טור דעה מיוחד לגלובס: כיצד המשקיעים יכולים להיחשף לשוק הלוהט של המתכות היקרות?

מינאמי-טורי הוא אי טרופי קטן, נטול תושבים, אשר ממוקם באוקיינוס השקט ונמצא תחת שליטה יפנית. במקום ממוקמות תחנת מטאורולוגיה וכמה יחידות צבאיות שעיקר תעסוקתן היא בחינת החופים הסובבים את האי. משימה זו מסתיימת מהר לאור העובדה כי האי כל כך קטן שאצן מרתון יצטרך להקיף אותו 7 פעמים בכדי להשלים את הריצה. על אף מיקומו האסטרטגי בעת מלחמת העולם השנייה, מינאמי-טורי חסר יחוד בעת שלום מלבד יתרון מהותי אחד, הריבונות עליו מזכה את יפן באזור כלכלי בלעדי על שטח ימי הגדול משטחה של גרמניה.

בשנת 2018 היווה האי מוקד לרעידת אדמה מדעית בעולם הגאולוגיה, מה שכמובן לא הגיע לכותרות העיתונים מכיוון שאחרי הכל מדובר בגאולוגיה. חוקרים יפנים מצאו מרבצי מתכות נדירות (Rear earth elements) על קרקעית האוקיינוס בסמוך לאי, בכמות אשר תספק את צרכי העולם כולו מאות שנים קדימה.

המתכות הנדירות הנן 15 יסודות מקבוצת הלנתנידים (מתכות מעבר) בתוספת היסודות סקנדיום ואיטריום. מתכות אלו מהותיות מאוד לתעשיות רבות ומגוונות ביניהן תעשיות החלל, האנרגיה והנשק, אך עיקר שימושן נמצא בתעשיית הטכנולוגיה. בשל תכונותיהן הייחודיות, מתכות אלו חיוניות למוצרים רבים ואינן ברות תחליף. בין היתר ניתן למצוא אותן בטלפונים חכמים, מסכי LCD, רכיבים אלקטרונים ובעוד גאד'טים רבים.

יישום עיקרי נוסף לאותן מתכות ניתן למצוא בתעשייה הירוקה. 90% מהרכבים החשמליים בעולם הנם בעלי מנועים המבוססים על מגנטים עוצמתיים העשויים מתכות נדירות. שימוש במתכות אלו ניתן למצוא גם ברכיבי אלקטרוניקה אחרים כגון סוללות, נורות אקולוגיות, תאים סולריים ואף בתעשיית טורבינות הרוח.

 בניגוד לדעה הרווחת, המתכות הנדירות שכיחות יחסית בעולם ואת כינוין קיבלו בשל העלות הגבוהה הנדרשת להפקתן עקב מורכבות הכרייה והפרדת המתכות זו מזו, תהליך המייצר גם זיהום אוויר ברמה גבוהה כתוצר לוואי. לפיכך, הפקה זו משתלמת רק במרבצים גדולים ועל אף שמתכות אלו נפוצות ברוב העולם, לרוב כלל לא יהיה כלכלי להפיק אותן.

מפיקת המתכות העיקרית בעולם כיום הינה סין, אשר הצליחה להשתלט על השוק ולהרחיק ממנו מדינות רבות כגון ארה"ב ואוסטרליה, זאת תוך שימוש בכח עבודה זול וכמעט בלתי מוגבל, ללא זכויות עבודה וללא אכיפה אמיתית ותקנים בנושא זיהום אוויר. עוד בעשור הקודם הבינו בעולם שהתלות בסין בעייתית כשזו הטילה מכסים על יצוא אותן מתכות ובכך גרמה לתנודתיות אדירה במחירים. סין אחראית כיום על למעלה מ 60% מהביקוש העולמי עם שליטה ללא עוררין על הפקת המתכות והייצוא שלהן לעולם, כאשר גם תוצרי כריה ממקומות אחרים בעולם נשלחים אל המדינה לעיבוד וזאת בשל הפרשי העלויות.

נחזור למינאמי-טורי. הביקוש למתכות אלו עולה עם השנים בד בבד עם התפתחות הטכנולוגיה והניע מדינות נוספות לפתח את יכולות הפקתן. מאגר המתכות שהתגלה יכול להוות שינוי של ממש במפת התעשייה ולהוביל לשחרור העולם מהתלות במדינה אחת. עם זאת, טכנולוגיית הכרייה התת ימית עדיין בשלבי התפתחות ולכן הצפי לתחילת הכרייה סביב האי הוא רק באמצע העשור. תחזיות האנליסטים הצביעו על המשך ביקוש אשר היה אמור להישאר יציב וצפוי עם תעשיה ירוקה בחיתוליה במקביל לפרישת ארה"ב מהסכם פריז, אך הקורונה שהפציעה לעולמנו שינתה את התמונה לחלוטין.

הקורונה ניתקה את האנושות מהעולם הפיזי והזניקה את הביקוש לפתרונות ומכשור טכנולוגי לעבודה ולימודים מרחוק ולהמשך תפעול שוטף של האנושות. המגפה שדחפה את הדיגיטליזציה 5 שנים קדימה תוך פחות משנה, מיצבה את פיתוח התשתיות הטכנולוגיות והמעבר לאנרגיה ירוקה כאפיקי ההשקעה העיקריים להתנעת הכלכלה הגלובלית מחדש. כשהן נתמכות בפריסת רשת דור 5, המהפכה הירוקה וטכנולוגיות פוסט קורונה אשר צפויות להקפיץ משמעותית את הביקוש למתכות יקרות.

ברבעון האחרון לבדו מכרה אפל כ-90 מיליון סמארטפונים חדשים כאשר כל שנה נמכרים כמיליארד וחצי סמארטפונים בעולם. מספר המכשירים הניידים הפעילים בעולם (סמארטפון, טאבלט, מחשב נייד) צפוי לצמוח מ– 14 מיליארד כיום ל –  17.7 מיליארד עד 2024.

עוד ניתן לציין כי לפי סוכנות האנרגיה הבינלאומית (IEA), עד שנת 2030 כ – 25% מתצרוכת החשמל העולמית צפויה להיות מופקת מרוח ושמש, אל מול פחות מ – 8% כיום, עם קצב צמיחה שנתי של 12% ב- 10 השנים הקרובות. בנוסף, מספר כלי הרכב החשמליים צפוי לצמוח מכ- 7 מיליון כיום, המהווים כ – 1% מכלל הרכבים גלובאלית, ליותר מ-140 מיליון בתרחיש הסולידי – פי 20. ההערכות הן כי שתי התעשיות האלו לבדן מהוות בין רבע לשליש מהביקוש הכולל למתכות נדירות כיום.

Source: investing.com

עם זאת, ענף המתכות הנדירות מגלם בתוכו תנודתיות גבוהה מכיוון שהוא תלוי בשינויים תכופים בהיצע וביקוש, רגולציה של מדינות, מעורבות גבוהה של סין, עליות שינוע ועוד.

סין מבינה היטב את הכוח שיש לה ביד בנושא זה ונשיא הרפובליקה שי ג'יפינג אף העלה את הנושא לא פעם כחלק ממלחמת הסחר מול הנשיא היוצא טראמפ. כניסתו של ג'ו ביידן לתפקיד אולי תוריד את הלהבות בין שתי המדינות ותכניס לענף מעט יותר יציבות, אבל גם אז בעירבון מוגבל.

ככל שטכנולוגיית הכרייה וההפקה תתפתח, מדינות נוספות שלהן מרבצי מתכות גדולים יכנסו לענף, אם כדי לנגוד את הדומיננטיות הסינית והתלות בייבוא, או כי הקורונה והסגרים שהגיעו בעקבותיה הדגישו את הצורך האסטרטגי בהפקה עצמית.

ענפי הטכנולוגיה והאנרגיה הירוקה ממשיכים להתפתח עם הקורונה המשמשת להם קטליזטור ואינם מחכים ליפנים בגן העדן הטרופי של מינאמי-טורי. פריצות טכנולוגיות נוספות יגיעו בקצבים מואצים, ולפני שהיפנים יחפרו בקרקעית הים, אנחנו נראה את הביקוש למתכות יקרות מטפס לשיא.

ישנן מספר אפשרויות להיחשף לענף זה. לדוגמא מדד MVIS-Global Rare Earth Index  מדד אשר עוקב אחר החברות המובילות בתחום המתכות הנדירות בנושא כרייה, מחזור והפקה. למדד זה יש מספר קרנות סל (ETF) העוקבות אחריו דוגמת REMX אשר תכליתן הוא לשקף את המדד.

הכתבה פורסמה לראשונה בגלובס >> https://bit.ly/3d6K62k

*אין באמור התחייבות להשגת תשואה כלשהי. המידע המפורסם אינו מהווה ייעוץ משפטי, מס, חשבונאי או המלצה, הצעה או ייעוץ לרכישה ו/או מכירה ו/או החזקה של ניירות הערך ו/או נכסים פיננסים ו/או מוצרים פנסיוניים מכל סוג, ואין בו בכדי להוות תחליף לייעוץ כדין המתחשב בנתונים ובצרכים הייחודיים של כל אדם ו/או מקרה ו/או עסקה וכיוצ"ב. חברה ו/או לכל חברה קשורה אליה אין אחריות לכל נזק ו/או אובדן ו/או הפסד ו/או הוצאה מכל סוג שהוא, לרבות ישיר ועקיף שייגרמו למי שמסתמך על האמור בפרסום זה, כולו או חלקו. הזכויות בפרסום זה שמורות לאינפיניטי ואין לעשות בו או בחלקים ממנו כל שימוש מסחרי ו/או להעתיקו, להדפיסו ו/או להפיצו ללא קבלת אישור מפורש מאינפיניטי.