טור דעה מיוחד לגלובס: היפוך מופלא של ישראל וכלכלתה- מאי בודד לציר מרכזי במזרח התיכון

בימים כתיקונם, השינויים הגאופוליטיים אשר מתרחשים במזרח התיכון ובראשם הסכם השלום עם איחוד האמירויות והצהרת השלום עם בחריין (הסכמי אברהם) לא היו יורדים מהכותרות וזאת בשל ההשפעות הקרדינליות שלהם על המזרח התיכון ושינוי סדרי בראשית.

לישראל ואיחוד האמירויות יש הרבה מן המשותף, בוודאי בהיבט הכלכלי: תוצר לאומי גולמי דומה, כ- 400 מיליארד דולר (נתוני טרום קורונה), גודל אוכלוסיה דומה, כ-9 מיליון בני אדם, אקלים, שאיפה לחדשנות טכנולוגית, ורעב גדול מאוד ליזמות. כל התחזיות מדברות על שיתופי פעולה רבים במגוון רב של תחומים.

ברם, בעוד שהאמירויות צברו את הונם מהמשאב הטבעי הרי שישראל מהמשאב האנושי. ישראל ידועה בטכנולוגיות המתקדמות שלה, להן רעב בכל העולם ובוודאי בעולם הערבי העשיר. האקלים המדברי יביא עימו לא מעט שיתופי פעולה בתחום האגרו-טק, ווטר-טק ושלל אפשרויות לשיתופי פעולה מסחרים בתחומי החקלאות והמזון. טכנולוגיות ההשקיה של ישראל באמצעות טפטפות כבר משקה שדות בכל העולם, אפילו באיראן. טכנולוגיית התפלת המים, רחפנים לסימון שדות ורובוטים לקטיף נמוך הם רק חלק מהמוצרים אשר יהיו מבוקשים מאוד בשוק הכלכלי הענק של מדינות המפרץ.

גם ענף התיירות הישראלי ייהנה מהסכמי אברהם, התחזיות מדברות על מאות אלפי תיירים שיגיעו לבקר בישראל. ישראל משופעת במקומות הקדושים לאסלאם ולא רק בירושלים. נצרת, עכו, חיפה ועוד ערים ייהנו בהמשך. לאסלאם הדתי, בדומה ליהדות יש לא מעט מגבלות. תיירות זאת המכונה תיירות חלאל לא תתקל בקשיים רבים בביקורה בישראל מכיוון שהאוכלוסייה המוסלמית בישראל מתפעלת מסעדות ואתרים כשרים לאוכלוסייה זאת.

הרוח הגבית תיגע כמעט בכל מקום במדינה. גם בפריפריה הרחוקה. בדרום- שדה התעופה רמון הנמצא בקו אווירי של פחות משלוש שעות טיסה מאבו דאבי יהווה גיבוי לשער הראשי שלנו, בן גוריון, לנופשים שירצו להמשיך לביקור באילת וים המלח בטיסה קצרה.                                                                                      

בצפון, תשתיות הרכבת והכבישים ממשיכים להתפתח. הסכם השלום והתעבורה העסקית כפועל יוצא, באמצעות מסלול רכבת העמק, יהפכו את נמל חיפה ונמל המפרץ שנמצא כעת בבנייה לשער הכלכלי של המזרח התיכון. פרויקט פיתוח רכבת העמק, אמור לחבר את מסילת הרכבת שנעה על 60 הקילומטרים בין חיפה בצד המערבי לבית שאן בצד המזרחי שלה לבין מסילת הרכבת של ירדן ובצד המערבי שלה לנמל חיפה. מלחמת האזרחים והמצב המעורער בסוריה מקשה מאוד על הייצוא והייבוא הירדני לאירופה דרך נמלי סוריה ולבנון ולכן בשנים האחרונות ישנו גידול בסחורות ירדניות היוצאות דרך העיר אירביד שבצפון המדינה דרך מעבר נהר הירדן אל נמל חיפה ואשדוד ומשם לכל העולם. הסכם השלום יביא את איחוד האמירויות, שכעת תוכל גם היא ליהנות מדרך המשי החדשה של המזרח התיכון ללחוץ על קידום הפרויקט ואף לממן אותו בשיתוף האיחוד האירופאי שכבר הביע עניין בפרויקט ואישר את כדאיותו הכלכלית.

הסכם השלום משנה גם את תמונת מפת הנפט הערבי בכלל והולכת הנפט בפרט. צריך להכיר את מפת העולם, גם מבחינה פוליטית על מנת להבין את הפוטנציאל העתידי של ישראל להוות ציק מרכזי (HUB) של מעבר לנפט הערבי הזורם ממדיניות המפרץ בדרכו לאירופה ואסיה.

הובלת הנפט כפי שמתבצעת היום גורמת למדינות ערב ובראשן איחוד האמירויות ללא מעט כאבי ראש. איחוד האמירויות ממוקמת בחלקו הדרומי של מיצר הרמוז שבחלקו הצפוני ממוקמת אירן. מכליות הנפט המשייטות במיצר חשופות למתקפות אירניות, שודדים פיראטים המגיעים בעיקר מסומליה ותימן בואך הכניסה לים האדום ובנוסף על כך הן חוות קשיים בכניסה לתעלת סואץ. מאחר והמים בתעלה רדודים ולא מאפשרים למכליות הנפט לעבור, על כן נאלצות החברות להעביר את הסחורות למכליות קטנות יותר. כך שלבסוף, מחירי המעבר בתעלה מגיעים למאות אלפי דולרים למכלית.

מדינת ישראל יכולה להוות חלופה לנפט המועבר בתעלת סואץ בעזרת חברת קצא"א וצינור הנפט המיתולוגי שלה מאילת לאשקלון (נמל לנמל), אשר יוביל את הנפט היישר ממדינות המפרץ וסעודיה, דרך ישראל אל אירופה ואסיה. בשל המיקום האסטרטגי של ישראל כמקשרת בין ים סוף לים התיכון שזה למעשה הקשר בין מדינות ערב למדיניות המערב ניתן להניח צינור שראשיתו בצינור הערבי אשר יתחבר לנקודת הקצה בינובו אשר בערב הסעודית, משם ישנן שתי אפשרויות, האחת להניח צינור נוסף שיחובר לצינור קצא"א באילת או להעביר את הנפט במכליות לנקודה זאת. מדובר על אינטרס משותף של כלל המדינות אשר יחסוך עלויות וסיכון למדינות המפרץ וישאיר במדינת ישראל הכנסה המוערכת במאות מיליונים ויהפוך אותה למרכז ההפצה של הנפט הערבי.

בימים כתיקונם, השינויים הגאופוליטיים אשר מתרחשים במזרח התיכון ובראשם הסכם השלום עם איחוד האמירויות והצהרת השלום עם בחריין (הסכמי אברהם) לא היו יורדים מהכותרות וזאת בשל ההשפעות הקרדינליות שלהם על המזרח התיכון ושינוי סדרי בראשית.

לישראל ואיחוד האמירויות יש הרבה מן המשותף, בוודאי בהיבט הכלכלי: תוצר לאומי גולמי דומה, כ- 400 מיליארד דולר (נתוני טרום קורונה), גודל אוכלוסיה דומה, כ-9 מיליון בני אדם, אקלים, שאיפה לחדשנות טכנולוגית, ורעב גדול מאוד ליזמות. כל התחזיות מדברות על שיתופי פעולה רבים במגוון רב של תחומים.

ברם, בעוד שהאמירויות צברו את הונם מהמשאב הטבעי הרי שישראל מהמשאב האנושי. ישראל ידועה בטכנולוגיות המתקדמות שלה, להן רעב בכל העולם ובוודאי בעולם הערבי העשיר. האקלים המדברי יביא עימו לא מעט שיתופי פעולה בתחום האגרו-טק, ווטר-טק ושלל אפשרויות לשיתופי פעולה מסחרים בתחומי החקלאות והמזון. טכנולוגיות ההשקיה של ישראל באמצעות טפטפות כבר משקה שדות בכל העולם, אפילו באיראן. טכנולוגיית התפלת המים, רחפנים לסימון שדות ורובוטים לקטיף נמוך הם רק חלק מהמוצרים אשר יהיו מבוקשים מאוד בשוק הכלכלי הענק של מדינות המפרץ.

גם ענף התיירות הישראלי ייהנה מהסכמי אברהם, התחזיות מדברות על מאות אלפי תיירים שיגיעו לבקר בישראל. ישראל משופעת במקומות הקדושים לאסלאם ולא רק בירושלים. נצרת, עכו, חיפה ועוד ערים ייהנו בהמשך. לאסלאם הדתי, בדומה ליהדות יש לא מעט מגבלות. תיירות זאת המכונה תיירות חלאל לא תתקל בקשיים רבים בביקורה בישראל מכיוון שהאוכלוסייה המוסלמית בישראל מתפעלת מסעדות ואתרים כשרים לאוכלוסייה זאת.

הרוח הגבית תיגע כמעט בכל מקום במדינה. גם בפריפריה הרחוקה. בדרום- שדה התעופה רמון הנמצא בקו אווירי של פחות משלוש שעות טיסה מאבו דאבי יהווה גיבוי לשער הראשי שלנו, בן גוריון, לנופשים שירצו להמשיך לביקור באילת וים המלח בטיסה קצרה.                                                                                      

בצפון, תשתיות הרכבת והכבישים ממשיכים להתפתח. הסכם השלום והתעבורה העסקית כפועל יוצא, באמצעות מסלול רכבת העמק, יהפכו את נמל חיפה ונמל המפרץ שנמצא כעת בבנייה לשער הכלכלי של המזרח התיכון. פרויקט פיתוח רכבת העמק, אמור לחבר את מסילת הרכבת שנעה על 60 הקילומטרים בין חיפה בצד המערבי לבית שאן בצד המזרחי שלה לבין מסילת הרכבת של ירדן ובצד המערבי שלה לנמל חיפה. מלחמת האזרחים והמצב המעורער בסוריה מקשה מאוד על הייצוא והייבוא הירדני לאירופה דרך נמלי סוריה ולבנון ולכן בשנים האחרונות ישנו גידול בסחורות ירדניות היוצאות דרך העיר אירביד שבצפון המדינה דרך מעבר נהר הירדן אל נמל חיפה ואשדוד ומשם לכל העולם. הסכם השלום יביא את איחוד האמירויות, שכעת תוכל גם היא ליהנות מדרך המשי החדשה של המזרח התיכון ללחוץ על קידום הפרויקט ואף לממן אותו בשיתוף האיחוד האירופאי שכבר הביע עניין בפרויקט ואישר את כדאיותו הכלכלית.

הסכם השלום משנה גם את תמונת מפת הנפט הערבי בכלל והולכת הנפט בפרט. צריך להכיר את מפת העולם, גם מבחינה פוליטית על מנת להבין את הפוטנציאל העתידי של ישראל להוות ציק מרכזי (HUB) של מעבר לנפט הערבי הזורם ממדיניות המפרץ בדרכו לאירופה ואסיה.

הובלת הנפט כפי שמתבצעת היום גורמת למדינות ערב ובראשן איחוד האמירויות ללא מעט כאבי ראש. איחוד האמירויות ממוקמת בחלקו הדרומי של מיצר הרמוז שבחלקו הצפוני ממוקמת אירן. מכליות הנפט המשייטות במיצר חשופות למתקפות אירניות, שודדים פיראטים המגיעים בעיקר מסומליה ותימן בואך הכניסה לים האדום ובנוסף על כך הן חוות קשיים בכניסה לתעלת סואץ. מאחר והמים בתעלה רדודים ולא מאפשרים למכליות הנפט לעבור, על כן נאלצות החברות להעביר את הסחורות למכליות קטנות יותר. כך שלבסוף, מחירי המעבר בתעלה מגיעים למאות אלפי דולרים למכלית.

מדינת ישראל יכולה להוות חלופה לנפט המועבר בתעלת סואץ בעזרת חברת קצא"א וצינור הנפט המיתולוגי שלה מאילת לאשקלון (נמל לנמל), אשר יוביל את הנפט היישר ממדינות המפרץ וסעודיה, דרך ישראל אל אירופה ואסיה. בשל המיקום האסטרטגי של ישראל כמקשרת בין ים סוף לים התיכון שזה למעשה הקשר בין מדינות ערב למדיניות המערב ניתן להניח צינור שראשיתו בצינור הערבי אשר יתחבר לנקודת הקצה בינובו אשר בערב הסעודית, משם ישנן שתי אפשרויות, האחת להניח צינור נוסף שיחובר לצינור קצא"א באילת או להעביר את הנפט במכליות לנקודה זאת. מדובר על אינטרס משותף של כלל המדינות אשר יחסוך עלויות וסיכון למדינות המפרץ וישאיר במדינת ישראל הכנסה המוערכת במאות מיליונים ויהפוך אותה למרכז ההפצה של הנפט הערבי.

בראייה לטווח הארוך, הרכב תיק ההשקעות צריך לקחת בחשבון את האפקט שעשוי להתקבל מהתמורות ההסטוריות הללו, מכיוון שבעידן פוסט קורונה, להסכמי השלום תהיה השפעה מהותית על הכלכלה. חברות אשר ספגו את הפגיעה המשמעותית ביותר עקב נגיף הקורונה, הן גם החברות שייהנו מהסכמי השלום בעולם של פוסט קורונה. ענפי התעופה, השינוע, בינוי ותשתיות, תיירות וכו', עשויות להנות באופן מהותי והחברות הנמנות עליהם צריכות להיות חלק מהאחזקות בתיק ההשקעות, בואכה 2021.

הכתבה פורסמה לראשונה בגלובס >> https://bit.ly/36BChie

*אין באמור התחייבות להשגת תשואה כלשהי. המידע המפורסם אינו מהווה ייעוץ משפטי, מס, חשבונאי או המלצה, הצעה או ייעוץ לרכישה ו/או מכירה ו/או החזקה של ניירות הערך ו/או נכסים פיננסים ו/או מוצרים פנסיוניים מכל סוג, ואין בו בכדי להוות תחליף לייעוץ כדין המתחשב בנתונים ובצרכים הייחודיים של כל אדם ו/או מקרה ו/או עסקה וכיוצ"ב. חברה ו/או לכל חברה קשורה אליה אין אחריות לכל נזק ו/או אובדן ו/או הפסד ו/או הוצאה מכל סוג שהוא, לרבות ישיר ועקיף שייגרמו למי שמסתמך על האמור בפרסום זה, כולו או חלקו. הזכויות בפרסום זה שמורות לאינפיניטי ואין לעשות בו או בחלקים ממנו כל שימוש מסחרי ו/או להעתיקו, להדפיסו ו/או להפיצו ללא קבלת אישור מפורש מאינפיניטי.