עיתונות מקצועית - אינפיניטי

ההחלטה לא להעלות את גיל הפרישה לנשים - מתכון לעוני

 ההחלטה של ועדת העבודה בכנסת לא להעלות את גיל הפרישה של נשים מ-62 ל-64 אינה שוויונית: היא פוגעת באופן קשה בנשים, שיעבדו פחות ויצברו פחות. הרי את מה שיש צריך לחלק על פני יותר שנים, ואל תשכחו שכיוון שנשים חיות יותר - הן יפגעו יותר. פרשנות

ד"ר אביחי שניר-כלכלן בכיר במחלקת המחקר של קבוצת ההשקעות אינפיניטי ומרצה במכללת נתניה.

 20.9.2017

החלטת ועדת העבודה והרווחה של הכנסת לגבי אי העלאת גיל הפרישה של נשים מ- 62 ל- 64, אינה שוויונית ומהווה פגיעה חמורה בנשים.

ראשית, בגלל המבנה של הפנסיה. בעבר הפנסיה היתה תקציבית, כך שכל עובד שהגיע לגיל הפרישה ידע שהקצבה שיקבל תקבע לפי המשכורת האחרונה שקיבל ממקום העבודה, ללא קשר לסך החסכון שצבר. בימים ההם, אשה שפרשה בגיל 62 (או במשך תקופה ארוכה, בגיל 60), יכלה לפרוש בידיעה שתקבל שכר סביר למשך כל ימי חייה.

אבל מאז שבוטלה הפנסיה התקציבית, כל העובדים בישראל מחוייבים להפריש חלק מהשכר לפנסיה צוברת. המשמעות היא שהשכר החודשי שהעובדים מקבלים תלוי גם בסך החסכון שצברו עד גיל הפרישה, וגם בשנים שעוד צפויות לעובד לחיות. לשמחתן של הנשים, תוחלת החיים הצפויה להן ארוכה מזאת של הגברים. לצערן, קביעת גיל הפרישה ב- 62 משמעו שהן עובדות פחות ולכן צוברות פחות חסכון מהגברים, ואת מה שיש, צריך לחלק על פני יותר שנים. בימים האלו, שבהן לא מעט נשים בגיל הפרישה אינן נשואות ולמעשה הן ראש משק הבית, זהו מתכון לעוני.

אם זה לא מספיק, הרי שהותרת גיל הפרישה לנשים  על 62, משמעו שקרנות הפנסיה צריכות לבצע חישוב מחדש של הסכומים שהן משלמות לפורשים, מכיוון שההכנסות העתידיות שלהן צפויות לרדת. כל החוסכים יפגעו מכך, אך נשים יפגעו יותר, כיוון שהן חיות יותר שנים.

בנוסף לכך, במקור, בעבר הרחוק , בגלל האפלייה המגדרית, לנשים לא ניתנה בכלל פנסיה, כנראה במטרה  להכריח אותן להישאר נשואות לבעל. כשניתנה גם להן פנסיה, עדיין היה רצון לשמור על המשפחה מאוחדת. לכן, נוצרה בעיה. מכיוון שבממוצע, נשים מתחתנות בגיל צעיר מגברים, אז אם גיל הפרישה היה זהה לנשים ולגברים, הגברים היו פורשים ראשונים, ומוצאים את עצמם לבד בבית. לכן גיל הפרישה של הנשים הוגדר חמש שנים לפני זה של הגברים, אולי כדי שהגבר לא יצטרך לכרוע תחת נטל עבודות הבית  בזמן שאשתו בעבודה.

מה שמביא לנקודה השלישית. השארת האפלייה המגדרית בתוך מערכת הפנסיה מקבעת את מעמד האשה כמפרנסת שנייה. אפלייה מגדרית זו גורמת למעסיקים ולעובדות עצמן, לחשוב שהעבודה שלהן פחות חשובה מעבודת הגברים. מבחינת המעסיק, היא יוצרת תמריץ לקדם גברים על פני נשים, מכיוון שהוא מעריך שהגברים ישארו בעבודה זמן ארוך יותר. לכן, מי שרוצה לקדם את השוויון בין המינים במשרות, צריך לעודד את השוואת גיל הפרישה, כי זה יאותת למנהלים, שנשים לוקחות את העבודה שלהן באותה רצינות כמו הגברים.

לא פחות מכך, זה יאותת גם לנשים שהן יכולות וצריכות להשקיע בבחירת מקום עבודה. גיל פרישה מוקדם מעודד נשים לבחור במקצועות שוחקים כמו הוראה וסיעוד, גם בגלל משך ההשקעה שנדרש כדי לעבוד במשרות הללו, וגם בגלל הידיעה שגיל הפרישה שלהן מוקדם יותר. כך שהשארת המצב שבו נשים פורשות חמש שנים לפני הגברים, מעביר מסר שלא עוזר לשנות את המצב שבו בין 70 ל- 80 אחוזים מהמורים הן מורות, ו- 70 אחוזים מהעובדים בהיי-טק הם גברים.

 

 

תקשורת ופרסום שוק ההון
כניסה לחדר הפרטי שלי
לקביעת פגישה אישית עם מומחה אינפיניטי
מחקר ומידע
חינוך פיננסי TV
אינפיניטי דיגיטלי
לוח ארועים כלכליים
תגובה למידד המחירים לצרכן
ריבית בנק ישראל
אינפיניטי תקשורת ופרסום