האם הריבית הנמוכה מאפשרת שקט יחסי למנהיגי העולם? וגם, מה יקרה קודם: האם ראשי הממשלות יתעשתו ויטפלו במצב הכלכלי או שהשוק יתרסק וייאלץ את כולנו להתחיל מחדש?

ד"ר אביחי שניר |  כלכלן בכיר במחלקת המחקר של קבוצת ההשקעות אינפיניטי

20.09.2019

עם כל הכבוד לבחירות, אז לפחות בכל מה שנוגע למצב הכלכלי של כל אחד מאתנו, ההחלטות הגדולות מתקבלות בחו"ל. מכיוון שהעולם היום הוא מקום די קטן, אז כשנגיד הבנק המרכזי האירופאי דופק על שולחן בפרנקפורט, אנחנו תכף נרגיש את זה כאן.

הנגיד האירופאי, מריו דראגי, דפק על השולחן השבוע, כשהוריד את הריבית על פיקדונות למינוס 0.5, כך שאירופאים משלמים ריבית לבנק על זה שהם מפקידים בבנק כסף. בנוסף, הוא גם התחייב להמשיך לספק כסף זול לממשלות באירופה. לכאורה, הוא בסך הכל ממשיך בפעולות שהתחיל נגיד הבנק המרכזי האמריקאי, בן ברננקי, ב- 2008 כשהוריד את הריבית לאפס, והדפיס כמויות עצומות של כסף. אבל כשברננקי עשה את זה, המטרה העיקרית הייתה להציל את מערכת האשראי העולמית. במהלך 2008 קרסו מספר בנקים וגופים פיננסיים גדולים, ונוצרה פאניקה בשווקים. ברננקי חשש שבמצב הזה, בנקים יפסיקו לתת הלוואות, ושכתוצאה מכך, כל החברות שזקוקות לאשראי יפשטו רגל, ואז העולם עלול להידרדר למשבר שכמוהו לא נראה מאז מלחמת העולם השנייה.

דראגי, לעומתו, עושה את זה עכשיו בניסיון לעודד את הכלכלה האירופאית המדשדשת. האמת היא שהכלכלה האירופאית לא מדשדשת בגלל הריבית. חלק גדול ממדינות אירופה, בעיקר צרפת, איטליה וספרד, נמצאות במשבר כי שוק העבודה שלהן לא יעיל, והתעשייה שלהן לא מצליחה לספק ערך מוסף כדי להתחרות בתוצרת של סין ומדינות אחרות. מי שיכול לפתור את המצב, אלו הממשלות, שצריכות להעביר רפורמות בשוק העבודה. אבל זה מהלך מאד לא פופולרי, כי אחרי שהן הבטיחו במשך שנים לציבור שכל מי שישיג השכלה יוכל להתפרנס בכבוד, פתאום הן צריכות להסביר שזה לא כל כך פשוט.

אז הממשלות מתקשות להעביר את הרפורמות הנחוצות, ולכן היכולת שלהן לסייע בחילוץ מהמשבר היא מאד מוגבלת. אז מה עושים? משאירים את הבמה לבנקים המרכזיים שיורידו את הריבית. אבל בנקים מרכזיים אינם מסוגלים לפתור בעיות מבניות. במקום לפתור את הבעיות, מה שהריבית הנמוכה עושה זה לאפשר לאנשים ולחברות להמשיך לתפקד גם אם ההכנסה שלהם לא משהו, כי כשהריבית היא אפס (ולפעמים אפילו פחות), זה ממש לא כואב לקחת הלוואה ולממן את ההפסדים.

מי שעוד ממשיך לתפקד ולשפוך כסף בצורה מאד לא יעילה בגלל הריבית הנמוכה אלו הממשלות. החוב של בריטניה צמח מ- 50% אחוזי תוצר ב- 2008 ל- 87% ב- 2018, של צרפת מ- 69% ל- 98% ושל ארה"ב מ- 68%  ב- 2008 ל- 106% ב- 2018. רוב הוצאת הכסף הזאת אינה מיועדת להשקעות, ולכן אינה מייצרת מקומות עבודה בעתיד. הכסף נשפך על תוכניות לטווח קצר, כדי לשמור על רמת החיים, והתוצאה היא גידול במגזר הציבורי והצטמקות של המגזר הפרטי.

אז ברור לגמרי למה הנשיא טראמפ ורוב שאר מנהיגי העולם המערבי מעוניינים בריבית הנמוכה: היא נותנת להם את הזמן להמשיך ולפעול בשקט יחסי, כי בזכות הריבית הנמוכה, אנשים יכולים להמשיך ולחיות, למרות שהמצב ממש לא משהו. זה גם די ברור למה נגידי הבנקים המרכזיים, שיודעים שהריבית הנמוכה היא רק אשליה, מהססים להמשיך איתה, אבל בסוף ממשיכים כי אין להם ברירה. אז לפחות בינתיים, ממשלות, חברות ואנשים ימשיכו להגדיל את החוב. לפחות בינתיים, מחירי הדירות ממשיכים לעלות ואנשים ממשיכים לקנות כי המשכנתא זולה. השאלה היא רק מה יקרה קודם: האם הממשלות יתעשתו ויתחילו לטפל בבעיות גם במחיר של אובדן פופולריות, או שהשוק ייבהל, יתרסק, ויאלץ את כולנו להתחיל מחדש, והפעם במצב יותר גרוע מאשר ב- 2008.

תקשורת ופרסום שוק ההון
כניסה לחדר הפרטי שלי
לקביעת פגישה אישית חינם עם מומחה אינפיניטי
מחקר ומידע
חינוך פיננסי TV
אינפיניטי דיגיטלי
לוח ארועים כלכליים
תגובה למידד המחירים לצרכן
ריבית בנק ישראל
אינפיניטי תקשורת ופרסום