עיתונות מקצועית - אינפיניטי

רוצים שהמשכורות שלנו יגדלו? תפסיקו להשקיע רק בהיי טק

 הגידול בפריון בישראל נמוך, וכתוצאה מכך השכר במרבית הענפים במשק עולה באיטיות רבה. כדי להעלות את הפריון משקיעה המדינה בהיי טק, מתוך כוונה שההשפעה תחלחל לשאר הענפים - אך נראה שהשפעה כזו דווקא הפוכה. פרשנות

 

ד"ר אביחי שניר-כלכלן בכיר במחלקת המחקר של קבוצת ההשקעות אינפיניטי

03.11.17

אחת הסוגיות המענינות בכלכלה הישראלית היא מדוע הפריון בארץ נמוך בהשוואה לעולם. הפריון נמדד כתוצר לשעת עבודה. עובד בישראל מייצר בשעה כ- 24% פחות מאשר עובד במדינות אחרות.

לפני שנכנסים ללחץ מהעובדה שהעובדים בישראל מייצרים פחות מעובדים במקומות אחרים, צריך לזכור שיש לכך מספר סיבות . ראשית, העובדים בישראל צעירים יותר מאשר בעולם. שנית, במדידת הפריון בישראל כוללים גם תפוקה של עובדים זרים, בעוד שבחלק ממדינות אירופה לא כוללים זאת. שלישית, שיעור האבטלה בישראל נמוך יותר מאשר ברוב מדינות אירופה, ולכן בישראל קיימים יותר עובדים בשכר נמוך, מאשר באירופה.

פריון לשעת עבודה, 2013. מקור, גבע (2015)

אולם, כל אלה עדיין אינם מסבירים את כל הפער. בנוסף, לשאלת הגידול בפריון יש חשיבות עצומה, מכיוון שגידול בפריון מוביל לעלייה בשכר. בלי עלייה בפריון, אין עלייה בשכר.

בישראל, למרות הדגש שניתן לתעשייה עילית, העלייה בפריון של כלל המשק היא מאד איטית. תרשים 2 מראה שלא היה כמעט שינוי בפריון של ישראל נכון לשנת 2015 ביחס לשנת 1995.

פריון לשעת עבודה, באחוזים מהפריון בארה"ב. מקור: ברנד (2016)

בנייר עמדה מעניין, גלעד ברנד, חוקר ממכון טאוב, מראה שבמידה מסויימת, העלייה האיטית בשכר בישראל נובעת דווקא מהשקעה עודפת בהיי-טק, שבאה על חשבון העובדים בענפים אחרים. באופן היסטורי, המדיניות הממשלתית בישראל מעודדת את ענפי הייצוא: חברות מייצאות מקבלות הקלות במס והטבות נוספות.

התוצאה היא, שבישראל ענף ההיי-טק אכן התפתח באופן יוצא מהכלל. לא רק שהוא התפתח בצורה יוצאת מהכלל, הפריון בענף ההיי-טק הישראלי גדל לפחות בקצב דומה לפריון בענפי ההיי-טק במדינות אחרות בעולם. התוצאה היא שבענף ההיי-טק, השכר עולה בצורה מאד יפה, כך שכ-10% מהאוכלוסיה מקבלת שכר גבוה, ואפילו גבוה מאד.

אולם, הצמיחה בפריון של ענף ההיי-טק אינה מחלחלת לענפים אחרים. תרשים 3 מראה את הקשר בין הצמיחה בפריון של ענפי התעשייה, (הענפים האחראים לייצוא) לבין הצמיחה בפריון בכלל המשק, במדינות שונות בעולם. ניתן לראות שבדרך כלל קיים קשר די הדוק בין הצמיחה בפריון של התעשייה לבין הצמיחה בפריון של כלל המשק. עם זאת, בישראל המצב שונה.

תרשים 4 מראה את התוצאה: בעוד שבכל העולם יש קשר די הדוק בין הצמיחה בפריון של התעשייה לבין הצמיחה בשכר בכלל המשק, בישראל לא נמצא קשר בינהם. חשוב לציין, כי ההבדלים הללו אינם נובעים מכך שמגזר התעשייה הישראלי קטן יותר מאשר בשאר העולם: ישראל אינה חריגה משאר מדינות ה- OECD בשיעור המועסקים בתעשייה.

צמיחת הפריון בכלל המשק מול צמיחת הפריון בענפי התעשייה. מקור: ברנד (2017)

כאשר בוחנים מדוע הצמיחה בפריון של התעשייה העילית בישראל אינה מחלחלת אל שאר העובדים במשק, צריך לבדוק מהו המנגנון באמצעותו הצמיחה כן מחלחלת במדינות אחרות. המנגנון הקלאסי, הקרוי על שמם של הכלכלנים סמואלסון ובאלסה, שכתבו עליו לראשונה, טוען שהצמיחה מחלחלת באופן הבא: ברגע שיש גידול בפריון ובשכר בענפים מסויימים, עובדים מענפים אחרים עוברים לענף שמציע שכר גבוה. הדבר מוביל לירידה במספר העובדים שפנויים לעבוד בענפים האחרים, ולכן ללחצים לעליית שכר גם בענפים האחרים.

בישראל, נראה שהמנגנון הזה אינו יכול לעבוד. הביקוש לעובדים בענפי התעשייה העילית מתאפיין בדרישה לעובדים עם כישורים גבוהים. אולם, הפערים בכישורים של העובדים הם גדולים במיוחד. אפשר לראות שבעוד שבענפים בהם חלק גדול מהתוצר מיוצא, הכישורים של העובדים הם גבוהים מהממוצע הבינלאומי, ואילו בענפים אחרים הכישורים של העובדים נמוכים באופן משמעותי מהממוצע.

צב הצמיחה בפריון בענפי התעשייה וקצב הצמיחה בשכר בכלל המשק. מקור: ברנד (2017)

התוצאה היא שלא כל אחד מהעובדים יכול לעבור אל התעשייה העילית, כי כישוריו אינם בהכרח מספיקים לכך. לכן, עובדים רבים נשארים בענפי המסחר, השירותים, ובשאר הענפים שמיועדים לייצור מקומי. זאת, למרות השכר הנמוך יחסית, שאינו עולה.

נשאלת השאלה מה המדינה יכולה לעשות כדי לשנות זאת. אפשרות אחת היא לנסות להכשיר עובדים נוספים לענפי ההיי-טק. נסיון מסוג זה נעשה בשנים האחרונות, באמצעות מתן דגש לענפי המתמטיקה והאנגלית בבתי הספר, אבל ספק עד כמה הוא יהיה יעיל בלהגדיל באופן משמעותי את החלק של התעשייה העילית בכוח העבודה.

אפשרות אחרת, היא לבחון את האפשרות שעידוד ענפי ההיי-טק גרמה לפגיעה מסויימת בעובדים בשאר המגזרים. הייצוא של ההיי-טק מוביל להתחזקות השקל, ולכן לפגיעה ביכולת התחרות של שאר ענפי התעשייה בחו"ל. בכך תעשיית ההיי טק למעשה פוגעת בשאר ענפי התעשייה בישראל, וגורמת להורדת שכרם של עובדי התעשייה הקלאסית. לכן, אם רוצים להוביל לכך שצמיחת ההיי-טק תגיע גם למגזרים אחרים במשק, צריך לבחון כיצד לעודד גם אותם. בהתאם לכישורים של העובדים בישראל, דווקא לעידוד של ענפים שאינם תעשיית העילית יש יותר סיכוי לגרום לחילחול ולעלייה ברמת החיים בכלל המשק מאשר לעידוד של תעשיית ההיי-טק.

תקשורת ופרסום שוק ההון
כניסה לחדר הפרטי שלי
לקביעת פגישה אישית עם מומחה אינפיניטי
מחקר ומידע
חינוך פיננסי TV
אינפיניטי דיגיטלי
לוח ארועים כלכליים
תגובה למידד המחירים לצרכן
ריבית בנק ישראל
אינפיניטי תקשורת ופרסום