עיתונות מקצועית - אינפיניטי

המע"מ "לא כל כך נורא"? משרד האוצר צריך לחשוב שוב

 באוצר "אוהבים" את המע"מ והסיבות לכך ברורות: קל לגבות אותו, קשה להתחמק ממנו והוא שווה למדינה הרבה כסף. אך בניגוד לטענת המשרד, המס אכן מגדיל את האי שוויון. פרשנות

ד"ר אביחי שניר-כלכלן בכיר במחלקת המחקר של קבוצת ההשקעות אינפיניטי 

 27.10.17

השבוע, פורסמו תוצאותיה של בדיקה שערך הכלכלן הראשי במשרד האוצר לגבי ההשפעה של המע"מ על אי השוויון בישראל. ראשית, נברך את  הכלכלן הראשי וצוות עובדיו על הבדיקה החשובה . במשך שנים, משרד האוצר נמנע מדיון בהשלכות של המסים העקיפים על אי השוויון.

הסיבה לכך שמשרד האוצר אינו אוהב לדון במע"מ היא פשוטה: זה המס שהכי נוח להטיל בכל פעם שיש צורך בתוספת הכנסות משמעותית. ארבע סיבות עיקריות הופכות מס זה לכה נוח. הראשונה, קל לגבות אותו. השניה, קשה להתחמק ממנו: גם אנשים עם כסף שמתחמקים מתשלום מס הכנסה בדרכים יצירתיות, וגם אנשים ששכרם מתקבל בכסף מזומן צריכים לעשות קניות, שחלקן הגדול נעשה בחנויות שמשלמות מע"מ. השלישית, המע"מ הינו בעל ההשפעה הנמוכה ביותר על צמיחת המשק. אחוז במס הכנסה, או אחוז במס חברות, הינם בעלי השפעה מהירה יחסית וחזקה על התוצר ועל הצמיחה, בעוד  אחוז במע"מ, לעומת זאת, לא ימנע רכישה מאף אחד. הרביעית, היא שכתוצאה משלושת הסיבות האחרות, כל אחוז במע"מ שווה למשרד האוצר הרבה כסף. ערכה של עלייה של אחוז במע"מ מוערך בכ- 5 מיליארד ש"ח בשנה, הרבה יותר מעלייה של אחוז במס הכנסה, למשל.

לכן, יש להריע לנכונות של משרד האוצר לדון בשאלה מה הן ההשלכות של הטלת מע"מ לעומת מסים אחרים. מה שהניע את משרד האוצר לדורותיו להטיל את המע"מ, כאמור, זאת ההנחה שמע"מ הוא אינו מס שמפריע לצמיחה הכלכלית, ושצמיחה כלכלית מגדילה את ההכנסות במדינה, ולכן בסופו של דבר משפרת את מצבם של כולם.

אולם, תרשים 1, מראה שהדבר לא בדיוק כך. הקווים הכחולים בתרשים מראים את ההכנסה הממוצעת ברוטו בכל עשירון. הקווים החומים מראים את ההוצאה על מע"מ של כל עשירון. הקו הירוק מסכם את התוצאות, ומראה את האחוז מתוך ההכנסה שכל עשירון מוציא על מע"מ. אפשר לראות שבעשירון התחתון, כמעט 30% מההכנסה מוקדשת לתשלום מע"מ. בעשירון העליון, כ- 6% מההכנסה מוקדשת לתשלום מע"מ.

תרשים 1 : תשלום מע"מ לפי עשירוני הכנסה ברוטו

תשלום מע”מ לפי עשירוני הכנסה ברוטו

בפועל ההשפעה של המע"מ על אי השוויון אינה מבוטלת כלל

משרד האוצר טוען שבפועל, ההשפעה של המע"מ על אי השוויון היא קטנה יותר. כדי להראות זאת, הוא משתמש בנתוני הצריכה הכוללת במקום בנתוני הכנסות. הטענה של משרד האוצר היא ששימוש בנתוני צריכה עדיפים על פני נתוני הכנסות, מכיוון שאנשים צורכים על פי ההכנסה הצפויה שלהם לאורך כל החיים ולא רק על פי ההכנסה הנוכחית, ולכן צריכה היא מדד טוב יותר להכנסות לאורך החיים, מאשר ההכנסה בשנה מסויימת.

הבעיה עם הטיעון הזה הוא שבישראל, לחלק גדול ממשקי הבית בעשירונים התחתונים יש דירה בבעלותם, בפרט לחלק גדול מהערבים ומהחרדים. ההוצאה הכוללת הוא מדד שמנסה למדוד את רמת החיים במונחים כספיים, ולכן מוסיפים לצריכה של כל משק בית שבבעלותו דירה את ההוצאה שהיה אמור לשלם לו היה שוכר את הדירה. מכיוון שההוצאה על דיור היא כרבע מההוצאה של משק בית, מוסיפים בעצם לכל משק בית שיש ברשותו דירה הוצאה של כרבע מההכנסה שלו, למרות שזאת איננה הוצאה שהוא מוציא בפועל. סכום זה פטור ממע"מ, ולכן כשמתייחסים להוצאה הכוללת כמדד לחישוב ההוצאות על מע"מ, מתקבל עיוות משמעותי, במיוחד עבור משקי בית עם הכנסות נמוכות. לכן, לנסות למדוד את ההשפעה של המע"מ על אי השוויון באמצעות ההוצאה הכוללת זו לא הדרך הנכונה לדעתי למדוד את ההשפעה של המע"מ על אי השוויון.

ההשפעה של המע"מ על אי השוויון אינה מבוטלת כלל. למעשה, יש לה יותר חשיבות אם לוקחים בחשבון שמע"מ גבוה יחסית מאפשר למדינה להוריד את המסים הישירים: מס הכנסה ומס החברות, למרות שלהם יש השפעה מצמצמת על אי השוויון. לפי מחקר אחר שפורסם במשרד האוצר, ההשפעה של הרכב המסים בישראל על צמצום אי השוויון ירדה בלמעלה מ-2% בין 2001 ל- 2013. זה לא יפתיע עם מגמה זו תמשך, כי כעת יש לא מעט דיבורים על הורדה נוספת של מס ההכנסה, ואולי אפילו כזאת שתשפיע רק על מקבלי שכר גבוה יחסית כך שאי השוויון צפוי לגדול .

 

תקשורת ופרסום שוק ההון
כניסה לחדר הפרטי שלי
לקביעת פגישה אישית עם מומחה אינפיניטי
מחקר ומידע
חינוך פיננסי TV
אינפיניטי דיגיטלי
לוח ארועים כלכליים
תגובה למידד המחירים לצרכן
ריבית בנק ישראל
אינפיניטי תקשורת ופרסום