עיתונות מקצועית - אינפיניטי

?תעלול חשבונאי או ירידה חדה בעוני בישראל

ד"ר אביחי שניר-כלכלן בכיר במחלקת המחקר של קבוצת ההשקעות אינפיניטי 

 19.10.18

בסקירה השבועית שלהם, כלכלני משרד האוצר החליט לבחון מדד חדש לעוני. במקום לבדוק עוני על פי ההכנסות, כלכלני האוצר החליטו לבדוק כמה עניים יש בישראל במונחי הוצאות.

קודם כל, ראוי לברך את כלכלני האוצר על החיפוש שלהם אחרי מדדים נוספים להגדרה של עוני. אבל באמת שהם לא היו צריכים להתאמץ: הביטוח הלאומי מפרסם כבר שנים מדד דומה. כך שבאמת מעניין למה במשרד האוצר התעוררו רק עכשיו.

אבל אם מתעלמים מהעובדה שמשרד האוצר ממציא מחדש את הגלגל, צריך להודות שיש הרבה הגיון בלבדוק עוני במונחי הוצאה. ראשית, אנשים מקבלים תועלת מלצרוך, לא מלקבל משכורת. לכן, צריכה הרבה יותר בולטת מהכנסה: כשאני הולך ברחוב, אין לי מושג איך נראה התלוש של זה שהולך מולי. אבל אם הוא נוסע בפרארי, לובש בגדים של קלווין קליין ועונד שעון רולקס, כנראה שהוא מרוויח יותר ממני.

שנית, כאשר מודדים הכנסות, מודדים אותן ברגע נתון. מכיוון שהכנסה יכולה להשתנות מחודש-לחודש, לא ברור האם הנתון שנמדד הוא נתון מייצג. לדוגמא, אם איש היי-טק שמרוויח 30 אלף ש"ח מחליט לקחת חודש חופש, ובדיוק באותו חודש מבררים מה ההכנסה שלו, ירשם שההכנסה שלו היא אפס והוא יחשב כעני. אבל כשבודקים את ההוצאות שלו, יתברר שהוא צורך די הרבה.

תרשים 1 מראה את התוצאות שכלכלני האוצר קיבלו. הקו הכחול מראה את שיעור העוני של משקי בית בישראל על פי ההגדרה המקובלת כיום, כאשר מגדירים אנשים כעניים על פי ההכנסה שלהם. הקו החום מראה את שיעור העוני של משקי בית בישראל כאשר מגדירים עניים על פי ההוצאות שלהם.

זה אולי לא מפתיע, אבל מה שכלכלני האוצר רואים בתרשים הזה, זה בעיקר את העובדה שכשמודדים עניים על פי ההוצאות, יש בישראל הרבה פחות עניים מכשמודדים עוני על פי ההכנסות. אין ספק כי למשרד האוצר יש אינטרס לראות את הדברים כך: אני בטוח ששר האוצר מאד ישמח להכריז על ירידה חדה בעוני בישראל, גם אם הירידה תושג בעזרת תעלול חשבונאי ולא באמצעות שינוי של המצב בשטח.

אבל לצערנו, אי אפשר להקטין עוני בעזרת שינויי הגדרות: בהשוואה לאירופה, ישראל מדורגת במקום ה- 28 מתוך 28 מדינות במספר העניים כאשר מגדירים עניים על פי הכנסה, ובמקום ה- 26 מתוך 28 כאשר מגדירים עניים על פי ההוצאה. כלומר לא משנה איך מגדירים עניים, לישראל יש עוד הרבה מקום לשיפור.

מה שעוד אפשר ללמוד מהנתונים, זה שכאשר מודדים עוני על פי הצריכה, מתברר שבמשקי בית של ערבים, וכנראה שגם של חרדים, רמת העוני הרבה יותר נמוכה מכשמודדים את העוני על פי הכנסות. כלומר בשתי קבוצות האוכלוסיה האלה מדווחים על רמת הכנסה אחת, אבל צורכים על פי רמת הכנסה אחרת. התוצאה הזאת היא לא מפתיעה, אבל זה כן מפתיע שבמשרד האוצר רואים וממשיכים הלאה כאילו כלום לא קרה. מעניין מה קרה לכל ההבטחות להלחם בהון השחור ולהגדיל את השוויון בנטל המסים.

לבסוף, הדבר המעניין ביותר שאפשר לראות בתרשים הוא שלמרות שמאז 2008 יש ירידה מתמשכת ומבורכת באי השוויון בהכנסות, אי השוויון בצריכה נותר די קבוע. למעשה, ב- 2016, אי השוויון בצריכה קרוב מאד לרמת השיא שלו מ- 2004. זה נתון מפתיע, כי הוא מלמד שלמרות שההכנסה של משקי בית עניים גדלה באופן משמעותי בשנים האחרונות, והפער בינם ובין משקי הבית האמידים יותר הצטמצם, הפערים בצריכה לא השתנו.

לתופעה הזאת יש מספר הסברים אפשריים, שאחד מהם צריך להדליק נורה אדומה במשרד האוצר. כי הנתון הזה יכול להצביע על כך שישראל היא מדינה שבה חשוב מאד לאנשים לצרוך לפחות כמו השכנים שלהם. לכן אנשים מוכנים לקחת הלוואות כדי לצרוך, העיקר שלא יראו שיש להם פחות. כתוצאה מכך, בזמנים קשים, אנשים לווים יותר כדי לא לוותר על צריכה. אם זה אכן המצב, אז ההסבר לכך שאי השוויון בצריכה לא יורד הוא שהגידול בהכנסה לא הולך לצריכה, אלא רק ללסגור את המינוס. ואם זה אכן המצב, אז כדאי שבמשרד האוצר יתכוננו. כי כשיבוא המשבר הבא, יהיו הרבה מאד אנשים שימצאו את עצמם גם בלי הכנסה, וגם בלי טיפה חסכון ליום סגריר.

 

תקשורת ופרסום שוק ההון
כניסה לחדר הפרטי שלי
לקביעת פגישה אישית חינם עם מומחה אינפיניטי
מחקר ומידע
חינוך פיננסי TV
אינפיניטי דיגיטלי
לוח ארועים כלכליים
תגובה למידד המחירים לצרכן
ריבית בנק ישראל
אינפיניטי תקשורת ופרסום