טור דעה מיוחד לגלובס: עלייתו של הזהב השחור
זיו אדאטו מנהל ראשי של השקעות הגמל. 04.04.2021
ב – 20 באפריל 2020 הכלכלות הגדולות בעולם היו עדיין בשיאן של מגבלות וסגרים. מטוסים קורקעו, רכבים רכבות ואוטובוסים לא הונעו במשך שבועות והפעילות העולמית האטה עד כדי כך שנתונים מאותה תקופה מצביעים על ירידה של קרוב ל15% בפליטות גזי החממה בראייה עולמית. למרות זאת, מדד הנאסדק כבר רשם עליה בשיעור הגבוה מ – 24% מאז השפל שנקבע פחות מחודש לפני כן, עליה אשר המשיכה לקביעת שיא כל הזמנים רק חודש וחצי לאחר מכן. השוק הדובי הקצר בהיסטוריה.
אבל עם כל ה"אקשן" בשוק המניות, הוא עדיין נותר השוק ה"משעמם" באותו יום באפריל ועמד בצלו של השינוי במחיר חוזה על חבית הנפט, אשר רשם היסטוריה כאשר מחיר החוזה הפוקע על הגיע באמצע יום המסחר אל מתחת ל5$. לאחר פחות מעשר דקות מחירי החוזים כבר הגיעו אל מתחת ל2$ ועד סוף המסחר חוזים החליפו ידיים במחיר של 40$- לחבית, כאשר סוחרים היו מוכנים לשלם לא מעט בכדי שייקחו מהם את חביות הנפט.
הסיבה לכך הייתה שעוד במרץ, על אף הצפי לירידה חדה בביקוש, חלקן הגדול של החברות העדיפו להמשיך את תהליך ההפקה בהפסד מאשר להתמודד עם ההשלכות של עצירה והתנעה מחדש. הפסקת הפקה מבאר קיימת הינה תהליך ארוך ויקר ממנו מנסים להימנע, כאשר במקרים מסוימים הפסקת הפקה עלולה להסתיים באובדן זיכיון על אותה הבאר. רוכשי החוזים העתידיים על הנפט בבורסה לא ציפו שמדיניות הסגרים הגלובלית תוביל לצניחה כה חדה בביקוש עד שמתקני האחסון בעולם לנפט ותוצריו יתמלאו לחלוטין במוצרים שלא נצרכו. קידוח ושינוע נפט הינם תהליכים איטיים (בין מכירת הנפט ועד הגעתו ליעדו יעברו שבועות ולפעמים גם חודשים) ומשקיעים שתכננו על רווח כספי במכירת החוזים במחיר גבוה יותר, לא מצאו קונים שיקנו אותם מהם. לגברת כהן אין מקום לאחסן את כל הנפט הזה במטבח שבביתה בחדרה ולכן הייתה חייבת למכור את החוזה לפני פקיעתו. מכאן ועד מחיר שלילי הדרך הייתה קצרה מאוד.
בימים שלאחר מכן עלה מחיר הנפט חזרה לאזור 20$, אבל רבים כבר התחילו להספיד את הזהב השחור, גם עקב הירידה ההיסטורית בביקוש (שלא צפוי להתאושש לפני המחצית השנייה של 2022), אך יותר מכך עקב ההטיה הגוברת של העולם לכיוון האנרגיה הירוקה שמבססת עצמה בתור רכיב מהותי במנוע הצמיחה הגלובלי לעשורים הקרובים. הדעה הרווחת היא שצריכתו של הנפט ותוצריו תרד עם השנים, ובמקביל לכך כמות ההפקה.
למרות זאת מאז חודש נובמבר אנו עדים לעליית מחירים מתמשכת במחיר חבית הנפט אשר יותר משלשה את מחירה מאז אפריל האחרון בדרך ל70$ יותר מוקדם החודש. ניתן כמובן למנות מספר אירועים ששיבשו את האספקה הגלובלית בטווח הקצר ודחפו את מחירה מעלה: הוריקנים וטמפרטורות קיצוניות שפגעו בחלקים נרחבים בדרום ארה"ב ושיתקו את פעילות הפקת ושינוע הנפט במדינה, תקיפת מתקני הנפט בסעודיה ע"י מורדים חותים, תקיעת הספינה בתעלת סואץ שפגעה בתזמון העדין של משלוחי הזהב השחור והמתח הגאופוליטי הרגיל. אבל אלה לבד לא גורמים לעליה מתמשכת ואליהם מצטרפות גם סיבות מבניות מהותיות:
ראשית, אותו צעד קיצוני של סגירת בארות אכן התרחש. כאשר חברות הנפט הבינו שהפגיעה בביקוש עקב משבר הקורונה אינה משהו חולף כפי שקיוו בתחילה וכי מדובר במשבר של פעם ב100 שנה, הן 'סגרו את הברז'. ממעקב שביצענו באינפיניטי עולה כי בשנת 2020 מספר בארות הנפט המפיקות גלובלית צנח מ- 2,125 בפברואר ל – 1,030 ביולי, צניחה בשיעור של יותר מ-50%. עכשיו כאשר הכלכלה הגלובלית חוזרת אט אט לפעילות צריך להפעיל את הבארות מחדש, תהליך הלוקח בין 3 ל – 6 חודשים. אבל קרטל אופק פלוס (שבימים כתיקונם הינו המכתיב הכמעט בלעדי של מחירי הנפט בעולם) החזיר רק שבריר מ7.7 מיליון החביות ליום שקצץ בשיא המגיפה והוא לא לבד. עד פברואר 2021 מספר הבארות הפעילות עלה ל – 1,270 אך נתון זה אינו מספיק וכיום הביקוש עולה על ההיצע על אף שהביקוש ביבשת אירופה מתקשה להתאושש עקב הימשכות הסגרים וההשבתה של המשק.
שנית, על אף הגל הירוק ששוטף את העולם, הקמת פרויקטים לאנרגיה חלופית לוקחת שנים וכך גם צמיחת אחוז הרכבים החשמליים מסך כלי הרכב גלובאלית. אנו נמשיך לנסוע ברכבים מבוססי מונעי בנזין לעוד זמן רב ונפט ותוצריו ימשיכו לשמש כמקורות אנרגיה משמעותיים גם בעתיד הכולל צמיחה משמעותית בביקוש לחשמל, כך שהביקוש לא צפוי לרדת בחדות.
לבסוף, עצירת אישורי קידוחים חדשים בשטחים פדראליים בארה"ב, הקשחת התנאים לבארות חדשות ומניעת סובסידיות מצד ממשל הנשיא הנבחר ביידן כחלק ממדיניות המאבק בשינוי האקלים אותה הוא מנהיג, צפויים להשפיע לרעה על התפוקה בטווח הארוך. הקשחת תנאים אלו תוביל לפחות תחרות בעתיד וליכולת החברות להתאים ההיצע באופן מוחלט לביקוש, כך שכל עליה בביקוש תגרום מידית לעליה חדה במחיר.
ולכן, למרות הסנטימנט השלילי כלפי דלקי מאובנים והזיהום הכרוך בשימוש בהם, המסקנה המתבקשת היא שהיצע שוטף של נפט ימשיך לשחק תפקיד משמעותי בחיינו ומחירו, על אף תנודתיות רבה, צפוי להמשיך לעלות ככל שהעולם מתאושש מהמגפה.
החשיפה של המשקיע הממוצע לשוק הנפט נעשית באמצעות קרנות סל אשר רוכשות חוזים עתידיים על נכס הבסיס, עקב כך הקרנות מתקשות לחקות בצורה מיטבית את שווי נכס הבסיס ובמשך זמן רב אף יצרו הפסד מתמשך למחזיקים בהן. הסיבה לכך היא שתמחור חוזה עתידי יכול להיות גבוה או נמוך ביחס למחיר נכס הבסיס לאספקה מידית הצפוי במועד פקיעת החוזה (שהוא נכס הבסיס כיום בתוספת עלויות האחסון), מה שעלול ליצור מצב הידוע בשם Contango. מצב זה הינו סיטואציה בה מחיר החוזה העתידי גבוה ממחיר הנכס הצפוי, כך שגם אם מחיר נכס הבסיס הצפוי עולה ומגיע למחיר הפקיעה של החוזה העתידי, לא נוצר רווח פיננסי. מנגד אם מחיר נכס הבסיס לא משתנה, נוצר בהכרח הפסד פיננסי אשר גדל בהתאם במידה ומחיר נכס הבסיס יורד.
מחלקת המחקר של אינפיניטי עוקבת אחר שוק חוזי האנרגיה באופן רציף. המעקב הזה מעלה כי מחודש ינואר לראשונה מזה זמן רב, נסחרו החוזים העתידיים לכל הטווחים שלא ב – Contengo, ולמרות שהתנודתיות במחירי הנפט בימים האחרונים מכניסה ומוציאה את החוזים הקצרים ל – Contango קל, עדיין מדובר במצב אידיאלי לחשיפה לנפט באמצעות קרנות סל. כך שלראשונה מזה שנים, הקרנות עוקבות אחר מחירו של הזהב השחור בצורה מיטבית ופותחות אפשרות לכל משקיע להיחשף לסחורה החשובה בעולם ולשינויים המבניים שמשפיעים עליה.
הכתבה פורסמה לראשונה בגלובס >> https://bit.ly/3cNR3q2
*אין באמור התחייבות להשגת תשואה כלשהי. המידע המפורסם אינו מהווה ייעוץ משפטי, מס, חשבונאי או המלצה, הצעה או ייעוץ לרכישה ו/או מכירה ו/או החזקה של ניירות הערך ו/או נכסים פיננסים ו/או מוצרים פנסיוניים מכל סוג, ואין בו בכדי להוות תחליף לייעוץ כדין המתחשב בנתונים ובצרכים הייחודיים של כל אדם ו/או מקרה ו/או עסקה וכיוצ"ב. חברה ו/או לכל חברה קשורה אליה אין אחריות לכל נזק ו/או אובדן ו/או הפסד ו/או הוצאה מכל סוג שהוא, לרבות ישיר ועקיף שייגרמו למי שמסתמך על האמור בפרסום זה, כולו או חלקו. הזכויות בפרסום זה שמורות לאינפיניטי ואין לעשות בו או בחלקים ממנו כל שימוש מסחרי ו/או להעתיקו, להדפיסו ו/או להפיצו ללא קבלת אישור מפורש מאינפיניטי.