עיתונות מקצועית - אינפיניטי

תנו ללמוד בכיף: מי בכלל צריך ציונים באוניברסיטה?

 

 רבים קושרים בין ציונים של סטודנטים בתואר לרמת הידע או סיכויי ההצלחה אחרי הלימודים. אך בחינת הנתונים מראה שלמעשה הם חסרי משמעות. אולי עדיף לוותר עליהם?

 ד"ר אביחי שניר-כלכלן בכיר במחלקת המחקר של קבוצת ההשקעות אינפיניטי 

 15.8.2017

קיימות שתי תאוריות עיקריות שפותחו על ידי כלכלנים בכדי להסביר מדוע אנשים הולכים ללמוד במוסדות להשכלה גבוהה. הראשונה, גורסת כי אנשים הולכים ללמוד כיוון שמה שהם לומדים באוניברסיטה/מכללה הופך אותם אחר כך לעובדים טובים ומוכשרים יותר, ושכרם עולה בהתאם.

לפי התאוריה השנייה, אנשים היו הולכים ללמוד במוסדות להשכלה גבוהה גם אם הם לא היו לומדים שם כלום. לפי תיאוריה זו, תפקיד ההשכלה האקדמית הוא לאפשר למעסיקים להבדיל  בין אלו שיש להם שכל ויכולת למידה, לבין כל השאר. תפקיד האקדמיה הוא להציב רף כזה שיאפשר למנהל פוטנציאלי לדעת שלמועמד עם תואר יש, בסבירות גבוהה, את הכישורים להפוך לעובד טוב, ולמועמד בלי תואר, כנראה שאין.

מנסיוני כמרצה, נראה שבארץ, לפחות ברוב המקצועות, התיאוריה השנייה, מנצחת ובגדול. חלק גדול מהאנשים שמגיעים למוסדות אקדמאיים לא מגיע לשם כדי ללמוד, אלא מתוך אמונה שללא תואר לא יוכלו להתקבל לעבודה ולהתקדם בה. ידידה שלי שמלמדת באחת האוניברסיטאות בארץ סיפרה לי כי לא מזמן אחת הסטודנטיות הסבירה שידיעת חומר הלימוד אינה מעניינת אותה, אלא קבלת ציון טוב במבחן בלבד. הגישה של הסטודנטית אינה מפתיעה, אבל מה שבכל זאת מפתיע הוא חוסר הבנת הקשר בין ידיעת החומר לבין הציון במבחן. 

נקודה זו מעלה את השאלה מדוע צריכים את המבחנים? לכאורה, ציוני מבחנים אמורים להיות חלק מתהליך הסינון, ולהבדיל בין סטודנטים מוכשרים במיוחד לכל השאר. אבל הסינון הזה כבר משובש לחלוטין. כבר שנים ארוכות שיש מגמת עלייה בציונים הממוצעים במרבית המקצועות הנלמדים באוניברסיטאות: לדוגמא, בכלכלה הציון הממוצע עלה מכ- 81 ב- 2007/8 ל- 82 ב- 2014/15, בפיזיקה מ- 82 ל- 86, במתמטיקה מ- 82 ל- 85, ובסטטיסטיקה מ- 77 ל- 84.  אם תשאלו את המרצים, זה לא בגלל שהסטודנטים נעשו יותר חכמים.

הסיבה האמיתית נעוצה בתחרות בין המוסדות. המוסדות חוששים לאבד סטודנטים, ולכן הם דואגים שהסטודנטים יהיו מרוצים מהציונים. בנוסף, לסטודנטים יש שני מועדים, לעתים גם שלושה, ואם צריך, הם תמיד יכולים לקחת שוב קורס בו קיבלו ציון נמוך ולשפר את הציון בשנה העוקבת. בנוסף, קיים נושא ההעתקות, שהופך לבעיה חמורה יותר ויותר, עם התפתחות הטכנולוגיה.

אז אם כמעט כולם מקבלים כמעט תמיד ציונים טובים, מה תפקידם של המבחנים? אם מישהו חושב שהתפקיד שלהם הוא לגרום לסטודנטים ללמוד את החומר, אז תשאלו כל אחד שסיים אוניברסיטה, ולא חשוב באיזה ציון, מה הוא זוכר מחומר שלמד למבחן. כמעט בוודאות, תגלו שהתשובה היא "כלום" .

יתכן והפתרון הנכון הוא פשוט לוותר על המבחנים בסוף כל סמסטר. ממילא ניתוחים סטטיסטיים מראים שהשכר של בוגרי מוסדות אקדמיים תלוי במוסד שבו הם למדו, אבל כמעט שאין קשר בין הציונים שהסטודנטים בכל מוסד קיבלו לבין שכרם.

כך שניתן להשיג את אותה תוצאה בלי מבחנים בסוף כל סמסטר, פשוט צריך שכל מוסד יקבע את רף הקבלה שהוא דורש. הסטודנטים שיתקבלו לכל מוסד יעבירו את זמנם בנעימים וילמדו בשביל ההנאה, מה שמשאיר סיכוי שהם יזכרו משהו אחר כך. המרצים יהיו פטורים מלכתוב ולבדוק בחינות, מה שישפר את מצבם באופן משמעותי. המעסיקים יעשו את מה שהם עושים כבר כיום, כלומר יקבלו את הבוגרים שסיימו את לימודיהם במוסדות היוקרתיים ביותר.

אבל האמת היא שגם אם הצעתי לא תתקבל, נראה  שזה לא ישנה הרבה. כי אם נמשיך בקצב הנוכחי, לא אופתע אם בעוד זמן לא רב, כל הסטודנטים יקבלו ציונים הגבוהים מ-95 בכל מבחן. כשזה יקרה, באמת שלא יהיה הבדל בין המצב עם המבחן לזה שבלעדיו.

 

תקשורת ופרסום שוק ההון
כניסה לחדר הפרטי שלי
לקביעת פגישה אישית עם מומחה אינפיניטי
מחקר ומידע
חינוך פיננסי TV
אינפיניטי דיגיטלי
לוח ארועים כלכליים
תגובה למידד המחירים לצרכן
ריבית בנק ישראל
אינפיניטי תקשורת ופרסום