עיתונות מקצועית - אינפיניטי

סערת הביטקוין: מערכת מבוססת על מטבע דיגיטלי תמוטט את הבנקים?

המטבעות הקריפטוגרפיים צוברים תאוצה ויש הסבורים שהם עתידים להחליף את הבנקים המסורתיים. אך גם כסף וירטואלי צריך להיות מאובטח, עדיין יהיה צורך בהלוואות, והמדינה לא תוותר על מקור רווח ללא מאבק

ד"ר אביחי שניר-כלכלן בכיר במחלקת המחקר של קבוצת ההשקעות אינפיניטי

12.01.18

לאחרונה אנו עדים  לטענות בנוגע לכך שמערכת כלכלית, מבוססת מטבעות קריפטוגרפיים, כמו הביטקוין, עלולה לסכן את מערכת הבנקאות. טענות אלו משקפות חוסר הבנה בסיסית של הכלכלה, שכן אין ספק שהבנקים ימשיכו להתקיים גם בעידן הביטקוין.

נכון שבעולם שבו יש מטבעות קריפטוגרפיים, לכאורה אין צורך במקום פיזי להפקדת הכספים. אולם, עדיין קיים צורך בשירותי שמירה על הכסף. שהרי האקרים מוכיחים פעם אחר פעם שהם מסוגלים לפרוץ ולגנוב מטבעות קריפטוגרפיים מארנקיהם של אנשים פרטיים. בנוסף, את הגישה לארנק וירטואלי ניתן לאבד בדיוק כפי שאפשר לאבד ארנק פיזי. לכן, יהיהו ביקושים לשירותים בנקאיים שיתעדו ויבטיחו ללקוח את כספו.

מעבר לכך, גם בעידן שבו הכסף יהיה קריפטוגרפי, עדיין יהיה צורך בנטילת הלוואות. מכאן, שיהיה ביקוש לגורם שירכז אצלו כסף, יקבע ריביות ויתן הלוואות. יתכן ויהיה שינוי בשחקנים בענף הבנקאות, מאחר שכמדובר במטבעות קריפטוגרפיים, התחרות היא עולמית.

מי שמצויים ממש במצב לא מוכר הן המדינות והבנקים המרכזיים שלהן. במבטלהיסטוריה, מגלים שבעבר כל מי שרצה יכול היה להדפיס כסף. לפני כ-250 שנים, המדינות גילו שהדפסת כסף היא מקור רווח משמעותי, ולכן המדינה היתה מעוניינת במונופול על הכסף בשטחה.

למעשה המדינה מרוויחה פעמיים מהמונופול על הכסף. ראשית היא מרוויחה כשהיא מדפיסה כסף. כדי להבין מדוע הדפסת כסף היא מקור רווח למדינה, דמיינו עולם מעט פשטני. המדינה היא המקור של הכסף שלכם. לכן, כדי להרוויח כסף, אתם עובדים ומספקים שירותים. תמורת העבודה שאתם מספקים למדינה (כעובדי ציבור, או כספקים), המדינה משלמת לכם בכסף שהיא הדפיסה. ההדפסה של הכסף עולה למדינה פחות או יותר אפס. השירותים שלכם שווי ערך לסכום כסף משמעותי. כך שעל ידי הדפסת כסף, המדינה הרוויחה את השירותים שלכם, ללא תשלום אמיתי מצידה. בעולם המודרני שבו הבנק המרכזי הינו גוף נפרד מהממשלה, הרווח למדינה מהדפסת כסף מגיע בדרכים עקיפות יותר.

שנית המדינה מרוויחה מהאינפלציה. הממשלה מעוניינת באינפלציה חיובית, כיוון שזו מאפשרת לממשלה לממן חלק מהוצאותיה בלי שהציבור יבין שהוא משלם מסים.

בעולם שבו הכסף הוא קריפטוגרפי, רווחים אלה נמצאים בסכנה. בעידן כזה, מי שירוויח מהדפסת כסף זו לא המדינה, אלא "הכורים". יצרני המטבעות הקריפטוגרפיים והמרוויחים העיקריים מהם, הן החברות שמשקיעות את האנרגיה וכוח החישוב הנדרש כדי לקיים את המטבעות. בשפה פשוטה, כל העברה של ביטקוין (או מטבע קריפטוגרפי אחר) מחשבון לחשבון דורשת השקעה של כוח מחשוב אדיר בכדי לוודא שאכן בוצעה עסקה חוקית. בתמורה להשקעה של האנרגיה הזאת, מי שהשקיע אותה ("הכורים") מתוגמלים במטבעות חדשים.

כך שאם חלק גדול מהאוכלוסיה יעבור להשתמש במטבעות קריפטוגרפיים "מבוזרים," המדינה תאבד רווח משמעותי, היא לא תרוויח מהדפסת כסף חדש או מאינפלציה. מה שמסביר מדוע לא מעט מדינות החלו לבחון השקה של מטבע קריפטוגרפי משלהן.

מעבר לאובדן השליטה ברווחים, המטבעות הקריפטוגרפיים מהווים אתגר נוסף לבנקים מרכזיים. כאשר בנק מרכזי קובע את כמות הכסף, הוא עושה זאת בכדי שהכסף ישמור על כוח קנייה פחות או יותר קבוע. ב-30 השנים האחרונות, הבנקים המרכזיים בעולם למדו לשלוט בקצב ההדפסה כדי שמצד אחד, ערך הכסף שלנו לא ישתנה יותר מדי בזמן הקצר (אינפלציה נמוכה), ומצד שני שכמות הכסף תפעל כדי לייצב את הכלכלה כאשר מתרחשים זעזועים. יש כיום הסכמה רחבה שאלמלא ההרחבה המוניטרית (במילים פשוטות: הדפסת כסף) המסיבית שביצע הבנק המרכזי האמריקאי כשפרץ המשבר בשנת 2008, המשבר היה חריף בהרבה. 

מטבעות קריפטוגרפיים מבוזרים אינם מאפשרים לעשות זאת. מכיוון שאין מאחוריהם גוף שהציבור מוכן לתת בו אמון. הדרך היחידה שלהם להבטיח אמון היא על ידי שימוש בתוכנה שמבטיחה שמספר המטבעות בעולם יגדל בקצב הולך ופוחת. מספר הביטקוינים שקיימים בעולם, למשל, חסום על ידי גבול עליון של 21 מיליון מטבעות. מצד אחד, זה מעודד את האמון במטבע, כי מי שמחזיק אותו יודע שהערך של המטבע לא ישחק בשל אינפלציה שנובעת מגידול בקצב ההדפסה. מצד שני, לא מתאפשר ניהול של המטבע כך שהערך שלו ישאר יציב.

התרשימים הבאים, שמראים את התנודות היומיות בשע"ח בין שני מטבעות קריפטוגרפיים פופולריים, הביטקוין (BTC) והאתר (ETH), לדולר מראים את התוצאה. תנועות יומיות בשע"ח של 10% ויותר למעלה ולמטה, הופכות את המטבעות הללו לאמצעי תשלום מסורבל, מכיוון שמחיריהם משתנים כמעט בכל רגע נתון.

 

כך שההחלפה של הבנק המרכזי בתוכנה, עדיין לא משיגה את היעד של הפיכת המטבעות הקריפטוגרפיים למטבע נוח לשימוש. כל עוד לא תמצא הדרך לייצב את המטבעות הללו, הם ישארו בגדר נכס נפלא לסוחרים אוהבי סיכון ואמצעי תשלום עבור אנשים שלא מעוניינים שיעקבו אחרי הפעולות שלהם. אך, כדי שהם יהפכו להיות אמצעי התשלום הבסיסי של אנשים בעולם, חייב להימצא מנגנון שייצב את הערך שלהם. כלומר, הם צריכים משהו קצת יותר דומה לנגיד של בנק מרכזי שיש לו שליטה על כמות המטבעות. הדבר היפה הוא שהביטקוין ודומיו הם רק נסיון ראשון ביצירה של אמצעי תשלום שנשלט על ידי תוכנה. צריך לראות מה יקרה בדורות הבאים. כי אם עד עכשיו דיברו על כך שמחשבים ורובוטים הולכים להחליף אנשי מכירות, מנקי רחובות, פועלים ושאר אנשים שעושים מלאכות פשוטות, התוכנה שנקראת ביטקוין מעלה את האפשרות שיום אחד, במקום נגיד של בנק מרכזי, תיהיה תוכנה שתקבל את ההחלטות על ריבית בנק ישראל.

 

 

תרשים 1 : 

תנודות יומיות בשע"ח ביטקוין-דולר (7 בינואר 2018) (עיבוד תמונה)

 

תרשים  2:

תנודות יומיות בשע"ח אתר-דולר (7 בינואר 2018) (עיבוד תמונה)

 

תקשורת ופרסום שוק ההון
כניסה לחדר הפרטי שלי
לקביעת פגישה אישית חינם עם מומחה אינפיניטי
מחקר ומידע
חינוך פיננסי TV
אינפיניטי דיגיטלי
לוח ארועים כלכליים
תגובה למידד המחירים לצרכן
ריבית בנק ישראל
אינפיניטי תקשורת ופרסום