עיתונות מקצועית - אינפיניטי

האבטלה בשפל, הכסף זורם - אז איפה האינפלציה?

 למרות שהנתונים הכלכליים במשק תומכים בעליית מחירים - האינפלציה בישראל בשנים האחרונות שלילית. איך זה יכול להיות ולמה בעצם עדיף שהיא תהיה חיובית?  

ד"ר אביחי שניר-כלכלן בכיר במחלקת המחקר של קבוצת ההשקעות אינפיניטי 

 22.12.2017

"איפה האינפלציה?" היא שאלת השאלות בכלכלה המוניטרית בשנים האחרונות. במשך עשרות שנים, כלכלנים התרגלו לחשוב שאינפלציה של 2%-3% לשנה היא ה"שמן" שמקטין את החיכוך בגלגלי הכלכלה. כל חריגה של האינפלציה מהקצב הזה, נחשבת למשהו שיכול לעכב ולהפריע לצמיחה הכלכלית.

יש מספר סיבות לכך שלאינפלציה נמוכה יש תפקיד חיובי בכלכלה. אחת הסיבות היא שהאינפלציה, כלומר עלייה במחירים, מאותתת ליצרנים, מצד אחד, שכדאי להשקיע במוצרים חדשים כי אנשים מוכנים לשלם עליהם ומצד שני, היא מאפשרת להם להביא עוד עובדים, וכך להגביר את הייצור.

לכן, המטרה העיקרית של הבנקים המרכזיים בכל העולם היא לשמור שקצב האינפלציה יהיה נמוך ויציב. באופן כללי, ההסכמה היא שהקצב הנכון הוא באזור ה- 2% לשנה. אבל מאז המשבר שפרץ ב- 2008, קצב האינפלציה בעולם כולו הלך לאיבוד. ישראל דומה בכך לשאר העולםומאז 2014 אפילו בולטת בכך ביחס למדינות אחרות.כפי שאפשר לראות בתרשים 1, בכל אחת משלוש השנים האחרונות, קצב האינפלציה היה שלילי, וגם השנה הוא כנראה יהיה באזור האפס. 

תרשים 1: אינפלציה שנתית בישראל. מקור: למ"ס

 אינפלציה שנתית בישראל

רמת האינפלציה הנמוכה, בישראל ובעולם, מפתיעה במיוחד מכיוון שהיא מתרחשת בניגוד לשתי התאוריות שמלמדים בקורסים הבסיסיים במקרו כלכלה. התיאוריה הראשונה, "המוניטריסטית" גורסת כי אינפלציה נובעת מכך שהגידול בכמות הכסף מהיר מהביקוש לכסף. לפי התיאוריה הזאת, בכל פעם שיותר מדי כסף רודף אחרי פחות מדי מוצרים, מתחוללת אינפלציה.

התרשים הבא מראה את הבעייתיות בתיאוריה זו. מאז 2008, הבנקים המרכזיים בעולם מגיבים לירידה בצמיחה העולמית באמצעות הזרמת כספים לשווקים. זאת, מתוך הנחה שהגדלת כמות הכסף, תוריד את הריביות (מה שאכן קורה), ותעודד השקעות וצריכה, שיובילו בסופו של דבר גם לעליית מחירים.

תרשים 2 מראה את הגרסה הישראלית של התהליך הזה. הוא מראה את הגידול שהתרחש בכמות אמצעי התשלום בישראל מאז תחילת שנות ה- 2000. אפשר לראות שעד 2008, קצב הגידול בכמות הכסף היה יציב ומתון. אבל אז קצב הגידול הואץ בחדות, ומאז 2014, התקופה שבה האינפלציה שלילית ממש, קצב הגידול בכמות הכסף הוא במימדים אסטרונומים. לצורך ההשוואה: קצב גידול דומה בכמות הכסף הזין ב- 1981 – 1982 קצב אינפלציה של למעלה מ- 100 אחוזים לשנה! ועכשיו הוא מזין קצב אינפלציה של פחות מאפס אחוזים לשנה...

תרשים 2 : כמות אמצעי התשלום בישראל. מקור: בנק ישראל

 כמות אמצעי התשלום בישראל (במליוני שקלים)

התיאוריה השנייה היא "עקומת פיליפס". התאוריה  מבוססת על ממצאים אמפיריים שמראים שקיים קשר הפוך בין אבטלה ואינפלציה. על פי עקומת פיליפס, כאשר האבטלה יורדת, כוח המיקוח של העובדים עולה, וכתוצאה מכך השכר עולה. כשהשכר של העובדים עולה, הצריכה עולה, והמחירים עולים.

תרשים 3 מראה איך התיאוריה הזאת באה לידי ביטוי במציאות. הקו האדום מראה את אחוזי האבטלה בישראל, והקו הכחול את האינפלציה החודשית הממוצעת בכל רבעון. אפשר לראות שכלל במרבית התקופה  שבין 1985 ל- 2008 (למעט חריגה מסוימת בשנים 1992-1995) המציאות תאמה לעקומת פיליפס:כשהאינפלציה ירדה, האבטלה עלתה ולהפך.  מאז 2008, הקשר השלילי נשבר: גם האבטלה וגם האינפלציה במגמת ירידה.

 

תרשים  3: אבטלה ואינפלציה. מקור: בנק ישראל

 אבטלה ואינפלציה

 

 

אז איפה האינפלציה? ומה היכולות הבנק המרכזי להשפיע על קצב האינפלציה?

ראשית היחלשות ביכולתו של הבנק המרכזי להשפיע על קצב האינפלציה מובהקת, היא נובעת בעיקרמשינויים בכלכלה העולמית. הגידול בכושר הייצור במדינות המתפתחות, כפי שקורה בסין, יצר ביקוש אדיר לנכסים בטוחים, כסף מערבי. הסינים (וגם היפנים) מוכנים להחליף מוצרים שלהם תמורת נכסים דולריים בריבית נמוכה, ואפילו נמוכה מאד.

הדבר יוצר ביקוש גדול למטבעות המערביים. לכן, למרות הגידול העצום בכמות הכסף במערב, שישראל היא חלק ממנו, הגידול הזה נספג בעזרת הביקוש מהמדינות המתפתחות. עבור ישראל, המשמעות היא שהשקל מתחזק, מה שמשמר את רמתם הנמוכה של מחירי הייבוא, ולכן גם שומר על רמת אינפלציה נמוכה.

שנית, צריך לזכור שהגידול בכמות הכסף מתועל בארץ (ולא רק בארץ) למחירי הדיור ולמחירים של נכסים פיננסיים. אבל מכיוון שאלו אינם חלק ממדד המחירים לצרכן, ההשפעה שלהם על האינפלציה היא שלילית: אנשים חוסכים כסף כדי לרכוש דירות, ולכן הם מוציאים פחות על דברים אחרים. אז זה לא שאין בארץ אינפלציה, אלא, שהיא לא באה לידי ביטוי במקומות שבנק ישראל רוצה: עלייה ניכרת במחירי הנדל"ן ובנכסים פיננסיים ולא במחירי הסחורות והשירותים.

שלישית, צריך לזכור שאם בנק ישראל באמת ירצה, הוא יכול לנסות ולייצר אינפלציה . עליו לעשות,  את אשר נמנע מלעשותו מאז 1985: וזה להדפיס כסף כדי לממן הוצאות ממשלתיות. אז כנראה תתחיל אינפלציה. השאלה היא רק מה יהיה המחיר לעצור אותה אחר כך. מכאןשלמרות כל התלונות שמגיעות מבנק ישראל וממקומות אחרים על כך שאין אינפלציה, צריך תמיד לזכור שיש עוד אפשרות לבנק ישראל לקדמה, אבל בגלל החשש מלייצר רמה גבוהה מידי של אינפלציה הוא נמנע מהמהלך.

תקשורת ופרסום שוק ההון
כניסה לחדר הפרטי שלי
לקביעת פגישה אישית עם מומחה אינפיניטי
מחקר ומידע
חינוך פיננסי TV
אינפיניטי דיגיטלי
לוח ארועים כלכליים
תגובה למידד המחירים לצרכן
ריבית בנק ישראל
אינפיניטי תקשורת ופרסום