טור דעה מיוחד לגלובס: תרנגולות וכבשים דיגיטליים: עסקאות הבלוקצ'יין שמחזירות אותנו לעידן הבארטר

סביר להניח כי השם לאינה מוריס אינו מוכר לרבים מקוראי מאמר זה, אך מעריצי הזמר ג'סטין ביבר מכירים היטב את פניה. פריים יחיד מתוך סרטון אהבה פיקטיבי לזמר, שבו העמידה פני מעריצה אובססיבית והעלתה לאינטרנט כהלצה, הפך ברבות הימים לאחד ה"ממים" האינטרנטיים המוכרים ביותר – Overly Attached Girlfriend.

לאינה, שנהנתה מכמעט עשר שנים של פרסום אך מעט מאוד הכנסה ישירה או עקיפה מה-"מם" הנושא את פניה, החליטה להצטרף גם היא לטרנד ה – NFT (Non-fungible token) כאשר הצליחה למכור אותו בסכום דמיוני של לא פחות מ- 411 אלף דולר לרוכשים מדובאי.

NFT הוא נכס דיגיטלי המבוסס על טכנולוגיית בלוקצ'יין, המייצג יחידת ערך דיגיטאלית חסרת תחליף. מחזיק הנכס אינו זכאי בהכרח לבלעדיות עליו, לתזרים הכנסות ממנו או לקבלת כל שליטה בו, אלא רק באסמכתה לכך שהנכס הספציפי הזה שייך לו. במקרה הנ"ל תמונתה המפורסמת של לאינה ניתנת לצפייה ולהורדה באינטרנט ע"י כל אדם ולרוכש הNFT אין דרך, או זכות, למנוע זאת. כמו גם במקרה של ה-NFT המפורסם של יצירתו של האמן Beeple אשר נמכרה בסכום לא נתפס של כ-69 מיליון דולר, מדובר ביצירה דיגיטלית אשר מלכתחילה קיימת רק במרחב הדיגיטלי, כאשר כל אדם יכול למצוא אותה באינטרנט ולהשתמש בה כרקע למחשב או להדפיס אותה ולתלות אותה על קיר ביתו מבלי לשלם דבר.

מכירת ה – NFT של Overly Attached Girlfriend אינה מחדשת הרבה, היא לא ה"מם" הראשון שנמכר כ – NFT וגם לא העסקה היקרה ביותר. המכירה מעוררת עניין בעיקר עקב פופולריות ה"מם" המדובר והיות NFT's ה – Buzz Word של הרגע. אבל מה שבאמת מעניין מבחינה כלכלית היא צורת התשלום בגינה ובגין עסקאות NFT אחרות. התשלום אותו העביר הרוכש אומנם נקוב בדולרים, אך המחיר עצמו היה 200 יחידות מהמטבע הדיגיטאלי הפופולרי אתר (Ether), שנכון לרגעי המכירה היו שוות 411 א' דולר (שווי שהאמיר ל470 א' דולר בזמן כתיבת שורות אלו). לאינה אינה לבד, גם Beeple קיבל את רוב אם לא כל התמורה עבור יצירתו במטבעות דיגיטליים וכך גם רוב מוכרי ה – NFT.

האתר, ביטקוין ומטבעות דיגיטליים אחרים, מוגדרים כנכס או סחורה לפי חוקי המס בארצות הברית, אך לא ככסף פיאט – כסף של מדינות. אם כך, מה שליאנה ויוצרי NTF רבים אחרים לוקחים בו חלק בלי יודעין הוא בעצם עסקאות ברטר (החלפת סחורות), אותה שיטת מסחר בה אין מוצר חליפין מוניטארי קבוע, הלוא הוא כסף. שיטת מסחר זו קדמה למערכת המוניטרית הידועה לנו וידועה גם ממצבים בהם המערכת המוניטרית אינה מתפקדת כראוי, כגון תקופת הצנע בישראל והאינפלציה הקיצונית של רפובליקת ויימאר לאחר מלחמת העולם הראשונה.

בעולם של עסקאות ברטר יש לא מעט בעיות מהותיות: קשה לווסת כמויות (כבשה שווה שתי תרנגולות, אבל אם יש לי רק תרנגולת אחת, לא אוכל לקנות חצי כבשה), תמיד צריך למצוא צד שרוצה לקחת חלק בעסקה בלי קשר למחיר (אומנם יש לי שתי תרנגולות, אבל אני צריך למצוא מישהו עם כבשים שצריך תרנגולות) וכמובן קביעת מחיר היא מאוד גמישה וסובייקטיבית (אם אני עורך חתונה וחייב כבשה, אני מוכן לשלם 4 תרנגולות במקום 2, כאשר אדם אחר בכלל לא היה מסכים לשלם יותר מתרנגולת אחת).

קיימים NFT רבים על סוגים שונים של רכוש דיגיטאלי, החל מאלבומי מוזיקה ממוספרים ועד שטחי נדל"ן יוקרתיים בעולמות הווירטואליים של משחקי מחשב. ה – NFT הינו במהותו חסר תחליף וייחודי, לכן התמחור שלו מאוד סובייקטיבי. בדומה ליצירות אומנות פיזיות, למחיר אותו בוחר רוכש כזה או אחר לשלם יש אלמנט רגשי שלא ניתן לכימות. אבל בניגוד ליצירות אומנות פיזיות אותן בעלי היצירה יכולים לשמור לעצמם או לגבות תשלום על הצגתן בפומבי, יצירות האומנות הדיגיטאליות מופצות באינטרנט וכל אדם יכול להיחשף ליצירה עצמה בלי תיווך של בעליה, לכן גם האלמנט של נדירותן מוטל בספק.

בניגוד לעסקה בדולר או יורו ובדומה לכל סחורה דיגיטלית, גם תמחור של מטבעות דיגיטליים הנו נושא מורכב. למטבעות דיגיטאליים רבים כמו ביטקוין יש כמות סופית, כך שגם הם נדירים במהותם ואספקתם אינה אינסופית. המטבעות חשופים לגורמים ספקולטיביים רבים שמקנים להם את התנודתיות הידועה למחירם אשר יכול לזנק עשרות ומאות אחוזים בזמן קצר, לכן בעל מטבעות המחליפם תמורת סחורה אחרת, אם זה NFT או מטבע אחר, לוקח בחשבון גם את ההפסד האלטרנטיבי שלו מהחלפתם בסחורה שמחירה אולי לא יאמיר בהתאם. מעבר לכך, היות מטבעות דיגיטאליים סחורה, החלפתם בכסף פיאט או בסחורה אחרת (דיגיטאלית או פיזית) נחשבת בארה"ב כאירוע מס הדורש תשלום רווחי הון, אשר גם אותם יש לקחת בחשבון.

למרות חבלי הלידה והקשיים, המשך עליות השערים של סחורות דיגיטאליות וחותמת הכשר של חברות ובנקים גדולים, מושכים את תשומת הלב של יותר ויותר משקיעים הרוצים להיחשף לשוק זה. ואכן, עולם הברטר הדיגיטאלי מתקדם בצעדי ענק אל המיינסטרים עם שני מאורעות משמעותיים. הראשון הוא הנפקתה של Coinbase, הבורסה הגדולה בעולם למסחר במטבעות דיגיטליים ודה פאקטו בורסת הסחורות הגדולה בעולם לפי שווי שוק, שבה ניתן לסחור בלא פחות מ-50 מטבעות דיגיטאליים שונים והשני הוא כניסתו הצפויה של גארי גאנסלר, פרופ' מ –MIT המתמחה בטכנולוגיית בלוקצ'ין, לתפקיד יושב ראש רשות ניירות הערך האמריקאית (SEC).

עוד לפני מינויו, הכריז גאנסלר כי הוא רואה את הסחורות הדיגיטאליות כמעודדות קדמה וכי בכוונתו לדחוף  את מיסודן בתפקידו החדש. עד היום לא אישרה  ה – SEC  הנפקת קרנות סל על סחורות דיגיטאליות בעיקר עקב העובדה כי המסחר בהם לא בוצע בשוק המפוקח ע"י הרגולציה, אבל הנפקתה של Coinbase משנה את התמונה. בתור חברה סחירה היא ופעילותה כפופות לרגולטור האמריקאי לכן מרגע שהונפקה הפך השוק הגדול בעולם למסחר בסחורות דיגיטאליות למבוקר ע"י ה – SEC. זהו צעד משמעותי בדרך לאישור קרנות סל על הביטקוין ונכסים אחרים והפיכתם לנגישים עוד יותר עבור הציבור הרחב ובעיקר המשקיעים המוסדיים האמריקאים אשר בהעדר דרכי השקעה ממוסדות, כמעט ולא חשופים לתחום זה.

אם זאת, חשוב לציין כי עולם הסחורות הדיגיטאליות וטכנולוגיית הבלוקצ'יין המשמשים כסנונית לעתיד המסחר העולמי, מתנהלים כיום ללא חוקים או פיקוח רגולטורי מספק ועל כן טומנים בחובם סיכונים אתיים ומוניטריים רבים, על אף שהבורסה בה מבוצע המסחר נמצאת תחת פיקוח. סחורות דיגיטאליות הנרכשות ונמכרות באנונימיות וללא מעקב מלבות פשיעה דיגיטאלית, מאפשרות העברת תשלום עבור סחורות פיזיות אסורות ואף עלולות לערער את יציבות המערכת המוניטרית במדינות שונות. לכן ניתן להניח כי הרגולציה תגיע לתחום הזה כמברכת וכמקללת כאחד.

עד לאישור המיוחל של ה –SEC לקרנות סל תחת רגולציה אמריקאית, החשיפה לסחורות דיגיטליות יכולה להיעשות בצורת השקעה ישירה באותן סחורות או דרך חוזים עתידיים על מטבעות מובילים, אולם הדרך הפשוטה יותר שאינה מחייבת את קניית הנכס, תפעולו וההשקעה בצורך ההולך וגובר באבטחה שלו, הנה השקעה דרך קרנות סל שהונפקו לאחרונה בקנדה כגון BTCC, EBIT ו – BTCX, על מטבע הביטקוין, הנסחרות בטורונטו וכפופות לרגולציה הקנדית. 

הכתבה פורסמה לראשונה בגלובס >> https://bit.ly/3ts7H3D

*אין באמור התחייבות להשגת תשואה כלשהי. המידע המפורסם אינו מהווה ייעוץ משפטי, מס, חשבונאי או המלצה, הצעה או ייעוץ לרכישה ו/או מכירה ו/או החזקה של ניירות הערך ו/או נכסים פיננסים ו/או מוצרים פנסיוניים מכל סוג, ואין בו בכדי להוות תחליף לייעוץ כדין המתחשב בנתונים ובצרכים הייחודיים של כל אדם ו/או מקרה ו/או עסקה וכיוצ"ב. חברה ו/או לכל חברה קשורה אליה אין אחריות לכל נזק ו/או אובדן ו/או הפסד ו/או הוצאה מכל סוג שהוא, לרבות ישיר ועקיף שייגרמו למי שמסתמך על האמור בפרסום זה, כולו או חלקו. הזכויות בפרסום זה שמורות לאינפיניטי ואין לעשות בו או בחלקים ממנו כל שימוש מסחרי ו/או להעתיקו, להדפיסו ו/או להפיצו ללא קבלת אישור מפורש מאינפיניטי.