חיפוש - אינפיניטי

תתכוננו: המחירים בישראל עומדים לעלות

 

ד"ר אביחי שניר-כלכלן בכיר במחלקת המחקר של קבוצת ההשקעות אינפיניטי 

 31.7.18

אינפלציה היא תהליך מתמשך של עליית המחירים. לכן, עבור מרבית הצרכנים אינפלציה היא האויב הגדול, כי כשאינפלציה מתרחשת בעוצמה קצת יותר מדי חזקה, מתחילים לדבר על "יוקר המחייה". מצד שני, אינפלציה היא הידידה הגדולה של היצרנים: כשיש אינפלציה, יצרנים רואים שהם יכולים למכור במחירים קצת יותר גבוהים, ולכן כדאי להם לייצר יותר ולפתח מוצרים חדשים.

לכן, כלכלנים נוטים להאמין שהאמת היא איפה שהוא באמצע: לא צריך יותר מדי אינפלציה, אבל אינפלציה של אחוז, שניים ואפילו שלושה היא סימן שהכלכלה עובדת, שלאנשים יש כסף להוציא, שליצרנים יש סיבה לייצר קצת יותר, שעובדים שכיום מובטלים יכולים לצפות שעוד מעט תהיה להם עבודה, ואלו שעובדים יכולים לצפות שאו-טו-טו תגיע עליית השכר.

אבל מאז 2014, בישראל דברים עבדו קצת אחרת: כפי שאפשר לראות בתרשים 1, כשפרץ המשבר העולמי ב- 2008, הוא הגיע ביחד עם עלייה ברמת המחירים בכל העולם, וזה יצר בישראל רמה די גבוהה של אינפלציה. לאחר מכן האינפלציה החלה לרדת, ובין 2014 ל- 2016 היא הייתה בכלל בתחום השלילי.

לירידה של האינפלציה לתחום השלילי יש מספר סיבות. חלקן לא תלויות בנו בכלל: הייתה בעולם ירידה במחירים של הנפט ושל חומרי גלם אחרים, וחלק מהירידה הזאת התגלגלה לכיס של הצרכן הישראלי. דרך אגב: לא כולה, גם בגלל שחלק גדול ממחיר הדלק בארץ מורכב ממסים, וגם בגלל שיש כמה חברות גדולות ששולטות על חלק גדול מהיבוא, ושלא כדאי להן להוריד את המחירים לצרכן באותה מידה כמו הירידה במחירים של חומרי הגלם.

חלק אחר מהסיבות תלוי בנו, כמו ההתחזקות של השקל כתוצאה מפריחה בייצוא של שירותי היי-טק, ובעיקר שינויים בהתנהגות הצרכנים אחרי המחאה החברתית. לשינויים האלו היו מספר תוצאות, וביניהן שינויים ברגולציה הממשלתית שהקלו על ייבוא, גידול מסוים בתחרות בין רשתות השיווק והקטנת כוח השוק של היצרנים הגדולים.

סיבה נוספת לירידה של האינפלציה היא פשוט אינרציה. אחד הדברים הראשונים שלומדים מההיסטוריה הוא שאינפלציה נוטה להניע את עצמה. בתקופות שבהן יצרנים מאמינים שיצרנים אחרים עומדים להעלות מחירים, גם הם מעלים מחירים, וכך יוצרים האצה בתהליך האינפלציוני. לעומת זאת, בתרשים 1 אפשר לראות שבישראל של אחרי 2009 ובעיקר אחרי 2011-2012, היצרנים האמינו שהאחרים הולכים להוריד מחירים, וכך התקבעה מגמה של ירידות מחירים.

אבל כעת המגמה הזאת מתחלפת. ב- 2017 האינפלציה הייתה מעט מעל האפס, ונכון לעכשיו, האינפלציה ב- 12 החודשים האחרונים היא כבר מעל לאחוז. שוב, כמו שירידות המחירים בין 2014 ל- 2017 לא היו כולן בגללנו, גם העליות מגיעות בחלקן מהעולם. האינפלציה בארה"ב כבר מגרדת את השלושה אחוזים, והאינפלציה באירופה הגיעה לשני אחוזים. אם קודם כתבתי שכשהמחירים של חומרי גלם בעולם יורדים, המחיר לצרכן הישראלי לא יורד באותה מידה, אז כשהמחירים בעולם עולים, המחירים לצרכן הישראלי דווקא כן עולים.

בנוסף, הטלות המכסים ומלחמת הסחר שמנהל הנשיא טראמפ פוגעת בשרשרת הייצור העולמית, וכששרשרת הייצור נפגעת, לפחות חלק מהמחיר מגיע לצרכנים. בקיצור, נראה שאנחנו בדרך לתקופה שבה האינפלציה הולכת להיות מהירה יותר ממה שהכרנו בארבעת השנים הקודמות, וזה מכניס את בנק ישראל לדילמה. אם הוא ישאיר את הריבית נמוכה, אז כשהאינפלציה יותר גבוהה מהריבית, השווי של השקל צפוי להיפגע, מה שיאיץ את האינפלציה אפילו יותר. בנוסף, ריבית נמוכה בתקופה של אינפלציה עולה תדחוף אנשים עוד פעם לשוק הדיור, ושוב נראה עליות מחירים. מצד שני, אם הוא יעלה את הריבית, כל מי שלקחו משכנתאות לרכישת דיור עם מרכיב של ריבית משתנה הולכים לשלם הרבה יותר כסף בכל חודש. כך שלבנק ישראל אין ברירות קלות, אבל מה שעושה את קבלת ההחלטות אפילו יותר מסובכת זאת העובדה שלמעשה אין ממש נגיד שיקבל את ההחלטות. כי הנגידה מסיימת את התפקיד בעוד קצת יותר משלושה חודשים, ובינתיים לאף אחד אין מושג מי הולך להיות הנגיד/ה הבא/ה.

תרשים 1: אינפלציה שנתית בישראל. מקור: בנק ישראל

חיפוש
כניסה לחדר הפרטי שלי
לקביעת פגישה אישית חינם עם מומחה אינפיניטי
מחקר ומידע
חינוך פיננסי TV
אינפיניטי דיגיטלי
לוח ארועים כלכליים
תגובה למידד המחירים לצרכן
ריבית בנק ישראל
אינפיניטי תקשורת ופרסום