עיתונות מקצועית - אינפיניטי

ישראל היא המדינה השלישית הכי משכילה בעולם: למה זה רע לכלכלה?

רק יפן וקנדה עוקפות אותנו בשיעור בעלי ההשכלה הגבוהה באוכלוסייה, אך כשבוחנים את רמת המיומנויות שמקנה השכלה זו לעובדים, התמונה פחות מעודדת. הדגש על הלימודים דווקא מעכב את המשק

יום שישי, 16 בפברואר 2018 

ד"ר אביחי שניר-כלכלן בכיר במחלקת המחקר של קבוצת ההשקעות אינפיניטי

לפני כשישים שנים, הגדיר הכלכלן זוכה פרס נובל, גארי בקר, את המושג "הון אנושי". לפי בקר, הון אנושי הוא מצבור הכישורים, הידע, הניסיון, והנורמות שיש לאדם או לחברה שתורמים לכושר הייצור. בקר חשב שהצבר של ההון האנושי שקול לצבר של ההון הפיזי (מבנים, ציוד ומלאי) מבחינת ההשפעה שלו על הצמיחה של מדינות. בהעדר הון אנושי, הצטברות של הון פיזי מביאה תועלת מועטה לחברה, מכיוון שכדי שניתן יהיה לנצל את צבר ההון, צריך שלחברה יהיו הכישורים כדי להפעילו ביעילות.  מאז העבודה הראשונית של בקר, כלכלנים רבים המשיכו לחקור את חשיבותו של ההון האנושי. הממצאים מראים שבשנות ה- 80, יש קפיצה גדולה בחשיבותו של ההון האנושי, ומאז, גידול ההון האנושי הוא אחד הכוחות החזקים ביותר המשפיעים על צמיחתן של מדינות, ועל הכנסתם של עובדים.

על פי הארגון לשיתוף פעולה כלכלי, ה- OECD, מבין כל המדינות בעולם המפותח ישראל מדורגת במקום השלישי בהשכלת מבוגרים. תרשים 1 מראה את ההישג הזה: על פי הגדרות ה- OECD, לכמעט 50% מהבוגרים בישראל יש השכלה על תיכונית. המדינות היחידות שמדורגות מעל ישראל הן קנדה ויפן.

תרשים  1:אחוזים מכלל האוכלוסיה הגוגרת שיש להם השכלה על תיכונית כל שהיא. מקור: OECD

 אחוזים מכלל האוכלוסיה הבוגרת שיש להם השכלה על תיכונית כל שכשהי (עיבוד תמונה)

ציונים נמוכים במתמטיקה ומיומנויות מחשב 

הנתון הזה הוא בהחלט יפה, מכיוון שה- OECD מגדיר כבוגרים את האוכלוסיה בגילאי 25 – 64. בהינתן שהצעירים הישראלים בדרך כלל מתחילים ללמוד בגיל מאוחר יותר מאשר מקביליהם בשאר העולם, תוצאה הזו מראה שהצעירים בישראל מצליחים להדביק את פער ההשכלה די מהר.

יחד עם זאת, עצם העובדה שאנשים משכילים, לא אומרת דבר על איכות ההשכלה. כשבודקים את האיכות, התוצאות לגבי הישראלים פחות מחמיאות. ה- OECD ערך מבחן למיומנות מבוגרים, שבו גם ישראל לקחה חלק. הממצאים מראים שלמרות שיש קשר חזק בישראל בין לימודים לבין הצלחה במבחן המיומנות, ככל שההשכלה גבוהה יותר גם המיומנות גבוהה יותר, עדיין הישראלים קיבלו ציונים נמוכים יחסית.

תרשים 2 מראה את התוצאות הממוצעות במבחן המיומנות במתימטיקה למבוגרים במבחר מדינות. בישראל, אפשר היה לחשוב שלאנשים יש מניע חזק ללמוד את המקצועות המתמטיים, בשל השכר הגבוה במקצועות ההיי-טק. ועם זאת, הציונים בישראל במתימטיקה נמוכים באופן משמעותי בהשוואה לעולם. למעשה, אחד מכל שלושה ישראלים בוגרים הוגדר כבעל מיומנויות נמוכות במיוחד, ביכולות מתמטיות או ביכולות קריאה. כלומר אחד מכל שלושה ישראלים מתקשה בקריאה, או מתקשה בביצוע פעולות חשבון בסיסיות של חיבור וחיסור.

תרשים  2: ציון ממוצע במבחן PIAAC באוריינות מתמטית. מקור: למ"ס

 ציון ממוצע במבחן PIAAC באוריינות מתמטית (עיבוד תמונה)

במיומנויות מחשב המצב לא יותר טוב: תרשים 3 מראה את אחוז המבוגרים בכל מדינה שהוגדרו כבעלי יכולת טובה או טובה מאד בכישורי מחשב. אפשר לראות שוב שבישראל אחוז בעלי היכולת הטובה נמוך בהרבה מאשר ברוב המדינות המפותחות.

התוצאות הללו חמורות במיוחד עבור ישראל מארבע סיבות. הראשונה, בישראל יש מתאם גבוה מאד בין מיומנויות הורים למיומנויות הילדים. הכישורים הנמוכים של המבוגרים בדור הנוכחי צפויים להיות מועברים לילדיהם, מה שיביא להגדלת הפערים גם בדורות הבאים.

השנייה, בישראל יש מתאם חזק בין מיומנויות לשכר. בעלי המיומנויות הגבוהות עובדים במשרות עם שכר גבוה, רובן משרות בהיי-טק, ובעלי המיומנויות הנמוכות, מרוויחים שכר נמוך. אפשר לראות את זה בתרשים 4 שמראה את הקשר בין מיומנויות הקריאה לשכר. מי שמדורגים ברמות הגבוהות במיומנויות הקריאה מרוויחים בממוצע כמעט כפול, מאלו ברמות הנמוכות.

תרשים 3: אחוז אוכלוסייה המוגדר ברמה גבוהה או גבוהה מאד בכישורי מחשב. מקור: למ"ס

 אחוז המבוגרים בעלי יכולת טובה בשימוש במחשב (עיבוד תמונה)

 

תרשים 4: שכר ממוצע לגברים לפי הרמה שהשיגו באוריינות קריאה. מקור: למ"ס

 

 שכר ממוצע לגברים לפי הרמה שהשיגו באוריינות קריאה (עיבוד תמונה)

אין ביקוש לעובדים משכילים 

הסיבה השלישית היא, שבישראל רמת ההשכלה עולה משמעותית על  הביקוש לעובדים משכילים. כתוצאה מכך, חלק גדול מהעובדים שרוכשים השכלה אקדמית אינם יכולים לממש את הכישורים שרכשו. תרשים 5 מראה זאת: בענפי השירותים האישיים, שהם ענפים שדורשים השכלה בסיסית בלבד, יש עלייה חדה ומתמשכת ברמת ההשכלה של העובדים. אבל לא רק שהשיפור בהשכלה אינו מתבטא בעלייה בתוצר; הנתונים מראים שיש דווקא ירידה בתוצר לשעת עבודה.

כלומר, זה לא שהעלייה בהשכלה נובעת מכך שיש צורך בכישורים טובים יותר כדי לעשות עבודה טובה יותר, אלא העלייה בהשכלה נובעת מכך שאנשים למדו, לא מצאו עבודה, והלכו לעבוד היכן שהתאפשר להם. המצב הזה הוא מתכון לתסכול גובר, מאחר שאנשים משלמים הרבה כסף לרכישת השכלה, ולבסוף מוצאים עצמם עם עבודה הדורשת כישורים פחותים, אפילו די בסיסיים, ושכר נמוך.

תרשים 5: השכלה ותוצר לשעת עבודה בענפי השירותים האישיים. מקור: ברנד (2013)

 השכלה ותוצר לשעת עבודה בענפי השירותים האישיים (עיבוד תמונה)

הסיבה הרביעית נגזרת מכל שלוש הקודמות. רכישת השכלה על תיכונית דורשת זמן. בפרק הזמן הזה המוקדש ללמודים היו אותם אנשים יכולים לרכוש ניסיון מקצועי מעשי, וניסיון כידוע שווה כסף. לכן יש מקום לשקול האם נכון להמשיך לעודד ולדחוף רוחבית את כולם להשקיע בלמודים גבוהים כאידאל, ואולי לגרום לכך שחלק מהלומדים יחושו מתוסכלים (מאחר וציפיותיהם מרכישת ההשכלה לא יתממשו), או שמא כדאי לעודד אנשים גם ללמוד מעשית את הנדרש, דרך צבירת ניסיון מעשי בעבודה, ובכך יוכלו אלה לתרום יותר הן לעצמם והן לחברה.

 

תקשורת ופרסום שוק ההון
כניסה לחדר הפרטי שלי
לקביעת פגישה אישית חינם עם מומחה אינפיניטי
מחקר ומידע
חינוך פיננסי TV
אינפיניטי דיגיטלי
לוח ארועים כלכליים
תגובה למידד המחירים לצרכן
ריבית בנק ישראל
אינפיניטי תקשורת ופרסום