ריבית נמוכה - בעד או נגד?

ד"ר אביחי שניר |  כלכלן בכיר במחלקת המחקר של קבוצת ההשקעות אינפיניטי

06.11.2019

אוי! קשים חייו של כלכלן ראשי בבנק מרכזי בימים אלה. השבוע התבשרנו שהבנק המרכזי האמריקאי, הפד, הוריד את הריבית פעם נוספת. והפד לא לבד – באירופה הריבית ירדה לא מזמן, ביפן היא מזמן בטריטוריה שלילית, וגם אצלנו בהחלט ייתכן שהיא שוב תחזור לאזור האפס, אחרי שלרגע היה נדמה שהיא תתחיל לטפס.

הדבר המדהים הוא, שהבנקאים המרכזיים ממשיכים בהורדות הריבית, למרות שברור שהריביות הנמוכות אינן יכולות לפתור את הבעיות שאתן העולם מתמודד. בארה"ב, הבעיות המרכזיות הן מלחמת הסחר מול סין, וחוסר איזון בין תעשיות ההיי-טק והפיננסיים שמביאות רווחה כלכלית לערים הגדולות באזורי החוף, מול דעיכה של התעשיות המסורתיות והחקלאות בפריפריה ובמרכז היבשת. באירופה, הבעיות הן חוסר תחרותיות של התעשייה בגלל המבנה של שוק העבודה, האיום של הברקסיט, והתוצאות של מלחמת הסחר. ביפן הבעיות נובעות במידה רבה מהזדקנות של האוכלוסייה, מה שמייצר מחסור בכוח עבודה וחשש לקריסה של מערכת הפנסיה. בישראל, הבעיות של המשק נובעות מהיחלשות הסחר בעולם, ומממשלה לא מתפקדת.

מה שמשותף לכל הבעיות האלו, שאלו בעיות מבניות, ושלגובה הריבית אין כל יכולת להשפיע עליהן. מה שהורדת הריבית יכולה לעשות, זה לדחוף אשראי למשק, מה שמאפשר לאנשים ולחברות להמשיך לצרוך, למרות שההכנסה שלהם לא עולה. בנקאים מרכזיים יודעים שזה לא ממש פתרון: מה שכתוב בספרי התיאוריה זה שבמצב תקין מדיניות מוניטרית נועדה לייצב את המחירים כדי לאפשר למשק לצמוח באופן רציף. בזמן משבר, מדיניות מוניטרית נועדה לאזן את הלחצים, כדי להקל על חומרת המשבר למשך זמן קצר, שאחריו המשק אמור לחזור לאיזון. בשום מקום לא כתוב שמדיניות מוניטרית אמורה לתמוך בצמיחה לאורך תקופה ארוכה כאשר המשק נמצא במשבר בשל גורמים מבניים.

מה שעוד לא כתוב בשום מקום בספרי התיאוריה זה שיש להפעיל מדיניות מוניטרית מרחיבה בתקופות שבהם המשקים נמצאים בצמיחה סבירה. בארה"ב ובישראל, למשל, יש צמיחה שהיא אומנם לא מאד מהירה, אבל היא בהחלט סביב הממוצע הרב שנתי. במצב כזה, על פי ספרי הלימוד דווקא כדאי להעלות מעט את הריבית, כדי לעודד אנשים לחסוך לתקופות של משבר.

אבל בכל פעם שהבנקאים המרכזיים מנסים להעלות את הריבית, הם מגלים שמייד נוצר חשש ממשבר. התחושה היא שהציבור בעולם המפותח מרגיש שהממשלות לא מתכוונות לעשות דבר כדי לפתור את הבעיות האמיתיות, ולכן הדבר הטוב ביותר שניתן לעשות זה להמשיך עם הריבית הנמוכה, כדי שגם אם הבעיות לא נפתרות, בכל זאת אנשים יקבלו משכורת. זה סוג של בלוף: כי הריבית הנמוכה יוצרת מצב שבו מה שמחזיק את הצריכה ואת הצמיחה הכלכלית אלו הלוואות, ולא גידול ביכולת הייצור. בעבר, בלוף כזה היה מתפוצץ מהר, כי יכולות הייצור היו מוגבלות, ואילו היום, בגלל שיכולת הייצור בעולם היא עצומה, הבלוף ממשיך להחזיק מעמד, ואפילו האינפלציה לא ממש עולה. אז הבנקאים המרכזיים מרגישים שלפחות בינתיים, הם יכולים, ואפילו חייבים להמשיך עם הבלוף. אבל הם גם יודעים שזה בלוף, והשאלה שנשארת פתוחה היא מה יקרה קודם: האם קודם יתחילו לטפל בבעיות המבניות של המשקים בעולם, או שקודם כולם יבינו שמה שקורה הוא בלוף, ואז זה כבר לא יהיה בלוף. זאת תהיה בועה שהתפוצצה.

תקשורת ופרסום שוק ההון
כניסה לחדר הפרטי שלי
לקביעת פגישה אישית חינם עם מומחה אינפיניטי
מחקר ומידע
חינוך פיננסי TV
אינפיניטי דיגיטלי
לוח ארועים כלכליים
תגובה למידד המחירים לצרכן
ריבית בנק ישראל
אינפיניטי תקשורת ופרסום