עיתונות מקצועית - אינפיניטי

הוויכוח הבא עם בנק ישראל- כדאי לאוצר להפחית מיסים?

 

ד"ר אביחי שניר-כלכלן בכיר במחלקת המחקר של קבוצת ההשקעות אינפיניטי 

 13.4.2018

בימים האחרונים משרד האוצר שב ומדבר על תוכניות להורדת מסים. באופן אישי, אני בעד, בעיקר אם יורידו את מס ההכנסה שאני משלם באחוז או שניים. אבל אני בספק אם יש לכך הצדקה כלכלית אמיתית.

הדיון בנושא הורדת המסים מזכיר לי שרק לפני כשבועיים-שלושה משרד האוצר העביר ביקורת חריפה על בנק ישראל, אחרי שהאחרון פרסם בדו"ח השנתי שלו נתונים על ענף הנדל"ן. טענת משרד האוצר היתה שהנתונים של בנק ישראל הם מגמתיים, ונועדו לשרת אינטרסים במקום לעודד פתרונות לטובת הציבור. אין לי ספק שגם בדיון על הורדת המסים צפויה להתפתח מריבה בין משרד האוצר לבנק ישראל, מכיוון שבנק ישראל סבור שיש להגדיל את ההוצאה הציבורית, ולא להפחית את המסים.

לפני שאני מביע את דעתי לגבי אילו משני הצדדים מסתמך על נתונים אמינים יותר, אספר סיפור קטן ועדכני. לפני מספר שבועות, השתתפתי בכנס שדרות לחברה והאזנתי בקשב רב לדבריו של שר הכלכלה, מר אלי כהן, שמגיע מאותה מפלגה כמו שר האוצר. השר הפליא לדבר בשבחה של כלכלת ישראל שהיא, לדבריו, הכלכלה ה- 21 בגודלה בעולם. הנתונים הללו לא נשמעו לי סבירים, אז בדקתי אותם. תרשים 1 מתאר את התוצר של המדינות השונות בעולם, כאשר מבצעים השוואה במחירים שווים, שהיא הדרך המקובלת לעשות השוואות כאלו. ישראל מדורגת במקום ה- 49. למרות שהכלכלה הישראלית אכן במצב טוב, קצת קשה למדינה קטנה כמו שלנו להתחרות בתוצר של מדינות גדולות בהרבה.

אז אני לא חושב שמישהו במשרד האוצר מקבל החלטות על סמך העובדה ששרים מתבלבלים לפעמים. אבל בכל זאת,  אני חושב שכדאי לקחת את האזהרות של בנק ישראל ברצינות.

ראשית, בגלל שממשלת ישראל נמצאת בגרעון. בשנה שעברה היה גידול בהכנסות ביחס להוצאות, כך שהגרעון היה קטן מהמתוכנן. אבל גרעון קטן מהמתוכנן איננו עודף.

שנית, בכל מה שנוגע להורדות מסים, צריך לזכור חוק ישן ומאד בסיסי: הורדת מסים משמעה שהממשלה ממננת את הפעילות הנוכחית שלה באמצעות חוב. במילים אחרות: מי שנהנה מהפעילות הממשלתית הוא מי שחי עכשיו, ומי שישלם את המסים, הוא מי שיחיה בעוד 10, 20 ו- 30 שנים, כלומר גם הילדים שלו. יש הצדקה לדחות תשלומים מעכשיו לאחר כך, אם מי שנהנים מהפעילות הממשלתית הם אלו שישלמו עליה. זה קורה כאשר מדובר בהשקעה בתשתיות: אם בונים כבישים, גשרים, פסי רכבת וכו', נהנים מזה גם מי שחיים עכשיו, וגם מי שיגורו בארץ בעוד 30 שנים. אין לזה הצדקה כאשר מדובר במימון של צריכה שוטפת.

הורדת מסים היא מימון של צריכה שוטפת. מי שיהנה ממנה הוא מי שחי כיום, כי יהיה לו יותר כסף להוצאות שוטפות. אבל הדורות הבאים יהנו מכך הרבה פחות. כיום, רוב הצמיחה של התוצר בישראל מתבסס על גידול של הצריכה הפרטית, בזמן שההשקעות גדלות בקצב איטי יחסית. הורדת מסים תביא להאצה של התהליך הזה: נפלא בטווח הקצר, בעייתי בעוד כמה שנים.

מעבר לכך: תוכנית הדגל של משרד האוצר היא מחיר למשתכן, וההוצאה הממשלתית השנתית עליה היא שוות ערך להוצאה השנתית על השקעות בתחבורה ציבורית. כך שהממשלה מגדילה הוצאות על בניית דיור בפריפריה, אבל היא אינה בונה את התשתיות שיספקו שירותים למי שיתגוררו שם. הקטנת מסים תביא לירידה נוספת ביכולת של הממשלה לספק את השירותים הללו: כבישים, רכבות, חינוך, וכדומה. משרד האוצר הטיח ביקורת חריפה בבנק ישראל מכיוון שבנק ישראל כתב שבהעדר התשתיות הללו, רבים מהזוכים בתוכנית מחיר למשתכן מוותרים על זכיות כאשר הם זוכים בדירות מחוץ למרכז. אך דווקא עצירת מחירי הדיור תביא להתגברות של התופעה הזאת, כי אם מחירי הדירות לא עולים, לאף אחד אין אינטרס לקנות דירה שהיא גם מרוחקת מהעבודה וגם אינה מהווה השקעה טובה. אז אם במשרד האוצר באמת לא הופתעו מהנתונים של ההגרלה האחרונה של מחיר למשתכן, כנראה שלמרות הביקורת הפומבית, מישהו שם בכל זאת לקח ברצינות את הדו"ח של בנק ישראל. כי מי שקרא את הנתונים שפרסם בנק ישראל, אין פלא שלרבע מן הדירות בהגרלה לא היה ביקוש.

 

תקשורת ופרסום שוק ההון
כניסה לחדר הפרטי שלי
לקביעת פגישה אישית עם מומחה אינפיניטי
מחקר ומידע
חינוך פיננסי TV
אינפיניטי דיגיטלי
לוח ארועים כלכליים
תגובה למידד המחירים לצרכן
ריבית בנק ישראל
אינפיניטי תקשורת ופרסום