישראלים נמוכים משמעותית מאשר הממוצע של הבוגרים במדינות המפותחות.

כך שייתכן מאד שחלק מבעלי התארים בישראל אינם מוצאים עבודה במשרה אקדמית, כיוון שהכישורים שלהם אינם מספיקים למשרה אקדמית. ממצא שמחזק את הטענה הזאת הוא העובדה שלמרות ששיעור הישראלים בעלי תואר אקדמי עולה כבר במשך שנים רבות, אחוז המשרות שמוגדרות כמשלחי היד אקדמיים מתוך כלל המשרות הוא די קבוע. כך שלא נראה שהגידול במספר העובדים האקדמאיים גרם למעסיקים להתרשם שהאיכות של העובדים גדלה באופן משמעותי.

מה שעוד אפשר ללמוד מהנתונים הללו הוא מדוע יש קפאון בשנים האחרונות בהרשמה ללימודים אקדמיים, ובחלק מהשנים יש אפילו ירידה במספר הנרשמים. כי אם לימודים לא מביאים למשרות שדורשות השכלה, וגם לא בהכרח מספקות את הכישורים שאמורים לבוא עם ההשכלה, אז למה ללכת ללמוד?

ציונים ממוצעים של בעלי תואר ראשון במבחן המיומנות הבינ"ל ()

תקשורת ופרסום שוק ההון
כניסה לחדר הפרטי שלי
לקביעת פגישה אישית עם מומחה אינפיניטי
מחקר ומידע
חינוך פיננסי TV
אינפיניטי דיגיטלי
לוח ארועים כלכליים
תגובה למידד המחירים לצרכן
ריבית בנק ישראל
אינפיניטי תקשורת ופרסום