טור דעה מיוחד לביזפורטל: האם המרחק ממטבע דיגיטלי תוצרת כחול לבן עדיין גדול?

המשנה לנגיד בנק ישראל, אנדרו אביר, הציגה מודל ראשוני לאפשרות של שקל דיגיטלי. בנק ישראל הוא לא הראשון ללכת בכיוון הזה. בנקים מרכזיים רבים אחרים כבר התחילו לבדוק את האפשרות לייצר מטבע דיגיטלי. הבנק המרכזי של סין, למשל, כבר מריץ פיילוט של יואן דיגיטלי בכמה ערים בסין.

יש כמה סיבות שבגללן הבנקים המרכזיים בוחנים את האפשרות של מטבע דיגיטלי. הסיבה הראשונה היא שהעלייה בשווי של המטבעות הקריפטוגרפיים חושפת את אותם לקהלים הולכים וגדלים. ב- 2017, כשהתחלתי להעביר כמה שיעורים על מטבעות קריפטוגרפיים ועל הבלוקצ'יין, רוב הסטודנטים שלי מעולם לא ראו ארנק דיגיטלי. היום, חלק לא קטן מהם מחזיק בארנקים משלהם.

ככל שמטבעות קריפטוגרפיים נעשים יותר מקובלים, כך גדל החשש שיום אחד יופיע מטבע כזה שיהיה שימושי באמת כאמצעי תשלום, ושמספיק אנשים יסכימו לקבל אותו. זה כמעט קרה כשפייסבוק גייסה את ויזה ומסטרקארד ליצירה של מטבע קריפטוגרפי משלה, ה"ליברה". כשהבנק המרכזי האמריקאי הבין שאם המטבע הזה יושק ויצבור אמינות פייסבוק עשויה לאיים על ההגמוניה של הדולר, הממשל עשה כל מה שהוא יכול כדי לחסל את המיזם הזה. הממשל הצליח לטרפד את הליברה, אבל כולם מבינים שזאת רק שאלה של זמן עד שיהיו עוד ניסיונות. לכן, אם הבנקים המרכזיים לא רוצים לאבד את השליטה על הכסף לטובת חברות פרטיות, הם חייבים להיכנס למשחק.

הסיבה השנייה היא שהבנקים המרכזיים חוששים שבנקים מרכזיים אחרים יקדימו אותם. הסינים, למשל, ממהרים להנפיק מטבע דיגיטלי משלהם מכיוון שיואן דיגיטלי הוא מערכת פיננסית שעוקפת את המערכת הבנקאית הבינלאומית הקיימת. אם במספיק מדינות יסכימו לקבל את היואן הדיגיטלי, הדולר כבר לא יהיה המטבע שמנהל את העולם.

אבל לפני שבנקים מרכזיים מייצרים מטבע דיגיטלי משלהם, יש שלוש בעיות מרכזיות שהם צריכים לפתור. הראשונה היא טכנית. הבלוקצ'יין היא מערכת בטוחה מאוד, אבל רק בתנאי שכמות האנרגיה שמושקעת ברישום עסקאות היא גדולה בהרבה מהכמות המינימלית הדרושה. מטבע של בנק מרכזי יצטרך לשמור על אותה רמה של אמינות, אבל בלי לזלול כל-כך הרבה אנרגיה.

השנייה, היא מה התפקיד של בנקים מסחריים בעולם של מטבעות דיגיטלים. בעולם שלנו היום, חלק גדול מהכוח של בנקים מסחריים נובע מכך שהם מייצרים כסף בכל פעם שהם נותנים הלוואה. בעולם של מטבעות דיגיטליים, לא ברור שהם יוכלו לייצר כסף. אפילו יותר גרוע, בעולם של מטבעות דיגיטליים, הארנק של כל אזרח נמצא בבנק המרכזי, ולכן לאזרחים אין צורך לפתוח חשבון בבנקים מסחריים. אם הציבור לא יפקיד כסף, הבנקים גם לא יוכלו לתת הלוואות. ככה שכסף דיגיטלי עלול להיות הסוף של המערכת הפיננסית כפי שאנחנו מכירים אותה, וזה משהו שבבנקים מרכזיים ממש לא רוצים.

שלישית, אם החשבונות מנוהלים בבנק המרכזי, לבנק המרכזי יש רישום של כל עסקה שנעשית. זה אומר שלבנק המרכזי יש מעקב אחרי על עסקה שמבוצעת על ידי כל אחד מהאזרחים. זאת עוד סיבה שבגללה הסינים כל-כך רוצים יואן דיגיטלי. אבל במדינה דמוקרטית, לא בטוח שהאזרחים יהיו מוכנים לתת לממשל כל-כך הרבה כוח.

אני לא חושב שבבנקים המרכזיים קרובים לפתור את שלושת הבעיות הללו. לכן, אני לא חושב שנראה שקל דיגיטלי בזמן הקרוב. אלא אם לבנק ישראל ממש לא תישאר ברירה.

הכתבה פורסמה לראשונה בביזפורטל >> https://bit.ly/3fhuImc

*אין באמור התחייבות להשגת תשואה כלשהי. המידע המפורסם אינו מהווה ייעוץ משפטי, מס, חשבונאי או המלצה, הצעה או ייעוץ לרכישה ו/או מכירה ו/או החזקה של ניירות הערך ו/או נכסים פיננסים ו/או מוצרים פנסיוניים מכל סוג, ואין בו בכדי להוות תחליף לייעוץ כדין המתחשב בנתונים ובצרכים הייחודיים של כל אדם ו/או מקרה ו/או עסקה וכיוצ"ב. חברה ו/או לכל חברה קשורה אליה אין אחריות לכל נזק ו/או אובדן ו/או הפסד ו/או הוצאה מכל סוג שהוא, לרבות ישיר ועקיף שייגרמו למי שמסתמך על האמור בפרסום זה, כולו או חלקו. הזכויות בפרסום זה שמורות לאינפיניטי ואין לעשות בו או בחלקים ממנו כל שימוש מסחרי ו/או להעתיקו, להדפיסו ו/או להפיצו ללא קבלת אישור מפורש מאינפיניטי.