משבר הובלת המכולות והזינוק במחירים

בתחילת 2021 החלה טרייסי אלווי, כתבת בלומברג, בניסוי שבדק כמה זמן ייקח למכולה להגיע מהונג קונג ללוס אנג'לס. בשביל לבדוק זאת, היא הזמינה מכולה עם מוצר יחיד – דוב צעצוע – והתחמשה באלפי הדולרים (7000$ באותו זמן) הנדרשים לביצוע וטיפול במשלוח. לאחר מכן, החלה טרייסי בחיפוש אחר חברת ספנות אשר תאפשר לה לשריין מכולה על אחת מספינותיה. רק בשלב זה היא הבינה מה שרבים מהפעילים בשרשרת הלוגיסטיקה למדו בתקופת הקורונה – השאלה אינה כמה זמן ייקח למכולה להגיע, השאלה היא כמה זמן ייקח למצוא חברה שתסכים לבצע את המשלוח. במשך מספר חודשים המכולה נדחתה מספינה לספינה וגם כאשר טרייסי הסכימה לשלם סכומים גבוהים משמעותית מסכום המשלוח המקורי, עדיין לא נמצאה מכולה לשריון כיוון שתמיד היה מישהו שהיה מוכן לשלם יותר. בסופו של דבר כאשר המחיר הגיע ל8,800$, המשלוח בוטל ודוב הצעצוע נותר בהונג קונג.

כישלונה של טרייסי הבהיר כי המצב כל כך בעייתי עד שהמחיר המקורי שתקבע חברת הספנות עלול להשתנות רבות עד צאת הספינה, ומעל סכום מסוים זה כבר לא יהיה משתלם כלכלית. מציאות זו משקפת  צורך ברווח גולמי גבוה פר מכולה בשביל היכולת לשלם את המחיר שישאיר אותך על הספינה, מכולה המלאה במכשירים סלולריים כדאית הרבה יותר למשלוח במחירים גבוהים ממכולה המלאה בצעצועים. מצב זה יצר קשיים תזרימיים אצל לא מעט חברות שרכשו סחורות במטרה לשלח אותן ופשטו את הרגל תוך כדי המתנה למשלוח שלא בוצע, ובכך הותירו מחסנים ונמלים במזרח המלאים בסחורות שלא יידרשו לעולם.

משלוח סחורות הוא עניין לא פשוט, לא בים ולא ביבשה, אבל משבר הקורונה גרם לסופה המושלמת שהכניסה את שרשרת האספקה הגלובלית לקשיים כפי שלא חוותה מעולם. חוסר הבהירות והגבלות תנועה והתקהלות של תחילת הקורונה הובילו להסתגרות אנשים בבתיהם, לירידה חדה בביקושים סיטונאיים עקב הצטברות מלאים קיימים במחסנים, ולעצירת הזמנות סחורה עתידיות ע"י סוחרים החוששים מאי מכירת המלאי הקיים. התפרצות המגיפה ועצירת ההזמנות הראשונית הובילה לכך שחברות ספנות ברחבי העולם ביטלו מסלולים רבים, מה שיצר האטה משמעותית בזמני שילוח שהובילה לתופעה של מכולות רפאים – מכולות ריקות שהכילו סחורות מסין והמזרח, ונותרו מיותמות בנמלי העולם המערבי לאחר שה"טרמפ" שלהן הביתה בוטל.

 מה שלא נצפה מראש ע"י המגזר העסקי היתה התמיכה הכספית הנרחבת של ממשלות ששיככה את הירידה בביקוש. הציבור קיבל כסף רב ממשלותיו, העלייה בהכנסה הפנויה של רבים עקב נסיקת הבורסות והמשך הפעילות החלקית של המשק עודדו את הציבור להמשיך ולצרוך. אך כאשר אין מסעדות וטיולים להוציא עליהם כסף, אנשים קונים מוצרים. לפי ועדת האו"ם לסחר ופיתוח הזינוק בהזמנות באינטרנט הורגש גלובלית עם עליה ממוצעת של 19% וזאת למרות הירידות החדות שחוו הזמנות אתרי שירותים באינטרנט כמו Expedia ו – Booking. בארה"ב לבדה זינקו ההזמנות מ 598 מיליארד ב 2019 ל 792 מיליארד ב2020 – צמיחה של [1]32%, ובבריטניה הזינוק היה של כמעט 50%. הביקוש למוצרים רבים לא רק שלא ירד כפי שציפו במגזר העסקי, במקרים רבים כמו במקרה של מוצרי טכנולוגיה ושבבים, הוא נסק. מלאים של מוצרים וסחורות רבים החלו להידלדל מהר מהצפוי וכך נוצר מצב שכלל סוחרי העולם המערבי החלו להזמין מוצרים באותו זמן. אומנם סין ומוקדי ייצור נוספים התאוששו מהר וניתן היה לענות על הביקושים, אך הקושי בלהשיג מכולות למשלוח הלך וגדל. ברוב מוקדי המסחר בעולם נעדר כוח אדם רב מהעבודה עקב בידודים ומחלה, כך שגם אם הצליחו סוחרים להשיג סחורה, לטעון אותה למכולה, ולהעמיס אותה על ספינה, אותה ספינה הגיעה לפקק מחוץ לנמלים מערביים והמתינה במשך שבועות עד שנפרקה, מה שהמשיך לדחוף את תעריפי השילוח מעלה. לפי מדד Freightos Baltic Index המצטט את העלות למשלוח מכולות גלובלית, מחיר משלוח ממוצע של מכולה גלובלית עלה מ – 1,300$ בפברואר 2020 ליותר מ – 6,000$ כיום[2], כאשר מסלולים ימיים שונים עלולים להיות יקרים עד פי 2 יותר. למשל משלוח מכולה מסין לים התיכון אשר עלה מ – 2,000$ מיוני 2020 ל 11,082$ כיום[3]. לכך יש להוסיף את העלויות המקומיות בכל מדינה.

במדינות רבות בחו"ל ובמיוחד בארה"ב  היה זה רק חלק מהסיפור כאשר אותן הגבלות של קורונה הקשו על מציאת משאיות ונהגים בשביל להוביל כל מכולה ליעדה הסופי. משבר המכולות הוביל לפתרונות יצירתיים כמו פריקת הסחורות ושילוחן על ספינות ייעודיות לסחורות הנמדדות לפי משקל או יחידות, עד שגם תעריפי ספינות אלו זינקו עקב עלויות תפעוליות מאמירות שנגרמו מהעיכובים בנמלים.

בתחילת 2021 ציפו כי עד אמצע השנה  השיבושים יירגעו ועולם הסחר הימי יחזור לפעול בצורה חלקה יותר, אך כל העיכובים, הסגרים, וספינה אחת בתעלת סואץ, מנעו זאת. חברות הספנות נמנעות מלהתחייב על מחירים למשלוח, לא בטווח הקצר ולא עד סוף השנה, כדי לא לפספס את האפשרות של המשך עליית המחירים, ועסקאות של שריון מקום למשלוחים עתידיים אפשריים רק לחברות הגלובליות הגדולות והחזקות ביותר. בכדי להוסיף עוד שמן למדורה, באמצע מאי התחילה התפרצות קורונה במחוז גואנגדונג שבסין, שגררה סגר מידי והגבלות תנועה בכל המחוז הנמשכות עד היום. נמלי אותו מחוז אחראים על 24% מהיצוא הסיני, וההגבלות הובילו לזינוק אסטרונומי בזמן פריקת ספינה – מ12 שעות ל16 ימים, מכאן שצפויים עוד שיבושים בשרשרת האספקה הגלובלית בלי תחזית לסיומן.

הרנסנס החד של שוק הספנות אשר שנים היה במצב קשה, ותזרים המזומנים החיובי של חברות הספנות הובילה לזינוק בהזמנת ספינות משא חדשות, חדשות טובות לקוראנים והסינים – יצרני ספינות המכולות הגדולים בעולם. בעוד על הסינים אין נתונים עקב חסיון המדינה, המספנות הקוראניות הגדולות מדווחות כי בחמשת החודשים הראשונים של 2021 הוזמנו יותר ספינות חדשות מאשר ב2020 ו – 2019 יחדיו[4]. כמו חברות הספנות, המצב החדש מאפשר להן לבחור את העסקאות הרווחיות ביותר.

רוב חברות הספנות הגדולות הינן פרטיות, אבל מי שרוצה להיחשף לתחום יכול לעשות זאת דרך מניות של חברות הספנות הגדולות כמו Mearsk הדנית, Hapag-Lloyd AG הגרמנית, Evergreen Marine Corp  הטיוואנית (אותה אחת מסואץ), HMM Co. Ltd הקוריאנית או ZIM הישראלית שחזרה להיסחר השנה אחרי שעברה הסדר חוב היסטורי ב2014. או דרך מפעילות המספנות הגדולה בקוריאה Korea Ship Building & Offshore Engineering, סובסידיה של Hyundai Heavy Industries, ו – Samsung Heavy Industries Co.,Ltd, אשר כבר נהנות וימשיכו ליהנות מהגאות בתחום.

הכתבה פורסמה לראשונה בגלובס >> https://bit.ly/3xAnBfn

*אין באמור התחייבות להשגת תשואה כלשהי. המידע המפורסם אינו מהווה ייעוץ משפטי, מס, חשבונאי או המלצה, הצעה או ייעוץ לרכישה ו/או מכירה ו/או החזקה של ניירות הערך ו/או נכסים פיננסים ו/או מוצרים פנסיוניים מכל סוג, ואין בו בכדי להוות תחליף לייעוץ כדין המתחשב בנתונים ובצרכים הייחודיים של כל אדם ו/או מקרה ו/או עסקה וכיוצ"ב. חברה ו/או לכל חברה קשורה אליה אין אחריות לכל נזק ו/או אובדן ו/או הפסד ו/או הוצאה מכל סוג שהוא, לרבות ישיר ועקיף שייגרמו למי שמסתמך על האמור בפרסום זה, כולו או חלקו. הזכויות בפרסום זה שמורות לאינפיניטי ואין לעשות בו או בחלקים ממנו כל שימוש מסחרי ו/או להעתיקו, להדפיסו ו/או להפיצו ללא קבלת אישור מפורש מאינפיניטי.

[1] https://unctad.org/news/global-e-commerce-jumps-267-trillion-covid-19-boosts-online-sales

[2] https://fbx.freightos.com/freight-index/FBX

[3] https://fbx.freightos.com/freight-index/FBX13

[4] http://www.businesskorea.co.kr/news/articleView.html?idxno=67907