עיתונות מקצועית - אינפיניטי

כך תקנו ברשת בזול - ותתקנו את הכלכלה הישראלית

 מוצרים רבים שאמורים להיות קלים למשלוח ומחירם אמור להיות דומה בכל מקום, יקרים בישראל לעומת העולם. הסיבה: מכסי מגן שהמדינה מתקשה לוותר עליהם. הסחר הצומח באינטרנט עשוי לפתור את הבעיה.

17.11.2017

 

ד"ר אביחי שניר-כלכלן בכיר במחלקת המחקר של קבוצת ההשקעות אינפיניטי 

 

כדי להבין את השפעת המסחר באינטרנט על כלכלת ישראל, חשוב להבחין בין מוצרים סחירים ומוצרים לא סחירים.

 מוצרים סחירים הם מוצרים שניתן להעביר בקלות בין מדינות, לכן, בהעדר חסמים מיוחדים, ניתן לצפות שהמחיר שלהם יהיה דומה בכל מקום. מוצרים לא סחירים: מוצרים שקשה להעביר אותם ממדינה למדינה וממקום למקום ולכן קל להבין מדוע המחירים שלהם לא תמיד זהים באזורים שונים.

דלק, בגדים וטלפונים סלולריים הם דוגמאות למוצרים מהסוג הראשון: אלו מוצרים שעלויות ההובלה שלהם נמוכות, לכן, אין סיבה כלכלית שהמחיר שלהם יהיה שונה במדינות שונות. לעומת זאת, מוצרים כמו דירות ושירותי מספרות הם דוגמא למוצרים מהסוג השני: כל דירה וכל מספרה נמצאים באיזור אחר ויקר מאד להעביר אותם. לכן, קל להבין מדוע המחיר שלהם שונה באזורים שונים.

אחת הבעיות המבניות של הכלכלה הישראלית היא שמוצרים רבים שאמורים, עקרונית, להיות סחירים הפכו להיות לא סחירים הבעיה נוצרה כתוצאה של הטלת מכסים ומגבלות בירוקרטיות שונות ע"י ממשלות ישראל לדורותיהן. מקור חלק גדול מהמכסים והמגבלות הללו בתקופה שבה ממשלת ישראל ניסתה להגן בכל מחיר על התוצרת המקומית, גם במחיר של עלות גבוהה עבור הצרכן.

מאז חלפו לא מעט שנים וממשלות ישראל הבינו שהגישה הזו נכשלה: התוצאה של הגנה על מוצרים מקומיים הינה התפתחות מונופולים לא יעילים בישראל. הצרכנים שילמו מחירים גבוהים והמשק הישראלי הגיע לפשיטת רגל בגלל שבחו"ל לא היה ביקוש למוצרים שיוצרו בישראל. אפשר היה להניח שכשהבינו זאת, הבינו גם שהגיע הזמן לבטל את כל ההגנות ולהפוך את כל המוצרים שניתן להביא מחו"ל לסחירים.

זה לא קרה בפועל, בגלל כמה סיבות. הראשונה היא לובי חזק של יצרנים מקומיים שהמשיכו לנסות להגן על השוק שלהם. דוגמא קלאסית לסוג זה של הגנות הוא שימורי הטונה: במשך שנים רבות נהנו יצרני הטונה המקומיים ממכס גבוה שהוטל על טונה מיובאת. אולם, כמובן שבארץ אין באמת ייצור של שימורי טונה, מכיוון שבישראל לא דגים טונה באופן מסחרי. שימורי טונה "תוצרת ישראל" הם פשוט טונה שמיובאת ומוכנסת לקופסאות בארץ, בזמן שטונה מיובאת היא טונה שמוכנסת לקופסאות בחו"ל. כאשר משרד האוצר ניסה בשנת 2012 להוריד את המכס, הוא נתקל בהתנגדות עזה של לובי ה"יצרנים המקומיים" שהזהירו מפני גל של פיטורים, כך שבסופו של דבר הוחלט להוריד את המכס בשלוש פעימות. כיום נשאר עדיין מכס של 12% ולא ברור אם ומתי הוא יופחת, מכיוון שבכנסת שוקלים להעלות אותו חזרה ל- 18%.

הסיבה השנייה היא הכנסות המדינה. משרד האוצר התרגל לאורך השנים לקבל הכנסות גבוהות ממכסים, והוא אינו מעוניין לאבד אותן. שרי האוצר מניחים שהצרכנים רגילים למחירים הנוכחיים, ושאם תהיה ירידה במחירים, הצרכנים יזקפו אותה לזכות המוכרים ולא לזכות השר שהוריד את המכס. לעומת זאת, את עליית המסים שתדרש כדי לממן את הפסד ההכנסות הם יזקפו לחובתו של שר האוצר, לכן שרי האוצר מעדיפים בדרך-כלל להשאיר את המכסים, כי גם אם המכסים גורמים נזקים למשק, מבחינתם זה הרע במיעוטו.

הסיבה השלישית היא הבירוקרטיה הישראלית. כל נסיון להפחית את הבירוקרטיה כרוך במאבקים בהסתדרות ובהשקעה של כספים, ולכן הבירוקרטיה נשארת.

בשנים האחרונות האינטרנט מצליח להפעיל לחצים לשינוי של כל האמור. מכיוון שצרכנים יכולים להזמין באופן קל ופשוט מוצרים כמעט מכל מקום בעולם, הם מצליחים לעקוף חלק גדול מהבעיות שמהם סובלים יבואנים. מכיוון שהם פועלים באופן אישי, הם מצליחים לעקוף את הבירוקרטיה. במקרים רבים, הם גם עוקפים את מגבלת המכסים והמסים על ייבוא. זאת, בעזרת ייבוא בסכומים קטנים, או באמצעות משלוח לכתובת בחו"ל ורק אחר כך משלוח לישראל, מה שגורם לכך שרשות המסים מניחה שזאת סחורה משומשת ושאין צורך לגבות עליה מכסים.

הרכישות באינטרנט פוגעות ביבואנים, שצריכים להתחרות פתאום בתנאים לא הוגנים. היבואנים מצדם מפעילים לחצים על הממשלה שתשווה את התנאים. ביטול המכס על טלפונים סלולריים והנעלה והביטול המתוכנן של המכס על בגדי ילדים במסגרת "נטו משפחה" הם דוגמא לכך שלחץ  בסופו של דבר מצליח.

שר האוצר לא ביטל את המכסים רק מתוך התחשבות במשקי הבית, אלא גם כסיוע ליבואנים שמתקשים להתחרות באינטרנט. ככל שהמצב המתואר יימשך, נתקרב למצב שבו מוצרים שצריכים להיות סחירים אכן יהיו כאלו, מה שיוביל לירידה נוספת ביוקר המחיה.

 

 

תקשורת ופרסום שוק ההון
כניסה לחדר הפרטי שלי
לקביעת פגישה אישית עם מומחה אינפיניטי
מחקר ומידע
חינוך פיננסי TV
אינפיניטי דיגיטלי
לוח ארועים כלכליים
תגובה למידד המחירים לצרכן
ריבית בנק ישראל
אינפיניטי תקשורת ופרסום