המפץ הגדול בשדות הנפט של המפרץ הפרסי! כהונת הנשיא טראמפ, שהסיר את כל חסמי הייצור עבור יצרני הנפט האמריקאים, הפכה את ההיסטריה להיסטוריה.

אמיר איל |  יו"ר קבוצת ההשקעות אינפיניטי

24.09.2019

משך שנים רבות כל פגיעה באספקת זרימת הנוזל השחור הייתה חלום הבלהות האנרגטי של גושי הכלכלה הגדולים ומקור כוחם של מדינות ערב. תסריט אימה שכזה, הכולל פגיעה מהותית בהיצע הנפט, הוביל בעבר לקפיצה במחיר החבית עד כדי היסטריה עולמית וחששות מפני התפרצות אינפלציונית. כהונת הנשיא טראמפ, שהסיר את כל חסמי הייצור עבור יצרני הנפט האמריקאים ובכלל זה את תעשיית הפצלים, הפכה את ההיסטריה להיסטוריה.

האירועים האחרונים במפרץ הפרסי, מעלים את הטמפרטורות החמות ממילא לנקודת רתיחה וצומת של קבלת החלטות שיכולים להוביל למגוון תסריטים, בינהם אלימים. כדי לנתח את התרחישים הצפויים, שיטלטלו את עולם האנרגיה הבינ"ל עד כדי השפעה על הכיס של כל אחד ואחת מאיתנו, צריך להבין את האינטרסים הגיאו-פוליטיים שמניעים את השחקנים השונים.

המתקפה המשולבת טילים ורחפנים  של איראן על מתקני הנפט של סעודיה, שהביאה להשבתת מחצית מכושר האספקה היומי של הממלכה הסונית, שלחה לרגע את מחיר הנפט לעלייה של 15%, שלא החזיקה יותר מ-24 שעות והחלה להתמתן לרמה של 60 דולר לחבית. מחירה של אותה חבית מסוג ברנט, עמד רק לפני שנה על מעל ל-80 דולר, ומאז צנח במשך חודשים עד לרמה של 50 דולר, עקב הלחץ האמריקאי על הסעודים "לפתוח את הברזים" ולשמור על המחיר ברמות של 50-60 שיהיה נוח לצרכנים האמריקאים וליצרני הנפט האמריקאים. הדומיננטיות חסרת התקדים של ארה"ב בשוק הנפט העולמי, הולכת וגוברת, כאשר ארה"ב ממשיכה להגדיל את היקפי ייצור ויצוא הנפט שלה ולהחליף יצרנים אחרים כמו אירן, ונצואלה וספקיות אופ"ק ערביות. ארה"ב הפכה ליצואנית הנפט הגדולה בעולם, מספקת 20% מצריכת הנפט של סין ואינה מייבאת יותר נפט כבעבר ובכך אינה תלויה בעולם הערבי או מדינות אופ"ק.

 

בניגוד לעבר, המתקפה האיראנית היא מתקפה אסטרטגית על סעודיה והחרפה משמעותית של האיום במפרץ הפרסי. כבר לא מדובר במתקפה על מיכלית כזאת או אחרת, מתקפה טקטית וספורדית, אלא במהלך מתוכנן שמצליח לפגוע מהותית בהיצע הנפט העולמי. האיראנים מאותתים לעולם ואומרים למעשה, 'אם אנחנו לא נמכור נפט, בגלל הסנקציות הקשוחות המוטלות עלינו מצד האמריקאים, הרי שלא נאפשר גם לאחרים ובראשם סעודיה למכור נפט, ואת המחיר ישלמו הצרכנים בשווקים הגלובאליים'. המתקפה חושפת לכאורה קונפליקט פנים איראני ואת החשש של "מדינת משמרות המהפיכה" בתוך המדינה האיראנית, למפגש אפשרי ומשא ומתן בין הנשיא טראמפ לרוחאני, אשר יביא למו"מ העלול לפרק את משטר העריצות ולפגוע אנושות במשמרות המהפיכה הבוזזים את כלכלתה של המדינה. כך, המתקפה שללה לחלוטין כל מפגש שכזה.

כל צעדי האירנים מכוונים להכנסת הנשיא טראמפ למילכוד, ממנו הוא עלול רק להינזק בואכה הבחירות לכהונה נוספת. שנה ורבע לפני הבחירות בארה"ב, הגברת ההתקפות בין אם ישירות בגלוי, או בעקיפין באמצעות כוחות פרוקסי, דוחפת את הנשיא להחליט בין עימות צבאי או חוסר תגובה. שתי חלופות אלה גרועות ויפגעו בנשיא, שמצידו לא נופל בפח, מגיב ויגיב בהגברה דרמטית של סנקציות כלכליות. בקרוב נראה לחץ הולך וגובר על האירנים ובכלל זה ניתוקם מכל צינור הכנסות עד לכדי חניקה של ממש, ואת זה ירגישו היטב גם שלוחותיהם ברחבי המזרח התיכון והעולם, ובכלל זה הח'ותים בתימן, חיזבאללה בלבנון והמיליציות השיעיות בעיראק.

צריך להבין, שלאמריקאים אין אינטרס ישיר בנפט מהמפרץ שכן הם מייצרים את כל התצרוכת הפנימית והרבה יותר לבד. הנפגעים הישירים מעלית מחירים עקב מהומות איראניות הן דווקא "בנות הברית" של האירנים, בהן סין, גרמניה וצרפת המגינה על האיראנים באופן צבוע ותמוה. הנה כי כן, המלכוד עבר לאיראנים אשר כל מה שלא יעשו יעלה להם ביוקר ויותיר אותם קירחים מכאן ומכאן.

 1.      איראן:

 מתקפת הכט"במים של איראן היא לכאורה סיכון מחושב, שנועד להלחיץ את כל הצדדים למציאת פתרון, שיאפשר לאיראן להשתחרר מהכבלים החונקים של הסנקציות החריפות שמוטלות עליה בזירה הבינ"ל ופוגעות אנושות בכלכלתה. משטר האייתולות מבין שהוא חייב לפרוץ את המצור עכשיו, ומוכן לקחת סיכונים לא מבוטלים כדי לצאת מהחנק הכלכלי, מתוך הבנה שאם המצב הכלכלי יורע עוד יותר, גוברים הסיכונים להתגברות מחאה חברתית ולחץ להפלת המשטר.

האיראנים יוצאים מנקודת הנחה שממשל טראמפ לא מעוניין בכניסה פיזית לעימות משמעותי במזה"ת בשנת בחירות. עימות כזה, עלול לפגוע בשווקים הפיננסיים ויעלה את מחיר הנפט לגבהים חדשים. הנחה זו גורמת להם לבחון שוב ושוב את הגבולות, תוך שימוש בנשק הנפט, כלי שהוכיח את עצמו בעבר, בשנות ה-70, אך יעילותו מוטלת בספק כעת.  

בעבר, אירוע טרור במפרץ היה מטיס את מחירי הנפט למעל ל-100 דולר לחבית ומזעזע את הכלכלה העולמית, והיום התגובה מתונה יותר. ארה"ב של טראמפ שינתה את כללי המשחק והיא זאת שקובעת בפועל את מחיר הנפט העולמי, ולכן איראן נשארת עם מעט מאד מנופי השפעה ממשיים. ייצוא הנפט ותוצריו הפכו למנוף חנק פיננסי על איראן, כאשר הנשיא האמריקאי רק ממשיך להגביר את הלחץ, והתגובה האיראנית של מתקפת הרחפנים היא בעיקר אות של מצוקה, שכן איראן נמצאת עם גבה אל הקיר.

איראן אמנם מותחת את החבל, אבל היא לא פתחה בהתקפה ישירה על נתיבי השייט, ולא מסלימה את המצב לכדי מלחמה כוללת, כיוון שאז תעמוד בפני צומת דרכים שעלול לסכן את שרידות שלטון האייתולות. 

2.      ארה"ב:

 ארה"ב לא מיהרה להגיב על הפרובוקציה האיראנית, למעט סבב נוסף של החרפה של משטר הסנקציות על המדינה ועל זרועות השלטון כגון משמרות המהפכה. עם זאת, טראמפ לא ייכנע לאיומים האיראניים והוא יפעל לחנק מוחלט של ייצוא הנפט מאיראן, שיכול לרדת מתחת לרמה של 200,000 חביות ביום, לעומת פוטנציאל הפקה יומי של שתי מיליון חביות. מדובר בהפסד כלכלי אדיר לכלכלה האיראנית, שגם ככה נמצאת במצב שביר מאד. במקביל, האופציה הצבאית ממשיכה להיות על השולחן.

ברור לכל כי הנשיא האמריקאי לא מעוניין במלחמה במזה"ת במהלך שנת בחירות, וגם לא רוצה לראות עלייה דרמטית של מחירי הנפט, ולכן סביר שארה"ב תפעל להגברת הייצור העצמי והרחבת היצוא באופן אגרסיבי, תוך החלפת האיראנים בכל השווקים שהם פועלים.

האסטרטגיה ארוכת הטווח של ארה"ב היא לשנות את מפת אספקת הנפט בעולם, לצמצם את גרעון הסחר ולהפוך להיות יצרנית ויצואנית הנפט הגדולה בעולם. כאשר הייצוא האיראני והסעודי נמצא בנסיגה, ארה"ב ממשיכה לכבוש שווקי ייצוא חדשים ולבסס את הדומיננטיות שלה בשוק הנפט הגלובאלי. רוסיה לא נפגעת מהחרם על איראן שכן גם היא יכולה להיכנס לשווקים במקומה, וסעודיה, למרות הירידה בתפוקה, ממלאת בנאמנות את תפקיד בת הברית של ארה"ב ומסייעת בשליטה על מחיר החבית.  

הנשיא טראמפ אמנם לא מעוניין בעוד עימות מיותר במזרח התיכון, אבל הצעדים שלו מובילים ללחץ אמריקאי אדיר על הכלכלה האיראנית, בלי שיש צורך לשים 'מגפיים על הקרקע'. אם איראן תמשיך למתוח את החבל, מיכליות נפט הבאות שיחצו את המפרץ ילוו על ידי הצי של ארה"ב וכוחות בינ"ל נוספים, ואז איראן לא תוכל להמשיך עם משחקי החתול והעכבר ותצטרך להחליט האם פניה למלחמה כוללת, שעלולה להיות אקורד הסיום של משטר האייתולות. 

 3.     סעודיה:

במשולש האנרגיה הגיאו-פוליטי של משחקי הנפט סעודיה נמצאת בפוזיציה החלשה ביותר, בין הפטיש לסדן. בעקבות המתקפה, תפוקת הנפט של הממלכה נחתכה בחדות והנפקת הענק של חברת הנפט הממשלתית ארמקו תידחה למועד לא ידוע. סעודיה, למרות רכישות נשק מתקדם מארה"ב בעלות של מאות מיליארדי דולרים לא יכולה להוות באמת יריב ביטחוני לאיראן, והיא רק הולכת ומבססת את התלות הביטחונית המוחלטת שלה בארה"ב, שמספקת לה מטריית הגנה מול האיום האיראני.

הסעודים יפעלו להחזיר את תפוקת הנפט לרמתה לפני המתקפה תוך שימוש בעתודות הנפט כדי למנוע פגיעה באספקה לשווקים, אך במשחק הפוקר הגיאו-פוליטי של שווקי האנרגיה היא החוליה החלשה ביותר, שכן היא נעדרת יכולת תגובה ממשית ותלויה לחלוטין ברצון הטוב של ממשל טראמפ.

הסעודים רוצים תגובה אמריקאית חריפה, ומקווים לא להתאכזב מממשל טראמפ כפי שהתאכזבו מממשל אובמה, שחתר בכל הכוח לפשרה מול איראן, שהשאירה את סעודיה (וישראל) לבד במערכה. בפועל, עליהם להסתפק רק בהבטחה להגנה על נתיבי השייט והגברת הנוכחות הביטחונית של ארה"ב באזור. הסעודים ימשיכו לעשות מה שהם יודעים לעשות הכי טוב- לקנות מהאמריקאים עוד ועוד מערכות נשק מתקדמות בעלות של עשרות מיליארדי דולרים, בתקווה שהתלות הביטחונית תחליף את התלות שפעם הייתה לארה"ב בנפט הסעודי, לפי שטראמפ החליט לשנות את כללי המשחק.

 4.      הזווית הישראלית:

למרות העלייה הזמנית האפשרית במחיר הבנזין בתחנות הדלק, בזווית הישראלית מדובר דווקא בהתפתחות חיובית, שמגבירה את המתח של ארה"ב וסעודיה מול איראן ומרחיקה את האפשרות לפגישה בין טראמפ לרוחאני, ותגביר הנחישות האמריקאית לחסל את כוונות הגרעין האיראני ואת ניסיונות ההשתלטות העוינים לישראל.

במקביל, הגברת התלות של סעודיה בארה"ב יוצרת תמריץ סעודי לתמיכה בתכנית המאה של ממשל טראמפ, במה שיכול להיות מנוף לחץ משמעותי על הרשות הפלסטינית. עוד מרוויח פוטנציאלי גדול מהעלייה במחיר הנפט הוא איש העסקים המקומי יצחק תשובה, שפועל להשלמת עסקת לרכישה של נכסי נפט של חברת שברון בים הצפוני, והעלייה במחיר החבית משרתת אותו בזמן קריטי להשלמת העסקה.

 

 

 

תקשורת ופרסום שוק ההון
כניסה לחדר הפרטי שלי
לקביעת פגישה אישית חינם עם מומחה אינפיניטי
מחקר ומידע
חינוך פיננסי TV
אינפיניטי דיגיטלי
לוח ארועים כלכליים
תגובה למידד המחירים לצרכן
ריבית בנק ישראל
אינפיניטי תקשורת ופרסום