חיפוש - אינפיניטי

מערכת המס לא עובדת? הורדת מס ההכנסה רק תגרום ליותר נזק

 

 למערכת גביית המס בישראל יש 2 מטרות: הקטנת אי-שוויון ועידוד צמיחה. המהלך שבוחנים שר האוצר ורה"מ להפחתת מסים לבעלי הכנסות גבוהות עלול להזיק למטרות אלה.

10.11.17

ד"ר אביחי שניר - כלכלן בכיר בבית השקעות אינפיניטי

שר האוצר וראש הממשלה בוחנים כעת הורדה של מס הכנסה לבעלי הכנסות גבוהות. אולם, בנק ישראל כבר מיהר להתייצב נגד ההורדה המתוכננת. טענתו של בנק ישראל היא שהמקור התקציבי להורדת המס הוא עודפים זמניים בגבייה, וכיוון שהעודפים זמניים, לא ניתן להתבסס עליהם אי אפשר במהלך שאמור להיות קבוע, כמו הורדת מסים.

יש לא מעט אמת בטענה של בנק ישראל: למעשה, הממשלה כבר החלה לדון בתוכניות לקצץ בהוצאות שלה בשנת  2019, מכיוון שתחזית האוצר צופה בור תקציבי בשנים 2019 ו- 2020 . זה בהחלט מעורר את השאלה מה הטעם לדון בהורדת מסים ב- 2018, כשידוע שיהיה צורך בתוספת גבייה כבר בשנה שלאחר מכן. הורדת מסים היא אכן אחת הדרכים ל"החזיר את עודפי הגבייה לציבור" כפי שכחלון מבטיח לעשות. אבל אם המחיר הוא שבשנת 2019 יצטרכו לצמצם שירותים לציבור או להטיל מסים חדשים, זה בוודאי לא יתרום למצבם הכלכלי של האזרחים.

אבל נניח לרגע שבנק ישראל טועה. נניח שיש מקורות תקציביים, מהם ניתן לגייס את הכסף הנחוץ להורדת המיסים, ללא פגיעה בשירותים לאזרחים וללא העלאת מיסים חדשים. גם תחת הנחה זו, עדיין נשאלת השאלה האם מס ההכנסה הוא המס שיש לטפל בו בעדיפות ראשונה.

בדרך כלל מניחים שמתכננים את מערכת המיסים כדי להשיג (לפחות) אחת משתי המטרות הבאות: ראשית, על מערכת המסים לתרום להגדלת השוויון. שנית, מערכת המסים צריכה לגרום להפרעה מינימלית לפעילות הכלכלית, כדי לעודד את צמיחת המשק. שתי המטרות הללו צריכות להיות מושגות, בכפוף למגבלה שמערכת המיסים נותנת לממשלה די הכנסות כדי לספק לאזרחים שירותים יעילים.

אפשר לשאול האם מערכת המיסים הישראלית בנויה כך שהיא אכן תשיג את שתי המטרות הללו, ואם לא, אז מדוע. לגבי המטרה הראשונה, ברור לגמרי שהתשובה היא לא. מדברים הרבה על כך שמבין המדינות המפותחות, ישראל היא אחת המדינות האי-שוויוניות ביותר. כפי שאפשר לראות בתרשים 1, כאשר מודדים את אי השוויון בהכנסות הפנויות באמצעות מדד ג'יני, שהוא המדד המקובל למדידת אי שוויון, מוצאים שרק ארה"ב, טורקיה ומקסיקו פחות שוויוניות מישראל.

הנושא הפחות מדובר, הוא העובדה שמבחינת הכנסות ברוטו, ישראל נמצאת דווקא באמצע התרשים. הסיבה לכך שאי השוויון בישראל גדול יותר מאשר במדינות אחרות, היא העובדה שמערכת המיסים הישראלית בין מערכות המס שפחות תורמות לשוויון בקרב המדינות המפותחות. יותר מכך, בשלושים השנים האחרונות, המגמה של מערכת המיסים הישראלית היא אף להפוך לפחות שוויונית. תרשים 2 שלקוח מנייר עבודה של משרד האוצר, מראה את השינוי באי השוויון בהכנסות נטו, בין 1980 ל- 2011. אפשר לראות שבתחום הזה, אנחנו מנצחים אפילו את אמריקה.

הסיבה לגידול בתרומה של מערכת המס לגידול באי השוויון היא כפולה: מצד אחד יש ירידה בחלקו של מס ההכנסה בסך המסים, ומצד שני יש עלייה בחלק היחסי של מיסי הרכישה כמו המע"מ ושל הארנונה. כך שבשלושים השנים האחרונות המגמה היא צמצום במיסים שמקטינים אי שוויון (מס הכנסה) והגדלת המיסים שמרחיבים את אי השוויון: מע"מ וארנונה. כמובן שהקטנה נוספת במס הכנסה, בעיקר כזאת שתגיע רק למקבלי הכנסות גבוהות, תביא לעלייה נוספת באי השוויון. בעיקר אם בכל זאת יתברר ב- 2019 או ב- 2020 שיש צורך במיסים נוספים, שכן אז כנראה שיעלו את המע"מ ולא את מס הכנסה.

עם זאת, ייתכן שניתן להצדיק את השינוי בהרכב המיסים, למרות השפעתו על אי השוויון, אם טוענים שהשינוי בהרכב המסים הופך את מערכת המיסים הישראלית לכזאת שתומכת יותר בצמיחה. אם יוצרים מערכת מיסים שמעודדת צמיחה, אז הכנסות האזרחים וגם הכנסות המדינה גדלות, ובסופו של דבר, כולם נהנים.

אולם, גם בתחום הזה ישראל אינה מצטיינת. תרשים 3, שמקורו בעבודה של דרוקר, גבע וקריל (2015) ממשרד האוצר, מחלק את מערכת המס של המדינות המפותחות לארבעה רביעים. הרביע הימני העליון הוא המצב הטוב ביותר: מערכת מס שתורמת גם לצמיחה וגם לשוויון. שם נמצאת רק פינלנד. ברביע השמאלי העליון נמצאות מדינות עם מערכת מיסוי, שתורמת לשוויון, אבל פוגעת בצמיחה, שם נמצאות מרבית מדינות אירופה הסוציאליסטיות.  ברביע הימני התחתון, נמצאות המדינות עם מערכת מיסוי שתורמת לצמיחה על חשבון אי השוויון, כאשר שם נמצאות, בין היתר, טורקיה, צ'ילה, והונגריה. הרביע השמאלי התחתון, זה שבכניסה אליו נמצאת ישראל, מכיל מדינות שמערכת המס שלהם פוגעת גם בצמיחה וגם באי השוויון. כלומר, מערכת המס של ישראל פוגעת באי השוויון, ואיננה תומכת בצמיחה, חלק מכך, כאמור, נובע ממבנה הארנונה שלנו.

לכן, אם מחליטים לקצץ במסים, לפני שמורידים את מס ההכנסה שתורם לשוויון ושהקטנתו מביאה רק לתמיכה קטנה מאד בצמיחה, אולי כדאי לבדוק אפשרות לבצע שינויים במיסים אחרים, כמו למשל, רפורמה נדרשת בארנונה.

 

תרשים  1: מדד ג'יני לאי שוויון בהכנסות נטו, 2015. מקור: OECD

 מדד ג'יני לאי שוויון בהכנסות נטו, 2015

 

תרשים  2: עלייה באי השוויון בין 1980 ל- 2011. מקור: דרוקר, גבע וקריל (2015)

 עלייה באי השוויון בין 1980 ל- 2011.

תרשים  3: מידת התמיכה של הרכב המסים בצמיחה ובשוויון במדינות OECD. מקור: דרוקר, גבע וקריל (2015)

 מידת התמיכה של הרכב המסים בצמיחה ובשוויון במדינות OECD.

חיפוש
כניסה לחדר הפרטי שלי
לקביעת פגישה אישית עם מומחה אינפיניטי
מחקר ומידע
חינוך פיננסי TV
אינפיניטי דיגיטלי
לוח ארועים כלכליים
תגובה למידד המחירים לצרכן
ריבית בנק ישראל
אינפיניטי תקשורת ופרסום