עיתונות מקצועית - אינפיניטי

השקל ממשיך להתחזק: מה שרע ליצואנים דווקא טוב לנו?

מאז המשבר הכלכלי של שנת 2008 נמצא הדולר במגמת היחלשות למגינת ליבם של היצואנים הנפגעים מכך. הם קוראים לבנק ישראל להתערב - אך לא בטוח שהבנק יכול וצריך לסייע

ד"ר אביחי שניר-כלכלן בכיר במחלקת המחקר של קבוצת ההשקעות אינפיניטי. 

 19.01.18

בימים האחרונים, בעקבות התחזקות נוספת של השקל, עולות שוב טענות היצואנים לגבי פגיעת המטבע ברווחיהם.  תרשים 1 מראה את שע"ח שקל-דולר בעשר השנים האחרונות. אפשר לראות שמאז פרוץ המשבר הכלכלי בשנת 2008, שער הדולר במגמת היחלשות ארוכת טווח, וגם בתקופות של  התאוששות, רמתו הגבוהה ביותר עדיין נמוכה מהרמה שבה היה בעבר.

שע"ח שקל-דולר. מקור: בנק ישראל (עיבוד תמונה)

 

בתקופה זו, שער הדולר נמוך במיוחד: במהלך 2017 הדולר ירד ב- 10%, ונראה שהמגמה ממשיכה גם ב- 2018. משמעותה של ירידה כזו בשער הדולר, היא ירידה של 10% בהכנסותיהם של היצואנים לארה"ב, בעוד שבהוצאותיהם לא חל שינוי משמעותי.

אם בעבר, המתלוננים העיקריים על התחזקות השקל היו יצואנים בענפי הכלכלה הקלאסית, הרי שכעת, גם יצואני היי-טק מתחילים להתלונן: היחלשות כזאת של הדולר, גורמת לכך שכדי להמשיך לצמוח ולהעסיק עובדים נוספים, הם צריכים להגדיל את הרווחים שלהם בלמעלה מ- 10% בשנה, מכיוון שגידול של 10% משאיר אותם במקום.

הפגיעה בייצוא בהחלט יכולה להביא לפגיעה קשה בכלכלה הישראלית: פיטורי עובדים, ירידה בהשקעות בהיי-טק, והעברת מרכזי פיתוח מהארץ לחו"ל.

הפתרון שהייצואנים מציעים הוא הרחבת קניות המט"ח על ידי בנק ישראל: אם השקל מתחזק בגלל שאנשים בחו"ל מעוניינים לרכוש מוצרים ושירותים ישראלים ו/או להשקיע בישראל, ומוכנים לשלם על כך במט"ח, אזי באם בנק ישראל יקנה את כל המט"ח נמתווסף בשל כך הבעיה תפתר מאליה. למעשה, מה שהם מציעים הוא הרחבה של המדיניות שבנק ישראל נוקט בה ממילא: תרשים 2 מראה את יתרות המט"ח של בנק ישראל, בדולרים, מאז 2005. אפשר לראות שעד 2008, כל זמן שמחירו של השקל היה יציב, בנק ישראל לא רכש דולרים ואפשר לשער החליפין להקבע על פי כוחות השוק. מאז 2008, בנק ישראל הגביר מאד את רכישות המט"ח, אבל פעולה זו לא מנעה מהשקל להתחזק, אלא רק האטה מעט את ההתחזקות.

 

יתרות מט"ח בבנק ישראל (מיליוני דולרים). מקור: בנק ישראל (עיבוד תמונה)

מסקנה אפשרית אחת היא שבנק ישראל לא קונה מספיק מט"ח. היצואנים מביאים כדוגמא את שוויץ: כדי להגן על תעשיית הייצוא השוויצרית, הבנק המרכזי השוויצרי קנה בשנים האחרונות מט"ח בכמות הרבה יותר גדולה מאשר בנק ישראל. נכון להיום, החזקות המט"ח של הבנק המרכזי השוויצרי שוות לכ- 140% מהתוצר השנתי של שוויץ. אבל בחינה של התערבות מסיבית זו מראה שגם היא הצליחה להשיג תוצאות מוגבלות בלבד, וכי הפרנק השוויצרי המשיך להתחזק במהלך התקופה. יתרה מזאת, הבנק המרכזי השוויצרי נמצא במלכוד, מכיוון שכל נסיון להקטין את ההחזקות שלו במט"ח יובילו להתחזקות של הפרנק, בדיוק מה שהוא ניסה למנוע.

כך שכל נסיון של בנק ישראל למנוע את התחזקות השקל לא יצליח, אלא רק ידחה אותה. ההתחזקות של השקל מתרחשת בתקופה שבה המשק הישראלי נמצא בתעסוקה מלאה, כך שהנזקים הם יחסית מוגבלים. אם בנק ישראל יתערב, בהחלט ייתכן שבתקופה שבה הוא יצטרך למכור את הדולרים, ולהוביל להיחלשות של השקל, הנזק יהיה גדול יותר.

אם הבנק יצליח - הצרכן ייפגע 

בנוסף, אם בנק ישראל יצליח בכל זאת להחליש את השקל, המשמעות היא שתהיה אינפלציה. כלומר, היצואנים אולי ירוויחו, אבל שאר הציבור ישלם יותר על המוצרים שהוא רוכש. כך שכל סיוע ליצואנים יבוא על חשבון הציבור. בנוסף, האינפלציה תביא לפגיעה בכוח הקנייה של הציבור, ולכן לפגיעה ביצרנים המקומיים שנהנים כיום מהגידול בצריכה המקומית.

אז אם כבר נדרשת התערבות בשער החליפין, הכתובת היא לא בנק ישראל. בנק ישראל איננו הגוף לטפל בתהליכים ארוכי טווח שקורים בכלכלה הישראלית. הפתרונות שהוא יכול להציע הם זמניים, במקרה הטוב, ומיועדים לטפל בבעיות מקומיות.

טיפול בבעיות מבניות של המשק נמצא באחריותה של הממשלה. אם למשרד האוצר יש עודפי גבייה, הוא יכול, לדוגמא, להפנות את חלקם לרכישה של נכסים בחו"ל, או שהוא יכול לנצל את הריביות הנמוכות ולהגדיל את ההשקעות בתשתיות בארץ באופן משמעותי. כל השקעה כזו בתשתיות: רכבות, כבישים, תחבורה ציבורית, מים, חשמל ממקורות בלתי מתכלים, וכדומה, כוללת מרכיב ייבוא מאד רחב. הגידול בייבוא יתרום להחלשות של השקל, ויסייע ליצואנים. מבלי שיפגע בשאר הציבור. נראה אם כך, שבמלחמת המטבעות העולמית בה מעורבת גם ישראל נדרש שיתוף פעולה בין בנק ישראל למשרד האוצר וגיבוש משותף של תכנית פעולה  בראיה ארוכת טווח.

 

תקשורת ופרסום שוק ההון
כניסה לחדר הפרטי שלי
לקביעת פגישה אישית חינם עם מומחה אינפיניטי
מחקר ומידע
חינוך פיננסי TV
אינפיניטי דיגיטלי
לוח ארועים כלכליים
תגובה למידד המחירים לצרכן
ריבית בנק ישראל
אינפיניטי תקשורת ופרסום